התאבדויות, משכורות וכדורגלניות (פלסטיניות)

27101

מעריב ממשיך להילחם בדו"ח גולדסטון, ומביא בשערו מכתב של רופא ילדים, ד"ר דוד צנגן, שאומר לגולדסטון, "רימו אותך, שיקרו לך". הוא היה קר"פ החטיבה שלו במבצע חומת מגן, ומשליך מאז להיום.

זו לא הפעם הראשונה שצנגן כותב על כך, ו/או למעריב. הוא כבר עשה זאת ב-2002, כשניסה לבטל את הקרנת ג'נין ג'נין.



אורות רחוקים, עיר כבולה
יש פוסטים/ טקסטים, שאני אוהבת במיוחד, יש כאלו שפחות. בעיקר מדובר במקרים בהם אני מבינה בדיעבד שלא הצלחתי להבהיר את עצמי היטב, או שבחירת המלים והניסוח הביאו להבנה דו משמעית או אפילו הפוכה של הכתוב, לעתים אפילו כזו שפגעה במישהו, מבלי שהתכוונתי.
הפוסט האורח האורות בימ"ר דלקו כל הלילה שייך לקטגוריה הראשונה. טקסט מדויק מאוד, ברור, המתאר אחד לאחד את הוויית הכתב הפלילי בימים סכורי פה אלו. מאז שקראתי ופרסמתי אותו שמעתי שני כתבים פליליים. שניהם שחזרו מילה במילה כמעט את הנאמר בפוסט, כולל הכותרת. צחקתי לעצמי בקול.

אחת התוצאות, כנראה, של התסכול המתמשך של הכתבים היא העובדה שהמשטרה משחררת כל מיני נתונים, אולי כדי לרצותם, אולי כדי לבלבל את דעתם:
עמודים 2-3-4 בידיעות מוקדשים לנתוני הפשיעה בערים השונות, והפתיח של אמיר זוהר "דווקא בשיאו של גל פשיעה חסר תקדים, שבו רוצחים אדם סתם כך בטיילת של תל אביב ודוקרים משפחה שלמה למוות, מדווחת המשטרה על נתונים מפתיעים: ירידה….. בלה בלה" – מעיד על כך.

אגב, העיצוב הוויזואלי, מפת תבליט של ישראל, עם חצים ליישובים השונים, עם קוביות למספרים, לא קריאה ולא בנויה נכון, בעיקר מכיוון שקשה לערוך בה השוואה בין מקום איקס לווי במהלך קריאה פשוטה.

27102


במעריב מתמקדים דווקא בקרב בין המפכ"ל דודי כהן לקצין הבכיר מאיר בוקובזה.


דמי כיס
השר בלי תיק, פרופ' אבישי ברוורמן מחזיק שתי לשכות פאר. אחת מהן נטושה מזה חצי שנה (עופר אדרת איש קפקא, שער הארץ). ומי משלם? נחשו.


לחם עבודה
כמה מרוויחים בערוץ הראשון?
עודד גרנות, פרשן לענייני ערבים – 47.5 אלף בחודש.
עודד שחר, כתב ופרשן כלכלי – 41.5.
מוטי שקלאר, מנכ"ל הרשות – 34.8.
אמיר בר שלום, הכתב הצבאי – 36.6.
כרמלה מנשה, הכתבת הצבאית – 36.2.
אריה שקד, מנכ"ל הרדיו – 30.
טכנאי אור – 30.
—-
יפה ויגודצקי, מנכ"ל החינוכית – 34.5.
ועוד תפקיד שעיתונאים יכולים לחתור אליו: עורכת הפרסומים בבנק ישראל: 42.9.


ח"ח לקריקטורה של יונתן וקסמן בכלכליסט.
cricaturecalcalist


ערן נבון עובר מידיעות לישראל היום.


הפרינט לעזרת המסך
יגאל מוסקו
, לשעבר איש ידיעות והיום כתב עובדה, כותב למעריב על כתבה שלו שתשודר הערב: סיפורם של ילד מב"ש וילדה מעזה שנפגעו מטילים והפכו לחברים.


ערן סויסה מראיין את מיקי רוזנטל (וגם איילה צורף במארקר) על הכתבה שלו על לב לבייב, שתשודר הערב בהמקור בערוץ 10.
וזו מודעת הענק בהארץ. מעניין כמה השקיע בה הערוץ התשוש.

