אצבעות שחורות 30.10.9


עדכון, ראשון, 1 בנובמבר, 15:10 – אי אפשר להגיב בינתיים בגלל תקלה. sorry.
עדכון, 16:40 – אפשר להגיב, להגיב לתגובה, ומה לא.


30109

מה קרה לאוסף של ג. עיטור? * מיקי רוזנטל עונה למבקריו * גיבורי רצח רבין לא ממשת"פים * נרי ליבנה יורדת על ידיעות ומעריב * ובהארץ מישהו חומד לצון ושותל רמזים



7 ימים
חזר לשש דמויות מרכזיות ששמן כרוך ברצח רבין. מרגלית הר שפי, רווקה בת 34, סירבה להתראיין ורק צחקקה עם הכתבת שוש מולא בטלפון. לפחות יש תצלום עדכני שלה (כך נראה, לפחות). אבישי רביב מתואר כ"חילוני גמור שחי במחתרת במרכז הארץ, אבל נשוי באושר ואב לשניים".
אני רוצה להבין מה זה חי במחתרת במרכז הארץ: בהמשך כתוב שהוא גר בבניין רב קומות בגבול רמת גן גבעתיים, ושמספר הטלפון שלו חסוי. לסלולרי שלו רק אישתו עונה. כנראה לזה הכוונה "חי במחתרת".
דרור עדני (חבר של האחים עמיר) השתחרר מהכלא ומתנה את מר גורלו, רוני קמפלר ענה בקצרצרה על שלוש שאלות ולא אמר כלום, אביגדור אסקין, פעיל הימין "לא ירד למחתרת" לדעת הכתבת, אבל לא הסכים להתראיין, והמאבטח של רבין שהגן עליו בגופו, עולה כפורח, ומתקדם בסולם הדרגות.
ובקיצור, כתבה מעניינת, למרות הכישלון כביכול, בלדלות מהנפשות דבר מה. רק הקטע הזה עם ה"ירד למחתרת" עקום. לא כל מי שלא רוצה להתראיין "יורד למחתרת".


מחתרות ומסתורין מדליקים את עורכי המוסף, מאחר שכך גם מוצג ניק לוין בכתבת הדיוקן של אמיר שואן: "…סיפורו של ניק לוין מסתורי בהרבה, וכולל קשר לארגון של אסי אבוטבול, עדות מוזרה על חטיפה ועינויים, וגם הרבה דולרים שהגיעו לפתע מארקדי גאידמק"
עם כל הכבוד לשואן על התחקיר, התקשיתי להבין או לחפור בעניין בשלל המעללים הפיננסיים של לוין. אז זו אני, לא אתם.


ציקי סלע, ראש יחידת עוז, התפטר. עכשיו הוא סוגר חשבון פה (מרב בטיטו). לפני פחות משלושה חודשים הוא עשה את זה בסופשבוע (ליאת שלזינגר), כחלק מתחקיר נרחב על מצב העובדים הזרים בישראל. מה ההבדלים בין שתי הכתבות? ההתפטרות שלו, אלא שהוא אומר שממילא הגיע רק כדי להקים את היחידה וללכת.
התעלמות משונה בהחלט מצד המוסף מחומרים שכבר טופלו בהרחבה במקומות אחרים.


ליגאל סרנה היה מזל, להלנה ירלובה, שחקנית הקאמרי הפצועה – קצת פחות. הוא פגש אותה שלוש פעמים לפני התאונה, לצורכי הכתבה (ואף צפה בה בסרט חמש שעות מפריז) ואז הייתה התאונה, והוא המשיך את הכתבה מאותו מקום בדיוק.


האין מוקי הזמר המרואיין ביותר (מרב בטיטו)?


אני תמיד נלחצת מכך שיש שתי כתבות של כתב אחד באותו מוסף. זה עושה רושם רע, כאילו אין די כתבים. והשבוע, שתי כתבות של בטיטו ושתיים של מולא.
לא טוב.


הארץ
אילן ברקוביץ' כותב בתרבות וספרות על פואטיקת הטוקבק. לא ממש הבנתי את דבריו, המהווים מעין תגובה לפוסט של חן קלינמן. בעיקר לא את הפסקה האחרונה בה מובטחות דוגמאות לשני טוקבקים מאלפים.
קשה לומר משהו שעוד לא נאמר על טוקבקים, ולכן הדיונים עליהם מעייפים ומעוררים תחושת כבר שמענו.


מוסף הארץ
ובעניין דומה, רוני גלבפיש ויובל סער (שמספר בפוסט על תהליך הכתיבה) תוהים מה משמעות השריצה האינסופית ברשת. גם הדיון הזה כבר לא חדש, ולהרגשתי נכתב עליו הרבה יותר מדי. הסיפורים, כמובן, מעניינים, כי בדיוק כמו בסקס, כולנו רוצים לדעת איך זה אצל אחרים, והשניים בהחלט יודעים לכתוב (לרוני זה קאמבק לפרינט) אבל הכותרת, אלוהים ישמור, הכותרת! "האם האינטרנט הופך אותנו לחולי נפש?" חולי נפש?
התשובה היא לא, אם תרצו לדעת בטרם תקראו את הכתבה.
galbfish
ח"ח לעיצוב הכותרת והמשנה. זו חשיבה מקורית ויצירתית.



