אצבעות שחורות 27.11

shalitim2711
מלמעלה, ימין, בכיוון השעון: ישראל היום, מעריב, ידיעות, הארץ

כמות הטקסטים על גלעד שליט גם בסופשבוע הזה, אחרי שבוע טעון  ומלא בהם, עצומה ומבלבלת במיוחד. המעצבים הגרפיים צריכים היו להתאמץ שוב ולאלתר מיני הברקות ויזואליות חדשות בגלל המלאי המוגבל של תצלומים שנמצאים במערכות העיתונים. גם הסרטון, ששודר כל כך הרבה פעמים, לא הספיק לאור כמויות המילים האינסופיות של הסו"ש האחרון.

בידיעות כותב אלכס פישמן ששחרור מאות האסירים יביא לשחרור של מאות נוספים; אריאלה רינגל הופמן על כך שצריך לנסות לקבוע כללים לקראת הפעם הבאה (תוך תזכורת לעסקאות הקודמות).

במקוראשון מרואיינת רוני לרנר, מחברת אחוות הכאב ששכלה את בנה בפיגוע בקפה מומנט, אפרופו העסקה.

יואל מרקוס אומר בהארץ שאין ברירה אלא לשלם. עמוס הראל אומר שרב הנסתר על הנגלה, ושהעסקה תכלול הרבה סוגיות משנה, כולל השפעתה על הרשות הפלסטינית (האיור המלווה של עמוס בידרמן מציג שליט אחר לחלוטין מהמוכר, ולא לטובה: מבט מעורער, פה פעור באופן מוזר).


לי-אור אברבך כותב בגלובס שערוץ 1 לא הצליח לקבוע עמדה במשדר יום שלישי בנושא. מוטי שקלאר אומר שם שחשוב היה ליצור דיון מאוזן שהרי אין תשובה בנושא. גם בערוץ 10 תוכנן משדר מיוחד, אלא שמשפחת שליט ביקשה להימנע מכך. חן קוטס-בר במוספשבת על היום שאחרי ומראיינת את הנווט השבוי עמוס לויטוב, שהיה בשבי המצרי שלוש שנים וחמישה חודשים (מקלחת – כן; חו"ל – לא; דפיקות בדלת – סכנה; לימודים ועבודה – לא לקבל החלטה עקרונית בשנה הראשונה). דנקנר, כמוזכר, לא רוצה שתיכנעו להיסטריה.


נחמן שי בישראל היום על מצוות פדיון שבויים. החברים ממצפה הילה לא יכולים יותר. וכותרת ישראל השבוע: "אולי בשבוע הבאה". איזה לחץ. נו, רק תארו לעצמכם שזה לא יקרה. לא עכשיו בכל אופן.
אין, בלתי אפשרי, התקשורת במצב הכן כבר כל כך הרבה זמן, כבר כתבו הכל, כבר בנו את הציפייה האינסופית הזו. איך אפשר לאכזב אותה עכשיו?

yhs


והבוקר: שליט יעבור לרשות מצרים, ידיעה ראשית לא חתומה בנרג'. היחיד מבין שלושת האתרים הגדולים המדווח על כך (בזמן נתון). ועוד: העסקה תושלם בשבוע הבא.



המוסף לשבת
סימה קדמון כותבת על כל אנשי ברק הנוטשים. לא מחזה נאה, אבל פיסת רכילות עסיסית ופריכה.
בן כספית חותם את מדורו באותו עניין בדיוק. מה עם קצת יצירתיות?


המתאגרף
בן כספית כותב על מועמדו של השר נאמן לתפקיד היוע"מ, עו"ד יהודה וינשטיין, ומספר שהכירו לפני ארבע שנים והתחברו בזכות חיבתם לכלבים וצער בעלי חיים ועוד.
יפה מאוד, אני שמחה לשמוע, אבל האם דווקא כספית, החבר, צריך היה לכתוב עליו? מה עם לבחור במישהו קצת פחות מקורב?
חברותם מוזכרת גם ב"10 דברים שלא ידעתם על" בגלובס (עם טעות בזמן הביקור בצער בע"ח היה לפני שנה וחצי).
אם אני משלבת את שני הטקסטים, הרי שלמדתי עליו שלושה דברים: הוא מתעורר בשמונה, מתרחץ בתשע (בעזרת חימום המים בדוד שמש) ומגיע לעבודה בעשר.
עכשיו, כך מסביר כספית, יצטרך להתקין בוילר, כי ייאלץ לקום מוקדם, והשמש לא תספיק לחמם את המים.
מאוד מטרידה אותי הסוגיה הזו: מתי מתרחצים כל בני ביתו?
ועוד משהו: כבעלת דוד"ש אני רוצה להרגיע: גם בבוקר השכם יש עדיין מים חמים מהיום הקודם.
ויש לי עצה (אני מאוד טיפולית בימים האחרונים): שיתרחץ בלילה. העיקר שלא ייכנס להוצאות מיותרות בגלל התפקיד.


magazinim2711

מהפך. שישה מגזיני סופ"ש. לא נכנסו: המארקרוויק ומוסף הנדל"ן של כלכליסט
איזה שער זוכה בתחרות היופי השבועית?


