חוק אדלסון
מעריב ממשיך בקרב עם הפניה בשער:
"החינמון שיעלה לישראל ביוקר: האמת על הפטרון והביביתון"
הפניה בשפת הטוקבקיסטים, אבל לגמרי.
–
—
כפולה שלמה בסדין שישי (8-9) מקדיש מעריב לקרב המדמם, תשובה למאמר של עמוס רגב, עורך ישראל היום, מהשבוע שעבר.
למה דווקא בעמודי החדשות?
אף אחד, חוץ מ"כתב מעריב" לא חתום על שלל המידע, אותו מקשטים טורי צד של בן-דרור ימיני ובן כספית.
לפרויקט "הפטרון הביביתון" אין שום רמז באתר. עדכון: ב-12:35 עלה הכל לאוויר. לינקים מפוזרים פה.
—
מה כולל הפרויקט?
נקודות ציון מתוך ישראל היום שבאות להמחיש את התמיכה שלו בנתניהו.
למשל, השער שקרא לליכודניקים להצביע באוגוסט לפני שנתיים.
או הנפילה של נתניהו שתועדה בהרחבה במעריב, אבל בתמונונת זעירונת בישראל היום.
או, כוונת נתניהו לתבוע את ערוץ 10 על חשיפת עלות הנסיעה שלו ללונדון, עם ההסבר: "אין תחקירים בביביתון. רק תביעות דיבה".
עוד משפט מפתח, באשר ליום בו נעלם נתניהו לאנשהו: "הספקולציות מילאו את האוויר ואת הטוקבקים". כמו כן מובאת כותרת העיתון: "יוזמה עצמאית של המזכיר הצבאי". הקטע הזה מסוכם במילים "הביביתון מגיש מדריך לקוראיו: מי אחראי לשקר, ומי (שוב) יצא נקי".
בהמשך מובאת הכותרת על הביקור של נתניהו אצל אובמה, אם היה או לא היה. רק שוכחים לציין שכיומיים אחר כך פרסם הבית הלבן תמונה מהמפגש ביניהם.
טור נוסף בסדין הדם מתייחס ליחסים בין ישראל היום להארץ: "צינור החמצן".
על פי הקטע, ידיעות ומעריב נתפסים כבעלי אינטרס אבל הארץ נתפס כאובייקטיבי. מי אמר ואיפה? אין שום גורם אובייקטיבי בסיפור הזה.
הכתב המסתורי של מעריב טוען שהקשר – העובדה שישראל היום מודפס בבית הדפוס של הארץ – לא ידוע לציבור.
—
במאמר המגויס של כספית, ואין דרך אחרת אלא לקרוא לו כך, הוא מסביר שישראל היום מתחזה לעיתון אמיתי, וגם
"הם מטיפים לנו ציונות ופטריוטיזם. מעריב, לשמחתי, מצליח להחזיק בקו ישראלי גאה גם בלי הכסף של אדלסון. עכשיו, תחת יואב צור ויואב גולן, ביתר שאת. מי שקורא יודע".
את רגב הוא מכנה כמי ש"פעם היה עיתונאי".
החבר כספית, אני במקומך הייתי אומרת לממונים עלי: חבר'ה, שחררו אותי מהעניין הזה, באמת. אני לא רוצה להשתתף בקרב.
גם בן-דרור ימיני וגם כספית מתארים את חזון אחרית הימים לשלהם: כל העיתונים ייעלמו וישראל היום יישאר העיתון היחיד במדינה.
לבד"י יש משפט מופתי במאמר שלו:
"רגע רגע, הרי אותו משקיע ניסה גם לקנות את מעריב. אכן כן. זה קרה לפני שלוש שנים. גם הח"מ, גילוי נאות, נפגש אתו. אלא שאז היה ברור שמדובר בהשקעה עסקית, שגם השקפה פוליטית, כשלעצמה, לא פוסלת אותה. היה מדובר בהליך של השבחת העיתונות, של הגדלת התחרות".
מעולה, מעולה. לא פחות.
—
לסיכום: יום שחור למעריב.
–
פרק קודם מתוך יחסי מעריב, אדלסון, הארץ התפרסם בראיון של עופר נמרודי לפירמה במרץ האחרון.
—
לילך סיגן (גלובס), אחרי שורה של גילויים נאותים יוצאת נגד החוק, אבל חושבת שהתנהלותו של אדלסון לא נאותה.
–
העולם שייך לצעירים
כך אומר גיליון המארקרוויק השנתי. רק שבקרב הצעירים בישראל אין ערבים ואין חרדים. והילדים ובני הנוער המרואיינים? מהצנטרום של הפיילה, מהמרכז שבמרכז. אם כבר יש ילדה מיפו קוראים לה יסמין איה לוי-שוסטר (נשבעת באלוהים). מישהו צריך לצפות בעג'מי. אולי כל מערכת המארקר.
כתבונת מוקדשת גם לבלוגרית סופר-פופולרית, שיר פלדמן. איפה הבלוג שלה? איך קוראים לו? לא יודעת.
–
7 לילות
הפנים שחיכיתם לראות: שירה מרגלית בקלוז אפ. אין שום רמז לפגיעה כלשהי בפניה. החלמה מושלמת או טיפול ממוחשב?
משפט מצחיק:
"בעלי בנה עסק מפואר בעשר אצבעות……..אפילו תכננו להתחתן השנה".
—
סקרים, רבותיי
עוד סקר אחד, הפעם של המכון לגיאוקרטוגרפיה, העין השביעית ומגזין פנים, על, נחשו, לא הרגלי בליעת הקבוקים אלא, צריכת התקשורת והתנהלותכם בה.
הממצאים המובהקים:
1 67% מהציבור נוהג לקרוא עיתונים יומיים מדי פעם. מי שקוראים נוהגים לעשות זאת כ- 4.9 ימים בשבוע.
2. כמחצית קוראים לפחות פעם ביום.
3. 74% נוהגים לגלוש מדי פעם באינטרנט.
4. 80% מגולשי האינטרנט מתעדכנים שם בחדשות.
5. 71% מתעדכנים בחדשרשת לפחות אחת ליום.
6. 36% מהמתעדכנים – באתר אחד בלבד.
7. 19% מהמתעדכנים מטקבקים באתרי החדשות.
8. 62% קוראים טוקבקים בחדשרשת.
9. 32% מסכימים עם הטענה כי בתוך מספר שנים העיתונים המודפסים ייעלמו.
10 25% מסכימים עם הטענה כי בתוך מספר שנים יקראו חדשות רק באינטרנט.
11. 49% מהציבור חושבים שחדשות ברשת ובמודפסת (כשמדובר באותו עיתון) אמינות באותה מידה.
12. 66% מהמתעדכנים באתרי חדשות מעידים כי יהיו מוכנים לשלם עבור כך פחות מאשר על עיתון מודפס.
13. כלי התקשורת המועדפים הם אינטרנט וטלוויזיה.
14. האינטרנט מועדף יותר על ידי מי שנוהגים לקרוא חדשות באינטרנט. טלוויזיה מועדפת יותר על ידי שאר הגולשים, ובעיקר על ידי מי שאינם גולשים באינטרנט.
15. 70% מהגברים נוהגים לקרוא עיתונים, לעומת 63% מן הנשים.
16. 74% מהתושבים שמעל גיל 55 נוהגים לקרוא עיתונים, לעומת 62% בגילאי 34-55, ו-66% בגילאי 18-34.
17. 72% מבעלי השכלה על תיכונית קוראים עיתונים, אך רק 67% מבעלי השכלה אקדמאית קוראים עיתונים.
