אצבעות לבנות 18.5

אף שלא אכלתי ולו מאפה גבינה אחד, אני חוגגת בכותרת.

anastasia
מוסף חג/ ידיעות

(עורך: יואב קרן)
כתבת השער: דנה ספקטור בילתה יום כעוזרת הפרלמנטרית של ח"כ אנסטסיה מיכאלי. מיכאלי יוצאת מהיום הזה מצוין ועדיין קשה למצוא בה פגם. עבודת הכנסת, מצד שני, נראית דוחה מתמיד, ופסקה אחת מתארת את פני הדברים: ספקטור, שרואה את מיכאלי במליאה, שואלת את העוזרות הפרלמטריות שלה: על מה הם מצביעים? וזו עונה לה שזה לא משנה בכלל. יש משמעת סיעה. אפילו לא אומרם לח"כים איך יצביעו מראש, אלא מעדכנים ישירות בתוך המליאה. את העוזר הפרלמנטרי שמספר לה על כך היא שואלת למה לא יודעים מזה, והוא עונה: "נדמה לי שכבר כולם יודעים שהדמוקרטיה בארץ זו רק אשליה".
עד כמה מתחילים איתה בכנסת, וכמה הטרדות מיניות מילוליות היא עוברת, אם בכלל, על הסוגייה פרושה שתיקה רועמת. מיכאלי מתנהלת מול כל זה בגבורה ובנחישות.
מה אמר לה המדינאי הרוסי בפגישה בה הייתה נוכחת גם העוזרת-ליום? לא נדע. מה עוד קורה ולא נכתב – גם זאת לא נדע.



מוספחג/ מעריב
(עורך: ארנון גל)

hecht

כתבת השער: חיים הכט (גבי בר-חיים) עושה בית ספר לתקשורת, משוכנע שבבסיס התוכנית שלו יש שאיפה לחינוך, אבל הכי אוהב לאפות פרעצלים:

"עשיתי כיתת אמן על 'מה אתם הייתם עושים‭'?‬ לתלמידי תקשורת במרכז הבינתחומי. אני מדבר על היבטים עיתונאיים ואקדמיים של המוצר הטלוויוני. אז לפניי הרצו דוקטור לאתיקה, דוקטור לפסיכולוגיה ועוד דוקטור. והם קרעו לי את הצורה. זיינו אותי. אמרו שמה שאני עושה חוצה את גבולות הריאליטי. אבל אתה רואה שלנגד עיניהם, הסטודנטים שלהם מעוותים את הפנים.

קמה איזה ילדה ואמרה: 'חבר'ה, מה הפלצנות הזו, זו אחלה תוכנית‭.'‬ ושיסלחו לי הפרופסורים. תבואי לשוק הכרמל ותשמעי מה אנשים אומרים לי. הם אוהבים את זה, אוהבים אותי. חושבים שזה על הכיפאק. והחוכמה בפורמט היא הפשטות שלו. מכל אנשי המקצוע בטלוויזיה אתה שומע עכשיו רעש של מכה עמומה כשהם חובטים לעצמם בראש איך הם לא חשבו על זה קודם‭."‬

ראיון טוב, שלא עושה הנחות להכט.
רק מה, חבל שאת כל המסננות עוברים משפטים שכאלו. וזו, בין היתר, הסיבה לכך שבין הלימודים הכלליים בבתי הספר/אוניברסיטאות/בתי"ס לתקשורת, צריך לשלב לימודי מקורות:

hazal

כך גם בעיתון המודפס. כמובן.

(תחקר, חשף וצקצק:  ידין עילם)



עסקים, שבועות/ מעריב
asakim1851


גיליון נושא על "הראש היהודי" התוהה אם יש באמת גאונות יהודית מקומם אותי מראש.
הסיבה לעיסוק האובססיבי בכישורים היהודיים המפליגים היא הנתון הבא – מתוך 804 זוכי פרס נובל, 176 הם יהודים, פי 100 מיחסם באוכלוסייה.
ויש הסבר, למה נהיה הדבר.
האם נראה גיליון נושא, למשל, על הפרעות הנפש של בני אדם ממוצא יהודי? נראה לי שגם חלקם של אלו באוכלוסייה גדול מהמצופה.


שבועות/ ידיעות
(עורכת: מרים קוץ)
כתבת השער: הראל סקעת. שאלוהים, גל אוחובסקי ומרגול יסלחו לי. אני לא מצליחה להבדיל בין שי גבסו (שהיה על שער מקוראשון באחרונה, אאל"ט) להראל סקעת. אני יודעת להגיד ששניהם יפים (דומים?) ושניהם כיכבו בכוכב נולד. אבל זה הכל. ולכן, לא ממש מעניין אותי לקרוא מה קרה להוא או להוא.

מאיפה הרעיון לומר (בכות'+מש') שיורם קניוק הוא כוכב שנולד בגיל 80? קניוק היה תמיד כוכב, בעשירייה הפותחת של הכותבים בישראל. אולי לאו דווקא מבחינת המכירות, אבל מבחינת הפרופיל הציבורי וההדהוד, בהחלט.
אז יופי שמראיינים אותו עכשיו עשר פעמים בדקה בזכות נבלות (הוט), אבל להגיד שרק עכשיו זכה לעדנה – לא מחובר לשום מציאות שהיא.


גם לימודי הבוטניקה דורשים חיזוק של מערכת החינוך (או של מערכת החינוך לעיתונאים). ההבדלים בין תירס לחיטה הם די ברורים, כך לדעתי (כפולת 8-9).

hita
tiras

מוסף שבועות/ הארץ

וריאציות על עשרת הדברות
(עורכים: מייקי דגן ובן זילכה)

dibrotttt

להלכה, רעיון יפה. למעשה, את עשרת הדיברות אפשר להכחיל על כל כתבה בעולם כמעט, בכל נושא, שהרי עשרת הדברות עוסקים במכלול ההוויה האנושית.

גדעון לוי יודע ללגלג על עצמו.

לא הבנתי את הדיבר הזה של מפיק הטלוויזיה עמי אמיר:
"העסקה הטובה ביותר שתוכל לעשות היא זו שאתה מוכן לוותר עליה".


חקירה נגדית/ הארץ
המוספון הזה כולל שמונה עמודים שהם כתבת תחקיר אחת. מי מכם, קוראים יקרים, צלח את כל כולה?
אני? ממש ממש לא. לגמרי.

hakira1

שבועות/ ישראל היום
(עורך: ברוך רון)

israidan

כתבת השער: עידן רייכל. פעם נהוג היה, במקומונים של שנות התשעים, לעשות פרויקטי ביכורים. אנשים שלא שמענו עליהם, שעשו משהו לראשונה. למה המנהג היפה הזה נשכח?
רמז לרעיון הוא כותבי ישראל היום המספרים על יצירות הביכורים שלהם. מיהושע סובול ועד הילה אלפרט.

הכתבה העונתית על שמות מוזרים. מסוג הנושאים שעורך מגזין לא עומד בפניהם.