27103



גפי אמיר כותבת בביקורת הטלוויזיה בידיעות על עודד בן עמי שהזמין את דודו אלהרר להתנצל, ונתן לו במה נוספת. חבל, אם בן עמי היה מקשיב לאלהרר בתוכנית של רזי ברקאי בבוקר אתמול היה מבין שאין שום סיכוי להתנצלות: אלהרר אמר שהוא שמח שניתן לו פתחון פה בזכות שלום עכשיו ושאין שום סיכוי שהיה מקבל זאת בדרך אחרת.
מצד שני אולי בן עמי סתם היתמם, ובהחלט ידע שלא יקבל התנצלות. כי כן, להזמין את אלהרר זה אייטם בטוח וגורף שערוריות. הוא מבסוט מכיכובו במרכז המהומה, ואולי אפילו הקצין את דבריו כדי להמשיך את המומנטום ולגרוף עוד כמה דקות זמן מסך להשמעת דעותיו. כך שכולם מרוויחים. זאת אומרת מפסידים.


חמש שאלות לתקשורת העוינת
ממשיך ללהוט בנרג' יהדות.
בין היתר מוזכר במדור תפקיד התקשורת בענייני התאבדות. ד"ר עמי שקד כתב על כך ושמעתי גם את ידידיה מאיר מתלבט אם לא צריך להגלות את המתאבדים לעמודים האחוריים, בדיוק כמו שקוברים אותם מאחורי הגדר בבית הקברות. למה, את מוני פנאן קברו מאחורי הגדר? ואת דודו טופז? לא, רק את משפחת אושרנקו שלחו לבית הקברות בגבעת ברנר, כי אחת מבנות המשפחה לא יהודיה. ככה אני אוהבת את הדת היהודית, שאינה נוהגת איפה ואיפה. לכולם דין אחד.


כבר כתבתי לא פעם: היחס שלי להתאבדות הוא פלורליסטי. העובדה שהדתות, כולל הדת היהודית מתנגדות לכך נמרצות לא צריכה להשפיע על הסיקור התקשורתי. ההתייחסות לאירוע, כמו לכל אירוע אחר, צריכה להיות עניינית, ביקורתית ופרשנית. התקשורת לא אמורה לבקר את האקט ההתאבדותי פר-סה, או לקבוע את חשיבותו או אי חשיבותו של אירוע מסוים כי אדם שלח יד בנפשו. היא צריכה לתאר את ההתרחשויות, להסביר מה קרה, לנתח. בדיוק באותה מידה הרי אפשר לומר שצריך לשכן גם את מקרי הרצח והכאת הנשים והתאונות והשמנת היתר בעמודים האחוריים, כי זה יכול להכניס לאנשים רעיונות לראש.


עכשיו, נניח שפנאן היה רק בורח מהארץ מאותן סיבות שבעטיין התאבד. האם לא היה זוכה לכותרות ראשיות? היה גם היה. למה? מאחר שפנאן נמצא במעגל תקשורת וחִברוּת מרכזי: הוא היה חלק מקבוצת הכדורסל של המדינה, מכבי תל אביב, גוף שלכל אחד מאיתנו יש איזשהו רגש אליו. אם פנאן היה מנהל קבוצת הנוער של צמרירי-יהוא, ועוסק שם במשמושי כספים, איש לא היה שם זין.


בסופהשבוע התאבד בכלא אמרה טמיסגין, שנחשד כי רצח את אישתו. ההתאבדות שלו בהחלט הודרה לעמודים האחוריים של העיתונים. לא בגלל שהתקשורת הפיקה לקחים מפרשת פנאן אלא מסיבה הרבה יותר טריוויאלית. טמיסגין (והנרצחת) הם ממוצא אתיופי.


