היום הוא היום

cotarot222

החיסול בדובאי
עוד ימשיך לקשט כמה ימים את הכותרות והעמודים הראשיים של העיתונים, כך נראה. ידיעות עם "בעקבות סוכני המוסד". פרטים מתוך האינדיפנדנט וג'ואיש כרוניקל עוזרים לעבות את הידיעות.
אחרי שהארץ דיווח אתמול על מיכאל בודנהיימר ישראלי כלשהו שהוציא דרכון גרמני בקלן בקיץ האחרון, יצאו רונן ברגמן וניר גונטז' בידיעות לבניין משרדים בעיירת הספר הרצליה לחפש אותו, ומצאו ש"החלל שבו שכן המשרד הושכר, כך מתברר, מחברה שמספקת משרדים וירטואליים לכל המבקש – מדובר בשירות שמספק חדרים מאובזרים, מזכירה, שירותי טלפון ופקס, לאנשים שמבקשים להציג עצמם כבעלי עסק משגשג ומאורגן, גם כשכזה לא באמת קיים. לנו זה נשמע כפתרון קסם עבור סוכן סמוי שמחפש כיסוי".
לכתבה מצורפים תצלומי שלטי ההכוונה של הבניין: אחד משלשום, עליו מופיע השם בודנהיימר ואחד מאתמול, בו השם נעלם.

גם במעריב זו הכותרת הראשית, ופה החמאס מחפש חפרפרת שהדליפה מידע על תנועותיו של מבחוח.
ידיעה על כך פרסם עמית כהן ב-17 בחודש. אז מה חדש? למה היום זו כותרת ראשית?

הארץ בראשית על הודעת הגינוי שצפוי להוציא האיחוד האירופי ובישראל היום זו הכותרת השנייה, ודן מרגלית אומר "שלא יטיפו לנו; כל 'מוסד' משתמש בדרכונים לא-לו".
יכולהיות, אבל לא בכזו חלמאות.

לחם עבודה

הארץ בחידוש מרעיש מהבוקר (תוס': רטרו לתחילת שנות התשעים בעיתון): לכל עמוד חדשות יש עכשיו אבא ואמא, ובתחתיתו כתוב מי ערך את העמוד. מבחינתי זה ממש סבבה, כך אני יכולה לפנות ישירות לאנשים ספציפיים, ולא לכלל עורכי הדסק, אבל זה נראה יותר כמו הערה שצריכה הייתה להישמר במערכת, כי עד כמה זה באמת חשוב לקוראים, או עד כמה הם מבינים את המשמעות של האמירה הזו?
מעניין אם העיתונים האחרים ילכו בעקבות החידוש.

בנוסף, שני מדורים חדשים בעיתון, עליהם מדווח בשער, ממש בצמוד ללוגו: שיחת היום (תוס': מדור מחודש), כתבי הארץ מראיינים את האנשים שעשו כותרות. והבוקר משהו מדהים ובעיקר מרענן, שלא הייתם משווים בנפשכם לרגע: ארי שביט מראיין את בנימין נתניהו.

המדור החדש השני הוא נכון להיום (בשער האחורי של גלריה). מדור שראיתם רבים כמוהו בכל עיתון יומי או במוסף "למשפחה" בעשרות נקודות בזמן.
יוצאים מהבית: מחול, מפגש, תערוכה. נשארים בבית: ספר, טלוויזיה. טיול, מתכון, פסטיבל שוקולד. כר נרחב ליחצנים שיעוטו בטירוף על עורכי המדור האומללים.

שמות שני המדורים – שיחת היום ונכון להיום – מתכתבים עם ישראל היום. האם אנו בדרך לעוד איחוד מרגש?

חפרפרת
בסאנדיי טיימס, עוזי מחניימי, שמביא זה יותר מעשור חומרים שאי אפשר לפרסם בתקשורת הישראלית, אלא אם מצטטים מקורות זרים, הספורט הלאומי בישראל מאז התפוצצה פרשת הדרכונים (או פרשיות קודמות רבות). נחום ברנע כותב על חוסר התוחלת שבמשחקי הלפ"ז (לפי פרסומים זרים) במדור הדעות של ידיעות.

מעגלובס
מעריב הודיע אתמול שמתקיים מו"מ עם גלובס לצירוף מוסף כלכלי יומי בשם גלובס עסקים למעריב.

