מיברג כותב למנויים

מנויים יקרים,

היום בצהריים, ה-1 בינואר, 2010, עלה אתר "אחר" לאוויר.

אין הזדמנות טובה מזאת להודות לכם על כמה תכונות נדירות:

סבלנות – עלינו באיחור מסוים מהמועד שהבטחתנו.

סובלנות – במהלך האיחור לא הטרדתם אותנו ולו פעם אחת.

אמון – שילמתם את דמי המנוי רק בגלל שהאמנתם להבטחתנו שיהיה אתר ושהוא ינסה להציג בפניכם אלטרנטיבה למבחר הקיים.

על כל אלה מגיעה לכם תודה גדולה.

מכיוון שנגמלתי זה מכבר, אינני הגרפומן שהייתי. ב-2,000 מילה בערך אני צריך להפסיק למנוחת צהריים. לכן, בכל אשר לאני מאמין שלנו, לכוונותינו, תוכניותנו ושאר נושאים, אני מפנה אתכם לטקסטים הרלוונטיים באתר. כל מה שאנחנו רוצים להיות ולומר, פרוס שם בהרחבה.

בעיקר אנחנו גאים בקשר המובהק בין שהבטחנו לבין מה שיצא תחת ידינו. השניים מתגוררים בשכנות קרובה. אולי לא באותה דירה, אבל לפחות באותו בית. זה לא היה קל להקים אתר בשלושה חודשים.

* * *

למנויי "אחר": למשך תקופה קצרה ביותר, בין ימים לשבועות, יהיה האתר פתוח לכל. בעיקר כדי שיהיה לנו זמן לשכלל את מערכת הכניסה המוגבלת שאותה בנינו, וגם להעניק לכם ולאחרים תקופת הרצה שלא בתשלום. המנוי שעשיתם ייכנס לתוקפו רק ביום שבו יעבור האתר לתפקד במתכונת שתכננו. גם אם מועד התשלום היה באוקטובר, השנה או חצי השנה שקניתם, ייספרו מיום סגירת האתר למנויים בלבד.

בינתיים, אתם היחידים המקבלים במייל את הפרקים מ"במבינו", ספר על התקשורת הישראלית. הטקסט הזה אינו מופיע באתר. את הפרק השני תקבלו כבר היום.

* * *

למי שכתבו לנו שהם מעוניינים לעשות מנוי אך מעדיפים להמתין עד שהאתר יעלה והם יוכלו לשפוט אותו במו עיניהם, זאת ההזדמנות שלכם לבדוק ולהחליט. כפי שתראו בעצמכם, יחסית לאתר שאינו מתכוון לעסוק באקטואליה קשה, הוא יעודכן תדירות ולפי הצורך. איננו מתכוונים להשתרך אחרי אף אחד בתחומים שמעניינים אותנו.

* * *

אתר בהרצה מייצר מן הסתם, באגים, ליקויים טכניים, טעויות. חבלי לידה. אנחנו מבקשים מכם לדווח על כל מה שלא עובד, אינו מגיב, לא הגיוני וכדומה. בקשה מפורטת לדיאלוג תמצאו ב"אחר" עצמו.

ושוב, תודה רבה. זה היה אחד הרגעים המרגשים בחיי כאשר הצבעתם בכספכם עבור הבטחה שטרם באה לעולם.

רון מיברג

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה הבלחות, פוסט אורח, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

44 תגובות על מיברג כותב למנויים

  1. בא בלילות הגיב:

    וולווט,
    לא כל כך הבנתי מה זה הפרומושן האינטנסיבי שאת עושה למייברג. חיפשתי אותך ברשימת הכותבים ואת לא שם. סתם פירגון בין קולגות או שיש לך אי אלו אינטרסים נסתרים?
    BTW. מרפרוף קצר, האתרנראה מושקע ומכובד.

    אהבתי

  2. velvet הגיב:

    לא ייאמן אה? אנשים בלי אינטרסים. מדהים, אני יודעת, אבל כנראה שלא היית פה בחודשים האחרונים.
    הכל התחיל במכתב הזה, שכתבתי לו באוגוסט.

