יד מציצה מבין ההריסות

–
אין כמו אסון בינלאומי מטלטל כדי לשכוח את האנשים הקטנים מטילי הצל הענק, שמטפסים על הכותרות ביומיום: כולם הבוקר עם האיטי. תצלום האישה/ילדה/נערה המושיטה יד מבין ההריסות מככב בשלושת העיתונים. רק הארץ גיוון את התמונה שלו, ותצלום השער של האחרים מופיע בעמודים הפנימיים של העיתונים.
אלמלא היו שמונה (או שישה) ישראלים נעדרים, האם היו העיתונים משקיעים פחות משאבים?
–
לידיעות יש שליח – נדב נויהוז ואילו למעריב כותבת אשת מיאמי הראלד, ז'קלין צ'ארלס.
–
השער של מעריב, מפנה לטוויטר ולבלוג של זוג אמריקאי שם, טרה וטרוי לייבסיי.
–
מקבץ הדיווחים מהאיטי בטוויטר.
–
בהארץ מסקרת נטשה מוזגוביה, אני מניחה שמארה"ביה ובישראל היום בועז ביסמוט, מפה.
–

נשיא האיטי מדבר הבוקר על כ-50 אלף קורבנות. אקווה שדבריו שלו, ולא אלו שמצטטים העיתונים הבוקר, על מאות אלפי הרוגים, הם הנכונים.
–
מזל שיש לנו רבע סלב נעדרת שם, שרונה אלסייה, בתו של אייבי נתן.

–
קשה לתרגם את פרזידנטוס אובמה
we are reminded of the common humanity that we all share
"…האירוע 'מזכיר שכולנו שותפים באותה אנושות'" (ידיעות מתרגם קלוקלות את ברק אובמה).
"… זה הזמן שבו אנו מקבלים תזכורת של האנושיות שכולנו שותפים לה" (הארץ מתנסה אף הוא)
"אנו נזכרים באנושיות המשותפת שכולנו חולקים" (ישראל היום)
–
מה תעדיפו? מה הצעתכם?

–
מעריב Vs הארץ
מתלונן בפני הרשות לניירות ערך שהארץ מנסה לחבל בהנפקתו.

–

מכתב ההתנצלות של דני הולך להוליווד
מעתיקה מידיעות את נוסח המכתב (אבן שזרק טיפש לבאר, גם אלף חכמים לא יוציאו):
"אדוני הנכבד
ברצוני לבטא בפניך את הכבוד שאני רוחש לך באופן אישי ולעם הטורקי כולו ולהבטיח לך שאף שיש בינינו חילוקי דעות בכמה נושאים, יש לדון בהם ולפתור אותם רק דרך ערוצים דיפלומטיים פתוחים, הדדיים ומכובדים בין שתי הממשלות שלנו. לא הייתה לי כוונה להשפיל אותך באופן אישי, ואני מתנצל על האופן שבו המהלך התבצע ונתפס בהמשך. אנא העבר מסר זה לעם הטורקי שאליו יש לנו כבוד גדול. אני מקווה שהן ישראל והן טורקיה יחתרו להעביר מסרים בערוצים דיפלומטיים ומכובדים, כפי שעל שתי בעלות ברית לעשות"
שימו לב להודעות הדובר באתר משרד החוץ. ההתנצלות כלל לא מופיעה שם.
בעמוד הבית של האתר הידיעה הראשית היא מ-5 בינואר (עד היום בצהריים. בינתיים התעדכן). הפדיחה של השבוע האחרון? יוק.
–

שאלת מיליון השקל
מה עדיף, משכנתה או שכ"ד?
הנה מקרה מבחן. שורה תחתונה לקצרי הסבלנות: זה יוצא למעשה אותו דבר, במקרה הספציפי הזה, ממנו אפשר להשליך גבי מקרים אחרים ולנתח לבד.

–

תחיית המתים
הכרזתי על כך לפני כמה ימים, כשרפי גינת קיבל איומים על חייו. הבוקר מתברר שגם אבי ניר בסבב.

