אצבעות שחורות 1.1.10



לבני/מופז
ביום רביעי אמרה לשכת ציפי לבני, בתגובה לפריוויו לראיון עם שאול מופז בהארץ, “ראש האופוזיציה החליטה שלא להיגרר למחוזות אישיים שמנסים לגרור אותה אליהם ושפוגעים בקדימה
בשישי, במדור של בן כספית היא כבר דיברה אחרת:
"'אם עוד פעם הוא יעשה שימוש בעניין הזה אגיש נגדו תביעת דיבה, המשטרה הרי בדקה את העניין והחליטה לסגור את התיק'. בשיחות עם העוזרים טענה לבני כי מופז הוא האחרון שיכול לדבר עח ניקיון כפיים, אחרי שגייס בפרימריז ועדי עובדים שקשורים במשרד התחבורה".

ומה אומר מופז לארי שביט?
ומה היתה ההטיה נגדך? אילו מעשים בלתי ראויים נעשו בהתמודדות בין לבני לבינך?
"…מיליוני שקלים חולקו באופן לא פרופורציונלי לחברי מועצות ברשויות. אנשים ללא פוטנציאל קיבלו מעבר לפוטנציאל שלהם מכיוון שהיו חברי קדימה שהיו אמורים להצביע לצד שלי ולתמוך בי והתמיכה שלהם הועברה לצד האחר, של ציפי".
אתה טוען שהייתה קנייה שיטתית של אנשים שלך? אנשים שתמכו בך נקנו בכסף?
"חד משמעית".
הכסף היה כסף פרטי או כסף של קדימה?
"כסף של הציבור".
ומה קרה ביום הבחירות עצמו?
"במשחק כדורגל לא מאריכים משחק מעבר לדקה או שתיים. אבל בבחירות לראשות תנועה שעמדה להקים ממשלה בישראל הוסיפו חצי שעה בלי הנמקה לעניין אלא מתוקף הרצון להעביר קולות מצד לצד ולמנוע מאנשים להצביע. בחצי השעה הזאת פורסם סקר. לפי הסקר הזה ההפרש בין התומכים בי לתומכים בלבני הוא 13-14 אחוז. אבל הסקר הזה היה תרמית…העבירו את זה לאחד הערוצים ומשם לערוצים האחרים. אנשים שלי שראו את תוצאות הסקר הלא אמיתי כבר לא הצביעו. הם עזבו את הקלפיות. 18,000 הבאתי לקלפיות ורק 16,500 הצביעו. 1,500 איש לא הצביעו כיוון שהוטעו".
אילו ההצבעה היתה מסתיימת כחוק בעשר בערב, אתה היית מנצח?
"כן, חד משמעית…"

אם לבני לא תגיש עכשיו תביעה, הרי שלא תגיש כבר לעולם.

שלומי לחיאני
אמש באולפן שישי: "אני ישר כמו סרגל".

המשטרה טענה, כבר לפני כמה ימים, שלא הדליפה על אודות המעצר המתוקשר.
נו, אז יסבירו בבקשה מה כן? מי הדליף, כמה ולמה?

נס בעיירה – מעריב החל לשחרר את החבל של דנקנר, והנה הטור שלו מהיום, בו הוא מוולווט את התנהלות המשטרה והכחשותיה בעניין מעצר לחיאני.

ומה השורה התחתונה של בני ציפר?

מה קורה למשה נוסבאום? בתיקתק שורת אמר שסיקור המעצר היה בסדר גמור כי לחיאני "נעצר באמצע הרחוב. כן, באמצע הרחוב".
מה??

אילנה דיין וסרן ר'
מכל העיתונאים שבעולם, דיין נפגשה עם חגי סגל ממקוראשון.
למה הסכימה להיפגש?
"כי חשוב לה לדחות את ההשערה הרווחת שבית המשפט העליון יקבל את הערעור שלה בזכות אחווה אידיאולוגית מסוימת בין המערערת לשופטים. היא מבקשת לשכנע אותי, אתכם, את כל העולם, שהערעור ראוי להתקבל מפני שהיא צודקת, ולא בגלל שום סיבה אחרת".
ומסקנתו של סגל?
"שנינו נטינו להסכים שנוסח ההתנצלות שהיא נדרשת לשדר משפילה ביותר. דיין לא תקרא אותו כמו שהוא עכשיו, יהיה מה שיהיה. שופטי העליון, אני מניח, ירככו אותו מאוד".


