ימים אחרים

511cotarot

הכותרות
סוף סוף קצת נחת – לא רציחות, לא התקוטטויות בין משרדיות – רק גאווה לאומית והפרחים לצה"ל: הספינה (או האונייה, תלוי) פרנקופ, שהמכולות שעליה ובהן 500 טון אמל"ח עשו דרכן מאיראן (תוך חניות ביניים) ללבנון, נתפסה אתמול. הפרחים ליחידת יהל"ם של הנדסה קרבית, שלוחמיה חופו על ידי לוחמי הקומנדו הימי.
זהו, שכחנו את חיבתו של האלוף אלי מרום ללפ דאנס.
מי שהזכיר ומוחל וסולח לו זה ידיעות, שהביא את תחביביו האקזוטיים של צ'ייני לידיעת הציבור בחסות הכתב הפלילי הפורש (דאז) בוקי נאה.
כמה-כמה על הפרשה?
ישראל היום, מעריב, ידיעות – 7 עמודים כולל שער.
הארץ – כפולת 2-3 וידיעה מרכזית בשער.
הארץ הוא היחיד שממשיך לתחזק את ריב הפרקליט והשר כידיעה ראשית, ומביא את דברי נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, מאיר שמגר, שמגן על לדור.


אורי קציר על המכתב של הפרקליט לדור, הדיווח של בן כספית והסבב שעשה בעיתונים השונים.



הגיוס לטובת ימ"ר מרכז
אבי אשכנזי ונתיב נחמני (מעריב, המגזין), בכתבה מחבקת לימ"ר מרכז על הפיצוחים האחרונים: מרוז פיזאם ועד למש' אושרנקו. וכל זה למה? לקראת טקס היחידות המצטיינות של המשטרה. בשנה האחרונה הפסידה ימ"ר מרכז לימ"ר תל אביב. לא ניתן לזה לקרות שוב!


איפה גר ארקדי דוכין?
כדי לדעת את התשובה צריך לקרוא את העמוד האחורי של מעריב.
שכניו של דוכין מתלוננים על התוכי הצרחן שלו. יופי, אבל למה צריך לחשוף את כתובתו של דוכין?



לחם עבודה
כתב הנדל"ן של גלובס, אריאל רוזנברג, יהיה דובר משרד הבינוי והשיכון אריאל אטיאס.


קצה האצבעות
יהונתן גפן מנהל במדורו שבסופשבוע פינה הנקראת "5 דברים לפני ש…"
(לפני מה? לפני המוות? לפני סוף התיכון? לפני שאיבדת את בתולייך?)
למה אני שואלת? כי במדור היום מתארחת זוהר כהן, בת 14.
ומה הדבר הראשון שהיא רוצה לעשות לפני ש…?
"לשתות בקבוק יקר של יין – מאז שאני קטנה אבא שלי שותה יין ואוסף יינות. יש לו סטוקים אבל אף פעם לא שתיתי יין ממש יקר, זה נראה לי שווה ניסוי לפני ש…."
WTF , מר גפן/עורכיו?


סופשבוע: מרדכי חיימוביץ במסע לברלין 20 שנה אחרי נפילת החומה; גילויים חדשים בפרשת עדן נתן-זאדה (ליאת שלזינגר); שחזור פרשת פולנסקי (אל.איי טיימס).


רוגל אלפר כותב בהעיר טור מצוין על דניאלה פיק וקוונטין טרנטינו, על איך ייצאנו אותה להוליווד, ואיך עמישראל גאה, ועוד.
רק מה? הכותרת מבאסת.
כבר התברר שהפועל ז.י.ן מאוד חביב על אנשי העיר (ב-22 באוקטובר זיין יואב בורוביץ' את מכבי), ולכן הכותרת היא "מזדיינת איתו בשביל כולנו". לא יכול להיות שהפועל הזה הוא התיאור היחיד שאתם מכירים ליחסים בין אנשים, לא?


הילו גלזר בהעיר על המאבק של סלימאן א-שאפעי בחברת החדשות. שורה תחתונה: המפוטר לא ידע שפרסום הספר על גלעד שליט חותר תחת אושיות העסקתו.


VTV.
אברי גלעד מראיין הערב בתוכנית האירוח שלו את "העיתונאי השוודי, בשם כולנו", כך בפרומואים. אין לו שם, חבריה, הוא הרי אנטישמי, עוכר ישראל, ובכלל טינופת. "העיתונאי השוודי". אבריג כבר ינקום בו בשם כולנו.
דונלד בוסטרום, אגב.


