כמה משלם עיתונאי?

—

מה בשער
לידיעות יש כמה דברים מסעירים: 1. הבלונדינית החדשה של מרדכי ואנונו: קריסטין (יוארקינסן, שבשער היא מתוארת כך, ללא שם משפחה, כנראה כדי להשוותה לסוכנת סינדי), פרופ' לתנ"ך מנורבגיה. 2. נתניהו טרם התחסן מפני שפחת.
להארץ כותרת מופזית מרעישה, כהרגלו: "בבחירת ציפי לבני לראשות קדימה נעשו מעשים על סף הפלילי" (הראיון המלא בסו"ש).
ותשובת הלבני?
"ראש האופוזיציה החליטה שלא להיגרר למחוזות אישיים שמנסים לגרור אותה אליהם ושפוגעים בקדימה"
משפט בן 13 מילים והפועל ג.ר.ר מופיע פעמיים. אולי כדאי היה להתאמץ עם הניסוח, בכל זאת, מדובר במשפט אחד, לא ראוי שיהיה חזק יותר?

—
שפחת
כאמור, ידיעות מדווח שנתניהו הוא סרבן חיסון, וד"ר אפי הלפרין כותב במארקר על הסרבנות.
נראה לי שזה המשפט החשוב ביותר שלו:

…ואולם הוא (מר גזונטהייט, גיבור המאמר, V) היה רוצה לדעת, למשל, מהם שיעורי התמותה מהמחלה. "הערכת מספר הנפטרים בארה"ב כבר מתקרבת ל-4,000", הפחיד אותו משרד הבריאות וציווה עליו: "רוץ להתחסן!". "אבל", השיב מר גזונטהייט הנבוך, "שאלתי היתה כמה אנשים כבר חלו שם במחלה וכמה מהם נפטרו ממנה?". אך הפעם שמר משרד הבריאות על שתיקה רועמת והשאיר את שאלתו מרחפת באוויר. התשובה היא, אגב, כ-0.02%, שכוללים את האנשים בקבוצות הסיכון – כך שנראה כי הסיכוי של אדם בריא כמו גזונטהייט למות מהמחלה נמוך בהרבה.
–

עסקת שליט
מעניין שפרשת שליט עברה לכפולה 2-3 (ידיעות) עם "לא, אבל לא סופי" ענק, לרוחב כל הכפולה. אבל מה מאחורי הכותרת? גורמים רשמיים מטילים ספק באמיתות הפרסום ברשת אל ערבייה, לפיו חמאס דוחה את ההצעה הישראלית, ונועם שליט אומר שהוא לא מגיב על הודעות של חמאס המתפרסמות בתקשורת.
בהארץ הכותרת היא "החמאס: לא דחינו את הצעת ישראל בעסקת שליט, אבל גם לא נקבל אותה". so?

–

האתרוג מבת ים

מתי גולן שואל שאלה משונה במיוחד:
"…כל זה מוביל לשאלה שרבים עוסקים בה בכל הזמנים: מה עדיף – איש ציבור שהוא מוצלח אבל מושחת, או כזה שהוא ישר כסרגל אבל לא מוכשר?"
מה הקשר בכלל? מה, זה או ישר או מוכשר? למה ראש עיר טוב צריך לטנף את ידיו? מה זה אומר, שאי אפשר לפעול למען העיר בדרכים מקובלות? שהכל מושחת, שחור ופלילי?