נרי ליבנה כותבת בשם שושנה כלבתה, ובאמצע מתבלבלת לה דמות המספר.
בין היתר, היא מחליטה שזה המקום לרדת על העיתונים האחרים:
"בליברה נרי צריכה לשבת איתי בחוץ. כל מיני מפורסמים באים ללטף אותי ונרי קוראת שם עיתונים. בעיקר ידיעות ומעריב שאין סיכוי שהיא תכניס הביתה. הכי היא אוהבת לבוא לשם בחמישי בבוקר, עוד לפני שזאתי גונבת את סופשבוע של מעריב. היא קוראת שם קודם כל את ליאורה אחר כך את מדור הבישול של שרי אנסקי ואת יהונתן גפן. פעם היא גם היתה קוראת את רון מיברג ולפעמים אם יש כתבה של מרדכי חיימוביץ' היא קוראת גם אותה. אז לפני שבוע ביום חמישי נרי פתחה את ליאורה וכמו שהיא סיפרה אחר כך ליאיר, חשכו עיני".
הייתי אומרת שהיא קוראת די הרבה במעריב. לא שווה, אם כבר זה המצב, לקנות את העיתון?


הלילה, בין מוצ"ש לראשון
יגיע לישראל העיתונאי השבדי דונלד בוסטרום, ההוא מכתבת סחר האיברים. הוא יהיה, כפי שכבר דווח, אורח כנס דימונה לתקשורת, ויראיין אותו יאיר לפיד, שהקדיש לכך את המדור הקודם שלו.
אגף הביטחון של עיריית דימונה ומשטרת המחוז מתכוונים לאבטח אותו.
דמיינו את התסריט האופציונלי של הביקור הזה.


צרורות לכותרות
"אני חושש שנתניהו לא השתנה מאז 1996" (אבו מאזן מאבד תקווה, שער הארץ).
לא הכותרת הכי מחמיאה בעולם?


צבי צו
הארץ ממשיך את המאבק בצווי איסור הפרסום

הכל טוב ויפה, רק מה פשר הדבר הזה באמצע הצווים?
יש לציין שהפדיחה הוסרה מהאתר (שלא כרגיל), ונותרה רק במהדורת הדפוס.
homa

עמיר מצא את המקור. טעות קופי פייסט מהשבוע שעבר.



גלריה
גילי איזיקוביץ כותבת על האוסף הנעלם של ג. עיטור (המשפחה נחלקת בין גלביץ לגלבץ).

בין היתר מופיעה בכתבה הפסקה –
"…לחלק גדול מהשכחה אחראית יד נעלמה. עם מותו במאי 1993 התברר כי אוסף התמונות הגדול שלו נעלם מדירתו, ומהקריירה המפוארת וסיפור חייו של אדם שתועד בחברת שועי עולם במשך שנים ארוכות, נותרו בידי משפחתו רק תמונות ספורות. לפני כמה שבועות פנה הצייר והאוצר יגאל שתיים (ראו למטה) למערכת "הארץ", וסיפר כי ברשותו אוסף גדול ובו מאות מתצלומיו".
אלא ששתיים כותב תוספת בסוף הכתבה ומספר שמצא את התצלומים בפח אשפה מתחת לבית של עיטור, בחובבי ציון 38. משמע, מישהו השליך את האוסף לפח, לא?

בדירה של הדוד, כך מתברר מכתבת עבר של מיכל פלטי גר האחיין, שמעון גלבץ:
"…הפגישה עם וירצברג וגלבץ מתקיימת בדירת הגג של האחרון בתל אביב. על תיבת הדואר עוד מופיע שמו של ג' עיטור, הלא הוא העיתונאי עיטור גלבץ, דודו של גלבץ, חבר תא הכתבים הזרים של הוליווד…"
אז אולי כדאי היה לכתבת לדבר עם האחיין?

וגם, מה פתאום צלם?
עיטור היה כתב הבידור הראשון. לא נורא מסובך.
itur


ערוץ 7 מוולווט
את התקשורת השבוע.


ויאירוה מוולווט את הכתבה על חב"ד בהעיר.


מיקי רוזנטל עונה למארקר ולגלובס

מיקי רוזנטל זוכה לביקורת על תחקיר לבייב שלו הן מצד אלי ציפורי בגלובס, ועוד קודם לכן, מרותם שטרקמן בבלוג שלו (מוזר שאין אף תגובה, לא?)

ומה יש לרוזנטל לומר?

