אצבעות שחורות 22.1.10

מה יהיה איתי? יום אחד אני דורשת לכתוב את שמות "האלו שנטבחו בלינץ' ברמאללה" בנימוק המשונה שאנשים (אני!) לא זוכרים פרטים אלא כותרות ותמונות, סמלים, במשנהו קוראת לבאבא סאלי הבאבא בובה, ובשלישי כותבת על מרכז שלם.
זאת אשכרה חוצפה, להתנייד ככה בין קטבים (לכאורה) במקום לעסוק בתיקוני הגהה.

הייתי בהאיטי
לא מצליחה למצוא את המדור המצחיק של דורון רוזנבלום על כוחותינו בהאיטי. אבל רוח הדברים דומה למערכון שישי בארצנהדרת עם רוני דניאל.

התחקיר של לפיד
(קיבל חוברת מיהונתן סגל והתקשר לכתריאל שחורי)
על הסרט של יהונתן סגל שקיבל מימון מהקרן הישראלית לקולנוע ושינה את נושא הסרט לאחר מכן, זוכה להפניה בשער ידיעות.
כה כתוב בחוברת:
"לקח לא מעט זמן עד שהקרן הישראלית לקולנוע אישרה סיפור שאומר שהכיבוש גרוע יותר ממה שישראל הודתה אי פעם, ואפשר להשוות אותו לשואה".
כשצלצל לפיד לכתריאל שחורי, הוא
"נשמע מזועזע לא פחות ממני.
תראה, הוא אמר, לא ידעתי שככה הוא יציג את זה.
נתתם לו מיליון שקל ולא ידעתם? שאלתי.
כן, אמר שחורי, גם ככה מתהפכת לי הבטן מהסרט הזה, אבל לא חשבנו שהוא ממש יגיד את זה.
תגיד, אמרתי, הרי אתה מבין שאם ייצא סרט שמדינת ישראל מימנה המשווה את הכיבוש למחנות הריכוז, אז צריך לסגור אתכם מיד?
האמת, אמר שחורי בכנות, ברור לי לגמרי.
נו? אמרתי, אז מה תעשה?
מה אני יכול לעשות? הוא נאנח, כבר נתנו לו חלק מהכסף, אי אפשר לקחת אותו בחזרה.
מבחינה חוקית אתם יכולים לעצור את הסרט?
כן, אבל עוד אף פעם לא עשינו את זה
".
אני מאמינה שמכאן הסיפור יתגלגל, והסרט לא יראה אור יום, לא לפני שסגל יחזיר את הכסף הציבורי, ו/או ישנה את הסרט.
.

נשים נשים
בשעה טובה, Le Monde עשה היסטוריה: לראשונה מזה 65 שנה, יש לעיתון עורכת ראשית, סילבי קאופמן.


חולי נפש
כשהתקשורת נוהגת לראיין את אסי דיין אחרי ובמהלך כל אשפוז שלו, ולפרסם את הגיגיו ומסותיו, אני זועקת חמס. ולא רק בעניין דיין. מאז ומתמיד קבלתי: לא מראיינים אנשים חולים בנפשם. לא.
אבל מתברר שב-One איש לא שמע על כך, ואופירה אסייג ראיינה את גומא אגייאר המאושפז. בהינתן צו איסור פרסום אומנם הוסר הראיון מהאתר, אבל חבל שצריך היה להגיע למצב הזה. צריך להיות אטום רגשית וחסר כל אנושיות כדי לבצע את האקט, כלומר להתקשר לאדם מאושפז, לראיין אותו ולפרסם את דבריו. ו-One, כך מתברר, ממשיך לענות על ההגדרות האלו.

התערבות אלוהית
ארי שביט מציע התערבות ממלכתית בשוק התקשורת. זה נראה לו הפיתרון. מה שטוב לצרפתים, טוב לנו.
לא נראה לי. תארו לעצמכם שנתניהו היה מתחתן עם יעל אבקסיס (כדי להיות ריאלית)? לא היה עובר.


דוד אבידן ומנחם בן
בטורו השבועי בן מכה על חטא, פחות או יותר, מפרסום הכתבה ההיא על היותו ספק הנשים של המשורר הרבע לאומי ("סדרן הזיונים").

לראיין עיתונאי ולנוח
רועי בהריר מראיין את מיכאל בריזון, הוא ב. מיכאל, שכזכור פוטר מידיעות. והוא לא מחפש עכשיו שום הצעות. אל תפנו אליו.
בהמשך לראיון כותב קובי ניב מאמר המאשים את ב. מיכאל, מוטי קירשנבאום ואפרים סידון בכך שניכסו לעצמם את תהילת ניקוי ראש, והעלימו את היוצרים האחרים (למשל הוא).

יאיר טרצ'יצקי כותב ב-G של גלובס על כביש 40, המקומון של מצפה רמון שחוגג שמונה שנים ומאה גיליונות ויוצא מהפריפריה.
ומה השאיפות שלו?
"חשוב לנו להגיע למצב שבו נוכל להתחיל לשלם לכותבים, בעיקר לאלה מהדרום, ואולי גם להקים אתר אינטרנט. אבל קודם כול נרחיב את החלוקה לערד, לדימונה ולירוחם, ונחזור לארגן את אירועי התרבות החודשיים, שקיימנו במצפה רמון במשך שנים".
אמן.

גל גבאי מתראיינת לאביבה לורי במוסף הארץ לכבוד התוכנית החדשה שלה, ואקום.

כתבת הרכילות של מעריב, ליאורה גולדנברג שטרן, כותבת בפייסבוק: אני מתחתנת!


גואל רצון
עינת פישביין ודוד רגב עקבו בהמוסף לשבת של ידיעות אחרי ילדי רצון. בכללי דומה שמצבם ממש טוב. על טיב הקשר בינם לבין האב חל חיסיון. רק הכותרת נושאת מסר: "אף אחד לא אמר שהוא מתגעגע לאבא".

