ביקורת הביקורת של ביקורת הביקורת של ביקורת הביקורת של ב…….


globes3112

מימין: רותי דירקטור, אני, הילה אלפרט, תימורה לסינגר                                        צילומים: רמי זרנגר (במקור התצלום הרבה יותר מוצלח, אבל הוא מתפרס על פני כפולה, וזה המקסימום שיכולתי לעשות בסורק ביתי)

היה זה יום זיווני בנמל תל אביב. התקבצנו בקום איל פו ארבע מבקרות (צילום: רמי זרנגר הקדוש, איפור: אביטל והב האופנוענית), והצטלמנו לכתבה הזו, לגיליון הביקורת של ליידי גלובס. כל אחת לבושה בכמה אלפי שקלים. הבגדים נשארו בחנות, תודה.
זו הייתה הפעם הראשונה בה פגשתי את רותי דירקטור מבקרת האמנות ("את חייבת להמשיך לכתוב את הבלוג", ניג'סתי לה) ואת תימורה לסינגר, מבקרת המוזיקה. את הילה אלפרט, מבקרת המסעדות אני מכירה מחדשות, אלא שלא ראיתי אותה כמעט 20 שנה, ובכל זאת הזכירה לי: "פעם כתבת עלי משהו רע, אני כבר לא זוכרת מה". מה מה, הפצרתי בה, הילה לא זכרה, וגם אני לא. התנצלתי והילה אמרה שהכל בסדר.
בילינו כמה שעות בנמל, וזו התוצאה, סרוקה מהגיליון שיצא הערב.

חוץ מאיתנו, הארבע שנכחו בסשן, מרואיינות גם אריאנה מלמד, מבקרת הספרות, ודורין אטיאס, מבקרת האופנה.
בשער דנה ספקטור בראיון נרחב פוסט-מחוברות (חגי קראוס), שחלק נרחב ממנו מוקדש לביקורות שקיבלה ושהיא מקבלת, ולהתמודדות שלה איתן.

ואלו דבריי, בראיון לנורית רובין, שכתבה את הפרויקט כולו:


globes3113


globes31111


והשער עם ספקטור

dana
צילום: שי יחזקאל

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אני אני אני, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

71 תגובות על ביקורת הביקורת של ביקורת הביקורת של ביקורת הביקורת של ב…….

  1. z הגיב:

    אוהו, בסטייל אפעס.

    אהבתי

  2. עין הגיב:

    אכן, תמונות קשות

    אהבתי

  3. ש. הגיב:

    אז מה, ספקטור קיבלה ראיון אוהד אצל חבר ותיק? גם כן ביקורת.

    אהבתי

  4. בשורתה הגיב:

    זה ערב שני ברציפות שאת מפציצה הופעה. שאפו.
    (בהמתנה כוססת למחר).

    V: תודהתודה, אני חוששת שאאלץ לאכזב אותך היום.

    אהבתי

  5. אפי הגיב:

    יצאת חמודה, אך חוסר ניסיונך בלהצטלם מורגש. כמו כן, הבגדים קצת תלויים עלייך. אבל לא נורא.
    תימורה הזאת…חתיכת טיפוס. איך היא?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אולי התכוונת לומר "חוסר כשרונך בלהצטלם". מאחר שניסיון יש, ברוך השם.
      תימורה – פיה זכה.

      אהבתי

    • שולמית הגיב:

      הייתי מלבישה אותך בחולצה אחרת שהייתה מדגישה את דקות הגיזרה ולא מגשמת. נראה לי שמנסים למחות את הזכר לחימוקים הנשיים בהלבשה זו חוץ מאשר במקרה דנה ספקטור והמחרוזת שתקעו על החולצה לא ממש " עובדת.

      אני דווקא אהבתי את האופן שבו הצטלמת. את נראית נחמד מאד כאומרת
      " הינה זאת אני, בלא חכמות מיותרות"
      אני מקווה ששילמו לכם על דיגמון הבגדים שהרי זאת פירסומת לקום איל פו.

      אהבתי

      • 55 הגיב:

        כן, ברווור ששילמו להן. קצת פחות מלבר רפאלי לכל אחת, אבל עדיין הן יכולות להתבטל עכשיו איזה שנתיים.

