מה יודעים ברנע ואברמוביץ' על מרכז שלם?

אמנון אברמוביץ' ונחום ברנע נהנים לסנוט מדי פעם באנשי תקשורת המכתימים, לדעתם, את המוניטין של מקצוע העיתונות, אבל מקצה האולימפוס שלהם, גם הם מתקשים לעתים להבחין בפרטים הקטנים העושים את ההבדל בין ניתוח רציני של עובדות לבין דיווח המבוסס על שמועות, חצאי אמיתות וכזבים ממש.
לדוגמה? התייחסותם למכון המחקר הירושלמי מרכז שלם.
–

מרכז שלם בג'רוזלם
–
אם להאמין לדברים שכתב ברנע בטורו בידיעות בסוף השבוע שעבר ולטענות שהשמיע אברמוביץ' באולפן שישי אמש, מרכז שלם הוא מרכיב מפתח בברית שנרקמה בין הונו של שלדון אדלסון לשלטונו של בנימין נתניהו.
התמונה שמציירים שני הפובליציסטים הבכירים היא פשוטה, שלא לומר פשטנית: מרכז שלם ("מרכז משלם" כבהתחכמותו של אברמוביץ'), הממומן בידי אדלסון, סיפק לממשלת נתניהו כוח אדם בדמותם של נתן שרנסקי, משה יעלון ומייקל אורן, ומשמש כמקפצה שממנה מזנקים עושי דברו של המיליארדר היהודי-אמריקני אל תוך בריכת הזהב של הכוח והשררה.
–
אלא שהמציאות מעט יותר מורכבת, וברנע ואברמוביץ'  מחברים קווים דמיוניים בין נקודות מנותקות. נניח לרגע לעובדה ששרנסקי ויעלון היו מעורבים למדי בחיים הציבוריים עוד לפני שכף רגלם דרכה במרכז שלם (שרנסקי כראש מפלגה וכשר, יעלון כרמטכ"ל) ושאורן נהנה בארצות הברית ממעמד של סופרסטאר בעקבות  רבי המכר שחיבר על מלחמת ששת הימים ועל ההיסטוריה של המעורבות האמריקנית במזרח התיכון (האיש אפילו  רואיין בידי ג'ון סטיוארט בדיילי שואו – ראייה לבאזזז שהתעורר סביבו שם הרבה לפני שהוצע לתפקיד השגריר);

–

גם ההכרזות על החיבור בין מרכז שלם ובין נתניהו מן הצד אחד ואדלסון מן הצד השני הן פרי עבודה עיתונאית מרושלת. בירור קצר היה מגלה שאדלסון מעולם לא מימן את מרכז שלם, אלא את מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים, בראשותו של שרנסקי, שאומנם פעל תחת קורת הגג של שלם, אך תפקד כמסגרת אוטונומית. שני המכונים שיתפו פעולה באופן זמני ומוגבל למדי, ונרתמו למטרות שונות: מכון אדלסון התמקד בחקר הפוליטיקה הבינלאומית ותחום הביטחון, בעוד שמרכז שלם התגייס להקמת קולג' למדעי הרוח. בפועל, אדלסון לא תרם אפילו פרוטה לפעילויות מרכז שלם, אלא למכון הנושא את שמו בלבד – מכון שסיים את תפקידו לאחר פרק זמן קצר יחסית, עם מינויו של שרנסקי ליו"ר הסוכנות. תיאורו של אדלסון כמי ש"מממן" את מרכז שלם הוא מצג שווא.
–

חמור יותר, מבחינת הסטנדרטים העיתונאיים, הוא הקישור הרווח בין נתניהו לבין מרכז שלם. הקישור הזה, שחוזר בכלי התקשורת הישראליים, נתמך לכאורה בעובדה שמייסד המרכז, ד"ר יורם חזוני, עבד בעבר עם נתניהו ותרם לכתיבת ספרו על המלחמה בטרור. אלא ששיתוף הפעולה הזה מעולם לא נמשך אחרי הקמת מרכז שלם. נתניהו לא היה מעורב מעולם בפעילויות מרכז שלם, לא משך בחוטיו, לא טיפח עם העומדים בראשו קשרים אישיים או מקצועיים ולא שהה בין כתליו.
ובקיצור: החיבור נתניהו-מרכז שלם הוא פרי הדמיון, פירכה מוחלטת שהיכתה שורשים עמוקים בתודעה הציבורית.

–
לא רק שמרכז שלם אינו משרת את נתניהו או כל גורם פוליטי אחר – הוא נרתע מכל זיהוי כזה כמו מאש. מזה שנים שהוא אינו מעוניין ב"השפעה" כזו או אחרת על מסדרונות השלטון בישראל, אלא בשינוי פני ההשכלה הגבוהה. זוהי תכליתו העיקרית, אבל מה לעשות שבמלחמת הבליסטראות שמנהלים ברוני התקשורת נגד ישראל היום הפך גם מכון המחקר הסולידי לאבן קלע שלא באשמתו?