7 ימים
מפגיש אויבים בדם: אלדד בק נפגש עם הנכד של רודולף הס באושוויץ, ורע"ש עם קובי משה פרץ בקריית עקרון.
מעניין אם דבריו של זה האחרון על מוזיקה מזרחית יביאו למאמר נגדי של עמיתו נוריאל.
ואנקדוטה מהבית: הקיפוח בוטל. בבית ספר יסודי במרכז/צפון תל אביב משמיעים לדרדקים בהפסקה את יפיופה.

בתשובה לסקר ידיעות תל אביב, 51% ענו שהיו מסכימים לגור ברחוב על שם זוהר ארגוב. אם כי השאלה ב-mynet היא אם בכלל יהיה רחוב כזה.
מישהו החליט אי פעם אם לגור או לא לגור במקום מסוים לפי שם הרחוב?
(לפי הסקר רק 9% אמרו שלא משנה להם באיזה רחוב הם גרים).


סופשבוע
לחובבי הז'אנר: כתבת השער על רצח הדס קדמי (אליען לזובסקי ואריאל ליבנה). לא יודעת כמה נותרו מהחובבים (אני כן). יש לי תחושה שכמות הרציחות החידתיות שרובצת עלינו כל כך גדולה ומפחידה, עד שרצח בן 25 שנים עלול להיראות כפיסת פרהיסטוריה בלתי רלוונטית.


7 לילות
דני סנדרסון מתראיין לאיתי סגל, ומספר את מה שלמענו התכנסנו: איך הכל התחיל עם ענת עצמון (וגם עדויות מבעיתות על דייטים מסויטים).

leylot2711



טוקיו? כן. י. נוריאל היה שם. אם אתם בדרך, גזרו ושמרו.



ייעוץ פילוסופי?
יש דבר כזה, כנראה טרנדי בטירוף, ולכן אפשר לקרוא על כך שתי כתבות: אחת ב-7 ימים (ענת מידן) ואחת במקוראשון, שם מסבירה חגית ששר (כלומר עורכיה) שהייעוץ הפילוסופי לא עולה 450 ש' לשעה (כמו פסיכולוג צמרת). אז כמה בכל זאת? או. התשובה נמצאת בכותרת הכתבה בידיעות: "אפלטון ב-200 שקל לשעה".
חוץ מזה שתי הכתבות נפתחות באותה צורה בדיוק, הבדיחה שמספר לכתבות היועץ יגאל ורדי:
פציינט הגיע לטיפול פסיכולוגי בשל בעיית הרטבה בלילה. לאחר שלוש שנות פסיכותרפיה (חמש בידיעות – זה קריטי, יודעים כמה שנת טיפול?) שואל אותו הפסיכולוג אם הטיפול עזר, והוא עונה: אני ממשיך להרטיב, אבל הפסקתי להתבייש.
(כבוד לורדי, שספרו הפילוסופיה של השיגעון (ידיעות ספרים) הנפיק שתי כתבות באותו סו"ש במדינה הפצפונית הזו)


בלייזר
מושיק ולב"ג ומהצד התלהבו עד מאוד מהכתבות של איתי אנגל על רואנדה. הנה.


ברשתתת
נענע10 ו-msn חתמו על שת"פ.
ח"ח לכותרת "נענע-סופט" בשער רביעי בערב של גלובס, שכחתי לחת"חת.


מעניין אם המדור של דנקנר יעלה לרשת בסופו של דבר.


בלוגלנד
בדרך לפריז? כמה דברים שלא ידעתם על האייפל, החוגג 120 בפריזאית.


שי מימים מוזרים אוסף את הכתבות המיותרות (לטעמו) של השבוע.


מיה בנגל משבחת את ח"כ אילן גילאון, שסיפר על נסיונו הירקרק.


מה עם בלוג לדנקנר?
ואולי לנמרודי? יכול להיות מעולה. לעמוס שוקן יש (לא נורא פעיל, אבל יש).


הופרדו בלידתם
האין ביז סטון, ממייסדי טוויטר, דומה לפסיכיאטר אילן רבינוביץ?
bizstoneilan


מח' בידוק עובדות
הביאס קורפוס, ולא האבאס קורפוס (המוסף לשבת, ע' 20, ידיעות, הכתבה המתורגמת (?) על דן כהן בפרו).

