מה קורה עם האתר של מיברג?/ פוסט אורח


רון מיברג עזב את מעריב בגלל חילוקי דעות בעניין קיצוץ שכרו ונושאים נוספים. הצעתי לו לפתוח בלוג. לא הייתי היחידה, וכבר היו לו רעיונות כאלו ואחרים. כתבתי לו, הוא ענה, הוא התראיין, והנה הכל כאן, בפרקים הקודמים.
בתום כשבועיים שאלתי אותו מה עניינים, וזו תשובתו:



maibergmain4



אמריקה לא נכנסת לבלוג אחד

דבר מוזר קרה לי בדרך לבלוג. באמצע הדרך הרגשתי שזה לא בלוג. זה אתר. לא שאני באמת יודע בלוג מהו, חוץ מאשר בגרסת נחום ברנע. אבל הדבר שעליו עבדתי, תפח וצמח להרבה יותר מאמירה אישית של אדם אחד בעניין כזה או אחר. אחרי כמה שבועות עבודה, גרפיקה, ויזואליה והתעקשות על תחומי העניין המעסיקים אותי באמת ובשוטף, צמחו לי 20 קטגוריות. אם בלוג היה מזוודה שצריך לסגור בכוח כדי לצאת לדרך, חלק גדול מהנושאים היו נגדעים ונשארים על השטיח. וחבל.



ישראלים שונים מחזיקים בגפם דסקים גיאוגרפיים ומנטליים. נסה לחדור למרחב האווירי שלהם ותראה אלימות מהי. ימצאו אותך בתשעה פחי זבל שונים בחוארז. אני מחזיק תיק אמריקה. ואמריקה, מה לעשות, אינה נכנסת לבלוג אחד. לא שהיא אינה רוצה. היא לא יכולה. לפחות אמריקה שאני מכיר. אלה שגליה מגיעים לחופי תל אביב תשושים ובלי אוויר. ברבות השנים יצרו העיתונים אשליה טרגית שאמריקה בעברית היא רק מה שהעורכים מבינים. תשאלו את שליחינו ההיסטוריים לאמריקה עם הצלקות על ורידי הידיים. כאשר נופל מטוס באמריקה, חלילה, אני חושב על גורלם של 120 הנוסעים ואנשי הצוות, ולא כמה ישראלים היו בו. ההתעקשות להביט באמריקה דרך הפריזמה הישראלית, היא דבר מגונה, מיושן ומגמתי, המחמיץ את אמריקה האמיתית ואת סיפוריה המרתקים. אובמה מרתק באופן אבסולוטי. לא בגלל מה שייצא ממנו לישראל. ייצא רע. התרבות האמריקאית היא לא סדרות הטלוויזיה והפורמטים האנוסים בעברית. התרבות האמריקאית היא כל מה שהמוכסים מחרימים במסלול האדום.



פתאום זה היה אתר. יותר מאתר, מגזין. כמו זה שערכתי כשהייתי בן 28. הג'וב הטוב ביותר שהיה לי בעיתונות. אז אמרתי למה לא. נעשה מגזין אינטרנטי. עם עשרות תחומי עניין. פודקאסטס. סרטים. שידור שירים. רשימות המערבונים, סרטי המלחמה, האלבומים, ההופעות, השירים, הספרים והמסעדות הטובים ביותר. הזדמנות להציג בפני הישראלי סרטים שהמפיץ חשב שאינם מתאימים לו. כאלה שחלפו מתחת למכ"ם. כנ"ל ספרים ומוזיקה. ואוכל אתני אותנטי. לא מתכונים בטעם של אהרוני. והתפתחויות ברפואה. וביקורת תרופות. ומכשירים חדשים במטבח. יין נפלא מקליפורניה, מיומן היין שאני מנהל שנים. ואלכוהול שאינו יין. ולמה להציג שירים בלי המילים שלהם?  ולמה לכתוב לבד כשאני יכול לגייס כותבים רבים, אחיי לדרך, שגם הם מאסו בתפישת העולם של יואב צור, או בהיעדרה. וכך זה מתגלגל.