"זה כמו להגיד שאם אתה כותב על בעיות העוני במדינת ישראל, אתה לא מבין באמת את הבעיות שלה, שהן בכלל בעיות ביטחון.
הטענה העיקרית שלהם היא שהבעיות נוצרו באמריקה אז למה הלכתי לבדוק ברוסיה. אפי פיתוח הונפקה בלונדון ונקלעה לצרות, החברה האם, אפריקה ישראל, הזרימה כשני מיליארד שקלים לפרויקטים הכושלים מרוסיה. עיקר התזרים, שהיה אמור לחזיר לנו את ההלוואות, מקורו ברוסיה, ואני אומר, ראו מה מצב הפרויקטים שלהם – אני לא בטוח שהם יכולים להחזיר.
מדובר בשני כלכלנים בכירים שמבינים הרבה יותר ממני, אבל אני מצטער שציפורי מתגייס להגיב בצורה כזו – גלובס מתגייס לטובת בעלי ההון כי גם בקצה העיתון הזה עומד טייקון –  אבל המארקר, הביקורת של רותם, אני ממש מתפלא על ההתנפלות הזו, כי אף אחד לא התייחס לגופן של הטענות. אומרים לי שעיקר הצרות נוצרו באמריקה, אבל מאיפה יחזירו את מה שלבייב לווה? מרוסיה.
מר ציפורי הפנה אנשים לדו"חות של אפריקה ישראל, אבל אני הרי לקחתי את הנתונים משם. במקרה של גלובס אני בטוח שהביקורת נובעת ממקור לא ענייני".


G
שישה יועצי משברים התבקשו להשיא עצה למכבי הדוויה – איף להתמודד עם הקטסטרוף (חן שליטא). |
רעיון טוב, אבל מאוחר מדי. הסוסים כבר מזמן ברחו מהארווה ולא ישובו עוד.



תרבות מעריב
במוסף מופיעה ברשימת "5 הגדולים" (הסרטים האהובים על…) – אדוה בולה. מאחר שלא שמעתי את השם הזה מימי, גיגלתי. מתברר שהיא משחקת בסדרה חדשה, מגדלים באוויר וזו לה הופעתה הטלוויזיונית הראשונה. לא שווה לכתוב את זה לצד בחירותיה, אם אנחנו בעניין של קידום כשרונות צעירים? שאחרת, מה מעניין מהן בחירותיה של בולה, בה לא נתקלנו מעולם?


בועז כהן כותב על לונדון קולינג של הקלאש, אותו שמע לראשונה בגיל 16, ומאז השתנו חייו. לא שווה היה להוסיף גם שזה שם הבלוג הוותיק שלו?


בלוגלנד
עידית חורשי פתחה בלוג המציע למכירה איורים וציורים ומתעדכן מדי יום.


ברשתתת

לעורכי אתר הארץ: מתי תסלקו את גווית תיבת החיפוש הזו שלא מתפקדת כבר שנים?
hipus

ואגב, גם החיפוש אחר כתבות במארקר נותן זה זמן מה אפס תוצאות.

marker


לפני פיזור
19:30, עצרת רבין, בכיכר. אל תבואו לבקר אותי מארבע וחצי, כי הרחובות ייחסמו.
עדכון: אוקיי, נדחתה. בואו.


עדכון, ראשון, 1 בנובמבר, 15:10
מערכת התגובות לא פועלת מאז הבוקר. זה לא אתם, זו אני. כלומר לא אני. לא חשוב.
עדכון, 16:40 – אפשר להגיב.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

53 תגובות על אצבעות שחורות 30.10.9

  1. זו ש הגיב:

    מאוד מרגיע לגלות שבסופו של דבר התשובה היא לא. (מוחה זיעה מהמצח)

    אהבתי

  2. אזדרכת הגיב:

    אני הבנתי שבשל הגשם נדחתה העצרת בכיכר רבין לשבוע הבא.
    לא כן?

    אהבתי

  3. עמיר הגיב:

    הקלות הבלתי-נסבלת שבה אנשים משתמשים ב"מחלת נפש" כאמצעי לתיאור התנהגויות שונות.

    אהבתי

  4. אורית הגיב:

    אחת הכותרות המטופשות והמוגזמות שנראו כאן. מסכימה עם עמיר, הקלות הבלתי נסבלת ממש וחבל שכך.

    אהבתי

  5. velvet הגיב:

    עמיר ואורית – אכן, זה מה שכתבתי.

    התפעלתי מהעיצוב, אם זה לא ברור.

    אהבתי

  6. עמיר הגיב:

    ולשאלתך – הסעיף התמוה על נפילת החומה באמצע הכתבה על צווי איסור פרסום  – סרח עודף מכתבה מהשבוע שעבר בדיוק, כולל לוח אירועים שגם נראה דומה. בקיצור, מישהו קצת פישל עם הקופי-פייסט.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=1122922
     

    —-
    V: נפלא :))

    אהבתי

  7. ani am הגיב:

    אבישי רביב ממה שידוע לי היה לתקופה מסוימת, חבר בבית הלוחם בתל אביב. יש לו בת אחת לפחות שנושאת את אחד מהשמות האופנתיים וחסרי הטעם, משהו בנוסח רומי/ליה/מיקה/יהלי.
    מרגלית הר שפי, נראית מצוין כהרגלה. אולי כדאי להכניס אותה לרשימת הרווקות השוות.

    אהבתי

  8. על ערוץ 7 הגיב:

    יפה. מייצג וילווּט של צד נוסף. לטעמם. יפה.

    אהבתי

  9. קורא עלום הגיב:

    הבעיה הכי גדולה של מוסף הארץ היא הפואטיקה של הטבלואיד. אנשים לא מתו עליו גם בשיאו, אבל כרגע, בלי עמית שהם הוא פשוט נראה פתאטי. הבדיחות ממש לא מצחיקות וזה לא נעים לראות את הדבר הזה. או שמביאים מישהו בעל חוש הומור לעשות את המדור הזה, או שמוותרים עליו.

