אצבעות חג אלוהיות עם יהלום 29.3.10

עיניהם של אלפי פיסיקאים נשואות היום למעמקי האדמה בג'נבה. לפני כשבועיים הצליחו מדעני המאיץ להריץ שתי אלומות של פרוטונים באנרגיות הגבוהות ביותר בהסטוריה של המדע. כל אלומת פרוטונים הואצה לאנרגיה של 3.5 TeV. המשמעות היא שמסת כל פרוטון הייתה בערך פי 3,500 ממסת המנוחה שלו. כששני פרוטונים כאלו מתנגשים ראש בראש, אנרגיית ההתנגשות הכוללת מוכפלת לכדי 7 טרה אלקטרון-וולט – כלומר פי 7,000 ממסת המנוחה של פרוטון. אפשר להסתכל על זה כמגבר אנרגיה עצום. משתושג האנרגיה הזאת (בתקווה שזה יקרה היום) ייפתחו אופקים חדשים לפיסיקאים. סופר-סימטריה עשויה להתגלות ואולי אף חלקיקים "חייזריים" שאיננו מדמיינים, כאלו שיציפו אופקי מחקר חדשים.

אנרגיה זו אינה מספקת כדי לגלות את חלקיק ההיגס, "החלקיק האלוהי", אלא אם יתמזל מזלנו והוא כבד מהפרוטון פי 160 (מסתו אינה ידועה לנו). עם זאת, חיפושים דומים אחריו במאיץ הטווטרון (TEVATRON) שבשיקגו מרמזים שאין זו מסתו (בהסתברות של כ- 95%) ולכן הסבירות הסטטיסטית למצוא אותו כרגע היא נמוכה. המאיץ מתוכנן לרוץ באנרגיה הנוכחית כשנתיים. כאמור יש חיים (ואולי סופר-חיים) מעבר לחלקיק ההיגס, התקוות גדולות, ואולי היום יצליחו מדעני המאיץ לנגש אלומות פרוטונים באנרגיות הגבוהות ביותר שידע המין האנושי ויוציאו את הניסוי הגדול ביותר בהסטוריה מעבדות לחירות.

פרופ' עילם גרוס

אפשר לעקוב אחר האירוע במהלך היום בוובקאסט של מעבדת סרן.
והנה, נשבר שיא עולמי.
(יותר שווה ממנגל במעלה מרבצים).


מנופף מהארונית

yamimpoliker193

מי שהכי התרגש מהסרט דברים שרציתי לומר של טלי בן עובדיה על פוליקר היה ידיעות, שהקדיש לו את כל השער האחורי. אחרי הטקסט המאופק שלו שהיווה פרומו לסרט ושער לאחד מכרכי בריטניקה 7 ימים לפני שבוע וחצי, חלק מהשער מוקדש לביקורת הטלוויזיה המתלהבת של גפי אמיר, והחלק השני, הגדול יותר, שנכתב עלי ידי "כתב ידיעות אחרונות" ומהווה בעצם ציטוט של דברי פוליק מהסרט: "אני נחשפתי בגיל 27 להוריי ולאחיי ועכשיו אני נחשף למי שצריך. וזהו".
הייתי אומרת, חשיפונת-זוטא. מאוד מינורית, מאוד זהירה, מאוד עטופת מלמלות.

שליטי החג

שלמה ארצי מראיין את אביבה ונועם שליט (מוסף פסח, ידיעות). מה הערך המוסף? ששלמה ארצי מראיין את אביבה ונועם שליט. ומצטלם איתם, במשקפי השמש הכהים שלו.
האם לשלמה ארצי יש שאלות אחרות, שלא כל תושב אחר של מדינת ישראל היה שואל? לא.

האם לשלמה ארצי יש שאלות אחרות, שלא כל עיתונאי היה שואל? לא.
הסיבה היחידה לזיווג היא המותג. המותג שלמה ארצי, שהבן שלו מאוד מעורב בעניין שליט והולך להמון הפגנות, גויס למערכה.

זהו.
shalityediot
דומה שהשליטים מרוצים מגודל המעמד, והם עשו מאמץ להיראות מעודדים בתמונה (אלדד רפאלי).