ברשתתתת
בית המשפט המחוזי בפתח תקווה אסר על מפעילי הורדות ומוביזדוט להפיץ סרטים או לקשר אליהם, וחוייב לשלם פיצויים בסך 200 אלף שקלים והוצאות משפט.


מח' מנויים שלום
יש ימים בהם עלי לקום לפני שמגיעים העיתונים, כך שאני יכולה לעשות אמבוש ולבדוק מי הגיע הראשון ומי אחרון.
הרבה לפני כולם, חמש וחצי בערך: מעריב
שש בערך: ישראל היום והארץ
עשרה לשבע: ידיעות

את מי זה מעניין חוץ מאנשים מופרעים כמוני?


המבדוקת
זהו מאיר, זה לא אהרון
(הטעות היא לא של הכתב, תומר זרחין, אלא של עורכיו).
shamgar


איך קוראים לאח למחצה של אובמה?
נסנג'ו/נסג'ו – מעריב
נדסאנדג'והארץ



הלכו לעולמם
יעל לוטן, פעילת שלום ועיתונאית לשעבר.


פרופ' אמיר פנואלי, חתן פרס טיורינג ופרס ישראל בתחום מדעי המחשב.


התצלום לקום איל פו
מודה באשמה: לא חשבתי על זה בעת הצילומים, אבל אני, אישית (לא מדברת על שאר המרואיינות) לא הייתי צריכה להצטלם בבגדי ההפקה. חשבתי שבכותבי "הבגדים עלו אלפי שקלים", אני מביעה מחאה. מתברר שלא מספיק.
תגידו: לא, בבגדים אחרים מותר להצטלם, ובאלו של קום איל פו לא. האם לעשות תחקיר לפני שאני מסכימה להצטלם בבגדים מסוימים? כלומר פוקס כן (אממ, הבגדים לא נתפרים בסדנאות יזע בסין אן בעזה?), זארה לא (כי זה לא מותג ישראלי)? פריטים שמחירם לא עולה על 100 ש'? אולי 500? או שמא רק בגדי מעצבים צעירים בראשית דרכם? ואולי רק בגדים של סטודנטים לעיצוב מהפריפריה? או לסרב בכלל ללבוש בגדים שאינם שלי כדי לא ליחצן אותם, במודע או שלא (לפחות על כך שאין לי בדל טובת הנאה מכך, אני מקווה שיש הסכמה)? ואולי לברור אותם מתחנות האיסוף של ויצ"ו (רעיון מעולה להפקה)?


אין, ולא היה לי אף פעם דבר נגד ההפקות האלו. ככל שידיעתי מגעת (כלומר מניסיון אישי), ההפקות הן תמיד פריטים בהשאלה כנגד קרדיט, והכל כתוב שחור על גבי לבן, או להפך. אין פה שום מצג שווא או טשטוש העובדות.
גם צילום בלוקיישן מסוים נעשה לרוב תמורת קרדיט, על השימוש במקום.
כשלעצמי, הייתי צריכה לוותר על התצלום ולמצוא עם המערכת פיתרון אחר. מודה, לא חשבתי על כך מראש.

אגב, הראיון נערך לפני פרשת ברנע. כמה הצטערתי על כך בדיעבד.

vu

צילום: רויטל זילונקה, פורטלנד, אורגון


לפני פיזור
ממש אוהבים את רח' סומסום בגוגל.
google511

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שוטף פלוס 30, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

72 תגובות על ימים אחרים

  1. שדות חובה לנצח הגיב:

    "דניאל בוסטרום" לא אומר כלום לאף אחד.
    "העיתונאי השוודי" – אה, הוא. בקיצטר זה פרומו מתבקש ונכון.

    וההודאה שלך בחרטה על הצילום מעוררת כבוד וגם סימפטיה. אין לי דעה בנושא לכאן או לכאן, אבל על התבצרות מתגוננת בפינות דווקא יש לי. נחמד שלא הלכת לשם.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני אומרת שצריך היה להגיד "העיתונאי השוודי דונלד בוסטרום"

      אהבתי

      • שדות חובה לנצח הגיב:

        בשביל מה? לא מעניין. זה עיתונאי זר שנמצא כאן מסיבה אחת – היותו הכתב השוודי. אישית לא מזיז לי איך קוראים לו. סתם היה מסרבל את הפרומו.