המצוד על משתמטים, עם מרכאות או בלי לא החל היום, אלא ב-1948. לתשומת לבכם.



פירמה

firmuli

שני ראיונות ששווה לקרוא: זה עם מולי שגב, וזה עם מיבי מוזר. לכל אחד מהם יש תקצירונים באתר.
שווה להעלותם בשלמותם.
מוזר אומר שהחומרים של אורי בלאו – שאף קמצוץ מהם לא נמצא איתו בלונדון, כך נשבע העו"ד בהן צדק – "נמצאים במצבי צבירה שונים".

מוזר לא מבקר את התקשרות, מסרב להגיד ולו מילה על התנהלות הארץ בפרשה, מתרעם על העיתונאים שמנסים לנגח את העיתון באמצעות הפרשה, ומספר איך הוא שומר על חומות סיניות בין הארץ לבין ידיעות, שאת שניהם הוא מייצג.
אם תהיתם, לא, הוא לא ייצג גם את מעריב וישראל היום. יש גבול.
מוזר, בכל אופן, הוא דיפלומט מצוין, ושני העיתונים יכולים להיות מבסוטים מהדרך בה ייצג אותם, גם בראיון הזה.
זה המוסף, כך נראה לי, שאקח איתי לטיסה.


דהמארקר
ראש המעבדה למולטימדיה ולמציאות מדומה (בר אילן), פרופ' דוד פסיג צופה למקום הזה עתיד ורוד. מדאיג.


נשים נשים
זוכרים את קינותיי מפסח על כך שאין נשים עורכות בתפקידים בכירים? גם בשבועות, כרגיל, העורכת היחידה מקרב עורכי מוספי החג היא מרים קוץ, עיתונאית ותיקה בידיעות. איך זה שבאף עיתון אחר, כולל בידיעות, אין שום עורכת?

גם אלביס קוסטלו הלך
מדכא מדכא מדכא.
מה הוא נזכר פתאום? ואיזה מכתב מופרך.
אפילו אומברטו אקו (מוזר שאין תגובות לקטע) ונעם חומסקי לא חושבים שצריך להחרים את ישראל.

פייסבוק

שיחה אתמול בלילה, נמל יפו, שולחן ליד:
"…הוא פתח כרטיס בפייסובק, נהיו לו אלפי מעריצים, זה העבריין הראשון בעולם שמצליח בפייסבוק".

לזרוק את הסלולרי לים?
(המשך)
עוד על המחקר הסלולרי, מפי דן מדען (טוקבק):

ניתוח של התוצאות במגזין הנחשב Nature תחת הכותרת: No link found between mobile phones and cancer
יתכן ולמי שאין מנוי לעיתון הקישור לא יעבוד, אז הנה הפסקה האחרונה כשירות לציבור:
So what’s the bottom line about a causal link between mobile-phone use and cancer?
No link has been established.
“There are standard criteria for assessing whether data from epidemiological studies show causality or not,” says Swerdlow. “The results for this study don’t get close to passing the standard tests for whether the results show causation


תזכורת לשער המארקר מאתמול.

markersartan


עמספר
בשביל הנפש
, הספר של חנוך דאום ואריאל הרטמן מזנק לראשי לרשימות רבי המכר.



שוטר ישראלי בעברית מדוברת


אם הבנתי נכון, מהקטע הערוך הושמט משפט של אותו אביב, כנראה, בו מעורבת המילה "תחת" פלוס.

אם כבר להביא תיעוד, רצוי שיהיה מושלם, לא?
אביב מכחיש מכל וכל דבר שכזה, והטענה שלו היא שהשוטר ממציא מהרהורי לבו.
תוס': אני בכל אופן שומעת בוודאות את החיתוכים בפסקול.
מתוך יופוסט.



לחם עבודה
גם רחלי רוטנר עזבה את רייטינג. אני חושבת שהבלוג שלה, שופונים בשחקים, הוא הראשון (או מהראשונים) שקראתי אי פעם. היא באמת מוותיקות הבלוגוספירה המקומית (מחזור ספטמבר 2003!).


מח' הגהה
haaretz185
(הארץ)
תודה להלל.

בלוגלנד
קבלו את Fail Blog.


עוד פרה נטבחה

שוביניזם בריץ' רץ'? עד לאן נגיע?

לפני פיזור
פוסטים אורחים על נושאים כלליים הקשורים אמיצות בביקורת תקשורת, אשמח לקבל במהלך היום, כדי שאוכל לתזמן לשבוע הבא.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות חג, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

109 תגובות על אצבעות לבנות 18.5

  1. לא, לא הבנת נכון. השוטר המציא את המזדיין בתחת מהרהורי לבו. מניסיון אישי, הם נוהגים לעשות את זה כדי להצדיק את המעבר **שלהם** לקללות ולאיומים. מעבר לזה, אנחנו קיבלנו את הקטע כמות שהוא, אבל הבנתי מהמקור שלי שאביב לא אמר שום דבר שדומה לזה. כרגע דיברתי גם עם אביב עצמו, והוא מכחיש בתוקף שאמר משהו שקשור במלה תחת או במלה מזדיין.

    אבל תודה על ההפניה בלי קשר, ולקטוז שמח מאד לך. הקיץ הזה תצבעי לבן ותבלגגי לטוב. 🙂

    אהבתי

    • לצר-יה barman הגיב:

      מענייו, מעניין.
      יש הפסקה בסרטון ואתה יכול לטעון מה שאתה רוצה ולהסתמך על מקור עלום והכל שווה, פרדון מיי פרנץ', לתחת.

      אהבתי

    • מדריך לקורא הנבוך הגיב:

      רמתם הירודה של שוטרים היא מן המפורסמות וכך גם אמינותו של רחביה ברמן ולכן אני מציע פתרון סטייל משפט שלמה – זה נבלה וזה טריפה. נקסט.

      אהבתי

      • אני חוזר ומצביע על העובדה הקטנה והלא נעימה שאני את כל שאני כותב – כותב בשמי המלא. אתם, לעומת זאת, כותבים מן המחילות. כשתכתוב בשמך המלא הטלות דופי באמינותי, אולי אז תהיה לך כזו משלך.

        אהבתי

      • אמת בפרסום הגיב:

        אתה כותב בשמך כדי לקדם את הבלוג הנשכח שלך. אתה גם משתמש בבלוג הזה לאותה מטרה.

        אהבתי

      • פולי גראף הגיב:

        על מה מסתמכת ההנחה שהזדהות בשם + שם משפחה בכתיבה ברשת מוסיפה אמינות למידע? החסרים אנו שקרנים שמזדהים בשמם ואף מתקשטים בתארים?

