אורי בלאו: "לא ברחתי"; ענת קם: "חפרפרת"


אף שפרשנים שיערו אתמול, טרום פרסום, שהפרשייה העלומה תהיה פרשיונת מסדר גודל בינוני ותדעך במהרה כגפרורון ברוח, לא זה המצב. להפך. הפרשה הפכה, כצפוי, לעוד קרב אדירים בין שמאל לימין. כל העיתונים מתייחסים לקם בכותרות ענק, וממשיכים ומכסים בעמודיהם הראשונים. חברו יחדיו כמה גורמים: ראשית, חיבתה של התקשורת לעסוק בעצמה, שנית ענייני ביטחון וריגול, שלישית, חופש העיתונות ומשכו הבלתי נסבל של צו איסור הפרסום.

שימו לב לכותרות השונות של ארבעת העיתונים.

yedriv94

isra94makor94

haaretz94

ידיעות קובע נחרצות: חפרפרת. מעריב מאשים גם הוא: הכתב שנמלט ומצפצף על השב"כ פלוס קביעה, מטעמו לכאורה: ריגול חמור. הארץ מבסוט מעצמו בטירוף ומזכיר למה הכל קרה. ישראל היום הכי קורקטי, ומתאר עובדה – מה אומר כתב האישום. מקוראשון הולך צעד אחד קדימה משאר הכותרות, ומייצג את חששות השב"כ.

הכי מעניין, כמובן, לקרוא את גרסת הארץ להתרחשויות. גרסת העיתון תומכת ללא סייג בבלאו ובקם, ללא ביקורת אחת כלפי המעורבים. רק נגד השב"כ, צה"ל והמדינה, כולל מאמר המערכת.

ג'ודית מילר כתבה להארץ קטע קצר על שמחתה על הסרת צו האיסור, וכן נגד העלמת אזרחים באמצעות "מאסר בית או בכלא".
חבל שאיש לא תיקן אותה (שהרי דבריה תורגמו) – מעצר בית.

והנה מה שיש לאורי בלאו לומר: "לא ברחתי, החלטתי להילחם"
"…כשהוסבר לי שאם אשוב ארצה אני עלול להיות מושתק לעד, ושהאמצעי יהיה הגשת כתב אישום נגדי על עבירות מתחום הריגול, החלט להילחם. וסליחה על המליצה, אבל לא מדובר פה רק במלחמה על חירותי האישית, אלא על פרצופה של המדינה. הסיטואציה הקפקאית שנקלעתי אליה מכריחה אותי לחזור לבסיס: אני עיתונאי והמטרה שלי היא לספק לקורא את מרבית ואת מיטב המידע האפשרי, מתוך שאיפה לאובייקטיביות המרבית. אין כאן עניין של אג'נדה אישית, או של ימין ושמאל".

הארץ מפרסם הודעה (כולל בעיתון עצמו הבוקר) על התפנית בעמדת השב"כ כלפי אורי בלאו.


האם אשמת הריגול נכונה ומה צריך להיות עונשה של קם?

עו"ד איתן להמן, ערוץ 10, הבוקר: ענת קם צריכה לקבל מקסימום 30 ימי מחבוש.

אמה של קם, עדה גרשט, אומרת: "אם הייתה לה כוונה רעה היא היתה מעבירה מידע לגיסה, שהוא כתב של הוושינגטון פוסט בירושלים" (מעריב, 3)
נימוק טיפשי בהחלט. מה הקשר בין הגיסוּת להעברה? הרי היא יכולה הייתה להעביר לכל כתב ברחבי העולם את החומרים. לא צריך קשר משפחתי כדי להעביר חומרים לעיתונאי, בטח ובטח שלא בימים אלו.

זה גם הנימוק של האם (תוכנית הבוקר של קשת) – שהיא העבירה את המסמכים לעיתון לגיטימי בישראל, הכפוף לחוקים ולצנזורה.

יוסי גורביץ, בהחברים של ג'ורג' משוכנע שלא מדובר בריגול, ושקם צריכה להיענש על הוצאת דבר מרשות הצבא ולקבל מקסימום שנתיים על תנאי.

עוזי מחניימי, סאנדיי טיימס, דיבר בתיקתק שורת. גם הוא משוכנע שלא מדובר בריגול.

כתבי מעריב מהמרים על עשר שנות מאסר.

קראתי כמה פעמים את פסקת הפתיחה הזו של עפר שלח, שמופיעה גם בשער מעריב ולא הצלחתי להבין:  איזה מחליטים? מה הם מחליטים?

mahlitim

אני גם לא מבינה את הטענה הזו של שלח:
"…מרגע שהתברר שקם היא המקור ומה עשתה, ברור שלמחלקת ביטחון המידע בצה"ל, שמתחת ידיה יצאה השגגה שאפשרה לחיילת פשוטה בלשכת אלוף פיקוד המרכז להגיע להיקף כזה של מידע ולהוציא אותו החוצה מצה"ל, היה אינטרס להרתיע ולהזהיר. זו הדרך היחידה להסביר סעיפי אישום, כמו ריגול חמור וצו איסור פרסום גורף וטוטאלי…. ברור שמחב"מ, שהיא החור בפרשה, החליטה לתת לעכבר סטירה שכזו, שכולם יתרכזו בה ולא בעובדה שהיה חור…".
למה חיילת פשוטה בלשכה? היא הייתה ע. רל"שית. ומי בדיוק עוסק במסמכים בלשכת אלוף הפיקוד?
והאם בידוק בטחוני שעוברים חיילים יכול להצביע על פוטנציאל סריקת וסילוק מסמכים, כמו זה שהתגלה בקם?

אמיר בוחבוט חושף במעריב את "האחר" הצורב: מש"ק מחשבים בלשכת האלוף, שלא חשד בדבר כשצרב, שהרי העתקת מסמכים הייתה שגרתית עבור חיילת בתפקידה.

קולה של אמא
"ענת לא השתייכה מעולם לשום ארגון שמאל קיצוני ולא עסקה מעולם בשום פעילות פוליטית".

צר לי מאוד, אבל זה לא מתיישב עם דבריה של אותה ילדה עצמה, שכתבה באוגוסט 2008 מאמר נגד הסרבנית סהר ורדי:

"…אני לא פחות שמאלנית מסהר ורדי ואין לי ספק שאני יכולה ללמד אותה דבר או שניים על מעורבות פוליטית, הפגנות או אפילו כמה שיעורים בהיסטוריה. בתמורה אני מבקשת שתגרום לי להפסיק להתבייש…".

בכתבת הפרופיל של ערן סויסה על קם במוספשבת של מעריב הוא כותב:
"חבריה לשכבה של קם שפשפו עיניים בתדהמה. הם הכירו את הנערה הצנומה בתור פעילות שמאל קיצונית ובאופן כללי בחורה שמעדיפה למרוד בממסד באשר הוא".
עוד עולה מהכתבה שהיא אכן חברה במנסה, שחבריה מהתיכון לא מחבבים אותה, והכי מדהים, עיתונאי ירושלמי אומר:
"כמה חודשים אחרי שהיא התחילה לשרת אנחנו רואים את אורי בלאו מפציץ בסיפורים בהארץ. לא הצלחנו להבין מי בדיוק המקור שלו, אבל היה לנו חשד שמדובר בה".

חבל שאמא לא קראה את זה לפני שהתראיינה לכל כלי התקשורת.


למדה איתה
לילך שובל מישראל היום למדה עם קם בתיכון.
מתוך ספר המחזור:
"אחרי עוד שבת סנסציונית בעיתונות ענת לא תגיע לביצפר. היא לא 'מייצרת' את החדשות – היא רק מתעדת אותן"
והנה דברים השתנו: היא לגמרי מייצרת את החדשות.

המחשב של אורי בלאו
לא הבנתי למה השב"כ צריך היה להשמיד את המחשב האישי של בלאו: מומחי המחשבים לא יכלו פשוט לנקות אותו מכל קובץ ורמץ?
מה כל כך מסובך בזה?
מזכיר לי את הבודקים הבטחוניים במסוף הגבול שירו במחשב של לילי זוסמן, הבלוגרית שחזרה ממצרים.
הנה. זוכרים?

yorabemahshev

מי יכול להסביר לי למה צריך היה השב"כ לתת לבלאו 14,000 ש' לקנות מחשב חדש? איזה מחשב שווה סכום כזה?
הלפ טופ שלי, שנקנה בספטמבר האחרון על 3,200 ש'. נניח שהכי טוב עולה כפול. נניח שהרולסרויס של המחשבים עולה פי 3. אבל 14 אלף??

יוסי יהושוע, ידיעות
מה בדיוק קרה במו"מ של ענת קם עם יוסי יהושוע, הכתב הצבאי של ידיעות, ומדוע הוא סירב לקבל את המסמכים ממנה?

את התשובה אפשר אולי למצוא בדבריו של נחום ברנע בשער ידיעות הבוקר: "בנקודה מסוימת גניבה כזאת של חומר מסווג חדלה להיות עיתונות, חדלה להיות מעשה משובה של חיילת צמאה לתהילה, חדלה להיות מחאה מטעמים אידיאולוגיים, והופכת למשהו אחר לגמרי – להפקרות שעיתון רציני לא יכול לעמוד מאחוריה"

(סאבטקסט: אנחנו עיתון רציני, הארץ לא).

מעניין: יוסי יהושוע לא חתום הבוקר על אף אחת מהידיעות בפרשה. משומה רז שכניק, שתחומי עיסוקו הם תרבות ובידור, מכסה חלק מהפרטים.

ככל שרפרפתי (בהחלט ייתכן שפספסתי ואשמח לתקן) יהושע גם לא מוזכר בידיעות של עמיתיו, כמי שזכה להצעה לפרסם את המסמכים לראשונה.


כמה כמה

לדעת מעריב, העבירה קם 2,200 מסמכים סודיים, יותר מאשר שאר העיתונים.


הארץ – 8 עמודים.
ישראל היום, מעריב – 7 עמודים.
ידיעות – 5.

התקשורת עוינת
דן מרגלית מזכיר את פרשת יצה, אבל גם את העובדה שהעיתונאים אינם מעל לחוק.

יואב לימור אומר שקם גרמה נזק לחופש העיתונות.

הארץ נגד השב"כ.

חמשאלות לתקשורת.





רענון

בפוסט הסוד הגדול: ענת קם מואשמת בריגול חמור יש ריכוז של חלק גדול מהדברים אתמול בנושא וכן השתלשלות הפרשה מ-27 בדצמבר 2009. מכתב האישום, דרך אתר השב"כ המדווח.
מאחר שהפוסט התעדכן אתמול במשך כל היום, ייתכן שראיתם רק חלק מהקישורים.



מח' מרכאת מיותרות

הפרשה "מתפוצצת" (ישראל היום)

מח' הגהה ++
iut

הארץ
, 3.
למה הכוונה באיות השם באנגלית? Kamm ולא Kam.

"פרשת חיילת מרגלת ושמה ענת קם" (כתובית המתארת את הפרשה בערוץ 10)

"רשת האינטרנט" (מהדורות החדשות ברדיו אתמול) – האינטרנט היא הרשת.




מתוך חוק העונשין, ריגול
מסירת ידיעה לאויב
111. [ד/21] מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים; היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו – מאסר חמש עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.
ריגול
112. [ד/22] (א) מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
(ב) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.
ריגול חמור [תיקון: תשס"ב]
113. [ד/23] (ב) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם.
(ג) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
(ד) (1) בסעיף זה, "ידיעה סודית" – ידיעה אשר ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים.
(2) ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת;
(3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו גם לענין סעיף 113א.
(ה) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ג) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה.
ידיעה סודית
[תיקון: תשס"ב] 113 א. מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
מגע עם סוכן חוץ [תיקון: תשל"ט]
114. [ד/24] (א) מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
(ב) ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ.
(ג) בסעיף זה, "סוכן חוץ" – לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו.
(ד) לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בבטחון המדינה.
כניסה למקום צבאי
115. [ד/25] (א) מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו – כשאינו מוסמך לכך – וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו – מאסר שלוש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
(ב) בסעיף זה, "מקום מוגבל" – מקום המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או המשמש למטרה בטחונית, ועל הכניסה אליו הופקדה שמירה או שהיא מוגבלת לפי הודעה שהוצגה באופן בולט מחוצה לו.
מעשה הכנה
116. [ד/26] העושה אחת מאלה בכוונה להכין מעשה עבירה לפי סימן זה שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, או לסייע לאדם אחר להכין מעשה עבירה כאמור, דינו – מאסר חמש שנים:
(1) מזייף מסמך או מחזיק מסמך מזוייף;
(2) מחזיק מסמך רשמי או משתמש בו כשאינו מוסמך לכך;
(3) משתמש בטענות שוא או מוסר ביודעין הודעה כוזבת;
(4) משתמש ללא סמכות כדין במדים של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל או במדים רשמיים אחרים;
(5) מחזיק ללא סמכות כדין חותם או חותמת או נייר רשמיים או סיסמה סודית.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה קצה האצבעות, שוטף פלוס 30, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

193 תגובות על אורי בלאו: "לא ברחתי"; ענת קם: "חפרפרת"

  1. אמיתי ס הגיב:

    תזכורת:

    בנימין נתניהו חשף ממניעים אידיאולוגיים מסמך סודי של צה"ל באופן שהיה בו כדי לסייע לאויב הסורי:

    בשנת 1995 הדליף את "מסמך שטאובר" של המטכ"ל, כדי לחבל בשיחות של הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק עם מקבילו הסורי חיכמת שיהאבי.

    ברור לכל כי נתניהו הדליף מסמך מטכ"ל סודי מטעמים אידיאולוגיים מובהקים.

    בהיותו לא ח"כ, אלא כאזרח, היה לשיטתם של השב"כ ופרקליטות המדינה צריך לכאורה לעמוד לדין בסעיף אישום של ריגול חמור והיה עשוי להיעצר, ממש כעיתונאי.

    היועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן-יאיר ויתר מראש על חקירה פלילית נגדו.

    ביבי לא לבד כמובן – אלופי צה"ל הבכירים ביותר מדליפים מסמכים וידיעות סודיות השכם וערב, בייחוד כשזה תואם את האינטרסים שלהם. כך עושים תדיר גם חברי כנסת שיש להם חסינות פרלמנטרית, וכנ"ל שרים וראש הממשלה עצמו.

    אז ככה זה תמיד – הפקידה מואשמת בריגול חמור – הקצין הבכיר והפוליטיקאי יוצאים נקיים וזכים.

    אהבתי

    • צודק הגיב:

      עכשיו כל חייל וחילת יכולים לקחת חומר סודי ביותר ולהעביר לאירגונים שלכם(אז אדין א קאסאם)

      אהבתי

    • בונד ג בונד הגיב:

      אתה מוזמן להגיש תלונה, בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריך, על כל אלוף צה"ל בכיר ביותר המדליף "מסמכים וידיעות סודיות השכם וערב".
      תודה.

      אהבתי

      • בונדי הגיב:

        מה אתה חושב שהוא לא עושה את זה? בעיקר לבית הדין בהאג, ולאחרונה הם עושים לנו משפטים בברצלונה.

        אהבתי

    • ג. ל. הגיב:

      לאמיתי ס

      ההשוואה בין נציג ציבור וראש אופוזיציה שפעל באופן חד פעמי, לעין כל, כדי לייצג את האידיאולוגיה שלשמה הוא נבחר, ועל כך קיבל חסינות (גם מבג"ץ, שקיבל את הטענה שהוא לא התכונן לכך מראש) לבין חיילת שפעלה במחשכים ובגניבה על דעת עצמה בהעברה שיטתית של מאות מסמכים סודיים ביותר שאת חלקם אפילו אתה לא תצליח להסביר לשם מה אוהבת ישראל כמוה היתה צריכה אותם – ההשוואה הזו נראית לי משונה.

      אהבתי

      • אמיתי ס הגיב:

        המסמכים שהיא העבירה לעיתונאי עברו ביקורת של הצנזורה לפני פרסומם – המסמך שביבי הדליף לא עבר את הביקורת הזאת. והתירוצים של ביבי הם בדיחה.

        העניין הוא שהוא לא יוצא דופן, הוא הכלל! קצינים בכירים ופוליטיקאים מדליפים כל העת ממניעים אידיאולוגיים ואו אינטרסנטיים.

        למשל, מזכיר יוסי מלמן: נ' סגן ראש המוסד נחשד באחרונה כי הוא נפגש עם עיתונאי ומסר לו מידע סודי. מעשיו של נ' נתגלו בתום חקירה של חוליית מעקב של השב"כ שתעדה את פגישותיו וצותתה לטלפונים שלו, בהוראה ישירה של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, לבקשת ראש המוסד מאיר דגן. דגן הזהיר את סגנו כי אם לא יתפטר הוא יפטרו, אך לא העביר את החקירה למשטרה או לפרקליטות והסתפק בסילוקו של נ' מהתפקיד.

        סגן ראש השב"כ לא הואשם בריגול, לא הואשם בבגידה, ולא במניעים אידיאולוגיים: הוא לא הואשם כלל.

        אהבתי

      • שולמית הגיב:

        הכל מדברים על ענת קם כעל עיתונאית אך ממה שראיתי, בפועל, היא תיפקדה ככתבת לענייני ברנז'ה ( טלויזיה ) וברמה הפשטנית ביותר. אני תוהה מה מזכה אדם להיקרא עיתונאי ומתוקף הגדרה זו לדרוש סוג של חסינות ויחס מועדף לעמידתו בפני החוק.

        עוד משהו. הכל מדברים על היעלמות לחודשים רבים אך הרי היא חתמה על כתבות גם בחודש מרץ השנה (2010) . גם שמעתי שהיא ביקשה להפסיק לכתוב כדי להתמסר לעניין המשפט.

        .

        אגב, אם כבר עוסקים באי צדק של הפרקליטות אעלה את מאסרו של החשוד בהנפת כרזה של נסראללה בהפגנה ביום האדמה).
        זה ממש מוציא אותי מן הכלים. שוב מפגינה הפרקליטות טישפשות וחוסר צדק

        אהבתי

      • עו"ד אחר הגיב:

        לאמיתי סנדי:

        אין שום ספק שהאכיפה במדינת ישראל היא סלקטיבית. אין שום ספק שהענישה במדינת ישראל היא לא שיוויונית. טול לדוגמה את התנהלותו של מרידור בפרשת גאיידמק. אם אולמרט היה מחתים אותו על כזה הסכם מייד היו מדברים על שוחד אבל למרידור (חברו של דן מרגלית) מותר למרוח אותנו עם הסבר דחוק והנושא נדחק לשוליים.

        ביבי "זכה" כבר לכמה המלצות משטרה להעמדתו לדין – פרשת המתנות, פרשת בראון חברון, פרשת הסקרים ובאורח פלא הפרקליטות סגרה את תיקיו בטענות שונות ומשונות.

        אולי כי הוא יישר קוו עם כנופיית שלטון החוק והפך לבובה כשמצדדיו הציבו שני זקיפים – את דן מיצי מרידור ואת בגין ג'וניור?

        אהבתי

      • יניבל 1 הגיב:

        שולמית ,הקנאה שלך מביכה אותך
        ענת קם היתה כתבת ברנז'ה מצויינת,ממש לא שטחית(בטח אם משווים אותה נניח לרכלן ערן סויסה). אז כן היא עדיין לא רביב דרוקר או דן מרגלית , אבל מדובר בסך הכל בבחורה בת 23.

        אהבתי

    • רונן הגיב:

      טיפש גדול שלא מכיר את העובדות. נתניהו חשף את המסמך מעל בימת הכנסת. ככזה, המעשה חסה במובהק תחת החסינות המהותית (להבדיל מהדיונית) של חבר כנסת.
      שיעור א' בדיני חוקה בכל פקולטה למשפטים. אולי צריך להוסיף את זה בעוד כמה מקומות. ומצד שני, מי מו]תע מזה שהשמאל הקיצוני ינסה הכל עכשיו כדי לכסות על הפשע?

      אהבתי

      • אמיתי - לא מתאים לך לעצום עין אחת הגיב:

        זה נכון שמבין המסמכים שענת לקחה, אותם אלו שפורסמו עברו בדיקה של הצנזורה.

        ולכן, לגבי המסמכים שפורסמו, אפשר להסכים לטענתך שלא נשקף מהם סיכון כלשהו.

        לגבי המסמכים שלא פורסמו, אף אחד (למעט, ככל הנראה, קם ובלאו) לא יודע מה בדיוק יש בהם – בוודאי לא אתה, ולכן לא ניתן לקבוע אם יש בהם סיכון, ואם כן, מה מידת חומרתו.

        מבלי לתמוך בחשיפת המסמך של ביבי בזמנו, יש בצה"ל מאות ואולי אלפי חיילים שנחשפים לחומר בסיווג שאליו נחשפה קם, ואם כל אחד יחליט איזה מסמכים הוא לוקח הביתה, כיצד נראה לו ראוי לשמור עליהם, ולאיזה גורם חיצוני ראוי לגלות אותם, יהיה לא טוב.

        כשם שהשמאל המציא את הסרבנות, והימין עושה בה עכשיו שימוש הרבה יותר אפקטיבי ממה שהשמאל הצליח לעשות אי פעם, כך גם פעולה מהסוג שקם מואשמת בה – אם תחזור על עצמה, תיעשה בצורה אפקטיבית יותר על ידי מי שאינו עומד לצידם של גרוסמן ושריד בהפגנה בשיח ג'ארח, ואז נראה מה תחשוב על מידת החומרה של מעשיה של קם.

        אהבתי

    • חבל ודלי הגיב:

      למה לבלבל אנשים עם עובדות, אמיתי? בחייך… תן להם ליהנות מהצדקנות שלהם

      אהבתי

  2. מחשבונת הגיב:

    ממש עצוב שזה הידע של השב"כ במחשבים – מפרקים את ההרד דיסק, נותנים לו 1000 ש"ח לקנות דיסק חדש, ונגמר הסיפור. (ועוד כמה שעות תמיכה במעבדת מחשבים להתקנת נתוכנות שהוסרו)
    אלא אם כן אורי בלאו יודע להצפין מסמכים בצד האחורי של המקשים של המקלדת, או אולי בדיו סתרים על המסך…

    אהבתי

  3. הדס הגיב:

    אם העניין של קם היה אידאולוגי ומוסרי היא היתה מחוייבת לפעול בזמן אמת,בין אם בהדלפה לעיתונאי ובין אם בהעברת המסמך ליועץ המשפטי לממשלה.
    אם העניין של קם היה אידאולוגי ומוסרי ובוער בעצמותיה כפי שמנסים מקורביה להציג היא היתה פונה מיד לאחר שחרורה לעיתונאי או לחילופין ליועץ המשפטי לממשלה ומציגה את המסמך.
    העובדה שקם נמנעה מהדלפת המסמך או העברתו ליועץ המשפטי לממשלה בזמן אמת בעת שירותה (פעולה שהיתה גורמת להפסקה מיידית של ההתנהלות הבלתי חוקית לכאורה של פיקוד מרכז בנושא החיסולים) והעובדה שהיא נמנעה מלהעביר את המסמך מיד לאחר שיחרורה לעיתונאי או ליועץ המשפטי לממשלה והעובדה שפרק זמן כה ארוך עבר עד העברת המסמך המדובר לידיו של בלאו (פרק זמן שבו בפיקוד מרכז המשיכו מן הסתם לפעול באותה דרך בלתי חוקית שכנגדה יצאה קם) – העובדות הללו אמורות לגרום לנו לפקפק במידת מוסריותה של קם ובמידת שליחותה לתיקון עוולות.
    אדם מוסרי היה מבצע פעולות מיידיות לעצירת עוולות ומעשים בלתי חוקיים.
    אגב,אם קם היתה פועלת כך הן בעת שירותה והן מיד לאחר שיחרורה (ולא מסתבכת בגניבת מאות ואלפי מסמכים שכלל לא קשורים למאבקה האידאולגי בעוולות ובפשעים ומעלים חשד שאותם מסמכים היו כעין "נדוניה" שהיתה אמורה לסלול את דרכה בתקשורת) היא היתה זוכה להכרת טובה בוודאי מצד המיינסטרים הישראלי – הפוליטי,התקשורתי,האקדמי ולמרות שעדיין היתה נדרשת לעמוד לדין,עונשה והיחס כלפיה היו שונים לחלוטין.
    קם אינה מרגלת ולא בוגדת ולא ביקשה לפגוע בביטחון המדינה וכל מי שכותב זאת הוא אוויל ומרושע (וכמה מצער לקרוא רבים,כולל עיתונאים רציניים לכאורה, שכותבים זאת).מנגד הניסיון להציג אותה כברה ותמימה שלא באמת היתה מודעת לחומרת מעשיה גם הוא מגוחך.
    *
    לבי יצא אל אורי בלאו הנרדף עד שקראתי את המשפט המטופש שכתב : " לכן, כשהוסבר לי שאם אשוב ארצה אני עלול להיות מושתק לעד ".
    מי שכותב משפט הזוי שכזה (שכמובן התקשורת הזרה אוהבת ישראל תאמץ בחום ותציג בכותרות הידיעות אודות בלאו הנמלט על נפשו מפני כוחות הרשע הישראלים) מזלזל באינטילגנציה של קוראי "הארץ".
    על בלאו להגיע במהירות להסכם נוסף עם השב"כ,הסכם שאותו ימלא עד תום ולא ינסה להוליך שולל ולכזב,כאשר במסגרת ההסכם הוא מחוייב להידבר עם הפרקליטות על מנת שזו תסכים להגיע לעסקת טיעון שתגרום לכך שקם תשב בכלא לפרק זמן של חודשים ולא של שנים.בלאו מחוייב לקם על שום שהוא האשם בחשיפתה.
    המדינה תישגה (ולא בפעם הראשונה בפרשה הזו) באופן חמור אם תדרוש את הסגרתו מבריטניה אבל בלאו מצידו לא יכול להמשיך להישאר בלונדון ולהתעטף באדרת של העיתונאי הנרדף על ידי כוחות השחור.הוא חייב לחזור כי הוא מחוייב לסייע לענת קם לחמוק מעונש קשה מאוד של כמה שנות ישיבה בכלא.צריך לקוות שבשובו הוא גם ישיב על שאלות קשות אודות אופן התנהלותו בפרשה,שאלות שאין להן קשר לחשיפתו את התנהלות פיקוד מרכז בעניין החיסולים,חשיפה שהביאה לדיון ציבורי בכל כלי התקשורת ושעליה הוא זכה לשבחים בזמן פרסומה.
    אגב,יש פרשנים משפטיים שטוענים שאין במסמך שפרסם בלאו משום הפרה של הוראת בג"ץ בעניין החיסולים.
    אפשר לשער שבלאו לא היה מוכן להמשיך להשתמש במחשב שמומחי מחשבים מטעם השב"כ טיפלו בו ולכן חיסול ממוקד של המחשב היה נוח לשני הצדדים.
    *
    סביר שהפרשה תסתיים בעיסקת טיעון ושענת קם תשב בסופו של דבר בכלא לפרק זמן קצר ממספר חודשי השירות שלה בצבא.

    אהבתי

    • כל דברייך נשענים על ההנחה שהשב"כ דובר אמת בנוגע להסכם, ולא בלאו והארץ. עכשיו תחשבי – אם יתברר שגרסת הארץ ובלאו שקר מה הסכנות, ואם יתברר שהשב"כ משקר מה הסכנות. במקרה א' יש סכנה ממשית, במקרה ב' אין. לכן למי יש מקדם אמינות גבוה יותר? נכון ילדים.

