אישה נעלה נעלה נעלה

נעליים לא חסר

כותרות

– "פשיטת רגל"/ "נעל בפרצופו של החוק" (מעריב)
– "נעל בראש"/ "טיפש כמו נעל" (ידיעות)
– "מזעזע ומחפיר" (ישר"ה)
– "נעליים גדולות" (הארץ): "את הנעליים זרק פלוני אלמוני, אך הבועט היה דניאל פרידמן. הדה-לגיטימציה שפרידמן עשה למערכת המשפטית כולה היא שהוציאה את השד מהבקבוק". אמממ, איכשהו, לא נראה לי.
מדובר נעל אחת. פיני כהן לא זרק "נעליים". זה כבר מפחית את האשמה שלו בחצי. טעות. זרק שתיים, אחת פגעה.

–

כמה זמן יעבור עד שזורק הנעל יוכתר כלא אחראי למעשיו?
באיזו נעל מדובר?
סאקוני אפורות (זה הזמן לפרסומת).
פרוגריד ג'ז, 317 ג', 600 ש'.

–
לידיעות יש צילום של רגע האירוע, אם אני מבינה נכון (כולל עזרה קטנה ממח' עיבוד התמונות לנעל במעופה? אולי צריך לכתוב זאת?). צילם: עמית שאבי.
–

הפתרון הבטחוני
אורחי ביהמ"ש העליון יישבו באולם הדיונים בבגדיהם התחתונים ובגרביים. הגרביים (כולל גרביונים וביריות) ייבדקו קודם לכן כדי לוודא שאין בהם אבן קלע שאפשר להשליך בהמשך באמצעות הגרב. הגברים ייבדקו שאין להם אקדח בתחתונים אלא רק שמחה פשוטה למראה הנשיאה.
וזה, בכפוף לדעתו החולקת של נחום ברנע ש"לא ייתכן שיחייבו מבקרים להיכנס לאולם המשפטים בגרביים".
ואם כבר הגעתי לנ"ב, הוא מסכם את הטור שלו בנושא כך:
"מילים הן לא נעליים: כשזורקים אותן בפראות הן חוזרות אל בעליהן, כמו בומרנג".
עוד הוא מציין שביניש שמחה שהייתה זו נעל ספורט ולא נעל עם סוליית ברזל. למעט רקדני סטפט או נפגעי פוליו בשנות החמישים, איפה יש היום נעליים עם סוליות ברזל? החכימוני.
–
נשים בצמרת
קתרין אשטון, שרת החוץ הראשונה של אירופה (כמה מעט חומרים יש עליה ברשת בעברית) זוכה לכתבת פרופיל בהמגזין של מעריב (פלוס שער). אולי קירשנדון יסכימו מתישהו לראיין אותה.
–

קריקטורה

ח"ח למושיק במעריב: ביבי עומד ורוחץ ערימות כלים והשרה אומרת לו "יאללה לא צריך עוזרת. נסתדר עם מה שיש". הקריק' בלינק.
–

קצה האצבעות
סופשבוע, כתבת שער (כרמית ספיר ויץ): האם לא הגיע הזמן להכיר במשתפי הפעולה עם הנאצים כקורבנות מנגנון ההשמדה?
–
נעמי איגוס (שרי מקובר-בליקוב), שהייתה מזכירתה של השרה נתניהו במשך שנה, מדווחת על מעלליה. לא נעים.
–
איזה מזל שלגואל רצון היו 30 נשים, כך הן יוכלו לפרנס, כל אחת בתורה, את מוספי סופשבוע והמגזינים במשך שבועות רבים. מחר למשל אפשר יהיה לקרוא על דבורה רייכשטיין ב-7 ימים (מרב בטיטו).
–

ועוד בעניינו, "כיסא המלכות" הקטיפתי שלו פונה אתמול על ידי הסיירת הירוקה של עיריית תל אביב. הכיסא וחפצים נוספים משוכנים במחסני העירייה. לא במוזיאון?
העירייה אגב, הודתה, שהפרסומים בידיעות, לפיהם שלושה מילדיו של רצון נלקחו ממנו כבר בשנות 83', נכונים.
–
ולקינוח

–
מוסף כלכליסט מדווח בשערו על דור ה-Q המתעד את חייו לפני ולפנים (איתי להט). חשבתי שאני אובססיבית עם התיעוד שלי.
כימות עצמי, קוראים לזה.
–
נוירוני המראה (אורי פסובסקי) – מנגנון הגורם לנו לשים את עצמנו בנעלי אחרים.
–
עופר מתן מראיין בהעיר את מוחמד בכרי שמספר: "…(אלון הדר, המראיין, v) סיפר לי שעורך סופשבוע, דורון כהן נלחם על הכתבה, ושגם הוא, אלון, נלחם, אבל בסופו של דבר הם הרימו ידיים כי העורך הראשי יואב צור לא רוצה את הכתבה בגלל שהתבטאתי שם בביטויים קשים נגד היועץ המשפטי לממשלה. בהתחלה האמנתי.. אמרתי לאלון שזה היה צפוי, ושזה עוד מחיר שאני משלם כחלק מהדמוניזציה שעושים לי מאז ג'נין ג'נין… כנראה בעיני מעריב אני אויב… ציפיתי למשל שעיתון הארץ… יבחר לראיין אותי, עם כל הכבוד לך, נכון שהעיר שייך להארץ, אבל הארץ מפורסם בכל העולם ובאינטרנט, והעיר לא. את העיר קוראים תושבי תל אביב וזהו".

–

אפרת נוימן מראיינת במארקרוויק את פרופ' יהושע אלישברג שעובד על הנוסחה האולטימטיבית לסרט מצליח.
–
שוקי שדה, במארקרוויק על עוזרות בית וסלבז. גם פה יש תצלום לא בלתי נורא של השרה.

–
TGI
סקר החשיפה לעיתונות וההאזנה לרדיו ב-2009.
במקום לקרוא את פרשנויותיהם המוטות של כלי התקשורת, שפטו בעצמכם.

בשביל אופניים
ע"פ נועה קושרק בהארץ, מיזם האופניים התלאביבי, שנתקע כבר כמה פעמים כאילו היה הרכבת הקלה, ייצא לדרך עוד השנה. אמן כן יהי רצון.
–

צרורות לכותרת
"יסורי קליטה" (24, כתבה על האנטנות הזעירות של חב' הסלולר). רק צ"ל ייסורי.
–
אחר
מיברג על חדשות (ארכיון).

—
מח' הגהה
בת השוואה, לא ברת (מעריב, 6, כות' מש').
–
האקדמיה מודיעה: מותר לומר חיכתי וכנהלאה, מאחר שבמקרא יש תיעודים רבים להטיה בצירה.
–
"גרביים שאפשר ללבוש שבועיים" (מעריב, 23, כות'). גרביים גורבים, לא? או שהאקדמיה אישרה כבר את לבישתם?
אוקיי, מתברר שלובשים גרביים.
–
אב"י מתהפך
בלוג אוכל חדש במעריב. לא הגזמנו קצת עם השם?

(התמונה לחיצה).
–
לפני פיזור
אהה, אז ה-IPad לא כזה מגניב כמו שאמרתם? טוב, אז לא, נו.
תוספת: וגם היטלר לא מרוצה.