ובניגוד לאיינשטיינים של הענף, יש מנויים. אנשים שעשו את החישוב הפשוט שמה שמציעים להם הוא כמו עיתון, רק בלי החדשות הקשות שסוטרות להם על הלחיים פעם בשעה ולפעמים פעמיים. מה יעשו גאוני הענף אם יהיה אתר אינטרנט שבו ישלמו אנשים על תוכן? לאן יקחו את החרפה, כמו ששאלה ג'וזי כץ בשיר ההוא על עוזב קיבוץ. אז יהיה עורך ראשי שהוא גם כותב. כפי שתמיד הייתי. ומו"לית בשם רוני שני, שגם כותבת, שהיא האישה הנמרצת והחיובית ביותר שהכרתי מאז שעזבתי. ויש כבר רשימת כותבים כלבבי שטרם קיבלתי מהם אישור להשתמש בשמם, מטעמים לוגיסטיים מובנים.



אני מבין שעדיין נותר לנו להוכיח את עצמנו. להצדיק את קיומנו. לייצר תמורה עבור האגרה. אבל אם משלמים לערוץ הראשון, למה לא לנו? זאת לא באמת שאלה. יש המון בעיות קטנות שצריך לפתור בדרך ולכן לא הייתי מסתכן מעבר להכרזה עמומה על השקה במהלך נובמבר. אנחנו מבטיחים לא לתרגם מאנגלית כל מה שאיננו מבינים באמת או שאין לנו כתב שיכסה את הנושא. לא נכתוב על מה שאיננו יודעים. אבל במה שאנחנו יודעים, כדאי לעיתונים להציב יותר זקיפים בחפירות. בעניין הזה אנחנו מתכוונים להיות ממזרים חסרי כבוד.



כדי לקחת וגם לתת, מעבר לתוכן, הנה הזמנה.
בין המנויים תתקיים הגרלה על שלוש מתנות:
* הקינדל, מכשיר הקריאה האלקטרוני של אמזון, שיצא השבוע במהדורה בינלאומית
* החלק הראשון של הארכיון של ניל יאנג
* כל עונות הטלוויזיה של גארי שנדלינג, 72 פרקים

אחרי כמה שנים של התברברות בשטח, אני מרגיש שאני עושה משהו נכון.
רון מיברג
——

רוצים מנוי על המגזין תמורת שקל ליום למשך שנה?
כתבו למיברג:
ronmaiberg@hotmail.com

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה פוסט אורח, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

54 תגובות על מה קורה עם האתר של מיברג?/ פוסט אורח

  1. ח ל י הגיב:

    Wow נשמע מצויין. את הקינדל וד'ש לנעמי 🙂

    אהבתי

  2. גליה הגיב:

    שיזכיר לנו שוב בבקשה, מה הוא ערך בגיל 28?

    אהבתי

  3. שרון הגיב:

    רון, כל הכבוד!
    תענוג לשמוע, תענוג לקרוא, אפילו, תענוג לחכות…
    בהצלחה!

    אהבתי

  4. יגאל הגיב:

    אם רון מיברג מעורב בזה אז ייצא טוב, בהצלחה!!!

    אהבתי

  5. captain beefheart הגיב:

    שיהיה לך בהצלחה.
    מציע לך להתחיל לכתוב ספרים, אם אתה רוצה לעשות כסף.
     

    אהבתי

  6. velvet הגיב:

    לגליה – את מוניטין.

    אהבתי

  7. שאבי הגיב:

    כרגיל תענוג לקרוא אותו. אבל נראה לי שהוא קופץ הרבה מעל הפופיק והנפילה תהיה הרבה מתחת לסוליות הנעליים.