        אהבתי

  2. אביב הגיב:

    אין ולא היה בשום שלב כלשהוא מצב שהוצאתי מפי את המילים מזדיין/בתחת או משהו שדומה לזה ! הקטע לא ערוך ולא חתוך והשוטר שרצה להשתיק אותי או להכנס בי עשה זאת.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      טוב, לא לצעוק, תיקנתי

      אהבתי

      • לדבורית הגיב:

        מעניין שאת מקבלת כאקסיומה את דברי ה"אביב". למה אינך מנסה לקבל גם את תגובת השוטר?
        את כותבת בפסקנות כשהכל מבוסס על צד אחד וכנראה אינטרסנטי.
        הקטע חתוך ועוד איך הוא חתוך.
        בלי קשר ברור שמשטרת ישראל אינה סוגה שבסוגה.

        אהבתי

      • ולמי ששאל למה לא מנסים לקבל את תגובת השוטר – לשוטר אסור להגיב (ולא שלא ניסיתי לקבל תגובה מאנשי התחנה עצמה), ודוברוּת משטרת תל אביב קיבלה את הלינק ולא הגיבה עד היום.

        אהבתי

      • לצר-יה 1511 הגיב:

        נותר רק לאחל לך שתקבל תגובה הולמת מהשוטרים.

        אהבתי

    • ל"אביב" הגיב:

      אתה יכול לכתוב 800,000 פעם שהקטע לא חתוך אבל בקלות שומעים שהוא כן חתוך. מסקנה – אתה משקר.
      ברגע שברור שחתכו אז הכל נשמע אחרת. הרי לשוטר אף אחד לא יאמין אז נשאר לסמוך על אוזני המאזין.
      האם השוטר חתך את הקטע?
      מעניין…

      אהבתי

      • אתם משקרים במצח נחושה. איך חתוך כששומעים את השוטר מתפרץ לדבריו של אביב ואומר לו "תשמע אביב" עוד בטרם סיים אביב להוציא את המלה האחרונה מהפה? תמיד הרי אפשר להגיד "אני שמעתי שזה חתוך", והרי שום הוכחה לא תהיה טובה מספיק בעיניכם. אז לכו תאמינו לקלגס המטונף והלוואי שגם לכם יעשו את אותו הדבר ואז נראה למי תאמינו. עדר כבשים עלוב.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        רחביה, מה שהשוטר אמר – אמר, אין על כך ויכוח, וזה לא לעניין.
        א-בל
        בהחלט שומעים עצירה בפסקול. זה נראה כמו חיתוך, אני לא יודעת של מה.
        הדיאלוג בסוף ההקלטה לא נשמע הגיוני בשום מקרה.

        אהבתי

      • אני לא שומע שום עצירה בפסקול, אבל אני לא ממש טוב בדברים האלה. כאמור, הן המקליט והן אביב מכחישים מכל וכל שהוא אמר דבר כזה, ואני אומר לכם שהנון סקוויטור הזה הוא תרגיל מוכר של שוטרים ששמים לך משהו בפה בשביל שיוכלו להסלים את העימות.
        *
        בכל מקרה, זה בא הרבה אחרי שמוכח בעליל ששוללים לאביב את זכויותיו הבסיסיות. עשר שעות בלי לתת לטלפן הביתה ולהרגיע את האישה שתוהה איפה הוא? מה זה הבהמיות הזו? אני בשלב הזה הייתי עלול להגיד הרבה יותר מ"מזדיין בתחת". קלגסים דמיקולו.

        אהבתי

      • לדבורית הגיב:

        זה כל כך ברור שצר-יה (אוהבת) עושה עלייך מניפולציות. הרי גם את, מלכתחילה, הבנת שיש חתוך וזה אפילו כתוב בפוסט המקורי.
        צר-יה מתנפל, בגסותו הידועה, על כל מי ומה שלא מסכים איתו. הרי הוא המלאך הטוב מבחינתו.
        כל מי שאוזניו בראשו מבין שיש פה חתוך. ההתעקשות של צר-יה ושל אביב שאין חיתוך היא ההוכחה הנוספת שהדברים בשקר יסודם.
        כל כוונתו של הצר-יה היא לגרור אנשים אל האתר ההזוי שלו ותו לא. מה לו ולאמת? כולו אינטרסנט מניפולטיבי.

        אהבתי

      • לצר-יה 1445 הגיב:

        אז עכשיו אתה עושה – בכאילו, כמובן בכאילו – נסיגה לצורך מתקפה.
        אתה יוצא שקרן וכמו השקרן שאתה אתה גם מתחיל לנבל את פיך ולרסס מילות זבל לכל הכיוונים אבל הפעם יור שיט היט דה פן.
        יש כלל במערכות מיגון שהמיגון הוא טוב כפי החולייה הכי חלשה שבמערכת. גם ה"מהימנות" שלך נמדדת לפי השקרים שבה.

        אהבתי

      • בוא נראה… אני כותב פה בשמי האמיתי, ואילו אתה מסתתר מאחורי כינוי שאפילו טיפה דמיון אין בו והוא גזור משמי מעשה ילד בגנון. מי סביר יותר שמשקר? המממם.
        *
        זה מנהג מוכר של טרולים להתייחס לכל גילוי של אמינות ושל גילוי נאות דווקא כפרכה או הוכחה לשקר – מנהג זה מצביע דווקא על המערער, שאינו מעלה בדעתו שגם בוויכוח יש מי ששומר על יושרה מינימלית, ולכן מניח שאם בן פלוגתו אינו מתעקש עד הסוף סימן שמשקר.
        אני לא ערב לקלטת משום שלא אני הקלטתי אותה ולא נוכחתי כאשר הושתלו בה כתוביות ולכן תיאורטית ייתכן שנערכה. אני קיבלתי אותה כמות שהיא וכך העליתי אותה. עם זאת, המעורבים מכחישים שנערכה, ונאמנים עליי דבריהם יותר מאשר דברי אסופת טרולים עלובה שאין לה קיום אלא בהיטפלות לכתיבתם של אחרים.
        ובכל מקרה, גם אם כדבריכם ובמקרה ספציפי זה היתה עריכה – איך זה משנה את העובדה שלא נתנו שיחת טלפון אחרי עשר שעות מעצר? שבכלל נמצאים במעצר עשר שעות בלי להיעצר רשמית ובלי לראות קצין? אלה עבירות על סעיפי יסוד של חוק המעצרים. זה לא מפריע לכם.

