כתב ה-NYT לא יסקר אותנו, כי בנו התגייס לצה"ל?

איתן ברונר הוא כתב The New York Times המוצלח והידען לענייני המזה"ת, המסקר את הנושא 27 שנים. אלא מה, בדצמבר האחרון בנו החליט להתגייס לצה"ל. כן, לצה"ל.
האם זה הופך את ברונר האב לבלתי ראוי לסקר את הקונפליקט הישראלי-פלסטיני?
אחרי דיון ציבורי ממושך, הפאבליק אדיטור של NYT (משהו כמו הממונה-על-האתיקה המקשר בין העיתון לקוראיו), קלארק הויט, הכותב פה את השתלשלות האירועים, מסביר שלמרות שברונר הוא כתב מצטיין, ואיש לא חולק על מקצועיותו, הוא ייאלץ לעזוב את התפקיד שלו, כמסקר הקונפליקט היקר שלנו, לפחות למשך הזמן שבו בנו משרת בצבא. הוא כמובן יוצב בתפקיד אחר, ובכל זאת.

I have enormous respect for Bronner and his work, and he has done nothing wrong. But this is not about punishment; it is simply a difficult reality. I would find a plum assignment for him somewhere else, at least for the duration of his son’s service in the I.D.F.

מטורף וחסר היגיון לגמרי הסיפור הזה. הפוליטיקלי קורקטנס איבד כל רסן.

הנה קטע מתוך הדיון הארוך וחסר השחר של הויט:

Bronner said, “I wish to be judged by my work, not by my biography.” He said he has been writing about the Israeli-Palestinian conflict for 27 years, and, “Either you are the kind of person whose intellectual independence and journalistic integrity can be trusted to do the work we do at The Times, or you are not.”

If only it were that simple. The Times has extensive written ethics guidelines because even the best and most honorable journalists can find themselves in awkward circumstances that can affect their credibility — and the newspaper’s — with a public that has little trust in journalists. In this case, the guidelines stop far short of dictating what should be done. They say that if a family member’s activities create even the appearance of a conflict of interest, it should be disclosed to editors, who must then decide whether the staffer should avoid certain stories or even be reassigned to a different beat.

Keller said that if Israel launched a new assault into Gaza and Bronner’s son were a foot soldier, “I don’t think I’d have any problem with Ethan covering the conflict.” It would be a tougher call if the son rose to a commanding role, he said, and if the son’s unit were accused of wrongdoing, Keller said he thought he would assign another reporter.

(קלר, הכוונה לביל קלר, האקזקיוטיב אדיטור של NYT, תוס': החולק על הממונה על, המגיב ומסביר שמה לעשות, זה בגלל הקוראים שלו).
תיקון והבהרה, 11:47: קלר לא מסכים עם ההמלצה של הממונה-על-האתיקה:

My point is not that Ethan’s family connections to Israel are irrelevant. They are significant, and both he and his editors should be alert for the possibility that they would compromise his work. How those connections affect his innermost feelings about the country and its conflicts, I don’t know. I suspect they supply a measure of sophistication about Israel and its adversaries that someone with no connections would lack. I suspect they make him even more tuned-in to the sensitivities of readers on both sides, and more careful to go the extra mile in the interest of fairness. I do know he has reported scrupulously and insightfully on Israelis and Palestinians for many years. And I have no doubt that if a situation arose that presented a real conflict of interest, as opposed to an imaginary or hypothetical one, we would discuss it, and he would not hesitate to recuse himself.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אולי תרחיבי?, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

47 תגובות על כתב ה-NYT לא יסקר אותנו, כי בנו התגייס לצה"ל?

  1. ציוני הגיב:

    אחלה ידיעה. ואת מוזמנת לדווח, לפי ישראל היום, שמרכז שלם לא נסוג מתביעתו נגד אברמוביץ'.