      וכן, משתיקים פה אנשים. קרה כבר בתולדות המדינה.

      אהבתי

      • ברמן הגיב:

        חזרת? כבר חשבתי שאושפזת בגהה,או באברבנל.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        ההסכם בין בלאו לשב"כ פורסם במלואו בערוץ 10.

        אהבתי

      • אריק הגיב:

        הסיכול הממוקד שבוצע במחשב של בלאו ללא ספק נוגד את החלטות בגץ. ספק רב אם הלפטופ היה חמוש וודאי שלא נשקפה סכנה לכוחות.

        אהבתי

      • דן הגיב:

        רחביה – אם השב"כ משקר לגבי ההסכם – מה הבעיה של הארץ ובלאו להציג את ההסכם המקורי עליהם הם חתומים ונראה מי משקר.
        יותר מזה, בתגובה של בלאו לא הופיעה שום הכחשה לעניין ההסכם או המסמכים, רק התייחסות לפחד שלו לחזור ארצה ולזה שהשב"כ עוקב אחריו.

        אהבתי

      • שולמית הגיב:

        במקרה זה השב"כ נראה כשה תמים שבנלע על ידי זאב ערמומי.

        אהבתי

      • שועלן – פורסמה גרסת השב"כ להסכם. אני לא ראיתי את חתימתו של בלאו או עו"דינו על המסך. מנין לך שזה ההסכם שאכן נחתם, ולא גרסה שבלאו ובא כוחו דחו? מה גם שגם אם ראית חתימה זה לא אומר כלום… אפשר לזייף ולהעתיק חתימה ממסמך למסמך.

        אהבתי

      • כי מן הסתם הסכם עם השב"כ לוט בסודיות ולהציג אותו כרגע לא משרת את האינטרס המשפטי של העיתון. אני לא מאמין לשום דבר עד שכל ההליך המשפטי ימוצה, וגם אז לא בטוח.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        רחביה, למה להסתפק בזה. אפשר לא להאמין לשום דבר. למשל, אולי אתה בכלל סוכן שב"כ פרובוקטור? ואולי "רחביה ברמן" זה הניק של בארי חמיש?
        ואולי בכלל שנינו לא משוחחים פה אלא אנו למעשה חזיונות שווא בחלומו של ילד אבוריג'יני ששוכב לו במערה בנורת'רן טריטורי של אוסטרליה בטרם בא האדם הלבן והשמיד את עמו?
        .
        מדהים אותי כל פעם מחדש איך אנשים כ"כ מסונוורים מהאידיאולוגיה שלהם כך שגם כשהמציאות צועקת להם בפנים הם מתעקשים לא לראות אותה, כמו ילד קטן שסותם את אזניו וצועק בקול כדי לא לשמוע מה שאינו רוצה לשמוע.

        אהבתי

      • חבל ודלי הגיב:

        מההיסטורה הקרובה, כולל חשיפותיו של בלאו, יש להניח שהממסד משקר

        אהבתי

    • יניבל 1 הגיב:

      "קם אינה מרגלת ולא בוגדת ולא ביקשה לפגוע בביטחון המדינה וכל מי שכותב זאת הוא אוויל ומרושע"

      כמו שאמרתי בפוסטים קודמים, קם צריכה להענש , אבל עונש "סמלי" של עבירה על הנהלים . הניסיון להציג אותה כמרגלת הוא אכן אווילי ומרושע.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      אריק , 16:25 / שועלן, 21:38 – :]]]

      אהבתי

      • ליאת הגיב:

        "אני לא מאמין לשום דבר עד שכל ההליך המשפטי ימוצה, וגם אז לא בטוח." נשמע ממש כמו אחרון הטוקבקיסטים על פרשת אונס.

        אהבתי

      • ברור הגיב:

        הדאודים וה- barmenim האיסלמיסטים מאמינים רק אם זה לטובתם. אחרת הכל שקרים.
        אבל לבכות לולווט ששכחה לתת להם קישור הם יודעים טוב טוב, מצא מין את מינו.

        אהבתי

  4. ערן הגיב:

    שימו לה לכמות הטוקבקים המצהירים על הפסקת המנוי לעיתון "הארץ". התחיל את זה ח"כ ישראל חסון שהודיע אתמול על ביטול המנוי שלו עד שיפוטר העיתונאי אורי בלאו. האם הפרשה הזו הולכת לתת ל"הארץ" את החותמת הסופית של עיתון שמאלן עוכר ישראל? ומה ההשלכות הכלכליות שיהיו לשוקן בעקבות הפרשה הזו?

    אהבתי

    • לערן הגיב:

      מהפה שלך לאוזן של אלוהים!!!
      אבל מה זה ישנה ?
      אירגוני הטרור של רחב ודוד והמרגלת ימשיכו בדיוק כמו שהחזבלה והיטלר החלו כאירגון קיקיוני.
      כל זמן שיש יהודים תמיד יהיו טרוריסטים ונאצים.

      אהבתי

    • דוד הגיב:

      אני עשיתי היום מנוי על הארץ
      ולא לא היה לי עד כה

      אהבתי

    • שטוטית הגיב:

      זה לא כל כך פשוט לבטל מנוי ובטח שלא מהיום למחר אז בטוח ח"כ ישראל חסון קיבל הבוקר את "הארץ"
      ~
      וחוץ מזה באתי לשאול משו
      יש סיכוי שבפוסט של מחר לא יופיע על הסיפור הזה והפרשיות האחרות?
      למה נמאס לי אני באפטר-שוק או נכון יותר בנפילת מתח
      אז וולווט אולי נושאים אחרים בחצי השני של פוסט שישבת בבקשה?
      ~
      אני מזמינה כתבות על טבע ויפי הים
      ולאן נטייל השבוע מה דעתך?

      אהבתי

    • שולמית הגיב:

      הארץ מתפרנס מהדפסת 'ישראל היום'.
      בכל מקרה, אני מקווה ש'הארץ' לא יחוסל.

      אהבתי

    • יניבל 1 הגיב:

      ישראל חסון היה מנוי להארץ כמו שאני אסתרינה טרטמן

      אהבתי

      • מוזיקלי הגיב:

        אני מנוי להארץ ואני חייב לומר כי די מדגדג לי באצבעות להרים שפופרת ולבטלו. התגובות של שוקן, של עורכי הדין, של עורך העיתון, ממש ביזו את האינטליגנציה.
        לטעמי קם פגעה בשמאל בצורה בוטה כיון שאין לי ספק כי סיווג ביטחוני יושפע מכך. ואם אנשי שמאל רוצים שהצבא ינוהל יותר ויותר על ידי ימין – שיבושם להם. בכלל היא ההוכחה גם כי התפוח לא נופל רחוק מהעץ כי בזמנו, אם זכרוני אינו מטעה אותי, יגאל קם היה מקורב לגדעון ספירו. עוד מעט תהיה למישהו הצדקה לקבוע סיווג בטחוני גם לפי ההורים….
        מצד שני ברור שהיא גנבה אלפי מסמכים והתנהגה בהפקרות מוחלטת, כמו גם אורי בלאו. יחד עם זאת, נראה כי מרגלת היא לא. היא אפילו לא טלי פחימה. היא פשוט טמבלית קטנה, למרות שמוגדרת ע"י קרוביה כחכמה. לא מרגלת ולא חכמה.

        אהבתי

      • חבל ודלי הגיב:

        אני מסכים עם מוזיקלי לגבי התנהלות ראשי העיתון, אבל לא אבטל שום מנוי… אני אוהב אותו.
        לגבי אנשי שם חשובים כישראל חסון, למי אכפת? בכל מקרה, הארץ הוא העיתון של האליטות והן חייבות לדעת מה כתוב בו, כך שאנשי אליטות לא יבטלו שום מנוי

        אהבתי

      • מוזיקלי הגיב:

        לולא גלריה וספרות הייתי כבר מבטל. נמאס לי משטיפת המוח המסיבית.

        אהבתי

  5. נילי הגיב:

    אף מילה על תפקודו הכושל של דב אלפון?
    על ההזנחה הפושעת של ענת קם?
    על החיפוי המגומגם על אורי בלאו?
    זה מה שקורה כשנותנים לרוכל ספרים ממולח להתעסק בסודות מדינה.

    אהבתי

    • קוראeקורא הגיב:

      אני דווקא ראיתי בטלוויזיה גיבוי מלא לאורי בלאו, והבנתי ממה שהוא אמר שהמקור לא נחשף בזכות המסמך שפורסם אלא בזכות זה שנלקח המחשב של אורי בלאו או המסמכים עצמם.

      אהבתי

  6. ליהי הגיב:

    LOL "לא ברחתי" (אורי בלאו).
    חבל שהוא לא קורא את הבלוג הזה מגלותו בלונדון. אולי כדי לא לצאת אדיוט, הוא היה צריך לאמץ את הניסוח של וולווט: אופסנתי.
    .
    מתוך חוק העונשין, ריגול: עושה רושם שהגברת קם עונה על כמה וכמה סעיפים.
    .
    V, מה אין עוד חדשות, ביקורות, סיקורים וסיפורים אחרים היום? בניתי עליך :-))

    אהבתי

    • לליהי הגיב:

      למשל השוואה מה חושבים(רוב הארץ !)בעיתונים, אתרים… שחושבים שהמרגלת הבוגדת צריכה להיות תלויה ליד ביתה בכיכר.
      ראית פה ציטטה כל שהיא מאיזה עיתון או אתר שחושבים כמו רוב המדינה?

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      כן, אני חושבת, אחרי שהזכרת לי, שאופסנתי זו מילה מצוינת ומתארת היטב את הסיטואציה.

      אחזור אליה בהמשך.

      סיפורים אחרים – מחר. יש גבול למספר השעות שאפשר להשקיע. זאת אומרת, אין גבול. אבל אני מתעקשת לסמן אותו, בשיניים.

      אהבתי

  7. מיא עשת הגיב:

    הכל הבנתי, רק הריגול לא הבנתי היכן מסתתר כאן.

    זו ממש החידה השבועית לילד.

    אהבתי

    • שטוטית הגיב:

      מיא,
      תקראי בפוסט :
      מתוך חוק העונשין, ריגול

      אהבתי

    • למיא הגיב:

      טפשות זה נתון טבעי שאין מה להתגאות בו בפומבי. תחפשי תחום אחר.

      אהבתי

    • עו"ד הגיב:

      זה פשוט למדיי: המונח "ריגול חמור" מופיע בחיקוק הרלבנטי בחוק העונשין. בכתב האישום מואשמת הגברת קם בשתי עבירות לפי סעיפים 113 (ב) ו – 113 (ג) לחוק העונשין. כותרת הסעיף בחוק – ריגול חמור. עם זאת, צריך להבין כי התביעה אינה צריכה כלל להוכיח ריגול חמור או לא חמור או ריגול בכלל. למשל: העבירה החמורה יותר, מבין השתיים, בהן היא מואשמת היא עבירה על סעיף 113 (ב). על פי סעיף זה התביעה צריכה להוכיח את כל הדברים הבאים: הנאשמת, 1. מסרה ידיעה סודית 2. היא לא היתה מוסמכת למסור ידיעה כזו 3. כשעשתה זאת פעלה מתוך כוונה פלילית לפגוע בביטחון המדינה. המונח ריגול חמור – זו רק הכותרת של הסעיף, אבל לא מהווה אחד מיסודות העבירה שמוטל על התביעה להוכיחם. הבחינה המשפטית כותרת סעיף אינה בעלת חשיבות כמעט. (כמעט, כי לעיתים אפשר להשתמש בכותרת סעיף רלבנטי, לצורך פרשנות מה היתה כוונת המחוקק, אם בעניין מסוים קיימת שאלה של פרשנות, אבל לא מעבר לכך). אלא מה? ריגול חמור נשמע ונקרא סקסי מספיק לכותרת עיתונאית.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        :] אאל"ט אשכרה השקעתי והעתקתי לפה את חוק העונשין בנושא ריגול על כל הטיותיו

        אהבתי

      • עו"ד אחר הגיב:

        מספר הערות:
        1. אני מציע לחברי המלומד ללמוד מעט יותר לעומק "דיני פרשנות" (יש כמה מקורות נפלאים כולל הספר של אהרון ברק וכמובן פסיקה לרוב) – אכן, המונח "ריגול חמור" אינו מיסודות העבירה אבל לאורו צריך לפרש את אחד מיסודות העבירה (יסוד המנס ריאה) = "מתוך כוונה פלילית לפגוע בביטחון המדינה". בחינת הרכיב הנפשי בסעיף זה בקונטקסט בו הוא מופיע מטילה על התביעה נטל כבד מאוד. אין המדובר בכל "פגיעה" בביטחון המדינה אלא בפגיעה מסוג ריגול. משמע סיכון של הגעת המידע לידי אוייב וכוונה שכך יהיה. דומני שיהיה קשה לפרש את מעשיה של ענת קם ככאלו.
        2. הייתי מציע לאירגוני השמאל הקיצוני (אמיתי סנדי ושות') לחדול מלפרוש את חסותם על ענת קם. אני כלל לא בטוח שיש לכך הצדקה עניינית, היא אינה מעוניינת בכך ואתם רק מזיקים לעניינה באופן חמור ביותר ו"קוברים" אותה. אתם בהחלט זכאים לדבר על האינפורמציה העולה לכאורה מתוך המסמכים שפורסמו ולהפנות חיצים לבעלי התפקיד שלכאורה "פשעו". זאת אתם יכולים ורשאים לעשות בלי להעניק לענת קם חיבוק דב.
        3. באופן מוזר מתברר בדיעבד שצוו איסור הפירסום (הנחשב בדרך כלל כאמצעי דיכוי של זכויות הפרט) דווקא היטיב במקרה זה עם החשודים ודווקא הסרתו מעמידה אותם (בלאו את קם) אל הקיר כאשר השב"כ זוכה לגיבוי תקשורתי אפילו מהשמאל הרך ואילו הם מצטיירים כפורעי חוק אשכרא (והרי אין חולק שגניבת מסמכים סודיים אינה מזכה בהדלקת משואה ביום העצמאות).
        4. ומעבר לכל זה, כמו עוד פרשות "מסעירות" ו"חשיפות" דרמטיות שמתחוללות בימים אלה הייתי מציע להמתין להתפתחויות. יש לי תחושה שהעיתונות מנפחת, גורמי החקירה מוצאים בפרשות כר ליחסי ציבור, המרחב התקשורתי הריאלי והווירטואלי רוחש ורוגש כי זה הטרנד ובסוף כל הדרמות יסתיימו ברגע שתתעוררנה הדרמות הבאות בתור וחוזר חלילה. ומדרמה לדרמה יחגגו אלו שמתפרנסים מרייטינג.