        אהבתי

      • לצר-יה 1508 הגיב:

        כבר נאמר לא פעם שהצדקנות היא מפלטם של הנבלים.
        ומדבר אחד לנבל.
        נכנסתי (בעוונותי) לפוסט באתר ההזוי שלך.
        כמובן ששם אתה לא מביא את יוטיוב בישיר אלא רק דרך לינק כי אתה סומך על עצלות קוראיך (שלא יעלו על החיתוך) ולכן אתה מביא להם תמלול "מלא" של הנאמר. רק מה, כמובן שבתמלול אין ולו הסבר קטן או סימון של החיתוך הכל כך ברור שאפילו דבורית – שאוהבת ומפרגנת לך – מתעקשת שישנו. להוסיף פשע על חטא אתה גם חוזר ומדגיש שדברי השוטר נאמרו ללא שנאמרו תחילה ע"י אביב כשברור שהחיתוך עשוי להוכיח אחרת אבל אינך מסייג את האמת כי לצרכיך הכל כשר.
        מי א-י-נ-ט-ר-ס-נ-ט מ-נ-י-פ-ו-ל-ט-י-ב-י?
        בנוסף שמחתי לראות את ידידינו האהוב יגא-ל שכותב אצלך בשמחה רבה ואף מכנה את עצמו "קולגה מולווט".
        ב- 1428 אתה מתחיל את התגובה שלך במילה אתם. אשמח לדעת למי/ה אתה מתכוון כשאתה כותב "אתם".
        כפי שצויין, אין בכתוב שום דבר בהקשר התנהלות המשטרה והאישיו פה הפך להיות אתה ובעצם בזה אתה משיג את מטרתך בעידודה של דבורית.
        אתה אדם הזוי ובזוי, אתה יהודי ששונא את יהדותו, אתה שקרן, אתה מנבל את פיך ומזהם כל מקום שבו אתה כותב.

        אהבתי

      • אני שם לינק ליוטיוב, והסיבה היחידה שלא שמתי את הנגן בכתבה עצמה היא שיש לנו בעיה טכנית המונעת – למרבה צערי, ואין לך מושג כמה – לעשות את זה. אם אתה חושב שאני משקר, נסה להטמיע וידאו בכתבה אצלנו. קדימה.
        *
        לא ברור לי איך לראות את הסרטון ביו טיוב שונה מאשר לראות אותו אצלנו באתר אילו אפשר היה, אבל אני בטוח שיש הסבר שמוכיח את זדוני ואת רוע לבבי.
        *
        אני אולי כזה וכזה ומזהם כל מקום שאני כותב בו, אבל אתה חי על להגיב לכתיבתי ואילו אני אין לי מושג מי אתה ולא מעניין אותי אם אתה חי או מת. אני עוסק כל יום בשפה העברית ובתולדות עם ישראל ואתה תלמד אותי להיות גאה במוצא שלי?" אם זה לא היה עצוב (שאתה מבזבז לי את החמצן ועוד יש לך זכות בחירה) זה היה מצחיק.

        אהבתי

      • אריק הגיב:

        אני דווקא מחבב מאוד את "גסותו הידועה" של ברמן וללא קשר מוצא שלעיתים קרובות הוא פשוט צודק.

        אהבתי

      • שבועות-כך יש לחגוג הגיב:

        ברמן אמנם מצווה היא בחג השבועות לאכול ולהאכיל אבל החג נגמר,
        תפסיק כבר להאביס את הטרולים שלך!!
        תן להפ לפרפר בשקט את פירפורי גסיסתם.

        אהבתי

    • פולי גראף הגיב:

      ומי יוכיח לנו שאתה הוא אותו "אביב" שמוקלט בסרטון?

      אהבתי

  3. פופקורן הגיב:

    תירס וחיטה
    לא קראתי את המוסף ואין לי מושג למה הכוונה בדיוק,
    אבל אצלנו בישוב מגדלים באותן החלקות תירס וחיטה לפי עונות
    בהחלט ייתכן שמישהו ציין שכאן הוא מגדל תירס אבל בעת הצילום היה שם חיטה
    בכל אופן מה שניתן לראות ברזולוציה הדלה שבצילום יכול להיות באופק הרחוק יותר תירס בראשית צמיחתו (החלק הירוק של השדה בצילום התחתון)
    בכל אופן אם הבנתי נכון אז הכותרת מתייחסת רק לצילום התחתון

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      הכיתוב הוא "יום חדש בשדות התירס", ואתה רואה חיטה. זה צילום אחד והכיתוב מתייחס אליו.
      ואם מישהו אמר? אז מה? אתה לא מסתכל על התצלום לפני שאתה מכתב אותו?

      אהבתי

      • מדרש יונתי הגיב:

        אני רואה שם שני צילומים
        אחד תקריב ושני צילום בו נראים שני גוונים מטושטשים של שדות
        וברור שאת לא מצפה מעיתונאי תל אביבי להבחין

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        את טועה. זה תצלום אחד ענק, על פני כפולה כמעט. חתכתי ממנו חלקים כי לא יכולתי להביאו בשלמותו באופן בו תבחינו בפרטים.
        גם אני לא בדיוק ביליתי את חיי בשדות. זה באמת אלמנטרי, לדעת איך נראית חיטה.

        אהבתי

      • מדרש יונתי הגיב:

        הבנתי
        לצערי הצילום לא לפני
        ז"א שגם אם נחתוך חלק מהשדה העליון נראה את אותה החיטה?
        בכל אופן אם המושג שדה תירס מוזכר בכתבה בהחלט ייתכן שבעונה אחרת מגדלים כאן תירס

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        נו? ואם בעונה אחרת מגדלים כאן תירס?

        אהבתי

      • מדרש יונתי הגיב:

        אז מותר לקרוא לשדות המרוחקים הירקרקים בצילום: "שדות התירס" במיוחד אם הצילום פחות מטושטש משלך ניתן אכן יהיה לראות בהם תירז נובט…

        אהבתי

      • פודינג ארנב הגיב:

        שום תירס… יש לי את התמונה ביד. תל אביבים טמבלים

        אהבתי

      • צל"ש הגיב:

        אם את בעצמך שמת לב שזה חיטה ולא תירס,אני סולח על כל קן הצרעות שאת נותנת להם לחיות פה, אם גם קראת את המאמר, אז אני גם סולח לך שיש פה פתחון פה לתולעת זבל כמו רחביה.

        אהבתי

      • פודינג ארנב הגיב:

        לצל"ג, תודה על סליחותיך – מה היינו עושים בלעדיהן?

        אהבתי

      • סליחה הגיב:

        צלי"גר אנא סלח גם לי

        אהבתי

      • רג'ינה ספקטור הגיב:

        אוי ארנבון, ארנבון…
        גומר מהר ורץ לספר.
        כמו שאמא שלי היתה אומרת: "כשחוטבים עצים, ניתזים שבבים".
        אז ניתז איזה שבב במוסף שבועות, רחמנא ליצלן, והחיטה שבכיתוב הפכה לתירס. סיבה טובה לארנבון המאונן לכתוב בטוקבק מס' 213 שלו "תל אביבים טמבלים".
        כי סביר להניח שאותו מר ארנבי, בעבודת הקודש שהוא עושה (אין לי מושג מהי משום שהוא עושה כאן ימים ולילות) אינו טועה לעולם.

        וההבדל בין הראל סקעת לבין שי גבסו הוא שסקעת עומד "לייצג אותנו" באירוויזיון בעוד רגע, וזו העילה לראיון. שהרי, אם יש משהו שעיתונים צריכים תמיד, זוהי ה"עילה".

        אהבתי

      • פודינג ארנב הגיב:

        רג'ינה… למה את יורדת כה נמוך? ומאיפה את יודעת על בעיות הגמירה שלי?
        לעזאזל…
        וגם אין לי עבודה… וגם עושה ביד רחמנא ליצלן… קצת חמלה, רג'ינה!