    אהבתי

  10. שאול הגיב:

    הרוח המשיחית מאנרג'י יהדות זולגת לכל האתר.
    טמטום ? פונדמנטליזם ? התחנפות למכנה המשותף הנמוך ביותר  ? או גורל ?

    מה זה הכותרת הזאת ?

    אהבתי

  11. על אילן ברקוביץ' הגיב:

    מעניין שאצל האדון בכתבתו אי אפשר לטקבק. מעניין. (נכון לעכשיו).

    אהבתי

  12. מ הגיב:

    בשער של אתר הארץ מתנוססת מאתמול (היה המון זמן לתקן) הפניה לכתבה על ג. עיטור:

    עלייתו ונפילתו של צלם הרכילות הישראלי הראשון

    בשעה שג. עיטור לא היה צלם. מישהו נתן כותרת בלי לקרוא, וככה זה נשאר.

    —-
    V: תודה, הוספתי

    אהבתי

  13. דליה הגיב:

    מוזר (ברצינות גמורה) שלא פנו אלייך לצורך הכתבה בעלת הכותרת המופרכת. הרי את כל כך ידועה בתחום הזה. ממש מוזר. פנו אלייך?

    אהבתי

  14. אסקלנטה הגיב:

    אין ספק שהאינטרנט יצר מציאות חדשה, וכמו תמיד, כשפרדיגמה ישנה מתחלפת בחדשה הכל חוזר לנקודת האפס. יש אנשים שעוד לא קלטו את זה, אך בסוף גם הם יבינו.

    אני מסכים עם פרופ. ברק כי "האישיות עצמה לא משתנה, אבל הרשת חושפת את הקצוות הנסתרים שלה". אפשר להתווכח אם זה טוב או לא, אפשר לדון בשאלות אתיות ומוסריות שמעלה האנונימיות שברשת, ואפשר להתלבט על עוד המון דברים, אך עצם החשיפה, ועצם היותנו מרותקים לחשיפה זו במשך שעות רבות עדיין לא הופכת אותנו לחולי נפש.

    אהבתי

  15. velvet הגיב:

    דליה – לא, לא פנו אלי.
    אסקלנטה – ברור, הוא שאמרתי.

    אהבתי

  16. אליהו הגיב:

    בתור מרואיין לכתבה זו, התקשיתי בהבנת הביקורת על התחקיר על ניק לוין. תוכלי להסביר גם לפשוטי העם? התכוונת שהכתבה עמוסה מדי? או שפשוט לא הבנת מה כתוב? 

    אהבתי

  17. velvet הגיב:

    אליהו – אכן, אני מתקשה בהבנת מהלכים כלכליים הכרוכים בהשקעות כאלו ואחרות והעברות כספים.
     

    אהבתי

  18. velvet הגיב:

    ניסיון

    אהבתי

  19. בת הטוחן הגיב:

    האם מעתה לא ניתן להגיב לתגובות?

    אהבתי

  20. velvet הגיב:

    עד שיתקנו את הבאג.

    אהבתי

  21. אסקלנטה הגיב:

    ברור לי שזה ברור לך ולכולנו, אלה שקוראים ומגיבים (או שלא), והשאלה המרכזית היא איך ההבנה הזאת מגיעה למעגלים הרחוקים יותר, כאלה שלגמרי מחוץ לתמונה ולא מסיבות של נגישות או של עקרון.

    האינטרנט הוא "מדיה שיחתית" והוא מסמן את תום תקופת המונולגים, ולכן למען עתידה של הדמוקרטיה חשוב שיותר ויותר אנשים שנמצאים היום מחוץ למעגלי האינטרנט ייכנס אליהם.

    אהבתי

  22. דפי קודיש וייכרט הגיב:

    יאירווה לא טרח לבדוק את העובדות והגיב בגדעונלוויות לא קשורה.  הוא מדבר על רמא"ג למרות שמדובר ברמת אביב הירוקה ובנווה אביבים (אזור האוניברסיטה), פשוט בגלל הדימוי שצרבה במוחו הסבוניה ההיא; הוא חושב שיש פה אנטי-דתיות למרות שבטווח כמה מאות מטרים ממעוז חב"ד יש לפחות חמישה בתי כנסת פעילים מזה שנים (ברחובות רידינג, ברודצקי, גייגר, נח ובאוניברסיטה); הוא מתלונן על ה"האשמה" שפניה לקטינים אינה תקינה למרות החוק המפורש בנושא, ולמרות שאנשי חב"ד מחלקים אלכוהול חינם לקטינים בלילות שבת כדי שיניחו תפילין ומסבירים לתלמידי בתי ספר שהם והוריהם מחטיאים את העולם, מעכבים את בוא המשיח וגורמים לכל האסונות משום שהם לא מניחים תפילין ושומרים שבת; הוא מתעלם מהעובדה שמביאים אברכים וילדים מחוץ לשכונה כדי לקיים שני כוללים ושני גני ילדים (שפועלים ללא היתר כמובן) ומהקמת "פינת יצירה" שבה בונים דגם של בית המקדש בכניסה לספריה השכונתית בסוף שעת הסיפור השבועית לילדים בני שלוש; הוא מתעלם מהסכומים המופקעים שהם משלמים לבעלי הדירות כדי שישכירו להם ולא לסטודנטים; והוא מתעלם מהעובדה שהם מנסים לשנות את מרקם החיים בשכונה לא בעצם נוכחותם כפי שהוא מאשים את החילוניים הקסנופוביים, אלא בהשמעת מוסיקה רועשת כל הלילה בל"ג בעומר (ברמקולים) לצד מדורה על הדשא בפארק מרחק כמה מטרים מהספרייה וממתקני השעשועים לילדים, בצעקות "משיח" כמה פעמים ביום בכל הסופרים והחנויות בשכונה, בחלוקת סוכריות שצמודות לברכות הרבי לילדים בגינת רידינג, ובהקמת דוכני הנחת תפילין בכל פינה, כולל בכניסות לבתי ספר.
    תמיד היו דתיים ברמת אביב, אבל החב"דניקים הגיעו כדי "לכבוש" את "מעוז החילוניות".  הם אלו שהגיעו נכונים לקרב, אנחנו רק מתגוננים.