    אם תקליד בחיפוש, פה משמאל, "רון מיברג" תוכל לעקוב אחר כל הפוסטים שנכתבו בנושא

    אהבתי

  3. רונה הגיב:

    שיהיה בהצלחה. האתר עדיין אל נראה במיטבו, אבל רשימת הכותבים מרשימה

    אהבתי

  4. מוזיקלי הגיב:

    * אופס
    רצה לכתוב מגזימה ויצא מזימה…

    אהבתי

  5. שולמית הגיב:

    ואתר פוליטנט http://www.politinet.co.il/index.php

    נסגר. ממש חבל שאתר כזה נסגר.שם נכתב שזה מסיבות כלכליות.

    אהבתי

  6. שולמית הגיב:

    האתר של מיברג נראה יפה. לא אעשה מנוי. אין לי סבלנות לקרוא טקסטים ארוכים באינטנרנט. בעצם, גם לא באינטנרט.

    אהבתי

  7. קצה האצבעות השחורות - תרומה לקריאת עיתוני השבת של דבורית הגיב:

    פעם ראשונה שהצלחתי לשים ידי על 'ישראל היום'. יש לי תחושה שבעיר מגורי, באחד הרחובות הראשיים המוכרים בקיוסקים ובחנויות הספרים קיבלו הוראה מפורשת מחברים ותיקים שלא להניח ישראל היום אצלם. על כן, ביום שישי עובד בחור נחמד במעלה הרחוב ומחלק עיתונים כמו פעם.

    על כל פנים – העיתון מאכזב. קראתי את עמודי אירוע העשור ואיש העשור של נעמה לנסקי וקיבלתי טעם של חביתת שקשוקשה שהכנסו אליה יותר מדי. לנסקי פותחת בתיאור צבע של נפילת התאומים. כל כך קשה למצוא בישראל אדם שהיה שם והרגיש את הריח באפו? ראה את ענני האבק בעיניו? "תמונות האימה עלו שוב ושוב לנגד העיניים, אנשים קופצים בייאוש". אם לנסקי היתה שם שתציין זאת. אם לאו, שלפחות תצטט מישהו שהיה. אלפי ישראלים חיו אז בניו יורק ועבדו שם, גם במגדלים הבוערים. אם זו סתם כתבה מכובסת, אז עכשיו נדע לא לקרוא יותר. חוץ מזה, לנסקי מביאה את סוללת המומחים הצפויים, בועז גנור, דן רביב, איתן גלבוע(גם בכתבה על אובמה). פרופ' בודנהיים מתראיין גם על המגדלים וגם על אובמה. מה חסרים מספיק אנשים שיכולים לתרום עמדות מעניינות ולא להופיע גם בכתבה הזו וגם בכתבה הזו? הכל פשוט מעורבב, רדוד, אין סיפור, אין מטרה. חומר בנלי ומעייף. בנוסף – חטיפת גלעד שליט זה אירוע העשור בישראל? מה עם ההתנתקות? איפה שנות שלטונו של אריאל שרון? הקמת הגדר? אולי איזה מלחמה או שתיים שהיו פה? אוקיי זהו סקר. אבל ממילא העיתון יודע דרכים להטות סקרים.

    אהבתי

    • תגובתי הגיב:

      נקודות שחורות.
      אין לחנויות שמוכרות עתונים שום אינסנטיב לחלק חינם ישראל היום. אם כבר אז להחביא את החינמונים מפני ההמונים הדורשים. אלמנטרי ווטסון.
      אולי אתה מאוכזב אבל מאות אלפים אחרים לא מאוכזבים. ביניהם רבים שאין באפשרותם להקצות עשרות שקלים (או מאות לפי תאוות הקריאה) עבור מידע שהרבה ממנו נמצא בחינם ברשת ועכשיו גם בדפוס.
      הבחירות של העתון, סקר או סקר מוטה (אין לי שמץ) אבל הסקרעים של האחרים "טובים" באותה מידה.
      אירוע, חטיפת שליט, שנמשך על פני יותר משלוש שנים מתוך עשור הוא אירוע מכונן עשור.
      ה- 9/11 נבחר כמדומני כאירוע העשור המשמעותי ביותר בכל העולם לא רק בגלל האירוע אלא בגלל המשמעויות שלו בכל העולם, הדברים שהגיעו בעקבותיו והעתיד שעדיין צפון לנו בהקשר שלו.
      נראה לי ששמת יותר מדי ביצים בשקשוקה וקיבלת הרעלת חלמונים.