    אהבתי

  2. אורי הגיב:

    זה באמת כל כך מוזר?
    זאת אומרת, במלחמה הבאה, אם חלילה, זה באמת יהיה מוזר לשאול אם יש בכלל אפשרות שהאיש יכתוב בצורה אמינה על הסיטואציה?
    הבן שלו הולך לצבא. נניח שהוא קרבי. נניח שהוא בלבנון: האם אבא שלו באמת באמת יכול לכתוב בלי להתחשב בזה? בלי שעצמת הרגשות של להיות אבא לבן בצבא תתערב לו בעבודה?
    וכמובן – האם המסוקרים שלו, הישראלים והלא ישראלים, לא יסתכלו עליו מעכשיו אחרת?
    האם כשהוא שולח את הבן שלו לצבא הוא לא נוקט צד? ז"א – ייתכן בהחלט שהוא לוקח את הצד הנכון, אבל זה צד, לא?
    אני לא בטוח שזו פוליטקלי-קורקטנס כמו שקראת לזה. אני חושב שיש כאן משהו קצת יותר עמוק אבל אני לא סגור בכלל מה, ומה הוא אומר, רק נדמה לי שיש כאן שאלות חשובות, לא איזו מריחה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      הוא לא "שלח" את הבן שלו לצבא. מדובר בגבר בוגר בן עשרים, שהחליט על דעת עצמו להתנדב.

      אהבתי

      • אורי הגיב:

        אהה. נכון. זה לא קשור למקום שהוא הגבר הבוגר הזה (בן 20! בחיי!) גדל, למוצא האתני שלו או לדעות שהוא שמע בבית (לשני הצדדים – גם אם זה מרד נעורים בהורים שמאלנים רדיקלים). אם כך נכנה את הילד הזה (הגבר הבוגר הזה) ילד בועה: הוא לא בא משום מקום ולשום מקום אינו הולך.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        SO?

        אדם שבנו משרת בצבא והוא נמצא בסיטואציה של סכנה לשלומו – אינו יכול להיות ניטרלי. בין אם הבן שלח את עצמו ובין אם נחטף ע"י שליחי הצאר ניקולאי.

        אהבתי

      • רוני הגיב:

        זה לא קשור לפוליטיקלי קורקט. זו ההכרה בכך שאדם שהעניק לבנו חינוך שגרם לו לחצות יבשות ולסכן את חייו בלחימה בצבא כיבוש אינו נטול פניות בסיקור פעולותיו של אותו צבא. פשוט מאוד. מה מוזר ולא ברור בזה? הילדון בן העשרים (גבר בוגר?! פגשת באחרונה ילד בן עשרים?)הוא תוצר של חינוך אותו הנחיל לו אביו, והאב הזה מוטה בבואו לסקר את הקונפליקט באזור. הנחת העבודה היא ש(בניגוד למה שחושבים ישראלים) זה לא מובן מאליו ולא טבעי שילד ילך להילחם (לא חשוב איפה, מתי וכיצד), ולכן הבחירה הזו היא משהו שיש להידרש אליו.

        אהבתי

  3. הרב תרבותי שליטא הגיב:

    פיספסת את הטיעון של קלר. קראי בסבלנות עד הסוף. הוא לא מקבל את עמדתו של הויט. והוא, קלר, הבוס

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא פספספתי את הטיעון של קלר, אולי לא חידדתי אותו.
      אלא שהויט כותב את הדברים כמי שמנוי וגמור עמו לשנות את תפקידו זמנית.

      תוס': בכ"מ, עדכנתי.

      אהבתי

  4. קורא הגיב:

    בעיניי זה בכלל לא מופרך. מסתבר שהאתיקה העיתונאית במדינות אחרות קצת יותר חריפה מבישראל, איזו הפתעה מרעישה!

    אהבתי

  5. ולווט, תעשי את הטריק הגיב:

    הידוע, הדמגוגי והנכון לפעמים:
    איך היית מתייחסת לעיתונאי שבנו משרת בגדודי עז א-דין אלקסאם? שהבת שלו ימ"ש פוצצה את עצמה באוטובוס, אחרי "שירות צבאי" בחמאס?