        ואגב, ברור ששילמו. אבל לעיתון.

        אהבתי

  6. דוד הגיב:

    חסרה לך יד בצילום למעלה (חפשי בקפל)
    אבל מספיקה יד ימין להמשיך לכתוב ביקורת

    אי אפשר לקרוא את הצילום של הכתבה – זה מטשטש עיניים

    אהבתי

  7. טליה הגיב:

    מעליב ….עוסקות בשטויות… והבגדים לא נאים ,לא מחמיאים… שלא לדבר על המחירים המגוחכים שלהם …דבורית את נראית בת 50 שם ,לא חבל ? ודנה ,דנה הופכת פתטית מיום ליום …שמישהו יאמר לה שסקסית לא תהיה ,אין אודם או עקבים או ספר שיהפכו אישה שאין לה את זה לאחת שיש לה את זה והמאמצים,המאמצים … …הופכים את זה כבר לבדיחה …

    אהבתי

    • נכד הנחתום הגיב:

      בהחלט. מאוד לא מחמיא, בלשון המעטה. באמת התעסקות בשטויות. מי שלא סקסית גם לא תהיה סקסית. בגדים יקרים, איפור, שיער, עקבים וכל שאר האקססוריז הם דברים מיותרים ואנטי-פמיניסטיים.
      חבל

      אהבתי

  8. איילת הגיב:

    שאפו, שאפו, מי איפר??? אולי תוסיפי לינק לסרט??? סתם ככה שיהיה גם וידיאו(-:

    אהבתי

  9. רז-ש הגיב:

    [יפה שכל מה שיש כאן לכולם להעיר זה על הצילום ועל איך שאת ניראית (מצוין אגב).]
    אני לא מכיר את המגזין הזה של גלובס על נשים, אבל גם לדמרקר יש משהו דומה. מעניין איך בעיתונות הכלכלית מקימים מגיזים נפרדים על נשים. שמטרתם בדרך כלל להראות איזה יופי נשים כן מצליחות בעסקים או בשוק (בניגוד למה שמצפים מי…?). לא ברור לי למה כתבות דוגמאת זו לא יכולות להופיע סתם ככה ביום חול במגזין שבועי רגיל.  

    אהבתי

    • שי הגיב:

      בסוציולוגית זה נקרא "הדרה". זו צורה אובר-מתוחכמת לתחום את הנשים למקומן הוא-הוא. פעם זה היה בגיטאות בסגנון "לאשה", היום עם המודעות הגוברת זה מתעדן והופך לגיטאות בסגנון "נשים שמנהלות מצוין, אבל בוא נאפר אותן, נלביש אותן, ונדחוף איזה מתכון טוב לאוכל של ילדים לאמהות עובדות".

      אהבתי

      • שולמית הגיב:

        לשי
        באמת, לאחר שעסקתי בבגדים, במחשבה שניה, אני תוהה כיצד זה כשמראיינים נשים כותבות, במקרה זה עוסקות בביקורת, מוצאים לנכון להשתמש בהן כמפרסמות בגדים.
        אני כל כך אוהבת בגדים עד שלא עלה דבר זה על דעתי.

        אהבתי

  10. Black Cat הגיב:

    אלפי שקלים???
    הבגדים שווים אלפי שקלים??? הבגדים האלה?? אין פלא שהם צריכים אתכן כדי למכור אותם. גם כך הם די מכוערים.

    אהבתי

    • 55 הגיב:

      קום אול פו זה הפיקציה הכי גדולה שיש, שכמובן מעודדת על ידי העיתונות בסוג של עיוורון.
      בגדים יקרים, כעורים מאוד, ללא סטייל, ויעידו הצילומים מעוררי המבוכה.

      אהבתי

  11. נקודה קום il הגיב:

    מבקרות? הייתי מת שיבואו לבקר…כ ו ל ם !!!