פריקונומיקס ולא פרקינומיקס (עמוס הראל, הארץ).



לפני פיזור
מחר מתחיל כנס העיתונות באילת. הטסים, המפליגים והנוסעים מוזמנים לשלוח פכים קטנים או גדולים.
חשאיות, קרדיט וגמול מובטחים על פי דרישה: תמונות, ציטוטים משובחים, פוסטים קצרצרים, פוסטים ארוכים, הכל הולך, זז, נושם.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

57 תגובות על אצבעות שחורות 27.11

  1. HananHarel הגיב:

    אי אפשר לקרוא עיתון השבוע בלי שגלעד יפזול עליך. לפחות פרצופו נעדר מהעיתון הכלכלי אליו אני מנוי.

    אהבתי

  2. שקד, שרגל, פרץ הגיב:

    לידיעתך, השם הוא משה פרץ, לא קובי. זה כנראה מבחן בוזגלו שלך ושל רענן שקד, אתם לא מצליחים לעבור את שם המשפחה. אז למה לכם לעסוק באנשים שאתם שונאים, או לכל הפחות מזלזלים, כדי שאפילו לא תוכלו לכתוב את שמם הנכון?

    שקד לא מפתיע. זה האיש שבשעתו כתב דברים איומים ונוראים על היכולת המוזיקלית של זוהר ארגוב. הוא שונא באופן מוצהר וסיסטמטי את המוזיקה הזו. אז שלא יתעסק איתה. שיסתפק בנינט טייב בפאזת הרוקנרול, זה מגניב לאללה.

    אהבתי

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      שקד הוא קנאי כרוני. שילוב של יצירה בעברית והצלחה מסחרית לא יכול לעבור אצלו, נקודה.
      להלן ההוכחה – הלוא היא נינט – כשכולם אהבו אותה הוא היה חייב לשנוא, ועכשיו כשכולם שונאים הוא חייב לאהוב, ובואו נתעלם מזה שהדיסק שלה מחפיר ונכתיר אותו כמשהו טוב.
      ***

      אהבתי

      • הלו נימי הגיב:

        "כולם אהבו אותה?" אני לא יודע בכלל מי זאת.
        "דבורית החמודה" זה נכון, כל היתר תסלח לי גבוב הבלים!

        אהבתי

    • שימי א. הגיב:

      שקד לא מבין כלום במוזיקה? אולי. אבל אם מוזיקה וטקסטים הם פשוט תת רמה, חייבים לכתוב על זה. קובי פרץ, משה פרץ ושאר הזבל המכונה מזרחי מקבלים משקד יחס עדין מדי, לדעתי.
      לגבי זוהר ארגוב, נכון שזה טרנדי לעשות ממנו זמר גדול, אבל האמת המרה היא שהוא לא היה טוב יותר מכל הפרצים למיניהם – הוא פשוט מת יותר, מסומם יותר ועבריין מורשע. הטקסטים שלו היו בושה לאינטליגנציה, המוזיקה סן רמו לעניים.
      גם נינט בפאזת הרוק לא משהו, אבל על זה בפעם אחרת

      אהבתי

      • לגבי רענן שקד הגיב:

        לפחות דבר אחד די ברור מהאטרף שיצא ממנו – האיש לא יוכל לערוך מוסף תרבות בידיעות אחרונות בעתיד הנראה לעין. ובצדק גמור. קשה לי לראות איך ידיעות מגישים לקהל שלהם, הקהל של המדינה, את טומי לפיד ג'וניור בתור אחראי על טעם טוב.

        אהבתי

  3. Black Cat הגיב:

    כמובן שהכבוד (כבוד?) אינו לורדי על פרסום שתי כתבות אוהדות בסופ"ש אחד, אלא הכבוד כולו ליחצ"ן / נית שהנ"ל שכר לשירותיו.
    ומהוולוולטית ניתן היה לצפות לכך בעצמה.

    אהבתי

  4. רב הנסתר שליט"א הגיב:

    מעניין מאוד במוסף הארץ השבוע:
    השער מוקדש לסופר שספרו יצא בהוצאת כנרת-זמורה וכו' בתקופה שבה ערך אותה לגמרי במקרה דב אלפון, היום לגמרי בטעות עורך הארץ (הסופר הוא ג'ונתן ליטל, מחבר האפולוגטיקה הנאצית נוטות החסד). ובפנים המוסף – ספוילר לספר שעוד לא יצא בהוצאת כתר, שאותה, איזה צירוף מקרים, עורכת מישהי שפוטרה בידי אלפון.
    למה ספוילר? – כי הספר של כתר טרם יצא, אך ברור שלכשייצא התרגום העברי, הארץ מן הסתם יסרב לעסוק בו, בנימוק שהוא כבר מוצה בגליון השבוע הנוכחי.
    ***

    אהבתי

  5. ריקי כ הגיב:

    אבל זו באמת מוזיקה איומה, נחותה, ירודה ומעליבה. רענן צודק.