פנינה רוזנבלום
לטליה פלד קינן בחדשות 10: "יכולתי להיות אורחת דין"; או: "אני מאפילה סמכויות".
רוזנבלום הכחישה שמוצרי הקוסמטיקה עומדים להיעלם מהמדפים, וסקרה בשמחה את כל השמפונים (כך לדבריה) שעל המדפים.

בסוף הייתה איזו תקרית משונה, בעניין תמונה שעל הקיר, אבל גם לסיפור הזה היה סוף טוב (תקרית שיוחצנה גם ב-ynet).
וכמה עולה הרצאה שלה? 8,000 ש' + מע"מ.

ועוד שאלה לערוץ 10 וליוזמי המותג "נשים גדולות": איך זה שהנשים הגדולות עד כה הן רונית רפאל ופנינה רוזנבלום?

ארץ נהדרת
לפחות החלק הראשון (בשני נרדמתי), עסק באחדות הניגודים, ברה"מ ובאברי גלעד ובמורה המסכנה, האומרים דבר והיפוכו בכל רגע נתון.
נשברתי בחיקוי של מרינה מקסימיליאן בלומין.


סייד קשוע

בטור מוצלח במיחד: איך התערערו חייו בגלל מעריצה בשם מאיה. יותר מ-90 תגובות באתר הארץ. וואוו.
"כולנו מאיה", אומרת אחת התגובות.

נמצא בריא ושלם
עדי בונצל, בנמל חיפה.
למה אף כתב שסיקר את האירוע לא יכול היה לחזור לבית הספר, ולספר מה קרה שם?

יעקב וינרוט
באמצע 2008 ראיין גידי וייץ במוסף הארץ את עו"ד וינרוט. הראיון הזה נחקק בזכרוני, מאחר שהדובר הוצג כאיש מידות, אדם משכמו ומעלה, שרק מלטבול את קצה זרתו בסחי ובמיאוס של החברה הישראלית הוא מקבל התקף אלרגיה חמור.

הנה הראיון דאז, והנה החשדות דהיום. מצאו את ההבדלים.

"אפילו במגבלות שלי כעורך דין אני יכול לומר שהשחיתות זורמת בתוך צינורות שהמשטרה בכלל לא מתקרבת אליהם. כשאתה שואל את עצמך איך בכל זאת מפעם לפעם תופסים מישהו ומעמידים אותו לדין, התשובה שלי היא שזו עורמת הכוח. צריך להראות לציבור שבכל זאת יש דין ויש דיין,
שיש פה צדק, שאין ריק מוחלט. ולכן כל המשפטיזציה הזאת היא בסך הכל הצגת בובות בחלון ראווה, כדי להטעות. זה, אם מותר לי להשתמש במונח שאול ממרקס, זה אחד מסוגי האופיום שנותנים להמונים: אשליית הצד
ק" (מתוך הראיון בהארץ).

"...אני בז לעורך הדין שהולך עם החליפה שהיא כולה אומרת 'הנה אני אדם שקונה חליפות יקרות', אני בז לעורכי הדין שנוסעים במכוניות הנוצצות. אני חושב שעריכת הדין יש בה יעוד, יש בה שליחות. ואצלנו בחז"ל אומרים: 'אל ישמש אדם מיטתו בשני רעב' – בשנות רעב לא יקיים אדם יחסים עם אשתו במקום הכי אינטימי, במיטה. אז כשיש מיליון אנשים שאין להם מה לעשות בפסח, ואתה כעורך דין נוסע במכונית הדורה או לובש חליפה של אלפי דולרים, אני בז לו ולמה שהוא מייצג. יש בינינו הרבה מדי אנשים כאלה".

