אצבעות שחורות 12.2.10

משעשע

מפגיני בלעין התחפשו לבני השבט האווטארי. מישהו מפה היה שם וצילם עוד?
או, יש טיובית.

הקורס של קורב

ההקלטות של עו"ד אורי קורב, שבינתיים כינס מסיבת עיתונאים כדי להתנצל.
התנצלות מטופשת במיוחד, מזתומרת לא התכוונתי?

היוע"מ יהודה ויינשטיין יזמן את קורב לבירור אצל פרקליט המדינה משה לדור.

ע"פ ברוך קרא בערוץ 10, "מקורב לאולמרט" הוא שביקש מהסטודנט מישל מורג את ההקלטות של עו"ד אורי קורב.
סטודנט אחר, עמוס קדם, אומר:
"הוא שיתף אותי בזה שהוא חלק מהצוות האסטרטגי של אולמרט וניסה להדריך אותי לשאול שאלות. הוא אמר בפירוש שהוא יועץ אסטרטגי, אנחנו יודעים בכיתה שהוא יועץ אסטרטגי ויודעים שהוא יועץ בצוות של אולמרט".

מה שמעניין זה שהערוצים מסתדרים בשורה ידועה מראש: ערוץ 2, אולפן שישי, משבח את ידיעות ואת הכתבת טובה צימוקי שהביאה את הסיפור, ואילו ערוץ 10 מפשפש במניעי מפיץ ההקלטה. הכל לפי טיב היחסים עם הכלי המפרסם.

אין לי ספק שכל כלי תקשורת שהיה מקבל את הקלטות היה מפרסם אותן, ואז השני, העוין, היה מתנגח בו. ר"ל את המובן מאליו: המניעים לחשיפות אלו ואחרות הם תמיד מהמון מוטיבים שאינם בהכרח הרצון לחשיפת האמת, מיגור השחיתות והתשוקה לעולם טוב יותר.

d793d795d79ed799d799d794
אבשלום הר אש מפנה בטוקבק לאיורים של אונורה דומייה.

גנב הספרים
כרמית ספיר-ויץ כתבה בתרבות מעריב על ניפגש במקום שאין בו חשיכה, זכרונותיו של גנב ספרים, מאת עמנואל מטלון, שם בדוי. היא פגשה אותו בחיפה, והוא הסכים אפילו להצטלם עם כובע ומשקפי שמש, אבל לא רצה לחשוף את שמו.
מנחם בן כתב על הספר בתחילת השנה.

כותבת כס"ו: "הוא חי עם שני חתולים זקנים ונרגנים, וסוחר לפרנסתו בספרים משומשים באמצעות אתר אינטרנט".
כמה שורות קודם היא כותבת: "אנחנו נפגשים בקפה באזל בחיפה, סמוך מאוד למחסן הספרים המשומשים של גדעון גלעדי".
(צילום, רובי קסטרו).

imanuelmatalon
מי מכיר את האיש שבתריס?


מוספשבת (מעריב)

גיליון מצוין – תמהיל נכון ומעניין.

בן דרור ימיני יוצא נגד ד"ר אוולין סגל שכתבה:
"הייתי מזועזעת לגלות את הבוז הגזעני של ישראל ושל אזרחיה לעבר הפלסטינים, לא רק אלו שבשטחים, אלא גם אלה שגרים בישראל"
(נניח שלעבר זה תרגום קלוקל של בד"י).
האם הכותב מכחיש שאזרחי ישראל נוהגים בגזענות כלפי פלסטינים?

דווקא מעריב, שמנהל מלחמת חורמה נגד הקרן, מראיין את נעמי חזן.

וגם את דניאל פרידמן (שרה ליבוביץ-דר).
כשהוא אומר "כשמייחסים לי את זריקת הנעל על דורית ביניש או את האלימות נגד שופטים אומרים דברים נלעגים". מי אמר את זה? בן כספית. לא צריך לכתוב זאת?

טל אריאל אמיר על מעצר האחים קובטי בעג'מי.
רק מה, אי אפשר היה להימנע מהמדבקה "חיים בסרט". זה בטח אוטומטי.
כתבה על סרט – ערכת העיצוב שולפת את "חיים בסרט".

גם מעריב עסקים לא יכול בלי הכותרת הזו "החיים בסרט טורקי" על יוגורט יווני שהוא בכלל טורקי.


בן כספית
חבל מאוד שבן כספית לא כתב כבר שבוע, מאז שהבלוג שלו נחסם לתגובות. חבל מאוד שמדורים שלו לא מופיעים ברשת. הוא אמנם הבטיח שיסביר לקוראיו את האג'נדה שלו, אבל טרם עשה זאת.
כל זה יכול היה להיפתר בעזרת סינון אינטליגנטי אך דמוקרטי של הטוקבקים.

כלכלה מקולקלת

קובי אריאלי מודה שאינו מבין כלום בכלכלה. גם לא מה זה נוסטרו. דווקא את זה הסברתי שלשום.

nagazinim122

7 ימים
הדרך היחידה לקרוא כתבות שלמות מהמוסף מבלי לקרוא את המוסף גופו היא כשהן מתורגמות. הנה הכתבה מרולינג סטון על עומר, בנו של אוסאמה בן-לאדן שברח למערב אחרי שסירב להפוך למחבל מתאבד בפיגוע התאומים.
טוב נו, מתברר שהוא מתראיין סדרתי.

מוסף הארץ
סייד קשוע
כותב על ביקורו אצל השר לענייני מיעוטים, כדי לבקש שיאשרו לו לצלם בשדה התעופה (במסגרת דיווחו על הסדרה המצולמת על אודותיו). שאלה קטנה: למה לא לכתוב את שם השר, אבישי ברוורמן? הרי שמו של שר אחר, התחבורה, ישראל כץ, מוזכר. אז במה חטא השר המיעוטי?

כתבת השער של הארץ אומנם קצת מוזרה ככתבת שער (מתוך ניו יורק מגזין, על שבט אובמה), אבל הכותרת מצחיקה:

"אבא שלו?
אשתו השנייה?
האחיין שלהם?
הבן שלו,
נשיא ארצות הברית"

איתן ברונר, הניו יורק טיימס וצה"ל
מזל שהעליתי את העניין ביום ראשון, אחרת לא הייתה העיתונות הישראלית עולה על הסיפור כל כך מהר (:)).

מאיר שניצר כותב על כך בתרבות מעריב, ולדעתו, צודק דווקא הפאבליק אדיטור בדעתו שיש להעביר את ברונר מתפקידו, ולא האקזקיוטיב אדיטור, שפסק אחרת:
"…מטבע הדברים, ועל פי ניסיון מצטבר, עמדות הורים שילדיהם משרתים בצה"ל משתנות, ולו למשך זמן השירות של הצאצאים. שהרי אין הורה שלא יחפור ויגרד הצדקות לפעולות נפשעות-או-לא-נפשעות (תלוי בזווית הראייה הפוליטית) שלהן שותף בנו החייל. אפילו אם ברור לו שהילד הוא חלק מיקרוסקופי ממערך כיבוש שרירותי, שאין לו שום שליטה עליו. הרבה עיתונאים ישראלים מהליגה הראשונה ממש נתפסו במלכוד הפסיכולוגי הזה, אך הם לפחות מכאן. למה שעיתון אמריקאי, כזה החמוש באתיקה, יסכים ליישר קו עם האקסיומה הזאת?"

פוסטדוק
בעניין הכתבה הזו, במארקר, על המדענים החוזרים. ובכן מדובר בפוסט דוקטורנטים, כלומר מדענים שעוד לא ביססו קריירה בחו"ל. מדענים בדרגת פרופ' מרוויחים (שם) כ-150 אלף דולר בשנה, ולא 50.
רוצה לומר שהצהלה על שובם של "50 מדענים מובילים" צריכה להיות קצת יותר פרופורציונלית.

בלוגלנד

יקי בז'ה, בעל הבלוג מודיעין ווטש זכה לכתבת שער בזמן מודיעין.
אהבתי מאוד את הפסקאותיים הללו:

yaki
אם התחום נמצא בישראל בחיתוליו הרי שאלו הם חיתולים למבוגרים. 

ובינתיים מתברר שבני נוער עזבו את הבלוגוספירה.

