לינץ'

שרשורים
מעריב דוהר הבוקר על הסוס של שרה, עם הכותרת "סיפורי שרה". בן כספית כותב מפורשות: "כשראש הממשלה… הצהיר השבוע בגרמניה כי אשתו שרה 'לא מתערבת בענייני המדינה' הוא לא דובר אמת".
גם סימה קדמון בידיעות כותבת אותם דברים: ""השפעתה של שרה לא מוגבלת רק פנימה, ללשכה ולאנשיה".
בהמשך הוא מגולל סיפורי בדים – חליפות ובגדים ששרה רצתה וחשקה ודרשה לאמץ, או להחליף. זאת אומרת, על פי כספית לא רק העוזרת נדרשה להחליף ארבע מערכות בגדים ביום, אלא גם מר נתניהו, בין הפגישות השונות (כתבה בעמודי החדשות והרחבה במוספשבת). קדמון מתארת את "השבוע האחרון, והשנים שקדמו לו", בחיי הגברת ורה"מה.
–
שני המוספים המדיניים הקדישו שער מאויר לשרה נתניהו. ירמי פינקוס בידיעות ואיתמר דאובה במעריב.
אם במעריב היא נראית אשת עסקים מחויטת ורזה עם פה גדול, הרי שבידיעות היא נראית פימנית ודודתית ואוחזת במטאטא
אבק.
–

.

–
בישראל השבוע (המדיני של ישראל היום) מוקדשת כפולה לנושא, שלמה צזנה כותב שכל הנורמות נשברו (בסיקור העיתונאי).
דרור אידר תוהה: פרשת שרה נתניהו או פרשת ידיעות, וחוזר ומזכיר, פעם שנייה השבוע, שהמאבק האמיתי הוא על אובדן השליטה של נוני מוזס.
–
הייתי בהאיטי

איתי אנגל הסתובב בפורט או פרינס באופנוע וכתב להארץ, וגם נחום ברנע בידיעות הסתפח לטוסטוס.
–
חנה מרון
לא יכולה לקבל מהביטוח הלאומי פרוטזה חדשה (הארץ). "לא ברור לי מה הם בודקים, אם עדיין אין לי רגל?" כך ההפניה בשער. מהידיעה בפנים העיתון, של אורלי וילנאי, עולה שהנושא הוסדר, וביטוח לאומי אף התנצל בפני מרון.
–

7 ימים
כן, אורנה קדוש עשתה את זה הרבה לפני סוף המילניום הקודם ברשת שוקן, כשהייתה פועלת טקסטיל במפעל בדימונה, אבל זה תמיד אפקטיבי: רענן שקד יצא לעבודה במתפרת מוליתן בנהריה, שתשעים מעובדיה מנהלים מאבק נגד הסגירה.

–

לחובבי הארונות – ואף אני הפכתי לכזו עתה, משהותקן ארון חדש ועצום מידות בלשכתי החדשה – אדם, שיצא מהארון לפני שנתיים וחצי, מדבר על כך בהרחבה (יסמין לוי).
–

הילדים של גואל רצון
הכי מסכנים. הורים לילדים שלמדו איתם עשו מאמצים לנדותם.

–

חוק לפיד
אני בעד. תקופת הצינון – שלושה או שישה חודשים היא לא השאלה הקריטית. החוק – נחוץ.
–

מד"אים
חבורת מוטי גילת בפרק ב' של הפרשה.
–

שער סופשבוע
מאחר שלא הובנתי, הנה הניסוח הנראה לי ראוי:
"תשע שנים אחרי הלינץ' ברמאללה, בו נטבחו שני אנשי מילואים, ואדים נורזי'ץ ויוסי אברהמי, אירנה נורז'יץ מדברת לראשונה"
רוצה לומר, מגיע לשני החיילים ששמותיהם יוזכרו מפורשות ולא יכונו רק "אלו שנרצחו בלינץ' ברמאללה"
ואחרי שנשחטתי אני – אין לי אלא להמליץ מאוד על הראיון של טל אריאל אמיר, שנשכח בלהט הלינץ'.
–

–

עשר שנים להתאבדותה של מיכל ניב
(אתמול, 21 בינואר)

(בחסות יגאל שתיים).

קטע מהיפות והאמיצות.
–
מה קורה עם עמוד הזיכרון של ניב ב-102? לא קיים יותר?

–
תוס': תמונות מספרות
תלמידה היכתה מורה בדילדו
–

(ynet, תודה לנתאי. התמונה הוחלפה בינתיים).

—
לפני פיזור
שבוע מהקשים בחיי. ever. לא מבינה איך עמדתי בו.