    אהבתי

    • שימי א. הגיב:

      נכון מאוד

      אהבתי

    • ריקי תאסי לי תאומים הגיב:

      צודקת ועדיין מקילה בבטויים…הרס התרבות המינימלית שעוד הייתה לנו….
      תקראי את פרויקה סידון במעריב על ההומור והסטירה בישראל, מה שהוא מפחד להגיד בפירוש זה שפעם אם שאלו "יש מרוקאי באולם" שניים ענו , היום כולם מרימים ידיים. כל תוכניות הסטירה בטלויזיה היום (כמו המוזיקה) הן: מזרחים למען מזרחים, צוחקים על מזרחים.

      אהבתי

    • ר-ר-ר-ריקי הגיב:

      איומה, נחותה, ירודה ומעליבה?
      אייל גולן הרבה – לא מעט, הרבה – יותר טוב, מושקע, מולחן, מופק, להיטי ומרגש, מאשר כל עמית ארז, איטליז ויתר קיקיוניים שאיש לא שומע, וכנראה יש סיבה למה.
      שלומי סרנגה כנ"ל, אם תשווי לאריק ברמן הבלתי נסבל, או קרן פלס שעושה מוזיקה מיושנת ביותר.
      קומה אחת למטה, משה פרץ טוב יותר מרוני סופרסטאר, או נינט שהוציאה אלבום נורא. פשוט נורא.
      את עמיר בניון אני אפילו לא מכניס לרשימה הזו, כי מן הסתם עליו יש קוצנזוס שהוא מזרחי, אבל לא מזרחי.
      קיצר, היה מועיל אם תצייני איזה שהם מראי מקום. האמירה "איומה, נחותה, ירודה ומעליבה", שאת מצטטת מ"רענן" (חבר שלך כפי הנראה), היא כלום. אפס. סתם הכללה חלולה.

      אהבתי

      • קרן הגיב:

        מ ס כי מ ה.
        עם כל מילה של התגובה לריקי מ19:02.
        מחר ב"סדר יום" מוסיקה מזרחית, והרבה. האמת שיש גם ככה, אבל מחר, אקסטרה.
        מה הפריע לי בכתבה? שמזרחי זה זבל, וההשוואה תהיה תמיד לחווה/כספי/ שלום חנוך ושות. ולא לפלס/מסיקה/ ברמן ושות שמייצרים מוסיקה דלוחה עם מילים שפשוט אין לתאר.
        יש מזרחי זבל ויש לא מזרחי זבל, כמו בכל דבר. לא רוצים? לא צריך. ממילא כולנו צורכים היום מוסיקה באופן עצמאי ולא מוכתב. מורידים בעיקר.
        ולקבוע שכותב הכתבה מייצג את "רוב העם"? על מה זה בדיוק נשען?
        התחושה שלי שמישהו פה מרגיש מאוים וזו דרכו להתמודד עם המצב החדש.

        אהבתי

      • שפרה הגיב:

        צודק/ת לגמרי.

        אני בעד סרנגה ובניון. וגם מהאחרים לא מאוד סובלת.

        אגב, איפה ממקמים את קובי אפללו?
        בכל זאת, שם המשפחה מחייב!

        אהבתי

    • ריקי כ הגיב:

      בחייך, קרן, את מכירה היטב את טעמי, בעיני המוזיקה של פלס/ברמן גרועה רק קצת פחות מהזבל המזרחי. זה לא המדד שלי להשוואה. וכן, מה לעשות, עמית ארז טוב מכל כותב מילים מחפירות של הז'אנר שאגב מושמע בקולי קולות עכשיו מהשכנים למרבה הצער, גם אטליז והם אפילו לא לטעמי.
      יוצא לי לשמוע פה ושם ואני גם מכירה את אבות המזון של התחום בגלל אקס מיותר אחד שגם את מכירה. תת רמה. גם רעיה זה שיר שוביניסטי ונחות. הלחנים, ההפקה, מילא, המילים פשוט אשפה, ואין יוצא מהכלל לדעתי כאן. מה טוב ב"הגברים בוכים בלילה" וזה עוד העלית של התחום. מוזיקה שמייצגת את כל מה שאני מתעבת במקום הזה.