    ברור שאין מקום להשוואה בין צה"ל לחמאס. אבל את זה רק את יודעת, כי את צד בסכסוך.
    באמריקה ובעולם – יש 1 שיורה על 2, ו-2 שמתפוצץ אצל 1. ישראל לא צודקת תמיד, ולא פועלת בחלל ריק, שולחת לא-פצצות-זרחן על לא-ילדים.

    לכן, כנראה מוצדקת ההתנגדות *העקרונית* לאפשר סיקור של עיתונאי *מצד שלישי*, שיש לו נגיעה אישית בסכסוך. עדיף גם לך ולכל חבריך החדשים בימין להבין את זה: עדיף שהסיקור, לפחות בחו"ל, יהיה נקי ולא מוטה *פר הגדרה*. בן שמשרת בצבא של צד אחד, מספיק כדי להטיל ספק בכל מה שאבא שלו מסקר.

    אה כן, את ימנית. גם אם תכחישי מכאן ועד הודעה חדשה, חוסך לך את ההערות הציניות-מתחכמות. סבבה לך, הגיע הזמן שאנשים יחסית תבוניים כמוך יחלחלו לשם. אולי סופסוף ישמעו שם את הפיקסיז.

    אהבתי

    • רוני הגיב:

      כל כך צודק.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      @תעשי את הטריק: אין כמעט עיתונאים שמסקרים את הקונפליקט ושאין להם דעה בנושא. במקרה הזה, הוא סיקר את המתרחש כאן יותר מ-20 שנה, ככה שאפשר לשפוט אותו לפי פועלו (כפי שהוא אומר בעצמו).

      חוץ מזה, אם כבר עושים הקבלות אז יותר הגיוני לדמיין שהבן שלו שוטר בפת"ח.

      אהבתי

    • ה הגיב:

      הכל היה נכון, אם הניו יורק טיימס היה אכן גוף תקשורת אובייקטיבי.
      אבל לצערנו מדובר בתפלצת שקרים אנטי ישראלית, כמו 'הארץ' רק בלי הבגידה וההתמסרות לאוייב בראש חוצות. שזה לגטימי, אבל שלא יז**נו את השכל על אובייקטיביות. כמו שאומרים באנגלית – אובייקטיביות בישבן שלי.

      אהבתי

  6. חוסר הבנה של תפקידו של הויט הגיב:

    הויט לא מחליט אם ברונר ישאר בתפקיד או לא. מי שמחליט על תפקידו של ברונר הוא העורך הראשי של העיתון, ביל קלר, שנכון לרגע זה תומך בברונר ואין לו שום כוונה להעבירו מתפקידו. הויט הוא בעל תפקיד המביע דעה. הניו יורק טיימס כמו עיתונים אמריקאיים אחרים מחזיקים בעלי תפקידים המפקחים על אתיקה פנימית וגם חושפים את מסקנותיהם מעל דפי העיתון. אפשר להסתכל על זה יותר כמו טור דעה.
    ועוד נקודה חשובה: ברונר לא ממלא תפקיד הכתב הבכיר בניו יורק טיימס כל כך הרבה שנים. בניו יורק טיימס מקובל שתפקיד הכתב הבכיר בירושלים (או במקומות בולטים אחרים) מתחלף מדי כמה שנים וכך גם ברונר, בבוא הרגע, יוחלף מטבע הדברים.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      התפרצת לדלת פתוחה. הבהרתי את הדברים כבר ב-11:47.
      זאת ועוד, לא כתבתי שהוא בתפקיד הזה כל כך הרבה שנים. כתבתי שהוא מסקר את הנושא 27 שנים.

      אהבתי

  7. מוזיקלי הגיב:

    ימנית – שמאלנית, את מי זה כבר מעניין? מי עם ראש על הכתפיים נשאר אותו שמאלני כשהיה? ובמה עדיפים ימניים אם הם דוגמטיים, סליחה, אידיאליסטים ללא תקנה?
    בגין ואריק שרון הימניים הם מלכי הויתורים לפלסטינים, השמאל הלא קיצוני הוא אבי גדר ההפרדה, הימין – נגד. השמאל העולמי יותר ויותר תומך בימין דתי, פנאטי, רודני,טרוריסטי, חמאסי…
    אז מה כבר שוות ההגדרות?
    תתרכז בתוכן, חביבי.