–
צרות במשניות
"עיריית בת-ים הושבתה אתמול כמעט לחלוטין, אבל העובדים מנסים לשמור על השגרה"
–
ובטקסט עצמו: "לעת עתה תושבי העיר עדיין לא מרגישים בהבדל: שירותי הניקיון פועלים כרגיל, והקבלנים ממשיכים לבנות את המגדלים הפורחים לאורך החוף" (ידיעות, 7).
כי מה, אם ראש העיר נעצר צריך להפסיק לאסוף את הזבל?
–
לחיאני יהיה במעצר בית בן שמונה ימים בבית דודתו (בידיעות, או חמותו, במעריב ובישר"ה) בפתח תקווה – כשלעצמו יותר גרוע משנה בגואנטנמו (כותרת הגג במעריב היא "לחיאני שוחרר למעצר בית רחוק מבת ים" – כמה זה רחוק? 20 ק"מ, תודה).
(בנוסף, במשך 20 יום נאסר עליו להתקרב לבניין העירייה ממרחק של פחות מ-100 מ', ליצור קשר עם מי מהעובדים המעורבים בפרשה או לצאת מהארץ).
ממליצה ללחיאני, כדי שלא ישתעמם, לבקר באתר של האופנובנק.
–
השר לבטחון פנים, יצחק אהרונוביץ נזף במפכ"ל, דודי כהן (ישר"ה), על המעצר המתוקשר (הצלמים והכתבים חיכו מתחת לבית של לחיאני טרום המעצר, בדיוק כמו שעשו לדודו טופז המנוח).
פה התקשורת אשמה, אבל אף מערכת לא תסכים לוותר: אם מזמינים אתכם למעצר מתוקשר, לא תבואו? ברור שכן, שהרי גם המתחרים שלכם יהיו שם. כבוד האדם ועוד שטויות כאלו ממש לא משנים.
מה שיפה זה שהמשטרה לא יידעה את היועץ המשפטי, מני מזוז, ואת פרקליט המדינה, משה לדור, על המעצר העתידי. נו, יש דרג ויש – .

–

לתת ולקבל
מנויי גלובס קיבלו אמש תקציר מדו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת.
על המבצע אחראי משרד בן חורין אלכסנדרוביץ.
–

פרס סוקולוב
דוד ויצטום קיבל אתמול פרס מפעל חיים, והלין על שבמדיה החדשה כל אחד יכולהיות עיתונאי. לא, לא כל אחד יכול ולא כל אחד רוצה. אבל אפשר שוב להיגרר לניסיון להגדיר "מהו עיתונאי".
גם יוסי מלמן, צבי בראל ועומרי אסנהיים קיבלו פרסים.
–
בג"צ הורה לפתוח את כביש 443 /אוטוסטרדת האפרטהייד
ובשל כך התעוררו מהומות. יפה שבן-דרור ימיני מסכים שסגירת הכביש מזיקה.
גדעון לוי כותב על כך היום: לנסוע עם להרגיש בלי, ולמעשה מתקצר טקסט שלו מ-2005.
במקרה חוויתי בשבוע שעבר הרפתקה פרנואידית בכביש, ובה התקזזתי עם אלוהים.
–

קר בכיכר
קובי אריאלי הלך לבקר את הקוסם, או המטורף, או האמיץ, או מה שזה לא יהיה, שהקפיא עצמו בכיכר, וכתב על כך פרודיה: הנה, 31 פעמים מוזכר חזי דין הקפוא בקטע הקצרצר. טריק משומש, אבל עובד.

–
סקעת לאירוויזיון
נכון שאתם בריב, אבל מה עם קרדיט למעריב על החשיפה? הנה פה. גם בידיעה בהארץ אין זכר למעריב.

–
הארץ ספרים
עידו הרטוגזון הוציא ספר, טכנומיסטיקה, וד"ר משה אלחנתי מסתייג (עוד אין באתר).
–
שווה לנער את האבק מהג'יימס ג'ויס שמתאבן בספרייה. שמעון זנדבנק על התרגום החדש של דבלינאים.

–

לחם עבודה
סמנכ"לית התוכן של Hot, קרני זיו, מתפטרת. יחליף אותה יורם מוקדי, סמנכ"ל אסטרטגיה ורגולציה שיהפוך לסמנכ"ל תוכן ורגולציה.
במארקר: לוהט בהוט (קיצוצי ענק, עזיבות בכירים). במעריב עסקים: זעזועים בהוט.
שר התקשורת משה כחלון השעה עצמו מעיסוק בענייני החברה מאחר שאחותו, עמליה זרקא היא מנכ"ל משאבי אנוש שלה. מעריב התייחס לכך במרץ האחרון, לכשמונה.
–