    אהבתי

  8. איתן הגיב:

    אני מבין שהרעיון הוא להקים אתר שיהייה כתוב בעברית יעסוק בארה"ב של אמריקה, אבל לא מהזוית הישראלית (כלומר, סקירת התרסקויות מטוסים גם אם לא נשאו ישראלים).
    לא נראה לי שאתר כזה יכול להתקיים ולשלם ליוצריו על בסיס מנויים בתשלום. יש די אתרים ובלוגים אמריקאים באנגלית שעושים בדיוק את זה, וזמינים לקהל העברי קורא האנגלית.
    מספר הגולשים קוראי העברית שגם מתקשים באנגלית וגם מוכנים לשלם על תוכן אמריקאי בעברית אינו גדול (לדעתי, פחות מאלף).
    אבל שיהייה בהצלחה, למה לא, בכיף

    אהבתי

  9. יעל הגיב:

    תענוג.

    אהבתי

  10. דנגור הגיב:

    חבל ש-7 לילות נתנו כפולת עמודים של המשכי כתבות, שני עמודים מלאי פלאחטות של טקסט, לא מבינים מה זה ומאיפה זה הגיע. חרפה.

    אהבתי

  11. שולמית הגיב:

    ליגאל
    אני חושבת שרך את 'מוניטין'

    האתר נשמע מעניין. מעניין מה סכום המנוי.
    העניין הוא שהתרגלנו לא לשלם באינטנרנט
    בכל אופן, בהצלחה.

    אהבתי

  12. מהצד הגיב:

    המטוס שנפל. רחמנא לצלן, היה משל לכך שעורכי החדשות בארץ נוטים להתרכז בזווית הישראלית ביחס לכל מה שקורה בעולם, אפילו במקרים דרמטיים באופן קיצוני כמו נפילת מטוס.
    מיברג צודק. רוב הכתבות מהעולם, שמתפרסמות בארץ בעיתונות המודפסת ובטלוויזיה, בכל תחום, קשורות בישראלים שעשו או לא עשו את זה. כך גם בצרפת, בבריטניה, בכל מקום. בדרך כלל זה על אלה ש"הצליחו". נמאס עד זרא.
    רעיון האתר הוא מעולה, הרבה יותר טוב מבלוג. עכשיו זה מתחיל לעניין גם אותי. לאו דווקא היין, אבל מבט על אמריקה (ולא על הפופיק שלנו ויה אמריקה) בעיניים ישראליות אינטליגנטיות הוא חידוש מהסוג של איך לא חשבו על זה קודם.
    בהצלחה. אני בטוחה שתהיה.

    אהבתי

  13. velvet הגיב:

    שולמית – סכום המנוי כתוב בשורה השלישית מהסוף. בכחול.
    והיה כתוב גם, בוורסיה דומה, בכל הפוסטים הקודמים שעסקו בנושא.

    אהבתי

  14. Black Cat הגיב:

    תמיד היה ותמיד יהיה מגלומן של מילים. וכל עוד יש מי שמוכן לשמוע אותו, לקרוא אותו ואולי, כפי שהוא חושב, גם לשלם עבורו – הוא ימשיםלהפיץ את האגו הענקי ומהאוכזב שלו בכל מקום.
    כן, בהצלחה.

    אהבתי

  15. Black Cat הגיב:

    ומהאוכזב – והמאוכזב

    אהבתי

  16. Royi הגיב:

    אסוף איתך עוד כמה אשפי מילה וקוסמי משפט ותן לנו אלטרנטיבה להסניף את אבקות המילים הנוצצות.
    אישית הייתי משלם על אתר כזה סכום כזה אם היה כולל מדור ספורט (רונן דורפן + עופר שלח), משהו על פוליטיקה ואקטואליה להרגיע את הפראנויה (עוד פעם עופר שלח וצריך עוד מישהו) איזה קיצוני שייתן לנו להוציא את כל מה שרע בנו ולחתום במשפט "על זה אני משלם?" (ארא"ל סגל בגלגול של העיתון המקומי) ואתה…
    אני ישר מוציא את הכרטיס…

    אהבתי

  17. יקיר אביב הגיב:

    עצוב, עצוב לראות מה קורה למייברג. האיש היה עתונאי מעולה, אבל באינטרנט הוא כנראה לא מבין. מה, הוא באמת חושב שמישהו ישלם לו 100 דולר לשנה בשביל להיכנס לאתר שלו? מה, הוא דפוק בראש?

