לא ידענו, לא ראינו, לא שמענו

—–

הלשכה של ברק
נניח שאין שום מעשי שחיתות בלשכה, ושאכן, כמו שאומר שהב"ט, הוא לא ידע על כך מאום, האם אנשי הלשכה כל כך חדלי אישים, עד שאינם מסוגלים לארגן כמה חדרי מלון לחברי המשלחת המלכותית? הרי כל מפיקה/ מתחיל/ה בתוכנית בוקר היי/תה עומד/ת במשימה. מה, אתם לא יודעים שאם יש אירוע כה גדול צריך להזמין מקום מראש? במקרים כאלו עולה השאלה: אם חדרי מלון אתם לא מסוגלים לארגן, איך נראית ההתארגנות שלכם לקראת איזו מלחמה לא עלינו, מתקפה כלשהי, או סתם תכנון הלו"ז במשרד לחצי השנה הקרובה? כאילו מה, מה אתם יודעים לעשות?
תזכורת: זה מה שכתב על כך יוסי שריד ב-1 בינואר 2009. אופס, לא, דווקא היום. איך כתב יובל בתגובות? בקדייטינג.


מיילבק, עמיר:
יש משהו מעודד בתגובה הציבורית לנוכח החזירות חסרת המעצורים של הקיבוצניק הסוציאליסט, שפשוט מוכרח לבלות את הלילה בחדר מלון שעלותו פי 250 מחדר בסיסי.
מעודד, ועם זאת מעורר חוסר נוחות מסוימת. המבצע הרצחני, המיותר והכושל המכונה "עופרת יצוקה", שגבה את חייהם של כך וכך אנשים (וכנראה עלה קצת יותר מאלפיים יורו), לא הוציא את הישראלים משלוותם באופן כזה
.


קרינה היברידית?
יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה, הגישה אתמול נגד וואלה תביעה לגילוי מסמכים. יוניון מוטורס מבקשת את דוחות הבדיקה ששימשו בסיס לכתבה "חשיפה: קרינה מסוכנת במכוניות היברידיות" ובה נטען כי בהונדה סיווק ובאינסייט ההיברידיות, יש רמות קרינה מסוכנות.

אחרי פרסום הכתבה פנתה יוניון מוטורס כמה פעמים לוואלה וביקשה את הדוחות ששימשו את אנשי האתר לקביעות שבכתבה, אולם נענתה בשלילה. כך גם טויוטה, יצרנית פריוס ההיברידית. בהודעה לעיתונות ששיגרה החברה נטען כי רמות הקרינה שנמדדו על ידי החברה נמוכות עשרת מונים מאלו המופיעות בכתבה. במסגרת התביעה לגילוי מסמכים מופיע תצהיר של מומחה רכב, ש"בדק עצמאית" את רמות הקרינה בפריוס שלו, וגילה שהן נמוכות בהרבה מהמצוין בכתבה, אלא שכדי לבחון את הבדיקות שנערכו לצורך הכתבה הוא זקוק לפרופיל הבדיקה.


קצה האצבעות
אלו השבועות האחרונים בהם תהיה דעתי קלה, ועבודתי קלילה (כאילו). איך אני יכולה להמשיך ולהתבכיין על מצוקת השבת בה אני כורעת וקורעת עשרות ומאות עמודי עיתון שאינם נגמרים? הרי תוך שבועות ספורים, אולי חודשים, יצוצו פה עוד שני מוספי שבת, האחד של ישראל היום, השני של כלכליסט. עמוס רגב, יואל אסתרון, אולי תרחמו עלי ותבטלו את רוע הגזירה? מצב העיתונות מחמיר, אבל עוד ועוד מוצרים יוצאים לשוק. הייתכן?


העיר
תחילה תהיתי מהו תצלום התקריב הזה, בשחור לבן, או מה זה "העמותה לחקר התותה" או מהי המסגרת השחורה. ואז הבנתי: העיר הצטרף לטרנד חדש (זו כבר הכתבה השנייה שאני רואה בנושא בשבועיים האחרונים) על ניתוחים מתקנים לאיבר המין הנקבי. הידד.


