אצבעות שחורות 19.2.10

המוסף לשבת (ידיעות)
סימה קדמון
מרעיפה מחמאות על החבר והקולגה שלה יאיר לפיד. היא יוצאת נגד חוק לפיד ואז כותבת:

"אני מודה: חשבתי שיאיר לפיד יוכל לשפר את הנוף הפוליטי הדל שלנו, לפחות בכל מה שקשור לכוונות טובות. אבל אנשים שאומרים מה שהם חושבים בעצם לא מתאימים לפוליטיקה הישראלית".


pinkas192

אחרי שבתחילת פברואר התפרסם בידיעות הסיפור של החברה של שרה נתניהו, ברכה שור, שהשתדלנה למען אלון פנקס לתפקיד השגריר באו"ם, מתראיין זה האחרון פה (אורי משגב).
על פרשת שור הוא אומר: "הדיווח בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות היה מדויק. היא אכן שלחה לי אי-מייל, שבו תיארה את מקור הבעיה כשרה נתניהו. אני הקלתי ראש בנושא, ובכל מקרה אינני מכיר את גברת נתניהו. העיתון והכתב יודעים היטב כי אינני מקור הידיעה, והאי-מייל הזה לא הועבר ממני לאיש. אגב, תוכנו היה בגדר שמועה שבועות לפני הפרסום. הגם שאין לי יד ורגל בעניין, אני באמת מצטער ומתייסר שנגרמה אי-נחת ואי-נעימות לגברת שור, שכל כוונתה הייתה טובה".
סליחה, איבדתי את היכולת להבין. אם ב' שלחה לא' מייל, והוא לא העביר אותו לאיש, והיא עצמה נפגעה מכך, מי העביר את המייל?


7 ימים
הסיבה לראיון השער עם גילה אלמגור (יואב בירנברג) היא הספר החדש שהיא מוציאה בהוצאת ידיעות ספרים. בדיוק כמו שהסיבה לשער בשבוע שעבר עם אבינדב בגין הוא הספר שהוציא הוא (הוצאת אחוזת בית).

אמיר קמינר
מראיין את ליאונרדו דיקפריו, אבל החצוף לא אומר מילה על ברפאלי, אלא מדבר על סקורסזה ואווטאר. נו באמת, אז בשביל מה כל זה? הרי התכנסנו למטרה אחת בלבד!

סופשבוע
אביעד פוהורילס מבלה ברשות השידור.

7 לילות
דומה שהרוחות סערו פה בגלל הראיון עם עומר דץ, הבן של (רונה קופרבוים). לא הבנתי למה. הוא רואיין לכבוד העונה השנייה של עד החתונה (שלישי, 22:20, ערוץ 2), בדיוק כמו טל ליפשיץ בתרבות מעריב וחלי גולדנברג ומיקי קם בגלריה. כך מתנהלת מערכת היח"צ של סדרות, סרטים וכל השאר.
מן הסתם יהיו עוד ראיונות עם הגיבורים והיוצרים בשבועות הקרובים. שום דבר מפתיע. בעניין דצג'וניור, נו, ילד בן 17. בעוד שנתיים הוא ירגיש קצת מטופש בהתייחס לראיון הזה (הביקור ביד ושם לא חידש לו, אם כי ללמוד על השואה זה הדבר היחיד שחשוב בהיסטוריה, ספרות ומתמטיקה מוגבר זה מיותר). אולי כבר היום הוא מרגיש כך. שום סיבה להתעצבן.

יצחק לאור

חנוך מרמרי מתאר את המשמרת שלו בהארץ, ונעמה כרמי עונה לו כהלכה.
כמוה גם בירנית גורן.
גם רביב דרוקר בבלוג שלו עונה למרמרי, ומוסיף עובדות.

מרמרי מתאר איזושהי אווירה אמורפית בכל דסק חדשות, שהתירה את חרצובות הלשון של הנוכחים, בלי הבדל דת גזע, מין ומעמד.
זאת ועוד: כמו שכותבת כרמי, הטרדה מינית אינה רק תוך ניצול יחסי מרות. ולא ברור למה מרמרי מתייחס רק לכך. יכולהיות, על פי התיאור שלו, שערוץ 10 שגה בתיאור הזה, וברור שצריך לתקן את הטעות, אבל כאמור, גם שני אנשים באותו מעמד יכולים למצוא עצמם, ומוצאים, בעמדת התוקף והמותקף.
בסוף דבריו כותב מרמרי שלמרות הכל, ימשיך לקרוא את לאור שאת כתיבתו הוא מעריך מאוד. לא זכור לי שמישהו קרא בכלל להחרים את כתביו.

לאור כתב ביקורת ספר בעמודי התרבות של העיתון השבוע. הטקסט נחסם לתגובות.

מאיר שניצר, שדעתו, כמתברר, כדעת מרמרי, התייחס אף הוא לעניין בתרבות מעריב (לא מופיע בנרג'):
"החיבור בין אמצעי תקשורת נגיש כמו רשת האינטרנט לבין נשק השמועה הוא קטלני. ולא רק למי שניזוק ישירות מהנושא, אלא גם לעצם הגדרתו של כל כלי תקשורת ככזה. שהרי הבלוגים, הפוסטים, הטוויטרים והאתרים הרחיבו, הגמישו ואולי אף הוציאו לפנסיה את מושג האתיקה המקצועית".