תמר רותם מנסה להסביר מה קורה לנשים.

אשת תקשורת מספרת איך שודלה להצטרף להרמון.


גיורא איילנד
מתראיין בהמוסף ל בידיעות על התוכנית שלו להסכם השלום. אין דיון על סרן ר'.

שרה נתניהו
הארץ בפרויקט מיוחד, ממנו עולה, למשל, שגם פולה בן גוריון הציקה לעוזרת שלה.
גם יואל מרקוס נזכר בפב"ג.
אמיר אורן מתחבט בסוגיית ההשפעה, ונעזר בדימויים מעולם הפלסטיק.
עפרה אידלמן מוצאת דמיון בין טענות ליליאן פרץ לאלו של טניה שאו.
מעולם לא הקדישו רבים כל כך הרבה מאמצים לדיונים באשת רה"מ אחת.
נראה לי שעיתונאי ישראל היו מאושרים אם היה הוא מתגרש ממנה. ובכלל, יש לי רעיון: ייערכו הבחירות לרה"מות יחד עם הרעיה: ז"א, היה והרעיה לא תישא חן בעיני העם, לא ייבחר האיש.

וח"ח למאפרת של עלמה זק כשרה נתניהו בארצנהדרת. עבודת אמנות. לא אומנות.

צרות בכותרות
מסר חתרני בכותרת משנה על זיתים במוסף הארץ: "מהי תמצית הישראליות אם לא גברים שעושים הכל כדי לכבוש, ובסוף יוצא להם מר"?

7 לילות
אנה דוברוביצקי, זו מהכל דבש, נו, שעשתה כל מיני דברים לאיתי תורג'מן, מתראיינת לגון בן ארי. הראיון הוא למעשה מונולוג ארוך. אבל אין בו שום התייחסות לבאבא.
בכל מקרה, החוזה של הכל דבש עם המוסף נמשך. זו כבר הכתבה השלישית העוסקת בסדרה או במי שקשור אליה.
ח"ח ליח"צ.


ברשת
קודם מיברג, אח"כ NYT ועכשיו הטיובית?
ויה newsgeek.

האסטרונאוטים של נאסא מצייצים מהחלל.

בלוגלנד
עדכונים מהמשלחת השנייה להאיטי.

זוכרים שהתלבטתי איך אומרים To Floss בעברית? אז הנה, יש המשך.


פתיחה בגלריה של בצלאל תיערך ב-28 בינואר.

כמה נתונים על האינטרנט ב-2009, כולל נתון מדויק על בגידות בקפה.


וידוא עובדות
כמו שטקבק אתמול כתבסטרופה: מושב בית הלל הוא לא בגולן אלא בגליל העליון (ידיעות, ע' 3).

לפני פיזור
תגידי, לא מפריע לך שאין לך מושג מה קורה כשמדברים סביבך על א(לי)רז, איילה, גואל? כך שאלו אותי חברים שדיברו על ארז, א(לי)רז, איילה, תומר, עדנה, סער, גואל.
זהו שלא, אם להשתמש בלשון הניינטיז. לא מזיז לי. חוץ מזה את גואל אני מכירה מהחיים, מה אני צריכה לראות אותו בבית האח הגדול?
בינתיים התברר לי שיש עוד תוכנית ריאליטי נוסח הבובלילים בערוץ 24, ושמה התבורי'ס. לא התבורים חו"ח, אנחנו הרי בהוליווד שבבית דגן.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

72 תגובות על אצבעות שחורות 22.1.10

  1. אני רק הערה הגיב:

    הציטוט המדוייק שלך, ולווט, בנושא הלינץ' היה:

    בשער סיפור קורע, כנראה (טל אריאל אמיר), על אירנה נורז’יץ ש”תשע שנים אחרי הלינץ’ ברמאללה מדברת לראשונה”. אז כן, הייתי צריכה לרענן את זכרוני בפרשה. יש לי תחושה שאני לא היחידה. מה הפיתרון? אולי לכתוב בהפניה “הלינץ’ ברמאללה בו נטבחו שני מילואימניקים, ושמותיהם. למשל.

    כנראה שאנשים הבינו מזה, כוללני, שזכרונך זקוק לרענון על מה מדובר. אולי על זה יצא הכעס הקטן. אף אחד לא מצפה מכל אחת/ד לזכור את השמות (אלוהים עדינו שיש המונים) אבל המקרה עצמו?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני זוכרת בדיוק מה כתבתי. אין לי בעיה עם זה שאנשים לא הבינו אותי. קורה. זו לא פעם ראשונה ולא אחרונה.
      מכאן ועד מסע השטנה שהתעורר יש מרחק די גדול.

      אהבתי

      • למה מסע שטנה? הגיב:

        השמצת שני עתונאים בכירים תוך הפגנת חוסר הבנה אלמנטרי בנושא. בדרך קטלת גם כתב נוסף שערך תחקיר על המכון. מפה ושם הגיבו קוראיך והסבירו לך שאת טועה טעות ענקית, אבל טרחת להשתלח בכולם בגסות רוח.
        על מה בדיוק את מלינה עכשיו?
        עשית מעצמך צחוק בבלוג הקודם ומזל שיש לך עדת מעריצים עוורים שאין להם ולו חצי מושג במכוני מחקר (או ברשימת החוקרים של מכון שלם).
        אגב, אין לי ש-ו-ם(!!!) בעייה עם אנשי ימין ולפני השינה הפזמונים האהובים עלי הם "היום שרה הקטנה" וגם "קמנו שבנו צעירי אונים" (-:

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אוקיי, בוא נלמד לקרוא מהתחלה: מסע השטנה התייחס לפרשת הלינץ' ברמאללה, כדאי לך ללמוד לקרוא.

        שני העיתונאים הבכירים שלך טעו. גם זה קורה. אוקיי?