        אהבתי

      • סקוויד הגיב:

        ומה עם הטבח השוודי?
        גם את השם שלו קשה לזכור – ואני בכלל לא בטוח שהוא הופיע ברחוב סומסום!

        אהבתי

      • יניבל1 הגיב:

        ואני אומר שלא צריך לתת כבוד מינמלי לאנטישמי שמעליל עלילות דם על יהודים
        גם אם בקהילת הבלוגרים יחשבו שאני מגניב . אה דבורית?

        אהבתי

    • יעל הגיב:

      אני פוטרת את אבריג מלדבר בשמי. רק זה חסר לי הפרצוף השדוף שלו מדבר בשמי. לא תודה!

      אהבתי

    • שאבי הגיב:

      זה שידור חי? לצערי אני לא יושב בישראל. הייתי נותן כליה קטנה לראות את אברי מראיין מישהו, כל אחד, אפילו חתול,
      באנגלית.

      אהבתי

      • נוצה סגולה הגיב:

        נדמה לי שלא – אפשר לראות כעת בYNET משהו מזה. לא נכנסתי אבל ראיתי שיש אפשרות מהעמוד הראשי.

        אהבתי

      • שולמית הגיב:

        זו אכן חוויה קשה לצפיה וכשזה באנגלית זה פשוט מיסר.
        טרחתי לראות את התוכנית כי רציתי להיווכח כיצד יישב את הסתירה בין הפרומו הלוחמני לבין דבריו בתוכניתו בגלי צה"ל. לקראת סוף התוכנית הוא הזכיר את הראיון שייערך באותו הערב
        ( גם זה פרומו?) ואמר שדבריו של השוודי לא צוטטו נכון.

        אהבתי

  2. ריקי כהן הגיב:

    אני רק הצטערתי שהבגדים כל כך לא יפים, ולא מחמיאים. גם אני מתעבת את הציבעות של קום איל פו שמטיפים לצדק חברתי ומוכרים בגדים במחירים כאלו, אבל אני לא קונה.

    אהבתי

    • לינוי הגיב:

      דבורית, יקירה, הריצו על הגב שלכן "הפקת אופנה", במסווה של ראיון. כולנו מצטלמות עם בגדים בהשאלה והחנויות מקבלות קרדיט קטן בצד התמונה, אבל הומאז' כזה, שבו כל המרואיינות מצטלמות בבגדים של אותה החברה, שגם זוכה לקרדיט מובלט, זה סיפור קצת אחר. מנסיוני ומנסיונן של אחרות, להבא, פשוט תשאלי לפני הצילומים מי מלביש/ה, מאפר/ת, מצלם/ת ומה בדיוק, וגבשי רשימת התניות. זה עובד,רוב הזמן. המפיקה של הגליון אולי תשנא אותך איזה עשר דקות, אבל היא הייתה נוהגת בדיוק כך לו הייתה במקומך.

      אהבתי

  3. עמיר הגיב:

    באזז-וורד של היום: פוליאתילן.

    אהבתי

  4. דוד הגיב:

    באשר לגפן
    מן הסתם זה 'לפני ש…' יגמר כל הפיאסקו הזה הנקרא מדינת ישראל וימות כליון על כולנו , כזה שאנו מחריבים במו ידינו…

    ומה רע במשאלת ילד לחדור לארון המשקאות האטום של אביו?
    לא דובר על השתכרות משותפת עם האב, רק על טעימה מיין יקר ואסור,
    דבורית, לא היו לך כילדה כאלו פנטזיות?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא, כתוב בפירוש: לשתות בקבוק יין יקר.
      ולא, לא היו לי פנטזיות כאלו בגיל 14, אבל מה זה קשור?
      אולי צריך להיזכר בהקשר, בו ילדים בגילה שותים היום לשוכרה, חלקם לא חוזרים הביתה אחרי ערב כזה?

      אהבתי

      • כנרת הגיב:

        בני תשחורת לא חוזרים הביתה, באופן שאליו את מתייחסת, לא אחרי בקבוק יין יקר.

        אם כבר, זה קורה אחרי אלכוהול זול מאוד, ולדעתי ממילא לא יין.