18 70% מבעלי שכר עד 7,000 ₪ קוראים עיתונים, לעומת 58% בלבד בדרגת השכר הבינונית. 68% מבעלי השכר הגבוה קוראים עיתונים.
19. קוראים מסורתיים קוראים יותר עיתונים מהחילוניים: 77% לעומת 66%. 58% מהחרדים קוראים עיתונים.
20. גברים מרבים לגלוש באינטרנט יותר מנשים: 69% לעומת 50%.
21. ככל שעולה רמת ההשכלה עולה אחוז המשתמשים באינטרנט.
22. ככל שהגיל צעיר יותר עולה רמת השימוש באינטרנט.
23. 53% מהחרדים נוהגים לגלוש באינטרנט.
24. בין החילוניים בולטת ההעדפה לאינטרנט, בין המסורתיים לטלוויזיה ובין החרדים לרדיו.
—
שוב, אני מופתעת מהכמות העצומה של מי שכן קוראים עיתונים. או לפחות אומרים שהם קוראים.
אם כך, איפה הירידה בתפוצה?
מצגת פאוור פוינט מלאה של הסקר.
—
נס בשלושה חלקים
–
—
לפני פיזור
לחוגגים – חג"ש.
וואו. עושה רושם שנמרודי הגיע לרמת היאוש הגבוהה ביותר שלו. מעניין אם עליית המדרגה הדרסטית במלחמה נגד ישראל היום, היא היא למעשה המדרגה האחרונה של מעריב לפני התהום? טוב, חייבת לרץ לשוק (דבורית, מזה האיחור הזה היום?). עוד אשוב.
אהבתיאהבתי
"לשמחתי, מצליח להחזיק בקו ישראלי גאה גם בלי הכסף של אדלסון. עכשיו, תחת יואב צור ויואב גולן, ביתר שאת". אוי, כספית, כמה נמוך אפשר לרדת. כשיורים – אז יורים לכל הכיוונים. על ישראל היום, על רותי יובל ודורון גלעזר. רק לבוסים מלקקים.
חברך קלמן ליבסקינד קרע למוטי גילת את הצורה. מעניין מתי מישהו סוף סוף יראה לעולם בדיוק מי אתה, בן כספית?
אהבתיאהבתי
לצערי נראה כאילו מעריב נמצא בדרך לסגירה, גם על רקע ההפסדים. באשר להארץ, נראה לי שהוא הרוויח ביושר את תדמיתו כאובייקטיבי ביחס לעיתונים האחרים, ללא קשר למקרה הנוכחי.
אהבתיאהבתי
אין חיה כזאת עיתון אוביקטיבי
אהבתיאהבתי
הכל יחסי. במקרה הזה, בעיניי הארץ לא מוטה, בטח לא כמו מעריב או ידיעות
אהבתיאהבתי
נכון הארץ מיצג רק את החמאס! ולפעמים גולש לפתח.
אהבתיאהבתי
מביך לקרוא את הליקוק של בן כספית לבוס שלו יואב צור. מביך ואפילו קצת מגעיל.
אהבתיאהבתי
כבר שנים, כמעט כל מה שכותב כספית, מביך ואפילו קצת מגעיל.
אהבתיאהבתי
"הארץ" לא אובייקטיבי כלל וכלל בסגויה זו (כמו ברבות אחרות), כי הוא מחזיק מעמד מבחינה כלכלית רק בגלל הכסף שאדלסון משלם לשוקן על הדפסת והפצת החינמון (ולא בגלל האגדה האורבנית על ההתעוררות הפיננסית המדהימה של דה-מרקר) ומשום שהוא עומד באותן קטגוריות של "בעלות זרה" כמו "ישראל היום" (המשקיעים הגרמנים). מה שיש ל"הארץ" זה לא עיתון נטול פניות, חלילה, רק עמודים גדולים יותר ועיצוב כעור יותר. שבת שלום
אהבתיאהבתי
בלי קשר לשאלה האם מלחמת מעריב בישראל היום לגיטימית או לא. הרי שאת ללא כל ספק לאור טינתך העזה למעריב ולאור הסכסוך המשפטי שהתנהל בינך ובין מעריב פסולה לעדות.
אהבתיאהבתי
היא בכלל פסולה לעדות מכיוון שהיא אישה.
אהבתיאהבתי
מקווה בשבילך שאתה לא מתפרנס מסטנדאפ.
אהבתיאהבתי
לא, אני מתפרנס מטוקבקים.
סטגדש!
אהבתיאהבתי
סמיילי בודד זה קצר מדי
🙂
אהבתיאהבתי
שלא לדבר על זה שהיא פסולה בגלל שהיא צמחונית.
אהבתיאהבתי
וולווט צמחונית? נותר רק להסתכל מהצד ולהעריץ
אהבתיאהבתי
את הברור מאליו אין צורך לציין.
אהבתיאהבתי
אני מעיד: בפוסט שכתבתי ב"קפה דה מרקר" על "10 סיבות מדוע אסור לתת למעריב להסגר" ד.ש. הגיבה בפומבי ובשמה: היא תומכת. (בהמשך קיומו)
ולא זו בלבד – אלא נתנה הפניה לפוסט בבלוג הקודם שלה שם.
אנא:
לא להאשים את הנערה בהאשמות שווא.
אנא..
יש לה אינטרגריטי.
(לא נותן את הלינק. אם המארחת תרצה: היא תעשה זאת..)
אהבתיאהבתי
נכון. מעולם לא ייחלתי לסגירתו של מעריב, וגם לא של אף עיתון אחר.
אהבתיאהבתי
יובל
הסכסוך נגמר. נגמר. נגמר.
–
נחתם הסכם פשרה, הכל סגור. מה אתה רוצה עוד? מה?
–
אהבתיאהבתי
אני יודע שזה מיותר, כי הדברים של בד"י מדברים בעד עצמם, אבל אני לא יכול להתאפק לכתוב את זה במפורש:
ע"פ בד"י, כסף זר שבא עם השקפה פוליטית, אשר מושקע בעיתון שלו, משביח את העיתונות ומגדיל את התחרות.
לעומת זאת, כאשר אותו כסף בדיוק פותח עיתון חדש לגמרי, הוא מזנה את העיתונות ופוגע בתחרות.
כ"כ עצוב. דווקא תפסתי ממנו אדם עם היגיון בריא יחסית.
אהבתיאהבתי
גם אני. באמת עצוב.
אהבתיאהבתי
כנראה שהאיום שלי על "ציונה" עשה את שלו (רק לא בדרך בה ציפיתי):
היום, במקרה, הגיע אלי העיתון בלי החלק השולי הזה שנקרא "חדשות".
אהבתיאהבתי
תלמד בפעם הבאה עם מי להתעסק.
אהבתיאהבתי
הדברים עלו ל-NRG.
עיתונות לוחמת (במתחרים).
אהבתיאהבתי
טוב קראתי את ימיני וחצי מכספית (לא יכולתי יותר).
מוזרה במיוחד התקיפה על זה ש"בא מישהו מבחוץ". מדוע זה רלבנטי לעניין? הרי אם שרי אריסון / דני דנקנר / סמי עופר היו עושים את אותו הדבר בדיוק, זה היה עלול למוטט את העיתונות החופשית באותה מידה (לשיטתם). לכן ברור שכל התקיפה המתוזמרת הזאת נועדה לתמוך בחוק (המטופש, שבמילא ניתן לעוקפו בקלות).
והכי הצחיק אותי כספית עם הדוגמא על הצנזורה שבוצעה ב-י"ה על כתבה אוהדת מידי לאולמרט – מישהו צריך להזכיר לו את המקרה בו עורך עיתון "אמיתי" (כזה שאפשר "לכתוב בו כל דבר. לבקר כל אחד", כפי שהוא דורש) צינזר חלקים ושכתב בעצמו כתבה שהכילה ביקורת כלפי אולמרט.