    אהבתי

  18. לילי ט הגיב:

    ביקורת תרופות!!!! זה מצוין!!!!
    אבל האם רון מיברג הוא האיש לבקר תרופות? רואה אותו עם ערימות של סרטים ודיסקים ותפריטים במסעדות ובקבוקי יין, אבל המחשבה עליו מבקר תרופות מעבירה צמרמורת בגווי.  קודאין כבר לא אין. 

    אהבתי

  19. velvet הגיב:

    אבל ליליט, מן הסתם דברים משתנים ומלאי התרופות מתעדכן.
    אני קצת חוששת מביקורת תרופות מאחר שזה יכול להכניס או להוציא לאנשים רעיונות לראש (ובכלל לא מדברת על משכחכים כאלו או אחרים, אלא על טיפול בכל מיני תחלואות)
    בקיצור, נראה לי מסוכן בכמה מובנים

    יקיר – למה אתה אומר את זה? לא עקבת אחר השתלשלות האירועים? הרי אומר האיש: יש מנויים. מספר על כך. הם מגיעים. אז עם מה אתה מתווכח?

    אהבתי

  20. פינגבאק: מיברג שולח ספאם : חדר 404 • הבלוג של עידו קינן

  21. 2012 הגיב:

    נשמע בהחלט אתר שיכול להגיע להישג נכבד: אתר האינטרנט המשעמם ביותר בעולם, הסאלטה לאחור הכואבת ביותר, ובעיקר – שיא עולמי במספר האנשים שיגידו שהם מוכנים לשלם 100 דולר ובפועל ישלמו 100 כינים, וגם זה אם ממש ילחצו עליהם.
    נשמע נורא.
     
     

    אהבתי

  22. עממי הגיב:

    כמה עצוב הכיוון שאליו העיתונות הישראלית הולכת (למעשה היא כבר שם): כותבים משכילים, רב רובדיים, שיכולים לכתוב מידע אישי על כל דבר (והכוונה שלי היא לרון מיברג, ולא רק אליו) מוצאים עצמם מחוץ למשחק ומפנים את מקומם לכותבים שטחיים ורדודים, ולכותבים אלימים ובוטים (מישהו אמר יאיר לפיד ואראל סג"ל?).
    ועצוב הוא שהתהליך הזה נמשך מזה זמן והוא רק יילך ויחמיר.  

    אהבתי

  23. עדי בן יעקב הגיב:

    החטא ועונשו.

    אהבתי

  24. שי הגיב:

    קצת הצטדקות בלתי מתנצלת (כמיטב המסורת הצודייקת של רון מיברג), קצת PR, קצת מבצעים-לרגל-החג, קצת הכנסה למבקרים, ומעט מדי עניין.
     
    מאחל הצלחה, בסה"כ, אבל את האגרה אני חייב על פי חוק לשלם, מתעב את התשלום, ובטח לא צופה בערוץ הראשון. אני מאחל למיברג גורל אחר. לא, לא אשלם. תצטרך למצוא מודל אחר, חוששתני.
     

    אהבתי

  25. יקיר אביב הגיב:

    וולווט היקרה, האיש יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל בתכלס אין לו מינויים – וגם לא יהיו לו – מלבד אולי אחותו וגיסתו. האיש פשוט חי בלה-לה-לנד.
    אף בנאדם נורמלי לא ישלם 100 דולר לשנה על אתר הזוי עם ביקורת תרופות – מה גם שהוא עדיין לא יצא בגירסת בטא, או דמו.
    אפילו את, וולווט יקרה, לא היית משלמת 100 דולר לשנה על האתר ההזוי הזה, ואל תגידי לי "מאיפה אתה יודע?" כי אני יודע.

    אהבתי

  26. velvet הגיב:

    אתה לא יודע, יקיר, כי כבר יש מנויים. מה לעשות?