        אהבתי

      • ariela הגיב:

        די די די, אני בהחלט זוכרת את עצמנו בגיל הזה פושטים על ארון המשקאות של ההורים, ודולים משם ליקר דובדבנים דלוח.
        לא מכל דבר צריך להזדעזע, וגיל 14… היא לא בדיוק תינוקת עם חלב על השפתיים.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        כנרת, אני לא מבינה: בני 14 כשירים לשתות בקבוק יין יקר, שהשכרות בו נעימה יותר מוודקה זולה, ואז מה, הם לא עלולים למצוא את עצמם שחוטים בחורשה נידחת או להבדיל, מבלים בעל כורחם עם שניים או שלושה, או חמישה בנים מהכיתה במצב אופקי?
        אריאלה – אלכוהול, החומרים שבו, מזיקים לבני נוער. פיזית. כי הם נמצאים בתהליך ההתבגרות.
        ולא אזכיר שוב איבוד שליטה.
        יש הבדל בין מה שעשית בחשאי בבית הורייך, לבין פיאור המעשה הפלאי בעיתון סופשבוע, במדורו של הפופולרי מכל, בעיקר לאור הלך הרוח הציבורי וכל שקורה לילדים בגיל הזה.

        אהבתי

      • בנימין הגיב:

        את הטענה כלפי יהונתן גפן אני לא לגמרי מבין, במידה והילדה נשאלה בזו הלשון וענתה בזו הלשון אז כל רמיזה או משמעות בעלת אופי מיני בדבריה היא השלכה שלנו כקוראים. העורכים כמנהגם סובבים.

        הצורך בריגושים זולים ואובדן שליטה בגיל 14 הוא אכן בעייתי, אבל צריך להתמודד עם זה ולא להתעלם מהבעיה בתקווה שתיעלם.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        בנימין – אין פה שום עניין מיני (לא הכל זה מין בחיים, בכפוף לדעתו החולקת של העיר).
        ילדים בני 14 לא אמורים לשתות בקבוק יין.
        יש מלחמה ציבורית נגד אלכוהוליזם בקרב בני נוער. וגם אם הילדה אמרה את זה, כלומר אין על כך מחלוקת – לא מפרסמים.

        אהבתי

    • בנימין הגיב:

      (לפני מה? לפני המוות? לפני סוף התיכון? לפני שאיבדת את בתולייך?)
      בצירוף הבילוי במצב אופקי הכל מקרי לגמרי, כמובן.

      חלק ממלחמה ציבורית היא ההכרה בקיומה של בעיה. סביר שהטור של יהונתן גפן לא ממש אהוד על הקהל המחוצ'קן, אם כבר אז על הוריהם העייפים שצריכים תזכורת פה ושם.

      אהבתי

  5. בשורתה הגיב:

    מהנעשה בעירנו:
    האפולוגטיקה של טיים אאוט היום("שער בתוך שער", ע' 4), על בחירתם לעטוף את הגליון (למנויים בלבד) בעמוד שער נוסף ובו מיזם (פרסומי ככלות הכל) של MTV ואל-על (WTF??)היא דוחה. יאללה יאללה, כבר התרגלנו לזה שאפילו עמוד השער הוא לא קדוש (ע"ע הפרסומות על חצי העמוד הראשון בהארץ או שער עכבר העיר לפני כמה חודשים עם השמן קנולה או מה שזה לא היה), לנסות ולהסביר את זה זו הצטדקות נחותה במיוחד.
    – –
    ההברקה הגדולה בעיתוני היום היא של אנה פרנק במדור 'שדרות רוטשילד' בהעיר: "חשבתי הרבה על אופציית העלייה והבנתי שהשאלה היהודית היא בעצם השאלה 'אצלי או אצלך'". גדול.

    אהבתי

  6. למען הסר ספק – אברי גלעד לא מדבר בשמי!

    אני רוצה שזה יהיה ברור לכל אדם, ויצויין בפרומואים בכוכבית קטנה למטה.