    אהבתי

  12. מהצד הגיב:

    דווקא הצלחתי לקרוא (עם משקפיים), ויש לי משהו להעיר.
    תפקיד הביקורת הוא קודם כל להיות, להתקיים. ההשפעה, שאת טוענת שאין לך (ואחר כך מביאה דוגמה הפוכה, של עורך בכיר אחוז אימה שמנסה לבטל את קיומך)היא בעצם הקיום. זה לא ברמה של 1 ל-1 או של נזיפות, שבעקבותיהן הנזופים ממהרים לתקן את דרכם ולהתנצל, אלא בעצם הידיעה שיש עין חדה, חפה מאינטרסים בתוך התחום המבוקר, שצופה בנעשה מן הצד ומצביעה (יש לה גם אצבע) על מחדלים (שלילי), כמו גם על הברקות (חיובי) וכיוונים ומגמות (נייטרלי, נגיד).
    בתוך המושג ביקורת כלולים הערכים של יושר, נקיון כפיים והגינות, וחייב להיות ידע נרחב בתחום שאותו מבקרים.

    כל אלה ועוד הן הסיבות לכך שהבלוג שלך מוצלח ומצליח, ואף חשוב.
    עכשיו השאלה היא מה עושים עם זה הקוראים.
    כמי שחטפה כמה וכמה ביקורות (לא בתחום שאת עוסקת בו) אני רוצה להגיד שלמדתי מהן הרבה – לפעמים רק על המבקר, אבל לרוב גם על עצמי ועל יצירתי – בעיקר כאשר הביקורת היתה מקצועית ומנומקת, ולא התפרצות רגשית של חובבן/ית.
    לבגדים לא אתייחס. את נראית אחלה, אבל העסק שמוכר אותם מעורר אצלי התנגדות קשה, וזה נושא אחר.

    אהבתי

  13. ל"מהצד" הגיב:

    כתבת נורא יפה

    אהבתי

  14. מיא עשת הגיב:

    אוי דבורית, את נראית חמודה כרגיל – וגם כמו בתן של המשתתפות האחרות, אם מותר לי לומר זאת – אבל הבגדים הרגילים שלך כה יותר מתאימים לך! קום איל פו הוא הבוטיק אולי הכי שנוא עליי – כל כך הרבה יומרה ופלצנות וכסף – ובסוף אף טיפה של סקסיות, נשיות, ספורטיביות, חינניות וכלום! רק דודתיות מעאפנה. אני אוהבת את הלוק הנערי-ספורטיבי-יוגי-נמרץ שלך ברגיל, אבל אפילו קום איל-פויה (זכויות לארז עמירן) לא יקלקלו אותך.

    אהבתי

  15. מיא עשת הגיב:

    ועל הביקורות – נשים דעתניות זה ממש פויה גם. גברים לא מתחברים אליהן, ואת צודקת לגמרי. עדיף לזרום ולהיות מאמיות. אני באמת משתדלת.

    אהבתי

    • נכד הנחתום הגיב:

      מת על נשים דעתניות. מתחבר אליהן לגמרי. רק שלא יתלבשו ויתאפרו גרוע. חוסר טעם זו בעיה ישראלית חמורה ואופיינית

      אהבתי

    • שי הגיב:

      אני מת על נשים דעתניות ועצמאיות (אפילו יש אחת ממש כזו שמאפשרת לי לגור איתה ועם ביתנו המשותפת).

      עם זאת, בניגוד לדבורית ותימורה המוכשרות, הגברת המכובדת (?) אלפרט היא להגנית רחוב מזן שזכה למקום נרחב לשטוח את להגיו בעיתונות המודפסת והמשודרת. לחלוטין בלי סיבה. היא משתחלת לכל מקום על תקן "מבינה בכל", דוגמנות, אוכל, תרבות – יו ניים איט – היא המומחית פור איט.

      מאוס מאוס מאוס. לא מאפשר למומחים האמיתיים (שאינם רחבי חיוך ותחמודת הפנים כמו הילה אלפרט) להשתחל ולהתבטא.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        מה?! לא שתמיד אני מת על הבחירות של אלפרט אבל היא כותבת חד פעמית ומבינה ענקית בתחומה. אין לי מושג על מה או למה אתה מתבטא אבל אני מציע לך לקרוא את הטור של בישראל היום. זו זכות גדולה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני חייבת לומר, שי, שאין לי מושג על מה מתבססים דבריך, אבל מדובר במבקרת מסעדות ומזון לכל דבר ועניין.

