די לרטרו

בכיוון השעון: ישראל היום, מעריב, ידיעות, הארץ
–

כותרות העיתונים עמוסות בכל כך הרבה הפניות לערב החג, עד שכלל לא ברור מהן כותרות היום. מה שכן, אם חשבתם שכבר קראתם הכל על היחסים המשבריים עם אובמה, טעיתם. כי מה שתקבלו היום זה סיקור נרחב, כאילו להבדיל מהסיקור הדל במהלך השבוע.
–
בעוד בידיעות זוכה ברק לכותרת הראשית עם "להגיד כן לאובמה", במעריב הוא זוכה לאזכור מתוך דו"ח מבקר המדינה, על אירוע בקריה שהפך למסיבתו הפרטית.
אני רק לא מבינה למה כותרת המשנה בעיתון המודפס נפתחת במילים "ברק מסרב להפסיק את מסע הבזבוזים, אם האירוע המדובר היה ביום העצמאות האחרון.
הרי אנחנו יודעים שהוא משתדל, וגם מוכר (הווה מתמשך) את דירתו במגדלי אקירוב.
–
למה הכוונה בכותרת הראשית של ישראל היום, "לא תהיה פגיעה בריבונות בי-ם"? מי אומר?
ואגב, קיצור כזה בכותרת (י-ם) – לא משהו בכלל.
–

אובמה/אובאמה

למה ישראל היום (העיתון היחיד) מתעקש לקרוא לו אובאמה? כדי להדגיש את מוצאו הערבי מוסלמי לכאורה?
אפילו מקור ראשון קורא לו אובמה.
–

–

רמון והביביתון
הסבה את תשומת לבי  הדס אתמול בתגובות:
חמקה מעיניך תגובתו של רמון בישראל היום בתגובה להאשמות נגדו:
”אוי לה למדינה שראשיה באמצעות הביביתון הידוע כישראל היום מפזרים דברי הבל שלא היו ולא נבראו”.
–
רמון הוא גם ידיד ומקורב לנוני מוזס.

–
נשים נשים
טוב שבא לילסדה, כך אפשר להציב ארבע אמהות בשער מוספשבת (הנשים שהוציאו אותנו מלבנון, חן קוטס-בר).
–
–
מעלים גרה
אתמול עוד הייתי סלחנית לכתבת הסיפולוקס של מוסף כלכליסט, אבל הבוקר אני רואה ששער מוסף הארץ (128 ע') מוקדש לבישול הישראלי מקום המדינה ועד ימינו, וישר אני חוטפת בחילה בהיזכרי בריח העוף המכובס ובמרק הלוקשן ובספגטי הנוקשה ועליו קטשופ. ובלי שום קשר לסטיות הקולינריות שלי: די נו, אי אפשר להתרפק על שישים (ו-2) השנים האומללות שלנו פה בלי הכרה, כל יומיים וחצי, מה תעשו בגליונות יום העצמאות? קופסת קק"ל, הקוקו והסרפאן טייק 4,098? אולי פורנו עברי? משאל הסרטים הישראליים הכי אהובים?

–
סייד קשוע-פורטנוי
אל תשאלו מה קרה לו על הבמה.
–

לחם עבודה
לעכבר העיר יש מבקר קולנוע חדש, עופר מתן, ויאיר רוה מבקר את ביקורתו.
–
–

נועם שרביט לשעבר גלובס, כותב במעריב מתחילת מרץ.

–
–

ספרות יפה

ארבע שנים אחרי הספר הקודם יצא הוצא מהקשרו 5 (מרדכי אלון, אמיר דורון, הוצאת גלורי).
הספר מחולק לשערים, לפי הדוברים, וכך אפשר למצוא את פניני בוני גינצבורג או דני נוימן בנפרד.
אפילו אדם כמוני, בור ועם הארץ בספורט (טוב, לא רק בספורט) יכול להבין שהאנשים המלווים אתכם במשחקים ובאירועים מלרלרים בלי הכרה.

–
VTV

בגלל הקדימונים, חיכיתי בקוצר רוח לסיפור של עמרי אסנהיים בעובדה על שמעון קופר מקיבוץ אייל הנשוי ברביעית, ששתיים מנשותיו מתו בנסיבות דומות. היה בלשי כדבעי. חבל שאסנהיים ועורכיו לא צפו קודם לכן במיני סדרה המהוללה המדרגות. היו יכולים ללמוד ממנה רבות לקראת עבודתם על התחקיר.
יש אותה באוזן, לידיעת אסנהיים, אילנה דיין והמתעניינים.

–
–
בלוגלנד
למה מעריב (מוספשבת) ממשיך להפנות לבלוג של בן כספית, בעוד שהוא נטש אותו, כזכור, בתחילת פברואר?
–

–

הטוקבקיסטים
–

תחרות טוקבקים בין אתרים נפתחת מיד.
אבל אל דאגה, לא הטוקבקיסטים ייהנו, רק האתרים.
אני רק תוהה איך ייבדקו אתרים שיכתבו טוקבקים מטעם עצמם.
–

טיים אאוט

עם רשימת 100 האנשים הסקסיים בתל אביב. הרוב המכריע שחקנים. ויש גם קצת מוזיקאים. ודוגמניות. וקצת עיתונאים: דנה ספקטור, אטילה שומפלבי. ובמאים – ארי פולמן, זהר וגנר.
–

–
משיח לא בא
25 שנים לתקליט של שלום חנוך.
נויה כוכבי חוזרת לבדוק את הבדלים.
–

–
–

לפני פיזור
זכרתם להזיז את השעון שעה אחת קדימה?
רק למה השעון בשער ישראל היום מורה על עשר ועשרה? אתמהה.