כתבת השער, הפרופיל של לאור בידיעות תל אביב (איתי אילנאי, זיו רביב, אביה בן דוד) מתייחסת בעיקר לחייו המקצועיים, ולא דנה בפרשיות המדוברות לאחרונה. יש תגובות של עורכי דינו, וכן מסגרת עם אשכר אלדן כהן, המספרת על השבועיים האחרונים.


על אף ולמרות ובגלל כל האמור לעיל, אני חייבת לומר משהו אישי:
תקופונת קצרה עבדנו, לאור וגם אני, במקביל, בדסק עיתון חדשות.
יחסינו היו כשל שני אנשים שעובדים באותו מקום.
לא אירעה שום תקרית בינינו ולא היו חילופי דברים לא נאותים ביני לבינו.
בנוסף, לא ידוע לי על עובדות אחרות בדסק שחוו דבר מה הדומה לזה המתואר בכתבה בערוץ 10 על שהתרחש בדסק הארץ.


הרב אלון
שלושה עיתונאים דתיים התראיינו בתיקתק על אודות פרשת הרב אלון. חנוך דאום אמר שאם עיתונאי דתי היה מפרסם את הסיפור, היו קורעים לו את הצורה. שרה בק אמרה שהיא שמחה שלא ידעה. קובי אריאלי אמר שהוא ידע ברמת השמועה, אבל מאחר שהוא לא עוסק בעניינים כאלו, כלומר תחקירים, הוא לא מצא לנכון לבדוק, או בכלל לדווח למישהו אחר.
ראשית, למה לא רואיינו עיתונאים מהמגזר שכן עוסקים בתחקירים? ומה עם כאלו מהעיתונות הדתית? ושנית, מה שווה התקשורת הדתית, אם כך? אפשר כבר עכשיו לסגור את הבסטה.

makor192

כל העיתונים התעמקו בכתבות על הרב, ועל תלמידיו, ווידויים מהמחתרת, ואמא שידעה ולא סיפרה, אבל במקור ראשון הכותרת בשער היא "התקלה והתקנה, פרשת הרחקתו של הרב מוטי אלון, סיקור נרחב, תגובות, פרשנות וחשבון נפש"
בעמודי החדשות, ע' 4 למשל מופיע סקר של חברת פאנלס:
77% מהציבור הדתי לאומי תומכים בקיום פורום תקנה, 12% סבורים שהפורום לא ראוי, אבל רק 46% חושבים שהחשיפה הייתה מוצדקת.
לשאלה למי אתם מאמינים (מתוך הידוע עד כה) ענו 31% שהם מאמינים לרב, 29% מאמינים לפורום ו-40% לא יודעים למי להאמין.

דווקא קובי אריאלי, זה שבטלוויזיה אמר ששמע שמועות על הרב אבל החריש, כותב פה נגד פולחן האישיות של רבנים, שהופכים לנכס רוחני.
גם אורי אליצור, העורך, אומר את הדברים האלו במוסף דיוקן: "ואולי זה הזמן לחשוב על דמות הרב החדשה שהתפתחה פה בשנים האחרונות. הרב החם שהוא גם מנהיג נערץ, גם פסיכולוג ועובד סוציאלי, גם אבא וגם חבר אינטימי לשיחות נפש".
דומה שלפחות רבע מכל הגיליון מוקדש לפרשה, והלך הרוח הוא ביקורתי לגמרי. אין טאטוא מתחת לשטיח.


אורי קורב

גולן יוכפז, עורך אולפן שישי, בדברו באותה תיקתק על סוגיית ההקלטות של קורב המרצה, אמר שהוא אף פעם לא מברר עם הכתבים שלו מאיפה הגיעו אליהם החומרים. אולי כדאי שיתחיל, לא חלילה כדי לחשוף מקורות, אלא כדי שידע גם הוא מי נגד מי ומה האינטרסים, לא?

הכל דבש
כמו שהבטחתי, אלון עידן, עורך העיר, ממשיך את מלחמתו בבינוניות ובחיזוק מעמדה של הכל דבש, שאם אני מבינה נכון, כלל אינה בינונית אלא נעלה.


מוסף הארץ
שמישהו באתר יציל את הראיון עם פרופ' יהודה שנהב מהחרבוש שתקף אותו?

העיתון הכלכלי הנקרא ביותר
לפי איזה מדדים? ולמה העיתונים האחרים לא מוזכרים בשמם?

calcalist

ולמאמר המערכת שכתבו עורכיו לחגיגות היומולדת. 19 טוקבקים מלווים אותו, כולם שיר הלל על העיתון המדהים, הנפלא והספקטקולרי. יפה, כל הכבוד על הטוקבקיסטים האיכותיים.

לא רק הטוקבקיסטים איכותיים, אלא גם הקוראים, שבוודאי מאה אחוזים מהם מבינים את המשפט הבא:
…זה היה לפני פחות מעשרים שנה כשהילדים של פייסבוק עוד היו בעריסה ולא ידענו שהמציאות תהפוך לאוגמנטד ריאליטי. אנחנו חיים בזמנים מסחררים. נסים ונפלאות בכף ידנו.
אוגמנטד ריאליטי? אה, זה בטח באנגלית. אם כך, למה לא לכתוב באנגלית, ואם חובבי עברית אנחנו, למה לא לכתוב בעברית את המונח המקביל, מציאות מועצמת?

