שובו של השריף

בינתיים כבר ידוע שבקוקה קולה יש בנזן וגופרית.
תוך כמה זמן תיחשף הנוסחה הכי סודית בעולם?
הבוקר כבר מקדיש ידיעות עמוד שלם לפרשת קוקה קולה, כולל הפניה בשער.

—-
מעריב

אמנון דנקנר חזר לכתוב היום בעיתון. הוא כותב במוספשבת, והמדור שלו נקרא "סוגר", כלומר בסוף המוסף.
בכמה מילים, הוא אומר שם: לא בכל מחיר (בעניין שליט).
דנקנר לא מופיע בנרג', שהרי מטרת הבאתו היא למשוך עוד קוראים, עוד קונים למעריב. יעלו את דבריו באתר – והנה לא הרווחנו כלום (מבחינת מכירת עותקים). האומנם? השאלה היא אם יותר אנשים ירכשו הבוקר את מעריב בזכות שיבתו, שאכן מיוחצנת היטב בחלק השמאלי, העליון, של עמוד השער. עוברי הדוכנים בהחלט יראו אותו כאלמנט הבולט ביותר ליד לוגו העיתון.
אבל מאחר שאין נתוני אמת מעיתונים על מכירותיהם, באופן כללי, אין סיכוי לדעת עד כמה י/השפיע שובו של דנקנר על הנתון הזה.

maariv2711


אבל חוץ מהעניין הפעוט הזה, תזכורת: מה אמר דנקנר על נושא השיבה לעיתונות לפני כשנה לשי גל באולפן שישי (זו הכתבה):


"כשאתה נעשה בגיל די צעיר יחסית בעל טור נשכני מאוד מפורסם אתה מתאהב בזה, ומתחיל לכתוב על אנשים באופן חותך. אתה חותך אותם בסכין גילוח ממש. זה לא דבר שהייתי עושה היום, לחלוטין לא. הייתי מעדיף להתפטר.
במובן שכתבתי דברים אישיים חריפים לא הייתי כותב. בעניין העקרוני בהחלט כן.
יכול להיות שאני מגזים ברתיעה שלי כמו שהגזמתי בהסתערות שלי.
…העיתונות זה מערבון. הספרות זה אמנות. יש הרבה סרטים על שריפים שתולים את האקדח והולכים לגדל פרחים. כולם יעשו מה שהם רוצים עכשיו, בלעדי. אני אעסוק במה שאני אוהב
".


yh2711



ישראל היום
כתבת השער: זיו קורן הצטרף לאימוני הקומנדו הימי.
קורן מספר שארבע שנים עברו מאז הגיש לצה"ל את הבקשה לתעד את אימוני שייטת 13.
התצלומים המופיעים בכתבה לקוחים מהספר Brotherhood, היוצא בימים אלו בארה"ב.


בישראל השבוע כותב מרדכי גילת על חקירת מבקר המדינה את חגיגת הכנסים חינם של אנשי הקופה.
מאחר שרוב הדברים מתבססים על עדויות של אנשים, ומאחר שמבקר המדינה טוען שהביקורת עוד לא פורסמה בגלל התרחבותה, ואילו גילת טוען שהחקירה עוד לא פורסמה "בלחץ המנכ"ל מועלם ופרקליטיו", אין ברירה אלא להמתין ולראות מה יקרה עכשיו.


"אין כמו הישראליות"
לכן ליאונרדו די קפריו וברפאלי חזרו.


צחוקים
אחד הטקסטים המשויפים, הפוגעים והמצחיקים של הסו"ש: חנוך מרמרי בטיים אאוט על השכלתו הרפואית מעשרות אלפי שעות צפייה בסדרות בי"ח, לרגל יומולדתו ה-60. מז"ט.


מוסף הארץ
ראיון עם דני לרנר (דורון חלוץ), אחד הקולנוענים הישראלי שהכי האמנתי בהם מהיום שבו ראיתי את הפיצ'ר הראשון שלו, ימים קפואים (וראיינתי אותו). ועכשיו קירות, השני, שאני כבר לא יכולה להתאפק לקראת הצפייה.


