לאן נעלם ליברמן?

איתמר דאובה, מאייר, היה פרילאנסר במעריב, ואייר בקביעות במוספשבת. משעזב רמי רוטהולץ, עורכו, התפנה משם, כחלק מאנשי המערכת.
לפני שבועיים החל דאובה מאייר בקביעות את הטור של סימה קדמון בידיעות.
הבעלות על הדמויות הפוליטיות שאייר למעריב עדיין שנויה במחלוקת, אבל המעשה שנעשה עם האיור של אובמה ונתניהו הוא חסר תקדים: ליברמן סולק מהאיור המקורי (רצ"ב) וכך גם שונתה המשמעות.
מי שמע על דבר שכזה?

מעריב, כותרת ראשית, יום ראשון, 14.3.10
–

–

האיור המקורי של דאובה.
–
–

בלעין ונעלין

הפכו לשטח צבאי סגור אחרי חמשנות מאבק, עד אוגוסט. מה יעשו כעת מפגיני שישי?

–
–

עיתונות במצור
כבוד על הפריצה לעורף האויב ועל כתבת השטח אותה נשלח יותם פלדמן להכין עבור המקור של ערוץ 10, בעיקר בימים בהם עיתונאים נוהגים בעיקר לחמם את כסאם ולקבל את כל המידע שהם זקוקים לו בהינף מייל, אבל האם לא עבר פה מישהו את הגבול? האם שולחיו והוא עצמו ידעו שמדובר בסכנת חיים ושאפשר לירות בו, במקרה הרע, ולעצור אותו ולהעמידו לדין המקרה הטוב?

–
–
מסמסי אותו
קובי פרץ ואמרגנו חשודים בהעלמות מס, הצילו! העיתונים חוגגים בעמוד השער.
או, כמאמר השיר:
בלבלי אותו אל תעשי לו חשבון,
בלבלי אותו עד שלא יוכל לישון,
בלבלי אותו כמו שבילבלת אותי,
בלבלי אותו בלבלי.
–
–

ברשת
רן הר-נבו, בעליו של מיזם הווידיאו 5min – אחריו אני עוקבת מיומו הראשון ממש – מספר על עלייתו ועלייתו.

–
–

VTV

את חטופים מלווה פורום אקדמי שמנתח את הסדרה. ד"ר מוטי נייגר ממכללת נתניה על החטופים כמיתוס ועל שבויים באתוס.
–
סליחה מידידי צפניה, אבל אני לא מצליחה להבין אנשים שבכלל מזכירים את המילה "אירוויזיון" או "קדם אירוויזיון", על כל הכרוך בכך, שלא לדבר על צופים ב- מהמרים, מתכוננים לקדם וכו'.
–

ספרים
בגלל שאני גרה בקיטון, אני לא מכניסה יותר שום חפץ חדש הביתה, כולל ספרים (ואנשים). אבל ספר אחד שיצא עכשיו עורר את התרגשותי: פרנסיס בייקון או דיוקנו של האדם המרוקן מאנושיותו.
–

–

חשיבתה של מח' הגהה לעולם הפשע
–

–
על פי הכותרת בשער הארץ, רצח אדם את אשתו וניסה להתאבד. על פי הטקסט – את גרושתו.
באתר תוקן העניין.

–

ישראל היום, ספורט
מדי כמה ימים אני מקבלת את טבלאות הליגה של העיתון, מרובבות בטעויות המתייחסות לתוצאות השונות. אולי זה לא נראה לעורכים חשוב, אולי הספורט בישר"ה נועד לקישוט ולסיבור העין בלבד, אבל רבאק, נו.

–
–
מח' רענון
חיפשתי משהו שכתבתי פה בעבר על הדיוטי פרי. לא מצאתי, אבל לעומת זאת, התברר לי שהחיפוש הזה מוליך אותי לכל המקומות בבלוג בהם כתבתי "אידיוטי". מתבר שזו הקללה המועדפת עלי. בושה, בושה.
–
לפני פיזור
המשך יבוא.