בלוגלנד
עמית סגל פתח בלוג בשם אנדרגראונד, לא פחות!

underamit


ופה הוא מספר על התחקיר על דליה איציק:
"חיים ריבלין ואני פרסמנו אמש בחדשות ערוץ 2 תחקיר על נסיעתה היקרה של דליה איציק ואבי בלשניקוב לפריז, אחרי עבודת הכנה של חודשיים. התקציר: 2,000 אירו ללילה על החדר של דליה איציק, 1,500 אירו לסוויטה שלא התארחו בה, ארוחות בוקר ב-100 אירו לאדם, וגולת הכותרת: 20 אירו על סרטים שהזמין בלשניקוב בחדרו. מן הסתם ממיטב הפילם נואר הצרפתי".

—-

בחצי השנה האחרונה פורסמו בערוץ 2 שני תחקירים על איציק. הראשון, במאי, עסק בסכומים הגבוהים מאוד שהשקיעה המדינה בשיפוץ ביתה, תוך עבירה על הנהלים והתקנות. הסיפור הוביל להדחתו של אבי בלשניקוב מתפקיד מנכ"ל משרד המבקר, לדו"ח חריף של המבקר ולכך שאיציק נאלצה להחזיר את הכסף על החלפת הקרמיקה בביתה. יום למחרת סוקרה הפרשה בכל תחנות הרדיו, בכל ערוצי הטלוויזיה ובכל העיתונים – חוץ מידיעות. התחקיר של אתמול – בדיוק אותו דבר.

מי אוהב את איציק נורא נורא בידיעות, ושומר עליה מכל משמר, פן תתפרסם עליה ולו מילה?
תוספת, 13:00: איזו הצטרפות מקרים. גם רביב דרוקר כתב על כך.

—-

אורי (אפלטון) קציר (תכף יש עוד) חוגג חמש שנות בלוג. וואוו. כבוד.



נחום ברנע, אוהבים אותך ברייטינג
שגיא גרינברג
("איש הייטק ובלוגר בעברי"), הכותב ברייטינג, יצא להגנת ברנע, תוך שהוא מציין שבכירי הבלוגרים (ביניהם דבורית שרגל ואורי קציר) התנפלו עליו "בזעם נטול חן ומלא בחשיבות עצמית".
לא נורא, אני מאמינה שתוך כמה שנים ילמד גרינברג להבחין בין זעם וגו' לבין טקסט מנומק (כל הטקסטים שנכתבו על ברנע, ואם יורשה לי, גם שלי, היו כאלו).
הוא ממשיך: "חלקם מתעבים את המדיה הישנה. חלקם נפלטו ממנה. חלקם לא עברו סלקציה בשעריה. חלקם מאמינים באמת שהם יורשיה".
אליבא דגרינברג אין אופציה אחרת. אין אנשים שעבדו ב"מדיה הישנה", ורוצים לעשות גם דברים אחרים בטרם יגיעו לאחוזת ראשונים. יובל דרור, גל מור, נועם שיזף, שחר אילן, ואני, כן אני – לא יודעים למה עזבנו את העיתונות. גרינברג יודע.
אף אחד מכל הנזכרים לעיל לא מתעב את המדיה הישנה. בטח ובטח לא מאמין שהוא יורשה. אני מדברת בשמי, אבל גם בשם הנ"לים ועוד רבים אחרים, כי כולנו כתבנו בדרך זו או אחרת ש: הבלוגים לא מחליפים את המדיה הישנה. הבלוגוספירה לא מחליפה את העיתונות. שני הגורמים האלו פעלו, פועלים ויפעלו אחד לצד השני. לא מדובר במאבק ואף צד לא רוצה לבטל את האחר.
ועוד שאלה: על סמך מה קבע החתום ש-99 אחוז מהבלוגוספירה הישראלית הם "חרטוט חובבני ומביש"? אני יודעת איך: "התרשמתי", ודאי יגיד הוא. למה לא. התרשמות היא כלי חשוב בעבודה העיתונאית והמדעית.
אני גם משערת שהכותב לא קרא את תגובתה של הפינגטון טרם כתב את דבריו. זאת אומרת, אני מקווה. מצד שני, עובדות? מה חשיבותן לכתיבה?

אגב, ידידי אורי קציר הוא מנהל היחידה להגברת מודעות הציבור ודובר הרשות לניירות ערך. סתם לידיעה.

ותוספת: חיים שיבי על עיתונאים ובלוגרים.


הבוקר שידרה קרן נויבך ראיון ארוך עם רון מיברג (כ-17 דקות) ולאחריו דיברתי אני על הנושא, כולל על פרשת ברנע. אפשר יהיה לשמוע אותו ב-24 השעות הקרובות בשבוע הקרוב פה.


ידיעות משלם
אדם שוב קיבל מידיעות סכום לא מבוטל בעקבות הסכם הפשרה על כל שנכתב על אודותיו.