אורי קציר (אפלטון) פצח בסדרת סיורים בעקבות ספרים.
הסיור הבא יתקיים ב-26 בפברואר.
"נעקוב אחר תולדות ומעללי חסמב"ה. נבקר במקומות בהם קמה החבורה ופעלה ונסביר כיצד הפכה למיתוס בספרות הילדים העברית. וכל אלה – במסלול ייחודי באתרים תל-אביביים משמעותיים בשנות הארבעים והחמישים".
אורך הסיור כשלוש שעות וחצי עד ארבע.
09:45 – נפגשים בקרן הרחובות דיזנגוף וז'בוטינסקי, ליד חנות "אילנית שמריז".

10:00 – סיור באתרי הפעולה של חסמב"ה: משטרת דיזנגוף, המערה החשמלית, בי"ס תל-נורדאו, בית העלמין טרומפלדור ועוד – עד הטיילת של חוף בוגרשוב.
ori@aplaton.co.il

גם ל-mynet יש ערכת בלוגרים משלו. תכירו.

בפוסט הקודם כתב מישהו/י שליאור דיין משקר באשר להיותו קורא חדשות כילד.
אלו העובדות: חדשות נסגר ב-1993. דיין בן 26. משמע היה בן תשע כשהעיתון נסגר.

תיאורטית לא מן הנמנע שקרא אותו בין גיל שש לתשע, או ארבע לתשע, אם הוא מחונן. השאלה היא רק אם אכן כך היה.
בתגובה שלו לתהייה של אחת הקוראות הוא מתעקש שכן, קרא עיתונים "מדי יום ביומו" (10.2, 0:26)

ספורטיV
אף חובב/ת ספורט לא הצליח לקרוא את שתי הכתבות על עמרי כספי, בישראל היום וב-7 ימים ולערוך השוואה ביניהם?
ובינתיים דיווח חדש על האולסטאר שלו.

לפני פיזור
מעניין איך זה להיות מחוץ לבית בשבתות לפני הצהריים.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

101 תגובות על אצבעות שחורות 12.2.10

  1. נורית הגיב:

    נושא השכר בפוסטדוק. אז ככה. לא כל פוסטדוק מקבל 50 אלף לשנה. יש כאלו שמקבלים הרבה פחות, חיים ממלגות, ממגורים זולים וככה עוברים את התקופה. מי שלא חוזר כלומר שנשאר ללמד באוניברסיטה בארה"ב כ-Assistant Professor
    לא מקבל 150 אלף דולר לשנה. הלוואי. תלוי מאד במקצוע. למשל כלכלנים/מינהל/כספים אכן עשויים לקבל 120-150 אלף בשנה תלוי באוניברסיטה בגודלה, עושרה וכד'. חלק גדול מסיימי הפוסטדוק מרוויחים משהו בין 52-80 אלף בשנה. לא גליק גדול אבל מסתדרים, בפרט עם בן או בת הזוג גם עובדים. הדשא של השכן לא תמיד יותר ירוק אבל הוא רחוק מהלחצים בבבית, ממילואים, מנהגים מופרעים ומחוסר פרגון. חסר להם מאד החבר'ה, הביחד, המשפחה. פגשתי ישראלים רבים גם כפוסטדוק וגם כעובדי אוניברסיטה – אין להם לאן לחזור. אין משרות, אין הצעות. הם ברובם היו שמחים לחזור אבל אין לאן. פגשתי כאלו שחזרו ארצה וכעבור שנה שנתיים חזרו לשם וכל הסבר מיותר.
    זה לא רק הכסף, תאמינו לי אבל בלי עבודה? מה יעשו פה?

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      את צודקת. אין בארץ תקנים וכדאי שיהיו. יש המון אנשים מאוד מעניינים ומבריקים שנאלצים לעבוד בחו"ל.
      מאידך, בכתבה הזו נסחפו מעט עם שבחי המדענים. אני עבדתי באחד מהמקומות שקלט אותם ולא כל החוקרים שם הם הדבר הבא במדע.

      אהבתי

      • שאבי הגיב:

        אני לא מעניין במיוחד ולא מבריק במיוחד ויתכן שזו הסיבה שלא מצאתי עבודה בישראל. מכל מקום, אני סגל באוניברסיטה צפון אמריקאית (אסיסטנט פרופסור) בתחום מדעי החיים והמשכורת שלי אפילו לא מתקרבת ל$150000. הנטו יותר קרוב למשכורות של הפוסט דוקס. אגב משכורות הפוסטדוק שהחבר'ה מציינים בכתבה נחשבות גבוהות מאוד ואינן משקפות המקובל שנע בין 30000 ל40000

        אהבתי

      • נורית הגיב:

        שאבי, זה בדיוק מה שכתבתי. שהמשכרות של ass.professor קרובה יותר למה שהפוסטדוק הרוויחו.

        אורן, אין תקנים בארץ, לחבר'ה אין מה לחזור. כמובן שיש לא מעטים שאינם מעוניינים בכלל לחזור אבל לא עליהם אני מדברת.

        אהבתי

    • בארה"ב שכר הפוסט-דוקטורנטים במדעי החיים והרפואה נקבע על-ידי המכונים הלאומיים לבריאות (NIH). את טבלת השכר ניתן למצוא כאן:
      http://www.training.nih.gov/stipends.asp

      אהבתי

      • שאבי הגיב:

        הטבלאות האלה הן מושא לבדיחות. מה שנקרא "זה מה שכתוב בטבלה? מה אתה אומר, שהטבלה תשלם לך"..
        חלק גדול מהפוסט דוקטורנטים מביאים הכסף שלהם בעצמם מפרסים בהם זכו ואלה בדרך כלל נמוכים בהרבה ואינם מתחשבים בנסיון העבודה של המועמד.אחרים מקבלים את מה שיש ביכולתו של המנטור שלהם לשלם. לעיתים קרובות אין למנטור מספיק כסף כדי לשלם לפי הוותק והמועמד נאלץ להתפשר. אני מכיר פוסטדוקים שאפילו את ביטוח הבריאות והשיניים שלהם הם משלמים בעצמם.

        אהבתי

  2. קטנות הגיב:

    בלוגריוּת. גם בישראל יש לא מעט בלוגריות/ים שאוספים השפעה ומתחזקים. גם חלקך, ולווט, קיים. לרוב זה בתחומים סגורים ואכן בנוגע להשפעה על השיח הציבורי הכללי אנחנו עדיין רחוקים ממה שקורה בארצות ניכר. יש להניח (ולקוות) שזה יגיע. בנימה אישית אלייך, מעט יותר כניסה להבעת דיעה יותר מושמעת וכתיבה מקורית וחקרנית (כפי שנעשה מעת לעת, מעט מדי ורחוק מדי) עשויים להגדיל את ההשפעה שלך מתחום הביצה הבראנז'אית למרחבים יותר שוזפי המונים.
    דייןצ'יק. הייתי ילדה מחוננת (הילד-ה הלך-כה וגם הפלא הלך) אבל לא זוכרת קריאה של עתונים בעיתוי יומיומי (וכביכול לעומק) בגיל כפי שהוא מתגאה. מצטערת, אני לא קונה את ההסבר שלו וגם לא קונה את ההסבר שלך. מהתגובה שלו ניתן להבין על השפעות של דברי אחרים על הזכרון שלו בנושא. הוא גם כתב שהוא קרא כדי להבין את משפחתו אבל קשה לי להאמין שזה נעשה ברמה יומיומית ואם היו כתבות אז בטח מישהי/ו העיר/ה את תשומת ליבו לנושא ואולי אז הוא קרא או ביקש שיקריאו לו. הרי למיטב זכרוני זה לא שהוא גדל תמיד בבית "רגיל" עם אבא ואמא פעילים כהורים.
    אינתא עמרי. אני אוהבת ספורט אבל המשחק המוזר הזה שבו (בישראל) 5 זרים משחקים מול 5 זרים אחרים (כשהם לא פעם מחליפים מועדון) עם כדור גדול וצורת משחק שמתרגלים אותה כמו תרגילי סדר בצבא ללא (כמעט) יוזמה עצמית (יתרון ישראלי מובהק) זה ממש לא הקאפּ אוף טי שלי.
    לפני פיזור. גם אני תוהה לעיתים. למה שלא תעשי נסיון ע"י העלאת האצבעות הרבה יותר מאוחר בשבת אחת.