פרשת ברונר
מנקודת המבט של אל ג'זירה. נחשו מה דעתם.

מייקל לואיס
למה הוא מופיע בשער האחורי של ידיעות, עם הסיפור ההירואי על כך שיתנדב לצה"ל? כי הוא עבר בסוף 2009 לסוכנות לוק המקושרת ל—. נכון.

ברנע וברק
יש לנחום ברנע קטע עם ההכחשות של אהוד ברק. לפני כמה חודשים התעמקתי ממושכות בסיפור האפינגטון-ברק-ברנע.
במדור האחרון כותב ברנע: "בטור מ-10 בפברואר כתבתי בין השאר ששר הביטחון אהוד ברק, שהואשם שאיבד את התיאבון למלחמות, משמיע דברי ביקורת דומים על הרמטכ"ל גבי אשכנזי. ברק מכחיש שאמר דברים בנוסח זה".

מממ, מעניין מי אשם. אולי אריאנה האפינגטון.


לחם עבודה

שוק ההון מתמוטט:
עורך המדור במעריב, אמיר כידן, עוזב.
כמוהו גם עמיתו כתב שוק ההון בידיעות, עידן דורפמן.


בלוגלנד
דבי לוזיה מגלריה שטרן נגד גליה להב מטיים אאוט, מאחר שהגלריה לא מופיעה במדור התערוכות של השבועון.
עורך טיים אאוט, איתי ולדמן לא ענה לפניותיה של לוזיה, הקוראת לפרסם באגף הכרוניקות של השבועון את כל הגלריות בתל אביב.

מח' השראה

kaleikalut
(וואלה)

מח' תזמונים

כמה זמן נמשכת תיקתק שורת?

tik

מח' שפות
כשישראלים משתמשים באנגלית הם צריכים לבדוק את עצמם חזור ובדוק. כן, גם, ובעיקר אני.

צ"ל
Uniquely positioned

ולא ככתוב בהמוסף לשבת של ידיעות (אורי משגב מראיין את אלון פנקס).
uniqe

לפני פיזור

mekaplot

הגעתי אמש באיחור. האם מקפלות המצנחים באמת לא הופיעו?

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

58 תגובות על אצבעות שחורות 19.2.10

  1. אריאל הגיב:

    1. אאל"ט המונח העברי הוא מציאות רבודה.
    2. עומר דץ לא מעצבן, הוא פשוט מטומטם.

    אהבתי

  2. נעמה הגיב:

    כדאי להוסיף לתשובות לחנוך מרמרי את זאת של רביב דרוקר בבלוג שלו. http://bit.ly/bsKk0Q
    כמה שאלות נוקבות למרמרי, שמשום מה הוא "שכח" להתייחס אליהן במה שכתב.

    אהבתי

  3. ה"תקשורת" הדתית הגיב:

    את די צודקת, צריך לסגור את הבאסטה של אריאלי ושות', ולא מהיום. שיסתפקו בתוכנית הרדיו שלהם.
    עכשיו הם כולם יוצאים מהארון, ומודים בפה מלא – הם לא באו לחשוף, אלא להגן על בני המגזר שלהם. האיומים של דאום אפילו נשמעו מפחידים, "מה יקרה לעיתונאי דתי שמעז לגלות".
    זו לא עיתונות – זו אנטי-עיתונות. זה וירוס בתוך המערכת. זה מה שנכתב לך פה בעבר: מתחולל קרב בין הסתרה לגילוי, בין אג'נדה חד-צדדית לבין חופש ביטוי. בשם המאבק האידאולוגי שלהם, הם נמנעים לפרסם את הגילוי הכי גדול בחברה שלהם. "מה זה פגיעה בכמה ילדים מול הפגיעה בתנועה כולה", אומר שם דאום, נדמה לי.
    אריאלי לפחות הגון, ואומר שמעולם לא היה עיתונאי. דאום כבר הלך רחוק לקריירה כאיש החצר של ביבי. אורבך קידם את עצמו דרך הכתיבה ונעשה חבר כנסת. שרה בק נראית כמו עוד קרייריסטית שרוצה להיות חוטובלי.
    די מדהים גם מה שגילה דאום על קלמן ליבסקינד, הצדיק היחיד בחבורה הזו, ואחד העיתונאים הטובים בארץ. ליבסקינד נאלץ להצטייד במאבטחים אחרי פרשת הרב אבינר, והוצא מהמניין ביישוב שלו.
    אריאלי עוד הוסיף שפורום תקנה אמיץ הרבה יותר מעיתונאי המגזר. זה הרי דבר שלא ייאמן.
    אמנון אברמוביץ' אמר בזמנו את המשפט על ה"אתרוג", וגרם נזק בל יתואר להרבה עיתונאים שהם ההיפך הגמור ממנו. נראה לי שהחבר'ה האלה בתיק תקשורת הצליחו להתעלות אפילו עליו.
    לסגור, לסגור את הבאסטה.

    אהבתי

    • שרווד פורסט הגיב:

      הפאשיזם מעולם לא היה סרוג יותר

      אהבתי

    • קומפורטבלי נאמב הגיב:

      כן, תנו לנו עוד כאלה חידודים!
      אני מרגיש עם עצמי כל כך טוב ומוסרי אחרי הברקות כאלו.

