אצבעות שחורות 5.3.10

–

סופשבוע
הסיפור על עמותת מרכז האור וזוג ההורים הרודפים אחרי הילד שלהם, מוזר (גלי גינת). מצד אחד, סיפור משפחתי שאפשר לשמוע מדי פעם, ומצד שני, טענות על מנהגי הכת.
תגובתו של הילד בן ה-25, המתאר מערכת יחסים עכורה עם הוריו, ואת הרצון שלו לחיות את חייו בשקט, שכנעה אותי. הרבה יותר מדי רגשות מעורבים בתחקיר הזה.
–
קלמן ליבסקינד המשיך את התחקיר שלו על עמותת שדה בר. בלינק – הפרקים הקודמים. השבוע – מסקנות ועדת הבדיקה הקובעות כי "החניכים הלכו לזונות, שתו אלכוהול, חיו בתנאי מחפירים ולמעשה הופקרו במשך כל שנות פעילות החווה".

–
7 ימים
שיחוק שאי אפשר להתעלם ממנו: מי לא ירצה לקרוא ראיון עם שלום חנוך, סמל הקונצנזוס, וישראל ההיא, וההוא וכו'? אביב גפן מראיין אותו (כותרת טובה: "כולם מדברים על שלום").
–

TheMarker week
אשר שכטר מראיין את האיש ללא כסף, מארק בויל, זה שחי בקרוואן. הנה הבלוג שלו.
בויל משתמש בעיתונים במקום בנייר טואלט. רגע, עיתונים לא עולים יותר? לא כואבים יותר? לא מזיקים יותר?

–
מוסף כלכליסט
וכתבת השער פה היא הניגוד המוחלט: "זה לא רע להיות עשיר", ראיון עם יולי עופר. זאת אומרת בלעדי. כמובן.

–

בעיטת שחקן המעוף
כפי שכבר דיווחתי, את שחקן המעוף יוסי אלוף חשף תומר קורנפלד מביזפורטל ב-15 בפברואר.
בתגובה קיבלו האתר והכתבה כתב תביעה של חצי מיליון שקל (דיבה + נזיקין על הצגתו בצורה שלילית). קורנפלד שוקל הגשת תביעה נגדית.
–

מוסף G גלובס מפרסם כתבת שער: "חשיפה ראשונה" של שחקן מעוף (ללא קרדיט לחושף).
–

בני ציפר Vs חן אבני
ציפר משמיץ את רדידותם של כתבי האופנה.
–
מוסף הארץ

אורלי קסטל בלום Vs דולי סיטי
סיפור חלומי על הספר של אק"ב והאתר הלא קשור. הסופרת משוכנעת ש"הביטוי נכנס לתודעה שלהם", אף שלא קראו את הספר אלא רק שמעו עליו. כמו כן היא בטוחה שהאתר הוא "נזק גדול". מקים האתר, ישראל שטרן אומר "אני הגיתי את שם האתר, ומעולם לא שמעתי על הספר דולי סיטי".
התנגשות תרבויות? אכן אכן.
–
בוועדת המדרוג, בפינת השנואים המקופלת מופיעים "אנשים שלא מבינים מה הקשר".

אם כך אני סכנת חיים. זה אחד הביטויים החביבים עלי.
–

עכשיו, אחרי שסלינג'ר הלך לעולם אחר אפשר להסתובב בעיירת מגוריו בחופשיות, ובלי חרדות, ובלי מתח נורא שמא ניתקל בו בדיינר. ירון פריד נסע לשם (זו גם כתבת השער), וחזר עם צילומים ותמונות ומלצרית בת שישים שלא שמעה את שמו של האיש.
מתברר שבימי ראשון סלינג'ר היה יושב בחנות עיתונים, שהפכה למסעדה סינית, והיה קורא את כל העיתונים, "מהעמוד הראשון עד העמוד האחרון, כולל הפרסומות ומודעות האבל, והכל כדי לא לשלם עליהם". איזה בזבוז. יכול היה הוא לוולווט בכיף.
אם היה יודע כמה מאות שקלים אני משלמת מדי חודש על העיתונים.

–
7 לילות
יש מגמת אנטי מירי חנוך, בתגובות בבלוג. ובכן אבקש להתרסן. כל קללה תימחק.
ולמה כל זה? כי נהניתי מאוד מהראיון של רונה קופרבוים איתה, לכבוד ספר הסיפורים שלה, מה כל כך מצחיק בפאני.
–
בשבוע שעבר עלה במוסף מדריך משודרג ובו הכתבים הייעודיים ממליצים על סרטים, מופעי בידור ותיאטרון ותערוכות, הצגות ילדים, מוזיקה קלאסית, תיאטרון, מוזיקה ואמנות. נחמד וטוויטרי: הביקורת מסתכמת בארבע מילים, ובאמת, למי יש כוח לקרוא יותר.
נהגתי לעשות את זה בטבלת ביקורות הקולנוע שלי, שנאמר, הקדמתי את זמני.
–
תרבות מעריב
–

–
רעיון מצוין: בשבוע בו הסתיימה האח הגדול, כתבת השער מוקדשת לסיפורו העגום של דודי מליץ, זוכה האח VIP.
שנאמר, למען תראו ותיראו.
זה הסיבוב הקודם שלו בסופשבוע, בו הצטלם באמבט תפוחי האדמה.
–

מח' מנויים שלום
העיתון היחיד שעוד לא הצליח להתארגן על עצמו (כמעט חודשיים אחרי) עם מעבר הדירה שלי הוא מקור ראשון, שאין לו מח' מנויים פעילה, ויחסינו מתבססים על השארת הודעות הדדית.