    אהבתי

    • רוני הגיב:

      שמאל וימין זה הרבה יותר מפסבדאו ויתורים טריטוריאליים (מפנים ומגרשים, הורסים ובונים). שמאל וימין זו השקפת עולם כוללת, הומאניזם מול לאויות, ליברליזם מול פאשיזם. הטענה שלך לגבי השמאל העולמי (מי זה? מה זה? איפה?) סתומה ונטולת סימוכין. אתה רוצה לגבות אותה במשהו?

      אהבתי

      • מוזיקלי הגיב:

        הכללות גם הן אינן עוזרות. אבל הן אני מוכן לקנות אותן.
        איזה סימוכין אתה מבקש? אולי מסמכים משפטיים?
        או אולי נסתפק בידע אישי? אם כן אז איך לדעתך מגדירים את עצמם מי שעושים חרמות על ישראל? מי שרוצים להעמיד לדין בינלאומי קציני צה"ל?

        בכל זאת עצם. הנה לינק לכתבה ב"הארץ".
        http://www.haaretz.com/hasite/spages/1029271.html

        אהבתי

      • שמעונה, לכתבה בהארץ הגיב:

        הצדק סופו לצאת לאור.
        הצדק עם מדינת היהודים.
        לא סתם יש בנו גאוניות.
        הפחד של המדינות סביבנו הוא בעיקר שלום אמיתי שיוכיח לעולם כולו כמה הן מדינות נחשלות שכן כל מי שעיניו בראשו מבין שמדינת ישראל תהפך במצב של שלום אמיתי לאור אמיתי לעמים ושכנינו ימשיכו לבוסס במי האפסיים.
        השיטה היחידה שלהם היא להתנגד לשלום אמיתי על ידי העמדת תנאים שהם בלתי אפשריים.
        אף ישראלי שפוי לא יתן ידו למדינת כל אזרחיה שתהפוך את מדינת היהודים למדינה חשוכה כמו שכנותיה.
        שלום הוא אינטרס ישראלי מובהק אבל קיום קודם לכל.
        טוב שאנשים רבים, יותר ויותר, במדינות העולם התרבותי, מבינים את הצדק הישראלי. גם אם האהבה שלהם מהולה בביקורות שבחלקן מוצדקות.

        אהבתי

    • אורי הגיב:

      רב השמאלנים עם ראש על הכתפיים (ועם עיניים מתפקדות) אכן לא נשארו שמאלנים – הם הפכו שמאלנים קיצוניים. את השמאל (שמאל! פחחח!) הם משאירים לגדולי האומה ברק, לבני ולפיד.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        @אורי: אם אתה צודק, אז או שיש ממש מעט שמאלנים אם ראש על הכתפיים או שהם מצביעים למפלגות שמובילות קו מנוגד לדעותיהם.

        @מי שקובע: בכל מקום יש אנשים שונים עם דעות שונות. ההכללות המוזרות הללו זה אחד מהדברים המפחידים ביותר שיש לנו בחברה לדעתי.

        אהבתי

    • מי שקובע מיהו השמאל, זה הימין הגיב:

      בואו נבדוק:
      התקשורת
      תל אביב
      אינטליגנציה
      סופרים
      משוררים
      יוצרי קולנוע
      מוזיקאים
      יזמי היי-טק
      משרדי פרסום
      בורסה
      אקדמיה
      אשכנזים חילוניים להכעיס ועשירים
      משפט

      לא כולם, אבל כמעט כולם. די מדהים להבין שאת כל זה עושים – כמה אמרתם? – 3 מנדטים של תומכי מרץ, שהם "השמאל". שכל אלה הם "הזויים וסהרוריים" כל כך הזויים וסהרוריים, שהמסים שנלקחים מעבודתם ההזויה והסהרורית, מחזיקים על הרגליים את החרדים בבני ברק ואת האוטוסטרדות בשטחים, הלא הזויות ולא סהרוריות ב-כ-ל-ל.

