ברנע עונה להפינגטון

נחום מוכיח

בטורו במוסף לשבת של ידיעות ממשיך ברנע ללעוג לבלוגוספירה ולהפינגטון, ומסביר למה הוא כן עיתונאי לעילא ולעילא.
להלן דבריו מילה במילה עם התייחסויות מינוריות שלי.


פוסט מורטם
סחתיין על הכותרת, המראה שברנע או עורכיו מתחברים לאט לאט לבלוגוספירה.


קטע שפורסם כאן בשבוע שעבר על רשמיה של אריאנה הפינגטון, הכוהנת הגדולה של הבלוגוספירה האמריקאית, מארוחת ערב שכילתה עם אהוד ברק, עורר סערת רגשות עזה בקהילת הבלוגרים הישראלית. כתיבתי העידה על הערכת חסר כלפי האיכות העיתונאית של הבלוגים, הפוסטים, הטוקבקים, שעולים מדי דקה לאתרי האינטרנט. הקהילה נעלבה עד עמקי נשמתה האינטרנטית. חלק מהכותבים הטיחו בי עלבונות איומים.


התמלאתי קנאה. הענף של התקשורת שבו אני עובד, חסר אותו סוג של לוקאל־פטריוטיות, התלהבות נעורים וכעס קהילתי שעולים מאתרי האינטרנט. רשמתי לפניי שכמעט כל מי שביקש ממני תגובה לתגובות, והיו רבים, נשמע כבן 20, מקסימום 25. זה קהל שהעיתונות המודפסת הפסידה, בכל המערב.
מצד שני, חשתי צער על שאנשים נמרצים כל כך, מוכשרים כל כך, מבלים את כל זמנם מול המחשב בבית. יש שמש בחוץ. אוויר צח. אתרים אמיתיים. לא הכל בחיים מתרחש על מסכי LCD.


אני מודה למר ברנע על המחמאה שכל אישה הייתה כמהה לה: מאוד הייתי רוצה להיות בת 20-25.
אל דאגה, אנשים מבלים גם באוויר הצח, וסוגיית החיים האמיתיים מורכבת מדי מכדי לדון בה פה.


הרבה לעג נשפך עליי משום שהגדרתי את רשימתה של האפינגטון כ"בלוג" ולא כ"פוסט". האפינגטון מעדיפה לקרוא לרשימות שלה "יומן". אפשר לקבוע בזהירות, שמארק טוויין היא לא. היא גם לא אנה פרנק.


בזהירות גדולה עוד יותר, את הקביעות הללו אפשר להחיל גם על מר ברנע. שהרי ברנע הוא לכל היותר – ברנע.


אשר לאמירה בגנותו של הנשיא בוש ששמעה או לא שמעה מפי שר הביטחון: ב־4 באוקטובר שיגר ברק סרי, יועץ התקשורת של ברק, מכתב רשמי להאפינגטון, שזו לשונו: "מר ברק מכחיש חד־משמעית שאמר מה שייחסה לו גברת האפינגטון. האמירה לא מייצגת את השקפתו ומעולם לא נאמר דבר מפיו בדרך כזאת או אחרת, במישרין או בעקיפין, שמאפשר פרשנות כזאת.

"אנחנו מצרים על ששיחת אוף־דה־רקורד, שנוהלה באורח לא פורמלי במסעדה עם עשרה אנשים מסביב, פורסמה בדרך בלתי מדויקת ומוליכת שולל".

לטענת אנשי ברק, הוא התקשר לסבי מיוניס, איש העסקים שהיה המארח של שניהם. לטענתם, האיש התנצל וגימגם. טילפנתי לביתו והשארתי לו הודעה. הוא לא חזר אליי.

למיטב ידיעתי, האתר של האפינגטון לא פירסם את המכתב של לשכת ברק. אולי לא הגיע: נפלאות דרכי המייל. האפינגטון, מכל מקום, בחרה להגיב על הקטע שאני כתבתי כאן במשפטים הבאים:


על עובדה אחת אנחנו מסכימים: ברנע לא פנה להפינגטון כדי לשמוע מה בפיה. אני מקווה (לא, אני מאמינה) שלפחות את המכתב של סרי הוא ראה.
רמז נוסף אפשר למצוא במילים "שמעה או לא שמעה". כלומר, ייתכן ש- אולי-אולי-אולי בכל זאת נאמרו הדברים?
ועניין קטן אחרון: מעניין איפה הגיבה על הקטע. אבל מה זה משנה? קרדיט, מראה מקום? לא בבית ספרו של ברנע. באולד סקול לא נוהגים לעשות דברים כאלו.


