אצבעות שחורות 25.12

לאן נדחוף את המתנחל שנרצח?
מה חשוב יותר: הקרב של נתניהו עם קדימה? או הרב מאיר אבשלום חי, אב ל-7 שנרצח בפיגוע. בידיעות זה ברור. המלחמות הפוליטיות. גם הידיעה הראשית בשער, וגם בכפולת 2-3. קודם פוליטיקה, אחר כך רצח.  כך גם בישראל היום.
פיגוע בתל אביב? ברור שהיה משיג את הידיעה הפוליטית.
במעריב שתי הידיעות קיבלו אותו מקום ויחס. הפיגוע בכפולת 2-3, וענייני לבני נתניהו, ב-4-5.
בישראל היום דברי הח"כים של קדימה ללבני מככבים. הרב הנרצח הוא ריבוע קטן ושחור.
בהארץ אמנם נתניהו ולבני בכותרת הראשית, אבל הפיגוע בכפולת 2-3.
—
בינתיים נגמר הסיפור, חד וחלק. הרוצחים נהרגו. אוקיי, טעות. לא נגמר, הוא רק מתחיל. ההלוויות.

–

7 ימים
מזמן באמת לא שמענו מה קורה עם חיים רביבו באל.איי. לא, הוא לא מדבר (כתבת השער). טל אוריון-גרלוי מתחקה אחר התנהלותו שם. המשטרה מצדה ממשיכה לטעון למרות הכחשותיו המרובות, שהוא נמצא שם בגלות למשך שלושנים, על פי פסיקתו של הבורר שלום דומרני "מאחר שרביבו הגזים בקשריו עם אשתו של אותו עבריין" (שחפץ בחיסולו).
מסוג הכתבות שנולדו כך:
עורך ראשי – צריך קצת חו"ל, חו"ל, ישראלים בחו"ל, מישהו?
עורך משנה – נועה תשבי עסוקה. בועז דוידזון כבר התראיין. פוגי מדבר רק לקראת הפסטיבל שלו.
ראשי – רביבו! מה קורה עם רביבו? הוא בטוח מת להתראיין, נבטיח לו שער.
משנה – לא, הוא לא רוצה, ניסינו כבר עשר פעמים.
ראשי – לא אכפת לי, אנ רוצה לדעת איפה הוא מבלה, מה קורה עם התכשיטים של אישתו, מתי הוא יחזור לארץ, ומה אומרים במשטרה. יאללה תביאו.
אז הבאנו.

–
מה עוד? תביעת ענק של עובדי תעש (אמיר שואן ויחזקאל אדירם); ו"סגן אדם מלול – שהורשע בתקיפה בנסיבת מחמירות של פלסטינים כשהיה סמ"פ בגדוד שמשון משיב אש " (שוש מולא).

–

7 לילות

מעניין מאוד הראיון עם שירה מרגלית (רז שכניק). שני דברים חשובים למדתי ממנו: 1. היא ידעה שהתוקף הוא דודו טופז מהשנייה הראשונה 2. היא לא ראתה פריים אחד מהסרט של אילן שושן עליו, ולא מתכוונת לראות, וגם לא להכריע אם הסרט ישודר או לא. בינתיים הוא לא מופיע בלוח השידורים.

–
מוסף הארץ
מסכם את העשור. החומרים המתורגמים תמיד טובים. למשל, צילומים מזירת התרסקות התאומים מהניו יורק מגזין, 2006.
ככל הנראה יש הרבה מאוד חומר קריאה במוסף, שאפשר אפילו לקרוא לו מוסף לאספנים, אלא שהצפיפות מקשה מאוד על הקריאה, והתארוך של האירועים עם תקציר שלהם כל כך חיוור ודקיק, שצריך להתאמץ כדי לקרוא אותו. רצוי היה ביותר לרווח, לאוורר, להקל. או במילים אחרות, לוותר על כ-25% מהחומרים.
בקיצור, המוסף הזה ראוי לקריאה ולסריקה, בעוד אני מסוגלת להקדיש לו זמן דפדוף בלבד.
ואיך השער? פרוץ מדי, לא משכנע ולא מושך.
חבל שכל הסיכום הזה, או לפחות חלקו, לא מרוכז במקום מוגדר באתר הארץ. כבר היו דברים מעולם. לא יזיק.
עדכון, שני, 9:40: הנה, עכשיו מרוכז. חןחן.

—
אבל הנה נס קטן: המדור של רלי אברהמי, חדר משפחה, חגיגי במיוחד, בקדמת הבמה.