נוסח ההודעה ששלחה החברה לרשות לניירות ערך:

הנדון: דוח מיידי
ניתן בזה דוח מיידי, כי מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, חברת בת בבעלות מלאה של החברה ("הוצאת
מודיעין") והמו"ל של העיתון מעריב, מנהלת משא ומתן עם גלובס פבלישר עיתנות ( 1983 ) בע"מ,
המו"ל של עיתון העסקים גלובס ("גלובס"), לשיתוף פעולה, על פיו יצורף לעיתון מעריב מדי בוקר
מוסף כלכלי יומי שיכונה "גלובס עסקים" או שם דומה אחר שיוסכם בין הצדדים.

סופו של מעריב עסקים?
ועוד כמה נתונים על מצבו הכלכלי של מעריב.

הרב אלון

על פי ידיעות, משפחת אלון פנתה ליועץ התקשורת רוני רימון, ואילו פורום תקנה בודק התקשרות עם משה תאומים.

אבישי בן חיים מסביר את ההתנהלות של מעריב לגבי הרב אלון תחת הכותרת "יופסק מסע הציד". ובעיקר את כל הסייגים ששם לעצמו העיתון, על אף הפרסומים בפורום תקנה. בעיתון המודפס מוקדש לידיעה כל עמוד 8. עם כל הכבוד להיגיון שבדברים, הם נראים יותר כמו כתב הגנה של מעריב.

חמשאלות לתקשורת העוינת.

יצחק לאור
רן יגיל מפשפש בשירתו של יצחק לאור ומוצא שם רמזים להתנהלותו. די נו, יש גבול.

לידיעת משרד התיירות

תשדיר שירות סקסי לקידום התיירות לישראל (בחסות הבלוג תיקון עולם)

SIZE DOESN'T MATTER – BIG PARADISE.

VTV
איל ברקוביץ' באולפן שישי.
וההתייחסויות. 1. 2. 3.

שלא תגידו שידיעות כותבים רק דברים חיוביים על הוט. בשער האחורי כותבת נופר סיני על אישה דתיה ממודיעין שנכדיה הזמינו לראות בהוט VOD סרט על דובוני אכפת לי ובמקום זה קיבלו סרט כחול. הסבתא המסורה אומרת "הרגשתי שמשהו מוזר אבל לא רציתי לשרוף את השניצלים, אז לא ניגשתי לבדוק".
מחברת הוט נמסר כי לא ידוע להם על מקרה דומה.
אמממ, אולי זה למעשה פרסום סמוי להוט.

דליה מזור חוגגת 60, עוזבת את הערוץ הראשון ומתראיינת לרז שכניק (ידיעות, 24):
על נשים בערוץ (בעבר) היא אומרת:
"לא היו לי אשליות לגבי מבט. הייתי שם 13 שנה והגשתי עם חיים יבין ועם מנשה רז.
ונהנית?
לא בצורה שהייתי רוצה, כי היה אז עידן שוביניסטי מאוד חזק, מצב שלא נתן לנשים להתקדם. היה אז עולם אחר. לא שוויוני. לא נתנו לנשים לפתוח מהדורה, לראיין או לקרוא ידיעות ביטחוניות. היינו בבחינת קישוט יותר מכל דבר אחר
".

"בכירי היעתונאים בטלוויזיה המסחרית" יוצאים בקריאה להצלת השירות הציבורי (מעריב בכפולת האמצע של החדשות).

ידיעות התעשת רק אתמול, אחרי הסו"ש, והקדיש כפולה (8-9) לרשות השידור.

איזה דפק יחצני: רשת הודיעה הבוקר ששידור עד החתונה נדחה ל-16 במרץ. עונתה השנייה של הסדרה צריכה הייתה לעלות השבוע, ולפיכך זכתה גם לשלוש כתבות במגזיני הסו"ש.
וההסבר של רשת:
"נותרו עוד 3 פרקים להכל דבש והוחלט שהיא תשובץ אחרי שבוע סוף בימי שלישי כתוכנית שנייה בפריים. עד החתונה תשובץ בימי שלישי כשהכל דבש תסתיים".
עכשיו תשאלו, נו, וכל זה לא היה ידוע בשבוע שעבר, לפני ההחלטה על עליית עד החתונה?

הפרטיות? מתה מזמן

הסוציולוג ד"ר מארק סמית, שישתתף בכנס איגוד האינטרנט מספר לטל שניידר שפייסבוק הוא לא ההתחלה: ויתרנו על הפרטיות שלנו לפני 35 שנה, עם פרוץ כרטיסי האשראי וקווי הטלפון הביתיים.

