גולד נפרד מ-7 לילות

רגע לפני שאתם מפליגים לצימר הבא, לשרשרת המנגלים ובסופו של למימונה, שלאחריה נראה את פרס, ואולי גם את נתניהו, עם תרבוש אדמוני וקערת מאפי שמן וסוכר, עדכוניים:

זה השבוע האחרון של עדי גולד כעורך מוסף 7 לילות. לאחר כחמשנים בתפקיד הוא מפנה את מקומו לרביב גולן, עורך וכותב במוסף הבידור של ידיעות.


גולד יהיה שליחנו, כלומר שליחם, בניו יורק.

בעיני זהו ג'וב החלומות (המשרה בניו יורק, כמובן), ואין שום משרת עריכה או כתיבה המשתווה לו (בעיתונות העברית).


צרורות לכותרות
כשראיתי את הכותרת "נתניהו שוקל: לא להגיע לכנס הגרעין" (מעריב, שער) תהיתי באיזה גרעין הוא היה ואיך לא ידעתי על כך ואז התברר שיש עוד גרעינים.
בהחלט צחקתי.


וגם, המשך הפרשה המסתורית:
"כל העולם מדווח על מה שהשב"כ מסתיר"



בלוגלנד

ליואב קוטנר יש בלוג. יפ.
כלומר, ההתחלה-התחלה היא מ-2009, אבל דומה שרק עכשיו הוא מזניק אותו.


לפני פיזור
וג'ון פורסיית עזב אותנו.


יאללה, בחזרה לחופשת יום א'.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה הבלחות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

58 תגובות על גולד נפרד מ-7 לילות

  1. רב תרבותי הגיב:

    אני לא מבין למה 7 לילות הוא עיתון כל כך משעמם. חוץ מיהודה נוריאל ולפעמים רונה קופרבוים כולם שם (כולל רענן שקד ורועי ארד) גרועים. הלוואי שגולן ישנה משהו.

    אהבתי

    • רוני הגיב:

      אני מאוד אוהבת את הכתיבה של גון בן ארי.

      אהבתי

    • חבל ודלי הגיב:

      אהבתי מאוד את מה שרועי ארד כתב לפני כמה שבועות ב-7 לילות על להקתו, פינג פונג, באירוויזיון. אתה לא חייב לאהוב את הלהקה כדי לראות שהיא עשתה את עבודתה החתרנית בופן מוצלח מאוד

      אהבתי

      • חבל ודלי הגיב:

        באופן, לא בופן…

        אהבתי

      • נחום הגיב:

        ידידי היקר, עבודה חתרנית שנעשית באופן מוצלח מאוד לא מסתיימת על השער של שבעה לילות. יש בבסיס של הכתבה הזאת, ובלהקה הזאת, ובעוד הרבה דברים בסביבה, תפיסה שגויה של המושג "לחתור" תחת משהו.

        אהבתי

    • שפרירית הגיב:

      מה שחשוב זה לא הכותבים אלא מה שכתוב… במילא העורכים מכניסים את משחקי המילים שלהם לכל חור, וב"7 לילות" זה ממש בולט – תחרות המי ייצא יותא מגניב עם הדימויים ההזויים שלו. היום זה בלט גם במוסף החג, למשל בכתבה על יצפאן ואייל גולן

      אהבתי

  2. מגדן הגיב:

    "לא ידעתי על כך ואז התברר שיש עוד גרעינים".
    יש גם גרעיני עפולה!(במסגרת אתרי מורשת…)

    אהבתי

  3. תיקון הגיב:

    2 הקישורים ב"גרעינים" מובילים לאותו מקום. (רצוי למחוק את התגובה).

    אהבתי

  4. מימונה הגיב:

    "יאללה, בחזרה לחופשת יום א’"
    איפה את ב"חופש"? תרבחי ותסעדי(חמציצים וחסה).