    ואו, לא חשבתי שאני כל-כך כועסת על רווה עד שכתבתי את זה…

    אהבתי

  23. עמיר הגיב:

    המלצות לסוף הסופ"ש:
    דרור פויר המצויין כותב (גלובס) על מקריות ואקראיות. טור פואטי ויפה, כמעט מטאפיזי.
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000508872&fid=2307
     
    בכלכליסט, פרופ' שיזף רפאלי כותב על קפה ובתי-קפה וחברה וסטארבקס וגלובליזציה. מעניין לקרוא, ועוד יותר מעניין מי העורך שנתן את הכותרת התלושה והאידיוטית.
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3365732,00.html
     
    והכתבה של אלכס פישמן בידיעות, על מתגייסי חמ"ן  – כל מילה נכונה, מהיכרות אינטימית וארוכה. הכתבה עצמה נקראת כאנקדוטה סטטיסטית מייגעת-קמעא, אבל מאחורי כל מספר מסתתרים סיפורים לרוב.
    ועוד בכתבה הזו – איור מעולה שבמעולים של יזהר כהן, בעמ' 5.

    אהבתי

  24. שוקן הגיב:

    כמה פאתט שנרי ליבנה מכסחת בצורה חסרת כשרון עיתונים אחרים. כולם יודעים למה כלה נכנסת לחופה וכולם יודעים למה נרי ליבנה ממשיכה לכתוב טור בעיתון הארץ. במצב עדין כזה אני במקומה הייתי משתדל הרבה הרבה יותר ולא כותב טורים כה כה כה מביכים. ועל מוסף הארץ אין צורך להכביר שום דבר. אהוד אשרי בוודאי מתהפך בקברו. לחשוב שזה מה שקורה למוסף שלו. עצוב, עצוב, מביך.

    אהבתי

  25. יוסיפון הגיב:

    החיים הטובים באמריקה
    כותרת מעריב עמ' 9 הכתב בניו יורק צח יוקד מדווח על ירי בבית כנסת בלוס אנג'לס בשעה 6:00 לפנות בוקר.
    מסתבר שיש כאלו שאצלם השעה שש בשעון היא רק 18:00.

    בדקתי. אין ספק, ברק באמת אמר את כל הציטוטים שמופיעים במעריב. מחשב משוכלל מצא שהמילה שמופיע שם יותר מהכל היא המילה הנפוצה ביותר בברקית מדוברת:"אני".

    אהבתי

  26. לינוי הגיב:

    אוי, עמיר, איך נפלת לי טוב עם ההמלצות שלך. זרקור באפלולית הקטרת פה.

    אהבתי

  27. שאבי הגיב:

    דפי (קודיש וויכרט). את מתלוננת על כך שיאיר רווה לא מדייק בעובדות ונראה לי שאת נופלת לאותו הבור. למיטב ידיעתי יהודים לא מניחים תפילין בלילות שישי. למעשה תפילין אסורים בנגיעה בשבת. לכן, תמוהה ההאשמה שלך כי חסידי חבד מחלקים יין בלילות שישי כדי לשכנע ילדים להניח תפילין.

    אהבתי

  28. שדות חובה לנצח הגיב:

     אם היה אפשר להגיב פה כמו בני אדם (גם אם חולי נפש) הייתי כותב  מתחת למגיב על הפואטיקה של הטבלואיד – "בדיוק ככה". עם סעיף אחד: לא התכוונת במקרה למדרוג? זה באמת כבר מביך וחסר טעם, עדיף לפרוש בשיא.

    אילן ברקוביץ' – טקסט תמוה של אדם תמוה. אני כל פעם מתפעל מחדש מההתאמה המושלמת של ברקוביץ לעיתון הארץ – מלא בעצמו ובאג'נדה, גבוה מצח ובשורה התחתונה מייצר טקסטים בינוניים להביך. חבל שלא מפרגנים שם לקוראים שיראו מעבר למילים יפות מסודרות בשורה.

    ועוד בפינת "מתחיל להימאס" – פינת השוטטות הפותחת בעכבר העיר ("מפאת כבודו לא אזכיר את שמו"). בהתחלה התלהבתי מההברקה, אחר כך זו היתה אחת הפינות הקבועות שקראתי. היום כשאני נתקל בשורה הפותחת בא לי לצרוח מתסכול. די. אוקיי. היה מעולה. נגמר. נמאססס.