גם למעריב יש את הזוג שליט. במוספחג (עורך: ארנון גל). הפעם נטורל, בלי שחקן חיזוק חמוש במשקפיים.
חן קוטס-בר ואלי לוי שואלים שאלות שלמה ארציות כמו איך את מרגישה/ מה אתם עונים למי שנותן לכם עצות/ יש חרדה שגלעד אולי לא יחזור?/ מה יש בחיים שהיו פעם?
התחושה היא שמדובר במס, מס שהתקשורת משלמת כדי לדואג שגלעד שליט יהיה בתודעה כל הזמן.

shalitmaariv
הייאוש בהתגלמותו: יאללה די, נמאס לנו (אלי דסה)


וגם לישראל היום: ראיון עם אביבה שליט. הראיון של אמילי עמרוסי דניאל סירוטי) קצת פחות שדוף.

shalithayom
דיכאון, סבל ואומללות (זיו קורן)


מוסף פסח/ ידיעות (עורך ליאור בן עמי):

אסתר רוט-שחמורוב עברה השתלת כליה, ועכשיו היא מספרת על כך לסמדר שיר. זאת אומרת, זה לא היה עכשיו, זה קרה בספטמבר, וכיכב בשער מוסף הספורט של ידיעות, ובשער העיתון. אז מה נשתנה?

צליל סלע מתראיינת שוב (צחי קומה, דני ספקטור) ונשבעת באלוהים שהיא לא שכבה עם ריו פרננדז פרדיננד. סתם מזמוז קל. קריטי!
צ"ד שואלים אותה:
"איך גילית שאת יפה?"

והיא עונה ברצינות:
"היה לי חבר שהכריח אותי להסתכל במראה ולהגיד בקול רם שאני יפה".
שאלה גדולה, מי מחונן יותר. הסטודנטית לפסיכולוגיה או מראייניה.
יש כל כך הרבה מופרכויות בראיון, שחבל. נעזוב את סלע ונקווה שתזכה במבוקשה, להיות מנחה בערוץ הילדים (אחרי שתגמור תואר ראשון בפסיכולוגיה) ותנפק לנו עוד הרבה ראיונות חג מקסימים.

עוד מוסף לידיעות: מוסף חג (עורך: אביב הברון)
הכי הכי – הכתבה של יהודה נוריאל ועינת פישביין – עולים ממרוקו כתבו לקרוביהם שנשארו שם על תנאי החיים הקשים בישראל (לפני חמישים שנה). המכתבים הועברו על ידי רשות הדואר למוסד, וזה מנע את העברתם לשם.
כחמישים מכתבים נמצאו בתיק חסוי בתוך חומרי ועדת החקירה הממלכתית בעניין ואדי סאליב בגנזך המדינה.
תוכן התיק הותר השבוע לפרסום בעקבות מאבק ממושך של ידיעות.


מוספחג/ מעריב
חגים זה לא הזמן המתאים לפרשיות שחיתות כאלו ואחרות. וכך זוכה ח"כ שלמה מולה, שלפני כמה חודשים נחשד בהתניידות כספי תרומות, לסיפור מופלא על עלייתו.

מגזין פסח/ מעריב

(עורך: אסף שניידר)

כך גם במגזין השני של מעריב לחג:
מחד, מצוינותה של חט' כפיר, שלא זזה מיו"ש,
פיצוי לביקורת קודמת?

ומאותו צד, צפונה, בוגרי פרויקט תלפיות (בן כספית), שמנהלים את המדינה. נשים? לא, למה?
רגע, למה ככה תגידי, מחזור כ"ח, למשל, כולל שתי בנות ו-29 בנים.

ישראל היום
אבל למה עוד ראיון עם אברם גרנט. אלוהיי, למה? כמה אפשר?

ממון/ ידיעות
עופר גלזר מתראיין (צח שפיצן) ומתברר שבהתחלה הוא כלל לא רצה לפגוש בכלל את שרי אריסון, כי היא כל כך עשירה. סליחה, בהתחלה הוא בכלל לא ידע מי זו!
מה עלה מהכתבה? 1. שהוא חף מפשע. לא עשה כלום. 2. מה הוא למד משש השנים שלו עם שרי?
"שכל בני האדם שווים".
ברוררר, נו.


פר-סו-מות
גינדי הפסיקה קמפיין בערוץ 10 אחרי כתבת תחקיר ששודרה שם, ומכחישה כל קשר לכך. אנשים גדולים.


ד"ר רוני הלפרן מנתחת את הפרסומות של קסטרו ושל ML מנקודת מבט מגדרית.
אני לא רואה בפרסומת של קסטרו (אותה אני מחבבת) הקטנה של הגוף הנשי. נכון, יש את אלמנט הושעת העלמה במצוקה, אבל לא זו נקודת הכובד.