פסטיבל קולנוע חדש

לסרטים על תרבות ואמנות ייערך בסינמטק תל אביב בסוף החודש. הנה.


לחם עבודה
איך, איך הדוחות על השתכרות נשים לא משתנים. הנה אחד מ-2007. ומ-2006. ומ-2008. ומהיום.


שמירה אימבר, השדרנית הגדולה, היא היום מארחת בלחם ארז. כותרת שער המגזין לראיון איתה (כרמית ספיר-ויץ) מעולה: "לחם עבודה".


מכירים? מיליםמילים לעורכים, מגיהים, מתרגמים?


צרות בכותרות

15109



וויי, לא ייאמן, רק שלשום לגלגתי על "חשיפה לצפון" של מעריב, והנה אמש בגלובס, עוד חשיפה לצפון בקטע של לילך ויסמן על עליית ח"כי הליכוד צפונה.


מח' הגהה
ראו למה עלולה לגרום שגיאת הקלדה.


כדאי באמת להחליט אם אנחנו מדברים על אירו או על יורו. בטבלאות בהארץ, 2, לא החליטו.


בידוק עובדות

לא אנדרסון הוא בתצלום במדור הספורט של ישראל היום אלא סטפון לאזמה (אחח, טוב שיש מי שקורא מדורי ספורט).
loanderson

לפני פיזור
רגע רגע, תכף עוד משהו.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שוטף פלוס 30, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

80 תגובות על לא ידענו, לא ראינו, לא שמענו

  1. תומר הגיב:

    שמתי לב שיש לך לא מעט ספאם בתגובות. אולי כדאי להשכיר חברת ניקוי?

    אהבתי

  2. קרן הגיב:

    הראיון יהיה ברשת לשבוע ימים. בנוסף בקשתי שיורידו אותו בנפרד לאתר של רשת ב' לטובת המאחרים קום והנצח.

    אהבתי

  3. נ הגיב:

    "חלקם מתעבים את המדיה הישנה. חלקם נפלטו ממנה."
    אם היית מסיף נ מדיה = מדינה גם אני הייתי מסכים איתך.

    אהבתי

  4. בעניין ברק הגיב:

    אהוד ברק "לא ידעתי" מזכיר ולא לטובה את דן מרגלית בראיון ל"מוסף הארץ" (נדמה לי) לפני כמה שבועות, לקידום מכירת ספרו, הסביר כך כיצד לא ידע כל כך הרבה דברים על נהנתנותו של ידידו כאח לו אהוד אולמרט, עד שזכה להארה. וכך אמר: "אני גם לא יודע אם האוטו שלי הוא הונדה או יונדאי". בקיצור, כולם מטומטמים גאים. הנה סטיקר שראוי להדביק על הפגושים של ברק, מרגלית, וחבר מרעיהם.
    ובעניין הצרות בכותרות: לעניות דעתי הר' במילה צעירות שרוקה. ומכאן שלא מדובר בעלמות חן אלא באותו שלב עגום בחיי הצבא, שבו המצטרפים החדשים ליחידה דופקים עבודות ושירותים שונים עבור הוותיקים.

    אהבתי

    • בי הגיב:

      רביב דרוקר דיבר אתמול ב"לונדון וקירשנבאום" בערוץ 10, והודה שהוא יהיה הראשון לבקר את ברק, אבל במקרה הזה פשוט אין על מה. אין אפשרות לשלוח חיצי ביקורת לברק בטענה שהוא עשה זאת ביודעין, כיוון שהוא פשוט לא.
      השר לא אמור להיות מעורה בכל פרט מנהלתי, ותאמין לי שאתה גם לא רוצה שהשרים שלנו יתחילו להיות כאלה.
      אפשר לבקר את אהוד ברק על הרבה מאד דברים אחרים, אבל במקרה הזה הוא יוצא נקי וההשתלחויות כלפיו הן לא נכונות מבסיסן.

      אהבתי

  5. יובל הגיב:

    וולווט, שימי לב כי הטור של יוסי שריד הוא טור עדכני שפורסם היום (יש הפניה אליו מהעמוד הראשי של הארץ וכמו כן אפשר לראות כי מתוך הטור עצמו יש לינק לכתבה של תומר זרחין וגם היא משום מה מתוארכת ל 1.1.09)
    בקיצור, מדובר בעוד אחד מנפלאות אתר הארץ המחודש
    בכלכלה היו קוראים לזה backdating

    אהבתי

  6. אלונה הגיב:

    חשבתי שאת לא כותבת על וואלה!, או שזה לא תקף כשמדובר בתביעה נגדם?