      מצד שני, הליקוק שלך למטה (10:05) ללפיד ולספרו השטוח ומחפש הממון, מצליח להראות לאן נושבת הרוח ממקלדתך.

      אהבתי

      • תגובתי - תיקונון הגיב:

        אירוע, חטיפת שליט, שנמשך על פני יותר משלוש שנים – ועדיין נמשך – מתוך עשור הוא אירוע מכונן עשור.

        אהבתי

    • ani am הגיב:

      בשבוע שעבר ראיתי שמחלקים את מוסף סוף השבוע של ישראל היום בירושלים.

      אתמול הביאו לי עותק ממנו מתל אביב. הוא לא כזה גרוע: מוסף תרבות לא רע בכלל; המדור של שיר זיו צריך להיות עם סימן שהוא מוגבל לאנשים מעל גיל מסוים-באופן אישי בקשר האחרון שלי, הבחור ציין שהוא מעולם לא ראה אותי אוכלת משהו שאינו מתוק, בוודאי שלא סלט, באופן מקצועי אני חושבת שמדור האסטרולוגיה של ישראל היום טעון שיפור: הערה לכותב/ת המדור אני בת מזל שור שלא במשבר ולא חושבת שצריך ליידע את האנשים סביבי שאני בתקופה קשה. כרגע, מדור האסטרולוגיה של מעריב שומר על מעמדו כמדור הטוב ביותר (הכי גרוע זה האסטרולוג של יהאו).

      אהבתי

      • אסטרולגיה בגרוש או יותר הגיב:

        לשפוט עתון, או אתר, כללי לפי מדור האסטרולגיה שלו (או מדור התשבצים/סודוקו) זה כמו לשפוט מסעדה לפי התחת השרירי של המלצרים.

        אהבתי

      • ani am הגיב:

        לא שפטתי את העיתון, שפטתי מדור שאיכשהו מהיכרות שלי עם דבורית היא לא ממש תטרח לסקר ולהשוות בינו לבין מקביליו, אם כי ברור שיש לו קוראים, אחרת היו מוותרים עליו.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מודה באשמה. ויתרתי על מדורי אסטרולוגיה מטעמי דעת ומצפון.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני לא מבין איך אפשר לבקר מקצועיות של אסטרולוג.
        איפה לומדים את זה? איפה מתמחים? ואיך נמדדת ההצלחה בצורה אובייקטיבית?
        את באמת מצפה שלכל בני מזל השור (כמוני וכמוך למשל) החיים יתסדרו באותה צורה בו-זמנית?
        הטענה הלוגית היחידה שנראה לי שאפשר לטעון כנגד המקצועיות של אסטרולוג היא שהוא לא ניסח את הדברים שלו בצורה מעורפלת מספיק, כך שאנשים חשים שהתחזית לא ממש מתאימה למה שקרה להם.

        אהבתי

  8. קצה האצבעות השחורות: תרומה לקריאת עיתוני השבת של דבורית הגיב:

    קראתי את יאיר לפיד. לרוב אני לא מתרשמת מטוריו. הוא פונה הרבה לקלישאות וזה לא מדבר אלי. הפעם, קראתי את הפרק מתוך הספר שכתב יאיר לפיד על אביו (לא אוטוביוגרפיה, כי אם ביוגרפיה) ואהבתי. אני חושבת שאני אקנה את הספר. זה כתוב יפה, רהוט, מרגש. ובהחלט מעביר את התחושה כאילו לפיד האב מדבר. המשחק הרגשי ביחסי אב בן ('קולי כופה את עצמו על קולו. זה אינו העוול הראשון שאני גורם לו), הציניות של לפיד שלפיד הבן מצליח להעביר ('לא הייתי טורח על הספר אילולי התרשמתי כל כך מהלוויתי. היא היתה הצלחה מסחררת. ראש הממשלה בכה מעל קברי'). סיפור החיים הבאמת מרתק של לפיד. קינחתי בדמעה כשקראתי על הפרידה של לפיד מלפיד הסבא (למפל).