אבי לן, חטטן סטטוסים בפייסבוק מצא את הסיפור המדהים של האמן יורם קופרמינץ, שקבר 750 עבודות שלו, ושיגר את מפת מיקומן לכתובת אקראית בגרמניה. בשבוע שעבר קיבל מכתב בחזרה, ובאמצעותו הוא שולף כמה עבודות מהאדמה.


הלך לעולמו

הח"כ לשעבר והרב מנחם פרוש בגיל 94. כל העיתונים דיווחו על כך בשעריהם.
במעריב הידיעה על מותו מופיעה בע' 4. בהארץ – 8, בישר"ה, 9, בידיעות הוא נדחק לע' 23.

התיקונים
פרס התיקון האניגמטי
(ידיעות 23)
"ביום שישי 19.2.10, בידיעה מונית הסיוטים, התפרסמה בטעות תמונתו של אדם שאין לו כל קשר לסיפור ואינו חשוד בדברים שיוחסו לו בידיעה. אנו מצטערים על הטעות".

מח' הגהה

ישראל היום ע' 17

isra222

לפני פיזור

מכבי ת"א נגד הפועל ת"א.
למי השער הכי יפה?

sport222

אם תהיתם מיהו אבי הפסיכולוגיה ואבי המהפכה, הרי שמדובר באבי נמני (עוד דמיון בין הכותרות בישר"ה ובהארץ).

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שוטף פלוס 30, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

35 תגובות על היום הוא היום

  1. מוכמי מוכמי הגיב:

    רן יגיל אידיוט.
    לקשור אלימות שבשירה לאלימות שבחיים? וואלה יופי, נוציא צו מעצר לחצי מהמשוררים והאמנים בעולם. היצירות שלהם ישמשו כעדות. נדמה לי שאביתר בנאי כתב שיר על כך שהוא אונס ורוצח בחורה. איזקו אותו!

    אהבתי

    • דפי קודיש וייכרט הגיב:

      יגיל קושר קודם כל את האלימות המינית לאלימות בכלל בהתנהלותו היומיומית של לאור, כולל הכאת מנחם בן (שמצדו מתעקש כי הצליח להמלט לפני שפגעה בו הבעיטה) ותגובות אלימות לביקורות (גילוי נאות: גם אני זכיתי לתגובות כאלה מצידו, שכללו החפצה מוחלטת גם ללא הערות סקסיסטיות מפורשות).
      בנוסף, כל מי שיצירתו גדושה באלימות רבה כל כך חשוד בעיני במשיכה לחומרים האלימים הללו, ולאור קיצוני בכתיבתו יותר מאבותיו הרוחניים ויזלטיר ולוין (כפי שמציין יגיל).
      ומצד שני, יגיל מחמיא לכתיבתו המוקדמת של לאור מבחינה ספרותית למרות הסתייגויותיו הערכיות ממנה. מעולם לא חלקתי עם יגיל את הערכתו הספרותית ללאור המוקדם, אבל אפשר להבין מהיכן היא נובעת.
      אפשר להעריך יצירה שיוצרה אדם נתעב (ת.ס אליוט, נתן זך, לני ריפנשטאל – ולא, אני לא משווה ביניהם). אפשר גם להעריך יצירה לא מוסרית מבחינה אמנותית (שוב ריפנשטאל). ואפשר לפעמים להסיק מהיצירה על היוצר, ובמקרה זה אני מסכימה עם יגיל כמעט לחלוטין.

      אהבתי

      • מוכמי מוכמי הגיב:

        ברגע שמישהו מצביע על שירה ואומר – "שימו לב אליה, יש כאן רמזים מטרימים", הוא מפיל את החשד על האמנות כולה. האם להבא על אמנים להיזהר ביצירתם, למתן ולהמתיק את מסריה, רק כדי שרן יגילים לא יצביעו גם עליהם וירמזו שיש לחשוד בהם? יצירות שממילא ברבים מהמקרים משמשות כסובלימציה של אגרסיות במציאות? איפה הייתה התרבות שלנו כיום אם יוצרים ואמנים לא היו כותבים, מביימים ומציירים על נושאים של אלימות, כוח, טוב ורע?
        אני לא מדברת על הערכות יצירות של אנשים נתעבים. אני מפרידה כרגע את האנשים הנתעבים מיצירותיהם, כי לפי הטור של יגיל זו השירה שנמצאת כרגע על ספסל הנאשמים. אמנות שהפכה לחומר ראיות. שיחקרו את לאור עצמו, שיחקרו את קרבנותיו. השירה שלו לא שייכת לעניין. דון מקלין לא באמת הרג אף אחד ברכּות, יו נואו.