    אהבתי

  7. בעניין עמית סגל הגיב:

    ולמי עמית סגל מכניס כאן, בבלוגו החדש?
    הנה:
    "הכתב הפרלמנטרי לשעבר שפוטר בשל עצלות יתר ימתח ביקורת חריפה על יורשיו בטענה שהם מתעסקים רק בשחיתויות וצהוב, ולא בלב ליבה של הפעילות הפרלמנטרית, הלא היא ועדת החוקה, שאילתות במליאה וסלט גזר בכוס זכוכית במזנון הכנסת".
    הפותר נכונה יזכה בתפקיד בעמותה רפורמית.

    אהבתי

    • עמית סגל הגיב:

      למען הסר ספק,

      ההשערה שהעלית ממש מופרכת. שחר אילן, שאליו אתה רומז, הוא אחד הכתבים החרוצים והמעמיקים שסיקרו את הכנסת (אם בכלל רציני שאחלק לו ציונים). עזיבתו היא אובדן גדול לסיקור הפרלמנטרי, ועל כן, בקיצור נמרץ, אומר שבוודאי לא התכוונתי אליו.

      עמית

      אהבתי

      • Twister הגיב:

        אם יורשה לי, אני חושבת שהבחירה שעשית לגבי השם והלוגו בבלוג שלך היא לא לעניין.
        בהצלחה

        אהבתי

      • אנדרטת הנגב הגיב:

        נראה שאת התשובה אפשר למצוא בnotes.co.il
        אצל בלוגר שמאוד אוהב את דבורית.

        אהבתי

      • בעניין עמית סגל ושחר אילן הגיב:

        חם בלונדון, אה עמית?
        הגזר שבתפריט שלך נראה כרמז דקיק בעובי חבית. גם המחלוקת ביניכם על אופי הסיקור פירנסה כמה פוסטים של שניכם, אבל מילא, נניח שטעיתי. אולי חשבתי על שחר כי הוא היחיד שהעדרו מורגש – חריצותו אינה ניתנת להכחשה. מצד שני, אולי לא רצית להלבין את פניו ברבים והסתפקת בבין השורות?

        אהבתי

      • בעל הכלבלב הגיב:

        TWISTER, למה לא במקום? צריך לוותר על מילים בשפה כלשהי לאחר שהשתמשו בהן פעם אחת?

        אנדרטת הנגב, במי מדובר?

        אהבתי

      • Twister הגיב:

        לא, אבל צפיתי שמישהו יחשוב ככה.
        זה בדיוק ההיפך ממה שהתכוונתי (קצת היגיון היה פותר את הדילמה) אבל אם אתה מתעקש להסתכל על זה ככה, מי אני שאפריע לך.
        אתה טועה, אגב.

        אהבתי

      • אנדרטת הנגב הגיב:

        טוב נו, ההשערה שלי היא שמדובר בצביקה גוטליב. אני אגב סבור שגוטליב כותב יופי של בלוג. שנון ופוגע אם כי לעיתים צדקני ומנדנד.

        אהבתי

      • עמית סגל הגיב:

        הויכוח עם שחר אכן היה מהותי, ואילו בבלוג כיוונתי לכאלו שטיעוניהם לא ענייניים וצדקניים, בניגוד לשחר שבמשך כעשור סיקר בדיוק באופן שבו הוא דגל בויכוח בינינו.

        ולגבי השם של הבלוג- וואלה, פאדיחה. הבלוג בכלל עוסק בענייני לונדון, אז השם נשאב מהרכבת התחתית. כנראה שמשהו בתת מודע לא צף בזמן אמת.

        אהבתי

      • Twister הגיב:

        אני חושבת שלמען ההגינות יש לך עדיין הזדמנות לתקן, ואני חושבת שראוי.
        תסלח לי דבורית אם אני מתערבת במשהו שאני לא אמורה אבל לא חסרים אייקונים לונדוניים. ממש לא חובה להשתמש בשם שכבר הושרש פה באותו תחום (בלוגים) ע"י מי שכותבת על תקשורת כמוך, אבל היתה כאן הרבה לפניך והביטוי הזה כבר מזוהה איתה, ולא משנה מה יעירו הנשמות הטובות שמתרוצצות פה.
        גם אתה לא היית אוהב את זה, אם היית בצד השני של הדברים.