אריה גולן שוב מסתבך?
האגודה לזכות הציבור לדעת פנתה אמש אל מנהל קול ישראל, והעלתה חשדות לניגוד עניינים לכאורה בעבודתו של המגיש והעיתונאי אריה גולן.
לטענת האגודה הנחה גולן אירוע של עמותת השמאל עיר עמים ואילו אתמול שודרה פעמיים כתבה ארוכה שלו על אודות עתירה של עיר עמים ביומן הבוקר של רשת ב'.
במכתבה מזכירה האגודה גם את פרשת המדבקה של גולן בהפגנת גוש שלום.
האגודה מבקשת לאפשר לגופים שנפגעו מהכתבה (עמותת אלע"ד ועיריית ירושלים) להגן על פעולותיהם ועמדתם ביומן הבוקר במתכונת זהה לכיסוי הנרחב שניתן לעמותת עיר עמים.



כיפאק
לנבחרת הכדורגל הפלסטינית לנשים שהקים ג'יבריל רג'וב. רק חבל שהן צריכות לנגוח בכדור עם חיג'אב על הראש (רוני שקד, 24).



פר-סו-מות
אחרי שנפטרנו בשעה טובה מ"זה קרה כשהייתי ילד" (הפרומו המחליא והלא נגמר למשפחה חורגת), לא נותר אלא להיפטר מזה של מקהלת הנערים בנוסח פרחי-מעלה-מכמש, ששרה את הזמריר העולץ עד פריחת הנשימה לערוץ 24.


בלוגלנד
קבלו את הבלטה, בלוג קולקטיבי לחובבי ספורט.
טובית נייזר, אשת חיקו של המייסד, מדווחת בהתלהבות.



שלמה מן, בעלי המכתש, הפך ליעד נחשק על ידי אמממ, כוחות הביון של ערב הסעודית?
לא רק לחובבי ספורט. אפילו אני הבנתי.


קו חוץ, בלוג עיתונאי חדשות החוץ, על הבחירות באורוגוויי שהעיתונים לא ממש התייחסו אליהן.


אסקלנטה (איציק גונן) על התאבדויות ומטפלים.


מח' הגהה
כנראה שאיש לא הגיה את הידיעה של רז שכניק ב-24 של ידיעות על שיאני השכר בערוץ הראשון. לטיפולכם אודה.


לפני פיזור

U2 Live

בטיובית. שעתיים ויותר.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שוטף פלוס 30, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

58 תגובות על התאבדויות, משכורות וכדורגלניות (פלסטיניות)

  1. טל אלכסנדרוביץ שגב הגיב:

    הנה עמדה לא פופולרית – דוח השכר הוא פופוליסטי.
    הדוח יוצר דיון ציבורי שטוח לגבי שורה מצומצמת של מקבלי משכורות במגזר הציבורי, בשעה שמרבית העובדים במגזר זה מרוויחים שכר זעום.
    מספר אנקדוטות זוכות שנה אחרי שנה לכותרות ראשיות – הנתב ההוא, הספרנית ההיא אבל איפה המורים, האחיות והמפיקים בערוץ הראשון ?
    ועוד מילה בקטנה, דווקא אחלה בעיניי שרופאים מרוויחים הרבה, מחכה ומייחלת לראות בדוח הבא מנהלים בתי ספר ומורים.

    אהבתי

    • שי הגיב:

      מצוין, הצטרפי נא למחאה אודות ועדי העובדים שדואגים רק לעובדים החזקים.

      את מוזמנת להצטרף לגל המחאה העממי, ולדרוש שמשכורותיהם של הטאלנטים המצודקים (והפחות מוצדקים), יופחתו במידה ניכרת, ואת הכסף שייחסך, פזרי לכמה מן העובדים מן השורה.

      מה דעתך? פחות פופוליסטי? או שמא את עדיין מגנה על משכורותיהם של עודד שחר, הסוציאליסט הידוע, ושל בכירי נמל אשדוד אשר נאבקים בהפרטה "לטובת העובדים החלשים"?

      —-
      V: טל היא בחורה, אשר על כן תיקנתי לך.

      אהבתי

    • מהצד הגיב:

      לפחות ברשות השידור יש דירוג שכר, שבו מחושבים ותק, תפקידים נוספים וכו', בקיצור, השכר מנומק ברוב המקרים. וזאת בניגוד למגזר הפרטי, שם הוא פרי כושר מיקוח בלבד.

      אהבתי

    • שולמית הגיב:

      אני שמחה שמשלמים לרופא הבכיר בבית חולים סורורוקה שכר גבוהה. הלוואי שישלמו שכר גבוהה לעוד עובדי ציבור העובדים בנגב שיביאו מומחים שיתמסרו לעבודתם ויטפלו באנשי באר שבע והדרום.