וסייד קשוע, נו. המדור, שכוונתו לשעשע, די נותן אגרוף בלב.


כתבה מתורגמת של ג'ונתן ליטל (מוכר השם? מחבר נוטות החסד, כפי שאפשר להירמז מהכותרת בשער, "נוטה החסד"), על צ'צניה.

התיקונים? לא
האם תוקן עניין יומנו של פרלוב בכתבה מהשבוע שעבר (על בדרך הביתה של תומר הימן)?
ממש לא. וגם לא בעיתון המודפס.


בית המשפט
עפרה אידלמן כותבת בהארץ על עדותו של אבי וייס על פיטורי סלימאן א-שאפעי.
הכותרת: "הקוד האתי של ערוץ 2 נחשף".
ומה כתוב? שוייס אמר לכתביו שבמקרה של גלעד שליט הוא מוותר על סקופ אם הוא עלול להביא לכך ששליט יישאר בשביו ולו יום אחד נוסף; שחלק מכתביו חושפים בפניו את מקורותיהם; שהכתבים העוסקים בעבודות נוספות מבקשים אישור.
אני מנסה להבין את כוונת הכותרת, ולא מצליחה.


מח' מנויים/ מיילבק
"התקשרתי לבטל את מנוי גלובס אז הציעו לי לקבל רק סופ"שים תמורת 33 שקלים בחודש. משתלם לאללה.
אדלסון חשב שהוא מביא ראש ממשלה, ומסתבר שהוא משפיע על כל כך הרבה יותר
".


ברשתתת
אתר נבנה לכבוד ההצגה תורת היחסים של אייל דורון (שי אביבי, מירב גרובר, טלי שרון).
נחמד.


בלוגלנד
תודעה כוזבת, חלק מתאגיד ההם, מפרק את מיברג.
חוזרת על תגובתי, המתייחסת לטענה שהושמעה כבר בכמה פורומים: בקשת התשלום של מיברג היא לא על סמך מה שאנשים רואים באתר כרגע (מעט מאוד), אלא על סמך ההיכרות שלהם את כתיבתו לאורך כמה עשורים, וכן היכרות עם הכותבים האחרים. אוהים, כן או לא, כדאי, כן או לא? שאלה של טעם.

ובעניין אחר: עופר נמרודי מתכוון לתבוע את מיברג ע"ס הפרק מהספר העתידי שקרא באתרו. יהיה מעניין לעקוב.
—-

הבלוג של נסים קלדרון שעוסק בספר שלו  "יום שני – על שירה ורוק בישראל חארי יונה וולך".


VTV

יוסי ורדי התראיין אתמול באנשי היום של גדי סוקניק. בין היתר אמר שאין לו חשבון בפייסבוק.
אבל לא זה מה שמטריד אלא חולצת הפסים שלו. הרי בכל שיחה עם כל תחקירנ/ית מזהירים אותך שלא לבוא עם חולצת פסים לאולפן. אז איך קרה?



לפני פיזור
ארזתם כבר לקראת כנס העיתונות באילת? לא לשכוח, אני מחכה לחומרים מכל סוג שהוא, בין אם שורה, משפט, תמונה, או פוסט של אלף מילה. הכל הולך.
מי שעוד לא יצר קשר איתי מוזמן: vlvtunderground@gmail.com

ואפשר גם דרך הצ'ט, המסנג'ר ובכלל.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שוטף פלוס 30. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

46 תגובות על שובו של השריף

  1. אדמומית החורש הגיב:

    עדיין לא נרגעתי מבזיון מעריב בנושא איל פלד. חצופי מבט ונמוכי מצח הקרליבכים.

    אהבתי

  2. ani am הגיב:

    ומה עם הידע הנרכש מצפייה בסדרות משטרה? השכן שלי אומר שמה שמטריד בי, כצופה אדוקה של "חוק וסדר" (הרגילה והפשוטה)זה לא הצפייה בפשעים, אלא העניין שלי באיך מעמידים לדין, איך מנצחים ומפסידים במשפט, שזה הרבה יותר משמעותי מביצוע הפשע.