        אהבתי

      • דוד לוי, אשקלון הגיב:

        עמית, קשה להאמין שלא התכוונת לשחר אילן לאור: http://cafe.themarker.com/view.php?t=1065240

        אם לא התכוונת אליו, אז היית צריך להיות זהיר יותר בניסוח, כי כמו שאתה יודע לא חשוב מה כתבת, חשוב מה הבינו הקוראים שלך.

        בתור חובש כיפה אתה בטח מכיר את: "והייתם נקיים מה' ומישראל", ויודע מדוע נכתב גם "ומישראל".
        כך שלא מספיק שרק אתה הבנת למי התכוונת.

        אני בכול אופן, מתקשה להאמין שהתכוונת למישהו אחר. אבל כמו שאומרים בארץ 'לך תדע!'.

        אהבתי

    • צביקה גוטליב הגיב:

      אנדרטת הנגב, תודה על המחמאה וגם על ההערה. אבל מעולם לא הייתי כתב פרלמנטרי וטוב שכך.
      לדבורית הצעתי כבר להתחתן. נישואי נוחות. בנתיים היא מתמידה בסירובה.
      בהצלחה לעמית. כתב מצוין.

      אהבתי

  8. אורח הגיב:

    תאריך הפוסט שגוי. רצוי להזיז את התאריך יום קדימה כדי שלא ישאל השואל איך זה שהפוסט מאתמול יודע לדווח בלשון עבר על התרחשויות מהיום. לתשומת לב מחלקת ההגהה.

    אהבתי

  9. אבי הגיב:

    עמיר, בלי להיכנס לשאלה אם המבצע בעזה היה צודק או לא, אתה מסוגל להביע טיעונים פחות דמגוגיים. נסה ותראה.

    אהבתי

    • דודו הגיב:

      מה קרה לך.
      זה עולה נורא יקר והכל בשביל מה? שדרות ? אופקים? הם כבר רגילים שם לחיות ככה.
      אולי גם בארגן להם איזה ערב תמיכה מרגש בכיכר רבין ובוא נחזיק ידיים ונקווה שהשלום יפרוץ .
      (ואם לא? תמיד אפשר לדרוש לפנות את התנחלות מג'דל שיושב על שטח כבוש )

      אבל לשים על זה כמה מליונים טובים? זו שערוריה, עדיף היה כבר לשכן אותם במלונות פריזאים או משהו.

      אהבתי

  10. עמירי הכרמל הגיב:

    זה מה שכותב אחד שמוגדר "יהודי" וגר בישראל אז מה נלין על יהודי משוקץ בשם גולדסטיין שחי בנכר…:
    "המבצע הרצחני, המיותר והכושל המכונה “עופרת יצוקה”, שגבה את חייהם של כך וכך אנשים "

    מבצע "רצחניוכושל"!!! ספר את זה ליהודים שגרים בשדרות ובעוטף…הם יאהבו אותך…

    אהבתי

  11. שרידי השמאל הגיב:

    עד כה אפשר לסגוד לנביא השמאל שידע לנבא כבר בינואר!! על מעשי ה"שטן" ביוני…וקיצוץ התקציב בתשרי!!!
    מה יש לבדוק את אלוהים….

    אהבתי

  12. שרידי השמאל הגיב:

    כה=כמה

    אהבתי

  13. פנימדיבור הגיב:

    מה שמיוחד במוסף סוף השבוע של ישראל היום הוא החלוקה בחינם, כך שבהמשך, במידה והם ישארו לאורך זמן אחד העיתונים הגדולים במדינה יסגר מבחינה כלכלית ובעתיד העיתונות הכתובה זו על נייר המיחזור תחולק בחינם והעיתונות האלקטרונית תהפך לעיתונות קנויה.
    את רק צריכה להמשיך להחזיק בבלוג עוד שנה מהיום ותראי כיצד העולם התקשורתי מתהפך.

    אהבתי

  14. הפינגטון הגיב:

    נחום ברנע הוא באמת עתונאי גמור

    אהבתי

  15. ספורטאילוסטריטד הגיב:

    שכתבים שלא מתענינים בספורט כותבים על זה, זה קטע.
    היום ג'קי חורי כותב מאמר שלם על ה2-0 במשחק בין טורקיה לארמניה, רק שכח לכתוב מי לכל הרוחות ניצח?…

    אהבתי

  16. תותה הגיב:

    על מה הסיפור ומה דעת בעלת הבלוג בנושא?