כתבות שרפרפתי עליהן
– חבורות של פליטים מסודן ומאריתריאה השתלטו על אזור התחנה המרכזית הישנה בת"א / אמיר זוהר, 7 ימים
רנן שור מביים סרט חדש, הבודדים, אחרי 22 שנים/ אספה פלד-אלימלך, שם.
ישראל היום מסכם עשור. תרדמה פשתה בי רק מקריאת הלוגו. מצטערת.
– כתבי הארץ מציעים את הטרנדים של 2010. אולי בפעם אחרת.


עצה לשוש פוליאקוב
טורט זה פופולארי, אבל יש לזה טיפול, אולי שווה להיבדק?
ובאשר לראיון של איתי סגל עם האם והבת ב-7 לילות: כן, אולי היו שם כמה פסקאות שיכולות לשפוך אור על תהליך היצירה ועל המשפחה הזו, אבל אשד הקללות הרתיע אותי.

מהפך

פעמים רבות נהוג לומר שכתבות ארוכות עדיף לקרוא בעיתון מודפס, בניחותא. הבוקר חשתי את ההפך הגמור ממש: הכתבה הפותחת בגלריה היא ראיון עם קתרין, הבת של אלבר קאמי, אחד ממושאי הערצתי כנערה מתבגרת. הרגשתי שאני לא יכולה לצלוח את אשד סדיני הנייר המפותל. חייבת לחפש אותה ברשת. ואם לא, אז לא. הנה, יש.

אהוד אולמרט מתאמן
במכון ביונד בשנקין, כך חושף טיים אאוט.
ואם חיפשתם טעם רע בכל הסיפור, הנה הוא, בעיבוד התמונה האווילי שלא הייתי רוצה לקבל אפילו כדאחקה מטופשת במייל.
olmertbeyod

דווקא השער מרענן ביותר.
outgate


היציאה של יהודית רביץ מהארון
ממשיכה להכות גלונים בעיתונות הסו"ש. רע"ש כותב על כך ב-7 לילות ימים, שמה הביג דיל, ויאללה, נקטס, אין שום צורך בחגיגות. גל אוחובסקי בטיים אאוט לא יודע להגיד אם הוא שמח. בעיקר הוא רוטן על שהיציאה לא מספיק גרנדיוזית לטעמו, ושגם בסרט המדובר (במסגרת גיבורי תרבות, ערוץ 8), רביץ לא אומרת על כך מילה, אלא רק רואים אותה ואת בת זוגה, נעמי קניוק. ובכלל, הוא כועס על שהיא לא תורמת, לא משתתפת באירועים, לא נכחה בעצרת הברנוער, ועוד.

ברשת

האתר עיתונות יהודית היסטורית העלה לרשת בין היתר סריקות של עיתוני עבר. יובל דרור, חובב ארכיונים העלה לבלוג שלו, מתוך אהבה והערכה סריקות שונות מדי פעם. שלשום התבקש להסיר אותן, מאחר שהוא עובר בכך על חוקי זכויות יוצרים. יובל אכן הסיר, כי לא היו לו תעצומות גוף, נפש ועו"ד לעימות משפטי.
חוקי זכויות יוצרים הם מורכבים אך ברורים. נכון שצריך להתאים אותם גם לטכנולוגיות חדשות או מתחדשות או משתנות. אני במקום יובל הייתי מנסה להגיע להסדר עם האתר, אולי לצמצם את מס' הסריקות, אולי להוסיף למשל לינק קבוע אליו, משהו.

אתר פוליטינט נסגר.

מבוכות השנה
לאן נעלם סיקור מדבקת הפלא?

אז מה קורה עם האייפון?
"קצב המכירות הגבוה מעיד בינתיים רק על גל התלהבות ראשון של רוכשים, המתוגבר בזכות הקמפיינים האגרסיביים שמנהלות שלוש חברות הסלולר – והוא צפוי לדעוך בקרוב. עם זאת, החברות צפויות להשיק בקרוב תוכניות תמחור חדשות שיתמקדו בקהלי יעד כמו חיילים וסטודנטים, והמיקוד צפוי להגביר את קצב המכירות".
שמחה לשמוע שהגל ידעך אך יגבר.


לחם עבודה
וושינגטון טיימס מפטר יותר מ-40% מעובדיו.


בלוגלנד
תמר עילם גינדין מנסה לשכנע שהעשור לא נגמר.