        אהבתי

      • ירון הגיב:

        נתן זך אדם נתעב? על מה ולמה?

        אהבתי

      • שולמית הגיב:

        גם לי נראה שיגיל נגע באספקט מסוים בהתנהלותו של לאור ובשירתו.זה לגיטימי ואפילו מעניין.
        נראה לי שההערה" רן יגיל מפשפש בשירתו של יצחק לאור ומוצא שם רמזים להתנהלותו. די נו, יש גבול." לא הולמת מפני שהיא מרמזת להתנהלות לא נאותה של יגיל.

        אהבתי

    • מוזיקלי הגיב:

      מה שעשה רן יגיל הוא לגמרי לגיטימי. 2 תגובות היו די טיפשיות בעיני: 1. שלך, בשל המשפט הראשון. ועוד יותר של וולווט שאמרה דברי ביקורת מעמיקים ומתומצתים בביטוי "נו, באמת"
      נו, באמת באמת.

      אהבתי

      • כלבה שבוע הגיב:

        המשפט האחרון של 'מוכמי מוכמי' השכיב אותי מצחוק.
        וגם: לא סובלת את לאור כאדם אבל ה*$&@^) יודע לכתוב. ואין סיבה לפשפש בכתביו. כבר ידענו פרסונות ציבוריות שאצלן היה ההיפך: נופת צופים מבחוץ, שבע תועבות בליבן. אז חלאס.

        אהבתי

  2. בן רימוז' הגיב:

    מילא שנכון להיום זה שם שמתכתב עם ישראל היום, אבל זהר ארגוב? בהארץ?(-:

    אהבתי

  3. הקיד הגיב:

    כל ארבעת העיתונים לוקים במחלת התלאביביות כמרכז העולם. כולה משחק בין מקום שני לשלישי על הזכות להיות סגנו של בר כוכבא. ישר"ה היום לוקה בזה הכי פחות, גם מסיבות טכניות של מיקום ומשאבי מדור הספורט וכמובן בגלל שזה עיתון פאשיסטי סותם פיות שמשרת את ביבי ורוצה לדכא את התל אביבים.
    השער של ידיעות, כדרכו, קלישאתי וחסר מעוף לחלוטין. של מעריב מוצלח מעט יותר. נקווה ששערים יפים יותר יהיו הערב ורצוי שכמה שיותר מהם יפלו ברשת של הפועל.

    אהבתי

  4. א.כ. הגיב:

    דבורית,

    יפה ששמת לב ל"חידוש" בהארץ בכל מה שקשור לקרדיטים לעורכי העמודים.
    לדעתי זה בהחלט רעיון נכון וחכם והאמת היא שהחידוש כאן הוא משהו שהארץ נהג אגב לעשות בעבר. כבר עברו אומנם לא מעט שנים מאז אבל ההיגיון מאחורי מתן קרדיט לעורכים עדיין נשתמר .

    אהבתי

  5. אבי לן הגיב:

    דבורית יקירתי,
    אני חטטן סטטוסים? חחח אהבתי:)
    ועכשיו ברצינות: אני רוצה להגן על כבודם של הסטטוסים. ככל שאני מעמיק יותר, אני לומד על הדינמיקה המופלאה שלהם: מה שאנשים מרשים לעצמם לומר, וכיצד הם מנסחים זאת. המסע אל עולם המיקרו-בלוגינג מרתק. לטעמי זהו ז'אנר שעד עתה לא קיבל את הכבוד הראוי לו.
    אני שמח שהפרויקט שלי מוצא אוזן קשבת. הדף של של סטטוסים מצייצים מונה 2600 חברים, והוא הדף הכי שוקק פעילות שאני מכיר בפייסבוק.
    צפריר בשן אפילו כתב: "כל פעם שסטטוסים מצייצים מזכירים אותי אני עושה את הנאום של סאלי פילד באוסקר. פתטי, אני יודע".
    נ.ב.
    ומה איתך? מתי את מתחילה לפרסם סטטוסים?:)

    אהבתי

  6. הרב תרבותי שליט"א הגיב:

    עכשיו שיצחק לאור רק כותב ולא מנחה עורכים בדסק, כפי שציין חנוך מרמרי ב"עין השביעית", זה ממש רעיון מצוין, הבו קרדיט לעורכי עמודים ב"הארץ".
    עד השוביניסט הבא.

    אהבתי

  7. גם בר"ג, ידיעות בשקל הגיב:

    רח' ז'בוטינסקי בר"ג, שלט גדול בפתח פיצוצייה, ידיעות בשקל וידיעות שישי ב- 5 ש'. במקומות אחרים בר"ג שלטים על ידיעות בחינם לקונים מעל סכום מסויים.
    זה כבר לא רק תחנות דלק.
    זו כבר מכירה כללית כנראה.