אהבתיאהבתי
מעריב נראה מה זה לחוץ, הטמפון שלי מרגיש הרבה יותר loose.
המילים של קלמן ליבסקינד מקבלות כעת מימד שונה לגמרי.
בן דרור ימיני בעיני הוא כותב ראוי למרות המעשה ה"טוב" היומי שלו. גם בזכות ימניותו.
בן כספית – נאדה.
כמה חלקי אוירון היו במעריב? מצחיקים העתונאים האלה.
אהבתיאהבתי
במעריב בכלל לא ראיתי. לפי המסורת מה שלא במעריב כנראה לא היה או במילים אחרות הם היו יותר מדי עסוקים במתקפת שרוליק.
אהבתיאהבתי
ימיני הוא היום עיתונאי מס. 1 בישראל, צריך לפתוח את הלימודים כל בוקר בקריאת המאמר שלו.
אהבתיאהבתי
המאמר הזה פגע אנושות במעמדו.
אהבתיאהבתי
בדרך כלל אוהב לקרוא את בן דרור, אבל הפעם הוא פשוט הביך את עצמו . מבן כספית אני לא מצפה לכלום, אבל מאכזב לראות שגם בן דרור הפך לעבד נרצע של הבוס לו.
הטענה של בן דרור כי זה פסול למכור עיתון בחינם ולשבור את השוק היא אולי נכונה אבל לא רלבנטית למקרה הזה . החוק שהבוס שלו נמרודי מקדם לא מדבר בכלל על שבירת שוק, הוא מדבר על זה שאסור לאדם זר להקים עיתון . ככה שגם אם החוק יעבור עדיין יכול לקום יום למחרת מיליארדר שכן יש לו אזרחות ישראלית ולהקים חינמון (או אפילו שלדון אידלסון עצמו שיעביר פשוט את הבעלות לאישתו הישראלית).
אהבתיאהבתי
בטח שהיא רלבנטית למקרה הזה, וכנ"ל חוק מימון מפלגות שמופר כאן על ימין ועל שמאל. החוק נגד בעלות זרה הוא הצהרת כוונות, חימום, אכן הוא טיפשי.
אתה רוצה להישאר עם דן מרגלית ש"שתיקותיה יפות לה מדיבורה" וגונן גינת שמצטט את פיטר פן?
אהבתיאהבתי
מה שכתבתי לא קשור לדעה שלי על ישראל היום (הוא חרא עיתון)
הנקודה שלי היתה שלטור של בן דרור אין שום קשר למה שכתוב בחוק
אהבתיאהבתי
בחוק שעופר נמרודי רוצה לקדם כמובן, לא בשילטון החוק
אהבתיאהבתי
אז למה באמת מעריב וידיעות בחרו לקדם חוק מטופש שכזה במקום להתלונן אצל הרגולטור הרלבנטי?
האם זה בגלל שיותר קל להם להשפיע על חברי כנסת מאשר על פקידים?
אהבתיאהבתי
שועלן, אולי כי ה"רגולטור הרלבנטי" (מי? מועצת העיתונות?) לא יכול לעשות עם התלונה הזאת כלום וחוק אפשר לאכוף.
אהבתיאהבתי
יש בעיקרון גוף שאחראי על הגבלים עיסקים
אבל או שאין לו סמכות לגבי עיתונות , או שסתם אין לו כח להתעסק עם אוליגרכים
אהבתיאהבתי
מועצת העיתונות היא לא רגולטור.
אני לא סגור על הגדרת התפקיד, אבל אני מניח שבמשרד התקשורת / הפנים יש מי שמפקח איכשהו על העיתונות. נדמה לי שצריך בארץ רישיון כדי להוציא עיתון.
רגולטורים אפשריים נוספים לפרשה:
1. הממונה על ההגבלים העיסקיים (בנושא ההצפה שמטרתה לשבור את השוק).
2. מבקר המדינה וביה"מ (בנושא חוק מימון מפלגות).
אהבתיאהבתי
אני בטוחה שאדלסון לא עד כדי כך טיפש ובדק את חוק ההגבלים העסקיים לפני שהשקיע בישראל היום. זאת גם הסיבה שמעריב וידיעות מנסים לקדם את הצעת החוק הזאת. כי הוא לא מופיע בשום מקום בחוק ההגבלים הישראליים. אלמנטרי, ווטסון.
אהבתיאהבתי
תיקון: חוק ההגבלים העסקיים ולא הישראליים כפי שכתבתי בטעות.
אהבתיאהבתי
אבל איכותו של ישראל היום איננה רלוונטית. הרי גם אם היה איכותי להפליא, היו מנסים לעצור אותו. הם בעצמם לא החליטו מה הבעיה: זה שהוא בבעלות זרה? זה שיש לו אג'נדה ברורה? זה שהוא בחינם? כי כל הנ"ל מוזכרים בעמודי המלחמה של מעריב.
–
מחר מיליארדר צבר שחי בארץ יוציא חינמון. מה אז? יאסרו על חינמונים? בעלות זרה מקובלת בכל העולם, ואזכיר שוב את האינטרנט – אולי חוק שיאסור על זרים לרכוש שמות מתחם ישראלים? או בכלל להקים אתרים בעברית? או לכתוב על ישראל?
ראבק… הצעת החוק הזאת נוגדת את חופש הביטוי.
אהבתיאהבתי
אני כל כך לא מבין אותך, דבורית. מעבר לציטוט קטעים מתוך הכתבה וזריקת רטינות נוטפות ציניות נוסח "מעולה, מעולה לא פחות" או "משפט מופתי של בן דרור ימיני" לא כתבת כאן כלום. בחיי, אני לא תופס כאן צד, אבל את פשוט לא מסבירה ומפרטת.
את מנהלת בלוג שיכול להיות אי חשובבמאבק הזה של העיתונים. אז תני כמה מילות פרשנות שהן קצת מעבר ל"יום שחור למעריב".
אהבתיאהבתי
הבאתי את הציטוטים הרלוונטיים שנבחרו בקפידה, כתבתי על חוק אדלסון בשבועות האחרונים בכמה פוסטים, ומה שאני לא כתבתי כתבו אחרים, ואני שונאת לחזור על עצמי, או על דברי אחרים.
–
אין מה לנתח פה ואין שום דבר חדש לומר למעט העובדה שמדובר בהסלמה במאבק.
–
במקומות הרלוונטיים בהם הופיעו דברים לא נכונים – ציינתי.
—
זאת ועוד – זה המבנה של הבלוג – קטעים קצרים, כמה משפטים על כל דבר, זו צורת הכתיבה שלי.
–
ורק למענך אני חוזרת: החוק הזה מטופש, לכל אחד מבעלי הדבר יש אינטרסים, והעובדה שבעלי ידיעות ומעריב שהתאחדו במאבק נגד ישראל היום מיתממים, מקוממת מאוד.
אהבתיאהבתי
ימין בן דרורי…?
דרור בן ימיני…?
בן כספית דרורי?
אני אף פעם לא מצליחה לזכור.
אהבתיאהבתי
עזבי, גם אין טעם לזכור. בקרוב מאד הם במילא יהיו אולד ניוז.
אהבתיאהבתי
נשמה טובה…
יש עיתונאים (כמו בן דרור) שהערך המוסף שלהם גדול יותר מהמדיה שבה הם כותבים.
אגב: אני מבין שלא לקחת את בעלך המצודד לסופ"ש בצימר, כעצתי לך, ולא נרגעת.. (סקס – מרגיע. אומרים)
למה?