      אהבתי

    • בונד ג בונד הגיב:

      צודק, אבל לאור פרשת לאור, נראה שהדברים די דומים גם בצד השני ,למרבה הצער… פתאום שומעים על בכירים בעיתונות שידעו, ואף על עורך אחד (לפחות) שקיבל תלונות. בעיני, "פרשת לאור" חמורה מאד (מבלי להשוות) – 3 עשורים, תקיפות פיזיות, כולל אונס, הכל לכאורה, כמובן.

      עצוב שבשני המגזרים מטאטאים דברים כ"כ מחרידים. אינני מצליח להבין כיצד החזירו את לאור שוב ושוב למקומות העבודה, למרות כל התלונות.

      אהבתי

    • תקשורתן הגיב:

      הרי כל הכתבים הדתיים-הם שפירסמו זאת.
      שרה בק בערוץ2 ורועי שרון בערוץ 10 ובן חיים במעריב.
      אורבך לא כפית התה שלי אבל הוא לא חשב אף פעם על כנסת. הוא די נהנה מעבודתו העתונאית. "שרה בק רוצה להיות חוטבלי"? נו באמת.בק היא אחרונת הקרייריסטיות.
      נדמה לי שאתה כותב מתוך חוסר הכרת הברנז'ה

      אהבתי

      • הפוך, גוטה הגיב:

        פורום תקנה פרסם, את מה שהעיתונאים חששו להוציא מפאת פגיעה במגזר. וזה באמת, אדם נשך כלב. כמו שהליכוד יוציא אייטם הרחקה וחשיפה רועש על נתניהו, שכתבים פוליטיים ידעו קודם (אבל חששו להגיד).
        זו בושה.
        ואותה ברנז'ה מוכרת לנו היטב-היטב, אוהו, תתפלא כמה רחוק. כולל החברים הטובים שלהם.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        שרה בק אמרה במפורש שהיא שמחה שהידיעות על כך לא הגיעו אליה.

        אהבתי

  4. שרון הגיב:

    נושא הבעלות של ידיעות ולוק אכן מקנה להם הטבות שלמתחרים אין, אבל, כדי להיות מדויקים, ידיעות ושכניק היו, באופן מפתיע ולמיטב ידיעתי, הראשונים שפרסמו את העובדה שהוא מועמד לקמפיין מועצת החלב ושהפורום לשיתוף בנטל מביעים מחאה רשמית. אז הם בכלל התחילו בבלאגן וכנראה שהכותרת האחורית מאתמול, זה הפיצוי:)

    אהבתי

  5. גבי הגיב:

    ואם כבר מהדורות הסופ"ש, שווה לראות את אייל ברקוביץ' עושה מעצמו צחוק באולפן שישי – חפשו בגוגל, זה כדאי!

    אהבתי

  6. מנחם דונש הגיב:

    מתי יהיה עיבוד תמלילים סביר בתגובות לפוסטים באינטרנט?

    הביקור ב
    יד ושם

    לא חידש
    לא
    לו

    אהבתי

  7. קרן הגיב:

    גם בסופשבוע וגם ב-7 התפרסמו ראיונות עם זמרות רוק בועטות בעבר שהתברגנו – במעריב טל ליפשיץ, בידיעות דנה ברגר. בשני המקרים הכותרת היתה משהו בסגנון "היא היתה רוצה להיות נערת רוק, אבל במקום זה מצאה את עצמה עם בעל וילדים בפרברים". מקרי?

    אהבתי

    • שרווד פורסט הגיב:

      הקלישאה "זמרות רוק בועטות" מאוסה רק מעט יותר מ"נערת רוק"… דנה ברגר זה לא רוק ולא נעליים, היא היתה בורגנית מההתחלה. כמובן שהראיון עצמו משמים ומאוד לא רוקיסטי בעליל

      אהבתי

  8. שרווד פורסט הגיב:

    הטור של רענן שקד השבוע – מעולה. כדאי מאוד לקרוא

    אהבתי

  9. רן לוי הגיב:

    מי העביר את המייל בנושא פנקס לידיעות אחרונות? מי העביר את הקלטות של עו"ד אורי קורב לידיעות אחרונות?

    זו לא ידיעה. רק חשד מבוסס.

    חוקרים פרטיים שתפקידם להשיג חומרים כאלה במהלך הליכים פליליים או אזרחיים כדבר בשגרה. בהארץ הופיע אתמול מאמר מעניין על תפקידם של חוקרים פרטיים כמי שמגוייסים להשגת ראיות שיחזקו את גרסת החפות של נאשמים במשפט פלילי.

    אבל מי אמר שזהו תפקידם היחיד? חוקר פרטי יכול לעבוד בשירות נאשם ולהשיג חומרים שיביכו מאוד את התביעה – לא רק במישור השייך למשפט. לא סתם כתב השבוע מוטי גילת בישראל היום שאורי קורב הוזהר כבר לפני חמישה חודשים שמחפשים אותו.

    מי מחפש, מי אוסף חומר? חוקרים פרטיים. הם מופעלים באופן אינטנסיבי בכל זירה שלא תעלו על דעתכם, בכל נושא שבו יש שני צדדים וויכוח לוהט אחד.

    אהבתי

  10. משה שרף הגיב:

    אל ג’זירה בדיון מעמיק על עיתונות מוטה, כולל הבחנה בהבדלי ניסוח דקיקים וחקירת שימוש הכתב במושגים יהודיים מבלי לתרגמם.
    זה בערך כמו שאנס סדרתי יסביר לאורית קמיר שהשימוש שלה בלשון רבים-זכר הוא אונס סימבולי.