      אהבתי

  2. חנוך גיסר הגיב:

    הדו"חות התקופתיים האלה – או שאינם מקצועיים, או שתמציותיהם המובאות בתקשורת מנוסחות בכוונה בצורה פופוליסטית.

    ככה בדיוק נותנים לציבור אפיק ל"הוצאת קיטור" וממשיכים בהתנהלות הרגילה ובהרחבת הפערים בחברה.

    אהבתי

  3. יהודינבוך הגיב:

    מנסיון אישי קרוב – מתאבדים לא נקברים מחוץ לגדר, כאשר הכסף מדבר. לא קשור לרמת הסלביות – רק למפלס המעטפה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      זה כמובן הופך את הממסד הדתי להרבה יותר אנושי בעיני. לא מפלס הסלביות אלא עובי המעטפה. הידד.

      אהבתי

      • הקיד הגיב:

        ולו בשביל לפתוח עוד אופציה- ממה שאני מכיר (ולצערי אני מכיר 2-3 מקרים) ה"טריק" ההלכתי הוא שבמקרים רבים לא ניתן לדעת בדיוק מה קרה שהרי אף אדם לא היה עם המנוח, וזה נכון בעיקר למקרי פליטת כדור למיניהם או התאבדויות בכביש/ פסי רכבת וכדומה, כך שלא ניתן לשלול לחלוטין תאונה. בנוסף, עד כמה שידוע לי יש האומרים שאלי בשנייה האחרונה לחייו התחרט המנוח על המעשה ולכן הוא לא נחשב כמתאבד מבחינה הלכתית.
        חוץ מזה אני חייב לומר שאני מסכים עם ידידיה מאיר והאחרים בעניין הבלטת ההתאבדויות. אני אישית שמעתי על שני מקרים- אחד שבועיים אחרי טופש והשני יומיים אחרי פנאן בהם אנשים ביצעו התאבדות דומה מאוד לזו שזכינו לשמוע את כל הפרטים המרתקים על דרך ביצועה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        הקיד, אתה אומר את הדברים בהנחה שכל אחד חייב להמשיך את חייו עד תום בכל מחיר.
        ואני אומרת לא. לא בכל מחיר.

        אהבתי

    • אבי ס. הגיב:

      הקיד – לא צריך לחזור על טעויות הקלדה. אין גבר בעולם שקוראים לו ידידה. הכוונה לידידיה, או אם אתה דוס – ידידקה.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        שתי הטעויות תוקנו. תודה.

        אהבתי

      • אסקלנטה הגיב:

        למיטב זכרוני היה זה הרב גורן, בתפקידו כרב הצבאי הראשי, שהלך על ה"פרשנות" שאולי בשניה האחרונה, רגע לפני שהמתאבד לחץ על ההדק, הוא התחרט על מעשהו אך כבר לא יכול היה לעצור, ולכן זה כמו מוות רגיל וניתן לקבור את המת בתוך הגדר. בנושא זה, בנושא הגיור ועוד כמה כאלה, ידע הרב גורן למצוא את הפתרונות ההלכתיים שיתאימו לצה"ל, ואת זה אני מציין לזכותו (אני יודע שרבנים רבים התנגדו לו).

        אגב, בזמנו בצבא חשבו אכן שמתן פרסום להתאבדות יעודד מתאבדים פוטנציאלים. מצאו לכך גם גיבוי בריכוז של מקרי התאבדות יחד. בהמשך ראו שזה עניין של גלים, פעם עולה ופעם יורד, ולכן גם אני מסכים שצריך לתת להתאבדות פרסום ענייני, רגיל, בלי דרמות מחד ובלי הגליות לפינות חשוכות בעיתון מאידך.

        אהבתי

      • יוסיפון הגיב:

        איציק,
        ממש אין לי חשק להיכנס לדיון הזה וחבל לי על ההתלהמות שנשמעת פה מפי אנשים שבדרך כלל נוהגים לבדוק לפי שהם כותבים.
        אתה צודק, פעמיים. אבל, יש יותר ממה שאתה מציג:
        א. התאבדויות, הרבנות וקבורה – הרב גורן הוא לא היחידי שפסק כך. למעשה, רוב המתאבדים מאז ומעולם נקברים בתוך בית הקברות ולא מחוץ או בסמוך לגדר.
        הרבנים מוכנים לעמוד על הראש רק כדי למצוא דרך לראות במוות שלהם משהו אחר שאינו התאבדות (אולי התחרטו, תאונה וכנהלאה).