    אהבתי

  3. רונית הגיב:

    מוסף הארץ בצניחה חופשית. מה זה אוסף הכתבות הטחונות והנידחות האלה? כתבת התלוות לאמבולנס?! כוכבנית פורנו נידחת שאיש לא שמע עליה?! איפה הם ואיפה סופשבוע ו-7 ימים 

    אהבתי

  4. מונטי הגיב:

    הבחורצ'יק שרואיין על ידי כרמית ויץ
    לא חי עם שני חתולים זקנים ונרגנים אלא עם שתי חתולות צעירות ופראיות בקומה רביעית!מאת יודע דבר!!וזה נכון שנאסרללה מחכה לו היות ואם בתו-היא בסגל דיפלומטי גרמני שמשרתת בביירות ולא כפי שהוזכר בכתבה…
    והספר? צדקה הכותבת/מראיינת וצדק מנחם בן: ספר מרתק מהעמוד הראשון עד השורה האחרונה. לא נותן מנוחה. פשוט מכה!!

    אהבתי

  5. אסקלנטה הגיב:

    הסיפור של עו"ד קורב מסריח מאיפה שלא מריחים אותו, וזה בלי לקשר לשאלה אם מישהו הולך לעשות עכשיו שימוש בקלטות.

    הוא חוזר על דבריו מספר פעמים, וכשאתה מקשיב להם ברור לך שלא מדובר בפליטת פה מקרית. אלה דברים מפורטים, מנומקים, ובעיקר בוטים.

    ואחרי דברים כאלה להשתמש בתרוץ ש"לא התכוונתי לדברים" נשמע מביך, בלשון המעטה, במיוחד כשהוא בא מפיו של "פרקליט מבריק", כפי שהוא מתואר ע"י רבים. גם נסיונו לצאת מהעניין עם אמירה כי "לא ראוי להשתמש בסגנון כזה" משאירה את השומע בשאלה האם התוכן בסדר ורק הסגנון התבלבל לו.

    בקיצור, נראה שהשתן עלה לו לראש, ואם זה מה שהוא באמת חושב על מערכת שהוא חלק ממנה (ואני מניח שהיתה לו יותר מהזדמנות אחת לומר לפרקליט המדינה את ביקורתו עליו, כי כידוע הם עובדים יחד), למה שלא ילך עוד צעד קדימה, יתפטר בעצמו בלי לחכות שימליצו לו לעשות זאת, וינסה לשנות מבחוץ מה שאולי לא הצליח לשנות מבפנים.

    אהבתי

    • נו נו הגיב:

      פרסיקו צודק בנקודה או שתיים, אבל באופן כללי נראה שהוא כתב את הביקורת שלו מראש, כשהוא מייעד אותו בכוונה תחילה לנגח את ישראל היום שנוא נפשה של מערכת העין השביעית.
      על דבר אחד שהוא ציין אין אפשרות לערער: כספי, שכנראה מצוי היטב בהיררכיית התקשורת הישראלית, התמסר לכתב ידיעות אחרונות בחדווה גדולה, שכתב ישראל שישבת יכול היה רק לחלום עליה.
      כל השאר? קשקוש שנובע משנאה עיוורת לעיתון של שלדון.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        נו, בבקשה, נו נו, חווה/י דעה.

        אהבתי

      • מתפלאה הגיב:

        צודק צודק צודק. שנאה תעוור עיניי חכמים, אמרו חז"ל. אז תפקחו את העיניים ותראו מה קורה סביבכם – ישראל היום תופס תאוצה. בוקר אחד תתעוררו ותגלו שהוא עבר את ידיעות אחרונות. ומה תעשו אז? תמשיכו לצחוק?

        אהבתי

      • שולמית הגיב:

        למתפלאה
        "בוקר אחד תתעוררו ותגלו שהוא עבר את ידיעות אחרונות."
        איזה מדד יוכל לבדוק אם שישבת עבר את ידיעות אחרונות? הרי אין ביניהם כל בסיס להשוואה. האחד מחולק חינם והאחר נקנה.
        ודאי שאפשר להציף את הארץ במתת החינם של שלדון אידלסון. אפשר, למשל, להדפיס 5 מיליון עותקים ולפזר אותם ממסוק או ממטוס ללא טייס כמו שמפזרים אוכל ומים באזורי אסון.
        איך, איך משתפים פעולה כל אנשי התקשורת עם גניבת הדעת הזו.

        אני קובעת קטגורית שכל עוד תפוצת העיתון תלויה בגחמתו של המו"ל ולא ברכישה ( ולו בשקל) של העיתון אין בסיס לאמירה " עוד מעט יעבור ישראל היום את ידיעות אחרונות ( והשאר) " .זו אמירה טריוויאלית שאין מאחוריה כלום כי, כפי שציינתי, אם אידלסון ירצה יכסה העיתון את הארץמאילת ועד דן ממבוא החמה ועד צאת הנשמה. התפוצה תלויה בהחלטה של איש אחד.
        אין קשר בין איכות העיתון לבין תפוצתו. לזכותו של המו"ל ייאמר שלא חסך כסף לגייס מבכירי העיתונאים שנותנים לעיתון חזות מכובדת.

        אהבתי

      • לשולמית הגיב:

        השנאה הקבועה שלך לישראל היום מעכירה את ראיית האמת.
        אין קשר לחינם או לא.
        אם זה לא היה עתון ראוי אנשים לא היו טורחים לקרוא אותו, מבקרים לא היו טורחים להתייחס אליו, מפרסמים (מהמכובדים ביותר) לא היו משלמים הרבה כסף כדי להופיע בו ובעיקר א-ת לא היית ממשיכה ביתר שאת לרדת עליו בכל הזדמנות.

        אהבתי

      • בונד ג בונד הגיב:

        שלומית, גם ערוץ 2 בחינם. גם 10. והם בהחלט מודדים, גם מול ערוצים בתשלום.

        אהבתי

    • ג'וני הגיב:

      הכתבה בישראל היום רזה יותר, הווה אומר: ציטוטים מפי הסובבים את כספי, התרשמות הכתב מההערצה אליו בסקרמנטו וכמה ציטוטים פושרים של הטאלנט עצמו. הכתבה בשבעה ימים התרכזה יותר בכספי, כאשר רוב הציטוטים הם שלו, כולל כניסה לביתו וצילום של הכדורסלן במרפסת הבית ובפנים. ניכרת ההשקעה הרבה של 7 לילות להביא כמה שיותר ציטוטים והתרשמויות של כספי מה-NBA עד כה, אבל שתי הכתבות לא חידשו דבר ויצרו חוסר עניין. כל הדברים שנכתבו בשתיהן נאמרו על כספי כבר אחרי חודש בליגה הטובה בעולם. מה שבעיקר היה חסר, מנקודת מבט ספורטיבית, זו השוואה חדה יותר בין שחקן חדש ב-NBA, שהגיע לליגה אחרי כמה שנים באירופה ובמיוחד בקבוצה כמו מכבי ת"א, לבין רוקי שהגיע לליגה מהמכללות או מקבוצה אירופית אחרת. הבאת ציטוטים של מאמנים/שחקנים/אנשים בתחום לגבי אירופים אחרים לעומת כספי וכד'. מה שיצא בסוף אלו שתי כתבות בלי שום חידוש או עניין, וחבל.

      אהבתי

      • ג'וני הגיב:

        7 ימים כמובן.

        אהבתי

      • מתפלאה הגיב:

        למיטב זכרוני זו הכתבה החמישית או השישית על כספי בחצי השנה האחרונה. כמה כבר מישהו יכול לחדש בכלל?