תוכן שיווקי: במעריב, ע' 15 יש ידיעה המתייחסת לסקר נרג' מעריב בשותתפות עם רשת התכשיטים זבן, ממנה עולה שרוב הנשים שהשתתפו בסקר רוצות שיקנו להן טבעת יהלום.
על הידיעה חתום כתב מעריב.
אהה.

לחם עבודה
שלשום בלילה טען נדב פרי שנתניהו מחפש בדיסקרטיות יועץ תקשורת חדש במקום ניר חפץ. לא נעים.

אלוהים ישמור, איזה דברים שהאינדיפנדנט כותב בבוקר החג. עוכר ישראל. מעניין מה יקרה עכשיו, משנפרץ הסכר.

בטח שמתם לב שלא הקדשתי לשי לחג בתקשורת אף לא רבע פוסט. נו, כה חוזר על עצמו, וכה פתטי, שדי, דולג.

אבל הנה שי לחגים במקומות אחרים.

הדר רז עוזבת את כלכליסט.

לראיין עיתונאי ולנוח
גלובס מראיין עיתונאים כדי שיגידו האם יש חופש עיתונות בישראל.

בן כספית, למשל, מבטיח שיקבץ נדבות באלנבי לפני שיעבוד אצל שלדון אדלסון.
הקטעון הקצר הזה הניב, בינתיים, 350 תגובות. ז"א, חסימת התגובות בבלוג של כספית בנרג' לא תועיל לו כאן.

אמנון אברמוביץ' טוען שהתקשורת משוחררת.


מח' הגהה
toar

נו האמת, לא הגזמת? הגהה בעיצומו של החג?


צרות בכותרות
"מיכאל שלי" (זהבית כהן על הבן שלה, מייקי, ממון, ידיעות)

"חייתי בסרט" (עופר גלזר, שם, שם)

לפני פיזור
שי לחג בחסות סינמסקופ:

הפרק של הסימפסונים המבקרים בישראל, ששודר שלשום.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

52 תגובות על אצבעות חג אלוהיות עם יהלום 29.3.10

  1. חנוך הגיב:

    לא יקרה כלום, למרות ש"נפרץ הסכר" ע"י האינדיפנדנט.
    ממש כלום.
    לא בריטים אנטישמיים ואכזריים לאורך כל שנות האימפריה שלהם ילמדו אותנו פרק בהילכות דמוקרטיה וזכות הציבור לדעת.
    לנו יש את האימפריה הקטנה שלנו, זו שבמזרח, והיא זו שתכתיב לאזרחי המדינה ה"יהודיתודמוקרטית" איך להתנהג.
    וגם לעיתונאיה.

    אהבתי

  2. אני הגיב:

    אלון גל? מי זה:)

    אהבתי

  3. אסקלנטה הגיב:

    קודם כל חג שמח לך דבורית!

    וחוץ מזה – כל מה שקורה במעמקי האדמה בז'נבה נשמע לי כמו סינית, אבל תמיד נחמד לקרוא משהו שכתב מישהו שבאמת מבין איזשהו משהו בעניין.

    אברם גרנט אכן יוצא כבר מכל החורים, אבל מה לעשות שבועז ביסמוט אכל אתו פלאפל בפ"ת (מקום מוכר לך אני מניח) כשהראשון היה מאמן צעיר והשני כתב ספורט גם כן צעיר, ושעכשיו מרשה לעצמו לכתוב שגרנט הנ"ל "הפך לענק בתחומו". לא נסחפת קצת השגריר ביסמוט?

    ובאיחור לא מוסבר קראתי את הראיון עם תום פרידמן ב-7 ימים מיום שישי האחרון, וכל שנותר לי לומר שאני מקווה שגם החבר ביבי יקרא אותו, ולו גם באיחור, לפני שבשביל כולנו יהיה כבר מאוחר.

    חג שמח!

    אהבתי

  4. נ חום שחור הגיב:

    הכתבה של ברנע על דר"אפ מראה איך עושים כתבה עיתונאית ברמת על!
    גם הכותרת :" משחקים בחצר האחורית",
    מקצוענות!

    אהבתי

  5. לינוי הגיב:

    דבורית, אני קצת יותר התקשיתי להישאר צינית מול הראיון עם צליל סלע (וכן, ההבדל בין מזמוז לסקס הוא כן משמעותי, ולא במובן הקלינטוני). דווקא התרשמתי שהיא פחות או יותר בעלת מודעות עצמית, תכונה שחייבת להיעדר אצל דוגמניות וכוכבי ריאליטי כדי למנוע מהם דיכאון קטלני.