        עשיתי מעצמי צחוק (בפוסט, לא בבלוג. הבלוג הוא המכלול, והנה למדת עוד משהו היום)? תיהנה, תצחק, למה לא. אני בעד. on the house

        וכן, מה לעשות שהתחקירים שהתפרסמו עד היום לוקים עד מאוד?

        גם לי אין בעיה עם הימין. או עם השמאל. או עם המרכז.

        אהבתי

      • אני רק הערה הגיב:

        ולווט.
        כמעט תמיד אני בעדך, בגדול ובקטנה.
        יש כמה דברים פה ושם שמטרידים אותי אבל זו הבעייה שלי כמובן.
        החופשיות שבה בעלי אג'נדות ערביות קיצוניות מרגישים נוח לכתוב פה בחופשיות מרובה ואפילו ללקק לך פה ושם כדי למצוא חן.
        לקרוא לאנשים שמעירים על מה שכואב להם "מסע שטנה" זה לעשות בדיוק מה שאת לא אוהבת שעושים לך.
        דוגמא אחת: הבבה בובה, עם כל הכבוד יש אנשים שזכרו מאוד חשוב להם וממש לא חשובות הסיבות.
        דוגמא נוספת: הלינץ', גם אחרי עוד קריאה של מה שכתבת במקור אין שום דרך להבין את הכתוב מאשר שכאילו את זקוקה לרענון בנושא – לא בשמות.
        דוגמא הפוכה: בנושא שליט אני איתך.
        דוגמא אחרונה (לבינתיים): המגננות שלך.
        בעקרון מאוד אוהבת אותך ואת רוב הפוסטים.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        תודה רבה.
        אני עדיין לא מסכימה איתך. יש הבדל בין ההערות שלך, בין אם אני מסכימה איתן ובין אם לא, ובין לקרוא לי בורה, מרירה, קטנה, בלוג הגהות, וכנהאלה הערות עלי ועל תפקודי.
        וכן, אם תקראי שוב את שלל הכינויים להם זכיתי בימים האחרונים, תוכלי למצוא את מיטב עלבונות העולם.

        אהבתי

      • דוד הגיב:

        ל-אנירק הערה- 21:44

        שבוע טוב לך, מכיוון שבתגובות לפוסטים האחרונים הייתי אני 'סמן שמאלי' אז אני מעז לנחש ש אני הוא: "בעלי אג’נדות ערביות קיצוניות שמרגישים נוח לכתוב פה בחופשיות מרובה ואפילו ללקק לוולוט פה ושם כדי למצוא חן" ולכן גם אתייחס
        חשוב שתשימי לב חברה לחוסר הסובלנות שלך כלפי דעות שונות משלך,
        לכנות דעות של שמאל יהודי כ'ערביות' הוא נסיון נוסף לתת חוסר לגטימציה לדעות האלו
        אני יהודי עם אג'נדה חזקה מאוד של שמאל
        זהו אורך חיי וכך אני מחנך גם את 3 ילדי- ומשמעות שמאל עבורי היא לכבד את השונה ממני, לתת מקום לכל דעה. לשאוף לשוויון וליחסי שכונות טובה. לדגול בסוציאליזם חברתי ועוד.
        מה שהיה כאן אכן היה מסע מכוון כנגד וולוט שנטפל אליה עקב טקסט שבחרו בשמחה כמה קוראים לפרש כרצונם, אם את קוראת וותיקה כאן אז את ודאי יודעת שאין מצב שוולוט לא תזכור את אירועי הלינץ אבל יש מצב שגם אותם מגיבים מעליבים שכחו את שמות המילואימניקים ופרטים אחרים…
        לכתוב שכמוני "מלקקים לוולוט" זה גם לא לכבד אותי ואת דעותי, אני בהחלט מוצא שהיה מקום לצאת ולהגן עליה נוכח המתקפה הבוטה שכללה אפילו מאמר באתר אחר שחגג על דמה של וולוט,
        וולוט תוכל להעיד שגם תקפתי אותה בעבר כאשר חלקתי על דעתה אבל זה לא הגיע לידי ניבול פה או חוסר לגטימציה
        שבוע טוב לכולנו

        אהבתי

      • דוד הגיב:

        'אני רק'
        יהיה נחמד אם תאמצי ניק קבוע ונוכל לדעת בכל פעם מול מי אנו מדברים וכך גם תכבדי את בעלת הבלוג שאת 'בעקרון מאוד אוהבת'

        אהבתי

      • אני רק הערה לולווט 7:01 הגיב:

        לתומי חשבתי/קיויתי שההערות (בתקווה בונות) שלי תזכינה להתייחסות הראוייה להן ולא מענה המתייחס לדברי האחרים.
        טרחתי ונתתי דוגמאות ואת באותו הקו כלפי מעליביך שאיני נמנית עליהם שזה אולי מענה לדוגמא אחת.

        אהבתי

      • לבעל האג’נדה הגיב:

        הערבית/איסלאמית קיצונית.
        הדעות שלך ממש לא מעניינות אותי. אחרוג ממנהגי ואענה לך.
        איפה הסובלנות ה"מפורסמת" שלך כשזה נוגע לניק שלי או באי בחירה בניק?
        שיטת הפעולה המניפולטיבית שלך עשוייה להצליח אצל בעלת הבלוג אבל חבל על זמנך אצלי.
        בעלת הבלוג ממש לא צריכה את ההגנה שלך וההתנהלות שלך בנושא מהווה אף היא ליקוק מניפולטיבי למטרות מאוד מסויימות.
        עוד מעניין מדוע אתה חושב שחשוב לקשקש את שטויותיך במענה לתגובה שיועדה לולווט.
        אתה לא היחידי אבל כבר נאמר חמור קופץ בראש ועל ראש הגנב.
        הנה תזכורת קטנה. לא כל הערבים/איסלמים הם טרוריסטים אבל כל הטרוריסטים הם ערבים/איסלמים.
        כשאראה בצד שלך, הערבי/איסלמי קיצוני, מצב של כבוד כלפי השונה ו/או חופש דעות ו/או כבוד לאשה ו/או שאיפה לשיוויון ו/או רצון ביחסי שכנות טובה ו/או יחס ל"סוציאליזם חברתי" (בניגוד לפונדמנטליזם רצחני) ו/או דמוקרטיה אמיתי אחת (בניגוד לממלכות/נסיכויות/טירניות-עריצות/עריצות דתית/שלטון צבאי) ו/או כהנה וכהנה אשקול את מילותי.
        לטעמי אתה בוגד בעמך ובדעות כאלה (הפוכות) בצד השני כבר היית בעולם שכולו טוב. התקווה היא שגם ילדיך יגיעו לבגרות ויקבלו מה שנקרא שכל.
        הגיע הזמן גם שתפסיק לשים מילים בפי האחר. אין לך שמץ מושג באם אני יודעת (או לא) שיש (או שאין) מצב שולווט תזכור מה שלדבריך ברור שהיא זוכרת. איפה פה כיבוד דעת האחר?
        למה לא תחזור לטפל בפרשת דקה בשקרים הרגילים שלך?
        דאוד שכמותך (ואיני ציוני1).
        אנא, חסוך ממני את מילותיך.

        אהבתי

      • ל"לבעל האג'נדה" הגיב:

        עוד מנטרה שקרית של הימין הפשיסטי: "כל הטרוריסטים הם ערבים/ איסלמים".

        ג'ק טייטל?
        יגאל עמיר?
        המחתרת היהודית?

        אתה רוצה לספר לנו עליהם משהו שאנחנו לא יודעים?

        אהבתי

      • פיבן הגיב:

        הי חברה
        קצת ירדת נמוך כאן…לא
        בואי כבדי עצמך ואת הפורום ונשאר ברמה הענינית, טוב?
        אני בהחלט סבלני כלפי הניקים המתחלפים בהתחשב בעובדה שזה באמת מקשה עלי עם הפרעת הקשב שלי 🙂

        וולוט לא זקוקה להגנתי ונראה שגם לא לביקורת שלך…אבל אני כאן להגן על אג'נדה כנראה שכפי שגם את כאן להביא אג'נדה כלשהי

        לכבד את דעתו של האחר זה בין הייתר לכבד את זה שגם בתוכנו ישראלים/יהודים יש מגוון דעות ואם יש דעה שונה משלך אז זה לא הופך אותה להיות 'דעה ערבית' אלא פשוט דעה של יהודי השונה משלך
        לא רק שאני לא 'בוגד' אלא אני מפגין את המחוייבות הרבה ביותר לעתיד של העם שלנו כאן ולעתיד של ילדי כשאני פועל לקירוב לבבות במקום להפרדה כמוך ולכבוד אל השכנים כך שאולי בעוד 3 שנים לא יהיה בני הבכור קורבן המלחמה הבאה
        אולי כאשר תהי אם לנער לקראת גיוס, תוכלי להבין את זה טוב יותר

        הסיבה שהתייחסתי כאן היא מכיוון שאת בחרת להתייחס לדברים שכתבתי בתגובה שלך לוולוט
        יום נפלא לכולנו

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        לאני רק הערה, 10:43

        איבדתי אותך.
        לא הצלחתי להבין למה לא התייחסתי:
        לבאבא בובה? כבר אמרתי את דעתי, אני לא מרגישה צורך להתנצל על האמירה. בדיוק כמו שב"זהו זה" כיכבה דמות הבאבא זמן רב, ולכך רמזתי.

        גם בעניין הלינץ' כבר אמרתי את שהיה לי, כ-25 פעמים. אני מבינה שאת לא מסכימה איתי. בסדר, מקובל עלי לגמרי.

        ולכן, אני לא מבינה את הערותייך.

        אהבתי

  2. "בפרשה" "בפרשה" "בפרשה" הגיב:

    "בפרשה" זה לא לא "בשמות" (-:
    כולם הבינו מצויין.
    וגם את הפוסט על מרכז שלם.
    וגם את הפרשנות על מכתבו של שליט.

    אהבתי

  3. יואב הגיב:

    עכשיו רק צריך שיאיר ישנה את שמו לטומי. את המקארתיזם הוא כבר אימץ.

    אהבתי

    • ניר הגיב:

      הנה, ספרנו עד שלוש והופ – "מקראתיזם"! שכחת "פאשיזם" או "גבלס", אבל אני בטוח שזה יגיע. באמת, למנוע מליון שקל מכספי המסים שלי מאיזה במאי מקושקש רק בגלל שהוא עושה סרט שמשווה את הכבוש למחנות ריכוז?! חוצפה שכזאת.

      אהבתי

      • יואב הגיב:

        לא שכחתי פשיזם וגבלס. כתבתי למה שהתכוונתי, ולא כתבתי מה שלא התכוונתי.

        כספי המיסים הם לא רק שלך, הם גם שלי. וגם של יונתן סגל. ויפה שמיד הבנת שהוא במאי מקושקש. העולם יותר פשוט ככה.

        אהבתי

      • דוד הגיב:

        הגהה מאוחרת:
        מקארתיזם נקרא כך ע"ש מקארתי ולכן יש להגות כך ולא מקר… כפי שכתבת בטעות

        'במאי מקושקש' יהיה תואר לא מדויק למי שזכה עם סרוט "קשר עיר"(1998), בפרס הראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה

        אהבתי

      • ניר הגיב:

        על שגיאת האיות הנוראית אולי תחפה העובדה שדומה שאני היחיד בדיון הזה שאשכרה מבין מה זה "מקארתיזם" ולמה אין לזה שום קשר לספור הזה?
        .
        וואלה, "פרס ראשון" שמחלקים בדיוק אותם חברים שמסדרים לו ממון מהקרן אחר כך. סגל הוא בדיוק אותו ספור כמו אודי אלוני – בארץ קליקאותו אומנותו, ובחו"ל, איפה שלא מכירים את אמא שולה או מומו היפה, הוא מנסה להדחף לברנז'ה על בסיס אג'נדהלה אנטי ישראלית. עבד לא רע בפסטיבל טורונטו, אם אני לא טועה.

