רב מעללים, שלא לומר רב הנסתר על הגלוי

פר"ז, פרסומים זרים, מככבים

אנגליה, אירלנד ואוסטריה זועמות על הפגיעה בשמן הטוב ובאזרחיהן הכבודים. שגרירנו בממלכה נקרא לבירור.
סחתיין לקריקטורה של בידרמן בשער הארץ ("ביבי: לכולם יש אותם המשקפיים? דגן: זה מהמבצע באופטיקנה").
–
מאמר המערכת של הארץ תוהה: האם ראוי להעמיד בסכנה אזרחים ישראלים שזהותם נגנבה, לכאורה, עבור חוליית המתנקשים.
דא, מה השאלה? האם התשובה עליה לא ברורה?

–
אה, מתברר שיש המשך: איתן הבר אומר בשער ידיעות: "חשיפת הסוכנים היא מחיר ששווה לשלם" ובהמשך הוא מהלל ומשבח את הפעולה המופלאה.
–

לידיעות יש משהו חדש: "החשיפה: יחידת כידון של המוסד ביצעה את החיסול". אמש היא הופיעה בניוז1, ובבוקר גם בחדשות 2.
דני ספקטור יצא למעמקי קיבוץ גבעת השלושה כדי לחפש את ג'יימס לאונרד קלארק, מבעלי הת.ז שנחשפו, אלא שהוא איננו, הבית שלו סגור ונעול, וחברי הקיבוץ לא מדברים.
"תחושת הפחד והאימה נמצאת בכל מקום. נדמה שמישהו פה הבהיר להם שכל מילה מיותרת עלולה לגרום להם לסיבוכים ושבימים הקרובים כדאי להם לשתוק".
ואחת הוותיקות אומרת: "הוא עובד בעבודה רגילה, כמו כולנו. הוא סוכן חשאי? הצחקת אותי. המשפחה הזאת גרה פה כבר המון שנים. הם ממש לא חשאיים. אוכלים איתנו באותו חדר כל הזמן, ותאמין לי, אילו הוא היה סוכן מוסד, הייתי שמה לב. יש לי עין לזה".
ממש כמו הסיפור ההוא עם המרגל שאני משוכנעת שהתגורר מאחורי חצר בית ילדותי בפ"ת.
הצילום המלווה את הכתבה של ספקטור הוא מגדל המים הפאלי של גבעת השלושה. צחוקים.
–

יצחק לאור/ (ראיון איתו מ-2004, מארב)
הפוסט של אתמול בלילה, שוב, המקור על הנשים שנגד לאור.
–
סופסוף הארץ מתייחס לפרשה.
ההתייחסות הראשונה היא בע' 5 (ליאל קייזר), בכתבה המתמצתת את תוכנית המקור אמש. תגובת הארץ לפרשה מופיעה בסוף הידיעה של קייזר, והיא דומה לתגובה אתמול בידיעות:
"למעסיקיו של לאור בהארץ לא הגיעה תלונה על הטרדה או תקיפה מינית מצדו. יצחק לאור סיים את עבודתו בדסק הארץ לפני 12 שנה, ומאז התחלפו כל בעלי התפקידים הרלוונטיים בעיתון".
בידיעה לא מצוין שמה של ד"ר הגר להב, משכתבת ובהמשך ראש דסק בהארץ, שהתראיינה אמש להמקור בשמה ובנוכחותה המלאה.
עורכי דינו משכללים את התגובות: "בשבועות האחרונים מתנהל פסטיבל מספרות סיפורים על יצחק לאור ביוזמתה של גברת אשכר כהן…"
–
האמירה שמאז התחלפו בעלי התפקידים היא מעין הודאה עקפקפת: הם כבר לא שם, איך נעניש אותם?
–
התייחסות שנייה לעניין היא בביקורת הטלוויזיה של אלון עידן על המקור. עידן מנהל זה כמה שבועות מאבק עיקש נגד ההמון, הבינוניות והשמרנות (זה מהשבוע שעבר. השבוע יש המשך).
עידן לא מבין למה השיוך החברתי ההווייתי והכללי מקומם את ההמון הנבער כשמעשים מסוימים של אנשים מטילים צל ענק על פועלם. ובכן, אנסה להסביר שוב. זה מטריד כשרב אונס או גונב, וזה מטריד כשאדם שעוסק כל חייו בפעילות למען שחרור נדכאים ואי ניצול חלשים ונגד כיבושים נוקט באופן אחר לחלוטין בחייו הפרטיים. הכל לכאורה, כן?
זה מטריד בגלל היומרות. בגלל היומרה להיות טוב מאחרים ולהוקיע אותם, את האחרים הבזויים, על התנהלויות קלוקלות. הדיסוננס, הניגוד, הסתירה, מתריסים. בדיוק באותה מידה בה היינו מזועזעים אם המפכ"ל (של זימבבואה) היה מתגלה כאנס סדרתי או כמי שגרף לכיסו כספי שוחד מאנשים שעברו עבירות תנועה ולא שילמו קנסות. כן? מה לא ברור בכך? מאנשים שמנהלים מאבקים כאלו ואחרים למען השבחת החברה בה הם חיים, שיוצרים יצירות נוקבות וקורעות שמיים בנושאים אלו יש ציפיות שיתנהלו בחייהם האישיים בדיוק על פי האופן בו הם מטיפים לאחרים. זה די פשוט.
אה, טבע האדם הוא אחר, גם לשמאלנים ולהארץ מותר למעוד? סבבה, בהחלט, למה לא, רק אין להתפלא על שסף התימהון עולה למשמע אירועים כאלו ואחרים.
וגם בפוסט של נעמה כרמי על כך.
–
גפי אמיר בידיעות כלל לא מתייחסת לתחקיר המקור של ערוץ 10 אלא כותבת על פרסומת לביטוח ישיר ועל סרט על יו-2 בערוץ הביוגרפיה וכך גם דורון ברוש במעריב, הכותב על מסיבת העיתונאים של איל ברקוביץ' ועל סרט תעודה בערוץ 8.
עמר לחמנוביץ בישראל היום יוצא נגד משפט השדה של ערוץ 10 נגד לאור וטוען שהתחקיר צריך היה להיות אחרי שמתקיים משפט ולא לפניו.
לדבריו התחקיר "טווה ללא משפט את כתב האשמה באמצעים עקומים".
מעניין מהו הפרוטוקול לעריכת תחקיר עיתונאי לדעת לחמנוביץ.
–
תיקון והבהרה: נכון שידיעות העלה אתמול בבוקר את הידיעה כדי להקדים את ערוץ 10, אבל מעדויות עולה שכתבת ידיעות, נעם ברקן, פנתה לנשים המעורבות בפרשה במקביל לפניית ערוץ 10 אליהן.