    אהבתי

    • סקוויד הגיב:

      אכן, ה"כולנו" הזה הוא העדריות הישראלית במירעה.
      גם אותי הוא לא מייצג

      אהבתי

    • יניבל1 הגיב:

      כשאתה אומר שאברי גלעד לא מדבר בשמך בנושא הזה אתה בעצם אומר שאתה מאמין שישראל סוחרת באיברים של פלשטינאים(כי אני לא רואה דעה אחרת בדיון הזה) משמע אתה אידיוט מתלהם

      אהבתי

      • שולמית הגיב:

        הפרומו לתוכנית של אברי גלעד, כמו רב הפרומאים בערוץ 2 ( למשל, ב"אמא מחליפה" וב,משפחה חורגת") היתה שקרית ומטעה. כבר בבוקר יום ה' בתוכניתו בגלי צה"ל, כבר הזכרתי זאת) הוא אמר דברים שונים לחלוטין מאלה שנאמרו בפרומו.
        בכל מקרה,למרות שגם אני רואה בחומרה את מה שנכתב בעיתון השוודי, לא הייתי רוצה שאברי גלעד ידבר בשמי.איני אוהבת את אופן הצגת הדברים המטיפנית, צדקנית, מחסדת. אפילו הפסקתי לקנות המגה בשל התניה שלילית.
        הפער בין הטפותיו לבין התנהלותו ברורה.
        לדעתי אדם העושה פרסומות לא יכול לשדר בגלי צה"ל בתוכנית העוסקת בהבעת דעות.

        אהבתי

  7. סקוויד הגיב:

    אני אומר, תצטלמי עם הבגדים האישיים שלך. כמו שצריך להיות

    אהבתי

  8. סקוויד הגיב:

    הארץ, הבוקר, עמוד התרבות בסוף חלק א':
    1. התיאטרון היחיד בקריית שמונה בסכנת סגירה:
    בגוף הידיעה כתוב על מנחם עיני, שהקים את התיאטרון: "שלוש שנים לאחר מכן מתנפטר עיני"…
    חשבתי שהוא התפטר בגלל קשיי תקציב אבל אז נזכרתי שעיני כבר אינו עמנו. "מת-נפטר"… לא החליטו שם בהארץ מה אירע לו…
    2. הכותרת בקטע על הכתב א-שאפעי מכנה אותו א-שעפאי. בגוף הידיעה הוא כל הזמן א-שאפעי.
    3. הכותרת: במאי "מי הפליל את רוג'ר ראביט" החל לעבוד על סרט המשך".
    בגוף הידיעה המשמחת מסופר כי הסרט עוסק בבלש פרטי ש"יוצא לחקור את תעלומת מותו של ארנב מצויר".
    אם כבר, אז תעלומת הפללתו ברצח של הארנב – בדיוק כמו שכתוב בכותרת…
    רוג'ר לא מת בסרט, אלא ההיפך, חי כמו מלך עם ג'סיקה ראביט. הרוצח היה – זהירות, ספוילר – ג'אדג' דום, בגילומו הנפלא של כריס לויד. אחד הנרצחים היה אחיו של אדי, הבלש הפרטי (בוב הוסקינס)

    אהבתי

  9. סקוויד הגיב:

    ולסיום, בפינה זעירה בעמוד 10 בחדשות של הארץ, קצת מתחת למודעות האבל, מסופר כי "נסגר תיק החקירה נגד עמותה שנחשדה בסיוע למשתמטים מגיוס". הסיבה? היעדר ראיות וחוסר אשמה…
    היה כל כך שקוף… סתם עוד נסיון "דמוקרטי" לסתימת פיות.
    יאללה, אני זז – 'תראות בעוד כחודש וחצי, אם וכאשר

    אהבתי

  10. לילי ט הגיב:

    א. שמישהו יגיד לי מה קורה עם א-שפינוזה! האם למישהו יצא להיתקל בשם המשפחה הזה אי פעם? דבורית, כלשונאית ומילאית ציפיתי ממך לעשות כותרת עם השם הזה ולשלוח בו את מיטב רעיונות העוועים שלך.

    ב. שדות חובה לנצח- השם הכי מוצלח לטוקבקיסט אי פעם (אחרי חיים שמן). מי זה האולטרא-מבריק הזה?

    ג. את תיפגעי אם אומר לך שהרבה, הרבה, הרבה יותר הולם אותך קוקו? הקוקו הגבוה מימי 'המגרסה'?פנים אצילות וארוכות עם עצמות לחיים גבוהות צריכות להיאסף מעלה.

    אהבתי

    • שדות חובה לנצח הגיב:

      רוב תודות ושאלה קטנה:

      את באמת שואלת, לאור העובדה שבחרתי לי כינוי, מי אני?

      שמישהו ישלח לה תקנון של האינטרנט.

