קרלה ברוני בעירום? כנראה שלא

רסיסים מהעיתונות הישנה
נורא התרשמתי השבוע, כמו רבים, מהכתבה של מרדכי גילת בישראל היום (שסונדקצה גם למארקר) על גינוני העושר של אהוד ברק. מה זה התרשמתי? כקוראת מסונוורת. והנה, העיר את תשומת לבי ב' למשפט הבא, שגם מככב ככותרת במארקר (ובכות' המשנה של י. היום):
"…באלבום הייחודי הזה, שעלותו אלפי דולרים, אפשר למצוא כמה דמויות מעניינות, ביניהן אחת שאהוד ברק מאוד אוהב להתעכב לידה: הדוגמנית והזמרת קרלה ברוני, רעייתו הנוכחית של נשיא צרפת, ניקולאי סרקוזי. היא נראית בתמונת הענק יושבת בצעירותה עירומה על ברכי אביה".
ובכן מה מתברר? שבתצלום היחיד הזה של הלמוט ניוטון, שאליו כנראה מרמז גילת, יושבת ברוני על ברכי אביה לבושה לחלוטין. מי שעומדת בצד, בבגד ים, היא אמה.
נקווה שזה הפרט היחיד השגוי בכל הדיווח הזה שהעביר גילת.

העיתונאי האמיץ שנלחם בבלוגוספירה (שמצדה לא מנהלת שום מאבק נגדו ומוכנה הייתה לחיות איתו בשלום) שוחח עם הפילוסוף הצרפתי, ברנאר-אנרי לוי, שהגיע לפה לוועידת הנשיא. הנה קטע מהשיחה:
מה אתה חושב, שאלתי, על התקשורת החדשה, על תרבות האינטרנט?
"לתקשורת הישנה יש דעה טובה מדי על עצמה", אמר. "השבחים שהיא מעתירה על עצמה מפליגים. למעשה היא רחוקה מלהיות קדושה. יש עיתונות טובה ועיתונות רעה, כשם שיש אתרי אינטרנט טובים ואתרים רעים. אנשים יודעים את ההבדל.
"כאשר ניהלנו את המאבק באונסק"ו, אתרי האינטרנט עזרו לנו מאוד. יש, כמובן, משוגעים שמקללים, אבל לעומתם יש אחרים. מתפתח ויכוח".

מצד אחד, יפה מצד העיתונאי שהביא את הדברים ואפילו שתק ולא הוסיף את דעתו הבלתי מלומדת בנושא.
מצד שני, אם בתמימותי ציפיתי שיודה בטעותו, ויכתוב השבוע "התגובה של הפינגטון, אותה ציטטתי במלואה, לקוחה מ-", הרי שהתבדיתי.

צילם: רמי זרנגר

7 לילות
על שער המוסף מככבים מוטי קירשנבאום וירון לונדון (איתי סגל ויהודה נוריאל). נו, בטח קולח. איך כבר יכול להיות ראיון עם שני מראיינים ומרואיינים מקצועיים וחביבי הקהל המאזין?
התפללתי שתהיה התייחסות למיעוט עד היעדר נשים בתוכניתם (לונדון וקירשנבאום היקרים). שום כלום.

תוס': בעצם לא נכון, דעתו של לונדון על נשים נשמעת loud & clear:

"המנכ"ל וגם היועצים שלו סבורים שהתוכנית שלנו, למרות שהיא הכנסה קבועה לערוץ, איננה מקפצה מספיק טובה לחדשות. חדשות 10 יכלו לזכות ברייטינג יותר גבוה משום שהן אינן נופלות באיכותן מחדשות 2, לו הייתה לפניהן תוכנית שכובשת קהל רחב יותר. מה זה קהל רחב יותר? צעיר יותר. אולי פחות משכיל. יותר נשים".

סמסו לי את דנקנר
ספרים בסמס, תחת השם קצרצר, כבר משלשום. מעניין עד כמה זה יצליח.

צרות בכותרות
נכון לא ייאמן שתאונת שחקני הקאמרי בצפון תניב את הכותרת "ההצגה חייבת להימשך"? אז הנה, ידיעות, 3, הכותרת פרוסה על פני עמוד שלם.
—
ואם זה לא מספיק, גם בעמוד האחורי אפשר ליהנות מהמשפט בהקשר אחר:
"ההצגה לא חייבת להימשך: 300 חובבי תיאטרון שהגיעו אתמול למוזיאון אסירי המחתרת בירושלים כדי לצפות בהצגה אלמה, נשלחו בעיצומה של ההצגה חזרה לביתם".

שיווק ישיר
כיתוב תמונה במעריב, 11: "נדב כספי, המשנה למנכ"ל מעריב מעניק מסך 52 של פוג'יקום וחופשה זוגית ברשת מלונות רימונים לזוכה במשחק הקיץ הגדול של מעריב: דורון שמש מרחובות"

VTV
אף כתב חדשות לא מסוגל לפסק כהלכה. כל הכתבות מוקראות באיזשהו מקצב מוזר, אחיד, משפטים קצרים, שנקטעים במקומות בלתי הגיוניים ("סביב כביש. 443", ערוץ 10, אמש).

ערוץ 2, אמש: חנה רוVינא, במקום חנה רוBינא; טעות מושרשת שלי; הון עתָק במקום עתֵק והקלישאה הבלתי נמנעת בעקבות התאונה בצפון גם פה, "ההצגה חייבת להימשך".
משפחתה המנומסת של השחקנית הפצועה קשה, הלנה ירלובה, ענתה לכל הקרציות שניגסו לה אתמול בבית החולים רמב"ם. רק על שאלה אחת, רטנה כתבת ערוץ 2, לא ענה לה אביה של הפצועה: האם תמשיך להופיע?
לא, ברצינות, האישה שוכבת פצועה קשה, מה זו השאלה חסרת הטאקט והפשר הזו? מילא שאלה, אבל למה אין עורך שיעיר לה על כך ויעיף את השאלה לכל הרוחות?

רז שכניק כתב אתמול בידיעות את הסיפור הבא: ראיון הבכורה עם פרופ' עדה יונת הוקלט עם מיקי חיימוביץ' למהדורה המרכזית ושודר באותו ערב בערוץ 10.
למחרת שודר אותו ראיון בתוכנית הבוקר עם חיים אתגר וסיוון כהן. מה הכוונה שודר אותו ראיון? לתשובותיה של יונת לחיימוביץ' סופחו שאלות ששאל אותה לכאורה הצמד המגיש.
תגובת הערוץ: מדובר בכשל חמור.
את תוכנית הבוקר של 10 מפיקים רפי רשף ונחושתן אוקון.

היום זה נראה די סופי: ערוץ 10 ייצא למכרז חדש.

אין איזשהו רף עליון למספר הפרומואים למשפחה חורגת, או מה שזה לא יהיה, שדוחפת רשת (במקרה זה) לצופיה? כמה אפשר?

בלוגלנד
עזרו לביילע לעזור לצבא להחליט מה לעשות עם בתה הפצועה.

לפני פיזור
גם הניו יורקר לוקה בשפחת.

Flu Season by John Cuneo