        אהבתי

      • פיבן הגיב:

        יפה לך גבר,
        אז אם אתה יודע מקארתיזם מהו אתה כבר יודע ששם איליה קאזאן(כתריאל שחורי במקרה דנן) מאושיות הוליבוד הסגיר את חבריו (יהונתן סגל) לידי מקארתי בעוון חיבתם לקומוניזם…
        בעקבות זה נאלצו רבים להפסיק פעילותם או להגר מארה"ב –
        וועדת מקארתי יצרה "רשימה שחורה" של חשודים, אשר עקב כך לא יכלו לעבוד עוד בתעשיית הסרטים של הוליווד, בהם צ'ארלי צ'אפלין, ברטולט ברכט, לאונרד ברנשטיין, ארתור מילר, אורסון ולס, פיט סיגר ועוד…
        בקרוב אצלנו…
        צר לי שאינך רואה את ההקשר

        אהבתי

      • פיבן=דוד הגיב:

        הניק השתרבב לי מקישור שהנחתי

        אהבתי

      • ניר הגיב:

        תגיד, יש קשר לחנה בית הלחמי? "צר לי שאינך רואה" את ההבדל בין לנשל אדם מעבודתו בגלל שהוא מחזיק דעה מסוימת ללא להסכים לממן את סרט התעמולה שלו מכספי משלם המסים. הייתי אומר שאם בכלל יש מקארתיזם בעולם הקולנוע הישראלי הוא מופנה משמאל לימין, אבל בדיון הזה כבר יש ממילא עודף בכיינות וצדקנות אז נעזוב את זה.

        אהבתי

      • דוד הגיב:

        ניר- בעמדה שיואב למעלה הביע הוא רומז שהמקארתיזם בדרך, שזהו השלב הבא…
        נכון יש עדיין מרחק עד השלב שבו יזומן סגל ל'בירור' בשב"כ אבל האמן לי שהוא לא רחוק…
        ואם תקרא שוב את דברי כשריאל תיוכך שהוא למעשה אומר, בואו וקחו ממני את הסגל הזה שמסבך אותי בצרות…רק תנו לי סיבה להפר את ההסכם איתו…וזה די דומה למה שעשה קאזן שאמר למקארתי, כך מכאן את הבמאים האלו ובכך גם סידר לעצמו יותר עבודה.
        שים לב ניר שאתה סותר עצמך ולא מוכן לומר בקול רם שאת סרטי האג'נדה הימנית לדעתך כן יש לממן…
        כבד גם דעות שונות משלך
        שבוע טוב

        נ.ב. מה רלוונטית לכאן בית הלחמי?

        אהבתי

    • נחצה הגיב:

      "אני מאמינה שמכאן הסיפור יתגלגל, והסרט לא יראה אור יום, לא לפני שסגל יחזיר את הכסף הציבורי, ו/או ישנה את הסרט." זו הערה צינית, או ממש אמונה?

      אהבתי

    • ציוני הגיב:

      אוי זה ממש נורא. כזה. פויה. איכסה יאירי.

      וברצינות – לפיד מריחק אלקטורט לכן הוא משחק אותה פטריוט. רוצה להראות שלא רק שנואי נפשו – המתנחלים – הם פטריוטים.

      אהבתי

  4. גילי הגיב:

    שער מוסף הארץ השבוע. מופת של כתבה

    אהבתי

  5. נתאי הגיב:

    לגבי הבבא סאלי: הוא היה אדם צדיק וצנוע, שהרבה מאד אנשים מאד כיבדו. הוא לא אשם בקרנבל על קברו ובביזוי זכרו על ידי ש"ס וכל מיני עסקנים חרדים. אני לא מבין מדוע לפגוע בזכרו, שרבים מכבדים, על ידי כינוי כזה. זה שהחרדים דורכים בשמחה ובששון, בכל הזדמנות על כל מה שיקר וקדוש בעינינו, לא אומר שצריך לעשות להם את זה חזרה אוטומטית.

    אהבתי

  6. דפי קודיש וייכרט הגיב:

    הגהות פנים: ב"חולי נפש" – אטום, לא אטם. בצרות בכותרות שכחת לסגור את המרכאות.

    אהבתי

  7. חנוך הגיב:

    אי אפשר להשוות את נשות ראשי הממשלות בעבר, עד כמה שהיו נוגשות בעוזרותיהן, ל"אמא של המדינה."
    זו, למרות שלא נבחרה, משתקת בטרור את ראש הממשלה שכן נבחר וזו כבר עלולה להיות סכנה למדינה כולה.
    האם אין אף צדיק/ה בסדום, במערכת הפוליטית, שי/תקום, י/תפרסם בריש גלי את מה שיודעים/ות כולם/ן ומלחשים/ות ויקרא להחלפתו של ראש הממשלה, גם אם י/תשלם על כך מחיר פוליטי?
    עד כמה ישתפנו א-נשים שנחשבים/ות "ישרים/ות"?

    אהבתי

  8. דפי קודיש וייכרט הגיב:

    רע"ש בכתבה מעניינת בשבעה ימים, מנסה לכתוב "מסמך אנושי" וגם להפנות אצבע לעבר האחראים – אבל באחריות (לכן נמנעתי מהביטוי "אצבע מאשימה"). זה לא באמת "תחקיר" כפי שהוא כותב בשלב מסוים, אבל הוא אכן מציע כמה זוויות ראיה בנושא סגירת המפעלים בפריפריה. מהכתבות המוצלחות של סוף השבוע.