    אהבתי

  9. בעל הכלבלב הגיב:

    יורדים ישראלים כותבים על אמריקה. רלוונטי כמו השיר של פורטיס. מעניין את הסבתא.

    אהבתי

  10. תרבות רעה הגיב:

    משהו רע מאוד קורה בעולם ה"תרבות" הישראלי. מיברג, ישראל היום, הספר של לפיד, כולם באותה דרגה, כלום עם שום דבר, בעיקר מביך. עומק, השכלה, סתם משהו מצחיק ומשעשע, כל זה בכלל לא קיים, הכל מין פלצנות ונפיחות וזחיחות לא מובנת. עצה: תקראו קצת את הספרות שמתפרסמת בעולם כדי להבין מה רב המרחק בין זה לבין הסטוצים הספרותיים והעיתונאיים הישראלים.

    אהבתי

  11. תאודורה הגיב:

    מיברג נותר מה שהיה תמיד. שחצן. כל מקום שבו ניגב חומוס הוא מיתולוגי. כל עיתונאי אמריקאי שהוא קרא את ספרו הוא אגדי.

    וכל כך הרבה אמריקה מעידים על טיבו של המוצר. נורא נורא ישראלי.

    אהבתי

  12. RS הגיב:

    וואלה, רציתי ליהנות. מה לעשות שזה לא יצא.

    איכשהו הטרחנות והלאות הבלתי-פוסקות גורמות אפילו למינימליזם העלוב של ישראל היום להיראות אטרקטיבי.

    איך אפשר לכתוב כל-כך הרבה על כלום? כמה מסוגנן מאמר אחד צריך להיות? יש עורך למגזין הזה? זה כאילו הפכו את הסדר על ראשו, והעיתונאי נהיה העורך, ואילו העורך נהיה עיתונאי.

    אני באמת מקווה שיכול שיפור.

    ולך ולווט – צריך פעם להגיד מה זה בכלל אינטרס. לך אין אינטרס בזה שהמיזם של מיברג יצליח? את כל הזמן כותבת וממליצה לעיתונאים לעשות את המעבר הזה, אז אין לך אינטרס? כנראה ואת יותר קדושה מהאפיפיור.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      כן, יש לי אינטרס, לטוס למיין ולהתחתן עם מיברג.
      או, במקרה הרע, לקבל חלק מהרווחים שלו.

      או במקרה הממש גרוע – אני ממש ממש ממש יותר קדושה מהאפיפיור.

      אהבתי

      • RS הגיב:

        מה הבעיה? את רוצה שהמיזם האינטרנטי שלו יצליח. את רוצה שהתחום הזה ישגשג, ושתהיה בו יותר פרנסה ויוקרה. יכול להיות שזה גם קשור לאנטי מסוים לעיתונות הכתובה ואולי לא. האם את אדישה לעניין? ברור שלא.
        את פועלת לפי הרצונות האלה, ואין עם זה שום בעיה. ככה בני אדם מתנהגים ופועלים. ההתכחשות לכך היא ניסיון להדביק תווית של קדושה ואובייקטיביות.

        אבל גרוע מכך, ההתכחשות לכך גורמת לשבח מגזין שלפחות הספתח הראשון שלו לא מוצלח בלשון המעטה.

        אהבתי

      • RS הגיב:

        ואת זה אומר מישהו שרצה מאוד ליהנות ולשבח. היה לי אינטרס בזה, כי זה היה מאפשר לי להתנתק עוד יותר מהעיתונות האינטרנטית האיומה שיש כאן (מהעיתונות הכתובה כבר התנתקתי).

