נער הגבעות

–

למרות הספין המופלא של מעריב אתמול, "חשיפת" המסמך שלתא"ל עימאד פארס, הודח מפקד אוגדת גליל לשעבר מצה"ל על אי אמירת אמת, הסיבה הראשונית לכל הפרשה.
פארס מתכוון לפנות לברק, אבל לברק אין סמכות בעניין.

–
–

אביגדור אריכא
נפטר אתמול. כיאה לעיתון שוחר אמנות, בהארץ זו הידיעה הראשונה בשער וכפולת 8-9 הוקדשה לו.

הראיון האחרון – מלפני שנה בדיוק.
בידיעות ובמעריב ובישראל היום אין זכר. איך לא הגיעה הידיעה אליהם?
–
–

מלכת היופי וסוחרי הסמים
עד כמה קשורה העובדה שמירב מתתיהו הייתה מלכת היופי של באר שבע לחשיפת עברייני הסמים? כותרת בשער, כל העמוד האחורי של מעריב.
ושאלה תמימה: מתתיהו פעלה כסוכנת סמויה. ומה עכשיו? מה תעשה עם המטר שמונים וחמש שלה (כך כתוב במעריב)?

–
–

איש הישר בעינייו יעשה
איך לא ידעו מעסיקיו של יוסף נונו שהוא רוצח לשעבר? כי אסור למעסיק לתבוע טופס היעדר רישום פלילי ממועמד לעבודה.
אבל מה עם איסור העסקת אדם בגיר לעבודה עם קטינים ללא אישור המשטרה?
ובקיצור: שערורייה.
מה בדיוק עשה יוסף נינו (או נונו, תלוי בעיתון)?
לפי הארץ, למשל, הוא רצח את אשתו, נידון למאסר עולם ושוחרר אחרי 24 שנים.
לפי ידיעות הוא רצח (לא ברור את מי), ושוחרר אחרי 13 שנים.
לפי מעריב, הוא רצח את שושנה ושאדי, צעירה בת 24 (או 23), תלוי על איזו ידיעה באותו עמוד אתם מסתכלים) – עונשו נקצב ב-73' ל-24 שנים והוא שוחרר לאחר 13.

–
–
שתולים בגבעות, הפולואו של קלמן

–
ביום שני האחרון פרסמתי את הפוסט הזה, שתולים בגבעות, כמה הערות.
מר קלמן ליבסקינד ממעריב, עשה היום פולואו לפוסט. סבבה, למה לא. לכן פרסמתי אותו.
האם טרח ליבקסינדון קישוט לכתוב מה המקור שלו?
–
פחחח, הגזמתם. ביום בו פרסמתי את הפוסט העדיף האיש הישר ותמים הדרך הזה להתכתש איתי בטלפון ובסמסים (פעם ראשונה בחיים שהחלפנו מילים) על טוקבקים שנכתבו בשמו בבלוג, באובססיביות מפתיעה (אף שהסברתי לו שאטפל בכך בהמשך כי עכשיו אני א. עסוקה בשמרטפות ב. לא ליד המחשב), ואף לטרוק לי את הטלפון בפרצוף אחרי שצעקתי עליו בעצבים ("אל תצעקי עלי!") שיניח לי.
–

כן, זהו ליבסקינד ואלו דרכי העבודה שלו. איש הגון, ישר ושוחר צדק, שלא קורא את הבלוג אלא אם "מספרים" לו שכתבו עליו. כן ירבו כמותו בישראל, בשטחים הכבושים והמשוחררים ובמערכות העיתונים. אין כמוך, קלמן, לזעוק את זעקת העשוקים.
ותכף יגיעו ה-400 תגובות יישר כוח לליבסקינד האביר. אחח, א-מחייע.

–
ובינתיים נמחקו התגובות הבאות:

–

–

–

–
את זו שכחו למחוק:

–
ואת הקודמת לה, שאף היא נמחקה, לא הספקתי לצלם.
–
תוס' – הנה עוד:
–

–

–

–

–

VTV
בעניין הופעתו של חיים יבין בקירשנדון אתמול, והטענה שזוהי סנונית המבשרת המשך שת"פ, כפי שנכתב בידיעות, וההכחשה שלו במארקר, יש הבוקר המשך בידיעות, לפיו הערוץ מקווה ומאמין שיבין עוד יופיע שם.

–

–

בלוגלנד

נעמי לויצקי התארחה בבלוג של בן-דרור ימיני, וקראה לו להרגיע.
–

נעמה פלד בבייגלה, הבלוג שלה ושל דודי כליפא, על מהגרי העבודה השקופים.
–
מיא כתבה ביקורת על הסרט יום החצאית, ואחיה תרם ביקורת על אלימות בחברה הישראלית.
–
ירמי עמיר (באחר) על רני רהב.
–
–
לפני פיזור
על הוולווט: שני אנשים (לא, לא מהעיר, שם לא קוראים את הבלוג) כתבו לי בטוקבקים אתמול והבוקר (פויזן והיי ארבע) שאיתי זיו כותב בהעיר ביקורת תקשורת מעמיקה (אפרופו ארי שביט ומאמרו מיום העצמאות), ואני לא.
–
זה הזמן לרענון נוסף: כן, אני מרפרפת ומוולווטת בקצרה. זה בדיוק מה שאני עושה. בעניין שביט, אכן הבאתי בזמן אמת פסקונת ממאמרו ההזוי, קישור אליו ועוד כמה מילים. לי זה הספיק.
זה לא הסגנון שלי, להכביר על כך 800 מילה נוקבות וחוצבות. בשביל זה יש את העיר. אני לא כותבת כך. אני כותבת פסקאות קצרות על המון נושאים מדי יום ולא מאמר חד-שבועי על נושא אחד. שטחי ולא מעמיק? נכון.
–
אני לא קובעת "מה עדיף". אני כותבת כך. אין שום חובה להעדיף אותי. בהחלט יש מי שמעדיפים את ביקורת התקשורת שלהם בנוסח העיר. אין לי שום בעיה עם זה.

–
ושירות לציבור

הוראות כיבוי והדלקת אש.