למה?
אהבתיאהבתי
"עזבי, גם אין טעם לזכור. בקרוב מאד הם במילא יהיו אולד ניוז"
אנחנו מדברים כאן על עיתונאים,לא על כוכבי האח הגדול
תתבגרי
אהבתיאהבתי
דרוריקו, מתנצלת. אני חוזרת בי ממה שכתבתי כאן: http://blog.orange.co.il/velvetunderground/?p=4554
אתה לא עלבון למין הגברי, אתה עלבון למין האנושי (ואגב, אני לא רואה האח הגדול). תתאייד.
——
עטל, בן דרור ימיני מעולם לא היה הקאפ אוף טי שלי. מצטערת אם זה לא עומד בכפיפה אחת מול דעותיך. אולי כדאי שתנסה קצת ממה שהצעת לי לעשות. עושה רושם שאתה זקוק לזה יותר ממני.
אהבתיאהבתי
ליהי,
תודה. חזרתי לפני שבוע מ-6 ימים נפלאים בסלובקיה. (איזה נופים!, איזה שקט! לחזור לביצה רווית הארס עושה לי איכסה..)
ו….עם האישה המצודדת שלי.
רוצי…
תרגעי.
זה טוב לבריאות.
ואצלך עוד יותר: לנשמה.
אהבתיאהבתי
תמסור את תנחומיי לאשתך המצודדת (ממתי בובה מתנפחת מסקס סטייל הפכה לסמל לנשיות מצודדת?)
אהבתיאהבתי
ליהי, מקווה שאת תהיי אולד ניוז(וכמה שיותר מהר). מעריב הוא עיתון בעל חשיבות ציונית עליונה כמו שכתב כספית, וצדק מילה במילה.
ברור שרוב הכותבים כאן שייכים לקוראי החמיעיסתון הארץ באינטרנט ולא קוראים בכלל עיתון.
אהבתיאהבתי
lol. ביג טיים.
"עיתון בעל חשיבות ציונית עליונה".
תגיד, אתה מודע לזה שאנחנו אוטוטו ב-2010 והציונות כבר מזמן פשטה את הרגל ולא רלוונטית? אתה באמת חושב שנמרודי ואנשיו פועלים מתוך שיקולים ציוניים? תחשוב שוב (ואני בספק אם אתה מסוגל לזה). הרצל בוודאי מתהפך עכשיו בקברו, לא לנער הזה פיללתי.
אהבתיאהבתי
בן דרור ידידי,
למה לקחת ברצינות (ועוד לטרוח להגיב לעניין!) אישה שונאת?
הרי שנינו, ממרומי גילנו, יודעים כי עם חיות כאלו לא מתעסקים.
עזוב…
היא בובה מנופחת. בארס.
אהבתיאהבתי
עד שלא קראתי את העמודיים המתלהמים הללו לא הבנתי עד כמה קשה מצבו של מעריב. עכשיו הבנתי: מעריב לפני סגירה. הוא כבר בתוך המידרון החלקלק. אפילו לא שאלה של זמן.
מעריב – קאפוט.
ומה עם בן כספית? הוא אפילו לשטיפת הרצפות בישראל היום לא יתקבל. אין לו סיכוי לכלום, לצבוע הזה ולמלחך הפינכה.
נשאר לי רק להצטער על בן דרור ימיני. היה פעם בחור טוב. עכשיו, מסכן, הסיכוי לאבד את פרנסתו העביר אותו על דעתו.
עלובים המעריבניקים הללו, ומי שברח בזמן (אם כקורא הזבלתון ואם כעובד בו) הרוויח.
אהבתיאהבתי
שאלתי כבר בפוסט אחר של דב"ש, אך לא קיבלתי מענה. מדוע אנשי תקשורת שונאים ובזים למעריב?
אהבתיאהבתי
אלמנטי – וודסונית:
מאותה סיבה שאוהדי "הפועל" לא כ"כ מסתדרים עם אוהדי בית"ר. או מכבי.
פשוט כל כך..
אהבתיאהבתי
שרלוק:
אתה מתכוון שאין באמת סיבה אמיתית?
אהבתיאהבתי
כן.
לפעמים – האמת הפשוטה היא האמת האמיתית.
(ואת זה כתב עוזרי – וודסטון)
אהבתיאהבתי
לא נכון. באופן סטטיסטי (וגם באופן אבסולוטי) נשמעות יותר מילות גנאי כלפי מעריב בהשוואה לכל השאר.
אהבתיאהבתי
אצלי בראש תמיד יש את התמונה הבלתי נתפסת של נמרודי אוכל ניירות בחדר החקירה.
זה ממש לא יוצא מהראש.
אולי זה סיוט, אולי זה אוצר.
איך אפשר להעריך בוס כזה? בעלים כזה?
אהבתיאהבתי
הדברים הבאים הופיעו באתר רוטר
http://rotter.net/forum/scoops1/34263.shtml#10
אני לא ערב לאמניות הדברים. אבל…
ראשוני: יתכן שהשבוע יודפס מעריב בפעם האחרונה
ראשוני: יתכן שהשבוע יודפס מעריב בפעם האחרונה
מדברים ששמעתי היום ממי שמכירים את העיתון היטב מבפנים עולה שיתכן ויום
חמישי האחרון יהיה היום האחרון בו יודפס עיתון מעריב – אם לא יימצא
משקיע לעיתון.
כלומר: היום יתכן מאוד שהלילה הודפס העיתון במהדורת סוף שבוע בפעם האחרונה.
מקור: בלעדי
אהבתיאהבתי
הללוליה! למרות שזה יכול להיות שתול על ידי אנשי ישראל היום. אבל זה לא משנה, גם אם זה לא יקרה בשבוע הבא זה יקרה בקרוב מאד. כמו שכתבה דבורית: "גם בן-דרור ימיני וגם כספית מתארים את חזון אחרית הימים שלהם: כל העיתונים ייעלמו וישראל היום יישאר העיתון היחיד במדינה". זה והארץ (תודה רבה). ולא שאני חושבת שישראל היום הוא עיתון טוב חלילה, אבל נראה שהעתיד כבר כאן.
אהבתיאהבתי
בסוף הרומן בין הארץ לישראל היום ייגמר כמו הרומן בין IBM למייקרוסופט.
(תזכורת: MS הגיעה לאן שהגיעה רק בזכות ש-IBM בחרו בהם לפתח להם את ה-DOS, ואח"כ MS תקעו להם סכין בגב עם המעבר ל"תואמי IBM")
אהבתיאהבתי
באיזו שפה אתה מדבר, יקירי?
אהבתיאהבתי
שועלן – MS לא תקעו להם סכין בגב. ביל היה חכם. הוא ביקש, וקיבל, שליטה וזכויות על DOS, והיתר למכור לאחרים. החבר'ה בכחול הגדול, שהיו יכולים לקנות אותו אם היה להם חזון – בכ"ז, מדובר היה בבחור צעיר, קולג' דרופאאוט – לא ראו עם זה בעיה. הם לא חשבו שיקומו מתחרים. אחרי הכל ה-BIOS שלהם היה סגור. ואז הגיעה קומפאק (זוכרים?) ובאמצעות הנדסה הפוכה הצליחה להעתיק את ה-BIOS (באותה תקופה זה היה חוקי לגמרי). השוק הוצף בתואמים זולים מהמזרח, וביל צחק כל הדרך אל הבנק.
–
מעניין שבתחילת הדרך, IBM ואפל לא הסכימו לקיומם של תואמים. את ה-BIOS הצליחו לשכפל. את ה-ROM של אפל, לא. מעניין מה היה קורה אילו הדברים היו שונים.