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        רג'ינה, לא תהיתי באשר לעילת סקעאת/גבסו. אמרתי שאני לא מבדילה ביניהם. סה-טו.

        אהבתי

    • שרקוטרי פוריטני הגיב:

      אתם מפגרים. המשפט החותם את הכתבה הוא 'עוד יום בשדות התירס…' וכו'. חצי מהכתבה מדברת על שדות התירס של יפתח גוטמן. העורכ/ת פשוט הדביק/ה את המשפט המסיים ככיתוב תמונה. מה ההתלהמות על תל אביבים? אידיוטים מהירי חימה

      אהבתי

      • פודינג ארנב הגיב:

        מהיר חימה? מואה?
        לתל אביבים פשוט אין מושג מאיפה האוכל שלהם מגיע, כנראה…

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        שרקוטרי: אבל את/ה לא יכול/ה להדביק את הכיתוב "עוד יום בשדות התירס" כשרואים שדה חיטה, לא? מבין/ה?

        אהבתי

    • רג'ינה ספקטור הגיב:

      לארנבי –
      אני רואה את עשרות התגובות שלך, ולא מהיום.
      קשה להתחמק מדיאגנוזה שקופה: אתה ארנב קטן ומרושע, חסר עבודה (מעניינת או בכלל) ונראה שדי חסר מעש. אתה, כפי הנראה, אינך מייצר תוכן העומד למבחנם של אחרים, אבל מקדיש את מיטב זמנך לקטילת עמלם של אחרים.
      תבורך.

      אהבתי

  4. מדרש יונתי הגיב:

    אני קראתי את כל התחקיר של הארץ ועוד באתר עם תינוק על הידיים
    בהחלט ריתק אותי
    התחקיר הזה הוא מיקרוקוסמוס לכל הסיכסוך שלנו כאן בארץ הזו עם השכנים.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני מסירה את הכובע

      אהבתי

      • מדרש יונתי הגיב:

        אין צורך,
        הארץ פיצלו לי את זה ל-3 שלבים של פרסום באתר וכך הקלו על המשימה
        התחלתי בבוקר וסיימתי ב- 14:00.
        האמת ששלב ג' לא ממש היה הכרחי ולא חידש הרבה

        אהבתי

    • אריק הגיב:

      לדעתי התחקיר הזה הוא בעיקר מיקרוקוסמוס להתנהלות (העלובה) של עיתון הארץ. אין לו שום קשר (למרות שהארץ עושה שמיניות באויר כדי שנניח שיש קשר) לסכסוך עם השכנים. הראיה, בימים אלו ממש מפנים קברים נגד רצונה של קבוצה יהודית גדולה.

      אהבתי

    • הלל הגיב:

      קראתי את התחקיר והוא מעאפן (כולל הכותרת "חקירה נגדית"). חבל על הכסף שהושקע בהקמת המחלקה החדשה. קצת מזה כתבתי בתגובית לפוסט הקודם. לא יודע אם יהיה לי כוח לכתוב ביקורת ארוכה ועניינית על כל הדברים. נראה.

      אהבתי

      • קוראקורא הגיב:

        מה שאני לא מבין זה למה צריך מוסף שלם בשביל תחקיר אחד. אפשר בהחלט היה להכניס את זה למוסף הארץ. אין לזה שום הצדקה וזה סתם נראה עלוב.

        אהבתי

    • שועלן הגיב:

      לי לא היה כח לקרוא את כל התחקיר, אז עשיתי כמו בפלייבוי והסתכלתי רק על התמונות.
      להלן מבחר מהנקודות שעולות בכיתובי התמונות בלבד:
      1. "החפירות בוצעו 24 שעות ביממה…
      החופרים מתארים עבודה בתנאי קור, גשם ובוץ". איפה שלי יחימוביץ' כשבאמת צריך אותה?
      3. "נוהל החפירה קבע שיש לצלם ולשרטט כל קבר, אך לדברי העובדים, בשלבים מתקדמים של העבודות לא הקפידו מנהלי החפירה על התיעוד". ישראלים לא מקפידים על נהלים? לא יכול להיות.
      4. "העבודה זימנה לעובדים סיטואציות מקאבריות של שיחות חולין שהתקיימו בסמיכות לגולגלות, חלקן עתיקות ביותר". ובשבוע הבא, תחקיר על שיחות החולין במכון הפתולוגי באבו כביר.
      5. "ניתן להבחין כי מישהו רשם על הקופסה 'תפזורת' ולאחר מכן מחק. בנוסף, מצוירת עליה עצם". אם זה לא אקדח מעשן, אז מה כן?

      אהבתי

      • אריק הגיב:

        פחחחח..
        🙂

        אהבתי

      • מדרש יונתי הגיב:

        לא קראת אז אל תגיב
        כמי שהשתתף יותר מפעם אחת בחפירות ארכיאולוגיות בישראל אני יכול להעיד שהארכיאולוגים מאוד קפדניים ומסודרים
        בניגוד לחפיפניקיות בתחומים אחרים.
        מקפידים היטב על תיעוד כל שלב בצילום וברישום. על זהירות מירבית בטיפול בממצאים ובמיוחד בעצמות.
        .
        אין מצב שחופרים בבוץ ובגשם כי זה לא מקצועי ומחבל בחפירה, ובמימצאים ולכן בעיקרון חפירות בישראל מתבצעות רק בקייץ.
        אין מצב גם לעבודה בשלוש משמרות כי זה לא מקצועי ומוסבר בתחקיר למה.-תקרא
        .
        לך ודבר עם ארכיאולוג ישראלי (חוץ משביט) ותקרא את כל התחקיר ואז תחזור להגיב כאן בנושא.
        אתה הרי לא עצלן

        אהבתי

    • הלל הגיב:

      חשבתי לשבת ולכתוב ביקורת מנומקת על כל אבן ושלד בתחקיר אבל החלטתי שמערכת הארץ ומדור התחקירים החדש לא ממש שווים את הזמן והמאמץ.

