"שתולים" בגבעות, כמה הערות

שתולים, ביקורת מהשטח

ב-22 באפריל שודרה במסגרת שתולים תוכנית על נוער הגבעות האלים בדרום הר חברון.

–

רן סגל, תושב איתמר, מעיר:

–

1. התחקיר לא בא לחשוף כל בעיית שחיתות, עיוות חוק או חוסר מוסריות. התחקיר בא להכפיש את כל מי שדעותיו הפוליטיות שונות מאלו של אורלי וילנאי.
–

2. התוכנית עסקה באופן אובססיבי בחיפוש "פורעי חוק".
לפיכך, אבידן (מנהל חוות הר סיני) וחבריו, בכל פעם שנתקלו בבעיה עם ערבים וקראו לנציגי הצבא או המשטרה זכו בתוכנית לתואר "שריפים" מקומיים.
–
3. כל המרואיינים, למעט פנחס ולרשטיין, הינם אנשי שמאל מובהקים. גם ולרשטיין עצמו רואיין בשל עמדתו הביקורתית כלפי "נוער הגבעות".
–

4. ברשימת התודות בסוף התוכנית, מתברר כי בין תחקירניה יש אנשי שמאל קיצוני כדוגמת דרור אטקס, חגית עפרן ועזרא נאווי.
–

5. נאווי הורשע בעבירת מין חמורה. יש טעם לפגם בגיוסו לתוכנית שמתיימרת לטפל בבעיות של "שמירת החוק" ביו"ש.
–
6. חוות הר סיני הינה חווה חוקית ומאושרת לכל דבר ועניין ולמרות זאת הוצגה לצד מאחזים קטנים שהוקמו ע"י בני נוער.
–
7. ראש החווה ואבי משפחת הר סיני – דוד שלי, יאיר הר סיני הי"ד, היה רועה צאן ואב לתשעה ילדים שנרצח בתחילת האינתיפאדה השנייה. בתוך כל ההתעסקות בחווה המנוהלת כיום ע"י אבידן ה"שריף" לא נמצא מקום ראוי לאזכר פרט טריוויה שולי שכזה.
–
8. המרואיין הערבי בתוכנית, שרואיין ע"י וילנאי בהבעה אמפתית וחומלת, שייך לחמולה אשר רצחה את אותו יאיר הר סיני. גם פרט זה לא הוזכר, וספק אם היה ידוע לוילנאי. כנראה שתחקירניה חסכו ממנה כמה פרטים שמקלקלים את טענת "הכיבוש המשחית".
–
9. אילן, רועה הצאן מהחווה של דליה, צולם כשהוא מקלל את הערבים שפלשו אל שטחי המרעה של חוות הר סיני ומאחל להם שימותו, נראה אלים וכוחני, רק שאיש לא מספר כי הכל נאמר מיד לאחר שהותקף ע"י אותם ערבים וספג מכת אלה בראשו, בפרובוקציה שככל הנראה אורגנה גם במקרה זה (כמו בעשרות מקרים קודמים) ע"י נאווי ואנשי שמאל נוספים.
–
10. שלומי, בחור צעיר שמרואיין בכתבה, מספק משפט "מנצח" מבחינת הקונספציה של ה"תחקיר"-  ואומר משהו כמו שום דבר לא חוקי פה, הכל קומבינות. נשמע מאוד כוחני מצד המתנחלים לדבר כך. רק  איש לא מספר כי אותו בחור צעיר נאסף למשפחת הר סיני ע"י דליה הר סיני, אשר מטפלת בו במסירות ואהבה זה מספר שנים. נערים רבים חסרי מסגרת מצאו בחווה זו מקלט. הבחירה לשבץ בעריכה דווקא שיחה עמו, ולא עם אנשי-החווה המקוריים (שמן הסתם צולמו, עד האחרון שבהם, באותה מצלמה נסתרת) מעידה על הרצון למצוא בכוח אמירות "פרובוקטיביות". אם היו משדרים שיחות שצולמו עם דליה הר סיני, היו חלילה הצופים בבית מגלים כי מדובר במתנחלת שהיא אישה נעימה, רכה ומעוררת אהדה.
–
11. החלקים בהם וילנאי מנחה את ה"שתולה" בטלפון ומחלקת לה משימות, נראים כאילו שרלוק הולמס וג'יימס בונד חברו יחד לפארודיה נלעגת על מתח, סכנה וחשיפת ה"אמת".
–

12. התוכנית לקתה בתחקיר עצלני, מוטה ובעייתי והעלתה טענות מחופפות שאוששו בתחבולות עריכה.

——————————————————————————————————————————————–

סרטון התעמולה של חמאס
על נועם שליט ההולך ומזדקן בציפייה לגלעד.
רוצים – צפו. לא רוצים – אל תצפו.

(מה, מעריב לקח חסות על הסרטון? כותרת ראשית של העיתון, לכאורה, מופיעה בו, עם שגיאה, כמובן. בידיעות ובישראל היום מתבאסים?)

–
חשיפה!@#
"רגע השיא של התארגנות שהחלה ברשת החברתית באינטרנט 'פייסבוק' ונחשפה במעריב: מאות אלפים ילבשו מחר לבן בקריאה לשחרר את החייל החטוף"

(כות' משנה, מעריב אחורי).
מעריב באמת הלך צעד אחד רחוק מדי (אולי כמה צעדים), עם העניין הזה של האינטרנט:

פולמוסאי צד אנשים שחרגו מהשורה בטוקבקים ובפייסבוק, ואילו עורכי העיתון כותבים במלוא הרצינות שחשפו התארגנות בפייסבוק. מה קורה לכם? חשיפה בפייסבוק?
–

לחם עבודה
ירון טן-ברינק, עורך רייטינג, התפטר, מאחר שסירב לבצע קיצוצים נוספים בעיתון אותו ערך כשנה ורבע.
–

נשים נשים

בדיוק אמש בסרוגים הזכיר נתי (אוהד קנולר) את הקטע הזה של בן גוריון, עם בעלי וכו'. כמה שעות קודם הגיע אלי המכתב של ביג'י במייל.

–
מודעה בטוב טעם

–
(אובזרוור, 25.4)

–

–

VTV
גפי אמיר כותבת בידיעות על תוכנית יום בחיי הפאתטית עם מאיה בוסקילה, ותוך כדי, מלכלכת על רחובות שוק הפשפשים ומכנה אותם "מטונפים". לאט לך, אחותי. לא מטונפים. דווקא משתפצים ומתנקים.
–

לפני פיזור
אחחח, החזל"ש.