        אהבתי

      • שרווד פורסט הגיב:

        בדיוק, מתפלאה צודקת. טחינת כספי בתקשורת כבר עברה כל גבול. למי אכפת מה יש לו לומר? הוא לא איזה מאור הגולה או מה – כולה שחקן כדורסל טוב, שיכול גם להשתפר.
        אני, אגב, מייחל להצלחתו ונהנה לראותו משחק

        אהבתי

      • שולמית הגיב:

        איני שונאת את ישראל היום או את הכותבים בו.אפשר לומר שאיני אוהבת את התופעה כפי שאני מבינה אותה. נגד עיני מתרחש דבר מה המקומם אותי ואני מנצלת בימה זו כדי להשמיע את השקפתי ולהצביע על מה שנראה לי כהולכת שולל.
        ולטענותיך
        1. אם זה לא היה עתון ראוי אנשים לא היו טורחים לקרוא אותו
        א. לא טענתי שאינו ראוי. אפילו ציינתי שלעיתון נשכרו עיתונאים בכירים. אני חושבת שהעיתון משמש ושימש לקידום נתניהו ואולי יש לו חלק בחזרתו לשלטון. לדעתי ראוי לבדוק עניין זה במסגרת חוק מימון מפלגות.
        ב. את לא יכולה לבדוק כמה אנשים קוראים את העיתון אלא כמה עיתונים מחולקים.
        2.מבקרים לא היו טורחים להתייחס אליו.
        אכן , המבקרים שמו את העיתון על מפת התקשורת בישראל כאשר סיקרו אותו בנשימה אחת עם ידיעות, מעריב והארץ. נראה לי שלולא אותם המבקרים ואותם אנשי התקשורת ( למשל, ברדיו, בבלוג זה, בטלוויזיה) ישראל היום לא היה מצליח לבסס את התחושה שהוא עיתון ככל העיתונים האחרים.
        אני מניחה שתרמו לכך העיתונאים הנכבדים הכותבים בעיתון שנשכרו לעניין זה, שלהם קשרים רבים בממסד התקשורתי וגם, יכול להיות, שכוח הונו של אידלסון לא נסתר מעיני המבקרים שגם הם אנשי תקשורת.
        אני מניחה שישנם גם כאלה שרואים את הברכה שבעיתון זה

        3. מפרסמים (מהמכובדים ביותר) לא היו משלמים הרבה כסף כדי להופיע בו
        אני חושבת שאידלסון איש חכם היודע לעשות עסקים.
        4. ובעיקר א-ת לא היית ממשיכה ביתר שאת לרדת עליו בכל הזדמנות.

        את צודקת. זה ה" קרתגו" שלי.
        אין לי לא הון, לא כוח פוליטי, לא מעמד בכיר ויכולת להשפיע על התהליכים אך זה לא אומר שלא אטרח ( לעתים) לומר את דעתי. ברוך השם, אנו חיים בעידן הטוקבקים .

        אהבתי

      • לשלומית 23:44 הגיב:

        רק למידע. היום בישראל היום 64 עמודים כשהספורט (עקב אכילס אמיתי של העתון, אולי ה-מדד הרציני ביותר לאי-היותו עיתון כמו כולם) עדיין מסתפק ב- 5.5 עמודים נטו שזו אפילו ירידה לעומת ימי ראשון בעבר. כלומר הגדלת העיתון היום (ולא רק היום) נעשתה ר-ק בגלל הפרסומות המרובות, מעל 55%.

        גם ידיעות/מעריב לא יכולים לדעת כמה אנשים קוראים את העתון אלא אולי (ביג אולי) כמה עיתונים הודפסו (ובניגוד לישראל היום אינם נוקטים בחשיפת אמת בנושא). בניגוד לישראל היום שמחולק בחינם הרי ידיעות ומעריב מצליחים למכור מספר (הולך וקטן) של עתונים במחיר מלא, מספר (הולך וגדל במעט) של עתונים בהרבה הרבה פחות ממחיר מלא (הראייה היא מספר נקודות המכירה שלא עושים החזרות כלומר קונים מספר מחייב במחיר מאוד מוזל מה שמאפשר להם למכור בחצי מחיר – אצלנו למשל מקבלים במקומות רבים את שני העתונים במחיר של אחד) ומספר (הולך וגדל מאוד) של עתונים בחינם בכל מיני מבצעי חלוקה ודילים שונים ומשונים (ולראייה, אפשר למצוא לא מעט מקומות שהעתונים מתגוללים על הרצפה בעוד בד"כ ישראל היום נחטף בנקודות החלוקה ויש מחסור של עתונים לעומת המבקשים אותו). כל המבצעים האלה של ידיעות/מעריב נועדו רק כדי לנסות ולהמשיך לדרוש מחיר גבוה (מהערך האמיתי) עבור שטח פרסום. גם המפרסמים מצידם מגלים עוד ועוד את האמת.

        להבנתי (ואיני מומחית גדולה בתחום) ישראל היום מרויח בשוטף מה שלא בטוח לגבי ידיעות ובטוח שלא לגבי מעריב (אין לי כלל ספק שנמרודי מחזיק את מעריב בחיים רק כדי להמשיך ולנסות למכור אותו במחיר גבוה מערכו – כשלטעמי כמעט אין לו ערך כ-ל-כ-ל-י אמיתי).

        יחס המבקרים נובע ממכלול סיבות. עובדתית היחס הוא כפי שכתבת.

        בניגוד לעתונים אחרים, ישראל היום נהנה מתפוצה אדירה ברשת. מאות אלפי (ניחוש שלי) קוראים נוספים נהנים ממנו כולל האפשרות הנהדרת ל"גזור" קטעי עיתון בקלות (גם זה יוצר איכות/תפוצה). האתר שלהם הולך ומשתבח ומוסיפים בו אפשרויות נוספות כל הזמן. לא ירחק היום (לדעתי) שנראה בו גם פרסומות ייעודיות. רבים נהנים מהדפדוף בעתון האלקטרוני שהשיטוט בו הוא אינסטינקטיבי ופשוט.

        א-ת ממשיכה במנטרה הקבועה כל הזמן וכל עוד כוחי עומד לי (ואמצא אותך) אגיב עניינית (וגם פחות עניינית).

        גילוי נאות מתבקש: אין לי כלום עם העיתון, אפילו לא מנוייה עליו, קוראת אותו ברשת בלבד אבל הוא העיתון הראשון שלי יום יום, משלמת עבור עוד 2 עתונים יומיים (2 במחיר של אחד כאמור בימי השבוע ומחיר (לעיתים) מלא בימי שישי) ולעיתים עתונים נוספים.

        אהבתי

      • שי הגיב:

        רק הערה צייקנית: אי אפשר "לייצר חוסר עניין". by definition.

        במקרה הטוב (או הגרוע) אפשר שלא לייצר עניין.

        אהבתי

      • לשלומית 23:44- שולמית כמובן הגיב:

        הכוונה כמובן לשולמית ולא לשלומית.

        תקון לפסקה השנייה של 8:24:
        גם לגבי ידיעות/מעריב אנחנו לא יכולים לדעת כמה אנשים קוראים את העתון אלא אולי (ביג אולי) כמה עיתונים הודפסו (ובניגוד לישראל היום הם אינם נוקטים בחשיפת אמת בנושא).

        השימוש בעיתון או עתון אינו עקבי. אם הבנתי נכון אז שניהם נכונים אבל נהוג (אולי גם חובה) לכתוב בעקביות באותו נושא/קטע.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        תודה רבה לך מאוד

        אהבתי

  6. מתפלאה הגיב:

    סופשבוע מצוין? המוסף הזה נראה כמו העיתון מעריב כולו. משעמם, לא רלבנטי, ערוך רע ומעוצב רע. כנראה שלא קראנו את אותו עיתון השבת.
    דווקא ישראל היום במגמת עלייה לדעתי והתחביב של עיתונאים לרדת עליו מעיד יותר עליהם מאשר עליו. מוסף השבת היה חזק וממשיך במגמת השיפור של העיתון הזה. אין פלא שנוני בלחץ.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אל תתפלאי וקראי שוב מה כתבתי.

      אהבתי

    • איימי וויינאהוס הגיב:

      "סופשבוע ערוך רע ומעוצב רע…" ואת זה אנחנו שומעים מפי "מתפלאה", שכנראה עובדת ב"ישראל היום", העיתון הכי ערוך רע ומעוצב מזעזע במזה"ת.
      ד"א, מעצב-העל של "ישראל היום", פליט "סופשבוע" בעצמו, עדיין לא התחיל לקלוט את מה שמעצבת "סופשבוע" המחוננת, נועה שניר, כבר הספיקה לשכוח.