      אז כמה דברים על קצה המזלג:
      ה"אפילוג – לגנוז את הפרויקט" (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1169336.html) מאתר אסתר זנדברג הוא לא רק מנשר פוליטי פשטני (ציטוט: "כדי להקנות סובלנות בעיר הקודש, די להצטרף לסיורים לאורך גדר ההפרדה, לקפוץ למחסומים מסביב לעיר, לספור שוטרים בימי חג ומועד או לקרוא את טוריו של גדעון לוי בעיתון זה על עוולות הכיבוש והדיכוי"), אלא גם מחזור פשוט של טור מאת הנ"ל שנכתב לפני כמה חודשים, עם הידיעה על פרישתו של גרי מהפרויקט: http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,44578,.aspx

      מעניין האם את שינויי הניואנסים יש לזקוף לשינוי בדעתה של זנדברג או בדעתם של עורכיה:
      "את ירושלים אין צורך להעלות על שום מפה. היא לא רק על המפה, אלא "מרכז היקום", מיקום שלא הצליח במשך דורות להציל אותה מעצמה, אלא להיפך. ירושלים היא יותר מדי על המפה ובמשך יותר מדי זמן, ולאו דווקא מהסיבות הנכונות. מוטב שתעשה כל שביכולתה לרדת קצת מהמפה ובמקום להתעסק בקרטוגרפיה, תתרכז בהתמודדות עם המציאות הארצית לטובתם ולרווחתם של כלל תושביה". (זנדברג קמא)

      "אבל ירושלים היא לא עוד עיר, ולבטח אינה עיר שולית. אטרקציות אדריכליות ואחרות לא חסרות בה, ובשביל להיות על המפה אינה צריכה את פרנק גרי. מזה אלפי שנים, ושלא תמיד בטובתה, היא לא רק על המפה, אלא ב"מרכז היקום", ואין זה עוזר לה הרבה, ולא חולל בה נס כלכלי. לגמרי לא בטוח שתיירים היו מזדרזים להצטופף מול פתחי המוזיאון, כי גם תיירות היא פוליטיקה, וכדי לראות גרי, אפשר לעלות לרגל ליצירותיו בערים ידידותיות יותר לאנושות מירושלים". (זנדברג בתרא)

      אהבתי

      • הלל הגיב:

        אגב מטפורות, אם התחקיר דיבר על "חומות פח בגובה 6 מטרים ובחסות אבטחה קפדנית", זה נראה מטפורה נאה למחלקת התחקירים החדשה עם חומות הפח והאבטחה הקפדנית (http://b.walla.co.il/?w=/3050/1675593), שמטרתה לחפור ולמצוא שלדים ולקתה בעצמה בחוסר סבלנות ובשיהוי ממשי, בתחקיר חלבי חצי-אפוי שהוגש לנו לכבוד חג השבועות.

        אני הייתי מוסיף אפילוג: לסגור את מחלקת התחקירים החדשה. חבל על הכסף שבוזבז עליה עד כה (לא שעיני צרה בכסף של אדון שוקן, חלילה).

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        ומשהו מתגובת רשות העתיקות (מישהו יודע למה התגובות צורפו באתר דווקא לחלק א' של התחקיר?), בהתייחס לכך שבית המשפט הוטעה בכך שלא הוגשה לו חוות הדעת של סולימני:

        "כל העובדות הונחו בפני בית המשפט במלואן. הטענה כאילו הוסתר משהו מבית המשפט היא טענה שקרית, שאף הועלתה בפני בית המשפט ונדחתה. איש לא אמר אף פעם שמדובר במספר מצומצם של קברים. בסופו של דבר, מאחר שהעותרים בבג"ץ לא הסכימו לפשרה שהוצעה, נחפר השטח במלואו לפי עמדתו המקורית של סולימני. על רקע זה, לא נבין על מה סולימני וההולכים בעקבותיו מלינים".

        לא ראיתי תשובה לכך (כמו לדברים אחרים בתגובות מושאי הכתבה) בגוף התחקיר.

        אהבתי

  5. גאוגרפיה במעריב הגיב:

    איסט – ווסט, מה זה משנה.

    אהבתי

  6. מיכל נ. הגיב:

    גם אני קראתי את כל התחקיר של "הארץ". וגם אני חושבת שהיה מרתק. כל מי שאוהב עיתונות צריך להסיר את הכובע בפני היוזמה המסעירה הזאת ולקוות שתחזיק מעמד.
    הערה לבעלת הבלוג: מוסף תחקירים מיוחד הוא אירוע מרגש בשמי העיתונות הישראלית. טוב היית עושה לו היית מוותרת על הרפרוף הקבוע והמתיש בשלל מוספים מקושקשים (איך את עושה לעצמך את זה ולמה?)ומתעמקת בו במקום.

    אהבתי

  7. איל הגיב:

    צריך לעבור לתחקירים של 140 תווים, שלא יהיה כבד.

    אהבתי

  8. ריקי כהן הגיב:

    גם אני מפרגנת להארץ על מוסף התחקירים, אנחנו מנויים ולא שמתי לב, נודע לי רק מכאן. אני מודה שאני מתקשה עם הסדינים הענקיים, יותר נוח לי לקרוא ברשת.
    מאוד נגעה לליבי הרשימה של עמליה רוזנבלום המוכשרת על אביה והתוכן שלה, כבד את אביך ואמך למען יאריכון ימיך. ממקומי כבת רעה, זה צורב.

    אהבתי

  9. יעל הגיב:

    "נראה לי שגם חלקם של אלו באוכלוסייה גדול מהמצופה".

    את ענקית.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא, את ;]

      אהבתי

      • רג'ינה ספקטור הגיב:

        דווקא לא מסכימה איתך.
        בהחלט לגיטימי לברר את גאוניותו של הגניוס היהודי – אם יש כזה באחוז ניכר, כמו גם את הפרעות הנפש שלו – אם יש כאלה באחוז ניכר. מדוע לא?
        שני הנושאים לגיטימיים לגמרי.

        אהבתי

      • הלל הגיב:

        מסכים. השני פשוט יהיה לא תקין פוליטית, בעיקר אם הוא יתייחס לקבוצות אחרות (נגיד המוסלמים. שווה תחקיר: מה קרה לאומה המוסלמית מאז ימי הביניים, עת עמדה בחזית הפילוסופית והמדעית?).

        אהבתי

  10. דודו - הגיב:

    לגבי אימרתו של עמי אמיר, זו אימרה עתיקה מעולם העסקים:
    "הלהוט פחות עושה עיסקה טובה מהלהוט יותר"

    כשיש עיסקה מעניינת, שחק אותה לא מעוניין ומוכן לוותר בקלות עליה, בשביל לקבל אותה בתנאים טובים.

    כשנכנסים לחנות ורואים פריט מדליק שמאוד מאוד רוצים אותו, כדאי לבדוק כל מיני פריטים אחרים, לנדנד, להטריח, לא לקנות ועל הדרך החוצה שואלים כבדרך אגב על אותו הפריט הנחשק. לרוב ימכרו לכם אותו במחיר עלות.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      הסיבה שאני לא מבינה משפטים כגון אלו היא כנראה הסיבה לכישוריי העסקיים הלא קיימים.

      אהבתי

      • דודו - הגיב:

        אם כך, את חלומו של כל איש מכירות ולקוחה מועדפת בכל משא ומתן. לאו מילתא זוטרתא היא!

        אהבתי

    • עוד עובר אורח להארות מחשיכות הגיב:

      נו באמת, בדיחה עם זקן. ההוא הולך בשוק רואה רוכל גרוטאות וחתולו שותה מצלחת חרס עותמנית – איזניק משהו משהו. פותח בשיחה עם הרוכל. בסוף שואל: בכמה החתלתול? יקר, עושק, שילם 50 שקל. שילם. אמר "שמע אתן לך חמישה שקלים בשיל' צלחת, חבל להפריד אותו מצלחת שלו" אמר הרוכל "אלוהים ישמור, אתה יודע כמה חתלתולים מכרתי כבר בגלל הצלחת וכמה חתלתולים צמאים יש בכלוב מאחורי ?"