עופר אדרת קורא לעזוב את אמריקה ולחזור לאירופה. בהארץ התפרסמה הגרסה המקוצרת, כשכל הדיבור על "שורשים אירופאיים" נעלם.

יאירוה מסכם את סרטי העשור. בחנו את עצמכם: בכמה מתוכם צפיתם? מה אהבתם? מה זה אומר על תחנות התרבות בחייכם?

יומולדת שמח לנועה אסטרייכר, שחגגה 25 ב-30 בדצמבר.

דרור עזרא גילה כי הכתבת החדשה של ידיעות תקשורת בשרון הייתה פעילה פוליטית בעיריית הרצליה.

לפני פיזור
כתבת הרטרו של דרור פויר ב-G. קינוח הולם: לא מתוק מדי, לא יומרני.
כמו כתבה על תוכניות החינוכית. אי אפשר להיגמל.

foyer

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

57 תגובות על אצבעות שחורות 1.1.10

  1. אני הגיב:

    "שמפונים" זה פשוט ג ד ו ל ! ((:

    אהבתי

  2. ירון הגיב:

    הנה עוד הוכחה שהעתונות איננה מאוחדת, איננה אחידה ואיננה "סמולנית".
    עתונאים (א) מחפשים מידע, רודפים אחרי סנסציה וטוענים לזכות הציבור לדעת.
    עתונאים (ב) מותחים ביקורת על המשטרה שהודיעה לצלמי הטלויזיה ולכתבים שיהיה מעצר של ראש עיריית בת ים.
    אז איזה עתונאים להעדיף – את מביאי האינפורמציה או את המבקרים?
    ועוד עניין קטן: בזכות המשטרה!
    המשטרה צריכה לחקור ולהביא להרשעת אשמים. אם הפרסום אודות מעצרו של איש ציבור מביא לחשיפת מידע – טוב שהמשטרה דואגת לפרסם.
    מוטב גילוי השחיתות מאשר איש ציבור פופולרי. זה יותר חשוב לציבור!!!

    אהבתי

    • דפי קודיש וייכרט הגיב:

      אין ספק שצריך לפרסם את החשדות. הביקורת היא על הזמנת הצלמים למעצר המתוקשר של האיש, שמובל מביתו בפיג'מה או טרנינג מהוה בשעה שבע בבוקר. ניתן לפרסם את דבר המעצר בלי להזמין את העיתונאים והצלמים לתיעוד רגע המעצר עצמו – זו מציצנות זולה ומיותרת.
      להבדיל, אין ספק שהיה צורך בפרסום דבר נפילתו של אסף רמון, אבל האם היתה חובה להעמיד צלמים מחוץ לבית המשפחה בנסיון לתפוס את בני המשפחה ברגע קבלת הבשורה (ובאופן שלמעשה הביא את דבר הבשורה לפני ההודעה הרשמית)? האם מספיק לדווח על החשדות נגד הנשיא קצב, או שיש צורך בצילום פפראצי של איבר מינו החשוף
      (זה עדיין היפותטי, לשמחתי)? הבעטיה היא לא בפרסום אלא בדרך.

      אהבתי

  3. halemo הגיב:

    דן מרגלית נגד גמאל זחאלקה: וידאו עם אפקטים קוליים החל מהדקה ה 02:00.
    מה שלא שמעתם בשידור, תשמעו עכשיו ביוטיוב

    ווידאו עם כתוביות באנגלית למי שרוצה לשלוח לחבריו בחו"ל

    אהבתי

  4. דפי קודיש וייכרט הגיב:

    קצת על 7 ימים:
    רע"ש מרגיז – הוא כותב ממקום מאד מסוים, זה שבו "כולם ידעו" ו"לאף אחד לא אכפת", ומתעלם מהעובדה שלא כולם נמצאים שם (אגב, זה בשעה ימים, לא לילות). אני יודעת שהדיון כבר נלעס עד זרא בכל מקום וגם כאן, אבל הטור שלו באמת הכעיס אותי הפעם. לאוחובסקי אומר שזו דווקא אלטרנטיבה מעניינת – יציאה שקטה ו"טבעית" מהארון, בלי יותר מדי רוח וצלצולים. גם בזה יש סוג של מסר.
    דנה ספקטור חביבה ביותר השבוע, גם ללא שיאי החמלה מהשבוע שעבר.
    רנן שור חושף את השיתוק שגוררת ההצלחה בראיון יפה ומעניין.
    הכתבה על הסודנים והאריתראים בדרום ת"א מרקדת על הגבול בין תאור בעיה מטרידה ביותר להתייחסות גזענית לפליטים ולמהגרי העבודה (לא במכוון – ברור שהכתב מנסה לחשוב גם על הקהילה הזרה והוא אכן מתייחס לנזק שהסודנים גורמים לעובדים זרים אחרים).

    אהבתי

  5. אני הגיב:

    איך נכנסים לכתבת הרטרו של פויר? גם לא מצאתי אותה באתר של גלובס?

    אהבתי

  6. Great minds think alike הגיב:

    גם אני עזבתי את ארץ כשממ"ב הופיעה.

    V: :))

    אהבתי

  7. על נועה אסטרייכר הגיב:

    מז"ט ליומולדת.
    מצד שני, למרות שהיא אחת מיקירות הבלוג, מה כל כך חשוב לתת את הדעת ליום הזה?
    את הבלוג שלה בקפה היא מזניחה ואם היא מעלה אז רק מה שמתפרסם באנארג'י.
    הכתיבה שלה מאוד עסוקה בעצמה ובאהובה עם פזילות קטנות להורים. כלום ממחשבה חדשה או מקורית.
    כאילו קרה לה דבר מה כשהיא הגיעה אל המנוחה והנחלה הקטנה שלה עם י.ס..

    אהבתי

  8. Black Cat הגיב:

    הלינק לראיון העבר של ויינרוט לא עובד.

    אהבתי

  9. ירון הגיב:

    תודה שהעלית את הקישורים לאתר אחר של רון מייברג. ראיתי שאותי זה לא מעניין.

    אהבתי

  10. נירית סמיילי הגיב:

    אפרורפו ארץ נהדרת
    הם גנבו קטע שלם מקונאן אובריין
    אחד לאחד
    שיתביישו להם

    הנה הקטע מאתמול
    http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/770e3d99ade16110/videoGallery-13fb89ed0cc4c11006.htm&send=1&cat=2086383bb0da5210VgnVCM100000290c10acRCRD&vcmid=7d00be94c6be5210VgnVCM100000290c10acRCRD&subChannelId=8c2fec8704cd5210VgnVCM2000002a0c10acRCRD&sCh=93e673c968c85210&pId=2082585621

    והנה הטע מקונאן אובריין

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      הלינקים של קשת זה משהו. אין עוד כמותם ברשת.

      אהבתי

    • אריאל הגיב:

      לא יאומן, ממש תרגמו את המערכון.
      הדבר היחיד שהיה מקורי הוא הגבות של נוסבאום.

      אהבתי

      • תמר הגיב:

        אבל הם נתנו קרדיט לקונאן אובריאן ברולר..מותר לקבל השראה ..

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אכן, גם אני ראיתי את הקרדיט לקונאן ברולר ולא ידעתי לאיזה מהמערכונים הוא מתייחס.
        כמות האייפונים שנראתה בתכנית בהזדמנויות שונות היתה פשוט מחליאה. ואז עוד הגיע מערכון שלם על המכשיר. אפילו בהישרדות יש פחות תוכן שיווקי.
        אמנם בסוף הקטע המלונקק כאן הם ירדו על איכות השמע בטלפון, אך זה נראה לי יותר כמו עלה תאנה. אין כזה דבר פרסום רע, וארץ נהדרת זה וואחד פלטפורמה שיווקית לצעירים (שהם קהל היעד של המכשיר).

        אהבתי

      • סימילאק הגיב:

        מצוין, קרדיט ברולר… קונאן אובריאן בטח אישר אישית

        אהבתי

  11. אריאל הגיב:

    תת כותרת "מהפך"
    את לא סותרת עצמך במקצת?

