הרוחות בכנס סוערות מאחר שעשרות עיתונאים ומשתתפים נתקעו במשך שש שעות במטוס ישראייר שהתקלקל וחזר לת"א.
מכנים אותם כרגע "ניצולי ישראייר".
מדווח:
איתן לוין, פאר&לוין יועצי תקשורת ואסטרטגיה
—-
אחר הצהריים נערך פאנל שכותרתו "טוקבקים: חופש הביטוי או חופש השיסוי?"
לפחות 200 פאנלים וכנסים תחת הכותרת הזו נערכו בשנים האחרונות, כולל בכנס אילת לעיתונות. כמה אפשר לטחון את זה, כמה?
מה עוד יש להגיד בנושא שלא נאמר?
תחליפו את הכותרת, שלא נרגיש את העלאת הגירה ברגע הראשון.
ולווט אנדרגראונד ארכיון 
כשזה נוגע לישבנם הענוג של העיתונאים, אין משמעות לביטוי "אובר-דרמה", הא?
🙂
אהבתיאהבתי
גם אם היה מדובר באיגוד האינסטלטורים של חבל לכיש זה היה סיפור מעניין
אהבתיאהבתי
מה זה מעניין… מרתק ממש!
אהבתיאהבתי
מתוך ואללה:
"העורך הראשי של וואלה! אבי משולם ציין את יתרונם של הטוקבקים כאפשרות ביטוי למגזרים שבמשך שנים קופחו על ידי התקשורת או חשו מקופחים. הן משולם והן גל ציינו כי בוואלה! וב-nrg אין אפשרות לשלוח תגובה שלא תעבור אישור".
אני לא יודע אם הציטוט מדויק, אבל זו שעה רעה לעיתונות. כאשר "עורך ראשי" משתמש בארגומנט שלו במונח "מגזרים מקופחים".
ה"מגזר המקופח" שהוא מדבר עליו אינו מגזר אתני או גיאוגרפי, אלא מגזר העלגים, חסרי כושר הביטוי הבסיסי וצעקני הטריבונות. לרשות המגזר הזה עומדות קרנות רחוב, שם הם יכולים לנבל את פיהם כאוות נפשם, עם חבריהם למגזר האנאלפבתים.
העיתון, הספר ואתר האינטרנט פתוחים בפני כל המגזרים. בוודאי ה"טוקבק", שלעולם יכול להכיל כל דעה. אין כל פסול בלפסול את הטוקבקים שמהותם רפש יותר מאשר "דעה". סינון הבבונים מתוך הפלטפורמה הזו הוא מעשה מבורך. ואם ה"עורך הראשי" כל כך מאוהב ב"מגזר" הזה, אשוב ואדגיש כי לדעתי מדובר בקופים.
את עניין הטוקבקים-כן-או-לא נשאיר להזדמנות אחרת. עצוב לראות ש"עורך ראשי" כיום הוא אדם שתפיסתו כה רדודה, והוא נגוע בהתרפסות מובנית כלפי הקהל, עד שאינו מבחין עוד בין מגזר אמיתי למדומה. אינני מכיר את האיש הזה ישירות, אך נראה שמדובר באדם שהפנים היטב את מסרי "האליטות הישנות" של נתניהו וחבר מרעיו. לאמור: כל מי שדפוק – הצבע לביבי (ובקר בוואלה)
אהבתיאהבתי
כמו שכבר כתבתי, הדיון הזה נערך אלפי פעמים. אין אפילו מילה אחת רעננה שאפשר לחדש בו. אחת.
ואני מדברת כמי שחטאה וכתבה הרבה יותר מדי מילים בנושא.
אהבתיאהבתי