        אהבתי

      • ליהי הגיב:

        עו"ד אחר, בסעיף הראשון של תגובתך כתבת כך (ציטוט): "אין המדובר בכל “פגיעה” בביטחון המדינה אלא בפגיעה מסוג ריגול. משמע סיכון של הגעת המידע לידי אוייב וכוונה שכך יהיה. דומני שיהיה קשה לפרש את מעשיה של ענת קם ככאלו".
        .
        האם העובדה שבידי עיתון הארץ ואורי בלאו נמצאים אלפי מסמכים שעלולים למצוא את דרכם לעיתונות הזרה ודרכם אולי אף לידי גורמים עויינים, לא מספיקה כדי להוות סיכון?
        .
        בל נשכח שבנוסף למסמכים הנוגעים למבצע "שני מגדלים" קיימים ברשותם עוד עשרות מסמכים שחשיפתם עלולה, עפ"י צה"ל והשב"כ, להוות סיכון לביטחון המדינה.
        .
        אמנם נטל ההוכחה מוטל על התביעה, אבל בהתחשב ברגישות הגבוהה של המידע שהודלף, עושה רושם שהיא (התביעה) לא תתקשה להוכיח את טיעוניה.
        .
        אותי מעניין יותר מה יהיה קו ההגנה שינקטו פרקליטיה של קם. עד כה, בהסתמך על דבריהם לתקשורת, הטיעונים שלהם (ציונית, מלח הארץ וכו') לא מחזיקים מים.

        אהבתי

      • עו"ד אחר הגיב:

        תגובה לליהי:

        השאלה אינה האם יש סיכון שהחומרים יגיעו לידי זר עויין (בוודאי שהסיכון קיים ובוודאי שהוא הפך ליותר אקטואלי נוכח שהותו של אורי בלאו בחו"ל – אף אחד לא יודע אם המסמכים איתו או נותרו במקום מסתור בארץ). השאלה (במקרה של הרכיב הנפשי של העבירה) היא שאלת הכוונה. האם היתה לענת קם כוונה שהמסמכים יגיעו לידי גורם עויין? – אני מתקשה לראות (מתוך העובדות הידועות לנו כקהל סביל) אקט אופרטיבי של ענת קם המאשש קיומה של כוונה שהחומר יגיע לידיים עויינות. אילו היה אורי בלאו חשוד (במועד המסירה) בהשתייכות לגוף עויין או כבעל מוטיבציה עויינת ניתן היה להסיק כוונה שכזו.

        מלגלגים על טיעוני האם שענת לא העבירה את החומר לעיתונות הזרה. אני לא מקל ראש בטענה. סביר שאילו כוונת ענת היתה להזיק ולא רק לעורר דיון ציבורי בישראל בעוולות (לפי דעתה שלה) שלכאורה המסמכים חושפים שהיא היתה מוצאת כתובת אחרת מאשר עיתונאי בעיתון מיינסטרים מפוקח צנזורה.

        אין לי כל כוונה ללמד סנגוריה על מעשיה העברייני, החצוף וקל הדעת אבל מעבירת בטחון שדה חמורה ככל שתהיה ועד אישום בריגול חמור [לפי סע' 113(ב)] הדרך ארוכה.

        אני גם מציע להמתין להתבררותן של העובדות. יש לציבור נטיה למהר ולהגיע למסקנות ע"ס חלקי עובדות, ספינים, ידיעות תקשורתיות מנופחות. מתברר שבמרבית המקרים המציאות העובדתית והמשפטית הרבה פחות דרמטית מהמימדים שהתקשורת משווה להם. למשל, אין לי ספק שהפרשה המסעירה הנוספת שברקע (הולילנד) מנופחת הרבה מעבר למימדיה האמיתיים ואני לא מוציא מכלל אפשרות שהניסיון להדביקה דווקא לאישיות הבכירה ההיא הוא ניסיון מלאכותי, אינטרסנטי שאין בו ממש.

        אהבתי

      • מעניין מאוד הגיב:

        למה לא מביאים מישהו כזה לאיזון באחד מערוצי התלביזיה?
        הרי רוב מדינת ישראל חושב כמוהו?

        אהבתי

    • ליהי הגיב:

      מיא, אני מתפלאת עליך. את אינטליגנטית מדי בשביל ההיתממות הזאת.
      .
      מתוך חוק העונשין, ריגול:
      113 (א). מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך (מסירת ידיעה לאויב).
      113 (ג'). מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך (ידיעה סודית).
      116 (2). מחזיק מסמך רשמי או משתמש בו כשאינו מוסמך לכך;
      116 (5) מחזיק ללא סמכות כדין חותם או חותמת או נייר רשמיים או סיסמה סודית.
      .
      אני חושבת שזה מספיק, לא?
      .
      אגב, עפ"י החוק ריגול לא מתייחס *רק* למסירת מידע למי שמוגדר כאויב, אלא לכל אדם שאינו מוסמך להחזיק בו.

      אהבתי

      • מיא עשת הגיב:

        סליחה, לפי הפרשנות המרחיבה של החוק הזה, כל מי שמפטפט על מה ששמע בשירותו בצבא ועובר על תקנות ביטחון שדה, בלי שום כוונה שהמידע יגיע לאויב, עובר עבירת ריגול. כל עמישראל מרגלים. הרי לכאורה, לפי מה שפורסם, ודאי שלא היתה לקם כוונה שהחומר יגיע לאויב.

        אהבתי

      • ליהי הגיב:

        מיא, לא מדובר כאן במישהי שפטפטה על כל מה ששמעה בשירותה הצבאי. הפרטים, לפחות ממה שפורסם, ידועים.
        גם קם, לפי עורכי דינה ואימה, טוענת שלא היתה לה כוונה שהחומר יגיע לאויב, אבל עצם גניבת המסמכים המסווגים, העתקתם ומסירתם לגורם שאינו מוסמך לכך, נכנסים תחת הגדרת חוק העונשין, ריגול. חמור או לא – זה כבר יתברר בבית המשפט.
        ועוד דבר (אם אני כבר מוציאה מהבוידעם את המשפטנית לשעבר): ישנו גם גורם הסיכון, שהמסמכים יגיעו בדרך זו או אחרת לידי גורמים עוינים. אני משערת שהתביעה תשתמש בזה כטיעון.

        אהבתי

      • חבל ודלי הגיב:

        אכן, אידיוטי להפליא

        אהבתי

    • עו"ד הגיב:

      ל – V

      לא היה ברור לי אם אנשים אשכרה מבינים שריגול זה לא מה שהתביעה צריכה להוכיח במשפט ובמקביל – הנאשמת לא נדרשת להתגונן בפני האשמה כזאת. הנה, השואלת שאלה מה עניין ריגול לכאן, או היכן הוא מסתתר. למעשה כותרת עיתון יותר אחראית, אך פחות בומבסטית, היתה יכולה להיות, נניח, נאשמת בהחזקה ומסירה של ידיעות סודיות מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה. משהו כזה. יכול מישהו לומר שהכוונה לפגוע בביטחון המדינה הוא שם אחר לריגול, אבל עניין "ריגול חמור" כשלעצמו, בלשון הזו, לא צריך להעלות כלל במשפט (אלא לצרכי כותרות בעיתון כמובן). אם התביעה מוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשמת פעלה בניגוד ליסודות העבירה כמו שנרשמו בגוף תת-הסעיף (היסודות העובדתיים והנפשיים מהבחינה המשפטית, מה שנקרא בז'רגון הלטיני "אקטוס ריאה" ו"מנס ריאה") מתקיימת הרשעה.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        מי כמוני מסכימה איתך:
        הרי כתבתי על הכותרת בפוסט:

        "מעריב מאשים גם הוא: הכתב שנמלט ומצפצף על השב”כ פלוס קביעה, מטעמו לכאורה: ריגול חמור".

        אהבתי

      • מיא עשת הגיב:

        ברור כשמש שהכוונה היא לא לפגוע בביטחון המדינה. איזה אינטרס יש לה?

        או שהכוונה לבקר את התנהלות הצבא בניגוד להחלטת בג"צ.

        או שזה באמת מעשה של טפשות.

        או של רהב.

        או שנעשה כדי להשיג טובת הנאה.

        אבל ברור שכתושבת המדינה אין לה כל אינטרס לפגוע בבטחונה. בגלל זה כתבתי – מרגלת היא לא.

        אהבתי

  8. רבקולית הגיב:

    לגבי עלותו של מחשב – נסי לקנות מקבוק. אני מריירת עליו כבר שנים. ויש עוד כמה ב-14,000 ואף ביותר, תלוי במפרט הטכני.

    לגבי קם וחוק העונשין – מרבית החוק דנה בכוונות שמאחורי מסירת מסמכים, וזה דבר שקשה מאוד להוכיח, כוונות. יחד עם זאת, התיקון לסעיף 13 שם אותה בבעיה, כיוון שממנו נשארו רק מעשים, ולא משנות הכוונות שמאחוריהם.

    אי להיסטריה ולפגיעה בכבוד שחשים הזיקפונרים מהשב"כ או מצה"ל אני מהמרת על כמה שנות מאסר. פחות מעשר, יותר משלוש.

    מעניין אם יפתחו על זה בורסת הימורים.

    אהבתי

  9. אשר רביבי הגיב:

    למה 14,000 ש"ח למחשב חדש? כי זו הזדמנות לשידרוג. אם כבר לוקחים את המחשב ומשמידים אותו, למה לא לקנות כבר את הכי טוב שיש? לפחות בחו"ל יהיה אחלה מחשב לגיימרים שיעביר את הזמן…

    אהבתי

  10. איפה ואיפה הגיב:

    "הפרשה הפכה, כצפוי, לעוד קרב אדירים בין שמאל לימין".
    למה לא רואים את זה פה? ובאף כלי תקשורת אחר?
    למה לא הבאת למשל חוץ ממחנימי, איזה דוס אחד שדיבר אתמול בתיקתיקש?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      כי אתה לא קורא, כרגיל. כל העיתונים, חוץ מהארץ, מדברים גם בגנות המעשה.
      ידידיה מאיר, ולא "דוס" ברשותך, התייחס לאירועים עד אתמול, טרם נחשפה הפרשה. היום אפילו בעיתון שלו כותב ברנע, כמו שהבאתי, שזה היה מעשה לא אחראי וכו' וכו'.
      אבל למה לא להשמיץ אותי אם אפשר, ולהזכיר שאני תלביבית.

      אהבתי

      • ליהי הגיב:

        V, מאז שאיפסנת את עצמך ביפו (בוגדת!), את לא נחשבת יותר לתלביבית. תפנימי.

        אהבתי

      • ת"א -יפו הגיב:

        "אבל למה לא להשמיץ אותי אם אפשר, ולהזכיר שאני תלביבית".
        את ועירית לינור לא ברשימה!
        "כי אתה לא קורא, כרגיל"..אני לא קורא? מי מפרנס את כל העיתונים?(חוץ ממך).
        ידידיה(נו) דבר על האוביקטיביות בסיקור הסיפור, הרבה יותר מעניין מהקשקוש של מחנימי, והרבה יותר רלוונטי לעיניננו "ביקורת עיתונות".
        לא השמצתי, ואני לא משמיץ אותך, תמיד לגופו של עניין!
        טוב לא כולל קריזות (אבל את מוחקת שצריך ..)

        אהבתי

      • ת"א -יפו הגיב:

        וגם מה שליהי אמרה…

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        ליהי – נכון, אופסנתי ביפו

        איפה ואיפה – ידידיה דיבר לפני שהעיתונים התחילו להביע דעתם.
        לא היה סיקור עד היום, כבר שכחנו.
        ככל הידוע לי מקליטים את תיק' בחמישי בבוקר.

        אהבתי

  11. ריגול לא ריגול הגיב:

    היא נראית חמודה בכל אופן, במיוחד עם המשקפיים.

    אהבתי

    • ריגולציה הגיב:

      זהו! וזה מה שקובע היום! בעיני המדיה הישראלית ועיר ה"ארץ", מה שקובע זה איך אתה נראה לא מה אתה עושה ! מה אתה עולה חדש?
      תאר לך שהיא הייתה מכוערת, היית רואה פה אתמול תמונה שלה בגודל של מטר?

      אהבתי

      • ריגול לא ריגול הגיב:

        בסופו של יום, יש דברים שאי אפשר לקחת מבן אדם.
        ענת, העם אתך! צרי קשר. אה, אופס. טוב נו. אבל לא משנה מה הם אומרים. אל תחליפי משקפיים.

        אהבתי

      • ריגולדים הגיב:

        פעם המשקפיים היו עיגולדים היום (ראה את הקריתגתית מג'נין פחימה) זה מה שהקרן מספקת, זה היום המדים!

        אהבתי

      • ריגול לא ריגול הגיב:

        גם אני נזכרתי בטלי פחימה בהקשר הזה. מתי כבר יידרש כלי תקשורת כלשהו לדעתה על הפרשה? מתבקש ריאיון מצולם, ורצוי צילום פנים ברור, להוכחת אמינות. אבל בכנות, ענתי יותר תפסה אותי.. ענתי וטלי באותו תא מבודד בנוה-תרצה…אחא, אחא, הייתי נותן הרבה מסמכים כדי להיות זבוב על הקיר.