      אהבתי

      • קרן הגיב:

        תחשבי טוב אם היית כותבת בכזה תיעוב על פלס/ברמן ושות, ואם מישהו אי פעם היה מעז לבוז לפלס ולשאול אותה בהתחכמות האם אי פעם היא תכתוב שיר כמו "מחכים למשיח"? (שיר סתמי, אבל לא משנה)ריקי זו התנשאות. שלא לאמר גזענות. מה שרענן שקד כתב וביטא כלפי משה פרץ בפרט והז'אנר המזרחי בכלל מעולם לא הופנה כלפי הזבל שמיוצר במוסיקה הישראלית שלא בתוך הז'אנר הזה.
        למשל האלבום הבינוני עם המילים המחפירות של אחת, נינט טייב.
        ואישית אני מאוד מחבבת את עמית ארז, דווקא אותו כן, וגם את זוהר וסרנגה. ובטח את זהבה בן ואת דקלה. ובהזדמנות תקשיבי לאלבומה הראשון של אחת אהובה עוזרי, שהספיקה לשכוח על מוזיקה ואמת ורגש את מה ששלמה ארצי נניח, מעולם לא ידע.

        אהבתי

      • איל הגיב:

        מסכים לגמרי. אין שום צורך בטהרנות הפוליטית הזו כלפי המוזיקה המזרחית. אני מבין מדוע היא מהנה, יצא לי לשמוע (בעיקר אצל פרנס) מוזיקה שאינה לטעמי אבל היא מוצלחת (בעיקר יוונית).

        אבל המוזיקה המזרחית בארץ (לפחות הפופולרית) היא זבל בפס ייצור, מילים נחותות ממש, הפקה נוצצת לעתים אך מאחורה יש פופ מזרחי נחות.

        אהבתי

    • ח ל י הגיב:

      ריקי כ. זאת ריקי כהן נכון?
      —-

      V: כן, אם תלחצי על השם תגיעי לאתרה.

      אהבתי

    • ריקי כ הגיב:

      תגובה מאוחרת לקרן.
      לא קראתי את הראיון של שקד, אני חושבת שההתנשאות כלפי רוב המוזיקה המזרחית על המילים הנחותות והלחנים החנפנים והירודים, המכוונים ליצרים הכי נמוכים, מוצדקת. לדעתי שאלו את קרן פלס בראיונות קודמים שאלות הרבה יותר משפילות מהשאלה שציינת. את אהובה עוזרי שמעתי פה ושם ברדיו, נחמדה מאוד.

      אהבתי

      • רמונה הגיב:

        תהייה: למה אי אפשר לכתוב שהמוזיקה המזרחית הפופולרית היא תת רמה בלי שישר יקפוץ התורן יזעק "גזענות!".

        סליחה, אבל זו לא גזענות להיות בעל טעם מוזיקלי, ובכלל, כמה פעמים שראיתם מישהו שולף את הקלף האדום הזה זה באמת היה קשור לגזענות?

        מישהו מתבטא נגד החרדים! גזענות!
        נגד הימין! גזענות!
        נגד חצילים מטוגנים! גזענות!
        להתבלבל בין קובי פרץ למשה פרץ! גזענות!

        מה הפלא שאנחנו כבר אדישים לגזענות אמיתית אם הכל הכל גזענות?

        אז גם בעיני המוזיקה המזרחית הפופולרית היא תת רמה שמכוונת הכי נמוך שיש. תקראו לי גזענית מצידי עד שהאצבע המקלידה שלכם תכחיל. ואני לא צריכה לכתוב באותה נשימה שגם שאר המוזיקה העברית הפופולרית לא חביבה עלי כדי שחלילה לא אחשד בגזענות! מה עוד צריך לכתוב כדי לסבר את העין? שכמה מחברי הטובים שומעים מוזיקה מזרחית?

        * תפסיקו לשלוף את עמיר בניון ואהובה עוזרי כשפנים איכותים מהכובע, אף אחד הרי לא מכוון אליהם כשהוא מתלונן על רדידות הז'אנר. חשבתם בכלל אם הם בעצמם מוכנים לייצג את כל עם ה"תבלבלי אותו"? למה? כי הם במקרה ממוצא מזרחי? זו גזענות!

        * למרות שאני לא אוהבת את המוזיקה הישראלית הפופולרית ופלס ושות' עושים לי צרבת, עדיין הם ממוקמים בעיני כמה וכמה קומות מעל – בגלל ההשתדלות, בגלל הרצון ליצור משהו שבעינהם הוא טוב. זה שאני לא מתחברת זה דבר אחד, אבל אני לא מרגישה שהם מנסים למכור לי את המכנה המשותף הנמוך ביותר בכל שיר ושיר.

        * לא קראתי את המאמר של שקד. אני מחרימה את שקד מאז המאמר שלו שלנשים מגיע שיטרידו אותן מינית כי הן הולכות חשוף.

        * על נינט שהוזכרה כאן נורתה תחמושת כבדה לאחרונה בתקשורת, אני לא הייתי ממהרת להזכיר אותה כקונטרה לזמרי המוזיקה המזרחית הפופלרית המקופחים בע"מ.