    אהבתי

  12. ani am הגיב:

    אוחובסקי חצוף, יש לו טענות נוספות כלפי רביץ? לא רוצה לתרום ולהשתתף, שלא תתרום ולא תשתתף. כל אחד עושה מה שמתאים לו, בקצב שלו.
    ____________

    מה עם הראיון עם שרון קנטור?

    אהבתי

  13. פדיחת-על של מיברג הגיב:

    התחלתי לקרוא. המאמר הראשון שבחרתי: מיברג על טרנטינו האחרון:
    http://theothermag.com/films/2009/12/161

    מאמר שהוא בדיחה. מאמר שהוא תקלה נוראית. מאמר שמעיד על היעדר עורך ובדיקה בסיסית:

    מיברג סבור שיש קשר בין הסרט של טרנטינו לסרט האיטלקיThe Inglorious Bastards, ומכאן והלאה מתפייט ומקשקש.

    כפי שידוע לחצי מהעולם בערך, או כפי שבדיקה קלה באינטרנט היתה מגלה (יש במיין אינטרנט?), אין כמעט קשר בין הסרטים. טרנטינו חמד את השם, ולכן שם הסרט שלו הוא Inglourious Basterds, עם מספר שגיאות כתיב מכוונות. כאן זה נגמר.

    ובאמת זה נגמר. אם זה מאמר הפתיחה של עורך המגזין החדש?

    אהבתי

    • בונד ג בונד הגיב:

      אם היה לבלוג כאן מנוע חיפוש יעיל, היית יכול לקרוא על ההבלים שמיברג כתב בעניין מותו של דיוויד קאראדין (מדובר על שגיאות גסות).
      המאמר עצמו נמצא כאן:
      http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/901/985.html

      אהבתי

    • שאבי הגיב:

      לא מבין גדול בקולנוע אבל תראו את זה:
      "מה שמעצבן היא הידיעה שטרנטינו מתכנן להפוך את הסרט הלא מזיק של קסטלארי למרחץ דמים ברוטלי מהסוג שהוא ורוברט רודריגז כה אוהבים".
      מתכנן? במיין לא יודעים שהסרט יצא מזמן?
      זה רק אני או שמייברג דוחף למגזין החדש שלו זבל ישן? מעניין אם הוא יסכים לקבל תשלום על מנוי בלירות.

      אהבתי

  14. יחי ההבדל הגיב:

    דירת חדרים או דירת חברים?
    התשובות בוואלה!: http://news.walla.co.il/?w=/1/1627626

    אהבתי

  15. יובל הגיב:

    כנראה שנוסבאום מאז ימיו "המפאורים" כמקור משטרתי "נשר" בפרשת ברוך קרא לא שכח להוציא את לשונו מישבנה של המשטרה.

    אהבתי

  16. בת הטוחן הגיב:

    מרתק לראות איך רענן שקד צודק וטועה באותו מאמר. הייתי אומרת אפילו – צודק ב-99%, טועה ב-100%. הכיצד?
    ++++++
    צודק רענן בכך שיציאתה מהארון של יודית אינה עוזרת כבר כהוא זה למצבו של משה המטאפורי מהקריות או מבאר שבע. בשבילו, אסי עזר או אביעד קיסוס אכן משמעותיים הרבה יותר.
    ++++++
    טועה בגדול בכך שהוא חושב שכל החברה הישראלית נמצאת במקום שהוא נמצא, כלומר – במערכת עיתון. אכן – במערכות עיתונים, מקומות שבהם רענן מבלה ב-20 השנים האחרונות, נטייה מינית היא פיהוק אחד גדול.
    ++++++
    ואילו בישראל, זו שסביב רענן? אחרי הרצח בבר-נוער לא מעט הורים ביקשן מילדיהם הפצועים להישאר בבית החולים עם הנטייה המיותרת שלהם ולא לשוב הביתה. חלקם אף ציינו שחבל שילדיהם לא נהרגו בפיגוע.
    ++++++
    ואילו בבית הספר של ילדי, א.ד.גורדון, בית ספר תלביבי משופע בזוגות לסביות, אפילו שם הקללה הרווחת היא "הומו". ואפילו לי קורא הבן שלי "יא הומואית" כשאין לו כוח לחשוב על קללה אחרת, ואני עונה לו "אמא ש'ך".
    +++++++
    את גל אוחוסקי טרם קראתי, אך לטעמי זה לא ממש לעניין לבקר את אופן היציאה מהארון של כל אחד/ת. שיעשה כל אחד מה שהוא יכול, בסגנונו ובדרכו הוא.
    +++++++
    ונוסטלגיה קטנה לקינוח:
    לפני 17-18 שנה, עת היינו שלושתינו בעיתון תל-אביב, ולווט, רענן ואנוכי, נקלעתי יום אחד לשיחה באחד החדרים. אני זוכרת שהיו שם עפרה ריזנפלד ואמיר רותם, ועוד מישהו. דיברו שם על עניין נטיותיו של מאן-דהו זה או אחר, ואני שאלתי (ממעמקי ארוני) מתי כבר יחדל העניין הזה להיות אישיו. עפרה ריזנפלד, החכמה בנשים, ענתה לי: "אף פעם לא". לבי נחמץ.