      אהבתי

  7. מתפלאה הגיב:

    כתבת שסופשבוע מעריב מצוין, או שכתבת זאת באיפכא מסתברא ולא הבנתי?…

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא נכון.
      כתבתי שמוספשבת מצוין (צודקת, קראתי לו מוספשבוע בטעות, אבל לא סופשבוע).
      אלו שני מוספים שונים.
      מניתי אחת לאחת (כמעט) את רשימת הכתבות במוספשבת.

      אהבתי

  8. אסקלנטה הגיב:

    עוד התייחסות, ברשותך, לראיון עם בגין ג'וניור ב-7 ימים, על אף שנושא זה דוסקס שני בלוגים אחורה.

    ובכן, לא נפלתי מהכיסא.
    ברור שאם לבחור לא היו קוראים בגין אף אחד לא היה מתייחס יותר מדי לדברים. יש בדברים שהוא אומר יותר מדי בלבול וסתירות פנימיות, וזו תשובתי לשאלתה של הכותבת לבגין "איך אתה חושב שדבריך יתקבלו בציבור?".

    לפחות פעמיים בראיון עונה בגין לשאלת הכתבת "זו שאלה אישית מדי". אם בנוגע למותו של אחיו אני עוד יכול להבין את זה, הרי תשובה כזו לשאלה "בתוכך יש שלום?", ממש לא ברורה, כי זה הלא נוגע במהות הראיון, וחבל שאילת נגב לא לחצה כאן יותר.

    בגין הצעיר יוצא נגד דברים רבים שהמכנה המשותף להם הוא הצורך החזק שלנו בהשתייכות, אך בתשובה לשאלת הכתבת למה הוא חי פה הוא עונה ש"ההורים שלי פה, האחיות שלי פה, החברים שלי פה", והנה בהנף שורה הוא מונה שלוש קבוצות השתייכות שכן חשובות לו. כלומר – הוא לא ממש נגד הצורך בהשתייכות, אלא רק נגד צרכים שהוא אישית פחות מעריך.

    גם תשובתו לשאלה למה הוא הולך להפגין בבילעין ולא באנגולה או בקוסבו דחוקה במקרה הטוב. אנשים שיש להם עמדות בעד או נגד משהו שחשוב להם מוכנים להרחיק ולא מפגינים רק קרוב לבית.

    מובן לי רצונו של בגין לקדם את ספרו, ולכן גם הסכים להתראיין בפעם הראשונה, אך הראיון הזה ממש לא עורר בי תיאבון לקרוא את ספרו. מצטער.

    אהבתי

    • מתפלאה הגיב:

      ואם היה מדבר רק על ספרו, היה מתעורר בך החשק לקרוא את ספרו? אתה יודע שלא. בעיניי זו הייתה כתבה מצוינת ועובדה היא כמות התגובות שהיא מעוררת.

      אהבתי

    • לאסקלנטה הגיב:

      מי שמפגין הוא לא כ ל! מה שהנכדון אמר על עצמו!(הוא מפגין בעוד הפגנות?)
      מי כמוך מכיר את הישראלים ההודוניסטים(מלשון הודו)," שלום על כל העולם, אין הבדל בין גזע, מין,אנחנו אוניברסלים , חסרי דת ולאום…"בד"כ זה סתם אוסף של בורים שלא למדו כלום, לא יודעים כלום,והכל נובע מבורות ועצלות מחשבתית! למה לדעת :תנ"ך, היסטוריה,…
      הנכדון הוא אותו דבר, רק הוא כנראה קרא ספר או שניים(לפחות שמע על קוסטה ריקה..).
      היום הייתי(במקרה) באיזה ארוע של השמאל הקיצוני בעין השופט, ראיתי צעירים פי אלף יותר גרועים,אתה לא מאמין שיש צעירים, וגם קצת מבוגרים (עניים, משום מה כל השמאלנים הקיצונים עניים?ומכוערים).
      תאמין לי ש"אבי העורקים"(גדעון לוי) הוא קיצוני ימני לעומתם, מייד הלכתי לאחו להרגע.

      אהבתי

  9. קוראת הגיב:

    סרטון מבילעין הכחולה נמצא ביוטיוב



    V: תודה

    אהבתי

  10. nnn הגיב:

    מי זה הבחור על כיסא גלגלים בשער של מעריב? על מה הכתבה? ולא, אני בחו"ל, אז אל תגידו לי לקנות ולדעת.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      יוני בוקס, הילד שנפצע בפיגוע בברנוער לפני חצי שנה.

      אהבתי

    • מתפלאה הגיב:

      סופשבוע מעריב חלש יותר מהמוסף של ישראל היום לשבת. צריך להיות פיירי ואמיתיים…מוסף השבת של ישראל היום במגמת שיפור וסופשבוע מעריב הוא מוסף לא רלוונטי. בקרוב הוא יתאזן גם עם 7 ימים ועם מוסף הארץ ואז לא תהיה כל סיבה לשלם כסף לנוני ולשוקן. מי שמשלם היום כסף לנמרודי הוא טיפש כבר עכשיו.

      אהבתי

      • רונית הגיב:

        המוסף של ישראל היום הוא בדיחה גרועה ועצובה על עתונות מגזינית, עם או בלי כל המגיבים מטעם העיתון ומוקיריו

        אהבתי

      • בתה וגריגה הגיב:

        את ממש עובדת קשה ב"ישראל היום", אה?
        את מוציאה את עצמך מגוחכת בתגובות האלו. אי אפשר להתייחס ברצינות למישהי, שכה שקוף מכתיבתה שהיא מעידה על עיסתה שלה.

        אהבתי

      • בתה וגריגה הגיב:

        התגובה הייתה ל"מתפלאה", כמובן, שאני מתפלאת עליה יותר.

        אהבתי

  11. ניר הגיב:

    "מעריב, שמנהל מלחמת חורמה נגד הקרן" – את באמת מאמינה לזה? מעריב פרסם עד היום בדיוק שני מאמרים נגד הקרן, ולפחות עשרים נגד-נגד הקרן, כולל הראיון המלוקק להחריד של חזן אצל ירושלמי. בכלל, %90 מהרעש מסביב לספור הוא מאנשי הקרן ונספחיהם, שמרוב מקארתיזם וסתימת פיות אתה לא יכול לפתוח אתר בלי שלוש-ארבע כתבות תגובה נרעשות מפרי עטם על שני המאמרים המסכנים האלה במעריב. הספור האמיתי הוא הדרך שבה הקרן מגיבה לבקורת החלשה יחסית עליה, אבל בהתחשב במי שעושים את התקשורת אין לי אשליות שהספור הזה יסופר בלי איזה קומוניקט של דוח מאיזה מכון.
    .
    לגבי הצטוט של אוולין סגל, ודאי שיש גזענות. בכל מקום בעולם, כל מעוט סובל מגזענות. העיוות הוא אנשים כמו סגל שמנסים להפוך את ישראל למדינת אפרטהייד מצורעת על הבסיס הזה. חבל גם שאת לא מביאה את המשך המשפט של סגל "מייסדי הציונות זממו מהתחלה להשתלט, בכל אמצעי נחוץ, על פלסטין כולה ולבצע טיהור אתני בפלסטינים" (ברור שעכשיו יגיבו לי שגם זה ֿנכון)

    אהבתי

    • שירו ניר ניר ניר...גילו גיל גיל... הגיב:

      גם זה ֿנכון

      אהבתי

    • המאיר הגיב:

      בן כספית, כתב החצר של מעריב פרסם את ה"תחקיר" המצוקמק על הגופים שממנים אירגונים חוץ פוליטיים מסיבה אחת בלבד: למתן את הרושם שהרע שעשה בסיפור על הגנן של שרה נתניהו.
      המעטים שקוראים עדין את עיתון מעריב הם ברובם אנשים עם נטיה פוליטית ימנית. לאחר שמשפחת נתניהו הגישה נגדו כתב תביעה על הוצאת דיבה בפרשת הגנן, מעריב נקלע לבעיה מסובכת: מצד אחד הוא נלחם בישראל היום בכל הכילים העומדים ברשותו (בן כספית חה..חה..חה..)- העיתון של ביבי, ומצד שני הוא רוצה להמשיך ולשמור על קשר עם קוראיו – תומכי ביבי.
      לכן בן כספית הסכים לפרסם את המחקר הקיקיוני הזה על התרומות של הקרן החדשה לישראל.

