אצבעות שחורות 26.2.10

–

פירורי פורים

רוצים אנחנו כתבה עם נבחרת החלומות של הרייטינג הישראלי בסופשבוע, אבל אנשי ארצ"נ מרגישים שחייהם ודבריהם נלעסו כבר עשרים מיליון פעם. פורים בפתח. צריך שער. מושך. עם ערך חברתי. לא רק בידורי. אבל שיתאים לחבר'ס. וליח"צ. ולעיתון. מה נעשה?
או, מצאנו: חברי הנבחרת יתנו משלוחי מנות לאנשים נערצים עליהם. או חברים שלהם. או גם וגם. ניצולת שואה. מתנדבת בעמותת חיבוק ראשון. חבר ללימודים מבית צבי. החבר'ה מהכדורגל. להקה ישראלית.
הנה אנחנו. גם נותנים וגם מקבלים. אוף, כמה מאמץ וכמה אילוץ.
–

ובמיוחד לקוראי הבלוג מהצד הנכון של המפה: גדעון לוי מתחפש לאוהב ישראל.
–
מוסף הארץ בפרויקט תחפושות: דוגמנויות התחפשו רק בבגדים ובאבזרים שיש להן בבית. נפלא, לא?
אם כך, למה יש קרדיטים לחנויות בגדים ונעליים כמו אובססיה והמחתרת, ואהבה לשנייה?
–

טקסט שנכתב בשישי בלילה, אחרי ארצ"נ, ומועלה לאתר מיד. לא חדשות קשות על רעש בצ'ילה, אלא ביקורטלוויזיה. וואוו.
באשר להתלהבות מתוכנית פורים ומעיבוד המגילה – צר לי, לא. אבל ממש לא. לא עושה לי טוב, הפוסטמודרניזם הזה.

–

אורי קורב
הפתעה הפתעה – בן דרור ימיני בעד חופש הביטוי האקדמי של העו"ד. נקווה שזה מה שהיה כותב גם אם הסיפור היה של מעריב:
–

"שעות ארוכות נמשכה השבוע חקירתו של עו"ד אורי קורב. לא ברור מה היה לחקור. הדברים נאמרו במסגרת אקדמית. חופש הביטוי האקדמי היה אמור לכסות על הכל בכל. הרי מרצים ישראלים אומרים דברי בלע והסתה נגד המדינה. הנזק שהם גורמים גרוע הרבה יותר. הם גם זוכים למשכורת על חשבון המדינה. זה מרגיז, זה מעצבן. אסור לגעת בהם, וטוב שכך. אז מדוע חוקרים את קורב?"

–

יצחק לאור
–
תחקירנית ערוץ 2 התקשרה לאחת מעובדות הארץ בדצמבר האחרון, וניסתה לדובב אותה בעניין מעשיו של לאור. ככל הנראה התחקיר לא צלח אז, ומי שבסוף הצליח להרים אותו הוא ערוץ 10.

–

אשכר אלדן כהן עונה לגליה יהב, שהתעמתה עם נסלי ברדה על אודות התחקיר בערוץ 10.

–

למנוי שביקש להפסיק את יחסיו עם הארץ נאמר שלאור הושעה מכתיבה בעיתון.
(טוקבק: אמיר)

–

וואלה ו-ynet ושתילי הזיתים
האם כתבי האתרים הללו מתארים את המתרחש בהפגנות מבלי להבין מה קורה שם?
מתברר שכן, לפי עדותו של אמיתי סנדי, שנכח באחד האירועים, ולא מצא קשר בין שהתרחש בשטח לבין תיאורם.

–

VTV
כתבות אולפן שישי, לבחירתכם: החיים בבית משפחת פוליאקוב התערבבו לגמרי עם הסדרה, ולהפך; נשים דרוזיות שניצלו ממוות על ידי בני זוגן ועוד.

—

האח הגדול שועט לגמר

הארץ: יורם זק, Aka האח הגדול, על חייו מאחורי המצלמות.