    אהבתי

  9. יצור ירוק הגיב:

    הפרוייקט של מוסף הארץ על אוואטאר אמנם הגיע באיחור אך הטקסט המבריק של דאה הדר על התופעה המשונה היה אחד מהיחדים שהצליחו לקלוט את המהות המוזרה שלא נומל א- נורמלית בכל הפסטיבל הזה

    אהבתי

  10. דוד הגיב:

    במדינה בה שר החינוך אוסר על השמעת שירים לא עבריים בגנים ובביתי הספר…לא יפלא שגם יאסר להביע דעה שאינה מתיישבת עם הקונצנזוס כמו דעתו של יהונתן סגל. אבל מה הצעקה הגדולה!? ליבוביץ דיבר על יודונאצים כבר בשנות השבעים! ואנו אכן עושים מעשים נוראים בשטחים הכבושים, והכל בשם הביטחון ובשם זכותנו על האדמה הקדושה!
    זה קשה לשמוע ומטריד מאוד והכי קל אכן יהיה לסתום לסגל את הפה…כאילו שזה באמת ישנה את המציאות.

    אהבתי

    • ניר הגיב:

      כלומר מבחינתך חופש הבטוי כולל גם מימון ממשלתי למתבטא? זכותו של סגל לעשות איזה סרט שהוא רוצה, אבל זה לא מחייב את המדינה לממן את התעמולה שלו.
      .
      את ליבוביץ אתה מבין עוד פחות ממה שאתה מבין את מה שקורה בשטחים (שזה אמנם איום ונורא אבל לא דומה כלל למחנות הריכוז), ובכל מקרה הוא מעולם לא בקש מליון שקל מהמדינה כדי להביע את דעתו.

      אהבתי

      • דוד הגיב:

        חופש הביטוי הוא בתוך הכללים של אי פגיעה באחר
        לסרט של סגל יוכל כל אחד להחליט אם לקנות כרטיס או לא.

        הקריטריונים למתן מענק צריכים להיות מקצועיים, כמו תסריט עשוי היטב, אפשרויות הפקה, אפשרויות מימון וגם קרדיט על עשיה בעבר.
        האם לשיקול דעתך את הסרט 'חירבת חיזעה' למשל אסור היה לעשות?

        דווקא זכיתי להפגש עם ליבוביץ באופן אישי ולשאול את כל הקושיות המתבקשות, אני חושב שאני מבין אותו היטב והוא הבין היטב את המציאות שאנו מסתבכים בה בשטחים וידע לחזות את האסון שאנו ממיתים על עצמנו ועל שכנינו הערבים.

        לא טענתי שיש כאן השוואה למחנות ריכוז, אלא שיש מעשים נוראים כמו מעשים שנעשו בזמן השואה.

        להביט במציאות ולדבר אותה בשפת הקולנוע אין משמעו -תעמולה. אלא התמודדות אמיצה
        המדינה גם ממנה סרטים עבור ועד יש"ע ועבור מתנחלים באופן פרטי בהם הם מציגים את המציאות דרך הפריזמה שלהם

        אהבתי

      • ניר הגיב:

        חופש הביטוי משמעו שזכותו של סגל לעשות את הסרט, לא שחובתי לממן אותו. אין אף סרט שאני חושב ש"אסור היה לעשות", יש סרטים שאני לא חושב שהמסים שלי צריכים לממן. די פשוט.

        אהבתי

      • דוד הגיב:

        לא חובתך לממן את סגל בדיוק כמו שלא חובתך לממן את פעילות וועד יש"ע וסרטיו
        בשביל זה יש וועדה שמחליטה על סמך שיקולים מקצועיים למי לתת
        ואת חרבת חיזעה לא היית מממן…כך מסתבר

        אהבתי

      • ניר הגיב:

        אכן, בשביל זה יש וועדה שמחליטה (נגיד שאנחנו טמבלים לרגע) "לפי שיקולים מקצועיים" – והנה בא סגל ועבד על הוועדה כשהוא מגיש הצעה מסוימת, מקבל תקציב ועושה סרט אחר לגמרי. על זה כל הספור כאן, כפי שיתברר לקורא הערני.
        .
        ואני גם לא רוצה לממן את פעילות וועד יש"ע. וסרטיו (?) אם יש כאלה.
        .
        מצחיק אותי שאתה מזכיר כל הזמן את חירבת חיזעה – קודם כל, העובדה שאני מתנגד לסרט של סגל לא אומרת שאני נגד כל סרט ביקורתי על ישראל ("מחסומים" היה סרט מצוין לדעתי, "ואלס עם באשיר" – אני מבין שלא ברור אם יש לו את תו אישור ועדת התרבות כשמאלני מספיק – אחד הסרטים הטובים של הקולנוע העולמי, לא רק הישראלי, בעשור האחרון). שנית, אז נגיד שלא היו עושים את "חירבת חיזעה", אז מה? לא זכור לי שמדובר באבן דרך מונומנטלית בתולדות הקולנוע בכלל והשיח הישראלי בפרט.

        אהבתי

      • דוד הגיב:

        אנחנו לא 'טמבלים' זו פשוט לא המקצועיות שלנו להחליט על כך. (ואני אגב איש קולנוע ובכ"ז לא חושב שאני מספיק מקצועי להחליט)
        הסרט של סגל עדיין לא צולם/נערך ולכן אי אפשר לקבוע שעשה סרט אחר
        אפשר אולי כן לדבר על רשלנות של אנשי הוועדה בקריאת התסריט אם הם לא הבינו אותו בקריאה ראשונה.
        אלו הם דבריו המדוייקים של סגל:
        “לקח לא מעט זמן עד שהקרן הישראלית לקולנוע אישרה סיפור שאומר שהכיבוש גרוע יותר ממה שישראל הודתה אי פעם, ואפשר להשוות אותו לשואה“.
        מתוכם משתמע שהקרן (הלא 'טמבלית') קראה וראתה הכל ואישרה למרות הכל
        שחורי רק הופתע שסגל מעז לומר בקול רם את נושא הסרט שגורם לשחורי להתפתל בכסאו ואולי אף לפחד על משרתו (אם אכן קיים מקארתיזם)
        אז אף אחד לא ממש הופתע אלא רק 'לקח זמן'…
        אם אהבת את מחסומים אז אתה ודאי לבד מבין שיש בו סצינות הנראות כאילו לקוחות ממלחמת העולם השניה באירופה…מבחינת שלילת זכויות האדם. אז מה אתה נבהל פתאום מסרטו של סגל?