        ב. לא רק בצבא חשבו שפרסום מעודד התאבדויות. זה הוכח במחקרים אקדמיים וועדת העורכים הטילה אמברגו על פרסום מפורש של התאבדויות חיילים (קצת לחוץ לי עכשיו, אבל אני בטוח שתוכל לאתר פרטים בעצמך). האמברגו נאכף בחוזקה בממלכת מוזס, קצת פחות אצל שוקן והרבה פחות בעיתונים וגופי תקשורת אחרים.
        מה לגבי התאבדויות של אזרחים, סלבס או אנונימיים? בשיקולי עריכה, אם אני זה שצריך להכריע הם רמה אחת מעל למוות בתאונת דרכים של אזרחים, סלבס או אנונימיים. וזה המקום שהם יקבלו בעיתון.

        אהבתי

  4. ani am הגיב:

    אפשר לנצל את הפוסט למחאה שלי אישית, שלא קשורה לכלום (או בעקיפין לנושא בריחת המוחות מישראל)?

    ספריית מטכ"ל שפעם, לפני שנים היתה בקראוון חביב מחוץ לכותלי הקרייה, הוכנסה פנימה, מה שאומר שאין יותר כניסה לאזרחים שאינם מקושרים למערכת הביטחון. מדובר בספרייה שהחומרים בה לא מסווגים, למה לא לאחד אותה עם ספריית המל"מ שכן פתוחה לאזרחים? למה למנוע ממני חומרים חשובים ןלגרום לי להישען על חומרי הצבא האמריקאי? הכנסת ספריית מטכ"ל למחנה הקרייה היא פגיעה ישירה במחקר הביטחוני הנעשה באקדמיה.

    אהבתי

  5. איתי הגיב:

    יגאל סרנה רומז להתפתחות מסויימת מאוד ברצח משפחת אושרנקו, אם משהו לא ברור קראו את התגובות – http://www.notes.co.il/igal/61901.asp

    אהבתי

  6. אורית עריף הגיב:

    בעניין ההתאבדויות –
    פוסט מרגש של רוני גלבפיש במלאות עשר שנים להתאבדות אביה העיתונאי גבי בשן.
    כמה אהבה יש שם ויותר מזה – קבלה. כן, קבלה של ההחלטה להתאבד.
    http://www.notes.co.il/roni/61594.asp

    אהבתי

  7. ערן הגיב:

    תודה על הקישור להופעה של U2. שיחקת אותה.

    אהבתי

  8. אבי ס. הגיב:

    ולפינתנו היומית "אבי מנגב אחריהם":

    לא סלביות, לא מעטפה ולא נעליים: ככלל, העניין של קבורת מתאבדים מחוץ לגדר לא מקויים היום ברוב המקומות, מצידוקים הלכתיים, ואוהבי יהדות אמיתיים היו אמורים לברך על כך במקום לקלל או להצטנקן (אני לא מכיר מקרים ומקומות שכן קוברים מחוץ לגדר, ובכל מקרה זה היוצא מן הכלל).
    ואת הקשר למשפחת אושרנקו אני עדיין מחפש עד לרגע זה. מה רע בדיוק בבית הקברות בגבעת ברנר, ולמה צריך לקבור לא יהודים בבית קברות יהודי? (או אולי נשאל – למה צריך להעלות לא יהודים ארצה? לא, חלילה, זאת שאלה גזענית מדי).

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      כתבתי מפורשות: רק אחת מבנות המשפחה לא יהודיה. אז במקום להחליק את זה, כאילו אוי אוי אוי מה יקרה, הדירו את כל המשפחה.
      בעניין האם קוברים מחוץ לגדר, כן או לא, ידידיה הזכיר את זה בנימוקיו למה יש לסלק אחורה את הידיעות בנושא.

      אהבתי

      • אבי ס. הגיב:

        "להחליק את זה?" אה?