      אהבתי

  11. אריק הגיב:

    הקישור לדווח של נייצ'ור על המחקר הסלולארי מספק אנקדוטה מעניינת. מסתבר שבכל העולם עיתונים נכשלו בפירוש הנתונים. המאמר למעשה דן בסיבות לכך. לדעתי הלא מאוד מלומדת, המקור לשגיאות בדווחים הוא הקומוניקט שהוציאה מחלקת המידע של האוניברסיטה האחראית למחקר. בדרך כלל העיתונים נסמכים על הקומוניקטים הללו ומנסיוני, לעיתים קרובות איש יחסי הציבור של האוניברסיטה משייף ככה טיפ טיפה את מה שמוסר לו המדען כדי לשכנע את העיתון לפרסם את התוצאות (ואת האוניברסיטה).

    אהבתי

    • דן מדען הגיב:

      הכשל אכן היה כלל עולמי, אבל מהכרותי את סיקור עולם המדע בכלל והרפואה בפרט בעיתונות היומית זו דוגמא קלאסית לחוסר הבנה בסיסית.
      יש במפגש בין שני העולמות האלו ניגוד מוחלט: הרי הפרסום המדעי הוא תמיד מסתייג במסקנותיו והעיתונאי מחפש את הכותרת הנחרצת. בדיוק בגלל זה בעיתונות היומית מנצאו כבר 34,253 תרופות למחלת הסרטן/ אלצהיימר/ סכרת/ שקר כלשהו, בעוד שבמציאות יש התקדמות אבל עוד רחוקה הדרך…

      שימו לב כי רב המחקרים המצוטטים בעיתונות הכללית הם מתחום האפידמיולוגיה, כלומר מחקרים סטטיסטים, רטרוספקטיבים ברובם, המנתחים נתונים של אוכלוסיות גדולות. כל סטודנט שלמד מעט סטיסטיקה מבין די מהר שעם משחקים עם מספרים מספיק אפשר מאותו מאגר נתונים להגיע למסקנות שונות ומשונות. מחקרים אילו כלל לא מנסים להבין את הסיבתיות שבה גורם מסויים משפיע על האוכלוסיה, אלה רק חהראות את ההתאמה בין שני נתונים בסקר. הכשל המתודולוגי, מובנה בשיטה.
      שלא יתפרש מזה שאני שולל את האפדימיולוגיה ככלי מדעי. אני פשוט רוצה להבהיר את המגבלות של האפידמיולוגיה בבואה לקבוע כי דבר אחד גורם לשני.

      לי, כמדען, כואב הלב לראות את הכותרות הללו כיוון שבטווח הארוך הן גורמות לאובדן האמון של הציבור במחקר המדעי ומכאן הדרך להפסקת התמיכה הציבורית היא קצרה. והרי אין מדע ללא תמיכה ציבורית, בניגוד לדעתם של קפיטליסטים רבים.

      אהבתי

  12. עדי הגיב:

    יש עוד שאלות: האם חיים הכט אמר במקור "מתוך שלא לשמה בא לשמה" והעיתונאי לא שמע היטב ותמלל בהתאם? והאם במקור הוא אמר "קיבלנו עשר דיברות לא פשוטות"? ואם כן, האם במודע לא תיקנו אותו?

    (אני מהמרת שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית, ולשנייה והשלישית – שלילית)

    אהבתי

    • בן רימוז' הגיב:

      אני לא מחבב את חיים הכט אבל אני חושב שהוא אכן אמר "לשמה". לגבי ההתייחסות לעשרת הדברות כ"עשר" אני גם פחות בטוח אבל שימי לב שהמשך המשפט אומר "בתוכם" ולא "בתוכן"

      אהבתי

      • פודינג ארנב הגיב:

        גם אני תמיד מתבלבל, הדברות נשמעים לי עד היום כנקבה ואני תמיד חושב ש"עשרת" זו טעות…

        אהבתי

  13. פודינג ארנב הגיב:

    הראל סקעת נראה לי מהראיון מטורף קמעא, בעיקר כשהוא מספר על ה"גלגולים" שעבר, כולל אחד בשואה. איך אפשר להתייחס ברצינות לאדם כזה? אה, נכון – הוא מייצג אותנו באירוויזיון…

    אהבתי

  14. בונד ג בונד הגיב:

    “נדמה לי שכבר כולם יודעים שהדמוקרטיה בהארץ זו רק אשליה“.
    ביקור של פרויד?

    אהבתי

  15. ל v הגיב:

    כלל לא מפליא שהעיסוק הכי מסעיר היום בבלוג הוא הדיון סביב פעולות אנליות נטענות/מוכחשות/מגובות/ערוכות/חתוכות/מחוברות והפיכת הבלוג על הדרך למקדם רייטינג של יואב יצחק מזה ורחביה ברמן מזה. חוק הכלים השלובים גרר את בלוגך ליישור קוו עם תחתית הבלוגים ברשת. זו תרומתך לחג מתן תורה, תורתם של יואב ורחביה.

    אהבתי

  16. מיקו הגיב:

    בידיעות אין אף עורכת?!
    בוא נראה. ראש מערכת החדשות-עורכת. עורכת הכלכלה-עורכת. אני מניח שמבחינתך אלה לא תפקידים בכירים?
    מסלול, בריאות, זמנים מודרניים-את כולם עורכות נשים.
    מה נשאר? עורך, משנה לעורך, מוספי השבת.
    לא הגזמת קצת עם הקביעה שאין עורכות בכירות בידיעות?

    אהבתי

    • מיקו הגיב:

      ואגב, את מוספי החג לא עורכים בהכרח בכירי העורכים. הרבה פעמים עורכים אותם אלה שפנויים. אבל חבל, למה להרוס לך עם עובדות…

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        1. אני יודעת בדיוק מי העורכות בידיעות.
        2. מוספי סטייל ונשים תמיד עורכות נשים.
        3. ועדיין זה תמוה שנשים כמעט ולא עורכות מוספי חגים.
        4. ולא, עורכים זוטרים לא עורכים מוספי חגים/מיוחדים. צר לי.

        אהבתי

      • לדבורית הגיב:

        מן הסתם את טועה ומטעה ובגדול !

        אהבתי

      • מיקו הגיב:

        שמתי לב שהתעלמת מראש מערכת החדשות ומוסף 'ממון'.
        אין ספק שמדובר במוספי סטייל, חסרי השפעה ולא חשובים. שניהם.
        ובניגוד מה שמשתמע מדבריך, אני לא מזלזל במסלול, בריאות וזמנים מודרניים.
        ולגבי מי שעורכים את מוספי החגים-עדיף שלא תפגיני את בורותך ברבים. נכון, אלה לא עורכים זוטרים, אבל פעמים רבות רחוקים מלהיות בכירים

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        ל"לדבורית" – אם רק היית מואילה להשתמש בניק.
        וגם, במה אני טועה ומטעה?