–

G

מולי ליטבק, אחד המיליונרים האניגמטיים בישראל בכתבת שער לרגל פתיחת גלריית הזכוכית שלו.
–

חנוך דאום משתפר
נענה לבקשת הקוראים והכותבים, מציין דאום במדורו:
"כידוע לקוראי טור זה, אינני ממבקריו של ראש הממשלה, וזה בהחלט האנדרסטייטמנט של השנה. אני סבור שהתקשורת מקשה עימו ומחפשת אותו גם בדברים שלאחרים היא הייתה מוחלת. סברתי, ואני עדיין סבור, כי העוול שנעשה לגברת נתניהו הוא מהגדולים שנעשו לאדם כלשהו בישראל".
–
כל זה, במסגרת טור בו מדווח דאום על כך שהוא יועץ פה ושם, באופן חברי ו-וולונטרי כמובן, לרה"מ, מה הוא צריך לעשות, ואיזה אנשים הוא צריך לסלק מקרבתו. הוא מודה שטעה בהערכתו את אחד מהם, יובל שטייניץ (כשהיה יו"ר ועדת חו"ב) כ"ספק תמהוני עם שגעון גדלות", ושהוא שר אוצר מצוין.
והכותרת: "יוחזר ארד לאקדמיה"
דאום מסכם את דבריו ב"נתניהו מסוגל, ואני באמת מאמין בכך, להיזכר בהיסטוריה כאחד מראשי הממשלה הטובים והחשובים שהיו פה".
הללויה.
עכשיו, תרגיל מחשבתי קטן: רק דמיינו שהדברים הללו היו מתפרסמים בישראל היום ולא בהמוסף לשבת של ידיעות.

–

גלישת החרדים
בהמשך לחרם על אתרים חרדים, העורך הראשי והבעלים של בחדרי חרדים, גיא כהן, "חילוני ופליט ריאליטי", מספר לזמן תל אביב (דורון בר-גיל) על שגשוג אתרו (400 אלף גולשים בחודש, 65 אלף גולשים ייחודיים ביום). את שם העורך החדש שמינה הוא לא חושף, "כדי להבטיח מערכת נקייה מלחצים".
–
ואבישי בן חיים על מלחמת הרבנים באתרים החרדיים.
–
במארקר, חמישה גולשים חרדים מתוודים.

–

תרבות מעריב
אלוהים ישמור: כל הסיוטים שלי התממשו בהנרי דוד, אחד הגברים המופלאים בישראל, סשה דמידוב, הדור הבא: הוא עבר לפתח תקוה, התחתן והפך לאב. הצילו (ערן סויסה).
–

לחם עבודה
שלומי אלדר יהיה כתב השטחים של ערוץ 10 במקום אוהד חמו.
—
את זמן תל אביב עורכת הילה קובו (וסגניתה: ענת משה) – ודדי מרקוביץ' הוא העורך הראשי.

–

התיקונים
הגרדיאן מתנצל כי הידיעה על קציר איברי פלסטינים בישראל היא טעות עריכה.

–

VTV
הלילה, 23:00, ערוץ 2, השמצה של יואב שמיר, על אנטישמיות, יש או אין.

–

ובעניין דומה, טל שניידר על האינתיפאדה האלקטרונית, ארגון שמוביל את המחאה האנטי ישראלית בעולם.
–

הטוקבקים העלומים

הלמו חושף את הטוקבקים המצונזרים של נרג' בפרשת הביביתון.

–

בלוגלנד
גם שרי אריסון בלוגרית
ומפרסמת טור בהפינגטון פוסט על החיבור בין עסקים לנתינה.

–
איציק גונן מסכם את הישרדות.

–
מכל הפעילויות שנעשו עם בלוגרים, אני חושבת שזו הראויה ביותר: קורס לנהיגה מצילת חיים.

–
הוצאה מחודשת למה מעיק על פורטנוי. מפטרן: בועז כהן. הדור שלא ידע את מוזמן להתנסות.
–

מח' שכתוב
"ילדה נוספת… שאושפזה… לאחר שסבלה משיתוק בפלג גופה" (הארץ, 22)
איבר חדש נמצא ולא גילו לי?

–

לפני פיזור
מחר יום ראשון. אמן.
אני מותשת, שחוקה, שלוקה, הרוסה, מכווצת, מרוטת מוח, תשושת נפש, ומה לא.
היכונו לסיכום השנה שלי לקראת הסופשבוע הבא, בלי נדר.