–

שרה נתניהו
משיבה מלחמה. הכותרת בעיתון המודפס: "שרה נתניהו לביהמ"ש: תביעת ליליאן פרץ נכתבה לתקשורת".
–
בישראל היום הידיעה מופיעה בשער ובכל ע' 7. בידיעות גם הרחיבו, כפולת 6-7, והשרה אפילו מופיעה בתצלום נאה במיוחד עם שמלונית קיצית. ובמעריב – דומה, דומה, כפולת 8-9 עם "גרסת בעלת הבית" פלוס צלום גלויתי של נתניהו והשרה במוסקבה.
–

אינוס בידי אישה
הצעת החוק הזו, אותה יוזמת ועדת חוקה, חוק ומשפט, עברה בקריאה ראשונה.
אורית קמיר מסבירה. חב"ה קוראת לצאת נגד.
הרעיון הבסיסי חיובי, להעניש נשים בגירות הבועלות קטינים, אבל איכשהו הניסוח שלה השתבש בדרך, ועכשיו זה  נשמע רק רע ומופרך.
–

הרב אלון
שוב, ההודעה המעודכנת של פורום תקנה.
וכותרת ענק בידיעות "אני מודע לבעיה שלי", דברים שאמר הרב מוטי אלון בפני פורום תקנה, כך טוענים מקורבים לחברי הפורום.
–

עוד ראיון עם גדעון סער?
לא קראנו כחמישים בזמן האחרון? הנה עוד אחד, בשער 24 של ידיעות במלאת שנה לכהונתו.

–

סדר שיהיה פה
אל האגודה לזכות הציבור לדעת הגיעה תלונה נגד קרן נויבך, שאמרה בסדר יום ברשת ב' בשני, 15 בפברואר:
"את יודעת מה ההבדל בין ערבים למתנחלים?! ערבים סתם הורגים פה. לא מפנים".
הממונה על קבילות הציבור ברשות השידור, אלישע שפיגלמן, קבע כי "הדברים מופרכים מהבחינה העובדתית ובוודאי שלא היה מקום לאמירה כזאת…".
שפיגלמן כתב לנויבך:
"גם בדיון של בעלי דעה שונים – את היית ונותרת המנחה ועובדת רשות השידור – אינך בבחינת משתתף שיכול להפריח דעות ורעיונות כראות עיניו – את המופקדת על שמירת ההגינות, הדיוק והמהימנות בשידור. 
האמירה המצוטטת… היא הכללה ושקר מוחלט… אי לכך אני מורה לך… להתנצל באוזני המאזינים… ולהעמיד דברים על דיוקם כבר בתוכנית הקרובה ביותר!".
–

נשים מאחרות?
האם אני יכולה לראות פה שמחה לאיד?

–

איל ברקוביץ
בהתקף מגלומניה. רון קופמן קורא למשפחתו של ברקוביץ לעשות כמעשה משפחת גומא אגייאר.

–
על פי ספורט ידיעות
"במשאל שעשינו בין 121 שחקנים אמרו 106 שהם בעד מינויו של איל למאמן הנבחרת. רק 4 התנגדו".
למה איל? כי ברקוביץ' לא נכנס לשורת כות' משנה.

–

קרובים קרובים
יפה מצד ידיעות שמפרסם פרק מהספר החדש של סמדר שיר ב-24.
–

בלוגלנד
לדפנה לוי יש דרכון זר. ו……
–

עדי שוורץ על הדרך שבה כלי התקשורת בבריטניה וארה"ב מסקרים את הקרבות באפגניסטאן, אפרופו המיני מלחמה החדשה שהם מנהלים שם עכשיו.
–

לפני פיזור
אמממ.