        צר לי, עדיין לא הבנתי מתגובתך מדוע קבורה בבית קברות אזרחי (שבו קבורים גם יהודים רבים) היא הדרה, ומדוע לא יהודים צריכים להיקבר בבית קברות יהודי. הרי בדיוק למקרים כאלה נועד בית קברות אזרחי.
        (ואגב, אם אני מבין נכון, האמא לא יהודייה, ולכן – מבחינה הלכתית – גם הילדים לא. אז זה לא "רק אחת מבנות המשפחה".)

        ואני מניח שידידיה דיבר על העיקרון ההלכתי ולא על הפרקטיקה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        זה די פשוט: לא היה כאן אלמנט של בחירה (אני מניחה, אולי אני טועה).
        החליטו עבורם.
        ומי אמר לך שהילדים לא גוירו, למשל? סתם כהשערה.
        (זה לא שאכפת לי אישית, את גופתי שרוף, אני מבקשת ממך)
        ומה יקרה אם ה"גויה הטמאה" תיטמן בבית קברות יהודי, ליד בני משפחתה? אולי הייתה לזה משמעות עבורם, להיקבר בבית קברות שכזה?
        אם כבר היהדות כה נחמדה וקוברת גם את המתאבדים בקרב כולם, למה שלא תלך עוד צעד במקרים קיצוניים?

        אהבתי

      • peanut הגיב:

        אם קצפך יוצא על מי שהחליט עבורם, אני מציע שתפני אליו. אף אחד לא מונע מכל יהודי החפץ בכך להקבר ע"פ ההלכה היהודית (או שכמו שחילונים מעדיפים לומר "המסורת היהודית").
        ההלכה היהודית מונעת ממי שאינו יהודי להקבר בבית קברות יהודי. מי שאינו רואה עצמו מחוייב להלכה היהודית לא אמור לראות שום משמעות בקבורה דווקא בבית קברות יהודי ואין שום סיבה שיתלונן על המצב.
        מי שרואה עצמו מחוייב להלכה מן הסתם בוחר להקבר בבית קברות יהודי בהנחה שאף אחד לא "יחליק" שום דבר; למשל- שלא יקברו אינו-יהודי לצידו. מדוע את מתעלמת מרצונות אלו-לא ברור לי.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        ולמה שייקבר ליד מתאבד? הרי זה אסור! מישהו שואל אותו?

        אהבתי

      • אבי ס. הגיב:

        כלומר, את מ-נ-י-ח-ה שלא היה כאן אלמנט של בחירה.
        את מ-ש-ע-ר-ת שהילדים גוירו.
        את מ-ע-ל-ה א-פ-ש-ר-ו-ת שהיתה למקום הקבורה משמעות עבור המשפחה (מעניין, כשהאב התחתן עם אשתו, ליהדות לא היתה כ"כ משמעות).
        ועל סמך ה"אולי" את תוקפת את היהדות של היום.
        (נ"ב: על גופתי אני אשרוף את גופתך).

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        שרוף אותי, בבקשה. אם לא, מישהו אחר יעשה את זה.

        אהבתי

  9. רב הנסתר שליט"א הגיב:

    הפעם אני עם אבי ס: נמאס כבר מהחילונים שמנסיםלהחזיק את החבל משני קצותיו. זו, נכון לעכשיו, ההלכה כרגע. רבים בציבור הדתי והמסורתי נאבקים מבפנים או בדרכם כדי לשנות את מצב הדברים. אבל למה לאתאיסטים מוחלטים כל כך אכפת מדקדוקי הלכה ומקומות קבורה? מילא כשמדובר בנישואים, כאן המונופול הרבני אכן מעצבן וימי ביניימי ומצדיק דוחות אמנסטי וגולדסטון. אבל אחרי המוות? למי אכפת?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      עיין בתשובתי לאביס.

      אהבתי

      • רב הנסתר שליט"א הגיב:

        ראיתי והיא הנותנת.
        מה גם שיש בעיתיות רבה, אם להתבטא בעדינות, בהתעסקות שטחית ואגבית בנושאים רציניים ועקרוניים על סמך דיווחים שטחיים ופופוליסטיים, ואולי מוטעים מעיקרם, בעיתונים לא תמיד רציניים.
        מצד שני, טומי לפיד עשה מזה קריירה.
        מצד שלישי הוא קבור בתוך הגדר. אז אולי עדיף בחוץ.