–
VTV

חטופים המדוברת של קשת תעלה הערב ב-21:00, בערוץ 2. חבל שלא הוקם לסדרה אתר או מתחם משלה, חיפוש בגוגל מוביל לתוצאות לא מאוד ממוקדות. רן תלם, סמנכ"ל קשת מדבר עליה ב-G.
–

גיליון ספטמבר, הסרט המתעד את אנה וינטור, עורכת ווג, בעת עריכת גיליון ספטמבר 2007, המונה 840 עמודים (שביים אר.ג'יי קאלטר) שודר ביס דוקו (תמונות מהקרנת הבכורה) השבוע, וישודר שוב הערב ב-22:00.

–

טקס האוסקר ה-82 ייערך מחר בלילה, כלומר בין ראשון לשני. אלו המועמדים (והשנה לראשונה מאז 44', עשרה סרטים מועמדים לפרס הסרט הטוב). יאירוה בלייב בלוגינג, כרגיל. עג'מי מועמד לפרס הסרט הזר.

–

רשות השידור
בעבודה שחורה מנסים להסביר מה קורה ברשות השידור.
–
מחתרת איסלאמית בערוץ 33.
–

–

תאונה בשידור חי
–

–
אדם שהיה במקום האירוע מדווח:
–
"עמדנו באור אדום ברחוב פנחס רוזן פינת שטרית.
רכב נכנס בפנייה שמאלה לצומת באור אדום מלא.
הוא פגע חזיתית באופנוע שבא ממול.
האופנוען התעופף כעשרה מטרים באוויר ונחת על המדרכה.
הרכב ריסק את האופנוע".
–
לידיעת חוקרי התאונה.
–

הטלגרף
בכתבת ענק אפרופו על אברם גרנט והמסאז', על רעייתו צופית. וזו כותרתה.
–

(לחצו והיכנסו לכתבה)
–

בלוגלנד
זהר כוכבי Vs אמיר בן-דוד בטיים אאוט, שיוצא נגד העליהום על יצחק לאור. כוכבי מוכיח אותו על שדרכו אינה שונה מזו של אלו אותם הוא מתקיף.
–
סער שיינפיין פתח לעצמו כרטיס בדהמארקר קפה (או שפתחו לו/בשמו). הסטטוס: רווק. שיינפיין לא כתב עדיין אף מילה, אבל הנה הוא בעמוד הראשון של הפרסונות הנצפות באתר.

–
טוב שיש בלוג למדור הסאטירה של מקור ראשון, בריחת המוחות.

–

גדי שמשון Vs העיתונאים המשחרים לטרף.

–
צרות בכותרות
האם הכותרת הזו מוקדשת לצג שלנו?
–
—
"חשיפה לצפון" (זמן תל אביב: עד כמה הייתה פרשת האונס מפומפמת אם היא לא הייתה מתרחשת בצפון תל אביב).
באמת מזמן לא ראינו את הכותרת הזו.

–
מח' יח"צ
תמונתה של מיה בנגל, מעריב התפרסמה באתר כלשהו עם הקרדיט "יח"צ".
אלא שהתמונה לקוחה מאלבומה בפייסבוק. האומנם יח"צ?
–

–

מח' הגהה
"הסרטן מקונן גם בתוכי" (אלון עידן בהעיר המכווץ על האח הגדול). ייתכן שהסרטן מקונן קינה גדולה, אבל נדמה לי שהכוונה הייתה למקנן.
–
אני מניחה שמדובר בהתחכמות? אלא שטיבה לא ברור לי.

–
לפני פיזור
זה היה בוקר שבו אנרגיות הקריאה, דפדוף, כתיבה הוליכו אותי למיליון קישורים ברשת, וכמו שכל אחד יודע קישור רודף קישור, ואת לא זוכרת בכלל מאיפה התחלת ולמה, ואיך הגעת לפה. ערימת העיתונים רבצה לשמאלי ללא ניע, ובקושי הצלחתי להביא את עצמי לדפדוף עצלולי. אולי זה האוויר הצלול למדי בחוץ, שקרץ לי לצאת לנשום. בסופו של יום, הרבה מאוד סיפורים טובים במגזינים: שלושה שבועות לפני עיתוני החג, חלה עוררות מסוימת בממלכה. לא מעט תחקירים, לא מעט בחישה בפינות שלא מגיעים אליהן בדרך כלל.
הרחבות על מה שלא קראתי/כתבתי יתקבלו כרגיל באושר.
בינתיים אצא לנשום קצת אוויר.