אורי בלאו: "לא ברחתי"; ענת קם: "חפרפרת"

אף שפרשנים שיערו אתמול, טרום פרסום, שהפרשייה העלומה תהיה פרשיונת מסדר גודל בינוני ותדעך במהרה כגפרורון ברוח, לא זה המצב. להפך. הפרשה הפכה, כצפוי, לעוד קרב אדירים בין שמאל לימין. כל העיתונים מתייחסים לקם בכותרות ענק, וממשיכים ומכסים בעמודיהם הראשונים. חברו יחדיו כמה גורמים: ראשית, חיבתה של התקשורת לעסוק בעצמה, שנית ענייני ביטחון וריגול, שלישית, חופש העיתונות ומשכו הבלתי נסבל של צו איסור הפרסום.
–
שימו לב לכותרות השונות של ארבעת העיתונים.
–

–

–

–
ידיעות קובע נחרצות: חפרפרת. מעריב מאשים גם הוא: הכתב שנמלט ומצפצף על השב"כ פלוס קביעה, מטעמו לכאורה: ריגול חמור. הארץ מבסוט מעצמו בטירוף ומזכיר למה הכל קרה. ישראל היום הכי קורקטי, ומתאר עובדה – מה אומר כתב האישום. מקוראשון הולך צעד אחד קדימה משאר הכותרות, ומייצג את חששות השב"כ.
–

הכי מעניין, כמובן, לקרוא את גרסת הארץ להתרחשויות. גרסת העיתון תומכת ללא סייג בבלאו ובקם, ללא ביקורת אחת כלפי המעורבים. רק נגד השב"כ, צה"ל והמדינה, כולל מאמר המערכת.
–
ג'ודית מילר כתבה להארץ קטע קצר על שמחתה על הסרת צו האיסור, וכן נגד העלמת אזרחים באמצעות "מאסר בית או בכלא".
חבל שאיש לא תיקן אותה (שהרי דבריה תורגמו) – מעצר בית.
–

והנה מה שיש לאורי בלאו לומר: "לא ברחתי, החלטתי להילחם"
"…כשהוסבר לי שאם אשוב ארצה אני עלול להיות מושתק לעד, ושהאמצעי יהיה הגשת כתב אישום נגדי על עבירות מתחום הריגול, החלט להילחם. וסליחה על המליצה, אבל לא מדובר פה רק במלחמה על חירותי האישית, אלא על פרצופה של המדינה. הסיטואציה הקפקאית שנקלעתי אליה מכריחה אותי לחזור לבסיס: אני עיתונאי והמטרה שלי היא לספק לקורא את מרבית ואת מיטב המידע האפשרי, מתוך שאיפה לאובייקטיביות המרבית. אין כאן עניין של אג'נדה אישית, או של ימין ושמאל".

–

הארץ מפרסם הודעה (כולל בעיתון עצמו הבוקר) על התפנית בעמדת השב"כ כלפי אורי בלאו.

–

האם אשמת הריגול נכונה ומה צריך להיות עונשה של קם?

עו"ד איתן להמן, ערוץ 10, הבוקר: ענת קם צריכה לקבל מקסימום 30 ימי מחבוש.
–

אמה של קם, עדה גרשט, אומרת: "אם הייתה לה כוונה רעה היא היתה מעבירה מידע לגיסה, שהוא כתב של הוושינגטון פוסט בירושלים" (מעריב, 3)
נימוק טיפשי בהחלט. מה הקשר בין הגיסוּת להעברה? הרי היא יכולה הייתה להעביר לכל כתב ברחבי העולם את החומרים. לא צריך קשר משפחתי כדי להעביר חומרים לעיתונאי, בטח ובטח שלא בימים אלו.

זה גם הנימוק של האם (תוכנית הבוקר של קשת) – שהיא העבירה את המסמכים לעיתון לגיטימי בישראל, הכפוף לחוקים ולצנזורה.
–

יוסי גורביץ, בהחברים של ג'ורג' משוכנע שלא מדובר בריגול, ושקם צריכה להיענש על הוצאת דבר מרשות הצבא ולקבל מקסימום שנתיים על תנאי.
–
עוזי מחניימי, סאנדיי טיימס, דיבר בתיקתק שורת. גם הוא משוכנע שלא מדובר בריגול.
–
כתבי מעריב מהמרים על עשר שנות מאסר.
–

קראתי כמה פעמים את פסקת הפתיחה הזו של עפר שלח, שמופיעה גם בשער מעריב ולא הצלחתי להבין:  איזה מחליטים? מה הם מחליטים?
–