        חירבת חיזעה הוא אכן דרך בקולנוע הישראלי ואפשר לומר גם פורץ דרך בסגנונו ובישירות שלו, תן לי לנחש שלא צפית בו עדיין, אני ממליץ
        שבוע טוב לך

        אהבתי

    • ציוני הגיב:

      כשהשמאל הקיצוני מסית בשם חופש הביטוי אז הוא קורא לזה יציאה נגד הקונצנזוס, מאתגר את מדורת השבט וההסכמה הלאומית.

      אם מישהו יעז להציג אותם בסרט, מערכון כבוגדים, זונות של האויב, וסתם עלובי נפש שמוכנים למכור את האימא שלהם כדי שהחלום הרטוב שלהם – מתנחלים מוצאים מהבתים שלהם – יתממש.

      אם מישהו יעז לעשות זאת אז מני מזוז יטפל בו.

      אהבתי

  11. ילצי הסתומה הגיב:

    למיטב ספירתי זו כבר הכתבה הרביעית ב-7 לילות על "הכל דבש" אם מצרפים לחשבון את הראיון השבוע על ציון ברוך (חמישית אם מוסיפים לזה אייטם גדול במוזיקה על אחיה המוזיקאי של פוליאקוב)

    אהבתי

  12. דוד הגיב:

    ועוד הערה/הארה:
    הייתכן שאילו היית בלוגר ולא בלוגרית, קהל השובניסטים כאן היה קצת יותר מנומס…

    אהבתי

  13. אסקלנטה הגיב:

    חזקי ואמצי לגבי כל מה שבא לך לכתוב עליו, ואת תגובתי לחלק מהמגיבים כאן כבר כתבתי בפוסט הקודם.

    ולעניין הגברת שרה אני הולך עם העוזרות למיניהן. אני לא זוכר שעל עליזה אולמרט סיפרו סיפורים כאלה, ומכיוון שזה לא פעם ראשונה של "סיפורי שרה" אני בטוח שיש לסיפורים רגליים. הבעיה כמובן היא בעיקר של בעלה, אבל מכיוון שבעלה כרגע הוא רוה"מ זו גם בעיה שלנו.

    לא יודע מה עושים עם זה מלבד לכתוב ולחשוף כל מה שידוע וכל מי שיודע, אולי זה יוכל להקטין את הנזק.

    ואגב, מכל האיורים זה הישן של חנוך פיבן כשעל ראשה של שרה מונח מטאטא צהוב הוא בעיני הטוב ביותר! (מי שימצא לינק מוזמן לצרף).

    אהבתי

  14. יפעת הגיב:

    חתנה המיועד של ליאורה הוא הספר החיפאי ההו כה מצליח איציק כרסנטי.
    הרי זו הלצה משעשעת ואולמי בת גל עליהם השלום כבר שנים רבות.

    אהבתי

  15. אפטרשוק הגיב:

    אופירה אסייג כבר מזמן אינה נחשבת למשהו שקרוב לדבר אנושי. רודפת הפרסום, הבצע והסליז הזאת היא בושה לכל דבר, עצוב שהיא מחשיבה את עצמה לעיתונאית וכמו שקופמן אומר, מוציאה שם רע לחלטורה. להתייחס אליה, לא להתייחס אליה, זה לא משנה. היא שם ותישאר שם. אני אישית לא הייתי נותן לה להיות כתבת ב"מעריב לנוער", למרות שקהל היעד שלה הוא באיזור גילאים דומה.

    אהבתי

    • מילמולי הגיב:

      גם ערוץ הספורט חטא בניצול מצבו של גומא אגייאר. תקראו את בקרמן בהארץ, ותבינו שמאחורי ההתנהגות הנלוזה של "ערוץ הקיבוץ" עומדים כנראה אינטרסים כלכליים מלוכלכים

      אהבתי

  16. נוצה סגולה הגיב:

    1. כלכליסט הפיקו בסוף השבוע הזה מוסף משובח עם כתבות מעניינות לרוב. שווה בהחלט קריאה.

    2. דנה ספקטור – לא מעשרת הגדולים של הטורים שלה בכל הזמנים, אבל בהחלט מעניין. כדאי להוסיף את העובדה שאצל יהודים קעקוע אסור על פי הדת, ולכן לפני הקבורה מקלפים, שלא לומר פושטים את העור ובו הקעקוע.

    3. המונולוג הארוך של אנה דוברוביצקי: עם הקריאה היה לי הרושם שמישהו פשוט התעצל לערוך את הכתבה בתבנית המוכרת של שאלות ותשובות. המוצר הסופי היה ארוך ומייגע, ועדיף לשלם ישירות למרואיינת במקום לכתב, מה הוא כבר עשה חוץ מלתמלל אותה?

    אהבתי

  17. קובי ניב דווקא כן מקבל קרדיט על 'ניקוי ראש' בכתבה על מוטי קרישנבאום בטייםאאוט.
    למרות, ואולי בגלל שאני מאד אוהב לקרוא את קובי ניב, ואפילו מחזיק בשני ספרים שהוא כתב, נראה לי שבמקרה הזה הוא מחפש את המטבע מתחת לפנס.
    ואיך פספסת, או לא הזכרת, את הטעויות המביכות שב.מיכאל מצא בטורים של יאיר לפיד?
    פשוט משעשע.