"הטור של נחום ברנע ב'ידיעות אחרונות' מציג קריקטורה נלעגת של בלוגינג שאומרת הרבה על בורותו בבלוגינג ובתקשורת החדשה.

"הוא קובל על היעדר בדיקת עובדות, עריכה וסטנדרטים אחרים שהוא מאמין שבלוגרים מתעלמים מהם. פרויד היה נהנה מזה, משום שברנע אשם בכל הפשעים שהוא מקונן עליהם.

"ברנע לא התקשר איתי לבדוק את העובדות. הוא נהג ככתבן ופירסם מה שנאמר לו (לא ברור אם מכלי ראשון, שני או חמישי). הוא זקוק נואשות לקורס רענון בעיתונות.

"לגבי הציטוט, זה מה שאמר ברק. כתבתי אותו בזמן אמת. ברק מעולם לא ביקש ממני תיקון. אם היה מבקש, לא הייתי מפרסמת, מכיוון שאין כאן מה לתקן".


זהו, הכניס לנו ברנע באבי-אבינו. לעולם לא נעז להתעסק איתו יותר.



עוד על

תחילת הפרשה.

אורי קציר.

רוני גלבפיש.

חסר מעש.

חיים שיבי.

חנוך מרמרי במכתב אישי.


אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה הכי טובים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

224 תגובות על ברנע עונה להפינגטון

  1. עזרא הגיב:

    טוב שגם יואב יצחק גמר על נחום בורשטיין ברנע בטורו אתמול. אין עשן ללא אש.

    אהבתי

  2. עורך צמרת הגיב:

    ולסיכום: היה בעיקר מביך לולווט, הדהירה אחרי קרדיט, ההתגאות בסקופ הענק: משלוח מייל להפינגטון, דברים שכל עיתונאי זוטר שבזוטרים חי איתם כדבר שבשגרה, כל זה מעיד היכן הבלוגספירה, או יותר נכון היכן ולווט, והיכן העיתונות.מבקר אמור להיות אדם שמבין בתחום עיסוקו, תראי לנו תחקיר רציני אחד שלך, תפרטי את ההשכלה שלך, תוכיחי עומק וניתוח מושכל ולא תיקון טעויות הגהה, ואז נתייחס אליך ברצינות. את כל זה, אגב, ברנע הוכיח מזמן. מביך לקרוא התלהמות כזאת ממך על ברנע, ואני, אגב, לא הכי מעריך אותו, יש לדעתי עיתונאים הרבה יותר טובים ממנו, ובכל זאת…

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מה עניינים, פוליצר (ועמוס חוז)?
      חזרנו לשגרה? התגעגעתי.
      אבל לא תאמין, אני מסכימה איתך:

      "…משלוח מייל להפינגטון, דברים שכל עיתונאי זוטר שבזוטרים חי איתם כדבר שבשגרה…"

      נכון מאוד! כל עיתונאי זוטר שבזוטרים. אבל לא עיתונאי צמרת כברנע.

      חוץ מזה אני חסרת השכלה. מרוצה? שום דבר. אפס מוחלט. אני מתקשה גם בקריאה וכתיבה.

      אהבתי

    • ולסיכום שלי הגיב:

      הצ'ולנט לשבת אפאס לא ממש הצליח לולווט.
      קרעה את ה***, התאמצה והזיעה, והקורא התמים (שאינו בלוגר) נשאר רק עם נפיחות.

      אהבתי

    • שי הגיב:

      אין לי שום מניות בקונגולמרט ששמו דבורית, ולמעשה גם לא הרבה סימפטיה. עם זאת, לעשות רדוקציה פשטנית לבלוגוספירה היא מטופשת בדיוק כמו לעשות האדרה לנחום ברנע או לכל מי שמקבל גרושים לכתוב בעיתון המודפס.