    אהבתי

  17. התחקיר על דליה איציק לוקה בחסר הגיב:

    התחקיר על דליה איציק לוקה בחסר. מי יהיה העתונאי/ת האמיץ/צה שיביא לנו את שם/מות הסרט/ים שמר בלשניקוב "נהנה" מהם בזמן שהותו בפריז? הרי זה מופיע ברשומות.

    אהבתי

  18. קב"נ הגיב:

    ובכן, עמיר, מבצע עופרת יצוקה לא הוציא מהציבור כאלה אמוציות פשוט כי חלקים נרחבים מהציבור חשבו וחושבים שהוא היה נכון והכרחי. על סיומו בטרם עת דווקא יצא קצף ציבורי מסוים, ובצדק.

    אכן, כמו שאמרת. מעודד שהציבור מפגין בגרות. הוא מבחין בין התניה פבלובית "אנחנו שמאל ונגד מלחמה" לבין תגובה רצינית. יש מלחמות מיותרות, עופרת יצוקה ממש לא היתה כזו.
    כשיש שחיתות שאינה מוטלת בספק הציבור אכן מוחה.

    אהבתי

  19. סירחאן הגיב:

    אהלן מה קשורה דעתה של הבלוגרית הנכבדת על התנהלות משרד הביטחון בפרשת המלון בצרפת לבין ביקורת התקשורת??

    אהבתי

  20. פרקליטות/שופטים הגיב:

    בישראל היום 3 כתבות (2 קוביות קטנות ועוד כתבה) בנושא עונשים.
    – עמוד 9, נהג משאית קיבל 5.5 שנים על הריגת אם ובתה כשנהג במהירות ואחרי שתיית בירה. הסדר טיעון. מדוע הסדר טיעון? מה הפריע להם לקבל הרשעה רגילה?
    – עמוד 11, עבריין מוכר קיבל חצי שנה עבודות שרות (בדיחה מוכרת) על נהיגה בקלות ראש שגרמה לפציעת צעירה שהיתה עימו ברכב + נזק רב ולהפקרתה של הצעירה במקום התאונה. עבריין מוכר (אבל כזה שנשוי לעו"ד שהיא נכה). לא כתוב הסדר טיעון אבל העונש הוא מבית הלל המורחב מאוד.
    עמוד 35, 2 העבריינים המעורבים בתאונת פגע וברח בת"א לפני זמן מה שבה נהרגה צעירה והשנייה נפצעה מאוד קשה. עדיין לא הצליחו להוכיח מי נהג ואני שואלת למה לא להרשיע את שניהם שכן לפחות ברור שעשו זאת ביחד ובהסכמה. עדיין אין הסדר טיעון אבל השוםפטים הרחמנים עוד ישחררו אותם להמשיך בתעלוליהם.

    אתר הארץ מהיום, כתבה על הסדר טיעון מסתמן בנושא עבריינות אלימה של עבריין מוכר. העבריין הואשם בעבר ברצח והורשע בהריגה בהסדר טיעון (מוכר?) ועכשיו שוב הסדר טיעון. לפי העונש המסתמן גם הוא יצא לחופשי להמשיך במעלליו בהתחשב במעצר לפני משפט ובשליש על התנהגות טובה.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1120933&contrassID=1&subContrassID=9&sbSubContrassID=0

    זה על קצה המזלג. האם יש לנו מקרים של שופטים ופרקליטים מפוחדים? מה השטפון הזה של הסדרי טיעון ועונשי קקמייקה ועוד אחרי שכבוד הנשיא פרס אמר שהאלימות חייבת להיות מטופלת בדחיפות ובענישה מחמירה. יש הזדמנויות למכביר להכניס אנשים רעים לכלא לזמן רב אבל שוב ושוב, ושוב, אנחנו רואים את אוזלת היד בעונשים.

    אהבתי

  21. בעניין רון מיברג הגיב:

    יהיה נחמד לציין את הדקה שבה הראיון מתחיל,
    1:03:50.

    אהבתי

  22. אורי הגיב:

    אני מתחייב להפנים את דברי שגיא גרינברג: בפעם הבאה שאכתוב על מישהו אשתדל שהזעם שלי יכלול קצת פחות נימוקים וקצת יותר חן. מצד שני, חיפשתי קצת חן בדבריו של מר גרינברג ולא מצאתי. וכמו בציורים של ג'קי, אולי גם אתם, ילדים, תוכלו לסייע לנו למצוא את החן המסתתר בדברי שגיא?