    אהבתי

  5. סליחה? הגיב:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages
    /1160910.html
    סליחה עיתון לאנשים חושפים, הגברת היא שופטת!
    היא גם בתו של, גם אשתו של..
    אבל היא שופטת!
    מי שקורא את הכותרת על "בתו של" יכול לחשוב שפוגעים בילדיו של המבקר לא?
    (מהמר שזה דווקא חשבון עם בעלה)

    אהבתי

  6. הלן הגיב:

    זה לא עדי גולד שנתן ביקורת רצינית לדיסק של "השרוף" ב-7 ימים כשזה עבד עליהם בעיניים, וכתב שהמוסיקה הזו היא זעקה המגיעה מהבטן או משו פלצני דומה?

    אהבתי

  7. שי הגיב:

    בדיוק כמו הכותרות שאת מוחה נגדן ("החיים בסרט", למשל) – גם המנהג לחבר מילים הוא מאוס. "חמשנים". בלעיכס.

    אהבתי

  8. חופשת יום אלף, את אומרת? אולי במדינות מתוקנות מותק. וכן…

    את מוזמנת היום אלי לבלוג, מוטי רוזינק: מר אמסטל-י"ם!, לקרוא את הסיפור שעליו אפילו את פחדת לכתוב. אפילו את, אלוהים אדירים. אכלתי הרבה חרא בחיים, הגיע הזמן לחתוך… צה'צה צ'ה צ'ה צקאקאן – כי הגיעו מיים עד נפש!

    אהבתי

  9. רוני הגיב:

    ומה יקרה עם יניב חלילי שכתב ל"ידיעות" מניו יורק עד עכשיו? עשה עבודה טובה, לטעמי.

    אהבתי

  10. נווה תרצה - חלק א' הגיב:

    כתבה בישראל היום של הדס שטייף ואיציק סבן, צילומים של לירון אלמוג.
    http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2010%2F04%2F04&pageno=28&entity=Ar02800&view=entity

    אהבתי

  11. אבי הגיב:

    הג'וב שגולד קיבל בניו יורק הוא לא בדיוק ג'וב זה יותר צ'ופר של מוזס לעובד המצטיין. לטעמי היחיד שבאמת הפך אותו למשרה שמצדיקה את עצמה היה צדוק יחזקאלי בתקופה שהוא היה בניו-יורק. עיתונאי שהוא באמת ריפורטר בנשמה. עבור כל השאר טובים/רעים יותר או פחות הג'וב הזה נשאר בגדר צ'ופר למקורבים.

    אהבתי

  12. באור ומטר השדרה מסורקת הגיב:

    7 לילות, שבועון בידור זול.
    יהודה נוריאל = נזם זהב באף חזיר.

    אהבתי

  13. העיתון הנאור במדינה הגיב:

    ידיעות אחרונות, עמ' 3, הוראות כיצד להתכונן לחגיגות המימונה. וכך זה מופיע שם:
    "מיד עם צאת החג: מרתון של שעתיים. הבנים מביאים הביתה קמח, שמרים, בירה ושתייה קלה. הבנות עורכות את השולחנות. הטאבון מגיע. האמן מתארגן".
    האם זה הועתק מספר לימוד משנות ה- 50? אין מצב, כי אז לא הכירו בחגיגות המימונה, אבל כנראה שבידיעות גם בשנת 2010, הבנים מביאים את הסיפורים והבנות מגישות להם קפה.
    חג שמח.

    אהבתי

    • יפה הגיב:

      מה אתה רוצה מהעיתון?
      זה מה שמקובל אצל יוצאי צפון אפריקה: הבנים יוצאים לציד, האבא אוסף את הבנות: "את מימונה על הסלטים, את מימונה על המתוקים, את על השתייה".
      תבוא בטענות לחוגגים, לא לעיתון.
      —–
      אצלי במשפחה, למשל, יש צד אחד ממוצא סוּרי-חלבי. עם תום כל ארוחה חגיגית, הגברים מתרווחים בסלון ופותחים חגורותיהם, הבנות מתגודדות סביב השולחן והכיור לפנות ולשטוף כלים. כמובן שאני לא נוטלת חלק בחגיגה המסריחה הזאת.