אהבתיאהבתי
נשמה טובה…
קישטא – לצימר בגליל..
אוףףף… איך שאני שונא אנשים ששונאים.. 🙂
אהבתיאהבתי
בפסקה האחרונה, אפל – הכוונה למחשבי המקינטוש שלה. את ה-ROM של ה-II דווקא כן שיכפלו, ובטח זכורים לקשישים כאן תואמי אפל עם מסכים ירוקים למיניהם.
אהבתיאהבתי
עכשיו אני רוצה לראות שמגיע משקיע זר, שמבקש לתמוך בעיתון ואת נמרודי אומר לו, "לא. מה פתאום! אתה זר!"
אהבתיאהבתי
לא הבנת?
זה בסדר כשמדובר ב"השקעה עסקית, השבחת העיתונות, והגדלת התחרות (אלא אם כן מדובר בהקמת עיתון שיתחרה בידיעות/מעריב)".
כך כתוב במפורש בסעיף י"א.1.2 בהצעת החוק שניסח אדון נונימרודי (בעזרתו האדיבה של עו"ד רב כספי).
אהבתיאהבתי
וואלה.
–
ואם שלדון יבקש לרכוש את מעריב?
אהבתיאהבתי
כמה נחמד שרוב האייטם הלא חתום של מעריב, מועתק מכתבה שהופיעה בעין השביעית. פלא ש"מעריב" לא מצליח להתרומם…
http://www.the7eye.org.il/articles/pages/090708_the_newspaper_israel_today_as_a_political_apparatus.aspx
אהבתיאהבתי
הכרחתי את עצמי להמשיך ולצלוח את מה שכתב בן כספית. היה קשה, מכל הבחינות.
לקראת הסוף, קראתי את זה: "בסוף, אי אפשר בלי הארץ. הצביעות בהתגלמותה. העיתון הזה מחזיק קו פוסט-ציוני מובהק, וזו זכותו. אי אפשר להשוות אותו לביביתון כי הארץ גובה תשלום ולא מאיים על קיומו של שאר העולם. הארץ משחק בכללי המשחק. מי שרוצה לקרוא, משלם וקורא. ככה צריך להיות."
–
1. אז זה לא בגלל שמדובר בבעלות זרה.
2. לא בגלל האג'נדה.
3. הבעיה היא שהעיתון מחולק בחינם. אללי! חזיז ורעם!
הבנתם?
קודם לכן, כתב הכספית: "זה לא "חינמון", כמו שיש פה ושם (עדיין) בחו"ל. משהו שנועד להעביר את הזמן ברכבת התחתית, בעלות מינימלית, שאינו מתיימר לספק עיתונות רצינית או לחסל אותה."
–
"פה ושם (עדיין) בחו"ל". אז יש לי סקופ ענק. אני חי באירופה בשנים האחרונות (זמנית) ויש כאן המונמון חינמונים – לא רק ברכבת, גם בקיוסקים ובמרכזי הקניות. ויש בהם כתבות וטורים, בענייני פנים וחוץ. באמת… ואני מניח שהם אפילו עושים כמה גרושים מפרסומות.
ויש לי עוד סקופ! יש דבר כזה במחשבים. קוראים לו אינטרנט. אפשר למצוא שם אתרים (ככה קוראים לזה) עם הרבה כתבות ומאמרים וטורים! הכל בחינם!!! יש אפילו אתרים עם אג'נדה! אפילו בבעלות זרה!
אהבתיאהבתי
מעניין למה הוא מחליט ש"ככה צריך להיות"?
האם אני משלם על ערוץ 2? YNET? גוגל?
אם לעסק יש מודל כלכלי לפיו ההכנסות לא מגיעות מהצרכנים עצמם, מה רע בזה?
.
(OK, ישראל היום כנראה לא מחזיק את עצמו כלכלית, אבל ככה זה כל עסק גדול בשנים הראשונות לקיומו, וגם אם לעולם לא יתאזן פיננסית, זה עדין לא אומר ש"ככה צריך להיות").
אהבתיאהבתי
בג"ב, בוקר טוב אליהו. רק עכשיו הבנת שהמהומה סביב ישראל היום היא רק בגלל שקיומו מאיים על קיומם של מעריב וידיעות? אני מתפלאת עליך. דווקא עשית רושם של בחור חכם ;-))
אהבתיאהבתי
אוף. ידעתי שהייתי צריך לפרוש בשיא. אי אפשר לעבוד על כל האנשים, כל הזמן!
–
נורא מצחיק אותי איך כל רגע הם מחליפים טיעון: זה בגלל שהוא לא אזרח ישראלי! לא, זה בגלל שהוא חבר של ביבי! אה, בעצם לא, זה בגלל שזה בחינם… זה בטח בגלל ששם משפחתו מתחיל באות א' ורק לאנשים ששם משפחתם מתחיל באותיות נ', מ' או ש' יכולים להחזיק בעיתון!
אהבתיאהבתי
אל תהיה בטוח שישראל היום לא מחזיק את עצמו כלכלית. קראתי באיזו תגובה שאיני מוצאת אותה כרגע שבתחשיב של מספר עמודי פרסום בעתון כפול מחיר מוערך לעמוד כפול הימים מקבלים מספר שהוא גבוה יותר מהעלות השנתית המשוערת.
אהבתיאהבתי
אם כך הוא המצב, למה לא כולם עוברים למודל הזה?
ולפי התחשיב הזה, ידיעות צריכים לעשות הון עתק (גם פרסום עם החשיפה הגבוהה ביותר וגם תשלום מהצרכנים).
לא נראה לי הגיוני.
אהבתיאהבתי
יש כמה סיבות.
ראשית צריך הון התחלתי גבוה ויכולת למשוך הפסדים עד לאיזון שלא תמיד הוא מובטח – הרי הרבה תלוי במתחרים. כלומר, גם נכונות להפסיד ולא רבים מוכנים ללכת על ניסוי כזה.
על בסיס מאוד דומה עובדים כל המקומונים הקטנים בארץ ובעולם ואולי תתפלא לדעת (ואולי לא) שחלקם ממש מכרה של מזומנים.
בכלל לא בטוח שהמודל שכרוך בתשלום הרבה יותר מוצלח. ידוע שרבים מאוד לא משלמים את המחיר המלא. אחוזי ההפצה גבוהים ויש לטפל בחזרות.
חינמון, מטבעו, הוא יותר חסכני בהוצאות ולא מחזיק צוותים גדולים כמו עתון משולם.
ראשוניות, או לפחות ההצלחה של הראשון, מקשה על הבאים אחר כך.
יש גם צורך ליצור מוצר שהקהל יאהב ונראה שישראל היום הצליחו בנקודה הזאת למרות הרפש שמושלך עליהם מכל האינטרסנטים בסביבה. לטעמי הם משב רוח מרעננת.
התמקדות בעתון בלבד, התמקצעות, מביאה לחסכון בקטעים רבים לעומת ידיעות שיש לו כל כך הרבה מסביב וצריך למשוך את הכל.
חינמון לרוב לא מחזיק מערך הדפסה משלו אבל בגלל הכמות והתדירות הוא משלם יחסית לא הרבה עבור אותה תמורה.
מחלקת ספורט מאוד מצומצמת. אותו דבר מחלקה כלכלית ועוד. התרכזות בנושאי חדשות, בעיקר מקומיות שהן הן עיקר ההתעניינות של הקורא הממוצע, מביאה לחסכון אדיר באותן מחלקות כאילו יוקרתיות (ספורט וכו') שעולות הרבה ומכניסות יחסית מעט.