        * ריקי כ – אני זוכרת אותך לטובה מפורום מוזיקה אלטרנטיבית בווי-נט… (-: (לפני כעשר שנים, לא?).

        אהבתי

  6. ani am הגיב:

    כתבה אחת מעצבנת ברדידותה, שהופיעה בכלכליסט:

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3368995,00.html

    האמריקאים מחפשים נוסחת קסם כללית ומסרבים להבין שנוסחאות דורשות התאמה לאנשים הפרטיים ואינן יכולות להיות כלליות.

    אהבתי

    • אפרת הגיב:

      בעיני דווקא כתבה מצוינת.
      בכלל מחבבת את סדרת השראה. בד"כ הכתבות שם על רמה.

      אהבתי

      • ani am הגיב:

        מה מצויין בכתבה?

        העובדה שארנרייך מתגלה כאמריקאית עצלנית? למה היא לא מוכנה לשאת באחריות שלה לאושר שלה? יש פער עצום בין מחשבה חיובית כאמרה לבין הפנמתו והפיכתו למושג מוחשי ביום יום. האם ארנרייך באמת חושבת שמשמעות החשיבה החיובית לי ולה היא זהה? ואם כן, על בסיס מה?

        לצורך הדוגמה, רופא העור שלי, נתן לי לבחור בין שלוש תרופות שונות לאותה בעיה. הוא הסביר לי מה היתרונות והחסרונות של כל תרופה והשאיר לי את הבחירה. מן הסתם, כל מטופל היה בוחר בתרופה שנראית כטובה ביותר עבורו. ארנרייך היתה מאשימה את הרופא בחוסר החלטיות, בחוסר מקצועיות ואלוהים יודע במה עוד. היא לא היתה מסוגלת להפעיל שיקול דעת מינימלי ולהחליט מה טוב עבורה. מבחינתה, הוא רופא ואמורות להיות לו תשובות. מבחינתו, הוא אדם שלמד רפואה ואדם יודע מה טוב עבורו, לא הוא, אלא המטופל.

        ארנרייך מבטאת בראיון הזה השקפה צרת מוחין, סוג של פקידות ישנה, כזו עם שפע של אבטלה סמויה. כמעט השקפה של יוצאי השלטון הקומוניסטי.

        הכתבה הזו רחוקה מלהיות תחת כותרת "השראה", אלא אם השראה היא שילוב של עצלנות עם טיפשות.

        אהבתי

    • עם אני הגיב:

      העם האמריקאי זה קולקציה של פסיכופטים,כל מה שהם כותבים , עושים,או אומרים זה נזק לעולם התרבותי.עם שחוסן אובמה ואופרה וינפרי הם האלילים שלו סופו כליה.

      אהבתי

    • ani am הגיב:

      מן הסתם זו לא היתה הכוונה שלי. הכוונה היתה למה שכתבתי. יש להם טלוויזיה לא רעה בכלל, אקדמיה מעולה ופוליטיקה מעניינת. שלא לדבר על שברמה האישית, בניגוד לצה"ל, הצבא האמריקאי מכשיר חוקרים בתחום הביטחון ולא מפחד להעלות לרשת מאמרים ומסמכים שהסיווג הביטחוני שלהם הורד וניתן להשתמש בהם לצורכי מחקר ביטחוני באקדמיה.

      אהבתי

  7. אדמומית החורש הגיב:

    מדוע גם היום אין התנצלות במעריב על הבזיון של הכתבה על איל פלד? הכניסו כתבת בחשאי לחדרו של חסר הישע וזו הכניסה כמה ציטוטים מופרכים בפיו. איפה אתם מעריב??

    אהבתי

  8. עטל הגיב:

    חסרה לי מילה שלך על מאמרו של בן דרור ימיני (בין השאר..) על "הארץ". NRG היום.

    אהבתי

  9. שני ?? הגיב:

    "חוץ מזה שני הכתבות נפתחות "


    V: כן, זוועת עולם. תיקנתי והחוורתי.

    אהבתי

  10. שפרה הגיב:

    קודם כל, תודה על שישיית השערים. בעניין דהמרקר וויק שנשאר בחוץ – שער מכוער להפליא (והכתבה עם שרי בלייר, לא כבר היתה אחת כזו ב"7 ימים" בביקור האחרון של הגברת בארץ?).

    ושנית, חבל שאין סיכוי לקרוא את סנדרסון ברשת. דווקא נשמע לי מעניין.

    למה תכנים של בלייזר עולים לרשת, ושל 7 לילות/ימים לא?

