העשן מתפוגג

–

מחכים לשולה, לוחצים על שולה, חברה שלנו, כמובן. בהארץ אין אזכור לשולה זקן בשער. בישראל היום ההפניה בשער מוליכה לסיפור הגדול
היא תפרסם אחה"צ הודעה מיוחדת "כדי לשים קץ לכל השמועות הנוגעות לחלקה" (אמר עו"דה הבוקר).
הידיעה המרכזית מוקדשת למתנחלי יצהר שתקפו חיילים.
–
ישראל היום (מרדכי גילת, עוזי דיין, מיכל שבת) מתעקש שלו הסיפור האמיתי על המסמכים המזויפים, פלוס רמזים למה שנכתב בעיתונים אחרים:
–
"יש כמה עיתונאים בישראל שהלכו בשבוע שעבר עם הראש באדמה משום שאנשים הקשורים עם החשודים לא הדליפו להם את מסמכי הסחיטה של עד המדינה בפרשת הולילנד… לא הפקידו בידם עותק של כתב הסחיטה שניסח עד מרכזי… לא אחזו בידם את ספחי הצ'קים שעליהם נכתב… א"א.
–
אנחנו נגלה הבוקר לאותם עיתונאים שאין להם מה להצטער… רק לברך את מי שהחליט משיקוליו לדלג עליהם…
–
כתב התביעה, להלן כתב הסחיטה, שהוצג בתקשורת כמסמך החשוב ביותר בחקירת פרשות הולילנד, מורכב ברובו המכריע ממסמכים מפוברקים לצורך אותה סחיטה. המסמכים האלה נולדו אמנם על רקע אירועים אמיתיים, חמורים ביותר, אבל הם עצמם מזויפים. גם חלק מהסיפורים שהועלו על הכתב באותו מסמך – אינם נכונים או אינם מדויקים.
–
מי שלקח את הניירות האלה ברצינות רבה מדי ומרח אותם על עמודים שלמים במשך כמה ימים, במקום לקרוע אותם לגזרים ולהסביר לקוראיו מה יש בהם באמת, עשה זאת על אחריותו שלו."
–
מממ, מעניין למי מתכווני הגילתים?
רמז: עיתון שמתחיל ביוד, אבל לא ישר"ה.

–

המפוקסל היומי
הבוקר פוקסל (מעריב) פרצופו של חולה הנפש החשוד ברצח אביו. בהארץ שמו ופרצופו גלויים, כמו במהדורות החדשות הבוקר ואמש, כששמו נישא בפי כל כתב.

בהארץ קוראים לאב רפאל נסים ולבנו רותם. בישראל היום קוראים לאב רפאל צבי, ולבנו אין שם. גרסת ישר"ה זהה לזו של מהדורות חדשות 2.

–

–

חידון התנ"ך

אבנר נתניהו לא זכה, אבל הוא עדיין מביס את הזוכה בשערי העיתונים. אותו תצלום מופיע בכולם, עם כותרות שונות.
–
מעריב: "חיבוק ניחומים מאבא" – הזוכה, אור אשואל לא מוזכרת בשער, אין גם תצלום שלה בידיעה המתפרסת על פני חלק גדול מע' 10-11. שמה מוזכר לפני הסוף.
–

ידיעות: "כבוד" – פה מוזכר שמה של הנערה המוצלחת שזכתה, ובכפולת 14-15 יש אפילו תצלום שלה והיא מוזכרת בכות' המשנה.
–

הארץ: "בנו של נתניהו טעה בשאלת רה"מ בחידון התנ"ך" – שם הזוכה מופיע בתחילת הידיעה.
בע' 4 מופיעה הידיעה שמתייחסת לזוכה, עם תמונתה.
–
ישראל היום: "אהבת התנ"ך" – ומצוין שהנער הוא "סגן שני לכלת התנ"ך העולמית" אור אשואל. גם בידיעה יש תמונה שלה.

–

–
שאריות מחוממות

שכחתי להזכיר אתמול את הכתבה של אייל לוי ונאור רהב במגזין עצמאות של מעריב. לפני 19 שנים הם יצאו למסע מגבול לגבול (שאישר עורך המגזין היומי, "בחור צעיר ושרירי שעונה עד היום לשם יאיר לפיד"), ועכשיו חזרו עליו. אבל למה לא חיכיתם עוד שנה, היה יוצא כבר מספר עגול כזה?
ואם כבר, אפשר גם להעלות לאתר. נחמד.

האייפון החדש
בלוג הטכנולוגיה Gizmodo חושף את האייפון המשודרג, בזכות העובדה שעובד אפל שכח אותו בפאב.
על פי מעריב עסקים וממון והמארקר וכלכליסט, השמועות ברשת טוענות שהבלוג שילם למוצא האייפון 5,000$. גם אני הייתי יכולה לעשות עסקה כזו בקלילות.
–
לפטישיסטים
–

–
–
תוכן שיווקי בידיעות
כמעט כפולה מוקדשת להוצאה המחודשת של הוא הלך בשדות במסגרת פרויקט "עם הספר – פרוזה ישראלית".
–
–
לחם עבודה
את עמוד חדשות תרבות ובידור של הארץ הבוקר ערכה מיכל רשף, בכפוף לתהפוכות עליהן כבר דווח. אמשיך לעקוב.

–
–
בלוגלנד
אום מאליק מנסה להמיר את הנייד באייפד, אבל מסביר שזה קשה.
גם לי הציע חבר להשתמש באייפון שלו במקום בנייד לכתיבת פוסטים. כן, בטח.

–
יובל דרור קיבל לבדיקה את קורא הספרים של קבוצת ידיעות.
דבר ראשון, אני אומרת, להחליף למכשיר את השם.
–
רוצים לבחון את זכרונות הילדות שלכם (בבלוג שלי, לחיות את חייה)?

–
–
אופניים?
נמאס מכל ההבטחות וההצהרות. נראה אם הפעם זה יקרה באמת, או שמדובר בעוד הבטחה באוויר.
–
–

מח' הגהה, עריכה וטוב טעם
נוצה סגולה קראה את הטקסט של אשת העסקים פנינה רוזנבלום בממון החגיגי, ומצאה ששכחו לערוך אותה:
"רוזנבלום כותבת ביקורת על רשת LAKA. ראשית, היא פותחת בכך שאך טבעי שייתנו לה לכתוב את הקטע בתור מייסדת תחום הקוסמטיקה והאיפור בארץ (או משהו כזה), אחר כך היא מלינה על כך שהעובדות אינן מאופרות וממליצה להן לסור לעמדות המכירה של מוצריה כדי שניתן יהיה להתאים להן איפור. ובין לבין היא מבקשת שידביקו לה אבני “סוברובסקי” (כך במקור) על הציפורניים".
עדכונים ותוספות:
"כמי שנחשבת למייסדת תחום האיפור, הטיפוח והטואלטיקה בארץ"
(אה, באמת? ולפנייך היינו כמדבר פניה של רננה רז?)

–

–

וגם, למה להשמיץ עם "מעולם לא שמעתי על לאקה"?
–
ולמה פרסומת עצמית: "הן חייבות לעבור אצלי סדנת איפור"?
–
צ"ל – סברובסקי.
–
–
לפני פיזור

הכי תרומה למדינה. הכי לצאת לקצונה. המקפלות חוזרות לאפסנאות ביום שישי.