        אהבתי

      • שולמית הגיב:

        תארי לך שהייתה איזו לימור מהפריפריה שסיימה תיכון מקיף שלא בהצטיינות. תארי לך שהייתה עובדת כעיתונאית במקומון ולא ככתבת לענייני טלוויזה בוואלה.

        אהבתי

  12. שועלן הגיב:

    עוד לא קראתי את כל המאמרים, אבל המתקפה החזיתית של הארץ בהשתתפות כל כתביו הבכירים מזכירה לי מאוד את המתקפה ההיא של מעריב על ישר"ה.
    גועל נפש של עיתונות מגוייסת (לעיתון כמובן).

    אהבתי

  13. שרגא עילם הגיב:

    דבורית,
    רק הערה ביקורתית לעניין קטן לעבודת הסיקור המעולה שלך.
    את כותבת:
    "אמה של קם, עדה גרשט, אומרת: “אם הייתה לה כוונה רעה היא היתה מעבירה מידע לגיסה, שהוא כתב של הוושינגטון פוסט בירושלים” (מעריב, 3)
    נימוק טיפשי בהחלט. מה הקשר בין הגיסוּת להעברה? הרי היא יכולה הייתה להעביר לכל כתב ברחבי העולם את החומרים. לא צריך קשר משפחתי כדי להעביר חומרים לעיתונאי, בטח ובטח שלא בימים אלו."

    אני לא חושב שאת מדייקת. אני לא יודע מתי ניסית בפעם האחרונה להעביר לאמצעי תקשורת כלשהו מידע סודי ובמיוחד כזה הקשור בישראל.
    מערכות כלי התקשורת מוצפים בכל מיני ידיעות "לוהטות" וקשה לפעמים לברור מוץ מבר. לכן זה יתרון מאוד חשוב שיש לך מישהו במערכת שמכיר אותך ושגם את יכולה לבטוח בו במיוחד כשמדובר בעניין מאוד מאוד רגיש וכידוע עיתונאים לא מעטים עובדים עבור שירותים חשאיים.
    אני חשוב שהערת האם ועורכי הדין של ענת קם היא במקומה, אם הם רוצים להדגיש שהיה חשוב להם שהמידע יעבור קודם כל צנזורה בישראל.
    מאידך נימוק אחרון זה מחליש כמובן את הנימוק האידיאולוגי ואז יוצא משהו מבולבל, אבל אולי לא מפתיע אצל בחורה צעירה. כך גם אני קורא את ההצהרה שלה שהיא שמאלית לא פחות מסהר ורדי. אמירה שבדיעבד אפשר לקרוא אותה כך:"סהר, אל תחשבי שמעשה הסירוב שלך הוא כזה קיצוני ויעיל. אני (ענת קם) לבדי עשיתי משהו הרבה הרבה יותר חשוב."

    אהבתי

    • שרגא הגיב:

      "וכידוע עיתונאים לא מעטים עובדים עבור שירותים חשאיים".
      של איזה מדינה? ה"מדינה בדרך?" גדון לוי וחבריו באל ארד?

      אהבתי

      • עו"ד אחר הגיב:

        שרגא עילם צודק. הסברתי בתגובה קודמת שהטיעון של ענת קם לגבי אי העברת החומר לעיתון זר כטענה השוללת את כוונתה להגעתו לידי גורם עויין אינה טענה שיש לזלזל בה.בהחלט טיעון תקף.

        אהבתי

    • velvet הגיב:

      ראשית, אביא לפה את התגובה של אבי סגל מפייסבוק:

      עם כל הכבוד גם לאמא וגם לבת, זה שהן אומרות שהיא לא העבירה לאותו גיס – עדיין לא אומר שזה נכון. וגם אם לא העבירה – מותר להניח שזה לא מטעמים ציוניים אלא מפני שקל יותר (כך אולי חשבה) לעלות על מקור שהוא בן משפחה.

      חוץ מזה, אתה צודק, מזמן לא ניסיתי להעביר מידע לאמצעי תקשורת זר.

      אבל באמת, העובדה שלא העבירה לגיסה, לא אומרת כלום על כלום.

      אהבתי

      • שרגא עילם הגיב:

        אם את כבר מצטט מפייסבוק, היית גם יכולה להתייחס לתגובתי שם לאבי סגל.
        הגיס לא היה חייב לחתום על הכתבה וזה לא היה מחשיד אותה יותר מעבודה עבור וואלה.
        מי היה ממילא יודע שיש לה קרוב בוושינגטון פוסט?
        מלבד זאת כמישהו שעובד מול עיתונים ברחבי העולם, אם יש חברים טובים בארצות שונות, הם גם עוזרים לפרסם באמצעי תקשורת שהם לא עובדים עבורם ויכולות להיות לכך סיבות רבות.
        כלומר הגיס היה יכול לעזור לפרסם בעיתון האחר.
        הטיעון של משפחת קם ועורכי הדין שלה הוא תקף שכן אין שום הוכחה, כמסתבר, שהיא ניסתה לעקוף את הצנזורה והסיפור עם הגיס הוא רק דוגמא.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני יודעת שקשה להאמין, אבל לפעמים אני קמה מהמחשב לכמה שעות.

        כן כן, אפילו ביום שישי אחרי הצהריים, זמן בו רוב האנשים עובדים במלוא המרץ, אני מרשה לעצמי לקום, ולא לעקוב אחרי הבלוג/התגובות/הפייסובק וכו'

        אבל הנה, אני מתקנת את העוול ומעתיקה:
        ———————————–
        שרגא:
        זה לא לגמרי מדוייק. קרוב המשפחה לא חייב לחתום על הכתבה ויש להניח שהקירבה המשפחתית היא לא בגדר מידע שהיה חדוע ברבים.
        אם כבר על פניו אפשר לומר שעבודה במקום כמו וואלה השייך גם להארץ מהווה גורם הרבה יותר מחשיד המחייב היה להכניב את העלמה למעגל החשודים בהדלפה המצומצם".
        ————————————
        האם היו מגיעים לקשר בינה לבין הגיס?
        אני מתפללת שלשירותי הביטחון יש לפחות יכולות מסוג זה.

        אהבתי

  14. הבניזרים הגיב:

    אהבתי

  15. נון הגיב:

    אפשר לשחזר מידע מכונן קשיח שנמחק לחלוטין, ניתן אפילו לשחזר מידע מכונן קשיח שרוסק, במידה מוגבלת כמובן. הכול תלוי בעוצמת המשאבים שנתונה לך. סביר להניח שביצעו השמדה יסודית של הכונן הקשיח שכנראה גם פגעה במחשב.

    בנוסף תג המחיר למחשב יכול לעבור הרבה את השלושת אלפים הצנועים. לדוגמה מחשב 'מקבוק איר' של חברת אפל הגיע לסכומים שמתאימים לתיאור בכתבה, אבל מחירים כאלה הם לרוב נחלתם של מחשבים מקצועיים יותר מבחינת ביצועים או כוח חישוב ולכן רובנו לא מודע למחירם.

    טכנולוג OUT

    אהבתי

    • בונד ג בונד הגיב:

      ניתן היה להוציא את הדיסק, לגרוס אותו לאבקה ולתת כסף עבור דיסק חדש.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        והמהדרין היו מוציאים גם את הRAM. באמת לא ברור למה צריך להשמיד את כל המחשב. בזבוז כספי ציבור.

        אהבתי

      • שרגא עילם הגיב:

        השב"כ כנראה גם לא שמע על גיבוי נתונים. בלאו היה נותן להם להשמיד מחשב עם מידע אחר ככה סתם?
        האם לא בדקו מה יש במחשב לפני שהשמידו?

        אהבתי

      • ניר הגיב:

        באמת לא ברור למה כל אחד חושב שהשב"כ פועל כמו איזה מעבדת מחשבים שבונים לך פיסי עם ווינדוס 2003 אורגינל צרוב. בהנחה שלבלאו היה מקבוק איר (לפי המחיר, ולפי העובדה שבתמונה שלו הוא משתמש במק) אי אפשר להוציא בקלות את הכונן מהמחשב, והוצאה שלו גורמת לאובדן האחריות של אפל (שבמחירים האלה היא לא ענין שולי). הדרך היחידה להוציא את הכונן בלי לאבד אחריות היא במעבדת השירות של יבואן אפל בישראל, חוויה שתגרום גם לקשוחים באנשי השב"כ להחוויר וממילא לא אפשרית בנסיבות האלה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        צודק.
        שכחתי שיש בעולם גופים יותר חשוכים ודיקטטורים מהשב"כ.

        אהבתי

  16. בונד ג בונד הגיב:

    המאמרים במעריב המאוזנים והמדוייקים ביותר. של עופר שלח, ימיני וקלמן ליבסקינד.

    במילה מחליטים, אני מניח ששלח מתכוון למקבלי החלטות בצה"ל ובשב"כ.
    לאף אחד בלשכה לא אמורה להיות היכולת להעתיק כ"כ הרבה מסמכים ממחשב מסווג, לא באמצעות צריבה ולא לדיסק און קי.

    אורי בלאו כותב: "ולא אוכל לחזור לתל אביב כאדם וכעיתונאי חופשי, רק משום שפרסמתי כתבות שלא היו נוחות לממסד." ובכך מוכיח באופן חד משמעי, גם לכל מי שפיקפק (וזה כולל אותי) שהוא שקרן. אין מילה אחרת, פשוט שקרן. ואת זה יודע כל מי שנחשף למסמך ההסכם עם השב"כ ואפילו מי שהקשיב למגיניו – שוקן, אלפון והעו"ד שמייצג אותו…

    אהבתי

    • אריק הגיב:

      גם אני שמתי לב לעניין הזה. קיצורו של עניין, נראה שהבחור פשוט ניסה לעבוד על השבכ. היה הסכם שהיה מוציא את כולם בסדר, בלי יותר מידי בלגאן והטמפיט פשוט לא עמד בהסכם.

      אהבתי

      • שולמית הגיב:

        כך גם היה מגן על ענת קם כי לפי ההסכם אי אפשר היה להשתמש במסמכים נגדה. הם פשוט רצו להסתיר את הפשלה, את הבושה.

        ומה עם המפקד שלה, האם הוא לא צריך לתת את הדין על הפירצה במשרדו?

        אהבתי

    • צלף צ'צ'ני הגיב:

      עופר שלח מגן על אישה בסוף שנות הארבעים או תחילת שנות החמישים שלה, מעט עבה, לבושה כמעט תמיד בשחור, שמצלצלת אליו כשהיא יוצאת מדיון חשוב במשרד הבטחון. לכן הוא יכול לקרוא להעברת ידיעות אסורה בין אנשי בטחון ופרשן כל-יכול לכל דבר כ-"משחק מוסכם".

      הוא רק מגן על מקור העבודה הנוכחי שלו.

      אהבתי

  17. יקי הגיב:

    עורך “הארץ” ומו”ל “הארץ” מסרו אמש גרסאות סותרות לחלוטין במהדורות החדשות המרכזיות של ערוץ 1 וערוץ 2 לגבי הימצאות מסמכים מסווגים העשויים לסכן את בטחון המדינה בידי כתב “הארץ” אורי בלאו. מי מהם משקר לציבור במצח נחושה?

    http://bit.ly/9MRLfx

    אהבתי

    • מעלי הגיב:

      "מי מהם משקר לציבור במצח נחושה"?
      שניהם! והבעיה שאלה שמאמינים להם,יאמינו גם אם הם יכתבו שפלסטין זה קנטון של באווריה.

      אהבתי

  18. 2 מגדלים הגיב:

    הבוגדת:"יצאתי לגיבוש לקורס טיס, אותו סיימתי אך לא עברתי"..
    תארו לכם אם היא היתה עוברת, איפה היו היום מגדלי עזריאלי….

    אהבתי

    • צלף צ'צ'ני הגיב:

      צריך לאתר את המ"כית שהמליצה להדיח אותה ולהעסיק אותה כיועצת אופי במשהב"ט.

      היא איתרה את קם כ-"בעייתית" מוקדם מאד בגיבוש, אך "מוכשרת מאד" מצד שני. לא מעט מלש"בים מתגלים ככאלה; לא מתאימים לטיס אבל איכותיים מאד. בד"כ משאירים אחד/ת כזה/ו עד סוף הגיבוש כדי "לחנך" אותצם להמשך שירות משמעותי בצה"ל, אבל במקום אחר ושמו מוכרז כלא מתאים לטיס ביום הגיבוש האחרון.

      בקריירה הצבאית של תא"ל (היום – טוראי) רמי דותן שהואשם והורשע בלקיחת שוחד, נרשמו מאות חוות דעת טובות מאד של מפקדיו, מהיום בו סיים קורס קצינים. יוצאת מהכלל הייתה חוו"ד של מפקד אחד שפיקד על רמי דותן כשהיה סגן. בחוו"ד הזו נרשם: "טיפוס יהיר ומסוכן. יגרום נזק רב אם ימשיך לשרת". חוו"ד חריגה ובודדה כזאת זוכה להתעלמות ומיוחסת דווקא למפקד "שאינו מצליח להסתדר עם קצין מוערך".

      אהבתי

    • שטוטית הגיב:

      חחחחחחחחחחחחח
      חבל מפני שאני הייתי מעדיפה שתסיים קורס טיס ותעיף את "המפלצת" מחוף הכרמל הנהדר שבחיפה !
      ~
      לתלביבים: "המפלצת" זה בנין המבוטן הענק ששוכן בחוף הכרמל גם בסוג של קומבינה הולילנדית- למרות שאזרחי חיפה והצפון, אדם טבע ודין ועוד הגישו התנגדות
      למזלנו ה"מפלצת" השניה שהיתה אמורה לקום קם שם לא קמה
      ;
      לחקור !