      או להבין, ששמאל מבטא שנאה. שנאה כלפי משהו, מוצלח או מצליח בדרך כלל. שנאה שהיא התשובה, או חוסר התשובה, שמעמיד הימין הענק בעיני רוחו, כלפי היתר.

      שמאל הוא אמונה שאפשר למצוא פתרון שפוי ("הזוי וסהרורי") לסכסוך.
      ימין הוא הבחירה בחוסר פתרון. שזה גם פתרון כמובן. בואו נישאר ככה. גאולה נקנית בייסורים.

      אהבתי

  8. נורית הגיב:

    תודה שהעלית את הנושא, לא ראיתי את זה עדיין. בכל אופן מהתגובות שקראתי חשתי שכדאי גם להגיב לפחות ישראלית אחת.
    http://community.nytimes.com/comments/www.nytimes.com/2010/02/07/opinion/07pubed.html#preview
    התגובות האחרות מעניינות והשאלה האם עתונאי בדסק העיראקי של העתון שהוא הורה לחייל המשרת בעירק גם אמור להפסיק לדווח.

    אהבתי

  9. עדי בן יעקב הגיב:

    אוי הJEW YORK TIMES

    אהבתי

  10. הרב תרבותי שליטא הגיב:

    בואי נעשה קצת סדר, כולל לטובת קוראינו שמתקשים בלחיצה על לינקים, בקריאת אותיות לטיניות, בהבנת טיעונים לא בנאליים או בפיענוח סוגיות אתיות:
    קלר דוחה את טיעוניו של הויט לחלוטין. שניהם מסכימים שברונר הוא מקצוען, ושאין חשש שהחלטתו הפרטית של בנו להתגייס תשפיע לרעה על אופן סיקורו, אולי דווקא תעמיק אותו. אלא שהויט מודאג ממראית העין של הדבר – הסיקור ייראה מעתה ואילך בעיני חלק מהקוראים כלא אוביקטיבי, והדבר יפגע לכאורה בתדמית העיתון.
    קלר לעומתו סבור שעצם העובדה שיהודי מסקר את ישראל כבר לוקה במראית עין כזו. כך, קוראים משמאל יראו בו אוטומטית תומך ישראל, וימצאו לכך אסמכתאות בכתבותיו, ואילו קוראים מימין יראו בו יהודי לוקה בשנאה עצמית, "גולדסטון", בישראלית עכשווית – וגם הם ימצאו אם יחפשו מספיק. כלומר, בכל מקרה אין לדבר סוף, ויש גבול למאמץ שצריך לעשות כדי לרצות כל צדקן מכל צד של המפה הפוליטית. והגבול הוא איכות הסיקור והקומון סנס.
    קלר מביא דוגמאות לכתבים שבאים מרקע של צד אחד בסכסוך פוליטי או צבאי על פני הגלובוס, שעדיין מסקרים את אותו אזור ובהצלחה.
    כשלעצמי אני תומך בעמדתו של קלר, הן מסיבות מקצועיות שנוגעות לכתב המסוים והן משום שאבות לא צריכים לשאת ב"חטאי" בנים. מה גם שהוא נשוי לישראלית, כך שניגוד העניינים, אם קיים, היה שם תמיד. אבל כאמור אין לדבר סוף.
    מצד שני, היה נחמד מאוד אם רק עשירית מהאכפתיות הזאת לאתיקה היתה מפעפעת לתקשורת הישראלית.

    אהבתי

    • ליאת הגיב:

      תגובה אינטליגנטית באמת.

      רוני: צדקנים כמוך מעייפים כל כך, אסור היה לי לקרוא את תגובותיך, שעת צהריים עכשיו וגם כך קשה לי להילחם בעיניים הנעצמות.