      אהבתי

      • המאיר – בינגו. כספית ביקש להגן על מעמדו כבן גאה למחנה הלאומי לאחר שבהתקפות על נתניהו נתפש, מטבע הדברים, כשמאלן.

        איכס, האיש הזה.

        אהבתי

      • ניר הגיב:

        אתם אשכרה מאמינים בזה, אה? מעניין איך התגובות נגד התחקיר – בנגל, ירושלמי, חגי אלעד – מסתדרות בקונספירציה. מן הסתם תרגיל הסחה ערמומי של חורשי המזימות הציונים במעריב.

        אהבתי

    • תקשיב, מתוק, אתה לא יכול להשתלח באנשים בקריקטורות אנטישמיות ושקרים בוטים (קרא את נמרוד אבישר, ארוך אך מאיר עיניים) ואחרי זה לבכות שהתעקשות המושמצים הן להעמיד דברים על דיוקם והן להסתייג מההשתלחות השטירמרית היא מקארתיזם. מישהו אמר שצריך לאסור עליהם משהו? להעניש בצורה כלשהי? המממם? לא. אמרו שצריך להכיר בעובדה שמדובר בקמפיין מזוהם הן בנימתו והן בתוכנו. מי משתיק? אתם. קוזאקים נגזלים.

      ולגבי המשפט של סגל – הוא לא לגמרי נכון, אבל כמובן שיש בו אמת. חלק ממייסדי הציונות אכן שאפו לכך, בעוד אחרים היו נאורים יותר. הנטייה להתייחס ל"ציונות" כמקשה מונוליטית אחת היא די נלעגת.

      הבעיה שהמטוטלת כבר נעה רחוק מדי, כי ברור איזה סוג של ציונות ניצח. אפשר להצביע על שרת ועל אשכול עד מחר, אבל הקו שלהם הפסיד. מבחינה מעשית, הציונות (כפי שהיא באה לביטוי בהתנהגות מדינת ישראל) אכן הפכה למדינה גזענית למדי – הרבה יותר מכל דמוקרטיה שאני מצליח לחשוב עליה. מדובר במדינה שלא מספיק שהיא מצהירה על עצמה שהיא נועדה רק לבני דת אחת, ומתחלחלת מהרעיון שהיא נועדה לכל אזרחיה – היא מקדישה את עצמה ללא סייג רק למופע אחד של אותה דת, המופע הקטן ביותר במספרים בעולם והמופע הדבק בכל כוחו בכל ההיבטים הגזעניים והחשוכים הרבים של היהדות.

      ליותר מדי אנשים, נאורים ומתקדמים, הנוטים להזדהות עם החלש והמקופח, נמאס ממדינה שנוסדה אך ורק כתוצאה מרגשות האשם של העולם, כנגד המציאות הדמוגרפית בתחומה ערב ההחלטה, שלא מפסיקה להטיף לכל העולם על זכר האסון שלה, שפוצה הן בכסף והן בנדל"ן, בעודם ממשיכים לקיים כיבוש ולשלוט במיליוני בני אדם מחוסרי זכויות בסיסיות, נתונים לגזל מתמיד בידי "שכנים" תוקפניים המונעים מפנאטיות דתית השוללת כל דו-קיום שוויוני, ול"אכיפה" בידי כוחות ביטחון המייצגים אך ורק את הצד הגוזל.

      למה רק אלינו נטפלים? כי אף מדינה אחרת לא קיבלה בהחלטת או"ם 55% מהשטח עבור 33% מהאוכלוסייה, ואחרי מלחמה שבה עזרו לה לנצח בכך שמכרו לה נשק הרבה יותר מאשר לאויבים שלה אשררו לה את השליטה ב-78%, ואחרי זה גם החליקו לה את הסירוב הנוגד את החוק הבינלאומי להתיר לפליטים לשוב או לפחות לפצותם בכסף (כן, אני יודע, הארמונות בעיראק ובמרוקו, ובכל זאת) – ועדיין אנחנו נזעקים על אנטישמיות כל שני וחמישי ומכנים כך כל מי שמעז למתוח ביקורת, ולו נקודתית. לך לא היה נמאס?

      נמאס מאיתנו, ונמאס למערב שבגללנו הוא נמצא בעימות מתמיד עם העולם הערבי. מדינה מצורעת? מזמן היינו הופכים למנודים על כל הפרותינו את החלטות האו"ם אילולי ארה"ב חוסמת בגופה את רוב ההחלטות.

      אהבתי

      • ניר הגיב:

        תקשיב, חמודון, בתור חצי-ארה"בי ומחזיק תיק הפוטבול אולי נאמץ מהאמריקנים גם יחס נורמלי אחד לשני? מי זה "אתם"? אני בנאדם אחד. גם חוץ ממני, אני לא רואה מישהו שמשתיק את הקרן – להיפך, אני רואה השתקה של כל בקורת עליה.
        .
        ומצחיק שמי שמבקרים (בצדק) ישראלים שממהרים לשלוף את נשק האנטישמיות פתאום מוצאים את דר שטירמר בקריקטורות של חזן. תוכל להסביר מה אנטישמי שם?
        .
        לא יודע מה שאפו "חלק ממייסדי הציונות" (תמיד אפשר למצוא איזה ציטטה של מישהו שתוכיח מה שאתה רוצה), אני כן יודע שלא היה טיהור אתני גם כשהיו לישראל הזדמנויות לערוך אותו.
        .
        מדהים כמה מהדברים שלך (וכמובן של גורביץ ושאר הברנז'ה) הם העתק של מה שאני קורא ברשת מכל מיני ילדים ופרופסורים מברקלי. אצלם לפחות אפשר לסלוח על בורות מתוך הכרות שטחית של המצב. "מזמן היינו הופכים למנודים על כל הפרותינו את החלטות האו”ם" – זה מפני שהאו"ם, כשהוא בא לדון בישראל, הוא גוף אוביקטיבי ושקול לחלוטין, עם החלטות שנגזרות מתוך ראיה פרוגרסיבית של המצב.
        .
        שלא לדבר על "מדינה לבני דת אחת", "מלחמה שבה עזרו לה לנצח", "סירוב הנוגד את החוק הבינלאומי להתיר לפליטים לשוב" (שזה כמובן הנוהל הרגיל בעולם) והלהיט החדש "55% מהשטח עבור 33%" – זה דבר שאני אוהב: כל אחד מתחרה בשני, אם חזן תאמר שבשטחים אפרטהייד, גורביץ יוסיף שבכל ישראל אפרטהייד, ואז ברמן משווה אותו ומעלה את היד – גם תוכנית החלוקה היתה מזימה ציונית מלוכלכת! כבר הגענו למצב שקשה להבדיל בינכם לשדורי קול הרעם מקהיר, גם בסגנון אגב.
        .
        בכל מקרה, למה להתעצבן? ברור לך שהצד שלך מנצח. יש לכם את אירופה, אתה והחברים עושים חריש עמוק בצפון אמריקה, יש מי שעובדים על הודו וסין ממילא לא מערבת שקולים כאלו בהחלטות שלה. שאר העולם כבר ממילא בכיס. נצחתם. בנגוד לחברים האחרים, יש מצב שאפילו תוכל להתפרנס כשתאלץ להגר מפה. למה עצבים?

        אהבתי

  12. me הגיב:

    ומה עם מוסף הספרים של הארץ הכולל עוד (")שיר(") של ה(לכאורה)אנס הרדיקלי?

    http://www.notes.co.il/carmi/64796.asp

    אהבתי

    • שולמית הגיב:

      משונה שלא מגלים את שמו.

      אהבתי

      • שי הגיב:

        אם יש חוק
        יעני כאילו אסור
        צריך למצוא שיטה אחרת
        יפנית או אידיש
        קידוש השם

        למה הכל נופל עלי
        אין לי שמץ
        ועדיין
        רוחי בי כואבה

        אהבתי

    • שולמית הגיב:

      האם זה משונה שדווקא בקרב הציבור הרדיקאלי העסוק כל כך בצדק, יושרה, עוולות, דיכוי מתאפשרת הסתרה, כיסוי , חיפוי והשתקה של עוולה או עוולות על פי המתפרסם בבלוגים רציניים רבים כל כך.

      אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        אני מתלבט: האם לפנות למחוזות האקרוסטיכון, או שמא לנתיב שבו דברים "יוצאים לאור". שתי הדרכים נאות, אלגנטיות אך אללי – מעט משומשות.

        לכן אסתפק באמירה שאם יעמוד למשפט (אי"ה) – הוא בוודאי לא יצחק.

        (נו… אני נותן לעצמי ציון 6. עובר בלבד)

        אהבתי

      • שולמית, את אדם לא חכם הגיב:

        בלשון המעטה שבהמעטה. מה הקשר בין ציבור רדיקלי לבין אי-פרסום? כשיש – מפרסמים. כשאין – לא מפרסמים. רדיקליות פירושה רכילות? פירושה השמצה? מה הקשר בין דעות פוליטיות לעבירה-נרמזת? מישהו אנס בחורה בשם פליטי דארפור?
        את גם עבריינית ופחדנית. יש לך טענה והוכחות – פרסמי אותן בשמך. תהיי אחראית לדבריך. לא – לא. אל תרצחי את שמו של אדם ברמזים, ברמת תחכום של גנון.
        יש חוק בסיסי, שמבוסס על זכותו של כל אדם להיות חף מפשע ונקי מרכילות, כל עוד אין חשד מוצק. זה כלל התנהגות אנושית בסיסי, שאפילו ציבור "רדיקלי" מציית לו.
        הבנת?

        אהבתי

  13. מוזיקלי הגיב:

    וולווט, אני מכחיש שהישראלים מגלים גזענות כלפי הפלסתינים.

    אני, בני משפחתי, בן דודי שהוא טייס חיל האויר, אף אחד מאלה לא חושב או פועל כגזען או בגזענות.

    האם תכחישי שפלסתינים פועלים בגזעות כלפי הישראלים?

    אהבתי

    • שרווד פורסט הגיב:

      שני הצדדים מתייחסים מגעיל זה לזה… ויש בתוכם גם צדדים לא גזעניים, רק שלא שומעים אותם מספיק

      אהבתי

    • גזענות הגיב:

      עצם העובדה שאנו מפקיעים בכוח אדמות השייכות לפלשתינאים זו גזענות

      אהבתי

      • שרווד פורסט הגיב:

        וגם עצם העובדה שהם מתים לזרוק אותנו לים, והיו עושים זאת אם היה בידם הכוח

        אהבתי

      • נראה ש... הגיב:

        נו, וכאילו שאצלנו אין כאלו שרוצים לזרוק אותם לים…
        .
        אבל מוזיקלי כאן למעלה דיבר עלינו על הישראלים ולא על השכנים

        אהבתי

    • כל מבנה המדינה הזו בנוי על גזענות. אתה שולל מהם יומיום את זכויותיהם. אתה גונב להם את האדמה ומצדיק את זה בביטחון שלך. אפילו כשהם אזרחים אתה מתחלחל מהרעיון שהמדינה תהיה במוצהר גם שלהם. הממשלה רק לפני חודש דחתה הצעת חוק לשוויון בהקצאת משאבים למגזר הערבי. כך, בפירוש.

      אתה לא גזען מוצהר, אבל אתה כנראה גזען. לא צריך להסתובב עם צלב קרס או אגרוף קמוץ על הזרוע כדי להיות גזען.

      אהבתי

  14. ליידי גאגא הגיב:

    ברוך השם שיש גימיקים שבזכותם מתייחסים לאחרונים שעוד עושים פה משהו במדינה ולא רק מטקבקים כל היום (כמוני). מייאש

    אהבתי

  15. מתפלאה הגיב:

    הכתבה של שחר סמוחה על פינוי הגופות באתר הארץ היא בין החזקות שקראתי השנה.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1149097.html

    ממליצה מאוד לקרוא. בגלל כתבות כאלה אני עדיין אופטימית לגבי העיתונות בישראל.

    אהבתי

  16. יאיר רוה הגיב:

    איזה קטע, אבישי ברוורמן שר? בדיוק יצא לי במקרה לחסום את החנייה בכניסה לבית שלו השבוע ויצא אליי מאבטח. תהיתי מי גר בבית ונענתי שזה ביתו של ח"כ ברוורמן. בית יפה.

    אהבתי

  17. קובי הגיב:

    מה לא מפרסמים את שמו? היה לינק לדיון שבו נאמר השם המפורש. אני אסתפק בהערה שהוא כתב דוקטורט על הקומדיה של חנוך לוין.

    חוץ מזה אתם עושים פה משפט שדה בגלל שבחורות החליטו משום מה להיחשף אחרי שנים רבות ולפוצץ את הפרשה… לגיטימי אבל מעניין מי מחפש לנקום באותו אדם ולמה דווקא עכשיו

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      הן החליטו לדבר ברשת. כדי שאפשר יהיה לכתוב את שמו צריך לכל הפחות שיוגשו תלונות במשטרה. שיהיה כתב תביעה, ולאחר מכן כתב אישום. אם. אי אפשר גם לשלוח בלון ניסוי לחלל וגם להתעקש לא לנקוט בשום הליך משפטי

      אהבתי

      • השם שלו נכתב כאן, ולווט הגיב:

        באופן מפורש לחלוטין. אקרוסטיכון למפגרים.
        את נותנת במה ללינץ'. גם אם זה הימור שיצליח, במקרה הפרטי הזה – את נותנת לגיטימציה לציד אדם מכאן ולהבא, על סמך רכילויות בלבד. רכילויות שגם אם יתבדו, יספיקו להרוס לגמרי חיים של בנאדם.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני לא נותנת שום במה, ואני מוחקת בכל פעם שמישהו כותב.
        כמו שכבר הסברתי, אני לא נמצאת ליד המחשב 24 שעות ביממה. הפיתרון האחר הוא מודרציה של כל התגובות.

        אהבתי

    • שולמית הגיב:

      אה, זה מה שחשבתי שהרי לא בעיה לזפזפ לויקיפדיה. שמעתי על כך עוד כשלמדתי ספרות. לא באונ' של הנ"ל.

      בעלילה זו, אם אכן מדובר במעשי אונס והטרדה חייבת לשאול על השתיקה בקרב אנשי הסגל באותו מוסד שבו הדברים התרחשו ובכל המיליה הנאור שסבב אותו שהרי אם אני שמעתי על כך לפני שנים
      ( לא על אונס אל אעל הטרדה)אחרים ידעו בוודאות. באותה מידה אני תוהה מדוע זה צץ דווקא עכשיו.
      זה סיפור עצוב, טרגי ותמוה.

      אהבתי

  18. מונטי הגיב:

    מוסף מעריב מרתק יותר, מעוצב לא בהיסטריה כמו ישראל היום ומעניין יותר. אני מנוי על הארץ, אבל קורא גם את מעריב בשנתיים האחרונות בכל סוף שבוע והזדמנויות שונות.

    אהבתי

  19. רונן הגיב:

    מישהו יודע לאן נעלמו הכתבים של מוסף הארץ? ומה עושה שם העורך שלהם לענייני מוספים? שמעתי ששוב הולכים לקצץ לנו, אבל את המינויים הבזבזניים של רולניק בטח יותירו על כנם. גם אנחנו רוצים לטוס לדאבוס! שוקן, אתה נרדם בשמירה

    אהבתי

  20. הדס הגיב:

    השנאה והתיעוב (ההדדיים) בין ישראלים לפלסטינים הם תוצאה של המאבק הלאומי והאלים שמתקיים כאן ולא תולדה של גזענות.
    גזענות ממסדית ומכוונת דורשת תשתית אידאולוגית וכזו לא קיימת בישראל (למעט בשוליים זעירים והזויים בימין הקיצוני).
    יש אפליה ויש קיפוח (לא רק כלפי פלסטינים) ויש כיבוש אבל אין גזענות.

    אהבתי

    • נכון, אין גזענות הגיב:

      שני מיליון פלסטינים חיים תחת איומי נשק ישראלי, לא מסוגלים לנוע ממקום למקום בחופשיות, ונשללת מהם זכות הבחירה.
      זו לא גזענות. זה פינוקיו.