    אהבתי

  11. שלומית הגיב:

    אחרי שהסתפקתי בך תקופה ארוכה, קניתי מעריב ביום שישי.

    מהרבה האכזבה.

    לא רק שאין מה לקרוא, גם המעט שהם מציעים שטחי דליל וכמעט, כמעט מעניין.

    למה לא הזהרת אותנו שככה התדרדר העיתון שהנחמד של פעם?

    אהבתי

  12. י"א הגיב:

    ולוט צודקת בהערתה על הבחירה בביטוי החידתי "אוגמנטד ריאליטי", במקום "מציאות מוגברת", למשל. זו היתה כנראה אירוניה שלא צלחה. בהזדמנות זו – כדאי לקרוא כתבה מצוינת על הנושא שהופיעה ב"מוסף כלכליסט" לאחרונה
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3385367,00.html

    אהבתי

  13. "סליחה, איבדתי את היכולת להבין. אם ב’ שלחה לא’ מייל, והוא לא העביר אותו לאיש, והיא עצמה נפגעה מכך, מי העביר את המייל?"

    היא עצמה למרות הפגיעה (יכולת הכחשה)? עוזרת שלה בעלת גישה לתכתובת? האקר?

    אהבתי

    • שולמית הגיב:

      אולי מישהו חדר לתיבת הדואר שלה או שלו ו" גנב" את המייל.

      אהבתי

      • ניר הגיב:

        בחייכם… העתונאי העברי בד"כ לא טורח אפילו להכנס לויקיפדיה כדי לבדוק איזו עובדה, אתם באמת חושבים שמישהו פרץ לאימיילים של פנקס או שור? זה לא עניין פשוט, לפרוץ לאימייל.
        או שפנקס משקר, או (אולי יותר גרוע) שהוא כיתב מישהו על המייל הזה שהעביר אותו לתקשורת. פנקס מקושר היטב אצל כמה עתונאים בבית ידיעות/ווינט – לראייה עצם קיום הכתבה הזו – שסייעו לו למתג עצמו, בלי סבה אמיתית, כמין מועמד טבעי לתפקיד השגריר באו"ם. נאמר זאת כך: אם ג'ודי תבקש ממנו לפגוש את מדונה הוא ידע לא לעשות חוכמות כמו דני איילון. אני חותך ביצה אם המייל הזה לא הגיע ממנו.

        אהבתי

      • צדי הגיב:

        אלון פנקס איש קטנוני שחצן ודוחה
        גאה בביבי שזרק אותו מכל המדרגות. אלק מומחה . באמריקה לא רואים אותו ממטר

        אהבתי

  14. שמועות ראשונות הגיב:

    עידן דורפמן היה כתב במדור שוק ההון בידיעות שערך(ועדיין עורך) אלי שמעוני. סתם היצמדות לעובדות.

    אהבתי

  15. אסקלנטה הגיב:

    מאיר שלו כותב יפה במוסף לשבת של ידיעות על הרב אלון, על פורום "תקנה" ועל נישוקי ידיים וגלגולי עיניים.

    כדרכו, אין הוא מסתפק רק בהתייחסות ערכית לקדוש הגולה, אלא גם מראה את הקשר של הגליית אלון לסיפור של ישו ומרים המגדלית, לגריגוריוס הגדול, למרק טווין ולמגדל, המקום בו מתרחש הכל.

    אכן בחירה נאה (במגדל) עשו אלון ו"תקנה" גם יחד, ולנו לא נותר אלא לקוות "שהיועץ המשפטי החדש יפעל כראוי ושהאמת תצא לאור".

    אהבתי

  16. קב"ן הגיב:

    ברור. לסגור את העתונות הדתית!!

    בעתונות החילונית, החופשית, המרהיבה והמשוחררת, אין דבר כזה. אין אף אחד בדרגה בכירה מאד שכולם יודעים שהוא כזה וכזה ואף אחד לא מתחקר.

    שם לפחות זה מטעמי כבוד ולא אינטרסים אישיים ופחד. אם אין פלילים (והיה ידוע שאין) והנזק רב מהתועלת עורך נבון יבחר לא לפרסם.

    אהבתי

  17. צביעות הגיב:

    זה מהמם איך כל "העיתונות החילונית"=הגזענים השמאלנים, מתעוררים ומטיפים מוסר ל"עיתונאים הדתיים".
    כמה מהם אמרו אחרי פרשת קצב (למשל) "כולנו ידענו שנים?"
    איזה שמאלן רודף צדק עיתונאי, יפרסם מאמר בניגוד לאינטרסים של בעליו? למשל כתבה על בעל הון מחובר לעיתון שסרח עם אשת …כמה "חילוניים" יודעים על חכי"ם שרים… שמתנים אהבים עם רעיות אחרים…
    כמה מהם שומרים מאות "סודות" שלא רוצים להוציא מהברנז'ה?
    איזה צביעות זה מהמם!!!