    אהבתי

  29. רונאלדו הגיב:

    לונדון קולינג אכן אלבום אדיר. חבל שכל כך מעט ישראלים מכירים אותו – אבל היי, גם אייל גולן הוא אחלה זמר, לא?

    אהבתי

  30. רונאלדו הגיב:

    כיף בהארץ בלי עמית שוהם.
    אין לי שום בעיה עם העיתון – ההיפך, לפעמים יש יותר מדי מה לקרוא. בלי ציניות.
    עמית שוהם יכול לכתוב ספר. הכותרת: "איך כתבתי שנים על מוזיקה בלי להבין כלום, ונשארתי בחיים".
    יפה, לא?

    אהבתי

  31. דפי קודיש וייכרט הגיב:

    שאבי: הם מחלקים אלכוהול לקטינים. אם שגיתי בעניין התפילין, אני מתנצלת מעומק הלב.  אתה מוזמן למרכז שוסטר בשישי הבא לקראת חצות אם אתה מעוניין לראות את ההתרחשויות.

    אהבתי

  32. ariela הגיב:

    אני לא יודעת למה נרי ממשיכה לכתוב בהארץ, למה נרי ממשיכה לכתוב בהארץ?

    אהבתי

  33. גם לי אין מושג, אבל זה נשמע עסיסי הגיב:

    מצחיקה אותי עד בכי כותרת המככבת באתר הארץ מאתמול:
    בגלל הגשם: בת 65 נדרסה
    ממש אקזיסטנציאליזם עיתונאי.
    ואני הפסקתי לקרוא הארץ. למה? בגלל הענן.

    אהבתי

  34. מיכל הגיב:

    וואי היציאה הלא קשורה על חומות ברלין קרעה אותי. ועכשיו אני צופה בטלוויזיה והנה כתבה על ברלין שבה מסופר על כך שעד ממש לפני נפילת החומה היה על כך צו איסור פרסום.
    האם כותב הכתבה התבדח בינו לבין עצמו שהוסיף את זה? האם אמצעי התקשורת מתכתבים אחד עם השני? מצחיק.

    אהבתי

  35. אבי ס. הגיב:

    דפי,
    כשאת כותבת "הם מחלקים אלכוהול לקטינים", האם את מתכוונת למנהג הפגאני העתיק שנקרא "קידוש"? כי אם כן, בהחלט צריך לזרוק את הדוסים האלה לכלא ולהכניס את המפתח. כלומר ההפך, נו. איך הם מעזים לעשות קידוש לצעירים מתחת לגיל 18? פלא שהאלימות בנוער שלנו הולכת ומתרחבת. רגע אחד אתה עושה קידוש בליל שבת, ואחר כך אתה דוקר את חברתך במועדון. פוי. 

    אהבתי

  36. צופה מן הצד הגיב:

    מר שוקן היקר, מדוע נרי ליבנה ממשיכה לכתוב טור בעיתון "הארץ"? לא כולם יודעים. בעצם כמעט כולם לא יודעים. האם זה נוגע אליך אישית מר שוקן השלישי בשושלת המפוארת, אם סופרים מהתחלה?

    אהבתי

  37. דפי קודיש וייכרט הגיב:

    אבי ס.,
    אני מדברת על חלוקת שוטים של וודקה לחבר'ה בני 14-15 כדי שיבואו לדבר אתם.
    אל תטיף לי בבקשה (גם לא במרומז) על העגלה הריקה שמובילה לאלימות ולפשיעה.  אלו קיימים גם בחברה הדתית, בזו החרדית ואפילו בחב"דניקית (תנועה שתוארה ע"י הרב שך המנוח כדת הקרובה ביותר ליהדות אם זכרוני אינו מטעני).  יש תרבות יהודית חילונית, והתבטלות החילונים בפני הדתיים מכעיסה כמעט כמו התנשאות הדתיים על החילוניים.

    אהבתי

  38. רונאלדו הגיב:

    זה נכון לגבי רמת אביב.
    זכותם של התושבים לשמור על צביון השכונה, הם לא חייבים לתת לדתיים לעשות כרצונם

    אהבתי

  39. אבי ס. הגיב:

    דפי,
    או-הו, עכשיו גם אני מטיף, ושולח רמזים, ומתנשא.
    ממש בית ספר לקונספירציה את.
    בסך הכול הגבתי לדאגה שלך מהתפשטות האלכוהול בעולמנו על ידי השטן החב"דניק. כל פרשנות אחרת לדבריי – על אחריותך בלבד.
    (והציטוט, אם כבר, זה "הכת הקרובה ביותר ליהדות").

    אהבתי

  40. ריקי כהן הגיב:

    הטור של דרור פויר בגלובס שהומלץ כאן אכן יפה ונוקב, ובאופן אירוני, מתכתב עם דיון אחר בתגובות על הדתיים ברמת אביב. הוא גם שם ללעג את כל הרוחניקים בשקל שמגבבים שטויות בכל מקום אפשרי. סמליות גורלית? זיבי. ומאוד אהבתי את הלעג לדימוי הסיר והמכסה.
     