        אהבתי

      • שי הגיב:

        לאורן ול-V, אני כותב על סמך חויות הקריאה והצפיה שלי בהילה אלפרט מזה שנים. כמו כל מבקר, אני בעצמי מסתמך על דעתי, ותו לא.

        דעתי היא שהילה אלפרט היא מגדולות החובבניות, ומלבד כשרון ניסוח (מסוים) וכשרון התחבבות על עורכים בתעשייה, היא לחלוטין לא מצליחה להרשים אותי מבחינת התכנים שהיא מפיקה.

        לא כל אדם שיודע להתנסח ולהקליד, ראוי שייקרא מבקר או מומחה לתחום מאן דהוא.

        אהבתי

      • טליה הגיב:

        נקלעתי לכל הדיון שלכם לגמרי במקרה. דבורית, את דווקא לבושה מצויין בעיניי. אחלה צילום. מדהים איך כולם נדחפים למלתחה שלך. את אלפרט פגשתי פעמיים בחיים שלי. המליצה לי בשתיהן. בפעם הראשונה היה זה לאן ללכת ובשניה היה זה מה ואיך לבשל. האישה הזו מעצבנת רק בזה שהיא יודעת על מה היא מדברת. אתה משתלח על פרש. באוכל היא מבינה גדולה! ענקית! מאמינה לה יותר מכל מלהגת/ת אחר/ת.

        אהבתי

  16. בונד ג בונד הגיב:

    אהבתי!

    חוץ מ – "אנשי התקשורת מבחינתי הם לא קולגות, כי אני לא רוצה יותר לכתוב או לערוך בשום כלי תקשורת."

    בעיני, בלוג הוא כלי תקשורת (מסוג חדש) לכל דבר ועניין. גם אם בלוגרים טרם קיבלו תעודת עיתונאי.

    אהבתי

  17. בן האופה הגיב:

    שתי הערות:
    כמה קל לרדת על כל עיתונאי ששכח לכתוב ו' מתאימה ולדרוש התפטרות מהירה של עורך כזה או אחר וכמה קל עוד יותר להפוך ליחצנית של חברת ביגוד מביכה שבגדיה באיכות די ירודה אבל מחיריה בשמים. אף עיתונאית סבירה לא הייתי מעזה להיות פרסומת לדבר הזה. ואחר כך תמשיכי להטיף לכל מה שזז. מביך. מביך. מביך.
    ובאשר לראיון בעצמו: שוב פעם ועוד פעם ושוב פעם מעריב ומעריב ומעריב. טוב שיש עיתונים אחרים מוצלחים, אחרת על מה היית כותבת? מביך. מביך. מביך.

    אהבתי

    • נכד הסורגת הגיב:

      אכן מביך מביך מביך, זה הסיכום הראוי.
      יש כמובן גם את העניין של חשיפת יתר בפרק זמן קצר מדי, שמוזיל ושוחק את המרואיינת.
      ואגב, השאלה "הבנת?" ששאלת בראיון את ירון דקל, היא יציר לשוני נחות.
      הבנת?

      אהבתי

    • שוב דני הגיב:

      טוב נו את זה סיכמנו מזמן – לדבורית יש חשבון עם מעריב ושום דבר לא יעצור. כולל לא שטויות מביכות.
      אגב מאוד יפה איך את משכנעת את עצמך שה"מתקפה" ההיא היתה בגלל יהודה שרוני או מעריב. אנשים הגיבו לרדיפת הכבוד שלך, להתעקשות לזלזל, להיות תמיד "צודקת" גם כשברור שאת טועה. שום קשר למעריב, צאי מזה

      אהבתי

  18. תמר הגיב:

    אוי ואבוי . איך נהיתה פה השתלחות בקום איל פו.

    אני רק אומר – יצאת מקסים בתמונות, אולי עדיף סטיילינג אחר אבל זה לא היה לבחירתכם, גם הילה מהממת (אבל אני משוחדת לגביה שנים).
    לגופו של ענין כתבה על נשים מבקרות הגם שהיא בעיתון נישה מענית אותי כאשה ואני חושבת שאת כמו יתר המבקרות ראויות לכל שבח.
    כל הכבוד.