      אהבתי

      • רוני הגיב:

        אז באמת חבל, אל תילחמי בעיניים. עצמי אותן, עצמי בחוזקה ואל תפקחי עד שיבוא השלום הנכסף שביבי מבטיח לך בעיניים בורקות ולחות. הקפידי להותירן עצומות כל עוד חייהם של הפלשתינאים הם מרמס ורכושם וזכויותיהם נחמסים, כדי שחס וחלילה לא תראי. אגב כך, חשוב גם לאטום את האוזניים כדי שלא תשמעי את הצדקניות הנודניקיות הללו שמתעקשות לספר לך את מה שאת נמנעת מלראות. אל תדאגי, את תישארי חריפה ושנונה כתער גם ככה. לגמרי.

        אהבתי

      • ליאת הגיב:

        העניין הוא רוני שאני לא צריכה אותך כדי לראות את עוולות הכיבוש ולהתייאש מביבי ומרעיו. פשוט שבנושא הנדון כאן – 1. מקצועיותו של העיתונאי המוערך 2. התקינות הפוליטית – כן או לא – בנושא זה לא הצלחת להביע טיעון ראוי, וגררת את הדיון למחוזות שמעניינים אותך יותר, ובצדק מן הסתם, פשוט שלא על זה נתכנסנו כאן בפוסט.

        אהבתי

      • רוני הגיב:

        חבל שאת מסלפת את הדברים ליאת. הגבתי בדיוק לגופו של עניין (ראי תגובתי הראשונה), ועל הדרך גם לתגובתו של מוזיקלי שבחר לפצוח בדיון על שמאל-ימין. באמת אסור היה לך לקרוא את תגובותיי, כי גם אחרי שקראת – לא הבנת.

        אהבתי

      • ליאת הגיב:

        "הנחת העבודה היא ש(בניגוד למה שחושבים ישראלים) זה לא מובן מאליו ולא טבעי שילד ילך להילחם (לא חשוב איפה, מתי וכיצד)"
        צדקנות מארץ הצדקנים. מהשורש המרובע צדק"נ. מזל שגם לפני קום המדינה היו כמה 'ילדים' לא נורמליים בעליל שבאו להשתתף בניסוי המטורף aka 'ציונות', 'קיבוצים' וכאלה.
        "הוא תוצר של חינוך אותו הנחיל לו אביו, והאב הזה מוטה בבואו לסקר את הקונפליקט באזור". קודם כל, נו באמת: כי כל הילדים הם בעצם העתק של הוריהם. בגלל זה אחי למשל הוא איש ימין, כי בבית כל חיינו הצבענו עבודה ומרצ. אה נכון, הוא 'מורד' בנו. קשקוש.
        שנית, לפסול אדם ש**הוכיח** את ההוגנות שלו בסקירתו את האזור, כמו שמעידים בין השאר אלה שהחליטו להדיחו בעצמם, זה כמו לפסול אישה מלשפוט במשפט אונס, או לפסול עדות אופי שלילית על אנס מצד נשים במשפט אונס. (פשוט חשבתי על המקרה של האנס הנאור, שהיה ויגיע לבית משפט, וחבר עמיתיו ומרעיו הנאורים בעצמם לא ימלאו את תפקידם הנאור ויצטברו בשתיקה שהם נוקטים שנים, וכל עדות האופי יהיו רק נשים למשל. הרי אי אפשר יהיה לנהל ככה משפט? הן ודאי מדווחות מהטיה מובנית.)
        אז הוא שאמרתי – לא הבאת טיעון ראוי. הטיעונים של רב תרבותי שליטא הרבה יותר משכנעים.

        אהבתי

    • אמיר הגיב:

      נקודה יפה!

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא צריך ללחוץ על לינקים. יש קטעים נבחרים מהמקור בפוסט.

      אהבתי

  11. צדיק יודע הגיב:

    "ליברליזם מול פאשיזם" וואוו! איזו חדות הבחנה, איזה מקוריות מחשבה, איזו העמקה! בכל אופן, אי אפשר שלא להעריך אדם שסתום מהתבשמות עצמית בכאלה רמות.
    דבורית- רחמנות עלייך. עכשיו הפכת לימנית קיצונית פאשיסטית. בקרוב מאמרי הדעה שצריך לסגור את בלוג ההסתה הזה של נערת הגבעות . מממ… נראה לי שהבנתי למה עברת ליפו! רצית להצטרף למתנחלים שמשתלטים על העיר!