      אהבתי

    • גלילה יון פדר הגיב:

      לילי: אשפינוזה הוא גלגול של השם שפינוזה. נפוץ גם בקרב יהודים צרפתיים (טוב, לא ממש ממש נפוץ, אבל קיים). אפילו בספרו של רומן גארי 'עפיפונים' ישנה דמות יש יהודייה זקנה, מנהלת בית בושת ואשת מחתרת, בשם ז'ולי אשפינוזה

      אהבתי

      • דפי קודיש וייכרט הגיב:

        גי"פ – על פי רב השם מאויית "אספינוזה" ולא "אשפינוזה".

        אהבתי

      • לילי ט הגיב:

        תודה תודה על ההארות.
        ל"שדות חובה לנצח"- זה בסדר. מצידי תקרא לעצמך "שדות גולדברג" ו"שדות בית לחם", זכותי להתלהב משם מבריק.
        נ.ב. דבורית נראית לי עצבנית היום.

        אהבתי

  11. אבי ס. הגיב:

    א. במקום לצהול על תפיסת הספינה, אולי מישהו ינהל כאן דיון ענייני והגיוני על יעילות הפסקת האש שציפי לבני עדיין מתהדרת בה, ועל כל היללות על המלחמה בלבנון ולמה אנחנו כאלה לא מוסריים ולא נותנים לחיזבאללה לצבור אלפי טילים שיישלחו ממש בקרוב למקום מגורינו (התאפקתי מלכתוב בית הקפה עם האספרסו) בגוש דן.
    ב. בדקה זו שמעתי הקלטת רדיו ("למי שלא הספיק ברדיו") של מבזק גל"צ (דרור תורן) אתמול ב-11:30: "ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברח – אה, ברק – בירכו את צה"ל וכוחות הביטחון…" משומש, אבל עדיין קורע.

    אהבתי

  12. רז-ש הגיב:

    עמוד אחד לפני האחרון בהארץ ידיעה על כך שהממשלה שוקלת להעביר עובדים זרים ופליטים למחנות עבודה בכפייה, לא פחות!
    אם זה נכון מדובר בעילה להפיכה צבאית/אזרחית. אם זה נכון אז מדובר בכותרת ראשית לכל העיתון על כל העמוד הראשון באותיות גדולות. איך זה הגיע דוקא לעמוד אחד לפני אחרון ליד מודעות האבל?
    או שזו ידיעה שהגיעה מאוחר מאוד בערב וכבר לא היה להם כוח לשנות את העיתון. או שמישהו שם נרדם בשמירה. או שהידיעה לא בדיוק מבוססת. איך שלא יהיה זה חמור.

    אהבתי

    • כפייה? הגיב:

      אתה קראת מחנות עבודה בכ פ י ה?
      מחנות עבודה, מחנות פליטים , מה זה משנה השם? זה יהיה מחנה שבו יקבלו תנאי פליטים!(אבל הם כמובן לא פליטים) יעבדו יקבלו אוכל שינה… לא כסף! ככה שלא ישתלם לבוא לציון בכדי לעשות כסף ולחזור לאריתריה. אולי יקבלו גם כפייה.

      אהבתי

  13. z הגיב:

    בקשר לצילום בבגדי ההפקה – זה שטויות, חסר משמעות. מצדי שתצטלמי גם בבגדי ארמאני ופראדה. תמיד נשארת האופציה להצטרף לקמפיין המצולם של PETA נגד שימוש בפרוות.

    אהבתי

  14. כליל הגיב:

    נראה לי זניח באיזה בגדים את מצולמת (כל עוד מבחינתך הם נראים טוב – בהפקה הזו לדעתי בלבד הם לא הביאו בגדים מתאימים אבל זו רק דעתי) בכל מקרה מבחינתי שיתנו אחרי כן את הבגדים לדוגמניות הזמניות, כך שיצא למשתתפות משהו מהפרסום לחברה. אני בטוח שלא תחסכי את מקלדתך מהחברה הנ"ל אם וכאשר.

    אהבתי

  15. nachum הגיב:

    taklada–20 שנה אחרי נפילן החומה

    אהבתי

  16. דפי קודיש וייכרט הגיב:

    רק לי מפריע שגם הארץ וגם ידיעות (לא ראיתי מעריב) פרסמו את תמונת גופתו שותתת הדם של קלמנוביץ'? (ידיעות לפחות פיקסלו קצת את הפנים, הארץ גם זה לא).