    מה שמעניין אותי בסדרות משטרה זה ההליך הטכני. לא הטכנולוגיה החדשנית, לא מערכות היחסים בין העובדים, אני רוצה לדעת אם הרוצח הועמד לדין ונמצא אשם ואם כן על בסיס מה: טיעונים, ממצאים בשטח, עדויות. כל סדרה שנוטה ליותר מזה (למשל, חוק וסדר מדור מיוחד, בה לבלשים ולחייהם האישיים יש הרבה יותר מידי מקום בעלילה) מוותרת עלי כצופה.

    סדרה טכנית אחרת שבעיני, היא מבריקה היא "שקר לי". טים רות מאופק, סיפור חייו ניתן בקמצנות וכל הסדרה היא למעשה קורס שלם בתנועות גוף/הבעות פנים. אין שחקנים יפים, אין עלילה מורכבת, בכל פרק מוצגת בעיה הבאה לפיתרונה.

    אהבתי

  3. בעל הכלבלב הגיב:

    איכס, מיברג צהוב יותר משתן של בוקר בפרק על "במבינו".
    זה לא שמישהו נתן לנמרודי קרדיט שהוא יותר מאפס מאופס(להזכירכם, ניסה לאכול ראיות נגדו), אבל למה לכתוב דברים שנאמרו בשיחה בין שני שיכורים? מגעיל.

    אהבתי

  4. מספרת אגדות הגיב:

    לא יודעת אם יש לנמרודי בסיס לתביעה, אבל אני תובעת את מייברג להשיב לי מיד את רבע השעה שבזבזתי על הטקסט הנמוך והבהמי הזה. אם כך הוא מוכר את המגזין, לא ברור לי למה יש לו קונים.
    (ואני ממש לא ממעריצי נמרודי)

    אהבתי

  5. שולחן עורך הגיב:

    הטקסט של מרמרי מייגע באריכותו. פחות זה יותר.

    אהבתי

  6. אזדרכת הגיב:

    בזכות התביעה של נמרודי מיברג זכה לחשיפה שבטח לא חלם עליה.
    ואולי זה היה כל רעיון הפרק על במבינו?
    צהוב? נכון. אבל גם די מצחיק.
    אותי, שהדמיון שלי מיד נכנס לפעולה, זה הצחיק.
    אז תגידו שיש לי הומור נמוך. מה כ'פת לי.

    אהבתי

    • נוצה סגולה הגיב:

      התיאור שלו פשוט משפיל. ברור שאי אפשר לעבור על זה בשתיקה. מצד שני, יש מציצנות, יש צהוב וגם רכילות על מגש וכן, גם די מצחיק. ברור שאם הייתי הצד הפוגע והעשיר הייתי מרגישה מחוייבת לתבוע. סביר להניח שזה נלקח בחשבון מלכתחילה.

      אהבתי

  7. מ' על הסן הגיב:

    בלייזר, או מבחינתי טמקא, פרסמו שתי כתבות מופת של איתי אנגל על רואנדה. הוסיפו כאן עוד כמה סופרלטיבים ולכו לקרוא.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3809920,00.html
    זאת הכתבה השנייה שפורסמה אתמול. בתוכה יש לינק לראשונה. השנייה יותר טובה.

    אהבתי

    • מהצד הגיב:

      תודה רבה לך על ההמלצה.
      כתבה נדירה (השניה. אחרי שאעכל אותה אקרא את הראשונה).
      ממליצה לך על ספרו של אורי שוורצמן, "רופא לבן – אלים שחורים".
      יש הרבה מה ללמוד באפריקה.

      אהבתי

  8. funkusit הגיב:

    גם אני לא ממש הבנתי את הכותרת בהארץ בכתבה על א-שאפעי. החלק המטריד יותר היה הסחר במכתב המדובר. "בפגישה, שבה נתן לו נועם שליט את המכתב, נכח גם נציג הוצאת הספרים (ידיעות אחרונות) רמי טל". וואלה? נראה לי שזה הקטע הכי צורם בסיפור

    אהבתי

  9. humanape הגיב:

    סייד קשוע משעשע, רק אם אירוניה משעשעת. אבל לילדיו הוא יכול לקנות גלידה מייד. לא היה טבח בדיר יאסין.