ברנע למשל כותב פעם בשבוע ופה ושם נותן תפוקה נוספת באמצע. דן מרגלית כותב כמעט כל יום.
בכ"א, לפי הנתונים שפורסמו, כרגע ישראל היום לא מפסיד מהתפעול השוטף ומן הסתם מרויח. עכשיו עלייה איטית במחירי הפרסום תביא אותו לרווחים לא רעים. תבדוק גם את כמות המודעות ותראה שהן למעלה מ-50% בממוצע – נקודת ברייק מצויינת.
אהבתיאהבתי
היום למשל יש 64 עמודים עם למעלה מ-55% פרסום. מי שרוצה יכול לחשוב שהגדלת מספר העמודים נועדה כדי לתת מקום לכל המפרסמים המתדפקים על הדלת. לפי היום זה כבר מעל 150 מיליון ש' הכנסות בשנה.
אהבתיאהבתי
יופי, אז מצאת את הדרך להציל את מעריב.
אני מקווה שנמרודי קורא את הטוקבקים פה.
אהבתיאהבתי
בלי קשר למאבק העסקי: ישראל היום הוא זבל של עיתון, תקראו את עיתון סוף השבוע ותבינו, קובץ דפים סתמי בלי שום דבר, אוסף טורים מביך ברמות, גורי אלפי, עינב גלילי, אמילי עמרוסי, מביך לקרוא, מביך להחזיק ביד דבר כזה. אם הם ינסו למכור אותו אף אחד לא יקנה וזה מה שכל כך עצוב בסיפור הזה, מעריב, ידיעות והארץ בימים גרועים עושים עיתונים הרבה יותר טובים מאשר החינמון הזה בימים הכי טובים שלו. יש מי שלא מבין, וולווט ביניהם, סגירת עיתון במדינה כל כך קטנה ומורכבת ומסובכת הוא אירוע טראגי. ודבר נוסף: הארץ לא נטרלי כאן, הוא נמצא בבעלות של תומך בנאצים, מו"ל שבגלל כתבת תחקיר בגרמניה על פעילות המשפחה במלמת העולם הראשונה רץ לטהר את עצמו באמצעות קניה של עיתון ישראלי. ציבור קוראים סביר היה מתנער מסוג כזה של בעלות על עיתון ישראלי ומחרים את העיתון. רק בישראל דבר כזה עובר בשקט, וזה בלי להזכיר את כתבת החנפנות המביכה שארי שביט עשה עם המו"ל החדש. לקוק כזה מעולם לא נראה כאן לא לפני כן ולא אחרי כן. בקיצור, בתוך כל הסבך הזה טוב עושים מעריב וידיעות שנלחמים את מלחמתם. זהו יום שחור לבלוג תקשורת שלא מצליח למפות את כל האינטרסים והמאבקים ולא למעריב שנלחם מלחמה כלכלית צודקת.
אהבתיאהבתי
אכן ישראל היום הוא עיתון מפגר, מטופש ומשעמם.
אבל הוא בחינם.
אהבתיאהבתי
אני מאמין לך שהוא חרא של עיתון (לא פתחתיו מעולם), לא רוצה שמעריב ייסגר, ותומך במלחמת הקיום שלהם.
אני פשוט לא מבין את הטקטיקה שלהם.
מה זה החוק המטופש הזה? וגם אם הוא יעבור (סיכוי נמוך מאוד), זה לא יעזור להם בשיט.
אם יש להם כזה קייס טוב כפי שהם טוענים על גבי הנייר שלהם, למה הם לא פונים לערכאות הרלוונטיות ובמקום זה מפעילים לוביסטים בכנסת?
(שלא לדבר על זה שמלחמת הקיום של מעריב לא תלויה רק בהיעלמותו של ישראל היום).
מבחינתי, שכל מי שרוצה יחלק דפים לאנשים עד הבית עם איזה תוכן שהוא רוצה (בגבולות החוק כמובן). מי שרוצה שיקרא, מי שלא לא.
בעצם, זה בדיוק מה שקורה באינטרנט.
אהבתיאהבתי
אין קשר בין איכות לבין זכות קיום. כוחות שוק…
אפשר להציע לסגור את ערוץ 2 כי הוא פוגע בחשיפה של ערוץ 8. זה לא יקרה.
אפשר להציע לסגור את רשת מקדונלד'ס כי היא פוגעת ברווחיות של מסעדות איכותיות ובריאות שעלולות להסגר. זה לא יקרה.
–
במעריב צריכים להפנות את כל המאמצים והמשאבים ליצירת עיתון איכותי. כזה שאנשים ירצו לשלם עליו, למרות האלטרנטיבה החינמית. במקום לעשות את זה, הם מנהלים מלחמת סרק.
אהבתיאהבתי
ממש ככה. למרות שמצידי עופר נמרודי יכול לאבד את נכסיו ולהפוך לנתמך סעד, אני ממש לא רוצה שמעריב ייסגר.
להיפך. אסור שייסגר ובכך יתן כוח לשני הצהובונים-זבלונים האחרים.
גם חבל על חלק מהעיתונאים שהם אנשים מוכשרים שבשל מיגבלות השוק לא בטוח שימצאו עבודה.
אהבתיאהבתי
אתה מתבלבל, ולווט כל הזמן טוענת שרע מאוד אם מעריב ייסגר. זו ליהי שצועקת הללויה. וגם אני חושבת שבלי קשר לרמתו ולצורת ניהולו – ברור לגמרי שסגירתו תהיה מכה גדולה.
נראה לי שאתה לא עוקב אחר המיפוי שנעשה כאן באופן עקבי.
אהבתיאהבתי
מה עם מיברג שהבטיח תחילת דצמבר (אחרי שדיבר על נובמבר)?
כרטיס האשראי שלכם התחיל לעבוד?
אהבתיאהבתי
הכרטיס שלי עבד היום לטובת הפיקסיז LOL. שמייברג יחכה.
אהבתיאהבתי
מישהו יודע מה זאת השיטה הזאת של "מכירה מוקדמת של כרטיסים במהדורה מוגבלת לאספנים במחיר מיוחד של 325 ש"ח לכרטיס". מה זה אומר? שאח"כ יהיה זול יותר, יקר יותר או אותו דבר?
בכל זאת, לא משלמים לי כ"כ הרבה פה על הטוקבקים…
אהבתיאהבתי
איזו תשובה לעניין?
אהבתיאהבתי
כשהטאלנטים של ערוץ 10 נאבקו למען מקום העבודה שלהם זה היה בסדר, אבל כשהטאלנטים של מעריב נחלצים לעזרתו זה מגויס ולא תקין? בעולם נורמלי בלוגרית של תקשורת שנלחמה בעיתון מסוים בבית משפט לא הייתה כותבת אף מילה על אותו עיתון, בעולם התקשורת הישראלי הכל מותר. וזה אולי ההבדל, עדיין, בין בלוגים לעיתונות הכתובה(יודע שזה לא נראה לך פוליטיקלי קורקט אבל אלה המינוחים שלי). בעיתון מי שהוא בעל אינטרס כלשהו בדרך כלל לא כותב על אותם גופים. בדרך כלל…בבלוגים אפשר לעשות כל דבר בלי שום קשר לאיזושהי אתיקה הכי בסיסית. נחום ברנע צדק בהחלט ולכן כה קומם אותך.
אהבתיאהבתי
גדול!
אתה הורס!!!
"בעיתון מי שהוא בעל אינטרס כלשהו בדרך כלל לא כותב על אותם גופים".
תגיד, פתחת מעריב היום?