      ראבאק, מדיה זו מדיה. יש מדיה אלקטרונית ויש מדיה מנייר, הכותבים הטרוגנים מאוד וממילא לא ניתן לסווגם רק על פי סוג החומר שעליו הם מופיעים.

      ומילה ביחס לברנע – בקריאה עקבית שלו במשך שנים (ההורים שלי לא עוברים סופ"ש אחד לרפואה בלי ידיעות, המסכנים), הוא ממש ממש אוברייטד. הוא לא שנון, הוא לא מקורי, הוא באמת לא ראוי לריספקט שרוחשים לו. באופן אבסורדי, הדבר היחיד שיש לרכוש לו כבוד הוא המיקום של הטור שלו. הבנייה קלאסית של המציאות. (אגב, הדבר נכון לא פחות ליואל מרקוס). אולי יש להם מקורות מצוינים (מחוברים היטב לפרנסי השלטון), אבל הדבר יכול בהחלט להגזר מהחלטותיהם של נוני מוזס ושוקן, ולא מאיכויות אינהרנטיות כלשהן של הכותבים.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        קונגלומרט?
        וידאתי שוב במילון שאני מבינה את המילה.
        בקשר להיעדר סימפטיה – נו בסדר. פה אני כבר מרגישה בבית.

        אהבתי

  3. גלית חתן הגיב:

    אז הבן אדם לא מבין בבלוגים. הוא לא מהדור הזה וגם לא עושה מאמץ להתחבר אליו. הוא שמע שיש דבר כזה אינטרנט ושהיום כל אחד יכול לכתוב, אבל הוא מתעלם כי זה שטויות. בעיניו.

    אז במובן הזה – צר עולמו כעולם הנמלה.

    אבל מכאן ועד להגיד שהוא לא מבין בתחום שהוא כן מתעסק בו – פוליטיקה וחברה – ושעכשיו אי אפשר יותר להאמין למה שהוא כותב וצריך להפעיל עליו עורך נוקשה וכו': שטויות במיץ גזר.

    מה הבעיה האמיתית כאן? שאת רובנו חינכו להעריץ את נחום ברנע, כמודל ומופת של עיתונאות, ופתאום, אופס, הוא מזלזל במה שאנחנו – הבלוגרים – עושים. בקיצור, הכל פה משחק בגן ילדים. תודה לאל, עוד שבוע-שבועיים זה ייעלם. ברנע יחזור לקפץ בין הגבעות של יהודה ושומרון ואנחנו נמשיך בענייננו.

    אהבתי

    • רב הנסתר הגיב:

      הוא אשר אמרתי:
      הבעיה האמיתית אינה יחסו של ברנע למדיה כזו או אחרת, אלא האינטרסים הסמויים שהביאו לכך שהאייטם שלו נראה כפי שהוא נראה. במובן הזה, רוב המגיבים נובחים על העץ – או הכלב – הלא נכון.
      ולא, אני לא יואב יצחק.

      אהבתי

  4. נחום המקורי הגיב:

    לא התפלאתי. האינטרנט, ענף התקשורת שבו אני פועל, דווקא לא חסר אותו סוג של לוקאל־פטריוטיות, התלהבות נעורים וכעס קהילתי. רשמתי לפניי שכמעט כל מי שביקש ממני תגובה לתגובות, והיו רבים, נשמע כבן 70, מקסימום 75. זה קהל שהאינטרנט ועולם הבלוגים הפסידו. בכל המערב.
    מצד שני, חשתי צער על שאנשים אדישים כל כך, לא מחוברים כל כך, מבלים את כל זמנם בחוץ, מתחת לקרני השמש המסרטנים. יש הכל בבית, גם אוויר, גם מיזוג, גם מסכי LCD. לא הכל בחיים מתרחש בבית קפה בשכונת רחביה.