    אהבתי

  10. מנחם דונש הגיב:

    א. היה לי מוזר לקרוא שֶאַת מוכנה לשלם (ואפילו משהו סמלי), כדי לקבל מידע. חשבתי כי מוסרים לך מידע בחינם.
    ב. לא ראיתי היום את הנושא של התשלום עבור המידע.
    ג. לא, אני לא מתכוון להשתתף בשום כנס מסוג זה. טוב, אף אחד לא יזמין אותי לשאת דברים. ובכלל, אין לי שום דבר מקורי להגיד בכנס כזה.

    אהבתי

  11. מנחם דונש הגיב:

    א. נו, אז אמנון דנקנר הצהיר משהו – וחזר בו.
    ב. ואני אפילו לא שואל, אם היו הצהרות בבלוג בקפה-מרקר – לפני המעבר לבלוג כאן.
    ג. נניח כי יקום מחר עיתון מודפס בשם "ישראל מחרתיים". ונניח כי עיתון זה יִתֵן חופש פעולה מלא לסקירת עיתונות – כולל ביקורת על אותו עיתון. ונניח כי אותו עיתון יהיה מוכן לשלם סכום עתק עבור אותה ביקורת. מעניין אם יהיה מישהו, שיוכל לעמוד בפיתוי.
    ד. לא, אני לא חושב שכל דבר אפשר לקנות בכסף.

    אהבתי

  12. velvet הגיב:

    אני רוצה להרגיע אותך, לא היו שום הצהרות.
    הבלוג היה ויהיה במקום שבו משלמים (ישלמו) לי עליו יותר. פשוט כך.
    זו הסיבה היחידה (וחופש מערכתי כמובן). ואת הקפה עזבתי מסיבה זו (כסף) בדיוק. לא משום סיבה אחרת. כמו שכבר אמרתי וחזרתי ואמרתי.

    גם אם יקום מחר עיתון בו יעבדו רק שלושת האנשים שעוד מוכנים לסבול אותי אני לא אהיה שם.
    זה לא נורא מסובך להבין.

    והעובדה שאני רוצה לגמול למי שידווחו מהכנס? מה מוזר בזה?

    אהבתי

  13. דבורית מה יהיה הגיב:

    לא כתבת מילה על נחום ברנע. מוזר

    אהבתי

    • סבלנות הגיב:

      אולי מחר…

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני לא קוראת את ברנע

        אהבתי

      • אח של שוקי הגיב:

        אז מה דבורית, עכשיו את כבר לא סתם מבקרת תקשורת, עכשיו את אדם עם אידאלים שלא קורא את האנשים הלא אהובים עליו, או יותר נכון כאלה שלא "פירגנו" לך כמו שצריך.
        בואי נראה מה זה אומר. האם יתכן שאת מועלת בתפקידך? האם יתכן שקוראיך יקבלו מידע חסר? האם יתכן שעלה לך השתן לראש?
        "אני לא קוראת את ברנע".
        אני לא אוהב אותך, ולמרות זאת אני קורא אותך. אני חושב שגם אם אני לא מסכים עם מה שאת אומרת הרבה פעמים, צריך לדעת גם מה חושבים ויודעים אחרים.
        אם הייתי אחראי בולוגיסטים באורנג' הייתי מתחיל לחפש לך מחליף, את כבר לא מבקר הוגן-את מבקר עם אג'נדה אישית. וזה, דבורית, הרבה יותר גרוע מלא לפרגן למישהו

        אהבתי

      • אח של שוקי הגיב:

        ועוד דבר קטן. כשאני רואה את מספרם המתמעט של הטוקבקים לבלוגך, אני מתחיל לחשוב שאולי גם ברנע, ועוד הרבה אחרים, לא קוראים אותך, אולי גם אני אפסיק

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        :)) :))

        איזה איש מצחיק אתה, אח של שוקי.
        אף אחד לא קורא אותי חוץ ממך. את הטוקבקים אני כותבת לעצמי.
        תיקון: גם את הטוקבקים שלך אני כותבת. אתה לא קיים למעשה.