וכמדומני ה"טאלנטים" של ערוץ 10 יצאו להפגין ברחובות, ולא במהלך מהדורת החדשות (כפי שעשה מעריב).
אהבתיאהבתי
ידעתי ששכחתי משהו. תודה, שועלן.
אהבתיאהבתי
הבה נדייק, סיפור עצוב. כשהטאלנטים של ערוץ 10 נאבקו למען מקום עבודתם, הם לא הטילו רפש והכפישו את הערוצים המתחרים. אם הטאלנטים של מעריב, ובראשם בעלי העיתון, היו נוהגים כמותם ולא יוצאים במתקפה זולה עם כותרת א-לה חרוז תפוז שאפילו עורך מתחיל לא היה מעיז להוציא תחת מקלדתו, אני בטוחה שהיחס אליהם היה שונה.
אהבתיאהבתי
"…"הארץ" נמצא בבעלות של תומך בנאצים"…
זה בערך כמו להגיד שסבא שלי צלב את ישו, ושאבא שלי גירש ערבים בנאכבה.
+++++
כמה שנים וכמה דורות צריכה, לדעתך, משפחה גרמנית לעבור עד שכבודו יסלח לה על חטאי אבות אבותיה?
+++++
לכל גרמני/ה שתתפוס היום ברחוב יש סבים שחיו במלה"ע השנייה, והיו בדרגת קירבה כזו או אחרת לפשע הנאצי. לכל ישראלי/ת שתתפוס היום ברחוב יש הורים או סבים שחיו כאן במלחמת העצמאות והיו בדרגת קירבה כזו או אחרת לכיבוש/שחרור הארץ. כבודו מן הסתם גם לא מאזין לואגנר.
אהבתיאהבתי
סגירת מעריב היא טרגדיה. כי עיתונאים יאבדו את מקום עבודתם. ולעיתונאים שלהם יש מקום עבודה יהיה קצת פחות בטחון בו.
ובכל זאת, אין רע בלי טוב:
עופר נמרודי, הכתם הגדול ביותר על העיתונות בישראל, יילך הביתה.
בן כספית, הכתם הגדול ביותר על עיתונאים בישראל – מי שלא לקח אחריות על כך שפרסם ידיעה בדויה כי שופט עליון קיבל שוחד מיני – לא ימשיך. אלא אם הטלוויזיה תמשוך אותו. כי הוא עובר מסך.
אהבתיאהבתי
בן כספית עובר מסך?! כמאמר הטוקבקיסטים ב-Y, תרשי לי: פחחחח. האיש מגלומן, כל כך מלא בעצמו ומשתלט על כל ראיון, שאין פלא שהוא "עובר מסך". זה רק כי אין מקום לאף אחד אחר כשהוא בסביבה. מנסיון. על כל השאר, ונמרודי גם ובעיקר – צודקת. זה אכן עצוב.
אהבתיאהבתי
הוא עובר מסך?
אני עוברת מסך כשאני רואה אותו.
אהבתיאהבתי
למה לכל פועל מותר להפגין אם נשקפת סכנה למקום העבודה שלו ורק לעיתונאים אסור להגיד על זה אף מילה?
לבת הטוחן: תחקיר גדול שפורסם בעיתונות הגרמנית קבע שהמשפחה שמחזיקה היום בהארץ שיתפה פעולה עם הנאצים. לכי תתוכחי עם התחקיר בעיתונות הגרמנית ולא אתי. מוזר מאוד שמה שנתפס בגרמניה כלא לגיטימי נתפס אצלך כמקובל ולגיטימי. אחרי התחקיר הם ניסו לטהר את עצמם ומיהרו לקנות עיתון ישראלי כדי שיוכלו להגיד בגרמניה שאפילו בישראל הם מטוהרים, שזה מה שאת עושה.
לג'ימס בונד: החוק הישראלי אוסר על ערוצי טלוויזיה להיות בבעלות זרה. למה שזה לא יחול גם על עיתונים? הרי ברור שנעשה כאן מעשה איום, השתלטות של פמפלט פוליטי, בעזרת סכומי עתק, על השיח הציבורי, וזה בעזרת מיליארדר זר. המעורבות של משפחת נתניהו בעיתון עצומה, מעריב פרסם רק קומץ זעיר מתוכה. רמז: שימו לב לתמונות של שרה, גברתנו הראשונה והנערצה, בישראל היום. הכפולה במעריב היא לגיטימית ומתבקשת כפי שהמלחמה של ערוץ 10 הייתה לגיטימית ומתבקשת.
אהבתיאהבתי
מה זאת אומרת "המשפחה" שיתפה פעולה עם הנאצים? סבא? אבא של סבא?
אני מתווכחת איתך, לא עם עיתון בגרמניה.
אהבתיאהבתי
וגם: באיזה אופן המשפחה שיתפה פעולה עם הנאצים? לחצה על ההדק? הפעילה את השאלטר? פתחה את הברז? הדפיסה להם עיתונים? ייצרה להם סירים ומחבתות?
יש חשיבות לסוג "שיתוף הפעולה" כי כמעט כל גוף/חברה/מפעל בגרמניה בשנות הארבעים שיתף פעולה עם הנאצים.
אבל לצורך העניין – עכשיו כמעט 2010. הנכד של ההוא ששיתף פעולה עם הנאצים… כבר לא משתף איתם פעולה, ואני בטוחה שתסכים איתי על זה.
אהבתיאהבתי
מה לא ברור, סיפור עצוב? כמובן שלכל פועל מותר להפגין אם נשקפת סכנה למקום עבודתו. השאלה היא איך הוא עושה את זה? הדרך שבה נוקטים אנשי מעריב מכוערת (בלשון המעטה) ולא מכבדת לא אותם ולא את המקצוע שבו הם עוסקים. כמו שזה נראה היום, זה כבר בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים".
אהבתיאהבתי
זה לא ממש תמות נפשי עם פלישתים, כי הם כנראה לא יצליחו לקחת אף אחד איתם לקבר.
זה יותר נראה כמו ניסיון לנסח את ההיסטוריה כך שיהיה אשם חיצוני בסגירת העיתון.
אהבתיאהבתי
צודק (מה הייתי עושה בלעדיך?). עכשיו שאני חושבת על זה, רציתי לכתוב: כאשר אבדנו אבדנו, אבל התגובה של תיאודורה על העיתונאים ועובדי מעריב שעומדים לאבד את מקום עבודתם עוד הדהדה בי. מודה ועוזבת :-))
אהבתיאהבתי
למה שזה לא יחול גם על אתרי אינטרנט? מדוע שזה לא יחול על תרומות למפלגות ולפוליטיקאים – שם ההשפעה ישירה יותר?
–
וברצינות, אינני מכיר חוק דומה בדמוקרטיה, ויש דוגמאות רבות לזרים שמחזיקים בעיתונים וערוצים בארה"ב ואירופה.
–
בכל מקרה, גם אם החוק הזה יעבור, זה לא ישפיע על ישראל היום.
אהבתיאהבתי
בעקבות ההצלחה של הסרט הראשון, יצא עכשיו סיקוול. כמה חבל שכבר לא חנוכה, אז לא נס.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3825168,00.html
אהבתיאהבתי
לא, זה המדור החדש במקום הציור השבועי לילד: עיזרו לאמא ואבא למצוא את הרשל'ה שנעלם בטיול המשפחתי.
אהבתיאהבתי
בעלי הארץ שיתפו פעולה עם הנאצים. נקודה. זו עובדה. אני אישית מכיר כמה מנויים שהפסיקו לקרוא את הארץ כשהמשקיע המפוקפק השקיע כסף בהארץ. והפלא ופלא, גם כתבת הליקוק החנפנית והמביכה של ארי שביט לא המתיקה את העובדה המרה. בשנות החמישים זה לא יכול היה לקרות. במצב של המדינה היום, כשהכול מדורדר ומושחת, לאף אחד לא היה אכפת אם כי נדמה לי שכמה עיתונאים בתוך העיתון הביעו מחאה רפה.