    אהבתי

    • מי מפרסם? כולם, כמעט הגיב:

      כולם מפרסמים ונלחמים על הזכות לפרסם. רק תקפיד, לגבי מה שראוי לפרסום ויש לגביו הוכחות. כל אלילי ויקירי השמאל חטפו. רבין חטף, דדי צוקר חטף, יוסי שריד חטף. עיתונאים חילוניים, ולא ליצנים עם אג'נדה כמו אריאלי, רבים ביניהם על חשיפה. אבל אי אפשר לפרסם בלי עובדות, בלי מקורות שיסכימו ללכת לבית משפט אם תהיה תביעה.
      לגבי נשואים שסורחים – יש קוד בתקשורת הישראלית שלא מפרסמים את שמם. נכון או לא, זו שאלה נפרדת. אבל להגיד שהתקשורת החילונית לא מפרסמת? הרי מה אתם זועקים כל הזמן: למה התשקורת מגלה הכל! למה אתם פוגעים במדינה בחשיפות שלכם! למה כל ה"רכילות" הזו! כמה, כמה תוכלו לשקר? ומה הקשקוש הזה, "גזענים שמאלנים"? זה כמו קרני אלדד, שחושבת שהיא רוזה פארקס. זעקות הקוזק הנגזל מעולם לא נשמעו יותר מטומטמות. אומר חנוך דאום: "אוי לו לעיתונאי הדתי שיפרסם דבר כזה": מה יש להתווכח אחרי דברים כאלה מפורשים? זה הרי גובל באיום.
      אפשר להבין את הפאניקה ב"עיתונות" המגזרית עכשיו, אחרי שהבלוף נחשף. ההגנה הנואשת שלהם מובנת, גם אם מאוחרת.
      ואם זה מפריע לך – לך לערוץ 7 ומקור ראשון. שם מן הסתם לא מעסיקים שמאלנים, בשם השוויון כמובן.

      אהבתי

      • ליאת הגיב:

        אני מבינה שכל פרשת לאור חלפה לך מעל הראש.

        אהבתי

      • סביבון, ספין פין פון הגיב:

        "השוואה" שהיא נסיון הרחקה פאתטי. לאור האזוטרי, שיהיה דוחה ומטריד וחשוד בעבירות מין, הוא כלום. אפס. קצה הזרת השמאלית של השמאל הנטוש והנידח.

        לעומת האיש המרכזי בציונות הדתית, ג'ון קנדי שלכם, תפארת ראשכם, בן המשפחה המלכותית (מישהו סיפר לאבא שלו כבר?), המנהיג לעתיד, שמתברר כהומוסקסואל גדול – אחרי שהטיף להומואים לעבור "המרה" ולהיות סטרייטים. שמתברר אולי כי עבר עבירות מין כלפי קטינים (?), וכלפי תלמידיו.

        ליאת, נסי משהו אחר.

        אהבתי

      • אותו נגה"פ הגיב:

        ולעניין, איש בתקשורת לא הסתיר את עניין לאור, ולא התפאר בהסתרה אם היתה. אין עיתונאי שלא שש לכתוב על הנושא, מהרגע שהיה דיווח באותו בלוג. ערוץ 10 זכו במירוץ.

        אהבתי

      • באבא הגיב:

        אני לא לגמרי מבין את המתקפה על העיתונאים הדתיים. אם אין חשד בפלילים (עד כה לא ראיתי אזכור לקטינים או למוטרדים ע"פ הגדרת החוקמיר), אז בעצם אתם מצפים מעיתונאים לעסוק בענייני אאוטינג ובגידות?

        אהבתי

  18. שולמית הגיב:

    " דבי לוזיה מגלריה שטרן נגד גליה להב מטיים אאוט, מאחר שהגלריה לא מופיעה במדור התערוכות של השבועון."

    באותה המידה דבי לוזיה לא מציגה כל אומן הרוצה להציג בגלריה שלה. למשל לי היא סירבה. האם יצאתי למלחמה נגדה?

    אהבתי

  19. nachum הגיב:

    taklada-שון ההון מתמוטט

    אהבתי

  20. הדס הגיב:

    לאיזו קבוצה שייך אלון עידן ?
    להמון הבינוני (ממנו הוא מנסה להימלט) או לחבורת יוצאי הדופן,המצויינים,שמניפים את נס המרד בבינוניות ?
    גם חיות שאינן שייכות לעדר עשויות להתגלות כבינוניות.יציאה מתחומי העדר לא הופכת חיות (או אנשים) לנעדרות בינוניות.
    גם לאנשים ליברלים יש גבולות גזרה.זו אשליה לחשוב שליברלים מוכנים לאפשר לכל הקולות ,האחרים והשונים,להישמע באותה עוצמה של תהודה.
    הליברלים לא צריכים לשלוח תלונות לנציב הפניות של הרשות השניה – לליברלים יש מאחזים בתקשורת ובאקדמיה שבהם הם מביעים את ביקורתם .הסנקציות שיכולים להפעיל הליברלים הן קשות ונקמניות הרבה יותר מהסנקציה שיכול נציב הפניות להפעיל.
    "הם מבקשים לשנות את האחר כדי שיתאים לתפיסת העולם שלהם. זה הרי פשיזם, כוחנות" – האם זו לא דרכם של הליברלים בארה"ב הנלחמים מלחמת חורמה ברשת פוקס ? האם זו לא דרכם של הליברלים הקוראים להחרמה של מדינת ישראל,כלכלית ותרבותית ?
    לא משעשע שהליברלים חיים בישובים שבהם אין נוכחות של עובדים זרים ? לא מוזר שבעוד תושבי ערד נאלצים להתמודד עם מציאות שבה אלפי סודאנים הפכו את ערד לעירם,אלון עידן וחבריו הליברלים חיים בישובים שבהם הנוכחות של עובדים זרים היא מינורית עד לא קיימת ? לא מגוחך שאנשי שמאל חיים בישובים שהוקמו על אדמות פלסטיניות שדודות ועל חורבות ישובים פלסטינים שנהרסו לאחר שתושביהם גורשו ?
    אוויל מי שחושב שעל מנת לקיים ביקורת עצמית ובאופן עיקבי אדם צריך לשנוא את עצמו.כמה מטופש המשפט "רק בני אדם ש"שונאים את עצמם" מעוניינים לשנות חלקים בעצמם".דווקא אנשים שפיתחו שנאה עצמית עזה יתקשו במלאכת התיקון העצמי כי תיקון מחייב התקרבות ומי ששונא את עצמו מצוי בבריחה ובהימלטות.
    אפשר להזדהות עם האחר מבלי לאהוב אותו – אהבת האחר מצויה בממד אחר לחלוטין מהזדהות עם האחר.
    אפשר להזהות עם כאבי האחר (הפלסטיני לדוגמא) אבל לזכור שהוא אוייב ונאבק על אותה חלקת ארץ ובוודאי לא לאהוב אותו.
    אפשר אגב גם לבקר את האחר הפלסטיני,את מעשיו ואת התנהגותו.האחר הפלסטיני לא אמור להיות חסין מביקורת אבל זו איננה אופציה ב"הארץ".
    ההתייחסות של אלון עידן להמון היא התייחסות מתנשאת ויהירה.בכל פרט בהמון יש יופי ויש ייחודיות.אני משער שכאשר עידן אלון הולך לבלומפילד או להופעה של לאונרד כהן הוא לא מזהה סביבו המון "נטול עומק, חסר אינטליגנציה רגשית, שיכולות ההזדהות שלו מוגבלות מאוד."
    האליטה המדומיינת שאליה משייך עצמו עידן אלון היא זו שעסקה ועדיין עוסקת במחיקת אוכלוסיות וזהויות שלא מיישרות קו עם השקפת העולם "הנכונה" של קובעי הטעם שבמשך שנים קבעו מה נכון ומה לא נכון בעבור ההמון.
    לסיום : יעל פוליאקוב אחראית לסדרה שהיתה טובה מאוד בעונתה הראשונה ופחות טובה בעונתה הנוכחית.תלי תלים של הגיגים (כולל קלישאת שלמה ארצי,היוצר להמונים,המתבקשת על "מחשבת את קיצה לאחור") לא יסתירו את העובדה הזו.

    אהבתי

  21. שולמית הגיב:

    מתוך הטקסט הנ"ל שכתב אלון עידן, נשקף אלינו דובר לא חכם, המשפריץ את קביעותיו בפאתוס נארקיסיסטי של " אני ואפסי עוד".
    מבלי להיכנס לדיון מעמיק ב"הכל דבש" אומר שיש מתאם בין הכותב לבין הדמויות הפועלות בסידרה.משהו מתפנק ורגזן הדורש הכרה מכל העם היושב בציון בכל נפיחה היוצאת מבני המיליה כהברקה המעידה על ענינות אוניברסלית, אמירה פוליטית פילוסופית מחודדת המתגלמת בפעולותיהן היומיומיות, הטריוויאליות ואף המטומטמות של הדמויות המרצדות על המירקע בעודן מתיזות הפרשות נפשיות האחת על השניה.

    אהבתי

  22. בוזו הגיב:

    אני מתפלא איך ברח מעינייכם (או שמא לא ראיתי שכתבת על זה….?) גיבור סוף השבוע הבלתי מעורער – הבמאי שחר סגל.

    אחרי שקראתי ראיון עם טל ליפשיץ (אשתו) על חייהם בתרבות מעריב ואחרי שקראתי ראיון עם אייל שני (שותפו) שעסק גם בו – מה רבה הייתה הפתעתי לקרוא בהארץ על הסדרה "י שוורץ ומלחמתו בחיים " ועל צמד יוצריה,בראבא ו….שחר סגל.

    אלוהים,אפשר לחשוב שהוא ראש ממשלה. אני יכול ללכת לתחרות טריוויה על חייו,אני מרגיש שאני כבר יודע הכל (שלא לומר,הרבה יותר מדי) .

    אהבתי

    • יובל הגיב:

      את הראיון עם אייל שני פספסתי. איפה זה היה?
      נראה לי שהתכנית שלו בערוץ 8 הולכת להיות בדיחה אדירה (עדיין לא ברור אם טובה או רעה)

      אהבתי

      • מיקה הגיב:

        התכנית החדשה שלו, או לפחות הפרק הראשון, היה מצוין!

        גם אני תהיתי איך גם הוא, גם בת זוגתו גם שותפו הופיעו באותו סופ" בשלוש כתבות שונות, אבל במחשבה שניה כל כתבה היתה על משהו שונה לגמרי – הוא על התכנית עם בראבא, טל ליפשיץ על הופעתה בעונה החדשה של סדרה כלשהי ואייל שני על התכנית החדשה שלו (שלאחר בירור קצר בגוגל, שחר סגל לא השתתף בה).

        אולי זה באמת צירוף מקרים?