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        לא התעלמתי. אתה צינת אותם, לשם מה לי לחזור?
        כנראה שהייתי צריכה למספר את השורות שלי.
        אני לא "מזלזלת". איפה ראית זלזול? ציינתי עובדות.
        איפה בורותי?
        "לא זוטרים, אבל רחוקים מלהיות בכירים"?
        איך זה מתקשר לתגובה שלי?
        שמא תסביר? סלע המחלוקת, ולא רק כאן, הוא ההבדלים, או הפערים בהגדרת "בכיר" ו"זוטר", אם לא שמת לב.

        אהבתי

    • יונה הגיב:

      ובכלכליסט, גם הוא מבית ידיעות, ערכה מיכל פלד את מוסף החג

      אהבתי

  17. שולמית הגיב:

    מתן שירם מוולוט ציטוטים מתקשורת.

    http://2nd-ops.com/matan/?p=3949

    אהבתי

  18. nachum הגיב:

    chag sameach and taklada–אם יש באמת גאונות יהוידת מקומם

    אהבתי

  19. הלל הגיב:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3891517,00.html

    דובדבנים ומנגלים: כך חגגה ישראל שבועות

    רבבות טיילו בפארקים ובגנים הלאומיים. חלק מהמטיילים הצפינו לרמת הגולן ונהנו מקטיף הדובדבנים הראשונים לעונה

    —-

    מעניין. כך חגגה ישראל שבועות? רק כך? ואיך זה קשור לחג השבועות בדיוק, חוץ מזה שאין עבודה?
    מה לגבי: רבבות מילאו את בתי הכנסת ולמדו תורה כל הלילה? מאות אלפים השתתפו בתפילות החג ואכלו את סעודות החג? מאות אלפים אשכרה שמרו על מצוות התורה שקבעה את חג השבועות, שלפיהן אין לנסוע או לקטוף?

    אהבתי

    • פודינג ארנב הגיב:

      למי אכפת מי מילא את בתי הכנסת ולמד תורה כל הלילה? במה זה יותר "שבועות" מללכת לקטוף ביכורי דובדבנים? סעודות חג כולם אכלו, סלח לנו החופשיים שלא התפללנו ולא קיימנו את ה"מצוות" שלכם. אגב, גם בראש השנה יהיה אותו דבר

      אהבתי

      • הלל הגיב:

        בדיוק, למי אכפת כמה דובדבנים אנשים קטפו? ומה הקשר ל"כך חגגה ישראל שבועות"?

        זה אגב אותו סוג כתבה במוצאי כל חג (אני חושד שגם המספרים מועתקים), ואף פעם לא הבנתי למה זה טוב.

        אהבתי

      • פודינג ארנב הגיב:

        לגבי הסתמיות שבידיעה אתה צודק, כל חג מספרים לנו בתקשורת שאנשים יצאו לטייל, מילאו את הפארקים או הלכו לכותל וכו'. זה לא חדשות וזה גם לא מעניין

        אהבתי

      • פודינג ארנב הגיב:

        הכותרת הבוקר ב"הארץ":
        "150 אלף איש טיילו ברחבי הארץ בחג". אה, באמת?
        אפילו תיירני הגליל היו מרוצים, וזה באמת חדשות, כי בדרך כלל הם מתלוננים וכמעט אף פעם לא טוב להם.
        לפחות הקשקוש נמצא בעמ' 10, ולא בשער

        אהבתי

    • שבועות-כך יש לחגוג הגיב:

      איזה שטויות, שבועות זהו חג של עליה לרגל לירושלים. חגיגיה גדולה של טבע והתקבצות
      אז בזמנים ההם לא היה רכב והיו הולכים כמה ימים ברגל. העלייה לרגל לירושלים הייתה מתארגנת בדרך כלל על בסיס משפחתי וקהילתי. לעיתים מלווים בכלי נגינה.
      היום אנשים עובדים ואת הזמן המועט מנצלים ברכב לצאת אל הטבע ולספוג אווירת חג
      גם לילה של לימוד זה אחלה אבל זה לא מדבר לכל אחד, בדיוק כמו בימים ההם בהם רק תלמידי מדרש היו לומדים את תיקון ליל השבועות ולא כל העמך.
      עולי הרגל היו מבקרים בבית המקדש , צפו בעבודת הכוהנים והאזינו לשירת הלוויים. מקריבים קרבנות, שאת חלקם אכלו כסעודת החג,
      וכן היו מסיירים בירושלים – בשווקים, בבתי הלימוד ובמוסדות השונים
      פילון האלכסנדרוני מתאר בכתביו:
      "…אלפי אנשים מאלפי ערים, …ממזרח וממערב, מצפון ומדרום, מגיעים אל בית המקדש כאל מקלט משותף, אל נמל מוגן מפני סערות החיים…, להיפטר מן הדאגות אשר מעיקות עליהן משחר ילדותם, לנוח מעט ולבלות את זמנם בחדווה ובגיל. בלב מלא תקוות טובות הם עושים את החופשה החיונית הזאת בקדושה ובמתן כבוד לאל: הם גם קושרים קשרי ידידות עם אנשים שלא הכירום עד כה, ובמיזוג הלבבות על זבח ונסך הם מוצאים את ההוכחה הניצחת לאחדות הדעות."
      אז קורבנות(מנגלים…) אסור להקריב בימינו.
      אז למה לא "חדווה וגיל עם דובדבנים!?
      הרי זה היה גם העיקר אז…מנגל ואכילה וחדווה והתרועעות עם חברים בטבע.

      אהבתי

  20. שרון הגיב:

    וואי וואי וואי, איזה פדיחה התחקיר של הארץ.על פני מוסף שלם! מרחו שם סיפור שעד עכשיו לא הבנתי. זה נראה לי מסוג הדברים שדווקא עדיף להחביא

    אהבתי

  21. . הגיב:

    זה קל,
    שי גבסו זה הדתי.
    גם הראל סקעת יכול להיות דתי אם ירצה, אבל לו יהיה קצת יותר קשה…

    אהבתי

  22. שוקן הגיב:

    וולווט, חבל שלא צלחת את התחקיר המקיף על מקום מרכזי בירושלים ושערוריה של שחיתות ופוליטיקה, אבל מה האמירה שלך? ארוך מדי? משעמם?

    אהבתי

  23. עטרה הגיב:

    מח' הגהה מתעוררת מתנומת החג:

    את עשרת הדיברות אפשר להחיל, לא להכיל, על כל דבר כמעט.

    אהבתי

  24. הלל הגיב:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1169308.html

    כתבה יפה המתבלטת באי-בורותה כלפי המחשבה הדתית המודרנית, לעומת המקובל אצל העיתונאים.

    אהבתי

כתיבת תגובה