    אהבתי

    • ל-שפרה הגיב:

      ולמה שלא תוציאי כמה מעות ותקני עיתון?
      הרי הם צריכים גם להתפרנס כדי שיוכלו להוציא כסף על כתבה כמו הכתבה על סנדרסון.
      אלוהים, עד היכן מגיעה הקמצנות.

      אהבתי

    • מוני על בלייזר הגיב:

      התכנים של בלייזר עולים לרשת כי אחרת אף אחד לא יקרא אותם. זה בערך כמו התכנים של פלייבוי, הם היו מעולים (במיוחד הסיפורים הקצרים מתחום המד"ב) אבל אף אחד לא באמת קנה את המגזין בגללם.

      אהבתי

  11. זילברשץ בנאי הגיב:

    נו, רוזנבלום במוסף שישי של ישראל היום עדיין מזוויע, אבל השתפר קלות. כנראה שלעורך היה טיפה יותר זמן לשבת ולערוך לו את הטקסט למשהו קריא.
    ועדיין, למרות הטורים, עיתון רציני עד אימה. אין סיכוי שיהיה להם את האומץ הנורמלי לצאת עם איזה עמוד סאטירה מכאיב ומצחיק.
    חבל.

    ועוד משהו. מוסף הארץ הוא בגדר חובה השבת, ולו רק בשביל הכתבה המהממת על שרוטי מייקל ג'קסון. פשוט גדול.

    אהבתי

    • שי הגיב:

      עקב מה שנכתב על טורו הראשון ישר הלכתי לקרוא את העכשווי. מחולק לשני חלקים הראשון לא כוס התה שלי. החלק השני צפוי (אולי כי אני הייתי ילד – גבר כמוהו?) אבל מאד משעשע.

      אהבתי

  12. מק- לחת הגיב:

    "ויש לי עצה (אני מאוד טיפולית בימים האחרונים): שיתרחץ בלילה. העיקר שלא ייכנס להוצאות מיותרות בגלל התפקיד."
    V הגיע הזמן למשאל: מי מתקלח, כמה פעמים, (ביום , בשבוע)מי בבוקר, מי בערב, לפי מקום מגורים,גיל, וסוג עבודה…

    אהבתי

  13. בת התוכן הגיב:

    כתבה על הטיפול הפילוסופי הופיעה במוסף הארץ כבר לפני כמה שנים. מוזר שעכשיו הנושא הפציע מחדש במוספים האחרים, כאילו הוא חדש לגמרי.

    אהבתי

  14. קלאסטרון הגיב:

    "האין ביז סטון, ממייסדי טוויטר, דומה לפסיכיאטר אילן רבינוביץ"?
    בכלל לא,חוסן אובמה וינון מגל דווקא עבד.תמשיכי…

    אהבתי

  15. דפי קודיש וייכרט הגיב:

    הכתבה על נכדו של רודולף הס מרתקת. הפתיחה אמנם חלשה (השתפכויות אישיות של בק) אבל ההמשך מרתק, ובהחלט כתוב היטב.
    בעניין העומדים בפרץ – צר לי, אני עם רע"ש. מרבית המוסיקה הים תיכונית היום משופעת בטקסטים גיספניים נחותים ופשטנות מוסיקלית. ולא, אני לא משווה אותם לקרן פלס או לנינט. אני משווה אותם לחווה אלברשטיין או למתי כספי, או (מכיוון שרובם זמרים-מבצעים ולא מלחינים או כותבים) לנורית גלרון או אריק איינשטיין. צר לי, אלה הסטנדרטים שלי. לא רוצים – בלי טובות. בניון מעמיק יותר הן מוסיקלית הן טקסטואלית (אם כי רע"ש לא אוהב אותו) והוא אכן בקטגוריה אחרת.
    פרץ, אגב, שב ומבליח בכתבת כפילי ג'קסון בבזויה והמופלאה במוסף הארץ. אינטרטקסטואליות מופתית.

    אהבתי

    • אבי ס. הגיב:

      רבע תגובה לדפי: אחת – אריק איינשטיין דווקא כותב לא מעט (אני ואתה, סע לאט, שיר של אחרי מלחמה, יושב על הגדר, אוהב להיות בבית, עוף גוזל ועוד).
      הבעיה עם המוזיקה המזרחית (כלומר, של עדות המזרח. מה הסיפור עם הים תיכוני? למה שאנסונים ופלמנקו זה לא ים תיכוני?) היא שמדובר בסוג של פוסטים מולחנים: אז אמרתי לה, והיא עזבה אותי, ואתה תותח, ומה עשיתי לה, ולך הביתה. גם בין הווזווזים יש פה ושם 'שירים' כאלה, אבל יש גם ניסיונות לכתוב שירה של ממש.
      המוזיקה ועיבודי החאפלה הם לרוב לא הטעם שלי, אבל לגיספן יש כמה לחנים טובים (והרבה שלא) שהיו מקבלים כאן יחס שונה לו בוצעו ללא סלסולים על ידי זמרים 'מערביים' כמו אלה שהזכרת.
      וחווה אלברשטיין לטעמי מלחינה לא טובה (בניגוד לדעתי עליה כזמרת). עמיר בניון דווקא כן. גם יוסי בניון אמן גדול.