מח' מנויים
מאז שסיפרתי כאן לפני כשבועיים שידיעות הגיע אחרון, הוא מקדים בטירוף, ומגיע יותר משעה לפני כולם.
–
מיילבק
התקשרו פתאום מידיעות, והם נורא נורא רוצים לצרף אותי למערך המנויים, ויש מלא מבצעים, המון מתנות ואפילו כרטיסים להצגה או הופעה. כשלא עזרו כל הסברי המנומסים שאין לי צורך במנוי כזה, נאלצתי לשלוף את נשק ים הדין: יש לי את ישראל היום בחינם.
וואוו וואוו לאיזו מתקפה חשפתי את עצמי. הבחורה הנחמדה עד לאותו הרגע הפכה לתוקפנית, כועסת ונשמע שיש לה דעה מאוד ברורה לגבי נקיון כפיו של אדלסון מול המסורת הוותיקה של מוזס ( 70 שנה וכו' וכו'), אבל מאז שקיבלתי הצעה למנוי סופ"ש של גלובס תמורת 30 שקלים החלטתי לנסות לדהור על הגל, וכל עיתון שמתקשר לשאול אותי אם אני רוצה לחדש מנוי שהיה פעם, להצטרף למבצע כזה או אחר, אומר רק זאת: "תביאו לי סופי שבוע ב-30 שקלים ואני שלכם". בינתיים לא עובד.
—
אני דווקא מתרשמת מכך שהמוכרנים בקיאים בפרשת אדלסון (גם במעריב, אגב, כפי שכתבה לב"ג), ומתודרכים היטב.

–
–

הנחה לעיתונאים. בואו בואו
ניר גונטז', כתב הפלילים של ידיעות בתל אביב כתב אמש בפייסבוק:
ביום שישי האחרון נרצחה יצאנית במתחם התחנה המרכזית הישנה בת"א.
הסתובבתי באיזור גם היום במשך כמה שעות בניסיון להבין את הסיפור האנושי והפלילי.
עברתי בין חברותיה של האישה בכדי שיספרו עליה. בכל פעם הצגתי עצמי כעיתונאי. רובן התעלמו וסירבו לענות. חלקן דיברו איתי.
כשדפקתי על דלת אחד החדרונים – למעשה החדרון הכי קרוב לחדרה של המנוחה – פתחה לי יצאנית מוזנחת בטייץ אפור ומיד אמרה: "מאה שקל".
ניסיתי להסביר לה במה אני מתעניין, התחלתי ואמרתי לה: "אני עיתונאי", אבל לפני שהספקתי לסיים את המשפט היא הפתיעה: "עיתונאי זה 30 שקל".
מי אמר שכוחה של אגודת העיתונאים בירידה?
–

74 מיליון
הזוכה עוד לא הגיע!
לפי מעריב הוא מפסיד 4,000 ש' ביום (בגלל הריבית).

–

Vדייט
בידיעות מתפרסם כיתוב תמונה לכמה עלמות שבאו לישראל להשתדך, במסגרת מבצע עלייה של ארגון נפש בנפש (הנמסיס של תגלית?).
ומה יש להן להגיד עליכם (כן, עליכם, במ' סופית)?:
* "יצא לי להכיר כמה בחורים ישראלים והתרשמתי שהם מלאי תשוקה, כנים ברגשות שלהם וחמים מאוד"

או:
* "לגבר הישראלי יש את כל מה שאני מחפשת. הוא בוגר ויודע מה הוא רוצה מעצמו, ואני מקווה להכיר גבר ישראלי שווה במהרה"
–
הייתי ממליצה להן לפגוש את ליאת בר-און לפני שהן יוצאות לחיפושים.

–
מח' הגהה בידוקית

צ"ל: קלגסבלד.

(גלובס)
–

לפני פיזור
באתי לתקשר ויצאתי מתוקשר. פוסט אורח של חנוך מרמרי מהעין השביעית שהעליתי אמש.

מפצירה: נסו. בטוח תיהנו.