    אהבתי

  19. טל אלכסנדרוביץ שגב הגיב:

    ראיתי אתמול. אחלה
    V: תודה, טל

    אהבתי

  20. עמיר הגיב:

    חבל שהסכמת להשתתף בדבר הזה.
    ראשית, כי לא ברור מה הקשר בין דבורית שרגל (או רותי דירקטור או תימורה לסינגר) לחנות בגדים קום איל פו(קס) או כל חנות אחרת שמוכרת בגדים, מחשבים ניידים או מלפפונים.
    ושנית, וזה ספציפית לגבייך, בפעם הבאה שתכתבי משהו רע על "גלובס" יקפצו הטרולים ההם ויזכירו לך את הכתבה הזו, ובפעם הבאה שתכתבי משהו טוב על גלובס יקפצו הטרולים האחרים ויזכירו לך את הכתבה הזו.
    והאמת? גם אלה וגם הם לא לגמרי טועים.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אין שום קשר ביני לבין קום איל פו. לא ביני ולא בין שאר המצטלמות.

      קודם נולדה הכתבה, קודם רואיינתי על עיסוקי, ואז נקבע הצילום בלוקיישן ההוא.

      קום איל פו, או כל חנות בגדים אחרת לא מעניינת אותי, אין לי שום יחס, קשר או מחויבות אליה.

      מדברייך עולה שאסור לי להתראיין לשום כלי תקשורת, כי אחר כך אסור יהיה לי לכתוב עליו כלום מטוב ועוד רע.

      השבוע התראיינתי למה קורה, לתוכנית של ירון דקל, והתפרסמה הכתבה של גלובס. מה ההבדל בין אלו לאלו?

      זאת ועוד: זו לא הפעם הראשונה שאני מתראיינת לגלובס (או לליידי). אני מתראיינת לכל אדם שרוצה ממני משהו, פעמים רבות אני מצטערת, אבל אין אפליה בין הגופים.

      אהבתי

      • ariela הגיב:

        🙂 מתישהו אני אראיין אותך לאנשהו, ולא אכריח אותך ללבוש בגדים של קום איל פות (TM לא שלי, לצערי)

        V: אל תתחייבי. מי יודע במה תלבישי אותי

        אהבתי

  21. עמיר הגיב:

    קודם כל, אני יודע שאין קשר בינך לבין הבגדים המשונים האלה. את יותר יפה (1) בשדרה על אופניים, עם בגדים של אנשים רגילים.
    דבר נוסף, גם כשאת מתראיינת אצל ירון דקל אני משער שהוא לא מלביש אותך בבגדים יקרים ומחבר אותך לגוף מסחרי ומנסה עליך טכניקות יח"צניות זולות של "יפה על חשבוננו" – בפרט שאת לא צריכה, את יפה על-חשבון הטבע (2). זה אולי בסדר (בעצם לא) למבקרי מוסיקה או אוכל, נניח, אבל עוד פחות למבקרת התקשורת.
    לבסוף, מעצבן אותי לראות מילים כמו לוקיישן, לוק, מהממת וסטיילינג בבלוג על ביקורת התקשורת (ובתגובות לו), אבל זאת כבר בעיה שלי.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      תודה תודה.
      בהחלט יש מצב שלא חשבתי עד הסוף מה המשמעות של ללבוש בגדים לא לי, פשוט כי לא הייתה לזה שום משמעות בעיני. האמת, אלמלא הייתי כותבת את זה, לא היית יודע שכולנו הולבשנו, לא?
      ירון דקל לא מכריח אותי להתלבש כי הוא לא רואה אותי.

      סטיילינג ועיצוב כשמצלמים אנשים (גברים ונשים) למגזינים זה עניין יומיומי.

      ייתכן שהייתי צריכה לחשוב על כך מראש.
      אם כי נראה לי שהרעיון שיצלמו אותי בשדרה על האופניים כנראה לא היה עובר.
      מה גם שעכשיו אני בכלל רכובה על כלי משחית אחרים.

      אהבתי

      • אורית הגיב:

        כקוראת מתמידה ששתקה עד היום, גם אני בין המאוכזבים מכך שקשרת בין שמך לבין קום איל פו. על לידי גלובס אני עוד יכולה לסלוח (וגם זה לא בא לי בקלות…). הנקודה אינה "ללבוש בגדים לא לי", אלא "ללבוש בגדים של קום איל פו", ובכך להשתתף למעשה בקידום של מותג סגנון החיים הבלתי נסבל ביותר ביקום.