–
קצה האצבעות

על שער סופשבוע – הוריו של שלומי לחיאני. 1. מה מטרת הכתבה? מה ציפו העורכים לקבל מהשיחה של שרי מקובר-בליקוב איתם? 2. למה שער?
איך אומרת ההפניה בשער: "אסתר ומאיר לחיאני לא מבינים מה רוצים מהילד שהביא להם כל כך הרבה כבוד ונחת"
או הכותרת: "אמרנו לילד, אל תלך לפוליטיקה"
–
אברי גלעד עונה לליאורה:
"זה משבר וירטואלי שקיים במוחות האנושיים. בסך הכל קפץ לי הפיוז לרבע עשירית השנייה וכל השאר זו יציאה מכל פרופורציה. אין לי כעס מסוג זה או אחר… נוכחתי שכשצוחקים עליך זה פחות מצחיק מאשר כשצוחקים על מישהו אחר"
יפה מאוד. אהבתי.
–
גילי איזיקוביץ בגלריה על היסטוריה של עלבונות.
–
דני אמיר, תסריטאי בערוץ הספורט הקים ועד עובדים, ופוטר. זו כתבת השער של העיר. טאלנטיי הערוץ לא הצטרפו לוועד ואף סירבו להתראיין לכתבה: ממודי בר-און ועד רון קופמן. משגיא כהן ועד נדב יעקבי דרך אבי מלר.
–
עכבר העיר התעצב מחדש, זה קרה כבר לפני שבוע, אבל דפדפתי רק היום. נראה עדכני, רענן וחמוד. אפילו צבעוני וחי, למרות הטענות שנכתבו בטוקבקי הסו"ש שעבר.
אאל"ט, נדמה לי שאורית עריף כתבה בשבוע שעבר שאת השערים מעצבים תלמידי עיצוב בוגרים טריים של הפקולטות לעיצוב תמורת 150 ש' לשער (שכר רעב, כמובן).
–
בשער המארקרוויק שר האוצר יובל שטייניץ. שוקי שדה כתב, והכותרת היא יובל המבלבל.
–
מוסף כלכליסט – בשבוע שעבר התלוננו בפני למה נטשתי את המוסף לפני האמצע, ושזה לא פייר. אני רוצה להבהיר (שוב): שאלה של זמן וחלוקת משאבים. אני יכולה לעבור על. לא יכולה להתעמק בגיליון-גיליון. הקריאה שלי היא מדגמית, וזה לא חדש. זאת ועוד: שבועיים קשים במיוחד עוברים עלי, כך ש.
"המספרים הגדולים" שהובטחו בכתבת השער הם אלו: התעשייה החשאית והרווחית בישראל נקראת אלגו טריידינג, מסחר המבוסס על בינה מלאכותית. יותר מ-50 חברות קמו בשנתיים האחרונות ומגיעים אליהן מתמטיקאים מצטיינים ובוגרי 8200 (לא פדופילים) וכן אנשי בורסה.
–

ספורטיV

גומא אגייר (אגיאר, או אגייאר) השתבש בגלל בית"ר, או שעצם הבחירה בבית"ר היא עצמה כבר מעידה על שיבוש?
–
ראש אכ"א משועמם
אולי כדאי שישא פניו אל העתיד, ויניח לברפאלי?
חוץ מזה, אולי כדאי להתעניין במקומות בהם נתפרים הבגדים של פוקס ברחבי העולם?
אבל ברפאלי לא שירתה בצה"ל? הו, זו סיבה למלחמת חאקי בבלונד.
–
האחוריים
ידיעות ומעריב על הנכד הראשון של סרקוזי, שנקרא סולל, על שם גיבור ספרו של אלבר כהן. אשת הבן של, ז'אן סרקוזי היא יהודייה, וזו הסיבה.
–

בלוגלנד

חיליק גורפינקל הלך לראות את פורטיס.
–

רוצים לקנות משהו ממני?
–

פמיניזם בדיאדה? הצחקתם
מיילבק מאבא עצבני:

בדיאדה – המקום שנושא את דגל ההורות האחרת, רישום הילדים הוא על פי שם אימם. כל הניסיונות להעביר את הרישום של מהממת על שמי לא ממש הועילו.
אתה מתקשר ורוצה להזמין מקום באחד החוגים והשאלה הראשונה היא "שם האם?"
כשמודיעים על שינוי זמן החוג, שולחים SMS לאמה של מהממת, למרות שאת הרישום אני ביצעתי. כמובן שאני גם זה ששילם את כל הכספים לכל החוגים של מהממת.
בנוסף, בשירותי הגברים אין אפשרות להחליף חיתולים לתינוקות.
מתקנים קיימים רק בשירותי הנשים.
גברים כידוע לא צריכים להחליף חיתולים.
–
הלו דיאדה, האם שומעים שם, עבור?

–
–

לפני פיזור

איך אומרים to floss בעברית?
אולי לפַלְשֵן?
כבמשפט: יש לפלשן את הפה אחרי כל ארוחה.
כתבתי לאקדמיה. נראה מה יהיה.
–
ובעניין קורטוב המלח של אהוד יערי,  עליו כתבה גפי אמיר אתמול, איתן הזכיר לי בטוקבק את הפתגם באנגלית:
take it with a grain of salt
הוא בהחלט לא מיתרגם היטב.