    אהבתי

  17. בי הגיב:

    מה קשור עכשיו הלפדנס לצ'ייני

    אהבתי

  18. פאשניסטה הגיב:

    אין רעיון חרוש יותר מהפקה בבגדי ויצ"ו/יד שניה/שוק/סופר/אאוטפיט שלם עד 100 שקל (רק לפני שבועות ספורים ב"זמנים מודרניים"). ולא ששאלת: למרות שלא אתפס מתה בבדים של קום איל פו (אלרגית לאג'נדה), נראיתן בהם מצוין.

    אהבתי

  19. velvet הגיב:

    בן האופה – אל תנסה/י להגיב, כי כל תגובותיך יימחקו לאלתר.
    ותגיד/י תודה שאני לא תובעת אותך על מה שכתבת עכשיו. אנשים קצת יותר חכמים ממך שילמו על מילים פחותות מאלו הרבה כסף.

    כך שאני חוזרת ומודיעה לך: אף תגובה שלך לא תתפרסם יותר. לעולם.
    וכן, צרח/י עד מחר על צנזורה.
    נ.ב., אני חוזרת בי – גם כך אני לא מבטיחה שלא אתבע אותך.

    אהבתי

  20. ariela הגיב:

    כפרה עלייך, ז'ה בסדר, אוהבים אותך גם בבגדים כאלה. זה לא את, זה קום איל פו המגעילות עם האג'נדה מהתחת שלהן.

    חי, כתבתי תחת.

    אהבתי

  21. גי'ל מונרו הגיב:

    רק לפני ימים מספר גיליתי לתדהמתי כי אורי קציר- "אפלטון" הוא דובר רשות ניירות ערך זה לפחות עשור… שכרו של קציר זכה לכיכוב בשכר הדוברים הבכיכרים ביותר בשירות הציבורי -כ-36 אלף ש"ח לחודש כמדומני.
    מה אני אגיד לכם? אני אגיד לכם: מי שיש לו זמן לתחזק בלוג כזה לא עובד קשה בכלל במשרתו היומית ומכיוון שמדובר ברשות ציבורית כמו רשות ניירות ערך אני גם יודעת בדיןק כמה "קשה" עובדים שם, בפרט הדוברים..

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      איך לתדהמתך?
      הרי הזכרתי את העובדה הזו לטובת מי שלא יודעים, בפוסט הזה.
      http://blog.orange.co.il/velvetunderground/?p=1985

      לא רק זה – הדברים כתובים במפורש בבלוג שלו
      http://www.aplaton.co.il/about

      ולעיקר: מאיפה את יודעת כמה אורי עובד? לא, באמת, מאיפה? את עוקבת אחר שעותיו במשרד ומחוצה לו? יודעת מהם סדרי העדיפויות שלו בשעות הפנאי? מוכנה לעמוד מאחורי הדברים שלך?
      כי מה לעשות, אני מכירה את אורי, ואפילו יודעת קצת על העבודה שלו, והקשר בין המציאות לבין האמירה הבוטחת שלך – קלוש.

      אהבתי

      • גי'ל מונרו הגיב:

        36 אלף שקל למשרת דובר ברשות ניירות ערך???? תגידי לי את נורמלית?? זה מקובל עליך??????.
        יועצי השקעות עם שלוקחים אחריות על כסף של אנשים עם תארים, לימודים, קריעת תחת במבחני רישוי וכו' וכו' לא מתקרבים לחצי מזה אז תעשי לי טובה..
        מי שעובד שעות משרד סטנדרטיות של 8,30 -17.00 בשירות המדינה ואינו איש צבא בשירות ק'רבי , או אינו רופא או נושא באחריטות מדינית/ממונית וכד' לא זכאי לקבל את השכר הזה. נקודה. ועוד מה – דובר?????????? הוא מחרף נפש מול אופציטת הפוט ואופציות הקול או משהו כז?? הוא מציל את מדד המעו"ף כל יום מקריסה על ראשינו?? מה קורה פה??
        ואני עוד לא מדברת על כל שאר הדוברים הבכירים אלק,, אם את רוצה לדעת לאן הולך הכסף שלנו משלמי המיסים .. א זהנה לך תשובה. בינתיים יתבוססו מתחת לקו העוני 1.5 מיליון נפש.

