אצבעות שחרחרות 23.4.10

לרגל חופשת הסו"ש, נוהל מקוצר.
תוספות, הערות וכו' – כתמיד.

–
שולה זקן מתראיינת לסיון רהב-מאיר
(הערב בחדשות 2).

"לא ברחתי מישראל… מייחסים לי משקל כבד, אני בסך הכל משקל נוצה.
…אין לי ממה לברוח, נולדתי בירושלים. נולדו לי הילדים בירושלים. השאירו לי הזמנה להיחקר בבית, בלי תאריך. אמרו לי שכשאגיע, אני צריכה להתקשר.
…אף אחד לא הציע, אף אחד לא אמר, אני לא צריכה להיות עדת מדינה למשהו שאיננו".
ר"מ שואלת מה את עושה בלוס אנג'לס, והיא אומרה, "נחה, בעיקר נחה".
טוב נו, למעשה אמרה את הדברים גם בראיון לאיתמר אייכנר בידיעות.

–
הציעו לנתניהו שוחד?
הארץ מתייחס לכך בע' 2 + לינק לראיון המדובר מ-2006, שהיה כותרת ראשית ביום הפרסום: "הציעו לי שוחד בתחילת הכהונה שלי כשר אוצר"
–

ידיעות מכריז בשער "ושוב: בעיית זיכרון לנתניהו".
יובל קרני כותב שנתניהו אמר בחמישי, "אף פעם לא הציעו לי שוחד" (בטעות יש הפניה למאמר הפרשנות של ברנע?), אבל בראיון להארץ אמר "בתחילת כהונתי כשר האוצר ניסו לרתום אותי לעסקת שוחד".
–
גם מעריב מתלהב בשער (חתום: כתב מעריב): "שכח שהציעו לו פעם שוחד".
–
הסיפור הופיע גם בנענע10 .
–
בישראל היום אין לו זכר.
–

החליטו אתם אם לקבל את ההסבר שלו.
–
–

גלריה
למה הכותרת בשער הארץ היא "נועה ברקאי מתגלה בנבלות"? הרי כתוב בפירוש בכתבה שהיא משחקת מגיל שבע. הסדרה הקודמת בה שיחקה הייתה מגדלים באוויר בערוץ 10, כך ש.

–
מוסף הארץ
אברי גלעד מתראיין. זאת אומרת, שוב מתראיין. אבל מה לעשות, כנראה שיש מי שאוהבים לראיין אותו, והוא מצדו מתמסר פעם אחר פעם בתכיפות מחשידה.
"מאז הגירושים, גלעד וגולדנברג מקפידים שלא לדבר זה על זה בתקשורת", כותב המראיין, דורון חלוץ (ויש גם תמונה של האקסית הלא מדוברת, עם כיתוב הולם).
וואלה? אולי, למעט התחלקויות (7 לילות, ספט' 2009).
–

התצלום של ינאי יחיאל – מצוין. כלומר 10.

–
7 ימים
רונה קופרבוים כותבת שאוהל מונגולי מדוגם הוא הפתרון למשכנתה. צריכה לבדוק גם את הכתבה וגם את האוהל.
ומצד שני, לאיזון, דיוקן האיש העשיר בעולם, קרלוס סלים (רן לוצקי).
אלו שתי הכתבות שהתעכבתי עליהן במוסף.
–

המוסף לשבת
מנכ"לית הקרן החדשה לישראל, רחל ליאל, מתראיינת (ענת מידן) ואומרת: "… אני לא משטרת מחשבות. כל עוד הארגון משתמש בכספים שניתנו לו על ידי הקרן כדי לקדם שוויון ופלורליזם ואינו פועל בניגוד לחוק, הוא לגיטימי וראוי… אין לנו בעיה עם עמותה פלסטינית שמבקשת לאזכר את הנאכבה, אבל אם באותה הזדמנות היא תפסול את זכות היהודים להגדרה עצמית, היא לא תקבל מאיתנו כל מענק".

–

סלחנו?
רובי ריבלין התנצל בפני תמי ארד.
יופי.
–

לטוקבקיסטים
מאוד אודה לכם אם תתרכזו בענייני תקשורת. לאו דווקא על מה שאני כותבת – על כל דבר בעולם, כל נושא תקשורתי שהוא, כל מה שמישהו אחר כתב, בכל מקום שהוא. נמאס לי לראות את התגובות פה הופכות לבמת התגוששות בלי נלאית, כשכל צד טוחן את עמדותיו באופן רפטטיבי ואובססיבי. די, אני לא רוצה להיות אלימה או גסת רוח. אבקשכם להפסיק עם זה. שמאל, ימין, מרכז, קדימה אחורה – נמאס לי.  יש לכם הערות על תקשורת? בבקשה.
–
פרס הקטנוניות
במדורו שבמוספשבת (מעריב) כותב הבלוגר קלמן ליבסקינד, חובב פייסבוק:

–
מעניין באיזה בלוג מדובר. בטח ליבסקינד שכח לכתוב.
–

לפני פיזור
פעם ראשונה מזה שנים שאני מבלה את שבת מחוץ לעיר, כל עיר, במקומות עמוסי ירוק, כחול, מים מפכים ושוצפים ויתושים שחוללו בי שמות.
–
מדהים לראות בשבת בצהריים פקק אימתני בכניסה לבניאס, שלא מאפשר להיכנס לשונאי צופף; שכבישי רמת הגולן עמוסים במטורפים ששי עקיפות שלא יודעים קו הפרדה מהו; שהכבישים צרים באופן מטריד, ושיש כל כך הרבה מרחבים.
–

–

–
למה גרמה לי ההפסקה הכפויה בכתיבה? בעיקר לסוג של קריז, שנרגע היום בבוקר (איך אמר לי בעל הצימר, שאחרי שניג'סתי לו קרא לי "גברת אינטרנט"? החיים פה מתנהלים בסלואו מושן. לנו יש מגה אחד, לכם 30). האמת? הייתי שמחה לקחת פסקי זמן בתכיפות גדולה יותר. הלוואי וזה יתאפשר.
–
העולם, כנראה, לא התמוטט בינתיים, אם כי בדרך חזרה שמעתי בחדשות ש(אולי) מטאוריט צעיר צנח בחוף בת ים.
לכבוד 20 שנה לשיגור האבל?
–

–
השלמות הערב
היו חמודות המקופלות, כלומר המקפלות, ויפה שהוענק לדמויות עבר, כדי שנדע איפה נולדו, ובכל זאת היה חסר משהו. אולי אבק האפסנאות פחות מתאים להן מהחלל המנוכר של זארה&מ.