    אהבתי

    • ניר הגיב:

      עם כל הכבוד, בת הטוחן קצת טוחנת פה.

      1. בשנותי מעבר להרי החושך בקריות ואף בבאר שבע (ושאר מקומות נידחים מרחק שעה נסיעה מרכבת צפון, שאפילו צימרים אין בם) פגשתי לא מעט לסביות והומואים שחיו את חייהם בגלוי ובלי שיסקלו אותם באבנים או ידחפו אותם בתור לבאר המים.

      2. "לא מעט הורים בקשו מילדיהם להשאר בבית החולים"? "חלקם ציינו שחבל שלא נהרגו"? אני שמעתי על מקרה אחד כזה.

      3. הנה זקנתי ואני שוב רחוק מעבר להרים ואוקיינוסים קודרים, בשכונה שהיא בירת הליברליזם של החוף המזרחי, ומה קוראים הילדים אחד לשני אם לא "הומו" או "פאגוט" וכן הלאה. ככה זה. גם "לך תזדיין" זו קללה למרות שבעצם זה אמור להיות סוג איחול. מה לעשות.

      אהבתי

      • בת הט. הגיב:

        יתכן שטחנתי קמעה, אך העיקרון הוא שהנון-שאלנטיות שרענן מדווח עליה – בהחלט אינה רווחת בכל רבדי החברה הישראלית, ולצערי גם לא ברובה.
        אני בטוחה שעל כל הומו או לסבית שפגשת "מעבר להרי החושך" ושחיו בגלוי – היו עוד 100 אם לא 1,000 שחיו מאוד לא בגלוי.
        ++++++++

        אהבתי

  17. נוצה סגולה הגיב:

    הי! גם אני נרדמתי בארץ נהדרת, מתישהו לפני החיקוי של השדרן-רדיו. כשהתעוררתי כבר העבירו לערוץ 8.

    אהבתי

  18. אסקלנטה הגיב:

    אכן האינפלציה בקללות בראיון עם שוש ויעל פוליאקוב מרתיעה, ולא בטוח שהראיון צריך להתעכב עליהן באופן שעשה זאת, כי אז הן הופכות לנושא עצמו, מעבר למה שיש למראוינות לומר.

    ובכל זאת, מעבר לקללות, היו בראיון גם כמה דברים מעניינים שהאירו באור נוסף את חיי משפחת פוליאקוב. זה לא שאי אפשר לצלוח את החיים בלי לדעת את זה, אבל כמי שמאוד אהב את פולי זה עדיין מסקרן ומעניין.

    אהבתי

    • אני הגיב:

      הם העירו את חיי משפחת פוליאקוב באופן
      שאולי מסביר את מצבם הבריאותי של בני המשפחה.
      כל הקללות והצרחות, שבעיניהם זה נחשב לסוג של הומור, כנראה לא מוסיפות בריאות.
      אותי זה דוחה וממש לא מצחיק.
      "סתמי מטומטמת". נו באמת.
      מה זה חוץ מאשר וולאגריות ואלימות מילולית?

      אהבתי

  19. חנוך הגיב:

    הרוזנבלומית הוכיחה כבר לפני שנים שלחוכמה יש גבולות, לטיפשות אין, במשפט האלמותי שלה:
    "לי יש מיליון דולר בבנק ולכם לא!"