      אהבתי

      • שטוטקה הגיב:

        אל תדאגי ת"א מלאה שמולניות כאלה, זה רק עניין של זמן, היום הם בגמנסיה הרצליה, עוד שנה הם יבואו "להלחם מבפנים" כבקשת מנהלם.
        את החומה של עכו אפילו השמאל הקיצוני ביותר לא יוחל להפיל, זה לא הגדר בבלעין.

        אהבתי

  19. כמה מסקנות הגיב:

    1. אורי בלאו והארץ כשלו לגמרי בשמירה על מקור עיתונאי ובכך ירתיעו בעתיד מקורות פוטנציאלים שרואים איך הפקירו אותם.
    2. ענת קם סתם טיפשה שמעלה בתפקידה בגלל הצורך להוכיח את עצמה כ"עיתונאית". איזה מעביד יסכים בעתיד להאמין בנאמנותה?
    3. ליוסי יהושע היה ביד סיפור גדול אבל הוא נבהל באמצע. עיתונאי דמיקולו.

    אהבתי

  20. ערן הגיב:

    "הארץ – עיתון לאנשים בוגדים"
    זאת הפירסומת שרצה עכשיו ברשת. חמוד, לא?

    אהבתי

  21. רן לוי הגיב:

    נחמד מאוד. אני בכל אופן מעדיף את השם דר שטירמר. כי הרי כתב פה אתמול מישהו חכם – אבא של שוקן נמלט מהגרמנים והבן עוד יחזיר אותנו למחנות.

    אהבתי

  22. שלב הקטרזיס הגיב:

    מתוך עכבר העיר:

    "בניגוד לנהוג לחשוב, מטרתו של הצו אינה בהכרח מניעת פרסום. יש מצבים שתפקידו הפוך לגמרי: הגדלת פרסום והעצמתו לממדים מיתולוגיים. ברגע שמוצא הצו, מתלווה לו בהכרח הסקרנות. וככל שתוקף הצו מוארך, כך גדלה הסקרנות. כשברקע מרצד לו כל העת המושג "פרשייה ביטחונית", מונחת לפנינו פצצת סקרנות מהמעלה הראשונה. כעת כבר ברור: ברגע שיוסר הצו, יידרש קתרזיס, העיסוק בתוכן הפרשייה בהכרח יהיה דרמטי."

    http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,790,209,47999,.aspx

    ככה זה נשמע גם לגבי האישיות רמת המעלה שחשופה כבר כמה שנים לרדיפה תחת צווי איסור פירסום, טלנסקים הזויים למינהם, פרשות שמכונות "הכי חמורות" רק דקה אחת לפני שהן גוועות (בנק לאומי רק כדוגמה) וכיוב' טכניקות שמעצימות את יחסי הציבור של המשטרה, הפרקליטות וזוכות לשיתוף פעולה מהתקשורת כי זו קרקע לדרמות ורייטינג.

    אהבתי

  23. שלב הקטרזיס הגיב:

    אי אפשר להימנע מלצטט עוד פיסה קטנה של תובנות מקסימות מעכבר העיר (נכונות לכל הפרשות הדרמטיות דרכם אנחנו שוחים לעומת סוף שבוע הביל ותחילת שבוע עם שרב ואפלוליות מאובקת):

    "במקרה רגיל, בו לא היה מוצא צו איסור פרסום, הסיפור היה זוכה להתייחסות תקשורתית מידתית. במקום חצי שעה במהדורת החדשות המרכזית, היו מסתפקים בשבע דקות. על פריצה בצהריים אין על מה לדבר. אלא שצו איסור הפרסום הממושך הבטיח התייחסות תקשורתית חסרת תקדים. ומאחר שההתייחסות חסרת תקדים, יוצא שגם הפרשה חסרת תקדים. ומאחר שהפרשה חסרת תקדים, גם כתב האישום ראוי שיהיה חסר תקדים. הוא אכן חסר תקדים."

    http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,790,209,47999,.aspx

    אז בין אם אתה חיילת מצודדת מראה ומתלהבת ובין אם אתה אישיות רמת מעלה לשעבר ונהנתן אתם רק חומר בידם של מניפולטורים העושים "לביתם" (לקידום, לפירסום או לרייטינג).

    כל מי שיש בו את השיק המספיק להפוך לסיפור עסיסי וסקסי עלול למצוא עצמו במרכזה של דרמה עתירת רייטינג. תביטו על עצמכם טוב במראה, התלבשו בבלויים, תתרחקו ממשרות נחשקות, היזהרו – מולך הפירסום, הפירסומת והרייטינג עלול לנעוץ בכם את שיניו.

    אהבתי

    • אריק הגיב:

      חח.. לא יכלו להמנע מאזכור העובדה שקם די כוסית. אני חייב להודות שזה אחד הדברים שהכי מענינים אותי בפרשה. מרגלת או לא, שפתיים מצוינות וגם חזה מרהיב. איך אפשר להשוות לפחימה?

      אהבתי

      • שמעון הצדיק הגיב:

        כוסית.
        חזה מרהיב? נניח.
        שפתיים מצויינות? מהיכן אתה יודע? הרי שפתיים הן (גם) ביטוי של הנשמה ופה הנשמה היא אינטרסנטית כולה. יש שיגידו ששפתיה כשפתיים סטנדרטיות של מוצצת מצוייה.
        מצד אחר, בתמונת הפרופיל מאילת המראה שלה ממש לא משובב נפש. סנטר נסוג והבעה סתומה.
        כבר נשאל פה מי עשה/עושה אותה ולא נען.

        אהבתי

      • תקרע בעצמך הגיב:

        יש מספיק אתרים שכתוב על הרומן עם שוקן, תקרא לבד,שפתיים ישקו!

        אהבתי

      • לקורע בעצמו הגיב:

        קישור משהו…

        אהבתי

      • תנשמת הגיב:

        הרומן עם שוקן??!!! זה הדבר הכי מצחיק שקראתי מימיי. אתה צריך להתחבר למציאות ידידי.

        אהבתי

      • לאריק הגיב:

        אולי התמונה הבאה תוריד לך קצת את הנפיחות.

        אהבתי

      • צופה מן הצד הגיב:

        לשמעון הצדיק ולתקרע בעצמך. אוי, אתם כל כך לא מחוברים, לא מתוחכמים, גרים בטרשים הזויים ומסתובבים באתרי אינטרנט סמי משיחיים-סמי פסיכיים, או כמו שכתבה תנשמת מתחתי או מעלי, "הרומן עם שוקן??!!! זה הדבר הכי מצחיק שקראתי מימיי. אתה צריך להתחבר למציאות ידידי".
        עכשיו שמעון ותקרע, לבד עם עצמכם בלי חברים גאונים כמוכם, תשבו בבית ותחשבו על הרמז שקיבלתם. שבת שלום.

        אהבתי

      • לצופה מן הצד0006 הגיב:

        רק בניקי (שמעון הצדיק) לדבר אוכל.
        החיבור הוא 1.5.
        מתוחכם או לא – לשיפוטך בהכנעה.
        הטרש ההזוי היחיד ליד ביתי הוא סביב איצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף.
        את האתר הסמי משיחי/סמי פסיכי אנו חולקים במשותף.
        אז מה המציאות מתוק שלי? אז מה הרמז מתוק שלי?

        אהבתי

  24. ספי הגיב:

    דבורית – לשאלתך למה הרסו לאורי בלאו את המחשב התשובה פשוטה – גם אם מוחקים היום קובץ במחשב יש דרכים לשחזר אותו, וכדי לחסל כל סיכוי שזה יקרה חייבים לחבל במחשב. אפילו מדיסק קשיח שרוף אפשר היום לשחזר מידע.

    אהבתי

    • ספיקו הגיב:

      לא הרסו! לקחו אותו!(פה זה לא גבול מצרים)פשוט, ונתנו לו כסף לאחר,לא משנה שהוא העתיק את הדיסק לכל מי שידבנו ליבו.
      עכשיו כל העיתונאים ילכו בדרכו ל"מקצה שיפור מחשב".

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        סליחה, לפי מה שנכתב, השמידו אותו מול עיניו. אם זה נכון או לא – לא יודעת. זו לפחות הגרסה הרווחת.

        אהבתי

  25. בת התוכן הגיב:

    הסחף, סיכום ביניים:

    ענת קם – "בוגדת", "מרגלת".
    צה"ל – "פושע", "רוצח", "פאשיסטי", "דם על הידיים".
    ישראל – "ארגנטינה", "מקארתיסטית".
    זיאד מלאישה ואיברהים עאבד – "אזרחים חפים מפשע".

    קראתי היום את איתי זיו ב"העיר", ולראשונה בתולדותיו הקצרים התביישתי קצת בשבילו. בשביל להגיד שהפרשה הנוכחית היא "עוד צעד" בדרך להפיכתה של ישראל לחונטה ארגנטינאית, אבקש הוכחות לכך שבשנות החמישים היה פה ממש הרבה יותר דמוקרטי. נו, באמת – שבעה מיליון יהודים על שני מטר, שמונה מיליון דעות. זה היה ברור שההשתקה היא זמנית ביותר.

    לאלון עידן אני כבר קצת יותר דואגת.

    אהבתי

    • בת התוכן הגיב:

      אה, עיקר שכחתי, דבורית.
      תכניסי את ההימור שלי: מקסימום שנתיים.
      וזה בהחלט די והותר.

      אהבתי

      • צלף צ'צ'ני הגיב:

        את עלולה להתאכזב. עמוס לווינברג שכתב עבור הסורים בהתנדבות ספר שלם על יח' 848 (אמה של 8200) לא רק שלא נכלא אלא אפילו הוכר כנכה צה"ל ומקבל הטבות בגין הסעיף הזה.

        אהבתי

      • אריק הגיב:

        אתה מודע לזה שהאיש היה שבוי ונחקר נכון? או במילים אחרות, מה הקשר בין מחט לתח..

        אהבתי

      • שולמית הגיב:

        אני מהמרת על פחות מחצי שנה.
        חודש, חודשיים ועל תנאי. אולי תקבל רק עבודות שרות אותם תידרש לבצע במשרד הביטחון.
        מעניין מה יהיה אחרי המשפט ולאחר השחרור. האם תכתוב ספר בכלא או לאחריו. האם תיקלט ה"עיתונאית" באחד העיתונים בארץ או אולי בחו"ל, בזכות הפירסום והכינוי ' עיתונאית ' שדבק בה.

        אהבתי

      • צלף צ'צ'ני הגיב:

        אתה מודע לזה שגיורא רום ישב באותו שבי והצליח לשרוד אותו בלי לספר דבר או "להתנדב" לספר?

        אתה מודע לכך שרמי הרפז ישב בשבי כ-3 שנים ולא מסר לשוביו דבר?

        אתה מודע לכך שגבי גרזון העדיף לאבד רגל בעינויים ולא לספר לשוביו פרט אינפורמציה אחד זולתי שמו, מספרו האישי ודרגתו?

        אתה מודע לכך שאבי לניר סתם את פיו ומת בעינויים בשבי?

        אני מכיר עוד כמה דוגמאות אבל מה שכתבתי צריך להספיק.

        אתה מודע לכך שהשתדלתי לכתוב דברים מדויקים לחלוטין. עמוס לוונברג סיפר לשוביו ה-ר-ב-ה מעבר למה שדרשו ממנו. מרצונו הוא. מיוזמתו. גם מידע ששוביו לא חלמו שמצוי ברשותו משום ש-א-ג-ר אותו למרות שהיה ממודר מחוצה לו (מזכיר מישהי?). על פי כל אמת מידה הוא בגד בישראל, בזמן מלחמה ומול פני האויב. למרות זאת, לא זרקו בפניו את ספר החוקים.

        אהבתי

      • עמוס לווינברג הגיב:

        שוביו של עמוס לווינברג סיפרו לו שישראל הובסה במלחמה ושיש לו הזדמנות לפחות להציל את הזכרון של היחידה שבה שרת
        נראה שהגיע למצב שבירה כל כך קשה שהוא האמין להם,

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        די, נו, אפילו בצה"ל התבגרו כבר מהקטע של "שם, דרגה ומ.א. בלבד". אי אפשר לשפוט שבויים על מסירת מידע. מהמקרה של לווינברג (הידוע כ"הקב"ר המזמר") הופקו הרבה לקחים חשובים, כשהעיקרי שבהם הוא עיקרון המידור (ללווינברג היה זיכרון פנומנלי, ובזמנו לא היו הנחיות מידור חזקות שהיו יכולות למנוע ממנו לדעת הרבה דברים שאין לו שום צורך לדעת במסגרת מילוי תפקידו).
        בשורה התחתונה, אין דין חייל שבוי שמוסר מידע כדין חייל שמוסר מידע מיוזמתו כאשר אינו שבוי.
        אפשר לגנוז את ההשוואה המטופשת הזו.

        אהבתי

      • עמוס לווינברג הגיב:

        וגם:
        סג"מ אברהם וייס היה קצין מודיעין שנפל בשבי בתחילת מלחמת יום הכיפורים וקיבל ציון לשבח מקצין מודיעין ראשי על התנהגותו בשבי (לאחר מכן הגיע לתפקיד בכיר ב"מוסד"). כשנשאל לדעתו על לוינברג, השיב וייס:
        אני ממש לא ממליץ לשפוט אנשים במצבים האלה. אני לא חושב שהאמירה של מפקדיו של לוינברג שהוא היה צריך להתאבד או שהיה צריך להעמיד אותו למשפט על בגידה היא רצינית. אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו. כל אחד מגיב אחרת לגמרי למצבים הללו.

        אהבתי

    • צלף צ'צ'ני הגיב:

      מדהים איך כל המגיבים האחרונים מפרשנים את הערך "עמוס לוונברג" מויקיפדיה, בלי לתת קרדיט למקור הכמעט בלעדי לידיעתם ופרשנותם.

      א. באותה דילמה שהועמדה לפני לוונברג, הועמדו שאר השבויים. חלק מהם – למשך זמן ארוך פי כמה מסך הזמן שלוונברג בכלל ישב בשבי. עובדתית – רובם לא מסר מידע משמעותי לשוביו.