    אהבתי

  6. יודה הגיב:

    למה פוליקר זוכה למה שאף זמר לא זכה בשנים האחרונות? :סרט ,10 כתבות, שעתיים גל"צ בחג, שעתיים רשת ב בחג…
    מה באמת הוא הכי?

    אהבתי

    • בת הטוחן הגיב:

      כי פוליקר יוצר מדהים, ועשר שנים לא הוציא אלבום.

      אהבתי

    • ליאורה הגיב:

      כל זמר/ת מהליגה של ארצי משינה ריטה איינשטיין רביץ גוב ושות' זוכה לאותה חבילת יחס"צ הכוללת במיטבה כתבת שער במוסף סופשבוע (במקרה פוליקר, איינטיין וארצי בתנאי שהעריכה ו/או הכתיבה בידי עיתונאי/ית המקורבים לאמן) + כתבה חדשותית בטלוויזיה (במקרה של פוליקר הכתבה נעשתה בידי חברה ומעריצה)+ מרתון בגלגצ / ג'/102FM וסקירת המבקרים במדורי המוסיקה בעיתונות הכתובה והאלקטרונית. הרעש במקרה פוליקר היה קולני יותר בשל הפרומואים המבטיחים את גילויו של הסוד הגדול, מה שלא באמת קרה, אך זכה לפרודיה מדוייקת בארץ נהדרת.

      אהבתי

  7. ליידי גאגא הגיב:

    את יודעת למה יש עוד ראיון עם אברהם גרנט?

    כי המון נושאים מעולים שזוכים לסיקור מגזיני, למשל, פרופילים על אמנים משמעותיים, כתבת עומק מהעולם, מחקרים חשובים (לא משהו בסגנון: סכנה קרפיון, ערב הפסח) או בכלל תרבות (מלבד קולנוע וטלביזיה הקרובים ללבך) . זוכים להתעלמות גם מצד הקוראים, גם מצד העורכים ולא מצליחים לייצר דיבור.
    במובן הזה גם את משתפת פעולה, כי את נגררת אחרי הנרטיב של הציבור הישראלי: עוד פוליטיקה, עוד סנטימנטאלי, עוד סלב.
    ברור שאצלך זה בא ממקום ביקורתי.
    אבל עדיין זה אותו השיח.

    חג שמח
    (ושישרפו מדורי האוכל לחגים)
     

    אהבתי

  8. תיקונצ'יק הגיב:

    "האם לשלמה ארצי יש שאלות אחרות, שלא כל עיתונאי היה שואל? לא"
    מספיק פעם אחת, לא?.

    אהבתי

    • לתיקונצ'יק הגיב:

      שכחת את הגבס? אכזרי אחד!

      אהבתי

      • רג'ינה ספקטור הגיב:

        לא קראת היטב – שתי השורות שונות:
        בראשונה כתוב "האם לשלמה ארצי יש שאלות אחרות, שלא כל ת-ו-ש-ב א-ח-ר ש-ל מ-ד-י-נ-ת י-ש-ר-א-ל היה שואל? לא.
        ובשנייה כתוב:
        "האם לשלמה ארצי יש שאלות אחרות, שלא כל ע-י-ת-ו-נ-א-י היה שואל? לא.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        תודה לרג'ינה שהסבירה.
        ובמילים אחרות: שום טעות, במקרה זה.

        אהבתי

      • שמחת זקנתי הגיב:

        יש לי הצעה: לקרוא לפני שמתגבבים. מה דעתכם?

        אהבתי

  9. גרישה הגיב:

    מוסף החג של ידיעות זה אוסף קלישאות ומותגים. שום דבר לקחת הביתה. מיותר, סתמי, חלול.