    אהבתי

  5. האמת ורק האמת הגיב:

    דבורית, קצת צניעות, מעט ענווה. נחום ברנע לא נתן לך קרדיט על מייל הלשנה איזוטרי לדודה מאמריקה. איזה סיפור! אז גברת הגהות מכריזה מלחמה, ומגייסת עדת מתוסכלים, מול חתן פרס ישראל. ההתנהגות שלך פשוט מבישה. אולי כדאי להזכיר לכולם שבימים כתיקונם, את מוחקת תגובות ביקורת שלא מוצאות חן בעיניך, ולא מתביישת לומר שאת בולשת אחר כתובות ip. גברת עיתונות חופשית עאלק

    אהבתי

    • בת הטוחן הגיב:

      כאמור, אני מרחמת עלייך.
      אין לך חיים מעבר ל”פוסט ההגהות” של גלעד שליט.
      מי אתה?
      מה מניע אותך?
      מהן מחלות הנפש שלך?
      שאלות קשות, רבותי, שאלות קשות.

      אהבתי

      • האמת ורק האמת הגיב:

        לא הזכרתי את "פוסט ההגהות" לגלעד שליט, אבל אם את כבר מזכירה – גם פוסט ההגהות לגלעד שליט יכול ללמדנו על איכותה של בעלת הבלוג. הינה, ניסתה לייצר מוצר משלה, ותראי איזה אסון קרה. אגב, הדבר המדהים ביותר בעיני הוא שלמרות העשרות שביקרו אותה על הבושה, היא מתעקשת שמדובר בטקסט ראוי. והיא עוד מנסה ללמד אנשים כברנע עיתונות

        אהבתי

    • דליה הגיב:

      "מול חתן פרס ישראל"…

      וואוו. כולם לעבור לדום מתוח! ורצוי גם להשתחוות ולאבד את חוש הביקורת.

      אהבתי

  6. עקיצה הדבורה הגיב:

    כבוד לדבורית שעומדת על משמר הבלוגים מול קנאת העתונות המודפסת

    אהבתי

  7. קונטסה הגיב:

    180 תגובות. וואלה.
    וכל כך למה?
    כי הנה נושא נהדר שאפשר להשתלח באמצעותו, ועוד לכמה כיוונים.

    אהבתי

  8. פינגבאק: עוד כמה מילים על נחום ברנע נגד הבלוגרים | חורים ברשת

  9. הרמטכ"ל הגיב:

    נא לעבור לדום, להצדיע ולהריע, לולווט היה סקופ אדיר ומי שמטיל בכך ספק הוא חולה נפש עם בעיות קשות מאוד. הרגעי, ארנה אושרי, אם ככה מתייחסים בידיעות לקוראים העיתון בבעיה קשה. מותר ואף רצוי להטיל ספק בכל טקסט כתוב, גם בזה של הבלוגרית הטובה ביותר ביקום ובסקופ האדיר ביותר שנראה פה אי פעם במדינה. דרך אגב, אף אחד לא פנה להפינגטון בשאלות מפני שזה לא מספיק מעניין ואף עיתון לא חשב לעשות פולואו אפ על איזה טורון עלובון של ברנע. אבל עכשו ברצינות, היה לך סיפור מדהים, אני באופן אישי לא מכיר אף עיתונאי שהגיע להישג כזה.

    אהבתי

    • אורנה אושרי הגיב:

      הרמטכ"ל, חסר השם, תרגיע אתה.
      איש לא טען שלולווט היה "סקופ אדיר", לא בזה מדובר.
      ולווט הצביעה על מקרה אחד שבו ברנע התייחס לעיתונאית-רשת בצורה מזלזלת, ומכאן התפתחה היסטריית בלוגרים שלמה.
      (ואני לא מייצגת את ידיעות כאן בדיון, אלא רק את עצמי ואת והתולעים שלי).

      אהבתי

      • בטי הגיב:

        אין טענות לאורנה, היא מקבלת עכשיו שכר מידיעות ולא יכולה לצאת נגדו. כך היה כשעבדה בהארץ. זה טבעי ובסדר. לא מצפים ממנה לכלום.

        אהבתי

      • אורנה אושרי הגיב:

        חבל שאת לא קוראת את כל מה שאני כותבת כאן, פחדנית נטולת שם ואינטגריטי.

        אהבתי

      • אורנה אושרי הגיב:

        ואם גם היית טורחת לקרוא מעבר לשם שלי, היית רואה שהואשמתי בהגנה על ולווט, ולא בהגנה על ידיעות, פקצה.