    בידיעות, 7 ימים, ישנה כתבה על כמה קצינות שמשרתות בתפקידים חשובים בעורף, והן גם אמהות, ועל הדילמות שלהן.
    אחת מהן אמרה שהיא עובדת משמונה עד שמונה בערב, לא מציג את הצבא כמעסיק בלתי הוגן ואפילו בלתי חוקי?
    וחוץ מזה, הכתבה הפטריוטית עוררה חשד שמכינים אותנו להתרגל אליהן, וזה די מפחיד.
    חוץ מנרי ליבנה, גם אני נפלתי באיזה בית קפה על ביב השופכין שמייצרת ליאורה. הולך ונוחת הדור.

    אהבתי

  41. עטרה הגיב:

    ומיהו הגבר המקסים והמקריח שחשב שהוא בעל נבגד בטורו הטראגי ועמוס-הרמזים של אריאל הירשפלד במוסף הארץ? (אני לא יודעת, שמא פה יידעו)

    אהבתי

    • רונאלדו הגיב:

      אני הגבר המקסים והמקריח וכו'.
      והאם אריאל הירשפלד נהפך לדודה?
      לפני שבוע, עם ריח החרובים, ההתחסדות וההתחטאות שלו הגיעו לשיאים של קיטש

      אהבתי

  42. יוסיפון הגיב:

    יכול להיות שהצלמים של מעריב כל כך גרועים שהם לא הצליחו לצלם את ביבי אפילו תמונה אחת עם הפנים למצלמה?
    בכל התמונות שמצורפות לידיעות סביב יום השנה לרצח רבין מצולם ראש הממשלה כשגבו למצלמה.

    אהבתי

  43. יש אנשים שלא צפו מעולם בהופעות של בולעי חרבות. אחד מהם, הוא ככל הנראה ד"ר בוריס קסל אשר מצוטט היום במדור 'בריאות' של מעריב:"בולעי החרבות בולעים את החרב, היא נשארת בקיבה, ואז רק רופא יכול להוציא אותה לאחר ההופעה, באמצעות הליך אנדוסקופי".

    אהבתי

  44. סהר הגיב:

    פוסט נפלא

    אהבתי

  45. ani am הגיב:

    ריקי,

    במקום העבודה הקודם שלי עבדתי יום אחד משבע בבוקר עד שש בערב. עבדתי בלי הפסקה, עם יציאה אחת קצרה לנשום אויר, שהתקבלה בצעקות, איך הרשתי לעצמי לא לעבוד למשך ארבע דקות (מדדתי וגם הם מדדו שזה אכן היה ארבע דקות). כשהודעתי להם בשש בערב שאני הולכת, הם מאוד לא אהבו את זה. את מדברת על חברה חצי ממשלתית, שיום קודם קיבלתי ממנה את אחד המכתבים המכוערים ביותר שמעסיק יכל לכתוב לעובדת.

    אז לשאלתך, לא המדינה היא לא מעסיק הוגן. המדינה חושבת שיש אנשים שצריכים לעבוד עד עילפון.

    חמור מזה, אם, כמו במקרה שלי, התברר שמחוץ למקום העבודה, יצרתי לעצמי חיים קלים ונעימים יותר שיקדמו אותו, התגובה יכולה להיות מכתב כמו שאני קיבלתי. איזו עובדת שהשקיעה את נשמתה במקום העבודה שלה, תהיה מוכנה להסתכן במכתב שכזה?

    אהבתי

  46. שולמית הגיב:

    בהתיחס לדבריו של רונאלדו
    "זכותם של התושבים לשמור על צביון השכונה, הם לא חייבים לתת לדתיים לעשות כרצונם" ובהמשך לדיון המתנהל כאן" ולנכתב ב'העיר' בנוגע למתרחש ברמת אביב ג' ובזיקה לדברים שנאמרו הטענות של תושבי שכונות הדרום כנגד אכלוסן הצפוף בעובדים זרים אני תוהה ושואלת האם רק לאנשי השכונות הצפונות מותר לשמור על צביון השכונה. זה הרושם שאני מקבלת מן הדיונים המננהלים ב" סיפורים " אלו שבעיני הם מקבילים. מטבע בריאתם אוהבים רב בני האדם לגור בקרב אלה החולקים את מנהגיהם. כך גם רב הליברלים האוהבים רב תרבותיות בטיוליהם ואצל שכיניהם אך הם עצמם גרים בשכונות ובישובים שבהם אנשים הדומים להם. הם מקימים בתי ספר דמוקרטיים סלקטיביים, בתי ספר הומנסטיים העושים בחינות כניסה. הם מנהלים בבתי הספר כיתות נפרדות לילדים שהוריה ם יכולים לשלם יותר וכך הלא וכך הלא. " אחד בפה ואחד בלב ובמעשה. "
    כך בנוגע לדברי דפי קודיש וייכרט. כשזה מגיע לרמת אביב ג' האנשים הטובים מתלוננים על פגיעה ברקמת חייהם, על עליית שכר הדירה שלא מאפשר לסטודנטים לשכור דירות, על השתלטות וכל היוצ"ב, רעש והטרדת ילדים.
    מעניין שכאשר תושבי השכונות הדרומיות טענו שכניסת העובדים הזרים לשכונותיהם פגעה במרקם חייהם וגרמה לעלייה( גבוהה מאד) בשכר הדירה ( ולעוד הפרעות, כפי שבדרך כלל, מתלוננים תושבים כשאנשים שונים מהם נכנסים לשכונותיהם) נזפו בהם בתקשורת והסבירו להם מדוע אינם צריכם להתלונן.שיסבירו זאת גם לתושבי רמת אביב ג'.
    מעניין אותי מה יקרה ברמת אביב ג' או בשכונה צפונית אחרת כשלשכונה ייכנסו, למשל, עולים מאתיופיה וירשמן לגני הילדים ולבתי הספר ומה יקרה אם מדינת ישראל תחליט לשכן משפחות של משתפים ברמת השרון והעובדים הזרים יגורו קרוב למעבידיהם.
    האם גם במקרה זה תטיף להם ענת דוידוב.