    אהבתי

  10. מנחם דונש הגיב:

    א. אני חצי אנאלפבית, אבל אני ממש מתרגש מכל ניסוי של מאיץ חלקיקים.
    ב. כל ניסוי כזה יכול לשחזר את בריאת העולם, או היקום, או את כל העולמות האפשריים, או להוכיח כי היקום מתפשט – או להיפך.
    ג. כבר כתבתי רבות על אוילר ודידרו. אוילר הוכיח, כביכול, כי אלוהם קיים – בזכות משוואה שֶכָּתַב. ודידרו לא הבין כלום במתמטיקה.
    ד. קרל פופר, מגדולי הפילוסופים של המדע, טען כי ניסוי אחד יכול להפריך תיאוריה. אבל ניתן להפריך את דברי קרל פופר.
    ה. אני מתעצל לכתוב שוב על סטיב ויינברג, חתן פרס נובל בפיזיקה, שאמר – כנראה – כי אם הסנט האמריקני יקציב 10 מיליארד דולר, יצליחו הפיזיקאים לפתור את כל בעיות הפיזיקה.
    ו. אני מתעצל לפרט את ההרצאה של לורד קלווין בשנת 1900. הוא טען אז כי נותרו עוד שתי בעיות קטנות – ואז הפיזיקה תהיה מושלמת. מאז צצו תורת היחסות (הפרטית והכללית), מכניקת הקוואנטים ועוד.
    ז. אני מתעצל לכתוב על חיים הררי, חתן פרס ישראל לפיזיקה. האם הוא מתראיין בכלל בהקשר של הניסוי הגדול ביותר בתולדות האנושות – במאיץ החלקיקים האירופי?
    ח. אגב, האם מאיץ זה גדול יותר מהאמריקני?
    ט. אף כי אני חצי אנאלפבית, אני מוכן לראיין כל פרופסור בפיזיקה בעולם, שיטען כל טענה לגבי חשיבוּת של איזשהו ניסוי.
    י. דוגמאות לניסויים בעשרות השנים האחרונות: גלי גרוויטציה, מונופול (חד-קוטב) מגנטי, והיתוך קר.

    אהבתי

  11. מנחם דונש הגיב:

    א. האם החוקרים באקדמיה הם שרלטנים? חלילה לי מלהאשים ציבור שלם.
    ב. האם הפיזיקאים השימושיים הם שרלטנים? חלילה לי מלהאשים ציבור שלם.
    ג ומה בנוגע לאלאן סוקאל (Alan Sokal)ולפוסט-מודרניזם?
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%9C

    אהבתי

    • שולמית הגיב:

      "האם החוקרים באקדמיה הם שרלטנים? אני הולכת ומשתכנעת שעל פי רב זה המצב. זה פשוט אימננטי לתופעה. ריבוי כה רב של מוסדות מחקר מחייב זאת. אין לי כל כישורים לסחון מדעים מדויקים אך בכל מה שנוגע למדעי הרוח( עם כל הצניעות), החברה, הפוליטיקה, המנפיקים ניירות עמדה לרב, ספרי מחקר, מאמרים מלומדים ודעות נחרצות ואף רדיקאליות נראה לי שמתרחשת בהן סחרסחרת קביעות המתפרכות מעצמן.
      כל זה ממש נחמד אם לא מתיחסים לתוצרים של פעילות זו כאל אמיתות.

      אהבתי

  12. מאיץ אמריקאי הגיב:

    אנלא יודע אם המאיץ האמריקאי יותר גדול, אבל תשים לב פרוטונים מתנגשים בנויטרונים…והרדיקלים לא מתערבים, האמריקאים לא עושים חרם…רק נטפלים לישראל!

    אהבתי

  13. שטוטית הגיב:

    קשה ומכמיר את הלב לקרוא את הראיון עם אביבה גלעד.
    ~
    נגמרו המילים לכולנו
    מחכים !

    אהבתי

    • שולמית הגיב:

      אכן, לא אהבתי את הנימה הצינית דברי דבורית.

      אהבתי

    • שמחת זקנתי הגיב:

      קשה, מכמיר, וגם נמאס לגמרי. הציניות של דבורית במקום, התקשורת כבר סחטה את הלימון המחוץ הזה עד תומו

      אהבתי

    • אז אולי הגיב:

      עוד 4 שנים גם תלמדי ששמה אביבה שליט?

      אהבתי

      • שטוטית הגיב:

        אני קראתי את הראיון של אמילי עמרוסי
        עם אביבה גלעד מבלי לקרוא את מה שדבורית כתבה.
        ~
        אני חושבת שכל הזמן גלעד שליט צריך להשאר בתודעה של כולנו =
        במוספי החג כמו יום יום בעיתונות
        ~
        עד שישוב !

        אהבתי

      • קשיים בתפיסה הגיב:

        מה נסגר אתך?
        למה את מתעקשת לקרוא לה אביבה גלעד!?