        אהבתי

    • velvet הגיב:

      הרמטכ"ל, עורך צמרת, עמוס וכו' וכו': מאחר שאתה לא מבין מה הבעיה עם התגובות שלך, אסביר לך: אתה כותב בעשרות שמות ("זאת הפעם הראשונה שאני מגיב") ויוצר מצג שווא של עשרות אנשים. פדיחה לי, פדיחה לך.

      אין לי בעיה שתמשיך לכתוב עשרות תגובות נגדי בניק הראשוני שלך, שהתחבב עלי, פוליצר, אבל לא אתעקש על זה. אתה יכול לבחור כל שם אחר. רק כדאי שתהיה שקוף והוגן.

      אהבתי

  10. המבקר הגיב:

    ואולי תהיי את הוגנת ותספרי לכולם מהיכן המידע הזה: את בולשת אחר כתובות ה-ip של גולשים שמבקרים באתרך. בתור אחת שמתיימרת לדרוש בשם השקיפות, יהיה נחמד אם בראש הבלוג תיכתב ההערה הבאה: כותבת בלוג זה עוקבת אחר כתובות ה-ip של מבקריה. את יודעת, יכול להיות שיש כאלה שירצו לדעת אם פוגעים בפרטיותם

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מאחר שהחמצת את ההסבר הקודם שלי (או שכחת), אחזור עליו:
      בכל פלטפורמות הבלוגים (כמעט) בעלי הבלוג רואים, באופן מובנה, את כתובות ה-IP של מגיביהם. בכל האתרים רואים את הכתובות כל העוסקים באישור טוקבקים, ו/או העורכים.
      ככה בנויים הבלוגים. ככה בנויים האתרים. ככה בנויה הרשת.
      אתה בהחלט יכול להתלונן בפני המועצה העליונה של האינטרנט בישראל על החוצפה.

      אהבתי

  11. מיא עשת הגיב:

    לסיכום – ברנע דורש התנהגות לפי כללי האתיקה העיתונאית, אבל בעצמו נוהג כך רק כשבא לו. לי כל הפרשה נשמעת כמו היסטריה של דינוזאור החושש מעידן חדש שקם לכלותו. הרי ברור שהאינטרנט הוא העתיד, בהיותו אינטראקטיבי, משלב קול, תמונה, קישורים וכו' – ולברנע לא נותר אלא להמשיך לנבוח מול השיירה הדוהרת.

    אהבתי

  12. אריאל הגיב:

    ברנע שייך לעבר. אוטוטו

    אהבתי

  13. נוצה סגולה הגיב:

    אמרו את זה קודם לפני, לא משנה:
    אותי מאוד הרגיז שלא קיבלת קרדיט. הוא לקח ציטוט שלם שאת כתבת אצלך בבלוג ולא טרח לציין את המקור שלו. מאוד מאוד מאוד לא יפה.

    אהבתי

  14. פססט פססט ולווט בואי רגע הגיב:

    הערב, מוטי קירשינבאום אמר בראיון שהטוויטר מעניין את קצה התחת שלו! (קרדיט: ערוץ 10, מנחה אושרת קוטלר. לצערי לא רשמתי את שם העורך והצלם).
    יאללה חבר'ה, קירשינבאום פגע בטוויטרספרה. הכינו את הלפידים ונעלה עליו עוד הערב.
    פחות מ-400 תגובות נאצה תתקבלנה בעלבון.

    אהבתי

  15. שי הגיב:

    *** ברנע מגן בחירוף נפש על המבצר האחרון. הוא נדרש לתרץ לעצמו מדוע קרסה בקול שאון גדול האוטוריטה (שעד עתה לא נדרש להצדיקהּ) של הטאלנטים בעיתונות המודפסת.

    הוא מטיח את כל מה שיש בידיו, כדי לייצר אפקט של הפחתה (כאילו מדובר במילואמניקים זקנים שמנסים להתנשא על פקידה צעירה בשלישות באמצעות בדיחות מין זולות).

    מה הוא לא זורק – אתם צעירים, אתם מתלהבים מדי (כיאה לחסרי ניסיון וותק), אתם חסרי חיים, אתם קהילתיים (משמע – פרובינציאליים וחסרי חשיבות).