–

ישראל היום (שיש לו שת"פ עם התוכנית from day one): איילה רשף (בשער).
הקטע הכי גדול של הראיון הוא שיחת טלפון שקיבל המראיין, יובל אברמוביץ' מעירית לינור, שהזדעקה להגן על יחסי איילה וסער (וואוו, אני לומדת מהר, ועוד בלי לצפות באף תוכנית).

–
H&M
שושנה חן, כזכור מאתמול, טסה לשטוקהולם לרכוש שמאטעס וחזרה בלי. סיגל ארביטמן מישראל היום הגיעה לראיון עבודה בחברה, לקראת פתיחת שני הסניפים המקומיים בעוד פחות משבועיים בס"ד.
רעיון וביצוע נחמדים. רק מה, די עם התיאור הזה של כמה נורא קשה לקום בבוקר, המאפיין עיתונאים רבים. לפחות שלא יידעו שאתם קמים ב-12, נו.

–

צרות בכותרות
"נו איתכם" (7 לילות, על אנשי תרבות שחדלו מעשייה, פומבית לפחות). לא הבנתי את הכותרת.
–
"כמה יוסי" (שם, על יוסי מרשק, אקס מיה דגן). כמה צפוי.
–

וגם במודעות

פורים עלינו, ו-7 ימים רק עם 88 עמודים, בדיוק כמו מוסף הארץ?
סופשבוע וישראל היום 64.

–

ילדים גדולים
כתבות על בני שלושים שגרים בבית ההורים? ראינו.
הנה עוד אחת. כנראה שלא נס ליחן.
–

נשים נשים
מאז שיאיר טרצ'יצקי עזב את מעריב הוא מתמנן כפרילאנסר ברחבי הממלכה השביעית: בחמישי (דעות ידיעות) הציע לנתניהו למנות את שלי יחימוביץ' לתפקיד השרה הממונה על רשות השידור, למרות שהיא ממבקריו הנחרצים, כי כך ימנה "מינוי פוליטי שהוא אנטי פוליטי"…. וגם יוכל "להיזכר כראש הממשלה שהצליח להציל את השידור הציבורי" ולהראות "שכשהמטרה ראויה, אתה יודע להתעלות מעל השיקולים הצרים". יחימוביץ' דיברה על הערוץ גם פה (דקה 2:00).
–
במוסף G של גלובס טרצ'יצקי על מקומות עבודה המתנהלים רק עלי ידי נשים. נסו ותיהנו.

–
ג'יין פונדה על מיעוט הנשים בהוליווד, דווקא בשנה בה ייתכן שבמאית (קתרין ביגלו) תזכה באוסקר: מספר הבמאיות התדרדר ב-2% מאז 2008, וב-2009 היו רק 7% במאיות מקרב החתומים על 250 הסרטים הגדולים של השנה. זה היה גם המספר ב-1987. ועדיין ברשימת ה-250 – רק 2% צלמות ורק 8% מהכותבות הן נשים. ב-86% מהסרטים אין כלל קרדיט לנשים כותבות.
היא קוראת לנשים להצטרף ל-Women's media center ארגון שנועד לקדם נשים במדיה.

–

לחם עבודה
–
כמה קיבלו דורותי בשנה וחצי שלהם במעריב?

–

כך הפך השדרן החביב דן רביב ליחצ"ן של אלדסון.

–

הארץ סופרים
נותרו עוד יומיים למשלוח סיפורים לתחרות של הארץ.

–

המיצב של צדוק בן דוד
ננעל הלילה ב-22:00, אם חשקה נפשכם להצטרף לכל המדינה, שכבר צפתה בו.

–

הטוקבקיסטים
אוי אוי אוי. שועלן וליהי נעלמו לעד. כמה עצוב. אין יותר מתח מיני בטוקבקים, אין יותר יצרים גועשים. וויי וויי וויי.
אבל תודה לרחביה ברמן שתופס את מקומם.

–

לעברת
שכחתי, דילגתי, לא הספקתי. סיכום העשור בעברית של הזירה הלשונית. קבלו תיקון.

–

מח' הגהה
–

(נרג')
–

לפני פיזור
ח"ח לרון קופמן ולמקפלות שהחזירו את הצבע ללחיי ואת הברק לעיניי.