    אהבתי

  27. שאבי הגיב:

    דבורית, איך יש מנויים אם האתר עוד לא עלה? את יודעת בודאות על כמות נכבדה של אנשים שאינם קשורים במישרין למייברג שכבר גיהצו כרטיס אשראי? איך הוא עשה את זה? החתים קשישים בבתי אבות? לא נראה לי סביר

    אהבתי

  28. velvet הגיב:

    שאבי – הרי הפוסט הזה מסביר – שינוי בקונספט. במקום אתר של איש אחד, זה יהיה מגא-אתר עם כמה כותבים ועורך.
    מה לא ברור בזה?
    וגם – לכל אחד לוקח את הזמן שלו להרים אתר שאינו בלוג, ובנוסף, מיברג כתב שהוא אוסף מנויים, ושיש לו יעד.
     

    אהבתי

  29. יש מנוים או יש אוסף? הגיב:

    לי למשל יש אוסף מרשים ביותר של ג'וקים.
    שאבי צודק מאד בהערתו שכל עוד אין אתר עם פרטי רישום כרטיס אשראי – אין מנויים.
    יש אולי "מנויים בפוטנציה", כאלה ששלחו מייל עם הצהרת כוונות.
    ולמרות זאת… אילו הייתי במקומם ובתוך שבועיים הייתי מגלה שכל הקונספט השתנה וכרגע (כמה ימים לפני השקת המגא רעיון) כבר מדובר ברעיון חדש, כרטיס האשראי שלי היה נאלץ להמתין בתוך הארנק.

    אהבתי

  30. velvet הגיב:

    אין לי מה להתווכח איתכם. ימים יגידו.

    אהבתי

  31. אין פה עניין של ויכוח, אלא ביקורת הגיב:

    על מה שכתבת ב-25. טענת שם שכבר יש מנויים והסבירו לך שעוד אין מנויים אלא במקרה הטוב יש אנשים שהביעו התעניינות.
    האם את מאמינה שמישהו מהם צרף למייל את פרטי כרטיס האשראי שלו?
    את דורשת דייקנות מהכותבים, אנחנו דורשים זאת גם ממך. פשוט מאד וללא שום קשר למידת ההצלחה העתידית של מייברג.

    אהבתי

  32. אין פה עניין וגו' הגיב:

    מהכותרת נשמטה המילה ביקורת.
    צ"ל אין פה עניין של ויכוח, אלא ביקורת

    אהבתי

  33. velvet הגיב:

    אני אומרת לך שכן, אנשים שלפו את כרטיס האשראי, כתגובה למייל שקיבלו.  מה לא ברור פה?
    (תגידו לי: תביאי הוכחה, לא אין לי הוכחה אלא את דיווחו של האיש)

    אהבתי

  34. אין פה וגו' הגיב:

    אם כך אין כל ביקורת עליך.
    מחליפה אותה תהייה ענקית עד כמה אנשים טפשים תמימים.
    לשלם מראש ל-ר-ע-י-ו-ן???

    אהבתי

  35. שאבי הגיב:

    אוקיי. אז זה לפי דווחו של מייברג. מצטער, לא נראה לי סביר שאנשים שפויים בדעתם יתנו מספר כרטיס אשראי לחיוב מיידי או עתידי על בסיס ההנחה שאולי יקום ואולי לא יקום, אתר שאפילו התוכן שלו לא ברור. אבל אולי. אולי יש אנשים ששומעים "מייברג" וישר שולפים את הויזה. אולי אלה אותם אנשים ששלפו את הויזה כששמעו "מיידוף". אולי יש משהו בתחילית מיי..
    אגב, יש לך מושג איך הולך לגיא בכור בהקשר הזה?

    אהבתי

  36. אין פה הגיב:

    שאבי, צחקתי קשות מהמיי.
    אולי זו התנייה פבלובית מאז מיי וסט?

    אהבתי

  37. אחת שהפסיקה לקרוא אותך כי חשבה שהתייאשת הגיב:

    מזל טוב. זה הטקסט הראשון שלך מזה עשור שהצלחתי לקרוא והנהנן והרגיש שהאריה הזקן מרים את ראשו ושואג ומעיר את המתים. כמו שעיתונאים אמורים לעשות. במקום לגרבץ עוד 500-3000 מילה.
     