    בקיצור, ברנע ניסה להיות ממלכתי ו"הוגן" כלפי הילדים המתלהבים הללו, שמשחקים בעיתונות דמיקולו. נודף מדבריו ניחוח עז של פטרנליזם ואדנות, כביכול נדיבות של מנצחים.

    מה שברנע לא הפנים, וכנראה יקבל את זה "לפנים" מתישהו בקרוב (מייברג כבר קיבל), שהקרב כבר אבוד מזמן. רוב האנשים שאני מכיר כלל לא קוראים את ברנע ואת כל "הכוכבים" שמוזס בטיפשותו שומר עבור דפי הדפוס. מי שלא עולה לרשת, לא נקרא כלל.

    בקרוב, שלא רק כבודו של ברנע יעמוד על הפרק אלא גם משכורתו (המופקרת והמופרזת, כמובן) – הוא יתחיל להשמיע זמירות אחרות. בדיוק כמו מייברג. אני משער שגם האחרון זלזל בקונספט האינטרנטי, שבו לא יוצאים מן הבית (במיין ממילא קר מאוד).

    אהבתי

    • אל תיסחף הגיב:

      קודם כל, קצת מוגזם לעשות ניתוח טקסטואלי לכמה שורות שכתב ברנע (בלי להזכיר שמות, היה לנו די בניתוחים כאלה בשבוע שעבר).
      כדאי לקחת דברים בפרופורציה ולזכור שלברנע יש גם כמה זוטות כמו גולדסון, גרעין איראני ושאר ירקות לכתוב עליהם.
      יתכן שברנע יהפוך למיברג וילך לדוג איתו לובסטרים לפרנסתו – יתכן שלא.
      יתכן שבקרוב הניר המודפס יפוג מהעולם, יתכן שבעתיד הרחוק יותר.
      אבל בין אם בדפוס, בין אם ברשת, את החדשות נצרוך גם בעתיד מכתבים כמו ברנע ולא מבלוגרים.

      אהבתי

      • שי הגיב:

        לא נסחף, מעולם לא הערכתי או חיבבתי את כתיבתו. עתה יוצא קלונו לעולם, ומותר לי להנות בפומבי.

        ביחס לאמירתך בסיפא של דבריך, לא ברור לי למה כוונתך. בהנחה שכל המדיה תהיה אינטרנטית, מה ההבדל בהגדרה בין "בלוגר" ובין "עיתונאי רשת"? מה שונה בלוגר שמדווח ממקורותיו מכתב שמפרסם כתבות ב-ynet, נניח?

        ועל מנת לסבך את החיים עבורך, הסתכל לרגע על מקרה יוסי מלמן. הוא מפרסם כתבות פרי עטו ל-"הארץ" (ברשת ובדפוס), ולצד זה מחזיק בבלוג משל עצמו ב-the marker caffe. העניינים מורכבים עוד יותר, כאשר לעתים לצד כתבותיו בהארץ אונליין, שמים קוביות עם קישור ישיר לבלוג שלו.

        בקיצור, החיים מורכבים, והאמירה שלך פשטנית מדי לטעמי. בעתיד יהיו רק בלוגרים מסוגים שונים.

        אהבתי

      • בעתיד יהיו רק בלוגרים? הגיב:

        והאם אותם בלוגרים יהיו מחוייבים באמינות מוחלטת של דיווחיו, במקורות מהיימנים, ביכולת בקרה עצמית לגבי טוב טעם, ברשת מדווחים ארצית שתוכל להעביר להם הסבר מדוע טבע הצולל באילת, ואיך פרצה השריפה בבי"ח בצפת? האם הם יבינו מספיק בספורט, מוסיקה, אוכל וקולנוע? האם הם יהיו מספיק אינטיליגנטים ורהוטים בכדי לעניין אותי בהגיגים הפובליציסטים שלהם?
        או שמא אצטרך לנבור במעמקי הבלוגוספרה ולשלות לכל צורך במידע אקטואלי/תרבותי שלי כותב מוכשר דיו?
        האם מעל כל אותן פונקציות יעמוד עורך שינפה, ימחק, ינזוף ויתקן?
        השאלות האלה מופנות אליך, כמובן שרק אם אתה במקרה צרכן אקטואליה "כבד" כמוני.