–
אני גם לא מבינה את הטענה הזו של שלח:
"…מרגע שהתברר שקם היא המקור ומה עשתה, ברור שלמחלקת ביטחון המידע בצה"ל, שמתחת ידיה יצאה השגגה שאפשרה לחיילת פשוטה בלשכת אלוף פיקוד המרכז להגיע להיקף כזה של מידע ולהוציא אותו החוצה מצה"ל, היה אינטרס להרתיע ולהזהיר. זו הדרך היחידה להסביר סעיפי אישום, כמו ריגול חמור וצו איסור פרסום גורף וטוטאלי…. ברור שמחב"מ, שהיא החור בפרשה, החליטה לתת לעכבר סטירה שכזו, שכולם יתרכזו בה ולא בעובדה שהיה חור…".
למה חיילת פשוטה בלשכה? היא הייתה ע. רל"שית. ומי בדיוק עוסק במסמכים בלשכת אלוף הפיקוד?
והאם בידוק בטחוני שעוברים חיילים יכול להצביע על פוטנציאל סריקת וסילוק מסמכים, כמו זה שהתגלה בקם?
–

אמיר בוחבוט חושף במעריב את "האחר" הצורב: מש"ק מחשבים בלשכת האלוף, שלא חשד בדבר כשצרב, שהרי העתקת מסמכים הייתה שגרתית עבור חיילת בתפקידה.
–

קולה של אמא
"ענת לא השתייכה מעולם לשום ארגון שמאל קיצוני ולא עסקה מעולם בשום פעילות פוליטית".
–
צר לי מאוד, אבל זה לא מתיישב עם דבריה של אותה ילדה עצמה, שכתבה באוגוסט 2008 מאמר נגד הסרבנית סהר ורדי:

"…אני לא פחות שמאלנית מסהר ורדי ואין לי ספק שאני יכולה ללמד אותה דבר או שניים על מעורבות פוליטית, הפגנות או אפילו כמה שיעורים בהיסטוריה. בתמורה אני מבקשת שתגרום לי להפסיק להתבייש…".
–
בכתבת הפרופיל של ערן סויסה על קם במוספשבת של מעריב הוא כותב:
"חבריה לשכבה של קם שפשפו עיניים בתדהמה. הם הכירו את הנערה הצנומה בתור פעילות שמאל קיצונית ובאופן כללי בחורה שמעדיפה למרוד בממסד באשר הוא".
עוד עולה מהכתבה שהיא אכן חברה במנסה, שחבריה מהתיכון לא מחבבים אותה, והכי מדהים, עיתונאי ירושלמי אומר:
"כמה חודשים אחרי שהיא התחילה לשרת אנחנו רואים את אורי בלאו מפציץ בסיפורים בהארץ. לא הצלחנו להבין מי בדיוק המקור שלו, אבל היה לנו חשד שמדובר בה".

–

חבל שאמא לא קראה את זה לפני שהתראיינה לכל כלי התקשורת.

–
למדה איתה
לילך שובל מישראל היום למדה עם קם בתיכון.
מתוך ספר המחזור:
"אחרי עוד שבת סנסציונית בעיתונות ענת לא תגיע לביצפר. היא לא 'מייצרת' את החדשות – היא רק מתעדת אותן"
והנה דברים השתנו: היא לגמרי מייצרת את החדשות.
–

המחשב של אורי בלאו
לא הבנתי למה השב"כ צריך היה להשמיד את המחשב האישי של בלאו: מומחי המחשבים לא יכלו פשוט לנקות אותו מכל קובץ ורמץ?
מה כל כך מסובך בזה?
מזכיר לי את הבודקים הבטחוניים במסוף הגבול שירו במחשב של לילי זוסמן, הבלוגרית שחזרה ממצרים.
הנה. זוכרים?
–

–

מי יכול להסביר לי למה צריך היה השב"כ לתת לבלאו 14,000 ש' לקנות מחשב חדש? איזה מחשב שווה סכום כזה?
הלפ טופ שלי, שנקנה בספטמבר האחרון על 3,200 ש'. נניח שהכי טוב עולה כפול. נניח שהרולסרויס של המחשבים עולה פי 3. אבל 14 אלף??

–

יוסי יהושוע, ידיעות
מה בדיוק קרה במו"מ של ענת קם עם יוסי יהושוע, הכתב הצבאי של ידיעות, ומדוע הוא סירב לקבל את המסמכים ממנה?

