אשכר אלדן כהן הגישה תלונה במשטרה נגד יצחק לאור * * שבתאי חתם עוזב את מעריב

המתלוננת הראשונה

אשכר אלדן כהן, האחראית ליריית הפתיחה, הגישה היום תלונה במשטרה נגד יצחק לאור על  אונס שביצע בה, לדבריה.
שאלתי אותה על עניין ההתיישנות:
"מקובל לחשוב שיש התיישנות אחרי פרק זמן ארוך כל כך, אבל הבנתי שזה לא חד משמעי. יש תנאים שבהם ההתיישנות מתבטלת: אם למשל יש הדחקה עמוקה של אירוע האונס והוא פתאום פורץ לתודעה, כמו במקרה שלי.
בנוסף לכך היה לי חשוב בכל מקרה להגיש את התלונה. הרגשתי שזה משהו שאני חייבת לעשות ושאני כבר מסוגלת לעשות.

–

המטרה בהגשת התלונה הייתה גם לחקור אותו על כך במשטרה ולהעמידו לדין וגם לפתוח פתח ולתת דוגמה שאפשר להתמודד עם זה לנשים נוספות שהוא תקף ועדיין לא מצליחות להתגבר על הפחד ממנו.
לתלונה שלי יש ערך משום שכאשר יגיעו להתלונן נשים נוספות שלא חלה התיישנות על תלונתן, היא תהיה עדות מסייעת שמוכיחה דפוס של סדרתיות.
–
התלונה נמסרה במח' חקירות בתחנת המשטרה ברחוב ראול ולנברג 10 בתל אביב. הגעתי לשם מלווה בעורכת דין של מרכז סיוע לנשים נפגעות תקיפה מינית שישבה יחד איתי בעת מתן העדות. היחס של השוטרים היה מאוד מתחשב. הם ביקשו להביא אליהם כל מידע אפשרי בנושא. הבנתי מהם שחשוב שכמה שיותר נשים שנפגעו יגיעו להגיש תלונה, גם אם זה היה מזמן, ושלא יוותרו בגלל טענת ההתיישנות.
–
אחרי שכל כך פחדתי מזה זה לא היה נורא בכלל. כלומר לא תענוג, רגעים לא נעימים, אבל דבר שבהחלט אפשר להתמודד איתו ויש אחריו תחושת הקלה גדולה. ההתייחסות אלי במשטרה הייתה מאוד רצינית".
–

————————————————————————————————
————————————————————————————————

———————————————————————————————–

–
חתימה טובה

בסוף שבתאי חתם, והפעם סופית. מנהל כוח האדם הוותיק, זה שרקח לכם ולי שנים ארוכות את תלושי המשכורת והפיצויים, עוזב את מעריב.
–

חתם היה האדם שאמר לי את המשפט המיתולוגי, כששאלתי אותו מה פשר כספי הפיצויים הזעומים שהעניק לי: "זה מה שאנחנו יכולים לתת".
–

לכתו יגרום לנזקים כבדים לקופת העיתון, שהרי רק בעבור החסכונות המופלגים למעבידיו מגיע לו לקבל את פרס סוקולוב. קופת מעריב לא תהיה כשהייתה בלעדיו.
–

האם מחליפו יביא לרווחה יחסית בתלושי המשכורת ובשעות הנוספות? אין לדעת.
–

ומזכרת: החתימה של שבתאי.

–

ומשהו טוב, אחד, אולי?

לאיש בבית מעריב לא היו אף פעם חולצות מגוהצות כמו שלו, מכנסיים מדויקי פּנְס ונעליים שהוברקו מדי יום.