    אהבתי

  20. Shai הגיב:

    תיקונים:
    ב"יעקב וינרוט"-בזכוני=בזכרוני
    ב"כתבות שרפרפתי עליהן"-הישנב=הישנה

    V:10x

    אהבתי

  21. בעניין עדי בונצל הגיב:

    יש בסיפור הרבה מעבר למה שפורסם וממש לא חובה לחפור יותר עמוק ממה שיש. הילד צריך שקט כדי לחזור לשיגרה כלשהי.

    אהבתי

  22. אני הגיב:

    העריכה של גלריה איומה. ראיון כזה ארוך מפרסמים במוסף לא על סדינים.
    גלריה זה מקום לסיפורים קצרים ולמדורים.
    אבל הפרטנזיות האמנותיות של העורכת מובילות אותה למחוזות שמתישים את הקורא.

    אהבתי

  23. וגם הגיב:

    זה כבר הראיון השלישי אם אני לא טועה של הפוליאקובית לידיעות בשנה אחת, כולל המוסף של יום העצמאות. וזה הראיון השני כבר שמתעסקים בשוש, ובחלום שהיא חלמה על פולי וכו' וכו' וכו'. זה מתחיל להיות מגוחך…

    אהבתי

  24. נירית הגיב:

    בן-דרור ימיני ממשיך לספק מאמרים נהדרים למעריב (לצד פוסטים מעניינים בבלוג של מעריב), הנה משהו מהיום, שלא תראו שנידון במקומות אחרים, לפחות לא לעומק, וחבל:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/018/280.html

    אהבתי

  25. על נעם סמל הגיב:

    ראיון שישבת איתו במוסף ממון.
    בפיסקה האחרונה הוא מזכיר את השיר "שבוע טוב" שמושמע בהצגה "הבדלה" ומאנקדט שפעם היו משמיעים אותו ברדיו במוצ"ש (ולכן גם בהצגה) והוא שיר עצוב לטעמו. לטעמי הוא לא שיר עצוב.
    מישהו צריך להשמיע לו את השיר שעדין מושמע כל מוצ"ש לאחר חדשות שעה 21:00, לפחות היום ובשבועות האחרונים. עכשיו בשידור.

    אהבתי

  26. ariela, ashkelon הגיב:

    הפרק השני של במבינו הרבה יותר מביך מהראשון, לא חשבתי שזה אפשרי.
    אני מתחילה לתהות אם נהגתי בתבונה.

    אהבתי

  27. שועלן הגיב:

    אני חושב שדה-מרקר "שכחו" את פרשת המדבקה מכיוון שהם נפלו בה הכי חזק – עשו ממנה כתבת שער, לא סייגו את דיווח האקזיט אלא הציגוהו כעובדה, ואף כתבם אמיתי זיו נפל בפח (כאשר יצא לחקור את פשר המדבקה) באמצעות תוכנת הדמו הרנדומלית שכתב להם אותו מתכנת קפריסאי.

    אהבתי

  28. יוני הגיב:

    הבורות של סמולני ארץ נהדרת אמנם לא מפתיעה, אבל הפעם הם הצליחו להפגין כמעט בפריים הראשון.

    אנשי ימין קיצוני שחוטפים חייל לא יתנו לו להחזיק מקור-ראשון ביד, הם ביטלו עליו את המנוי מזמן בגלל כותבים ממלכתיים על גבול הליכודניקים כמו אמנון לורד, חגי סגל, אלישיב רייכנר ואריאל שנבל.

    אולי בשבע, גם זה לא בטוח.

    אהבתי

    • DRORIKO הגיב:

      מזכיר את האידיוט ההוא שעטה על עצמו בגדים סטריאוטיפים של מתנחל(שהם נחשבים לאייטיז אצלם) ו"הסתנן" לכנסים של פדרמן . מיותר לציין שהוא הפך לבדיחה של המגזר ההוא .
      לא שאני מת על הדעות של יושבי יש"ע , אבל אנשים שחושבים על פי סטריאוטיפים תמיד משעשעים אותי.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s