        אבל המאמר של גאון על האבהיות נמשך הרבה יותר מדיי, דבר שגרם לו להיות מאולץ מאוד, ובסוף לא יכולתי לגבש דיעה כי פשוט לא נהניתי לקרוא.
        הניתוח של אדליסט טרחני, וגם כאן לא מבינים מה האיש רוצה להגיד.
        והדובדבן היה כאמור מיברג, שלקח את הכתיבה המסוגננת שלו עד לאקסטרים מדע-בידיוני שכזה. הוא כתב את זה בצורה חסרת רסן ועריכה לחלוטין.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        בכנות, אני לא ממש מבינה אותך.
        אני חוזרת שוב, בפעם האלף: אני שושבינה בעניין, כי כתבתי לו מכתב אישי גלוי בבלוג באוגוסט והצעתי לו לפתוח אתר אחרי שעזב את מעריב. חפש בחיפוש בצד. לא נעים לי לתת את הלינק הזה בפעם הרביעית בתגובות.
        אין לי אינטרס, למעט הרצון שהוא יצליח. מה כל כך מסובך להבין פה?
        אין לי שום דבר נגד העיתונות המודפסת ואני מקווה שתיכון לעד.
        אני עזבתי אותה, אחרי עשרים שנה, כי מיציתי. אני חושבת שזה די פשוט, לא?

        אהבתי

      • RS הגיב:

        ממצא 1: "כתבתי לו מכתב אישי גלוי בבלוג"

        ממצא 2: "הצעתי לו לפתוח אתר אחרי שעזב את מעריב"

        ממצא 3: "אין לי אינטרס, למעט הרצון שהוא יצליח."

        ממצא 4 (הקשור לממצא 2): "אני עזבתי אותה, אחרי עשרים שנה, כי מיציתי". ומה עשית? פתחת בלוג ביקורת תקשורת.

        כדאי שתבדקי מה זה בכלל אינטרס. אולי תגלי שיש לך, וזה לא כל-כך נורא. במקומות אחרים בעולם היו קוראים לך יזמית של שווקים.
        לעומת זאת, הכחשת האינטרס מונעת מהבלוג להיות ביקורתי כלפי הספתח של אחר. כי הבלוג מתיימר להיות בלוג שעוסק בביקורת תקשורת.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        כל המשמעויות של המילה אינטרס מופיעות פה.
        http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1

        מצד שני, אין לי ספק שברגע שהשתמשת במילה "אינטרס" פה בתגובה, המשמעות שלה הייתה שלילית, במובן של "מה האג'נדה הסמויה שלה ומה יוצא לה מזה". זו המשמעות העממית הרווחת כשמשתמשים במילה אינטרס.


        ואם לא התכוונת לכך אלא לדברים חיוביים בלבד, אני מתנצלת על שחשדתי בכשרים.

        אהבתי

      • RS הגיב:

        הלינק בויקיפדיה הוא על הפנים: "בשיח הפופולרי יש למושג האינטרס שתי משמעויות נפרדות." בולשיט. אין שום שתי משמעויות. יש משמעות שכל מיני יחצ"נים וקפיטליסטים הכניסו, כדי שהפוליטיקה תתפס כבעלת אינטרסים וכמושחתת, ואילו להם – אין שום אינטרסים והם נקיים.

        אינטרס זה באופן פשוט מאוד – להביא לידי ביטוי חברתי רצון שלך כאדם פרטי או חברתי.

        האינטרס הופך להיות "אג'נדה סמויה" ברגע שחושבים שלי אין, או שאני לא שם על אפחד במימוש האינטרס שלי. לרגע לא רמזתי שפגעתי במישהו, אלא שהספתח של אחר, הוא אולי מלא התלהבות וכוונות טובות, אבל בזה זה נגמר. והאינטרס שלי הוא לא שמיברג יצליח, אלא שתהיה אלטרנטיבה לאתרי החדשות המאוסים והאיומים.