      ב. חלק ניכר מהם חזר מהשבי וסיפר שזו לא חוויה כ"כ נוראה שאי אפשר לעמוד בה. רוב מכריע גם חזר ברמת שפיות שאיפשרה להם חזרה לחיים מלאים ולתפקוד אפילו צבאי מלא, כך שהרושם החיצוני של חלק מהמגיבים פה כנראה מבוסס על "חטופים" הדרמטית יותר מאשר על המציאות.

      ג. הנקודה שלי והיא החלק העצוב שבעניין, הוא שלמרות שלוונברג לא היה מוכרח לספר לשוביו את כל מה שסיפר אלא עשה זאת מרצונו. כשהוא נפל בשבי מיתוס "לא בגדתי" (ע"ע אורי אילן) כבר היה מבוסס בהוויה הצבאית ובוודאי זו שלו. מה שחשוב הוא שלמרות שסייע לסורים מ-ר-צ-ו-נ-ו הוא לא חטף שום עונש, אלא להיפך. כך שחומרת עונשה של קם כלל לא ברור כבר עכשיו. ובכך אני מצטרף לדעתה של כותבת התגובה הראשונה (בת "הטוחן" :-)).

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני מהדור שהתחנך על הפרשה הנ"ל. ולא ראיתי פרק אחד של חטופים.
        נכון שלווינברג לא גיבור גדול, אבל אני אחזור שוב על השורה התחתונה שלי:
        אין דין חייל שבוי שמוסר מידע כדין חייל שמוסר מידע מיוזמתו כאשר אינו שבוי. אפשר לגנוז את ההשוואה המטופשת הזו.

        אהבתי

  26. פנימדיבור הגיב:

    מאמר מעניין על הקשר בין ענת קם לגאולה היהודית "גאולה וגילוי בפרשת ענת קם":
    http://www.facebook.com/notes/rn-gwldn/l-gwlh-wgylwy-bprst-nt-qm/384729302135

    אהבתי

  27. בן הכובסת הגיב:

    ..אם "סיכול ממוקד" הוא מונח מכובס לרצח, כפי שטוענים רבים –
    האם "פיגוע התאבדות" הוא מונח מכובס לרצח המוני + סיכול עצמי ממוקד?

    אהבתי

  28. הקיד הגיב:

    טוב, הארץ הכריז סופית שהוא נגד המדינה.
    אני שמח להכריז שאחרי שנים של שכנועים החליטו היום גם הורי, מנויים של הארץ למעלה מ-15 שנה, שהם לא יממנו את שהותו של בלאו בלונדון ולא את משכורתו של אורי תובל שקרא לאם שכולה גי'האדיסטית (בהמשך להתנתקות של הארץ מהמדינה). אני סולד מדעותיהם הפוליטיות של אריק פרנקנטל רובי דמלין ואורנה שמעוני אבל העובדה שהם הורים שכולים מחייבת אותי למינימום של כבוד כלפיהם. לסגן עורך הארץ אין את ההבנה הזו כנראה.

    אהבתי

    • קנגרו הגיב:

      אולי לא שמעת את הראיונות הראשונים שהיא העניקה מייד עם היוודע דבר מותו של אלירז ז"ל. ישבתי עם חבר והיינו בהלם. הוא פנה לביתו שישבה לצידנו ואמר: "ככה נשמעות האמהות שילדיהם היסתאשדו" (היו לשהידים). רק במועד האזכרה (בתום השבעה) יצא ממנה היהודיה שבה והיא חדלה להשתמש בביטויים מחרידים שכאילו לקוחים מהז'רגון של האמהות של שהידים ….

      אהבתי

  29. פינגבאק: חורימבה לשבת: השבוע בפייסבוק █ █ █ █ █ █ !! | חורים ברשת

  30. מעין הגיב:

    אולי מחב"מ אינם אשמים שלא ידעו לנחש לפני גיוסה שהיא עשויה לצלם מסמכים, אבל הם כן יכלו לעשות בדיקות פוליגרף תוך כדי שירות…
    כמו שנוהגים לעשות לחיילים עם סיווג

    אהבתי

  31. ועכשיו תאחלס הגיב:

    אחרי שהסכמנו שענת קם היא עבריינית ואחרי שהסכמנו ש"הארץ" ואורי בלאו יכולים לגלות רגישות גדולה יותר לביטחון המידע, מה עם?
    1. החשיפה של פקודות בעייתיות שעלו בכתבה ההיסטורית של אורי בלאו – יש או אין מקום לדון בתוכנן?
    2 האחריות הפיקודית לפאשלה – מי נותן את הדין על זליגת המסמכים מלשכה רגישה?
    3. דיון ציבורי לגבי קלות הדעת בצווי איסור פירסום לאורך זמן?
    4. ההשתלטות האלימה של הכתומים למינהם על השיח הציבורי וסימון כל מי שלא תומך בכהנא או בברוך גולדשטיין כסמולני שמועמד לגירוש מהמדינה. (הטוקבקים שלהם מככבים כאן, שם ומעל כל עץ רענן והמעניין הוא שאם תקראו אז תגלו ש 90% מהטוקבקים נגד אולמרט הם של מגורשי גוש עזה שמוצאים כל הזדמנות לבצע בו את נקמתם כאילו ששחיתויותיו הנטענות – וטרם הוכחו אפילו במקרה אחד – הן אות לכך שהאג'נדה הפוליטית שלהם צודקת)

    אהבתי

    • תמרה הגיב:

      בוא לא נהיה תמימים, גם בקצה השני של השמאל המשכיל לא אוהבים לקבל דעות שונות, ע"ע כל מי שלא חושב שבלאו וקם גיבורי ישראל הוא תומך ליברמן עם אפשרות להיות כהנאיסט בעתיד.

      אהבתי

    • רגי'נה ספקטור הגיב:

      לתאכלס – בקשר לסעיף מס' 1 שלך:
      .
      מה עם זה שהחשיפה של אורי בלאו לא עוררה גלים גבוהים במיוחד לכשפורסמה, בנובמבר 2008?
      .
      צה"ל הרג שני מחבלים חמושים. אה, נכון… החליטו עוד קודם לכן שהם יעד לחיסול, אולי מכיוון שהם בכירים בג'יהאד האיסלאמי, עובדים על פיגועים עתידיים ומתעתדים להיות שאהידים.
      אכן, שערורייה שהרגום ללא משפט.

      אהבתי

    • עו"ד אחר הגיב:

      תמרה:

      אז למה אנחנו מאפשרים לשוליים משמאל או לשוליים מימין להכתיב את סדר היום? מתי הרוב הציוני השפוי, אוהב המדינה, הנאמן בה והמעוניין בחיים שפויים יתן את הטון?

      אהבתי

    • צלף צ'צ'ני הגיב:

      אני יודע לתת לך תשובה על שאלה מס' 2.

      "זליגת המסמכים" ממחשבו של אלוף פקמ"ז אינה מצג השווא כפי שמתאר עו"ד פלדמן. המחשב של אלוף פקמ"ז חבר ברשת הפנימית הצה"לית ומאובטח באותה צורה כמו השאר. בהיותו קצין בכיר, יש באפשרותו להכניס/להוציא חומר חדש בצורה ישירה שלא כמו קצינים וחיילים זוטרים במחשביהם ולהעביר אותו ללפ-טופ שלו שמוגן היטב. אם אתה אדם מספיק פיקח (וענת קם אכן כזו) אתה יכול לגלות בעצמך דרכים איך לחלוב מידע מהמחשב הזה:
      א. בתנאי שאתה "בפנים";
      ב. בתנאי שאתה ר-ו-צ-ה לעשות את זה;
      ג. בתנאי שיש לך זמן ונקודות "מתות" בהן איש לא נמצא לידך.

      אני משוכנע שנקודות החולשה המתאימות יטופלו למרות שחלק מהן לא ניתן לסתימה כי הן מובנות במערכת. בכל מקרה, קצין ב"מ (זה המונח המודרני ל-"בטחון שדה") יטופל כשם שקב"ט הכור בדימונה (קמ"ג) הועף מתפקידו כשהתגלתה פרשת וענונו משום שהתעלם מאזהרה שמסר אחד העובדים הפשוטים של קמ"ג (כבאי) שזיהה בוענונו טיפוס חשוד.

      אהבתי

  32. שולמית הגיב:

    לV

    יופי של סיקור וקישור. ממש נהניתי. אני מקווה שבכך לא איחשב לעוכרת ישראל הנהנית מפרשות ריגול.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא לא, אני עוכרת ישראל

      אהבתי

    • שטוטית הגיב:

      החלום שלי תמיד היה לכתוב ספרי ריגול
      נוסח אגאטה קריסטי
      מתה על הספרים שלה.
      אבל לא נראה לי שהדמויות מהפרשה הנדונה
      הן מספיק צבעוניות ….בכל אופן אני לא מוצאת אותן צבעוניות
      הבלאו הזה בכלל הוא NO NO לגבי לא מושך לא את הלב ולא את העין ובטח שלא מגרה לי את היצירתיות והעלמה לבית קם ממש אבל ממש NO NO NO גדול –
      אז נצטרך עוד לחכות עד שאתחיל לכתוב ספרי ריגול
      הפסד שלכם
      🙂

      אהבתי

  33. אורן הגיב:

    לגבי השמדת המחשב – אפשר לקרוא קבצים מהכונן הקשיח גם אחרי שהם נמחקו (ואפילו אחרי שהמחשב "הושמד" – אם הוא הושמד בצורה הנכונה).

    אהבתי

    • רגי'נה ספקטור הגיב:

      אמרו את זה קודם, לפניך, בערך 7,000 פעם.
      .
      מעניין שבכונן הקשיח שלי דברים יכולים להיעלם סתם כך בגלל חוקי מרפי, ובלי חיסול ממוקד מצד השב"כ.

      אהבתי

      • ariela הגיב:

        אצלי רק שלשום הוא בלע תוצר עבודה של שעתיים.

        טוב, כולה מחשב ב-2,200 שקל, למה אפשר לצפות ממנו?

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        זזהו, גם אני תהיתי: עשרות פעמים נעלמו לי חומרים במחשב, ועכשיו אומרים פה שאפשר לשחזר הכל?

        אהבתי

      • לולווט הגיב:

        אפשר לשחזר אבל העלויות לא שוות את הכרייה והשחזור ברוב המקרים.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        תלוי בסוג השחזור. למשל, אם מחקת משהו בטעות, אפשר לשחזר בקלות עם תוכנות חינמיות שאפשר למצוא באינטרנט (בתנאי שלא ביצעת מאז פעולות כתיבה אחרות שדרסו את הסקטורים בהם היה המידע שמחקת).

        אהבתי

  34. ליליליללילי הגיב:

    נוראמאוד הצחיק אותי הכינוי שנתנו בכותרת ב"הארץ": חיילת לשעבר-גם אני
    חיילת לשעבר.כשקראתי שהיא הגישה קורות חיים כדי להתקבל לעבודה בשב"כ,חשבתי שיש לה כישורים לעבודה כזו. חלק מזה גם איסוף חומר מודיעני,צילום מסמכים סודיים וכו'. גייסו אותה!
    לאל
    ועו
    ועו
    גם

    אהבתי

  35. אורן הגיב:

    אם זה קורה לך, את יכולה להשתמש בזה: http://tinyurl.com/y3zxx7q

    אהבתי

  36. נגעלתי הגיב:

    קראתי את העיתון ומה אני יגיד לכם ממש הגעיל אותי שאני אפילו לא מסוגלת לנגב בו את הפנים שלי או להבריק את הנעלי עור שלי , הלואי והייתי מסוגלת לנגב איתו את התחת שלי וגם זה בלי לגרום בושה לחור הטוסיק הנקי שלי שיזוהם במילים רקובות של אנשים מלאי חשיבות עצמית שמצד אחד מדליפים בלי בושה מסמכים מסווגים לחבריהם ומאידך רושמים שלהדליף זה בושה וכלימה. ממש מגעיל אותי החיים במדינה המטונפת

    אהבתי

  37. רפאל הגיב:

    אני חושב שהתירוץ של אמא קם לא טיפשי בכלל. עיתונות זרה לא כפופה לצנזור הצבאי, ולכן הייתה יכולה לפרסם כל מה שהיא הייתה מקבלת. להחליט לתת את החומר לעיתונאי ישראלי, לעומת זאת, זה לומר לעצמך שהכל יעבור צנזורה לפני פרסום ולכן לנטרל כל סיכוי לפגיעה ממשית בבטחון המדינה. הרי אם מה שעומד להיות מפורסם הוא מסוכן – הצנזורה הצבאית תמחק את זה מהכתבה (או את הכתבה כולה).
    (זה, אגב, חור מהותי בהאשמה של קם בריגול, כי היא יכולה לטעון באופן ממשי ביותר שהיא עשתה הכל מתוך זהירות שלא לפגוע בבטחון המדינה. לכן, בעיניי, זה ייגמר במסירת ידיעה שלא בסמכות.)

    אהבתי

    • ניר הגיב:

      מצד שני, לתת את החומר לעתונאי ישראלי זה גם לומר לעצמך שאולי יש פה סכוי לקבל איזה מינוי (מה שאכן קרה), בניגוד לוושינגטון פוסט, שכעיתון רציני לא מתגמל בצורה כזו.
      .
      (וסכוי סביר שכעתון רציני הפוסט גם לא היה מפרסם את המסמכים האלה ממילא, כי אין בהם שום סיפור.)
      .
      אני לא יודע איך מישהו שהעתיק אלפיים מסמכים יכול לטעון שעשה הכל "מתוך זהירות". הטיעון של מגיני קם למיניהם על חשיבות ההדלפה היה אמין יותר אם היא היתה גונבת רק את המסמך הספציפי.