    אהבתי

  18. שאבי הגיב:

    אני מזה שבועים בחופשה בישראל (שמסתיימת היום לצערי), מה שאיפשר לי לעקוב באדיקות אחרי פרשת שרה נתניהו כפי שהיא נבנית בעיתונים. בעיניים של תושב חוץ, קורה פה משהו נורא לתקשורת הישראלית משהו שעוד יכתבו עליו דוקטורטים, לאו דווקא באוניברסיטאות ישראליות. וורסיה ישראלית של לכשכש בשלדון, סליחה, בכלב. בהקשר הזה, הפוסט שהעלית לגבי מרכז שלם הוא פנינה. מסוג הדברים שמקפיצים את הבלוג הזה כמה וכמה דרגות. לגמרי מבסוט ממך רגע לפני שחוזר לשלג.וברכות על הדירה החדשה.

    אהבתי

  19. למה שסגל יוכרח להחזיר ת'כסף? אולי יוכלו למנוע ממנו את הכסף שעוד לא הועבר לו, אבל להכריח אותו להחזיר מה שכבר קיבל ללא רמאות? מה זאת אומרת "לא חשבנו שהוא ממש יגיד את זה"? כלומר זה לא שהוא הגיש בקשה לצלם סרט של עזית הכלבה הצנחנית והשתמש בו במרמה למשהו אחר, אלא שהוא אמר לכם מה הוא מתכוון לומר בסרט, ואתם נתתם כסף. אז מה הטענה שבגינה סגל יוכרח להחזיר?

    אהבתי

  20. ציוני הגיב:

    זה פשוט מאפיין של הקו של ארץ נהדרת: בוז לפטריוטיזם, בוז לכבוד לאומי, ואהבה לשטחיות עליבות, ללעג לזמרים מזרחיים – אייטם לא מעניין.
    קבוצות רכישה – מערכון עלוב.

    חוץ מהקטע של שרה את ליליאן שבו לפחות העלו את סוגיית ישראל היום מול ידיעות – כל השאר לא מעניין.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      רק לי נראה שהמערכון על קבוצת הרכישה בוצע מטעמים מסחריים?
      כידוע, מתנהלת כיום מלחמת עולם בין חברות הנדל"ן הגדולות לבין קבוצות הרכישה, כשכרגע, קבוצות הרכישה נהנות מהטבות מס שחברות הנדל"ן רוצות לבטל.
      מאוד מוזר שנטפלו לנושא שולי שכזה, שמדבר אל מעט מאוד אנשים שהיו שותפים לקבוצת רכישה (וכנראה נועד לכאלו שמתלבטים בדבר), וכמובן שהציגו אותו באור שלילי שנראה כמו תעמולה פרופר.

      אהבתי

  21. ציוני הגיב:

    חתרני בישראל זה לרדת על התקשורת השמאלנית
    חתרני זה לרדת על אהרון ברק בייניש וחבורת השליטים האמיתיים של ישראל
    חתרני זה לרדת על האליטה האינטלקטואלית מדושנת העונג שלנו שנראית כמו עדר כבשים משוכפלות.

    בקיצור כמו שלאטמה ומהדורת השבט הולכת בכיוון שלה. לאטמה צריכה להעז עוד הרבה. יש מה לנשוך ובצורה חזקה הרבה יותר.

    אהבתי

  22. שועלן הגיב:

    כתב ידיעות הפסיד לטוקבקיסטים של ואללה.
    http://news.walla.co.il/?w=/1/1635477

    אהבתי

  23. שולמית הגיב:

    "ארי שביט מציע התערבות ממלכתית בשוק התקשורת"
    מעניין קראתי אותו והשתוממתי כי שמעתי אותו בתוכנית 'שישי' בבערוץ 1 (לפני שבועיים או שבוע) והוא נשמע אחרת לגמרה. רק בסוף דבריו הבנתי למה הוא חוטר, להקלות מס ולעזרה מן הממשלה.
    כאן עולה השאלה כיצד זה עיתון שתומך ותמך שוק חופשי ומתנגד להתערבות ממשלתית בכל מיני מיזמים האמורים להציל מפעלים כושלים פתאום מחייב התערבות ממשלתית. הרי זה דבר מסוכן, מה שהוא מציע. מי יחליט לאיזה עיתון לעזור ובכמה. מי יחליט כמה מנויים בחינם הציבור יממן. מיד ידרשו לממן גם את יתד נאמן ומקור ראשון ועוד עיתונים . אם כבר אני דורשת עיתונים בחינם לקשישים שהרי אין לנו מה לעשות בחיים חוץ מאשר לקרוא עיתונים.

    אהבתי

  24. על גיורא איילנד הגיב:

    במוסף לשבת מוכיח גיורא איילנד (אלוף מיל' וראש המל"ל לשעבר) את האימרה הידועה על הישראלים שגומרים מהר כדי לרוץ ולספר חברה.
    בכתבה הוא מזכיר, יותר מפעם אחת, שתנאי הכרחי להצלחה של תוכנית פוליטית להשגת שלום באזור, תוכנית כלשהי – ברוב המקרים 20% מהעניין קשור לתוכן התוכנית ו- 80% קשור למציע – הוא מי יציג אותה כשכמובן הכוונה לאמריקאים ו/או לאולי עושי דברם (לעיתים) הסעודים כדי שהצד הערבי יקבל אותם ברצינות.
    אבל, למרות שלטענתו התוכנית ש-ל-ו היא כרגע היחידה הישימה, הוא יוצא בקול גדול ואומר זה אני זה אני ובכך בעצם מבטיח לה, לטענתו, קבורת חמור.
    האמנם יש פה חשש שתוכנית כזאת, או דומה לה, מתבשלת באיזה מקום ונוצר צורך לנטרל את הרעה המתקרבת?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s