        אהבתי

    • שולמית הגיב:

      אולי העיתונאים או העורכים יזכו בארוחות חינם.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        טל ליפשיץ היא בת הזוג של שחר סגל

        מירי חנוך היא בת הזוג של אייל שני

        סגל הוא השותף של שני

        הסדרה "של טל" היא עד החתונה, והראיון איתה היה במסגרת היח"צ לסדרה, שכלל ראיונות גם עם דצג'וניור וחלי גולדנברג ומיקי קם
        כתבתי על כך בפוסט הזה.

        אהבתי

  23. גלעד שבתאי לוי הגיב:

    איך אין מילה על ההצגה המשפילה של שני הקמפייניסטים ברקוביץ' את לפיד. זה מריץ את זה וזה מריץ את זה. שימו לב שכשברקו אומר ללפיד שהוא רץ לראשות הממשלה, לפיד לא ממש מכחיש. מהצד השני, אני לא יודע אם לבכות או לצחוק, כי יש אשכרה היגיון במה שברקו אומר ודוגרי, לא צריך לבזבז 20 מיליון-מטבע-כלשהו על מאמן זר כששחקני ישראל נראים מידי שבת כאילו דפקו באנגים לפני שעלו למגרש. וזו חברים, חתיכת נורת אזהרה אם הטיפוס ההגיוני בשטח הוא ברקוביץ'.

    ועניין נוסף, מופיע כאן לא פעם סיקור של "טיים אאוט" ועיתון "העיר" למשל. אם כך, אני סבור ששווה לסקר גם את מקומוני ירושלים. נכון שזה בצד השני של הפלנטה, ובירושלים אין ממש עיתון "העיר" (כאילו יש אבל הוא ג'ורה של פרסומות והמערכת יושבת בתל אביב, אזי שאין), אבל לעומת זאת "זמן ירושלים" ו"ידיעות ירושלים" שווים סיקור, בכל זאת אלו מערכות שיושבות על גזרה די רותחת. מבלי להעליב, לפעמים צצות שם ידיעות או דעות שמהותיות פי כמה וכמה מונים מההתייחסות של אלון עידן לתכנית טלוויזיה כזו או אחרת.

    אהה ודבר אחרון, למה לעזאזל אני צריך בעמ' 2 של מוסף הארץ לראות איזה מוקיון שמתוודה על הפפיון שלו וזוכה לכבוד (תמונה על עמוד שלם!) משל הוא ולא אחר הציל את לאונרדו דיקפריו מטביעה ב"טיטאניק". חלאס שיקראו לזה "מוסף רחוב רוטשילד" ויפיצו אותו לכל אניני הטעם שקמים בבוקר ושוברים את הראש בין עניבה משובצת לפפיון מפוספס.

    אהבתי

    • הרב תרבותי שליט"א הגיב:

      יש מקומונים בירושלים? היה פעם כל העיר אבל נסגר. או שפתוח ולא שמענו?

      אהבתי

      • גלעד שבתאי לוי הגיב:

        אם תקרא היטב את הטקסט תראה שיש שם התייחסות ל"העיר":

        "…ובירושלים אין ממש עיתון 'העיר' (כאילו יש אבל הוא ג’ורה של פרסומות והמערכת יושבת בתל אביב, אזי שאין)".

        ואז אני ממשיך ומתייחס למקומונים האחרים: "אבל לעומת זאת 'זמן ירושלים' ו'ידיעות ירושלים' שווים סיקור, בכל זאת אלו מערכות שיושבות על גזרה די רותחת."

        ומשהכרחת אותי לצטט את עצמי ולהרגיש כמו אידיוט גמור, אני אתפנה להפריך את הסרקזם שלך לגבי המקומונים – ב"זמן" יש טור פוליטי ראוי בהחלט של שלום ירושלמי המתפרס על פני כפולה, גם מדור "בעיטת פתיחה" שם מארח פובליציסטים כאלה ואחרים ונותן במה לצדדים שונים בסוגיות השונות, דבר ששאר העיתונות מנסה בכל מאודה להסתיר מאיתנו וזה, רחמנא ליצלן, מורכבות.

        בכלל, המקומון של "זמן" טוב מאוד בהצגת דעות ויש שם גם כתב מגזין אחד, יובל הימן, שהרבה יותר מעניין לקרוא אותו מביא לדוגמא סיפורים מעולמם של ברוני הסמים משועאפת (כן, יש עיתונאים שאשכרה יוצאים מהמערכת, ולא לארומה) מאשר לקרוא תובנות על סדרת טלוויזיה שלא שווה את המאמץ. אגב, גם המדור תרבות והלילה לא רעים בכלל.

        בקשר לידיעות ירושלים, הוא אמנם לא ממש מעניין מבחינת דעות ותרבות אבל הוא עושה עבודה הרבה יותר טובה מ"זמן" בתחום החדשות (המערכת מנוסה יותר לעומת הכותבים הצעירים של "זמן"), וכשאתה נמצא באזור כל כך טעון, פסיפס כותרות החדשות הקטנות הללו הוא מה שמוליד לבסוף את הכותרת הגדולה בעיתונות הארצית.

        אהבתי

    • באבא הגיב:

      המשעשע בכתבת הפפיונים היה שרוב הדוגמנים מצולמים מהפופיק ומעלה, אבל הכתובית לידם מפרטת גם את טיב הנעליים, המכנסיים והחגורה. אני אישית מתקשה לגלול תמונה למטה בעיתון מודפס.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s