      אהבתי

  38. מיא עשת הגיב:

    זה לא נראה לכם מוזר שהעו"ד של ענת קם הוא גם העו"ד של הקצב מקריית מלאכי? דבורית, את מוכנה לכתוב על זה מילה? זה נראה לי קצת מגעיל ואני אפילו לא יודעת מאיזה כיוון.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      בואי אני אסביר לך למה זה מגעיל אותך.
      לתפיסתך, ענת קם היא "טובה" ואילו משה קצב הוא "רשע".
      אביגדור פלדמן הוא סניגור. התפקיד שלו זה להגן על חלאות אדם, או על סתם אנשים מטומטים שעשו דברים חמורים בניגוד לחוק (ויש להם מספיק כסף לשלם לו).
      לי יותר מפריע שפלדמן הגן בעבר על וענונו, קלינגברג ופחימה. שכירת שירותיו מציבה את קם בשורה אחת עם אנשים שבצעו מעשי ריגול חמורים יותר, דבר שרק פוגע בתדמיתה הציבורית (הגרועה מלכתחילה) עוד יותר. אבל כנראה שהשיקול של הגנה מקצועית במהלך משפטה היה חשוב לקם יותר מתדמיתה הציבורית. לנוכח העונש הכבד שהיא עלולה לספוג, הצדק עמה.

      אהבתי

      • מיא עשת הגיב:

        לא, כנראה שהתחום הפוליטי/צבאי והתחום הפלילי של אישום באונס מתקשים להתערבב אצלי.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אז למה זה החל להפריע לך דווקא עכשיו? הערבוביה הזאת קיימת מאז קום המדינה. אני בכ"ז מתעקש שזה בגלל שאת מצד אחד מזועזעת עד עמקי נשמתך ממקרה קצב, ומצד שני מגלה סולידריות לקם.
        המוח שלך לא מסוגל לקבל את פלדמן "הרשע" ממשפט קצב כ"איש הטוב" שבא לעזור כעת לקם.

        אהבתי

      • לא חשוב הגיב:

        מיא היקרה
        בפראפרזה על דבריך בטוקבק שלמטה:
        "מאיפה את כבר קובעת שהקצב אשם? איזה קשקוש!
        תני לשופטים לעשות את עבודתם בבקשה."

        אהבתי

  39. הדוד מאמריקה הגיב:

    שאלה לעורכי הדין: אם ענת קם תורשע, האם תוכל לתבוע פיצויים מהארץ ועורכיו?
    בתור מקור, היא הסתמכה על החסיון שהיא אמורה לקבל. הרשלנות של הארץ (אפילו רשלנות פושעת) שרפה אותה, ותוביל אותה לכלא.
    לדעתי יש קייס חזק.
    יש גם משהו מאוד מקומם בידיעה, שדב אלפון ועמוס שוקן משיקים כוסיות בקוקטיילים, בזמן שילדה בת 23 נמקה בכלא, בגללם.

    אהבתי

    • נ הגיב:

      היא לא "נמקה בכלא". היא יושבת בבית עם החברים המגעילים שלה ואוכלת גלידה (החברים החמודים כבר מפיצים את התמונות ברשת) וגולשת באינטרנט ומדברת בטלפון ומקטרת לאמא ומזמינה משלוחים מהבראסרי.

      עכשיו רק תארו לכם פקידה סטייל מרגלית הר שפי, שגונבת הזונה המשיחית הקטנה 2000 מסמכי התנתקות כדי להעבירם לכתב "מקור ראשון" ולטרפד את טבח זכויות האדם הענק שכלל גירוש אלפי משפחות מבתיהן והרס כפריהם היצרניים (פרחים, לא ייצרו שם לא קסאמים ולא ילדים מתאבדים) שנבנו על פי החוק הישראלי. היא לא היתה במעצר בית, היא היתה בכלא עד סיום ההליכים וגם היתה מקבלת כמה שנים משהו טוב.

      לגבי דב אלפון ועמוס שוקן, אתה לא באמת מצפה להתנהגות מוסרית מעיתון שאחד מבעלי המניות שלו הוא בית הדפוס הנאמן של הרייך השלישי, עיתון שמוכן לתמוך בטרור רק בגלל שהוא מתעב את עם ישראל אבל חי במקביל על הדפסת העיתון של עם ישראל, ולגבי אלפון – מספיק לקרוא את הטוויטרים הפתטיים של האיש מאז היכנסו לתפקיד, או לחשוב על פרצופיהם העלובים של ליסה פרץ ושי גולדן, כדי לא לצפות ממנו לכלום.

      אהבתי

    • רפאל הגיב:

      סביר להניח שלא. החיסיון העיתונאי מגן רק על העיתון ועל העיתונאים, ולא על המקורות. חוץ מזה, אם בית המשפט יקבל טענה כזו הוא בעצם יגיד ש"הארץ" היה צריך לוודא שלא יוכלו לתפוס את קם בגין העבירה שהיא ביצעה. כמובן שהאינטרס של בית המשפט הוא לא לתמרץ אף אחד להסתיר עבירות של אנשים אחרים.

      אהבתי

    • ציטוט מהפוסט מהצד השני הגיב:

      בפרשת ענת קם, ליבי יוצא אל אביה, חברי לשעבר יגאל קם.

      יגאל קם, נכה צה"ל, איש מבריק, רהוט וחבר טוב להתרועע, בגיל די מתקדם נולדה לו בתו הקטנה ענת. נולדה לידידתו שהכיר לאחר גירושיו. יגאל כבר היה אב ל-3 ילדים מנישואיו שהסתיימו.

      ענת הקטנה גדלה בבית מאד חילוני, סטייל הבראנז'ה של ירושלים. הורים לא נשואים, אבא סוכן ביטוח, הדור בלבושו, בעל הומור משובח כמו הטבק המשובח שעישן במקטרתו. אמא רווקה החיה עם חבר, אבי בתה היחידה ענת.

      ענת ילדה מחוננת לתפארת הוריה, לומדת בבית ספר למחוננים והתקוות ממנה בשמים. מסיימת בהצטיינות את התיכון ובלי פקפוק מתגייסת לחיל אוויר לקורס טייס. זה כמעט מובן מאליו. בימים ההם, היא מרופדת בהערכה חברתית ענקית, מתחנכת עמוק עמוק לתוככי התרבות הברנז'אית של ההורים, שמאל מובהק, יפי נפש אשכנזי מתנשא, מר"צ וכל השאר. זו סביבתה הטבעית, זה החינוך "מבית אבא".
      זו השיכבה שמאמינה שהם הם בעלי הבית של המדינה, כל היתר עלובי נפש. התיפיפות טהרנית הרואה בפלסטינים עם מסכן המשועבד לשלטון ישראלי ימני מזוהם.

      ענת מודחת מקורס טייס ולאחר מכן מודחת גם מקורס קצינים של חילות השדה וכך היא מגיעה מרוטת נוצות אל לשכתו של יאיר נוה, אלוף הפיקוד, החבוש בכיפה המסמלת בעיניה את שיא הרוע והנבזות. ההילה הענקית שליוותה אותה
      עד הצבא, מרוחה בכתמים מבישים של כשלונות בצבא וכאן בלישכה היא תנסה ליישם את החינוך הטהרני עליו התחנכה בימים הטובים של הבית, של התיכון.

      ענת "הקטנה" החביבה והמתוקה שנולדה ליגאל קם וחברתו עדה גרשט היא קרבן נורא של חינוך שמאלני חסר לב. חינוך הרואה בשלטון הישראלי הדמוקרטי אבן נגף ומקור הרוע והרשע. ענת פעלה על פי החינוך שגדלה ואת אחריות התוצאה
      היא תישא לבדה בשנים רבות בכלא. היא לא הבינה באותן רגעים בהם היא גנבה מסמכים המתארים את סדר הכוחות של הצבא ואת התוכניות המבצעיות של הצבא שהיא מסכנת חיי חיילים ואזרחים. היא האמינה שהיא מממשת בכך את האידאולגיה המעוותת שניטעה בה משחר ילדותה.

      ליבי ליבי אל אביה יגאל חברי מאותם ימים בהם עסקנו יחד בביטוחי חיים במשרד סוכנות שחם בירושלים. איש באמת מקסים.

      – ניצן אור

      אהבתי

      • בהנחה שדברים נכונים הגיב:

        למרות שבלא מעט מקומות מציינים את מחוננותה של ענת מתברר שבצבא, לפחות בשני מקרים, לא עלה בידה להגיע לאן שחפצה (טיס וקצינוּת).
        מצד שני העובדה שעברה מבדקים לקורסים האלה הביאה לה כניסה חלקה למקום עבודתה במקום מאוד רגיש בפקוד המרכז.
        מצד שלישי יש פה כשלון של הצבא בזיהוי של אדם 'מכוון מטרה' שהצליח להגיע למקום שבו חפץ ומי יודע (צד רביעי), אולי ענת סימנה את המקום המועדף עליה להגעה כבר מלכתחילה ורק עברה נקודות ציון בדרך לשם.

        אהבתי

      • חבר בלב של יגאל הגיב:

        איזה גיבוב של שטויות
        ניצן -אילו היית חבר אמיתי לאביה לא היית כותב ביום הזה את הדברים האלו…
        לא יפלא שנפרדו דרכיך מאביה יגאל
        שכולנו נכחנו אמש בטלוויזיה מאלו חומרים הוא ומשפחתו עשויים.

        אהבתי

      • מיא עשת הגיב:

        מאיפה אתה כבר קובע שהיא תשב שנים ארוכות בכלא? איזה קשקוש!

        תן לשופטים לעשות את עבודתם בבקשה.

        אהבתי

      • ניצן אור הוא ישעיהו רוטר ולא חבר של יגאל הגיב:

        לא חבר של יגאל אלא אדם מרושע שביום קשה ליגאל כותב דברים מופרחים ומרושעים

        אהבתי

  40. על-1022 הגיב:

    עושה רושם שהנציגים של ניסים דואק/אביגדור פלדמן מגיעים כבר לכל מקום כדי לטעת את הספינים התקשורתיים שלהם ע"י הטחת מילים נבובות כמו "גיבוב שטויות", "מבחינה משפטית" ושאר ירקות ספיניות.

    אהבתי

  41. תודה הגיב:

    תודה לכם ענת קם ואורי בלאו.

    אהבתי

  42. הדס הגיב:

    יהונתן דחוח-הלוי מאיר את פרשת ענת קם ואורי בלאו משתי זויות מעניינות :
    בהתייחסות לתחקיר "הארץ" אודות חיסול מבוקשי הג'יהאד האיסלאמי מביא דחוח-הלוי את גרסת הג'יהאד האיסלאמי להתרחשות :
    "עם קבלת הידיעה על כניסת כוחות צה"ל, מיהרו מלאישה ועאבד לצאת ממקום המסתור בו נמצאו בדרכם להצטרף לשאר הלוחמים. הם נקלעו לירי מהמארב ונאלצו לתפוס מקום מחסה מאחורי תלולית. תושבים בכפר מספרים, כי על-אף שהם היו מכותרים, סירבו זיאד ועאבד לקריאות החיילים להיכנע ולהסגיר את עצמם, ותחת זאת ניהלו קרב קשה במהלכו ירו והשליכו 20 מטעני נפץ לעבר כוחות צה"ל. הם נפצעו אנושות ומתו מפצעיהם מטיל שנורה ממסוק. לטענת התושבים, כוחות צה"ל לא העניקו להם טיפול רפואי."
    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-46850-00.html?tag=12-40-06
    בעניין הדברים שכתבה ענת קם אודות סהר ורדי כותב דחוח-הלוי :
    "לוח הזמנים מלמד, כי בעת כתיבת המאמר הייתה ענת קם שקועה עמוק במאמצים להעברת המסמכים לידי עיתונאים, וככל הנראה כבר יצרה קשר עם אורי בלאו. ענת קם אינה טיפשה. היא זוכה לשבחים רבים על היותה מחוננת וחריפת מחשבה. סביר להניח שהיא העריכה שסדרת כתבות המתבססת על מסמכים "נפיצים" במיוחד מפיקוד המרכז עלולה להפנות אליה את האצבע המאשימה (כפי שאכן חשדה בה מיידית אימה ע"פ הפרסומים), ובמיוחד לאור היותה מוכרת כבעלת עמדות שמאלניות קיצוניות.
    הסבר היגיוני למאמרה של קם נגד הסרבנות עשוי להימצא בניסיון לבנות אליבי מיד לאחר מסירת המסמכים, אשר יוכל לשמש אותה לצורך הטעייה ולהסרת חשדות על היותה המדליפה."
    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-46910-00.html?tag=12-35-29

    אהבתי

  43. ירון הגיב:

    כך נרשם אצל סויסה, "פעילות שמאל קיצונית"? (פעילות במקום פעילת)

    אהבתי

  44. בר הגיב:

    ואולי אני לא מבינה כלום,
    אבל בעיניי הבושה הגדולה היא אורי בלאו, שבמקום לתת גיבוי למקור(ות) שלו, שהרי חיילת אחת נשפטה לעונש מאסר לפני שנים בגלל שהדליפה לו (מוצדק לטעמי שעל מדליפות להיענש) מעדיף לשבת לו בגולה הכה איומה ונוראה בלונדון.
    בושה של עתונאי.
    בושה של אדם.
    ובושה לדב אלפון, אבל זה כבר לא מפתיע…

    אהבתי

  45. פינגבאק: ענת קם: המדריך למדליף | יחסי ציבור ואסטרטגיה

  46. עודד הגיב:

    הניחו לענת קאם,הטיפשות אינה נחלת היחיד וכל אחד יכול להתנאות בה,אך שימו לב לעיתון ה"ארץ" שמן הסתם רואה את הדברים כל כך טוב,עד שנותן תמיכה מסיבית לכתבו-אורי בלאו.
    והרי אם באמת טובת המדינה היתה לנגד עיניו של בלאו, היה מפרסם מאמרים ספורים ואת כל השאר היה משיב לצה"ל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s