    אהבתי

  8. יקיר אביב הגיב:

    "ישראל היום" מהיום, יום ב', עמוד 17, מתחת לתמונתו של מנכ"ל רשות השידור: "שקלאר: אני לא מתעבד שיעי" (כך במקור).

    http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2010%2F02%2F22

    אהבתי

  9. לינוי הגיב:

    פשש… יום שלם בלי שום "ציוני", "ציוני1" ושות'. היתכן שמדובר היה כל אותה עת באותו אדם? כי אם לא – סינכרון השתיקה ביניהם מרשים ביותר.

    אהבתי

  10. בונד ג בונד הגיב:

    ברנע כותב "יכולתי, כמובן, לכתוב על כך טוקבק לאחד מאתרי האינטרנט, או בלוג …"

    משהו בכ"ז מחלחל. אולי.

    אהבתי

  11. עדי בן יעקב הגיב:

    טוב ארי שביט מראין את ביביהו? זה פוליצר על בטוח. איך הוא קיבל את הראיון? זאת השאלה. איזה חשיפה איזה אומץ עיתונאי. משהו….

    אהבתי

  12. ברקוביץ ענק הגיב:

    מה שאייל עשה זה בדיוק מה שלומדים שנים בבי"ס לפרסום, ועכשיו עוד ילמדו את זה שנים.
    איל גרם לכל התקשורת לעסוק בו במשך יומיים רצופים, לא במדורי הספורט, בכותרות הראשיות, בכל תוכניות הטלויזיה…
    אייל דיבר לקהל יעד ברור מאוד, ובשפה שקהל היעד מבין, מבין ואוהב!
    כל ההצגה שלו הייתה מעולה ברמת על!
    האיליטיסתים יצקצקו, ויבקרו… אבל הם גם לא באים למשחקים, קוראים את עיתוני הספורט, רואים בו אליל, ומעודדים אותו ברחוב…
    התגובה של אלי (החמום) אוחנה פרימיטיבית, ברמה של אוהד כדורגל של בי"תר = עלה לו הסעיף המרוקאי.
    הפעם אולי הוא לא יבחר, אחרי ההדחה של הנבחר , יבחר ועוד איך.
    מה שברקו שכח בנוער, אוחנה לא למד ולא ילמד.

    אהבתי

  13. אסתי הגיב:

    שני המדורים המחופפים ב"הארץ" הם ביטוי לחדלונו המתמשך של דב אלפון, עורכו הראשי. מה בדיוק "נכון להיום" מלבד שניים-שלושה ארועים שמוזכרים שם, והכתיבה? תת רמה. מישהו בכלל עורך את זה? שלא לדבר על מדור שיחת היום, גלגולו של מדור שכבר ראינו כמותו ב"הארץ" לפני שנים. תוחזר אורית גלילי!

    אהבתי

  14. אלון גל הגיב:

    הוי רשת רשת!
    האמת – זו חבורה של מטומטמים, סלחו לי. העובדה שקשת מטאטאת איתם את הרצפה היא תוצאה של אחד הארגונים הכושלים יותר בתעשייה.
    כמי שבילה שם במסדרונות אני יודע שהפיאסקו של 'עד החתונה' הוא סימפטום לחוסר יכולת תכנונית ובעיקר לאי הבנה עמוקה ובסיסית של המדיום.
    האנשים ברשת חושבים שהתפקיד המרכזי שלהם הוא למלא את הזמן בין הפרסומות. אז הם מביאים פרסומאית לנהל את התוכן ולא מבינים איפה הרייטינג.
    אתם אמורים לעשות טלוויזיה, לאהוב טלוויזיה, להנות מטלוויזיה.
    בעצם אתם לא – תוך שנתיים פשוט לא תהיו קיימים.

    אהבתי

  15. צור הגיב:

    קרדיט לעורכו של כל אחד מעמודי החדשות אינו חידוש בהארץ. כך היה נהוג שם, זכורני, לפני כ-15 או 20 שנה. בפרט זכור לי שמו של יצחק לאור, שהיה חתום על חלק מהעמודים. הוא כבר היה אז משורר ומסאי ידוע, ולכן זה עורר את תשומת לבי. הנוהג היה קיים בעיתונים נוספים, וזכור לי שהצופה הנהיג זאת בשנותיו האחרונות – כלומר בעשור הנוכחי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s