    אהבתי

  23. שאבי הגיב:

    רגע, זה אתר חדשות ופרשנות או אתר בקורת תקשורת? איך בקורת (מוצדקת) על ברק קשורה לאג'נדה של האתר הזה? אגב, זה קורה לך די הרבה בזמן האחרון. את מדווחת חדשות ומפרשנת אירועים במקום לנתח את אופן דיווחן ופירשונן במקומות אחרים. אני אוהב את הבלוג שלך ולא אוהב את הכוון.

    אהבתי

  24. שאבי הגיב:

    טוב, זכותך. לטעמי זה פוגע במיתוג של הבלוג אבל מה אני יודע. בכל מקרה, מחמאה. הסיפור עם הבלוגרית האמריקאית הוא בעיני הישג ענק שלך. בעטת ישר לביצים של העיתונאי הכי חשוב בישראל ועשית את זה נפלא.
    —-
    V: תודה!

    אהבתי

  25. מיכל.ל הגיב:

    שמתם לב שבזמן האחרון נוספו כותבים מ-ע-ו-ל-י-ם ל"העיר": (רוגל אלפר, גיאגיא) גם אם מי מהם שבים לכור מחצבתם. העיר הפך לעיתון מעניין ומרתק!
    אם יהיה אתר ובו כתבות או בלוגים שבועיים של רוגל, מייברג, ערן סבאג וגיאגיא אני משלמת לשנה בו במקום!
    לגבי מוספי כלכליסט ושות': מוסף הוא דרך לגייס מפרסמים שטרם פרסמו בעיתון היומי כי הוא מוגדר יותר כליף סטייל. זה יכול לבוא כתגובה לעיתון מאותגר כלכלית ( כלכליסט) או בתנופה ( י. היום). לא בטוח שלכולם יש כסף לכתבות תחקיר כדבעי. נחכה ונראה.

    אהבתי

  26. גליה הגיב:

    שמעתי את ההקלטה עם מיברג וכל מה שאני יכולה להגיד עליה זה שקרן נויבך הפכה, במהלך השיחה או היתה כך תמיד, מעיתונאית למעריצה שוטה ששותה כל מילה שלו בהערצה ונותנת לו לעשות במקרופון שלה כבשלו.
    במילים אחרות, מעריצה פתיה ולא מקצועית.

    אהבתי

    • ז"ליה הגיב:

      לא היה בכוונתי לשמוע את הראיון, הוא באמת ארוך, אבל תגובה כזו עוררה בי חשק, אחת ולתמיד, להבין על מה מתבססות כל מיני גליות ודליות ורינות כשהן משחררות 41 מילות ביקורת החלטית. והאמת? תגובתך היא מלאכת מחשבת של רמייה.

      האזנתי. עיתונאי בכיר, אחד המרכזיים בעיצובה של העיתונות הישראלית החדשה, יש שיגידו הטוב בעיתונאי הארץ (אני לא שותף, וזה לא רלוונטי) – מספר על נסיבות הפסקת עבודתו. על העיתון השני בארץ שמדיח אותו, תוך שינוי אידאולוגיה, מהיום להיום. בניגוד למגיבים אלמוניים, הוא עומד מאחורי דבריו. הוא מציע אלטרנטיבה או וריאציה חדשה לבלוגים המקומיים (בעיני – חסרת סיכוי, אבל גם זה לא רלוונטי). וכן הלאה. זוהי אפילו שיחה בה הוא מסכם את דרכו המקצועית, בעוגמת נפש לא מוסתרת. שיחה שהיתה ראויה בהחלט גם לכתבת 3,000 מילה נוקבת, או לכתבת יומן בת כ-10 דקות.

      לחלק השני. חיפשתי את גברת נויבך בשיחה, בכהונתה כמעריצה. מצטער. לא מצאתי. מיברג דובר המתנסח היטב, והיא עשתה דבר שאולי איננו מקובל היום – הקשיבה ונתנה לו לדבר, עם כמה שאלות להעברת נושא. אינני יודע אם המראיינת היתה "מעריצה פתיה" שלו עוד קודם (ואם את העדות לכך, אני מטיל בה ספק מוחלט), אבל היא בטח לא נשמעת כזו עכשיו.

      המכונה "גליה": חידודי לשונך, היינו "שוטה ששותה", יונצחו בפנתיאון ע"ש דידי בדיחמין לשבת מנוסי. אשר לתגובתך, היא עדות לעובדה, המצערת, שכל הומו-ספיינס, ולא בהכרח מהמפותחים, יכול להקליד. הא ותו לא.