        אהבתי

  10. נעמי הגיב:

    תענוג אגב היה לשמוע את דודו אלהרר עושה לרזי ברקאי ולעודד בן-עמי בית ספר, כל אחד בתורו. עודד בן-עמי ממש איבד את העשתונות בסוף השיחה עם אלהרר, ושיחרר את אחת ההצהרות היהירות ביותר שנשמעו בזמן האחרון מפיו של איש תקשורת – אבל גם הצהרה נדירה בכנותה. לאחר שאלהרר האשים אותו שהתקשורת השמאלנית מייצגת 3% מהעם, השתחרר לבן-עמי השמאלן המתנשא: "3 אחוז, אבל איכות". פשוט תענוג צרוף

    אהבתי

    • ממממ הגיב:

      מסכים מאוד עם נעמי, ועוד שהצהרת האיכות המגוחכת הזאת באה מהמגיש (שלפחות מצטייר) הכי מטומטם במזרח התיכון.

      אהבתי

    • דודו הגיב:

      נו מה? לא ברור? השמאל שמיוצג באופן לא פרופורציונלי לחלוטין בתקשורת הוא האיכות.
      נשאר רק לציין שהדמוקרטיה זה חרא דבר שפוגע באיכות ניהולה של המדינה.

      אהבתי

  11. נילי הגיב:

    לגבי שכר מנכ"לית החינוכית. שמת אותה תחת הכותרת של רשות השידור ולא היא.
    החינוכית אינה כפופה לרשות השידור. היא לא כפופה לכלום למעשה, מלבד שר החינוך. אין פיקוח, אין בקרה, נאדה. ערוץ פרטי של שר החינוך. ועל הקשר בין תכני הערוץ כיום לתפקיד משרד החינוך שווה לתהות מתישהו בדיון נפרד.

    אהבתי

  12. אורי הגיב:

    הרופא הבכיר ההוא – לא יכול להיות שהוא הקרפ"ר, לא?
    או קצין רפואה חטיבתי או קצין רפואה ראשי. קשה להיות גם רס"ן וגם תא"ל ביחד!

    אהבתי

  13. רב הנסתר שליט"א הגיב:

    טוב, מישהו כאן או שם במקור לא בקי בר"ת צה"ליים. נתפשר על רב עלילה ורב מסבירן ורב מעריבן. בן דרורון, רק אשכנזי.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      סליחה, הד"ר מכנה את עצמו "קצין רפואי ראשי של החטיבה". לקחתי את הר"ת, וכתבתי קרפ"ר החטיבה.
      אני יודעת קרפ"ר מהו, אבל חיטבתי אותו. לא נראה לי נורא.
      למען לא תנדוד שנתך הורדתי את הר'.

      אהבתי

  14. דליה הגיב:

    ציטוט מדברייך:
    "מכבי תל אביב, גוף שלכל אחד מאיתנו יש איזשהו רגש אליו".

    מה שנכון, כי אדישות היא גם רגש.

    אהבתי

  15. רב הנסתר שליט"א הגיב:

    ואם כבר צרות בכותרות, הנה כותרת אתר הארץ בשניות אלו:
    "אב שבנו מת בפרשת רמדיה: איך אפשר לחיות במדינה שאין בה חוק?"
    כאילו מה? בנו מת ב"פרשת רמדיה"? פרשת רמדיה היתה איזו תוכנית ראליטי שבנו נכשל בה? יכול להיות שהילד מת אחרי שאכל משהו של רמדיה, עוד לפני שידע שהוא כוכב של "פרשה" כלשהי?
    שיהיה ברור – זה לא האב, שהשם ישמור אותו ואותנו ושלא יידע ושלא נדע עוד צער, אלא האתר העילג והמפגר.

    אהבתי

  16. נכחתי בהופעת יו2 ברוזבול בפסאדינה השבוע. ענק.
    האם יש סיכוי שבונו, עם כל תקינותו הפוליטית, יסכים להגיע גם לישראל?