        אהבתי

      • שי הגיב:

        אפשר לחשוב באופן פילוסופי על הנטיה של עיתונים להלביש מרואיינים לצורך צילומים. אני מציע להשהות לרגע את המשמעות הכלכלית של תחיבת שת"פ עם מותג כזה או אחר לצילום מסובסד; הרי כל הרעיון של הלבשה מחדש של מרואיין מגלמת ניסיון לשוות לו מראה "נכון", "ראוי", "איכותי". כאילו המסר הוא – "המרואיין/ת מגיעים מהבית בלתי מלובשים כראוי, אנחנו נלמד אותם דרך סטייל מהי". מעניין אם הטקסט הוא של המרואיין, או שגם שם התקשורת תעצב מחדש את הנאראטיב.

        למעשה, כבר היום ישנו טרנד מרתק של כלי שידור לתקן שגיאות דקדוק והגייה של דוברים באמצעות הכתוביות. יש לכך משמעות סוציולוגית ופילוסופית מעניינים מאוד. מה בשלב הבא? תיקון של רעיונות? של דיעות?

        זו לא היתה ביקורת, אלא רק אובזרבציה פרטית מתוך העמדה האקדמית.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        שי – זה ממש לא נכון. צלם רוצה לעצב פריים מסוים. ואם יש לך כמה מצולמים, שיש קו מקשר ביניהם, אתה רוצה להראות את זה בדרך מסוימת.
        לא קשור להפקה הזאת – כל צלם בוחר לעצב את האובייקט שלו בדרך זו או אחרת. זה לא צילום לתעודת זהות.
        ולא, לרגע לא חשתי שמעצבים אותי מחדש. התחפשתי לצורך התצלום, בדיוק כמו שהייתי עושה לו הייתי משחקת בסרט, ופשטתי את הבגדים, שלא הותירו עלי חותם.
        בדיוק כמוש שיש מלביש/ה בקולנוע ובתיאטרון, ככה יש גם בצילומי סטילס.
        באשר לתיקון העברית של מרואיינים, כן, זה מה שמקובל, לדבר עברית תקנית. ואם זה רק בכתוביות, כי מדובר במרואיינים שאינם כתבים או מגישים, זה בהחלט מה שצריך לעשות.

        אהבתי

      • שי הגיב:

        בתור אדם עם השקפה ביקורתית (את ואני, בעצם) אני מאוכזב מהגישה הצרה שלך. צריך להבדיל בין ההתרצות הפורמליות ובין הזרמים הסמויים.

        העובדה שכמעט כל מי שמגיע למגזינים השונים להצטלם, מולבש מחדש. זה סוג של מישטור ומישמוע אופנתי – ומכאן גם תרבותי.

        כולם מתלבשים לפי מה שמחליטה התקשורת, ומדברים כמו "שצריך". אני חסיד גדול של עברית תקנית, אבל אני לא רוצה שעורכי כתוביות יטשטשו את העילגות הקיימת בקרב תושבי הארץ. כמו שאמרתי, היום זה שגיאות כתיב ומחר יתקנו דיעות "לא נכונות".

        המדרון תלול וחלקלק, ואת משתפת פעולה עם הסכנה הזו, לטעמי.

        אהבתי

  22. velvet הגיב:

    לאורית – כמו שכתבתי, זה לא שהבחירה הייתה בידי (כן, יכולתי לסרב). מדובר בהפקה מערכתית.
    כמו שאמרתי, לא חשבתי על כך מספיק.

    אהבתי

  23. עמיר הגיב:

    תגידי, איזה מין טיעון זה "אלמלא הייתי כותבת את זה" וכו'? מה זאת אומרת "הולבשנו"? איזו פאסיביות מוזרה. היית שותפה למשהו יח"צני לא מוסווה (וגם לא יפה) במיוחד, אז אני שמח שלפחות סיפרת את זה. ואני לא מבין איך "אין לזה שום משמעות" בעינייך – הרי כתבת כל-כך הרבה נגד יח"צנות בעיתונות ו"תוכן שיווקי" (מת על הביטוי הזה!), והנה את חלק מזה.