לבת הטוחן: גלשי לך באינטרנט, או תשאלי את המנהל של האינטרנט, ותוך דקות ספורות, אפילו שניות, תמצאי את התחקיר שפורסם בעיתונות הגרמנית, נדמה לי בדר שפיגל, לא בטוח. אם יש לך טענות על התחקיר, תפני אותו לתחקירנים הגרמנים. ואני שב וחוזר על דברי: בגרמניה התחקיר עורר סערה. מוזר שדווקא את מגינה עליהם.
אבל ההיסטוריה שייכת להיסטוריה. המלחמה בין מעריב להארץ היא עסקית, בתוך כל הקרבות הם גם דנים בשיתופי פעולה. אם היו משתפים פעולה פתאום כל המאמרים בדה מרקר נגד מעריב היו נעלמים. מדובר בסבך כלכלי שייפתר בדרכים כלכליות.
אהבתיאהבתי
"אני אישית מכיר כמה מנויים שהפסיקו לקרוא את הארץ כשהמשקיע המפוקפק השקיע כסף בהארץ".
+++
אני, לא אישית, עבדתי הרבה שנים ב"הארץ". בכל שבוע היינו מקבלים מכתבים ממנויים שהפסיקו את המנוי שלהם, מסיבות שונות, בעיקר מסיבה שקוראים לה גדעון לוי. כך שכמה מנויים בעלי רגישות היסטורית מוגזמת לא יגרמו לי לחשוב אחרת.
הנאצים – לפני שישים שבעים שנה. עכשיו 2010. מותר להמשיך הלאה. לא לשכוח את העבר, אבל לא להעניש את נכדיהם של הפושעים.
+++
וגם אם תכתוב עוד 10 פעמים "תחקיר דר-שפיגל" – זה לא עושה שום רושם. גם במחוזותינו יש בכל שבוע עשרות תחקירים על עברם המפוקפק של לא מעט אנשים ומשפחות. זה לא גורם לנו לא לקנות מהמכולת של הנכדים שלהם.
אהבתיאהבתי
כרגיל, במקרים כאלה מקובל פתיח בו נכתב שהח"מ לא סובל מאהדת-יתר לא לבד"י ולא לב"כ.אכן כך. כרגיל, כאן מגיע ה"אבל": אבל אי אפשר לפטור את העניין במנוד ראש – עניין של תחרות מסחרית ותו לא. התמוטטות העיתונים הגדולים היא בהחלט אפשרית, אם כסף ימשיך להיות מוזרם ללא שיקול כלכלי לחינמון ההוא. עם יד על כל איבר שתחפוץ – מישהו יכול לומר בביטחון שזה תסריט לא-אפשרי? ואם כך: כלום לא ייתכן שיהיו לכך השלכות רבות וקשות, בין היתר לגבי הדמוקרטיה, שמוסכם על הרוב שהיא שברירית וחלושה בישראל?
אהבתיאהבתי
תגידו, זה אני או שב-NRG הסירו את כל התגובות הרבות למאמרים של ימיני וכספית?
אהבתיאהבתי
יפ.
כפרפרזה על דבריו של כספית ("עיתון שלא יכול למתוח ביקורת על שלטון – אינו עיתון. נקודה.") אומר:
עיתון שלא יכול לקבל ביקורת מקוראיו – אינו עיתון. נקודה.
אהבתיאהבתי
זה לא יאומן. הם הסירו מאות טוקבקים וחסמו אפשרות להגיב למאמרים. כותרות המאמרים:
"המטרה: להשמיד את התקשורת החופשית"
"עיתון ישראל היום הוא סכנה לדמוקרטיה"
–
ולא, זה לא טור של רוזנבלום!
אהבתיאהבתי
באמת למה לטחון את ההיסטוריה של המשקיע הזר בהארץ, בואו נתעסק עם ההווה: מישהו ראה את מוסף הארץ השבוע? ויותר חמור: מישהו קרא את מוסף הארץ השבוע? אם הם לא יתעוררו שם בזמן, מעט הקוראים שנשארו להם יברחו. מוספים ירודים כאלה לא היו שם כבר שנים. וסליחה משי גולדן, אנחנו יודעים שאתה שונא ביקורת, אבל בוא הנה, חבר, זה מוסף זה? מביך.
אהבתיאהבתי
פתחתי, רחרחתי, סגרתי.
בלי להתעצבן על ועדת המדרוג זה לא מרגיש לי שישי אחה"צ.
אהבתיאהבתי
מצטערת, סיפור עצוב.
קראתי עד כה כ-66% ממוסף "הארץ" של השבוע. מחר אני מתכוונת לקרוא את 34 האחוזים הנותרים. בעצם, אולי לא אקרא את הקטע על אהוד ברק, שממש לא מעניין אותי.
פרט לשער המכוער להפליא, יש שם הרבה דברים מענינים מבחינתי, ונכון – הכל בקצרצר, בנגיעה, לא בכתבות מתישות של 5,000 מילה. מרענן. גם את העיצוב של הפרויקט אני אוהבת.
עושה רושם שאתה שונא את "הארץ" מכל עבר, מסיבות השמורות עמך.
אהבתיאהבתי
באתר מעריב נמחקו כל התגובות על המאמרים בגנות ישראל היום. פשוט ככה.
וגם נחסמה האפשרות להגיב.
האם זה בגלל ש97 אחוזים מהתגובות היו נגד ההתלהמות העצובה של אנשי מעריב?
אהבתיאהבתי
החידה היומית לילד: באתר של מעריב הידיעות על הביביתון מופיעות (כרגע) כידיעות עם הכי הרבה תגובות-שלושתן. 160-240 תגובות לכל אחת. פתחתי אותן, ולא רק שאין אף תגובה, אי אפשר בכלל לכתוב תגובות. היתכן שבעיתון רודף הדמוקרטיה מעריב העלימו את התגובות כי הן לא מצאו חן בעינהם, או שמא רק "המציאו" את מספר התגובות כדי לגרום לעוד אנשים להיכנס. או שאולי אני סתם מדמיין
אהבתיאהבתי
אולי היו להם בעיות טכניות באתר
אהבתיאהבתי
חברים, אתם לא מעודכנים.
דפדפו מהר לפוסט הבא (ולתגובותיו).
אהבתיאהבתי
פינגבאק: שבע בלוג | מעריב פותח על ישראל היום, אבל סוגר את הטוקבקים
משעשע לפתוח את האינטרנט במוצ"ש ולגלות שאתה חריג בכל. גם לא רואה אינטרנט בשבת וגם במיעוט מול שאר המגיבים. לטעמי "ישראל היום" הוא עתון בהחלט קריא, הן מבחינת התוכן והן מבחינה צורנית. אני קורא את רוב היומונים (לא החרדיים) מנחש מראש מה יכתוב הארץ וכיום מה יכתוב ישרל היום.ההטיה שלו לא צורמת יותר ממתחריו..
אהבתיאהבתי
עכשיו כשעיתון ישראל היום מכר את נשמתו לאורנג', השאלה היא אם ראוי שבלוג הממומן על ידי אורנג' ימשיך לסקר את הנושא הזה? או שאתיקה עיתונאית זה סקסטיז….
אהבתיאהבתי
הרי אם לא הייתי כותבת על כך היית אומר שזו צנזורה של אורנג', לא?
אהבתיאהבתי