    מעניין אם אחד מאלה שמניתי ינסה להיכנס לאחד מן המצפים בגליל או לקהילות שוחרות איכות חיים.
    ומה עם התושבים הערבים ביפו שכניסת התושבים החדשים(יהודים עשירים, חלקם אנשי רוח) לשכונותיהם גרמו לכך שלא יוכלו לרכוש דירה במקום שבו גדלו.
    ענת דוידוב וודאי תסביר להם שאלה חוקי השוק.

    אהבתי

  47. שולמית הגיב:

    שגיאה בתגובתי הקודמת. צריך להיות:
    " הם מנהלים בבתי הספר כיתות נפרדות לילדים שהוריהם יכולים לשלם יותר וכך הלאה וכך הלאה(יש עוד שגיאות אך זאת הפריעה לי במיוחד).
    מנסיוני אני מדברת מפני שאני גרה בשכונה שיש בה מכל העדות ומכל העמים. אני גרה בשכונה "חלשה" . אותנו אף אחד לא שואל מה דעתנו על כך וכנראה גם לא את אלה שאוכלסו כאן ואף אחד לא מתחשב בצביון השכונה כי אף אחד לא מיחס צביון לשכונה שבה אנשים מסוג המושתקים.
    כאן הדירות פשוט זולות וזה מה שקובע שהרי כאן לא תעמוד לאף אחד הטענה שהתושבים האחרים, השונים משתלטים או עלולים ולהעלות את שכר הדירה לסטודנטים( השכונה גובלת באוניברסיטה).פשוט " לא רואים אותנו ממטר"

    אהבתי

    • רונאלדו הגיב:

      שולמית, אני לא אומר שאני אוהב את אנשי רמת אביב ג' או את סגנון החיים שלהם. ההיפך הוא הנכון.
      אבל אני חושב שכמו שהחרדים לא יסכימו שחילונים ייכנסו לשכונתם ויתחילו לעשות בה מעשי חילוניות, כך יש לחילונים זכות להתנגד לדתיים שמנסים לשנות את אופי שכונתם.
      וכמובן שמותר להיגעל מהיהודים העשירים שנכנסו ליפו…

      אהבתי

  48. שולמית הגיב:

    שלום רונאלדו.
    בעיני זה עניין מהותי מפני שאנשים המוחים בשכונות הצפוניות לא חושבים שזכות זאת עומדת גם לאלה הגרים בשכונות החלשו. להם אין זכות להתנגד לשינוי הצביון בסביבת מגוריהם. הזכות הזו נשללת מהם על ידי השלטון העושה בשכונות אלה כרצונו ועל ידי האליטה ובעיקר על ידי התקשורת והדוברים בשם הרב תרבותיות, הנאורות וקבלת האחר כאשר לתוך איזורים אלה מופנים אנשים הנחשבים לחלשים מהם ובכך מחלישם את המקוםעוד יותר.
    זה שונה מן הנעשה ביפו כי שם הערבים זוכים להבנת חלק מן התקשורת והפעילים החברתיים אך זה לא עוזר להם כי האליטה חומדת את המקום.
    אנימדברת על דבר שונה.למשל כיצד מאכלסים שכונות חלשות או ישובים חלשים בעולים מאתיופיה , שם אין כוחות לקלוט אותם בצורה נאותה, במקום לקלוט את העולים בישובים מבוססים עם מערכת חינוך חזקה. למשל, באותם בתי ספר לאומנויות, לטבע וכדומה , שם הכיתות קטנות, המורים מובחרים, הציבור יכול להכיל את החדשים.
    איך קרה שלא עשו זאת. איך תגיב רמת אביב על כך? האם יפתחו את בתי הספר שלהם לאותם הילדים? האם יקבלו את השונה לידם? אפשרות כזאת אפילו לא תעלה על דעתם. הם הרי השקיעו הרבה כסף כדי לגור במקום שיבטיח להם איכות חיים ( כלומר, לחיות בין דומים להם).הם מצפים מאלה שקנו את הדירות במחיר נמוך או גרים בשכירות של עמידר (למשל)לעשות זאת שהרי זה מה שמתאים להם.

    אהבתי

  49. I guess that to get the mortgage loans from banks you ought to present a firm reason. However, one time I have received a car loan, just because I was willing to buy a house.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s