    אבל זה מחזיר אותי למה שכתבתי בהתחלה – נראה לי שבפעם הבאה יהיה לך לא-נוח לכתוב על גלובס, או על "תוכן שיווקי" בתקשורת
    . או לפחות, לי לא יהיה נוח לקרוא.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      כך מתנהלות הפקות צילומים במגזינים ובטלוויזיה: המצולמים מולבשים בבגדים שונים ומשונים, כי אין דרך אחרת לעצב צילום. אין בזה שום דבר מטושטש או מוסווה: ליד כל תצלום נכתבים קרדיטים – מהיכן לקוחים הפריטים. אתה מוזמן לבדוק.
      ובאופן כללי, אני לא רואה ואף פעם לא ראיתי בכך פסול. לא אלאה אותך בקורות ההפקה, זה לא מעניין איך הגענו לכאן. סופו של דבר – זו התוצאה. וכן, אתה מגיע לסט צילומים, ויש בו כללים מסוימים.
      נכון, לא חשבתי על ההשלכות של זה לגבי, אישית. כבר אמרתי את זה שלוש פעמים, אני לא חושבת שאגיד את זה פעם נוספת.
      וכמו שלא הפריע לי לכתוב על גלובס כלום אחרי הראיון הזה
      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000348462
      כך לא יפריע לי לכתוב בעתיד.
      ואם לך תהיה בעיה לקרוא – אני מצטערת מאוד.

      אהבתי

  24. איתן הגיב:

    אני חושב שפוספסה פה נקודה. ביקורת, בעיניי, היא לא נסיון להשפיע על קהל. ביקורת היא קודם כל ניהול דיון.
    "סינמסקופ", לצורך העניין, הוא הסלון הוירטואלי של יאירוה, שבו באים להתארח על מנת לדסקס ענייני קולנוע. ו"וולווט אנדרגראונד" הוא הסלון הוירטואלי של דבורית שרגל, אליו באים לדסקס ענייני תקשורת. וכמו בכל מפגש חברים, עולות ביקורות, הסכמות ואי הסכמות – ובעצם, מתנהל דיון. זהו תפקיד המבקר(ת) בעיניי – להעלות על פני השטח (המודפס/הוירטואלי) נושאים לדיון (ועדיף שהמבקר יתמצא בנושא שהוא מתעסק בו. הדיון יהיה יותר אינטלגנטי כך). אז זה לא ממש משנה אם ביקורת קטלנית על סרט של מנחם גולן לא גרעה מהצלחתו. לא מדובר על השפעת הביקורת (למרות שיחסי גומלין בין מבוקרים למבקרים מעניינים בפני עצמם. הם השלב השני של הדיון).
    וכן, מסכים איתך – אין מספיק מבקרות נשים. ואפשר להיות דעתנית ואסרטיבית – ועדיין למצוא חן.

    ואני לא מבין גדול באופנה, אבל לטעמי השיער שלך אחלה. הבגדים פחות.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מזתומרת לא מדובר על השפעת הביקורת? ודאי שמדובר. המראיינת שאלה אותי שאלות, ועניתי לה. כן, ביקורת היא לא רק כדי לבקר. היא כדי שדברים ישנו. כך אני רואה ביקורת.
      באשר לשיער, תודה.

      אהבתי

  25. עדי הגיב:

    שתי הערות:
    1. האובססיה שלך עם מעריב פשוט לא סבירה. קטע קצר, שואלים אותך על ביקורת -ואת מתעסקת רק במעריב. פתאטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט

    2. תפקיד המבקר הוא לבקר. לא לעסוק בהגהות, לא לעסוק בפסיקים נשכחים – והככי לא להתעסק כל היום בעצמה בתמונותיה, בהופעותיה השונות והמוזרות לעיתים בתקשרות. פתאט 2

    אהבתי

    • אז גם לך מפריע הגיב:

      מינון ועיסוק היתר של דבורית בעצמה ובהופעותיה בכלי התקשורת המימסדיים והמיושנים?
      לתומי חשבתי שאני במיעוט.
      קופי פאסט: פתאטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט

      אהבתי

  26. עדי הגיב:

    ושמתי לך כ מיותרת בהככי כדי שיהיה לך מה להגיב

    אהבתי

  27. נעמה הגיב:

    אני חושבת שדבורית המבקרת היתה אומרת משהו על תמונת השער של הליידי גלובס, שהיא מאד בעייתית מבחינת הצגתה את דמות האשה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא כל כך ברור לי. כמו כן אין לי מושג מהי "דמות האישה" באופן כללי.
      אבל בבקשה, את יכולה לבקר את התצלום – אני שומעת.