        אהבתי

    • שולמית הגיב:

      אז 'אפלטון' שייך לממסד הפקידותי.
      בלוג מעניין אך כעת אקרא אותו אחרת. גם אקרא את הפוסטים כאן דקדקנות רבה יותר.אני מפספסת מידע.

      אהבתי

  22. גי'ל מונרו הגיב:

    דבורית כדאי לדייק: אריאל רוזנברג מגלובס מונה לתפקיד דובר משרד השיכון והבינוי הוא לא מונה לדובר של השר אטיאס. לשרים יש יועצי תקשורת משלהם..

    וכשיהיה לי כוח וזמן אכתוב פוסט על איך "נבחרים" הדוברים בהליך "שקןף/שיוויני/הגון" דרך נציבות המדינה.. זה כ"כ שקוף והגון שממש לא מצליחים לראות את עקרונות היסוד של חוק חובת המכרזים.

    וזה בלי קשר לכשרותו וכשירותו של רוזנברג שאיני יודעת עליה הרבה.( חוץ מזה שהוא כתב נדל"ן ומן הסתם/אולי/קיימת אפשרות סבירה שהוא עבד מול ועם השר אטיאס ומול ועם מנכ"ל משרד השיכון ומי שיושב בועדת הבוחנים הוא המנכ"ל..)

    אהבתי

  23. "את מי זה מעניין חוץ מאנשים מופרעים כמוני?"

    הסירי דאגה מליבך – אם רוב תושבי ארץ היהודים היו מופרעים כמוך כבר הייתי שם מזמן…

    הפרעות ושריטות מצויות בכל מוח אנושי – אבל אם הן אינן מזיקות, כמו "עדכון הגעת העיתונים" לפתח דלתך – וו דה הל קר?

    אהבתי

  24. ודרך אגב: הצילום של רויטל הוא מפורטלנד, אורגון? יש כמה וכמה פורטלנדים בארה"ב, כמו במיין למשל. באמריקה נהוג תמיד לציין את שם העיר והמדינה. ארץ גדולה, את יודעת

    אהבתי

  25. פונצ' בננה הגיב:

    בעמוד הראשי של אתר הארץ מופיעה הפניה לפוסט מתוך בלוגה של יעל פטר מ-קפה דה מארקר http://cafe.themarker.com/view.php?t=1304877. בתוך הפוסט עצמו מופיע לינק שמוביל לכתבה של פטר ב-nrg שמכילה את אותו תוכן בדיוק (רק מעט ערוך) http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/961/918.html מענייםם מה חושבים על זה ב-nrg. אני מניח שייתכן ויש לפטר אישור להעלות תכנים שלה לבלוג שלה (או שלפחות אין איסור מפורש), אבל היות והבלוג יושב באתר מתחרה – יש פה מצב מוזר למדי.

    אהבתי

  26. רויטל הגיב:

    כן, אורגון. אני עדיין מתרגלת לזה שיש ערים בעלות שם זהה בכמה מדינות. בפעם הבאה, כשאמצא מחתרת בעיר אחרת… (שמעתי שיש לא מעט מחתרות. גם באיידהו, רחמנא ליצלן)

    אהבתי

  27. ani am הגיב:

    לגבי התוכי של ארקדי דוכין. אבא שלי גר בבניין משותף ומגדל ארבעה תוכים. הם צורחים משעות הבוקר המאוד מאוד מוקדמות עד שהם הולכים לישון, שזה בעשר בלילה. השכנים למדו לחיות עם הרעש, יש אנשים שצופים בטלויזיה בקולי קולות, יש שכנים שצורחים אחד על השני ויש שכנים שאוהבים בעלי חיים שאינם דגי זהב.

    אהבתי

    • שולמית הגיב:

      לani am

      זה ממש דוחה

      אהבתי

    • ani am הגיב:

      מה דוחה? היו לו שכנים שבמשך 30 שנה רבו כל שבת. כל שבת הם העירו את כל הבניין ואף אחד לא העיר להם. ארבעה תוכים מרעישים קצת יותר, אם זה נורא מפריע, תמיד אפשר להוציא צו מבית משפט בנושא (דודה שלי גידלה ברווזים בחצר של הבניין בו היא גרה והשכנים הוציאו צו מבית משפט בשל הרעש).

      אהבתי

  28. בונד ג בונד הגיב:

    וואו! מה היה עם בן האופה? אפשר רמז?

    אהבתי

להגיב על דפי קודיש וייכרט לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s