      אהבתי

  16. "טקסט" של משה פרץ הגיב:

    שוב לחבק חזק
    ושוב אותו מחנק
    ושוב אותן שתיקות
    עד שיאיר היום
    עד שימוג חלום
    אל תתאמצי לבכות
    מה שהיה היה…

    מה יש לומר, שירה צרופה. אפילו חרוז אחד נורמלי אין כאן. די מביש.

    אהבתי

    • אבי ס. הגיב:

      אמא, אמא
      את הינקת אותי
      את פינקת אותי
      את הבאת אותי
      אמא, אמא
      את פינקת אותי
      את הבאת אותי
      את
      אמא, איזו אמא
      יש לי אמא היא שלי
      איזו אמא, את האמא
      איזו אמא
      אמא שלי

      (כאן דווקא יש חרוזים מעולים, ובכל זאת… למזלו של א. איינשטיין, לא הבאתי את שיר האליפות שכתב להפועל ת"א. כדאי להיזהר מדוגמאות ספציפיות – הן עלולות לחזור ישר לפרצוף. הבעיה היא במכלול)

      אהבתי

      • איל הגיב:

        נו, שיר ילדים. גם כן דוגמא.

        אהבתי

      • רמונה הגיב:

        עוּגָה, עוּגָה, עוּגָה –
        בַּמַּעְגָּל נָחוּגָה;
        נִסְתּוֹבֵבָה כָּל הַיּוֹם
        עַד אֲשֶׁר נִמְצָא מָקוֹם.

        לָשֶׁבֶת, לָקוּם!
        לָשֶׁבֶת, לָקוּם!
        לָשֶׁבֶת, לָשֶׁבֶת,
        לָשֶׁבֶת כָּל הַיּוֹם…

        ועוד אומרים שפעם כתבו כאן שירה איכותית!

        אהבתי

    • ריקי כ הגיב:

      אכן טקסט. לא צריך להידרש לתאונות של אריק איינשטיין. יש כותבים נפלאים ומחוננים במוזיקה העברית של עכשיו, שמצילים אותנו מהכליה התרבותית שמביא הזמר המזרחי: רונה קינן, שלומי שבן, יהודית רביץ, דוד פרץ, יהלי סובול, יש לאן לברוח מההם.

      אהבתי

  17. אריאל הגיב:

    לא אוהב להכליל, אבל המוסיקה הסו קולד "מזרחית" (שאין לה שום קשר למזרח מלבד שמות המשפחה של מבצעיה), היא זבל צרוף.

    אהבתי

  18. אריאל הגיב:

    ואם בא לכם לשמוע קצת מוסיקה טובה, הנה הרכב מדהים ראיתי אתמול בהופעה-
    http://www.sonicbids.com/epk/epk.aspx?epk_id=206155

    אהבתי

  19. עודד הגיב:

    לגבי מוסף ישראל היום – אם מתעלמים מהעיצוב הזוועתי ומאי אלו מחלות ילדות שסביר שיפתרו עם הזמן, המוסף לא רע בכלל. בהחלט סוג של פייט ליומונים המתחרים. ואני לא קשור וכו'

    אהבתי

  20. nachum הגיב:

    “אולי בשבוע הבאה”one can see in the pic that isratod wrote it right!

    אהבתי

  21. אמת הגיב:

    נכון אני מסכים עם כל מילה

    אהבתי

  22. ריקי כ הגיב:

    אף אחד פה לא מתכוון לכתוב משהו על הטיפול הצהוב המזעזע בפרשת הסרן שלכאורה ניסה לאנוס אמש בנמל וארוסתו הפכה להיות אובייקט בעצמה? סיקור הבגדים הצמודים שלה בידיעות אחרונות, התמונה הבהחלט לא מטשטשת, הרמזים העבים שהיא בחורה נאה ומושכת, כביכול, זה קשור למקרה. מכינים לו אליבי או מה?
    ולמה חוקרים אותה אם תהיה חתונה ?
    למה פרסמו שיהיה עימות בין המותקפת לחשוד ואז התברר שלא הייתה כוונה כזו? האם יש תואר חריף יותר מ"מביש?"

    אהבתי

  23. יעל הגיב:

    איך אפשר לראות את הכתבה על משה פרץ? אין לי עיתון ורציתי לקרוא אותה. האם ישנו קישור לכתבה?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s