את התשובה אפשר אולי למצוא בדבריו של נחום ברנע בשער ידיעות הבוקר: "בנקודה מסוימת גניבה כזאת של חומר מסווג חדלה להיות עיתונות, חדלה להיות מעשה משובה של חיילת צמאה לתהילה, חדלה להיות מחאה מטעמים אידיאולוגיים, והופכת למשהו אחר לגמרי – להפקרות שעיתון רציני לא יכול לעמוד מאחוריה"
–
(סאבטקסט: אנחנו עיתון רציני, הארץ לא).
–
מעניין: יוסי יהושוע לא חתום הבוקר על אף אחת מהידיעות בפרשה. משומה רז שכניק, שתחומי עיסוקו הם תרבות ובידור, מכסה חלק מהפרטים.
–
ככל שרפרפתי (בהחלט ייתכן שפספסתי ואשמח לתקן) יהושע גם לא מוזכר בידיעות של עמיתיו, כמי שזכה להצעה לפרסם את המסמכים לראשונה.

–
–

כמה כמה

לדעת מעריב, העבירה קם 2,200 מסמכים סודיים, יותר מאשר שאר העיתונים.

–
הארץ – 8 עמודים.
ישראל היום, מעריב – 7 עמודים.
ידיעות – 5.
–

התקשורת עוינת
דן מרגלית מזכיר את פרשת יצה, אבל גם את העובדה שהעיתונאים אינם מעל לחוק.
–

יואב לימור אומר שקם גרמה נזק לחופש העיתונות.

הארץ נגד השב"כ.
–
חמשאלות לתקשורת.

–

–
–
רענון

בפוסט הסוד הגדול: ענת קם מואשמת בריגול חמור יש ריכוז של חלק גדול מהדברים אתמול בנושא וכן השתלשלות הפרשה מ-27 בדצמבר 2009. מכתב האישום, דרך אתר השב"כ המדווח.
מאחר שהפוסט התעדכן אתמול במשך כל היום, ייתכן שראיתם רק חלק מהקישורים.

–
–
מח' מרכאת מיותרות

הפרשה "מתפוצצת" (ישראל היום)
–
–

מח' הגהה ++


הארץ, 3.
למה הכוונה באיות השם באנגלית? Kamm ולא Kam.
–

"פרשת חיילת מרגלת ושמה ענת קם" (כתובית המתארת את הפרשה בערוץ 10)

"רשת האינטרנט" (מהדורות החדשות ברדיו אתמול) – האינטרנט היא הרשת.

–
–

מתוך חוק העונשין, ריגול
מסירת ידיעה לאויב
111. [ד/21] מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים; היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו – מאסר חמש עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.
ריגול
112. [ד/22] (א) מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
(ב) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.
ריגול חמור [תיקון: תשס"ב]
113. [ד/23] (ב) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם.
(ג) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
(ד) (1) בסעיף זה, "ידיעה סודית" – ידיעה אשר ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים.
(2) ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת;
(3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו גם לענין סעיף 113א.
(ה) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ג) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה.
ידיעה סודית
[תיקון: תשס"ב] 113 א. מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
מגע עם סוכן חוץ [תיקון: תשל"ט]
114. [ד/24] (א) מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
(ב) ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ.
(ג) בסעיף זה, "סוכן חוץ" – לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו.
(ד) לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בבטחון המדינה.
כניסה למקום צבאי
115. [ד/25] (א) מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו – כשאינו מוסמך לכך – וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו – מאסר שלוש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
(ב) בסעיף זה, "מקום מוגבל" – מקום המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או המשמש למטרה בטחונית, ועל הכניסה אליו הופקדה שמירה או שהיא מוגבלת לפי הודעה שהוצגה באופן בולט מחוצה לו.
מעשה הכנה
116. [ד/26] העושה אחת מאלה בכוונה להכין מעשה עבירה לפי סימן זה שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, או לסייע לאדם אחר להכין מעשה עבירה כאמור, דינו – מאסר חמש שנים:
(1) מזייף מסמך או מחזיק מסמך מזוייף;
(2) מחזיק מסמך רשמי או משתמש בו כשאינו מוסמך לכך;
(3) משתמש בטענות שוא או מוסר ביודעין הודעה כוזבת;
(4) משתמש ללא סמכות כדין במדים של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל או במדים רשמיים אחרים;
(5) מחזיק ללא סמכות כדין חותם או חותמת או נייר רשמיים או סיסמה סודית.