    אהבתי

  38. שי הגיב:

    סליחה על הקרתנות/צייקנות/חטטנות/יו ניים איט, מראש. כמה מנויים צריך רון מיברג להשיג, על מנת שיוכל להתקיים בכבוד מהאתר תוך קיזוז הוצאות על העסקת כותבים, בניית האתר והקמתו, ותחזוקה שוטפת שלו?
     
    נשמע לי עסק די מפוקפק ומופרך. אחד מהשניים, או שבסוף זה יסתכם בבלוג של איש אחד (ואז כמובן יותר קל לתחזק ואיכשהו להשאר breakeven), או שהבחור יפשוט רגל.

    אהבתי

  39. יאיר אולמרט הגיב:

    אני מאחל למייברג בהצלחה.
    כתמיד קשה לי לראות את הרשעות המבעבעת בכל הזדמנות בה האספסוף מוצא לו קורבן וממהר להשליך עליו חבילות של רשעות צרורות במילים יפות (יותר או פחות).
    רון מנסה לעשות משהו עם כישרונו וגם מנסה להתפרנס ולהתקיים. מדוע לא לתת לו רוח גבית חיובית? מדוע תמיד יוצא מרבים הרע והמכוער?
    רון, לא הרביתי לקרוא את כתביך בעבר. היו ביניהם כאלה שגרמו לי לדחיה ולכעס אבל אני מסמפט ואוהד את מאמציך להתבטא ולהתפרנס.
    לך עם חלומך זה ומי ייתן ותצליח.
    כאדם לאדם אני מחזיק לך אצבעות גם אם המשימה קשה ולא שגרתית.
     

    אהבתי

    • שאבי הגיב:

      חמוד אתה אולמרט. מכנה בקורת לגיטימית (שמייברג עצמו הזמין) רשעות ובאותה נשימה קורא למרבית המגיבים פה אספסוף. לך טול איזו קורה עבה במיוחד מבין העיניים ובאותה הזדמנות בדוק. יש מצב שרק בגלל שם המשפחה שלך 3-4 עמותות יהודיות בחוף המזרחי משלמות עכשיו במקביל את חשבון האינטרנט שלך.

      אהבתי

  40. נועם הגיב:

    לולווט – מחלקת הגהה: משככים. לא משכחים.

    אהבתי

  41. אספסופי הגיב:

    לאולמרט –
    כמי שמוגדר על ידך כאספסוף רשע, לדעתי לא הבנת את התגובות פה.
    הביקורת היתה על הקונספט ולא על מייברג. ניתן לשייך אותי בהחלט למחנה שמאחל לרון הצלחה, אושר ועושר, אריכות ימים ומה לא. ולמרות זאת, המחשבה שאנשים כבר מסרו לו פרטי כרטיס אשראי נראית לי מטופשת ונאיבית ביותר.
    ממתי אנשים משלמים מראש לרעיון?

    אהבתי

  42. פינגבאק: The Daily Dolly 01/11/2009 at The Daily Dolly

  43. מקס לויטה הגיב:

    למה חוץ מיקיר אביב ויאיר אולמרט אף אחד פה לא חותם בשמו המלא? זה לא בושה לעמוד מאחרי מה שאתם אומרים.

    כמי שגר בארצות הברית ושילם 4 וחצי דולר מדי שבוע כדי לקרוא את מיברג על נייר (שום דבר אחר בעיתון לא ממש ענין אותי) אני אהיה מוכן לשלם סכום דומה כדי להמשיך לקרוא אותו. לפחות עכשיו אני כבר לא צריך לקנות מעריב.

    הלוואי שגם אמני הכתיבה רענן שקד, דנה ספקטור ונחום ברנע (אני יודע שזה לא שם פופולארי בבלוגוספירה הישראלית אבל מה לעשות שאני אוהב אותו) יעזבו את ידיעות וימכרו את מרכולתם ישירות לקורא ואז גם לא אצטרך לקנות את ידיעות. יערות העד יהיו אסירי תודה לעד.