        אהבתי

      • בעתיד יהיו רק בלוגרים? הגיב:

        דיווחיו= דיווחיהם

        אהבתי

  16. פינגבאק: לחיות את חייה - דבורית שרגל » איך יוצאים הבקבוקים מהכלובים?‏

  17. --- הגיב:

    תרשי לי להמליץ לך על זה
    http://www.notes.co.il/aharon/61664.asp

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני לא יודעת למי את/ה ממליצ/ה, אבל בניגוד למתדיינים למעלה, אף פעם לא טענתי שבעתיד יהיו רק בלוגרים, וכמו שכבר כתבתי כמה עשרות פעמים – הבלוגוספירה והעיתונות המודפסת, המקוונת, לא משנה, ימשיכו לדור ביחד בעולם הזה. אלו הם פורמטים משלימים, אחד לא מבטל את השני.
      בכל מקרה תודה על הקישור והוספתי אותו לפוסט הבא.

      אהבתי

  18. Dan הגיב:

    Sorry, no Hebrew keyboard. In the face of all the criticism I've read above, I wanted to say that one of the things I miss most about living in Israel is reading Nahum Barnea every week. I like and respect Dvorit, I enjoy reading her regularly, and (without reading Barnea's aforesaid two articles) I'm sure she's right in some, if not all, of her claims. But us humans aren't perfect. Us humans inevitably make mistakes. And despite all of Barnea's many qualities, he too is human; there's no doubt he too is sometimes mistaken. Nevertheless, Barnea is the single reporter I enjoy and trust the most. He is the main reason why I purchased Yediot every Friday when we lived in Israel, and he is the main reason why I'll continue to do so when we return (in just a few short months!). It seems to me that this issue was blown out of proportion. People are allowed to make mistakes. I make them on a regular basis. Don't you?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      תודה דן.
      ברור שכן. אני טועה כל יום. ומתקנת כל יום. ומודה שטעיתי. ונותנת קרדיט באופן הוגן לאנשים שנוהגים עימי באותו אופן.
      החטא של ברנע, שאין מחלוקת בשום פנים, לפחות לא מבחינתי, על כישוריו, הוא שטעה, וחזר וטעה, ולא תיקן, והשתמש בי בעזות מצח ככלי שרת לתיקון עקמומי תוך ביטולי המוחלט.

      אהבתי

  19. שאול הגיב:

    הבלוגרים הם צעירים חסרי מנוח בניגוד למי ? לשי גולדן הקשיש ? הבלוגרים לא בודקים עובדות בניגוד למי ? לכל העיתונים שפרסמו שהחמאס מחייב נשים ללבוש חיג'אב ברצועת עזה בלי לציין שמדובר רק עורכות דין כאשר הן בדיון בבית משפט ושהחוק הזה קיים עוד מתקופת המנדט ?
    בתור מוזיקאי וטכנאי קול, תחילת האלף סימנה לי ולחברי שעידן האולפנים מת וכולם עוברים להקלטות בייתיות. היום התעסוקה עברה להופעות חיות. המזל של מוזיקאים ושל טכנאי סאונד הוא שבשביל להופיע צריך לפחות חוש קצב ובשביל להגביר הופעה צריך לדעת לקבל פידבקים חיוביים מהקהל ולא מהמוניטורים. זאת לא המסיבה שלך ברנע. זמנך עבר.

    אהבתי

  20. לדבורית הגיב:

    כשאת מוחקת פה ושם תגובות (וזה רע הכרחי שלטעמי לפחות אינו מופעל מספיק) נוצר מצב משונה שבו תגובות לאותן תגובות שנמחקו, לא רק כאלה צמודות אלא גם (ואולי בעיקר) כאלה שבאו בעקבותיהן (שלא נמחקו אף הן), נזרקות ע"י הבלוג (טכנית כמובן) לסופו של הבלוג כפי שניתן לראות כאן בסוף שיש שם תגובות שלי לפחות נראות כאילו לא שייכות לשם. האם אי אפשר למצוא פתרון טכני מוצלח יותר?

    אהבתי

  21. פינגבאק: ותודה לנחום ברנע | יחסי ציבור ואסטרטגיה

  22. ClemonsBobbie הגיב:

    I took my first home loans when I was 25 and that supported my family very much. Nevertheless, I require the car loan as well.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s