      אהבתי

      • נעמה הגיב:

        תמונת שער המפנה לכתבה אודות מבקרות וביקורת, מציגה אשה בתנוחה פתיינית. להיות אובייקט מין נשאר כנראה תפקידה של האשה גם כשהיא מבקרת.

        אהבתי

  28. דורית אברמוביץ' הגיב:

    אני מצטערת, אך לא מופתעת, מתגובות סקסיסטיות שהיו לבלוג- למשל אלה שטענו שבגדי קום איל פו לא מבליטים מספיק חמוקיים או שבגדי קום איל פו לא סקסיים מספיק וכן הלאה. איך נאמר- מה שסקסי עבור אלו שכתבו תגובות כאלה הוא בטוח לא סקסי בשבילי וההיפך. ואם בגדים שמנכיחים יופיין של נשים אמיתיות ללא כניעה למבט מחפצן הוא לא סקסי- דיינו.

    אהבתי

    • אני הגיב:

      יש בגדים מכוערים בלי קשר למידת הדגשת החמוקיים שלהם.

      אני מניח שאת בעלת אינטרס כלכלי ב"קום איל פו".

      אהבתי

      • מיא עשת הגיב:

        לא צריך דווקא להבליט חמוקיים – פשוט לא להסתיר אותם במיני וילונות, אוהלים וטווידים מחויטים.

        כתבתי בפירוש שהבגדים בעיניי – ויש לי קצת הבנה באופנה – לא סקסים אבל גם לא ספורטיביים או צעירים או רעננים או כל תיאור נחשק אחר. הם די מזקינים ומשמימים, וגם זאת ניחא אלמלא מחיריהם המופלגים והיחצ"נות המתחסדת.

        אהבתי

    • שולמית הגיב:

      " ואם בגדים שמנכיחים יופיין של נשים אמיתיות ללא כניעה למבט מחפצן הוא לא סקסי- דיינו."

      באמת, מה זה נשים אמיתיות? די, נמאס מן הדיבור הזה. קום איל פו מחצינה פוזה של צניעות כמו שהרבה יאפים מחצינים פוזה של קבלת האחר, רוחב דעת ועוד דברים הכלולים בתפריט האדם הנאות על פי הדגרות מילון ה P.C והאופנה האחרונה בקרב החוגים הראויים בארה"ב( אולי גם באירופה )
      במקרה זה הנשים העוסקות בביקורת מפרסמות מוצר. באותה מידה יכלו לצלם אותן מחזיקות פלאפון של חברה מסוימת או שותות משקה מחברה X.

      אני

      אהבתי

  29. ברכה הגיב:

    אוי דבורית דבורית. יותר מזל משכל. והמזל שלך הוא שהמעסיקים שלך בחברת הסלולר מספיק שטופים באינטרסים מסחריים ובראיית העולם דרך החור שבגרוש כדי כך שהם אפילו לא מבינים את גודל הפדיחה. בכל גוף תקשורת נורמלי את היית עולה על טיל לאור בורותך המביכה בענייני אתיקה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אוי ברכה ברכה, איך אני אגיד לך את זה, לך גם עוד כמה גלונים של שכל לא ממש יעזרו בגלל בורותך המביכה באופן כללי, לא רק בענייני אתיקה.

      אהבתי

  30. פרח טיס הגיב:

    ענק!!!!!!!1 את נראית כאילו גילגלו אותך במה שנשאר על רצפת הרפדיה.

    אהבתי

  31. velvet הגיב:

    אלוהים, אני לא יכולה לעמוד יותר בשפע ההברקות והיצירתיות שתקף את המגיבים השנונים. נראה לי שאני עוברת להתלבש בקום איל פו ביום יום.

    אהבתי

  32. פינגבאק: הבלוג של comme il faut » Blog Archive » וולווט אנדרגראונד@comme il faut

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s