      אהבתי

    • לא רק. מה לעשות שהיהדות היא דת מאד גזענית ושלא מספיק אנשים התנתקו מן ההתניות שלה.

      לא קיימת? כל מנגנון משרד הפנים הוא גזעני בתכלית והיה כזה עוד בשנות ה-70' ואף לפני כן.

      כבישים ליהודים בלבד זו לא גזענות? להחזיק עיר של שמונים אלף אנשים תחת עוצר תמידי תוך הפגעת הרחוב הראשי והשוק כדי שפחות מאלף פסיכופתים יוכלו לחיות שם בהתרסה – זו לא גזענות?

      כבר אמרתי, נכון, אין גזענות אידיאולוגית בריש גלי (למרות שהיא זועקת מהמון חוקים קטנים ויבשים). אין תורת הגזע. לא מנפנפים בזה. יש… "הצדקות ביטחוניות". יש "ניתן להם לחיות כמו בני אדם כשהם ייהפכו לפינים" (כי אנחנו ממש נורבגים ורק הם צריכים להתפתח).

      הגזענות כל-כך מושרשת לכם בתפישות היסוד שאתם לא שמים לב אליה.

      אהבתי

      • הדס הגיב:

        מסתבר שאתם מתקשים להבדיל בין מציאות אכזרית של כיבוש ובין גזענות,בין מצב מתמשך של קיפוח ואפליה ובין גזענות.
        לדוגמא עניין הכבישים ליהודים : אין דבר כזה כבישים ליהודים – יש כבישים לישראלים שבהם אסורה הנסיעה לפלסטינים תושבי השטחים.תחת ההגדרה ישראלים נמצאים כל מי שמחזיקים באזרחות ישראלית או בתעודת תושב,כלומר כל הפלסטינים אזרחי ישראל ותושבי מזרח ירושלים יכולים להשתמש באותם כבישים המכונים "כבישים ליהודים" (ורבים מהם אכן משתמשים בהם בדרכם לפגוש קרובי משפחה בגדה).
        המציאות המרה אילצה את התהוות מה שמכונה "הצדקות ביטחוניות" שחלקן לבטח מגונות ולא ראויות להצדקה מישפטית ובוודאי לא ראויות להצדקה מוסרית.
        לאותה מציאות מרה יש פנים ישראליות מכוערות אבל גם פנים פלסטיניות מכוערות שלא תעלמנה כאשר יסתיים הכיבוש.
        הגזענות כאידאולוגיה דורשת הפנמה של תפיסת הפלסטיני כאחר מוחלט,כמי שלא שייך למשפחת האדם,כתת אדם שראוי לעשות בו מעשים שבן אנוש לא יעשה לבן דמותו.למרות הסכסוך הממושך והמדמם שני העמים מתנהלים באופן סביר יחסית למאורעות שפרצו ברחבי העולם בין עמים מסוכסכים.היינו אמורים לשנוא את הפלסטינים בעוצמה גדולה יותר מעוצמת השנאה האמיתית שלנו כלפיהם והפלסטינים היו אמורים לשנוא אותנו בעוצמה גדולה יותר מעוצמת השנאה האמיתית שלהם כלפינו.למרות הכל מתקיים כאן דיאלוג בין אנשים משני עמים פצועים פיזית ונפשית באופן שאפילו צריך להפתיע.
        מי שמחפש גזענות ביהדות ימצא אותה בקלות.יש ליהדות פנים שונות ומגוונות ומי שיחפש את הפנים האנטי גזעניות של היהדות ימצא אותם.

        אהבתי

      • ניר הגיב:

        אפשר לראות את הווריד של העצבים מתנפח עם כל תגובה. קודם "כל מבנה המדינה הזו בנוי על גזענות", עכשיו גם "היהדות היא דת מאד גזענית". רחמים, רחביה – בתור יהודים ישראלים, איזה סכוי יש לנו? מזל נאחס. מיליארד וחצי מוסלמים, שני מליארד נוצרים ודוקא לדת האחת הגזענית נולדנו.

        אהבתי

      • הדס לא להיתמם הגיב:

        אלו כבישים שעלו מיליונים ונועדו לשרת את המתנחלים ונוצרו כתוצאה מתביעות המתנחלים, הכבישים האלו הפקיעו אדמות ערביות ופגעו רק בפרנסה של ערבים,
        להתכסות בעלה התאנה של ביקורי קרובים…נו באמת!

        אהבתי

  21. ש. עליון הגיב:

    נהיית תמימה, או שאת מנסה להתקבל חזרה לחיק החם של השמאל?
    ידיעות קיבל את הקלטת כבר לפני חודש. אם זה כזה סקופ, למה הוא חיכה? הסיבה – בדיוק כעת אמור להתחיל שלב הראיות במשפט של אולמרט שעו"ד קורב מוביל בו את התביעה. בנוסף – בעיתון נורמלי הייתה הידיעה מקבלת חשיפה נכבדה בעמוד פנימי. אבל לפי האג'נדה של ידיעות הוא זכה לכותרת ראשי ושלושה עמודים שלמים.
    לגבי בן דרור ימיני. כדאי שתקראי שוב את הבלוג שלו. הוא לא יצא נגד אוולין סגל, אלא הוא הביא את הדוגמה שלה כעוד מקרה (מתוך דוגמאות הרבה יותר מזעזעות נוספות שהוא הביא), שבהם הקרן של חזן פעלה נגד ישראל.
    אבל כדי להתקבל חזרה לחיק השמאל צריך להצטרף למקהלת סותמי הפיות. אסור לבדוק על מה הקרן המקודשת מוציאה את כספיה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      פעלה נגד ישראל? במה? באמירה הזו?
      יש לך אולי ביטוי יותר נורא מ"מנסה להתקבל חזרה לחיק החם של השמאל"? על מה לעזאזל את/ה מדבר/ת?

      אהבתי

  22. סטיריקה חדשה הגיב:

    אהבתי

  23. אני רק שאלה הגיב:

    האם שי שטרן מערוץ ביפ הוא בנו של יאיר שטרן?

    אהבתי

    • אפי הגיב:

      לא יודע, אבל התוכנית שלו מבריקה. אהבתי מאד את האופן הלא מודע בו המרואיינים שלו יוצאים בראיון. מזכיר מאד את "חלומות בהקיציס", וגם ממשיך את מה שארז טל עשה לכל מיני מוכי גורל עד לא מזמן. כן, התנשאות, אבל לא לעגנית ובטוב טעם.

      אהבתי

  24. שלומינץ הגיב:

    המופע הפוסט אווטרי על הגדר הוא כביכול עוד ריפרור תרבותי שיצא משליטה. בעולמינו הפסיכי מה שלא עשו המנהיגים, תעשה פוטתה ויעשו יצורים כחולים עשויים מחלומות של ארי פולמן הנלחמים על נפשם.בעולמינו העקום, דווקא המשגתם בפועל ולא רק בבדיחה פרטית של ארץ נהדרת, עלולה לשנות את המציאות, גם בתלת מימד האמיתי בחוץ.או שלא.

    אהבתי

  25. שלומינץ הגיב:

    פותנה, דיסלקט

    אהבתי

  26. שלומינץ הגיב:

    כן, תודה, הרבה שנים של אימונים

    אהבתי

  27. אפרופו אוואטר בבילעין הגיב:

    הנה כמה הערות לסדר. תהנו.
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1463398

    אהבתי

  28. עודד הגיב:

    עמנואל מטלון זה גדעון גלעדי שאף מוזכר בכתבה. לא ברור לי אם הייתה כוונה לפצח את העניין הזה או לא…כי חיפוש קצר באינטרנט מגלה ללא כל ספק את הקשר.

    אהבתי

  29. מונטי הגיב:

    אינטרנט זה גדול אבל לא אלוהים. גדעון גלעדי עמד מאחורי הספר בהפקה וז ה מה שכתוב באינטרנט אבל כתב את הספר?תוכיח!אינטרנט זו לא הוכחה.

    אהבתי

  30. Guerrero19Leona הגיב:

    That's great that we can receive the http://lowest-rate-loans.com moreover, this opens new possibilities.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s