      אהבתי

    • עיתון ברמה גבוהה הגיב:

      מה אתה רוצה מידיעות?
      זה העיתון של העמך. הוא חייב לדבר בשפה שלהם.
      בשביל זה מוכרים אותו מעולה בדימונה, ירוחם וטבריה.
      הוא כותב להם את מה שהם רוצים לשמוע, מגריל להם פעם בשנה הופעה של אייל גולן והם גומלים לו בקנייה של העיתון תמורת שקל בתחנת דלק.

      אהבתי

      • יפה הגיב:

        הכל נכון.
        רק במקרה של תיאור ההכנות למימונה (שגם לי צרם בתחילה) הבנתי שיש כאן תיאור אנתרופולוגי מדויק של מנהגי הילידים.

        אהבתי

  14. צ. בסדום הגיב:

    "הצלחתו" של עדי גולד מראה לנו מהי העיתונות בימינו. מדובר בבחור בינוני בכל מידה, לא ממש מוכשר בשום דבר. כותב עילג, חסר דעת ומחוסר דיעה, וגם עורך לא מי יודע כמה. אבל מה – סוס עבודה, העושה את רצון בעליו בשמחה ובצהלה, גם בלי מכות שוט. כל הכבוד!

    אהבתי

    • גיל הגיב:

      ואחד הכותבים המבריקים במערכת. נכון שכבר מזמן לא כתב, אבל הטקסטים שלו מהעבר גאוניים.
      בינוני עאלק. בינוני כזה לא היו טורחים לשלוח לניו יורק, לג'וב הכי מדהים בעיתונות. טול קורונת

      אהבתי

  15. רועי אלקובי הגיב:

    ידיעות אחרונות הפך את עצמו לזבל
    אפילו הדגים מתביישים שמשתמשים בדיעות
    כדי לעטוף אותם

    כדאי מאוד לקרוא לעומק את התביעה של מוטי גילת שהיה פעם התחקירן הראשי של ידיעות ואת כתב הכניעה של נוני מוזס ואז אולי תבינו למה ידיעות הפך עצמו לזבל

    אהבתי

  16. שטוטית הגיב:

    ראוי לקרוא:
    אלוף בן מראיין את אביו אריה סיון
    לרגל זכייתו בפרס ישראל לשירה
    .
    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,47822,.aspx

    אהבתי

    • גלית א' הגיב:

      נכון, ראיון מרגש. אריה סיון ראוי בהחלט לפרס.
      ועוד בגלריה, מומלץ לקרוא את הסיפור של אהרן שבתאי שזכה בציון לשבח בתחרות הסיפור הקצר ונקרא אלמן. מכמיר לב.

      אהבתי

  17. עכולוג הגיב:

    קראתי בגללך , נכון, מעניין בעיקר בגלל ההיסטוריה, אבל פרס ישראל?

    אהבתי

  18. שי הגיב:

    ולוט, מי המחליף בתפקיד עריכת מוסף התרבות, מה את יכולה לספר עליו, מאיזה רקע הוא מגיע – אקדמיה, ספרות, קולנוע וכו'. מסקרן עפ'י איזה שיקולים נבחרים אנשים.

    אהבתי

  19. יופיטר הגיב:

    גבר מת מהלך – זה הכינוי המתאים לעדי גולד. כולנו יודעים מה עשית ובעיקר מה לא עשית. אתה לא רלוונטי, עדי. בעיקר נזכור לך את פרשת "השרוף" שבגללה הבאת בושה גדולה על העיתון. מה עוד נזכור ממך? כלום וכלום וכלום. תאונת עבודה. קורה. בטח לא נתגעגע. לך לשלום, איש קטן.

    אהבתי

  20. רותי הגיב:

    שבעה לילות הןא עיתון משעמם של חברות נו באדיס המתרגשת מהפלוצים של עצמם.

    אהבתי

  21. ציפיטפוט הגיב:

    אפס מחליף אפס. לפחות יש המשכיות

    אהבתי

  22. כמה תמים שי הגיב:

    שחושב שהשיקולים הם רקע באמנות וקולנוע. ממש לא. חבר שמביא חבר שנוח לו להעביר איתו לילות סגירה ארוכים בלי לריב. כך בדיוק בוחרים עורכים וסגנים

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s