        דרך אגב, בלי אינטרסים אין דמוקרטיה, אלא מלחמה בלתי-פוסקת, אבל לא משנה…

        אהבתי

      • RS הגיב:

        תיקון: פגעת (את), ולא פגעתי (אני).

        אהבתי

  13. לאור ההתחלה המאד עלובה הגיב:

    היה הגון מצד מיברג לבטל את כל המנויים ולתת לנרשמים הזדמנות למחשבה שניה.
    אלא אם כן לוגו הצבי של האתר בא לרמוז שמי ששילם, שם כספו על קרן המיברג.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אני לא מאמין שאם מישהו יפנה אליו, הוא לא יסכים לבטל לו את המנוי.
      בכל זאת, מדובר פה בשירות לקוחות אמריקאי, לא ישראלי…

      אהבתי

      • ליהי הגיב:

        יו מאסט בי קידינג, שועלן.
        מיברג, אלוף המניפולציות הטרחניות-מתישות (ע"ע: כתיבתו), יצליח לשכנע אפילו את המנוי העקשן ביותר להחתים גם את אמו וסבתו המנוחה. האחרון בטח יעשה את החשבון שעדיף לו לשלם את הכמה גרושים (המיותרים בהחלט) ולא להיות נידון לפניות חוזרות ונשנות. בדיוק כמו במח' המנויים של כל חברה בישראל. ואני בטוחה שגם מיברג יפעל כך.
        .
        מיברג אולי נולד וגדל בארה"ב, אבל בשנים שחי בישראל הוא הצליח היטב להדביק את הפער בין שתי התרבויות. אפילו יותר מדי "טוב".
        .
        מה הקטע שלו? הוא עזב את המדינה (אין לי בעיה עם זה) ומתעקש להמשיך ולהלעיט אותנו בשטויות שלו גם מרחוק? ועוד בתשלום? האיש ללא ספק מגלומן.
        .
        ואם אנחנו כבר כאן (ואני בשוונג), רפרפתי על האתר. איזו יומרנות פלצנית, מהסוג שעושה לי להתגרד מעצבים.
        אין ספק שהוא אסף סביבו כמה כותבים טובים, וממה שהספקתי לקרוא, גם הם כבר הספיקו להידבק בטרחנות המתישה של מייברג, והמאמרים שלהם ארוכים מדי (הלו, זה אינטרנט) ולא מגיעים לשום פואנטה.
        אפילו נילי לנדסמן, שהיא כותבת מוכשרת וקלילה (במובן החיובי של המילה), יוצאת שם טרחנית ומעייפת. כנ"ל גם בועז גאון.
        יש לי הרגשה שמייברג השרלטן קיבל מהם משהו כמו 1000 מילים, והיה חייב כעורך (וכשליט הבלתי מעורער של הממלכה הקטנה וחסרת החשיבות שלו) להטביע את חותמו גם על דבריהם של הכותבים שלו.
        מייברג לא עורך, הוא כותב (וגם על זה אפשר להתווכח) – ורואים את זה באופן ברור באתר.

        אהבתי

  14. עטל הגיב:

    הלואי, הלואי – שיצליח לו…
    כתבן גדול.

    אהבתי

    • ליהי הגיב:

      חחח עטל
      זאת ההגדרה הכי טובה ומדוייקת: כתבן.
      נ ה ד ר.

      אהבתי

      • ל-ליהי הגיב:

        מיברג לא נולד וגדל בארה"ב. מיברג הוא ישראלי יורד. גם לי אין שום בעיה עם זה. כן יש לי בעיה עם אתרים של יורדים, שפונים לקהל שעדיין חי פה. מן סוג של מיסיונריות מגעילה לטעמי.

        אהבתי

  15. מר סופר הגיב:

    שמתם לב כמה פעמים מופיע צמד המילים "רון מיברג" בעמוד הראשי של "האחר"?

    אהבתי

  16. קובי תקוע הגיב:

    אני מפרגן למיברג
    אדאג לך למינויים
    קובי ערוץ 1

    אהבתי

כתיבת תגובה