חיילים מתים שווים יותר

זו לא הפעם הראשונה שהצ'ילבות, ידיעות וישראל היום, יוצאים בכותרות ראשיות דומות עד זהות. אולי רב המשותף על המפריד בין השניים, לצערם הרב. מעריב בפונט הכי ענק, הארץ מעדיף את אהוד ברק.
–

במחזוריות מרשימה, פעם בכמה ימים בהם מתברברים העיתונים בכותרותיהם במיני שטויות והבלים ומאבקי כוח והצהרות משונות של פוליטיקאים תמוהים מתרחשת טרגדיה ראויה, וכולם מתכנסים יחדיו לזעוק את הזעקה המתבקשת.
היום – התאונה בקו 361, קו החיילים, בחסות נהג חדש של אגד, ש"נסע כמו מטורף", כמאמר הציטוט הענק על פני חצי מע' 2 של ידיעות.
בתאונה נהרגו חמישה בני אדם, ביניהם שני קצינים וחיילת, ונפצעו 51 אנשים.
למה ההרוגים לובשי המדים על תמונותיהם מככבים בשער? מדובר בפעילות מבצעית? העובדה שהם לובשי מדים הופכת אותם ראויים לאזכור מכובד יותר מהאחרים?
שני ההרוגים הנוספים לא זוכים לתמונות, על אחד מהם לא כתובה מילה, ועל השני שורות ספורות, בסוף, אחרי שגמרנו לדווח בהרחבה על המתים במדים.
במעריב – כל השער מוקדש לטרגדיה. שני המתים שעליו הם המתים במדים. הקצינים. אפילו בלי החיילת, כולה חוגרת, מסכנה.
למה צומת גילון נקרא פה צומת גלאון (וגם גילון, השם הנכון, במפה)?
במעריב, ההרוג שזוכה לידיעה נפרדת הוא סרן אביב אל-דן (או אלדן, במעריב מתלבטים).
–
הארץ, שהכותרת הראשית שלו מוקדשת להגיג ברקי, לא מפלה, ומבחינתו, נהרגו חמישה בני אדם. בלי תמונות של חיילים בשער. האזכור היחיד לכך מופיע בידיעה: "שניים מההרוגים הם חיילים שהיו בדרכם חזרה הביתה מהבסיס".
במשנה לידיעה בע' 2 כתוב כי בין ההרוגים קצין שב"ס ושני חיילים.
התמונה המופיעה: של סלאח עבדאללה, קצין השב"ס. אפליה מתקנת?
דווקא האתר מיישר קו עם שאר העיתונים.
–

–
ישראל היום מזכיר בכותרת הגג בשער שבין ההרוגים קצין וחיילת. התמונות הן של שלושת ההרוגים: הקצין, החיילת והרב-כלאי.
כל העיתונים מקדישים את העמודים הראשונים שלהם לתאונה.
–
–

המוסף לשבת (ידיעות)
נחום ברנע כה התיש את עצמו עם "חשבון הדולרים", כך הכותרת, ועדות החמישים אלף דולר שכמעט קיבל נתניהו, עד שכאותה תהילה נגמרה מכסת המילים שלו לשבוע הנוכחי, והוא לא כתב את מדורו הקבוע.
את הנדל"ן היקר, כפולת 2-3 של המוסף תפסו עינת פישביין וטובה צימוקי עם כתבת השער (וגם שער העיתון) על אירית באומהורן, שהובילה את כתב האישום המקורי נגד משה קצב.
הכותרת, ציטוט שלה, אומרת כך: "בתיקים של אישי ציבור יש חשש שצמרת הפרקליטות פועלת גם ממניעים אמוציונליים" (המילים האחרונות מודגשות ומוגדלות עשרת מונים).
את הכתבה אקרא בהמשך.
–

הצחקת, אחותי. כל ההחלטות בעולם מתקבלות ממניעים אמוציונליים. אין אף החלטה שמתקבלת בקור רוח ובניתוח אנליטי מובהק. זה הטבע האנושי, יקירה, וכמה שלא ינסו גברים נמרצים בעלי מבט פלדה ולב אלומיניום להכחיש – אין דבר כזה. הכל רגשות.

–
ג.ר.ש

ידיעות מקדיש את שני שעריו המרכזיים לגרושים ממלכתיים: ריטה ב-7 ימים, אקי אבני בלילות.
–

בכלל, גירושים עושים טוב לסלבז: הם הופכים ראויים לחמלה, עוטפים אותם ברחמים, והם יכולים להגג איך נבגדו, נזרקו, איך עולמם חרב עליהם, ולהצטנף בפינה, מחכים לליטופים.
מעניין שתמיד המתגרשים-המרואיינים הם הצד הנפגע, והצד השני הוא החלאה.
–
–

7 ימים

מרב בטיטו עבדה שבועיים בבית לוינשטיין בזהות בדויה.
הכותרת מצמררת: "לבד על הגב".
מרפרוף: שווה קריאה.
–
וואוו, פיוס בין ידיעות לריטה, המתראיינת לכתבת השער של 7 ימים (סמדר שיר) לרגל ספר הילדים שכתבה (במחברת, לא במחשב), הלב של שירז. וגם מוסר הלוט מיחסיה עם רונן ברגמן, כתב העיתון: הם נפרדו בשבוע שעבר, ולא, ברור שהיא לא רוצה לדבר על זה.
איך היא התגברה על הפרידה מרמי, שלא מוזכר בכתבה? התמסרה לכאב ונתנה לאנשים שיחבקו ויעטפו אותה.
–

–

–

לידידינו בניו יורק

מוסר דביר אסולין:
בכנס Media & Communication Summit, שמתקיים ב-25 במאי בצ'לסי, ניו-יורק, כלול גם  "Young Jewish Professionals", פאנל שבו יקחו חלק בכירים בעולם התקשורת והפרסום, ביניהם מנכ"ל Newsweek, מנכ"ל סוכנות הפרסום הבינלאומית Young & Rubicam, נשיא HORIZON MEDIA ועוד.
מחיר הכרטיס $80, אבל אורחיו של דביר יכולים לקנות כרטיס בהנחה של $25.
כדי לקבל את ההנחה יש להקיש את הקוד assouline בעמוד רכישת הכרטיסים.

–
–
התיקונים
עם הארץ ("בגללך אני צריך לכתוב פה?", כתב בזעם הטוקבקיסט שפרש)
תיקן אתמול את גפי אמיר, שכתבה בידיעות שמצודת כ"ח (ולא כוח) היא ליד ירושלים. היא לא. היא באזור קריית שמונה.
–
לפני פיזור
למה פוסט מוקדם? כי אני בדרך לסינמטק ירושלים, להרצאה של אלומית ישי על זיכרון, הרצאה שתכלול את הקרנת שמש נצחית בראש צלול. האירוע יתחיל ב-10:00.
בואו בהמוניכם.