    אהבתי

    • למה השם רלוונטי כרגע? הגיב:

      מי שירצה לקרוא, ממילא ישלח (או כבר שלח כפי ששמענו) את כל פרטיו, כולל מספר הנעליים. מי שלא מעוניין, מה זה בעצם חשוב אם קוראים לו משה, יוסף או מסעודה?

      אהבתי

      • מקס לויטה הגיב:

        זה חשוב כי אנשים יחתמו על מה שהם אומרים. כמו שברחוב אנחנו לא מסתתרים כמו פחדנים מאחרי מסיכות (ולכן אנו נזהרים באיך שאנחנו מדברים ומתנהגים), גם כאן הדיון יהיה יותר הגון, אמיתי ורציני אם כולנו היינו לוקחים אחריות על מה שאנחנו אומרים.

        אהבתי

    • שאבי הגיב:

      לויטה, אני לא רואה חשבון אבל נדמה לי שאם משאלתך תתמלא אתה תשלם שמונה עשר דולר בשבוע. רק בשביל לקרוא את מיברג, רק בשביל לקרוא את שקד, רק בשביל לקרוא את ספקטור ורק בשביל לקרוא את ברנע. בקצב הזה לא ישאר לך כסף להתקשר טראנס אטלנטית לאמא בשישי (הצעה חלופית, אל תשלם לאף אחד. תתקשר לאמא ותבקש שתקריא לך את הכותבים שאתה אוהב בטלפון).
      לעצם העניין, אני לא מאמין לך. לא שילמת ארבעה וחצי דולר רק בשביל מייברג.

      אהבתי

      • מקס לויטה הגיב:

        שאבי, דווקא כן שילמתי 4.5$ בשביל מייברג ועוד $4.5 בשביל שלושת האחרים. אני מודה שלא חישבתי שזה יוצא $18 לשבוע עבור ארבעתם אבל כוונתי היתה שאני קונה עיתונים בעיקר בשביל לקרוא כמה כותבים מוכשרים ואם הם ימצאו דרך למכור לי ישירות במחיר סביר, אני אשמח להיפטר משאר הזבל.

        אולי כדאי למייברג לפנות לכמה כותבים מובחרים ולהציע להם למכור את כולם בחבילה.

        לאמא אני מתקשר בחינם דרך VOIP או שהיא מתקשרת אלי אז אל תדאג.

        אהבתי

      • שאבי הגיב:

        אוקיי. גם אני חי בארה"ב. האמת שכשמשווים את הארבעה וחצי דולר שאתה (היית) מוציא פעם בשבוע על מייברג לארבעה וחצי דולר שאני מוציא כל יום על הקפה הקקה של סטארבקס אתה יוצא מנצח.

        אינשאללה שיצליח לו למייברג. אני רק פוחד שזה יגרום לדבורית לתפוס תחת ואז מה נעשה?!

        אהבתי

    • velvet הגיב:

      מקס – אבל כן, יהיו כמה כותבים – אני מצטטת מתוך הפוסט שלו:

      "…ולמה לכתוב לבד כשאני יכול לגייס כותבים רבים, אחיי לדרך, שגם הם מאסו בתפישת העולם של יואב צור, או בהיעדרה. וכך זה מתגלגל…"

      אהבתי

  44. פינגבאק: מכתב פומבי לרון מיברג | חורים ברשת

  45. luke הגיב:

    נשמע כאתר שהייתי קורא בכיף, אבל גם כחוסר הבנה מוחלט של המדיום – כל העיתונים הגדולים בעולם מאפשרים לקרוא את הגירסה האינטרנטית שלהם בחינם, אז לשלם לאתר אחד, מעניין ככל שיהיה, את הסכום שמשלמים לספק האינטרנט?
    אינני מאחל למיברג בהצלחה, אני מאחל לו שיבין ויפנים את הנורמות והשיטות המקובלות לתחזק אתר, וגם להרוויח ממנו – לא על חשבון הגולשים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s