    אהבתי

    • הרב תרבותי שליטא הגיב:

      ליאת, רוני, צדיק ובהמתו – לא לריב:
      הנקודה שאינכם קולטים וקולטות היא הדבר הפעוט הזה שנקרא אינטגריטי. זה ממש לא עניין של שמאל או ימין. קחולדוגמה את בן כספית ובן דרור ימיני. הם לא ימין ולא שמאל. אז מה, זה עזר להם בסעיף האינטגריטי?

      אהבתי

    • תנשמת הגיב:

      אתה באמת מצפה ליותר עומק בתגובה של חמישה משפטים? מי שמחפש עומק לא ימצא אותו פה ידידי.

      אהבתי

  12. מוזיקלי הגיב:

    החמאס זה ליברליזם או פשיזם?

    אהבתי

  13. אנה הגיב:

    מתי תתייחסי לסיפור השמאלן-הומניסט-האנס מ"רשימות" ואתרים אחרים?

    תראי גם כאן, כמה ישן..
    http://www.matkonim.net/forum/2005/viewmsg.asp?msg=48920

    אהבתי

  14. captain beefheart הגיב:

    בואנה אתם לא מאמינים.

    פתחתי בלוג!

    וכל זאת בעצת יאיר רווה.

    שופוני יא נאס:

    http://captainbeefheartx.spaces.live.com/default.aspx?_c02_vws=1

    אהבתי

  15. אבשלום אש הר הגיב:

    עיתונאות אובייקטיבית קיימת רק במוחם ההזוי של בעלי טורים שרואים עד למקלדת,או עד לקצה המקטרת ובקבוק הג'אק דניאלס.

    אהבתי

  16. צ. יודע הגיב:

    בטוקבקים למאמרו של גדעון לוי נחשף שמו של ההומניסט הדגול. מעניין באיזה מהקטיגוריות בהן שולט השמאל בישראל לפי אחד המגיבים כאן, נכנס יפה הנפש הזה ומעשיו הטובים. אני חייב להודות שמקריאת הפוסטים השונים ברשת וחיבור האינפורמציה (ככל שהיא נכונה, כמובן) עלה בי ההרהור שמא חיבתו והערצתו של האיש לטרור הפלסטיני הם בסך הכל מראה לטרור שהוא עצמו הפעיל, לכאורה, על נשים. לעורכים המתחכמים בעיתונים ובאתרי האינטרנט צפויה עדנה עם הרבה מאוד אפשרויות לכותרות רמזניות.

    אהבתי

  17. א"י הגיב:

    השורה התחתונה היא שאית'ן ברונר נשאר בירושלים. זו החלטתו של ביל קלר עורך הטיימס שהתייצב באומץ מול הפלצנות של האומבודסמן("העורך הציבור") והחליט להשאיר עיתונאי מצויין וישר בתפקידו.

    אהבתי

  18. בונד ג בונד הגיב:

    ויכוח מוזר. כל כתבי הסוכנויות שמדווחים מהשטחים, ורבים שעובדים עבור רשתות אירופאיות, הם ערבים פלסטינים. לא זכור לי שמישהו העלה את זה כבעיה.

    אהבתי

  19. אבל יש כאן משהו לא הגיוני. חלק לא מבוטל מהידיעות ב"טיימס" וכמובן, בכלי תקשורת אחרים, בא ממקורות ישראלים וחלק גדול מהם הם אנשי מחנה השלום (השמאלנים) וכמעט כולם או שהם שירתו או שבניהם שירתו בצה"ל אבל אף לא עיתון מוותר על מקור כזה – כי לא השירות קבוע אלא הדעות הפוליטיות וההשקפות האישיות. ולכן, איך זה שפתאום ברונר נמצא חשוד אחרי עשורים של שנים שגדעון לוי ואורי אבנרי ודוד גרוסמן וכיו"ב הם מקורות למידע ב'טיימס'?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s