        אהבתי

      • אח של שוקי הגיב:

        איך מתאים לך להתעלם מהעיקר ולעסוק בתפל. אולי פעם אחת תתמודדי עם מה שאני אומר ולא תתייחסי רק לזוטות?

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        כל השרשור הזה הוא קנטרני, כולל הצעות לאורנג' מה לעשות איתי, כולל הבעת דעה על כמות הקוראים וכו'.
        אני לא מתכוונת להשיב לך על הקנטותיך.


        אני קוראת רק מה שיש לי חשק לקרוא ומה שזמני מאפשר לי במסגרת הנתונה.
        מעולם לא טענתי שאני קוראת את כל העיתונים. אני לא קוראת אפילו חצי ממש שנכתב בכל יום נתון או בכל סופשבוע.

        אהבתי

      • אח של שוקי הגיב:

        את צודקת, אני קנטרני, ואת לא יודעת להתמודד עם בקורת. כרגיל.

        אהבתי

  14. רוני הגיב:

    אהבתי את חולצת הפסים, יותר נכון את ההערה שלך בענין, ורדי משום מה יוצא בכל פעם כה מרושל, אני דווקא מוצאת את זה חינני, אם כי בעייתי כי זה בעצם מראה על ניתוק מסוים ולא רק מהפייסבוק.

    אהבתי

  15. דנית הכוסית הגיב:

    לגבי גלובס
    לא עשית עסקה טובה
    יש להם דיל למי שמוכן לקבל את העיתון בבוקר שאחרי בשמונים שקלים בלבד בלי התחייבות
    את מקבלת 4 עיתונים 33 שקלים
    במקום זה יכולת לקבל 20 בשמונים.

    אהבתי

  16. שפרה הגיב:

    אני בשוק של החיים אחרי שקראתי את מיברג. הייתי מעדיפה לחשוב שעכשיו 1 באפריל מאשר להאמין שזה אמיתי.

    הבן אדם שפוי???

    אהבתי

    • יביה הגיב:

      מעניין מי כותב כל כך הרבה על מיברג ולמה. רמז- אכולי קנאה מהעבר?

      כל איש תוכן ווב שפוי במדינה הזו ישמח שהמיזם של מיברג יצליח. כי הוא פותח דלת לכל כך הרבה אחרים. ותחשבו על זה (אלא אם כן קשה לכם).

      אהבתי

  17. אורבכית הגיב:

    מיברג – מחלקת הגהה!!!
    "… raising YOU voice…"

    אהבתי

  18. דנקנר שליט הגיב:

    זה מדהים איך דנקנר ועוד איזה עיתונאי או שניים, שאשכרה מתנגדים לעיסקת שליט המשפילה והמזיקה, לא מסוגלים לכתוב: שליט תמורת ברגותי +אולי עוד איזה חמסניק, אחרת לא!!! ומגמגמים מאמרים באורך של ספר.
    רק מי שרדף אחרי הרוצחים האלה ימים ולילות יודע מה זה להושיב רוצח כזה בכלא ואח"כ לשחרר אותו .
    הפכנו למדינה של נמושות ובכיינים.
    טוב, אולי בן דרור ימיני היחיד שמבין קצת איפה אנחנו חיים באמת.

    אהבתי

  19. שאלה הגיב:

    האם יש מדיניות של סגירת פוסטים לתגובות או שזה על בסיס מסויים לפי הצורך?
    בחודש נובמבר יש פוסט אחד סגור לתגובות.

    אהבתי

  20. פולו - אפ הגיב:

    הסיפור של קורן מצלם לוחמיםהיה כבר לפני למעלה מחודש באולפן שישי… מעניין ששם הוא עם הימ"מ

    אהבתי

כתיבת תגובה