        אהבתי

    • שטוטית הגיב:

      וואללה טוב שנכנסתי לכאן

      אביבה גלעד, אני קוראת לאביבה שליט
      אביבה גלעד? !
      לא יאומן
      ~
      ההסבר היחיד שאני יכולה לספק כשאני רואה
      שאני קוראת לאביבה שליט-אביבה גלעד
      הוא כנראה
      החיבור הזה בין האם לבנה
      ~
      מדהים בדרך כלל אני לא טועה
      אז כנראה שההסבר לכך
      הוא עמוק ומשהו שנובע מתת-ההכרה שלי
      ~
      נדהמתי
      ~
      תודה

      אהבתי

  14. שמחת זקנתי הגיב:

    ריו פרדיננד, לא ריו פרננדז.
    פרננדז זה לואיס, או לואי, שיבוא לאמן את נבחרתנו העלובה בקרוב, אם ירצה הלוזון

    V: תודה

    אהבתי

  15. בן רימוז' הגיב:

    אני לא חובב של בן כספית אבל הפעם אני מאחל לו שיעמוד במבחן במהרה. אני מבטיח אפילו לזרוק לו שקל בכל פעם שאעבור על פניו.

    אהבתי

  16. נדמה לי שכבר הגיב:

    קראתי את הכתבה של יהודה נוריאל ועינת פישביין, מאת אותו כותב, לא מזמן? שנה, ככה?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אולי קראת על אירועי ואדי סאליב בסופשבוע, עם עזיבתו את העיתון, מאי 2008:

      יהודה נוריאל (מתנת פרידה?) כותב על אירועי ואדי סאליב ב-יולי 59', ועל ועדת החקירה שהוקמה בעקבותיהם. המסמכים שמביא נוריאל מפורסמים בעיתונות לראשונה.
      גזענות, בורות, בוז, שנאה ולעג של הממסד האשכנזי כלפי יוצאי ארצות המזרח עולים מהם. מסמכים קשים לקריאה.
      רוב הזמן אני רוצה לקוות שאין יותר גזענות בישראל, אבל אז אני שומעת סיפורים כאלו ואחרים……

      אהבתי

  17. מנחם דונש הגיב:

    http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3400187,00.html

    א. יש לפחות שתי קבוצות של פיזיקאים: עיוניים ושימושיים (או ניסוייים). הפיזיקאים בכל קבוצה סבורים, מן הסתם, שהם תורמים יותר לפיזיקה.
    ב. הנה כמה דוגמאות:
    הגרוויטציה של ניוטון – עיונית.
    פאראדיי – שימושי.
    האלקטרומגנטיות של מקסוול – בעקבות פאראדיי – עיונית.
    תורת היחסות הפרטית והכללית של איינשטיין – עיונית.
    מכניקת הקוואנטים – עיונית.
    הקווארקים – עיונית.
    (המשך יבוא)

    אהבתי

  18. מנחם דונש הגיב:

    ייתכן כי בניסוי במאיץ החלקיקים בצרן שבשווייץ – יגלו משהו.
    שמעתי לפני שנים אחדות כי הפיזיקה תקועה.
    מדוע בכלל הקימו מאיץ חלקיקים בארצות-הברית?
    מנסים לגרום לחלקיקים באטום להגיע למהירויות קרובות למהירות האור. לשם כך יש להאיץ אותם.
    כאשר לחלקיקים יש מהירות גבוהה, יש להם גם אנרגיה גדולה (וחלק מהמסה שלהם הופכת לאנרגיה).
    (המשך יבוא)

    אהבתי

  19. מנחם דונש הגיב:

    ומדוע צריך לבנות מאיץ חלקיקים גם באירופה?
    נו, באמת. יש איחוד אירופי. לא כן?
    ומה עם תורת המפץ הגדול? אני, חצי אנאלפבית, מתעקש בינתיִם לא לנסות ללמוד אותה.

    אהבתי

  20. דודי הגיב:

    כשגרנט מתראיין יש סוףסוף סיכוי שהוא יתבלבל ויפרט על יחסיו הנכלוליים עם בעלי הון סוכני שחקנים ועיתונאים

    אהבתי

  21. שטוטית הגיב:

    לא אוהבת את הפירסומת הנוכחית של קסטרו והרזון השדוף של הדוגמנית איך קוראים לה בכלל?
    סליחה שאני לא מעודכנת
    ~
    ולא דובר שלא מעודדים אנורקסיה שאבין?

    אהבתי

  22. באמת מה רצית מקום ראיון עם גראנט? ראיון עם צופית? לכבדו החג אין יפה כמו הרעיון לעשות ראיון עם אברם!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s