    אהבתי

  17. שולמית הגיב:

    אני ממש אוהבת את הפרסומת בהשתתפות "מקהלת הנערים בנוסח פרחי-מעלה-מכמש, ששרה את הזמריר העולץ עד פריחת הנשימה לערוץ 24." בדרך כלל אני מתעבת את הפירסומות ואת הפרומואים אך זב ממש מוצא חן בעיני

    אהבתי

  18. 9876 הגיב:

    1. לא הבנתי מה היה "מחליא" בפרומו ה"זה היה פה כשאני הייתי ילד" של אלון גל. היה שם משהו בוטה? או חודרני? או משפיל? או מציצני? האם התדירות החליאה אותך? הדיבור הסיסי של גיבור הפרומו? מה בדיוק החליא אותך שם? זו מילה די קשה לפרומו לא יוצא דופן שגם עשה עבודה טובה לתוכנית.

    2. הפרומו של ערוץ 24 הוא מקסים לגמרי, מקורי, יצירתי, ילדים מקסימים וחיננים, לא ראוותני, מה בדיוק מעצבן אותך שם?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      1.התדירות האינסופית, שהמאיסה את האירוע אחרי עשר צפיות, אבל נאלצתי לספוג אותה עוד אלף.
      אי אפשר לחוש שום אמפטיה כשדוחפים לך צינור האבסה מהוושט עד המעי הגס
      2. הלחן, המילים המטופשות, והעובדה שבחרו בילדים חמודים שגם יודעים לשיר כדי לפרסם את היצירה הזו. וגם כאן, אלמנט ההימאסות חזק מאוד.

      אהבתי

  19. אליפלט הגיב:

    היום ב"הארץ" מספרים חדשות לוהטות. לאה רבין לא אהבה את בנימין נתניהו.
    למה זה חדשות?
    או שאולי זה גם רמז של הכתבים הפליליים?

    אהבתי

  20. יניב הגיב:

    כתבה נדירה היום בכלכליסט. סיון איזסקו מנסה לנתח את עסקאות בעלי העניין צים באופן שקול ולהציג תשובה לשאלה האם האחים עופר חלבו את החברה או לאו. אם להיות תמים, זה נסיון יוצא דופן בעיתונות הכלכלית לנתח באופן מעמיק סוגיה כלכלית ולא רכילותית ולא רק בצורה של מאמרי דעה (מהסוג שארלוזרוב רולניק ואחרים נוהגים לכתוב בדה מארקר) ורצוי לראות עוד כתבות כאלו.
    אם להיות פחות תמים – הכתבה מאמצת אחת לאחת את כל הטענות של האחים עופר כפי שדובררו בתקשורת, אין שום ניסוח של "לטענת האחים עופר". כלומר, לא רק שזה הולך, מגעגע ונראה כמו כתבה שנולדה אצל בעלי האינטרסים – אפילו לא נזכר ברמז שהיה עמם קשר במהלך הכנתה.

    אהבתי

    • סתמית הגיב:

      ממש לא כתבה נדירה. עוד אחת מהכתבות המוזמנות שמספרות לנו כמה מזל יש לנו שאנו בעלי חוב של האנשים הנפלאים האלה שהואילו בכלל להסכים לקחת מאיתנו כסף.
      נו, באמת.

      אהבתי

  21. רבקולית הגיב:

    בעניין הכדורגלניות הפלסטיניות – את לא יודעת שיש חיג'אב ספורט?
    http://www.thehijabshop.com/capsters/index.php

    אהבתי

  22. פינגבאק: התאבדויות, משכורות וכדורגלניות (פלסטיניות) | Omemo

  23. slouch הגיב:

    ביקורת התקשורת בנרג' ימנית וצפויה, אבל ההערכה בסיום כי הרוצח ייחשף סמוך ליום הזיכרון ליצחק רבין, בהחלט מעוררת מחשבות

    אהבתי

  24. דודו הגיב:

    וולוט אני מאוכזב. בפירוש.
    הארץ פרסם תחקיר על מעורבות אנשי פשע בקבוצות כדורגל ואת פספסת.

    כמה חבל שהתחקיר המדובר כלל העלאה מהארכיון של פרשיות עבר (אחת מהן נחשפה אם אינני טועה בהארץ )ועוד איזה עניינצ'יק עם היו"ר הקודם של הראשות לבקרה תקציבית בתאחדות, משהו שנחשף בגלי צהל יום קודם.
    ולזה קוראים היום תחקיר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s