      בפעם הבאה אדרוש שכ"ט, אבל לא תהיה פעם הבאה. אתם משעממים אותי.

      אהבתי

      • גליה הגיב:

        מה קרה? שמעתי את הראיון והגבתי. למה הזדעקת? חברים ביקשו ממך? קרן פנתה אליך עם דמעות?
        מה אתה יורד עלי? אני סתם חובבת עיתונות. אני חייבת לפרסם גם את שם משפחתי?
        הרי אתה בעצמך פחדן שלא חותם את שמו. מה אכפת לך אם אני גליה בוזגלו, או גליה דקל? זה משנה?
        שמע, אתה נשמע אמין כמו אב(…) המסנגר על ביתו הבוכיה…
        אילו היית יוצא ממגדל העץ שלך והיית מאזין טוב לראיון, היית יכול לשמוע בקלות את קולות הליקוק והריר הנוטף מלשונה של קרן כשהיא רק "האזינה" למיברג ("לא, לא, אני לא חושבת ככה… אני רק שואלת").
        ואני אומרת שוב, הראיון היה מאד לא מקצועי, ולו רק בגלל העובדה שהיא "הקשיבה" לו כדבריך (איזה ממוש אתה).
        קרן נויבך לא הקשיבה לו. היא פחדה ממנו. היא לא חשבה שהיא יכולה לשאול אותו שאלות נוקבות, לא שאלה אותו אף שאלה עיתונאית אחת, היא שמשה כיחצנית לאתר האינטרנט של מיברג (לא בכוונה, רק מתוך חוסר אומץ)
        17 דקות של "הקשבה". 17 דקות של במה יחצנית. 17 דקות שישמשו בכל בית ספר לתקשורת כדוגמא, איך לא מראיינים.
        הכי אהבתי את המשפט האחרון שלך: "בפעם הבאה אדרוש שכ”ט" – ככה עוזרים לחברה? היא בקשה, היא סובלת, ערוותה הלא מקצועית נתגלתה ברבים ואתה מבקש ממנה שכ"ט? לא יפה…
        בינינו, גם אתה יודע שזה היה "ראיון" איכסי, מעפן ובעיקר פחדני. 17 דקות… אלוהים ישמור

        אהבתי

      • גליה הגיב:

        אה, ושכחתי: בכל האמור (על ידך) לגבי מיברג, אני מסכימה ב-100% !

        אהבתי

  27. קרן הגיב:

    נהיה פה מעניין ולא סיפרו לי.
    ברשותכם אגיב להתנצחות:
    לא היה לי עניין להכנס במיברג. באמת. זה נראה לי עלוב. הכי קל להכנס בו. רבים וטובים כבר ניתחו את דמותו של האיש שפשוט "לא יכול".
    וכן, יש לי כבוד לכישרון ולגיל. מה לעשות, לא נהנת לבוז לאנשים בעת חולשתם. וזו עת חולשתו והוא הראשון שיודה בכך.
    פחד? נו, באמת.
    ולסוגיית השאלות העיתונאיות: שאלת השאלות היא ישלמו או לא ישלמו. גם לדעתי לא ישלמו. הוא נשאל והשיב שאם לא ישלמו לא יהיה אתר. הוא לא יתן בחינם את כישרונו היחיד.
    וכן, רציתי לשמוע אותו, אשכרה עניין אותי לדעת מה עבר ועובר על האיש הזה שנפלט בעל כורחו מהמקצוע האהוב עליו.
    את מקצועיותי המתפרצת ודורסנותי אשמור ברשותכם לאנשים הרעים באמת.
    ותודה למי שניסח את כתב ההגנה, שכר הטירחה בדרך. שלח לי מייל עם פרטי חשבון.

    אהבתי

    • גליה הגיב:

      יאללה קרן, תהיי ישרה עם עצמך… הכל נכון לגבי מיברג, אבל איפה את בתמונה? לא היית, "הקשבת". כן, פחד. פחד מגילו, פחד מנסיונו, פחד מאגרסוויותו במסווה של דעתנות. כן פחד.
      הרגשת קטנה לידו, קורה. אילו היית ישרה (עם עצמך) היית רואה את כל זה ולא מראיינת אותו.
      והתחכום שלך: "ותודה למי שניסח את כתב ההגנה, שכר הטירחה בדרך" – אהממ… בוא נאמר לא היו שוכרים את שרותיך באף אחד משרותי הריגול.
      אני מציעה לך לא לענות כאן, אני אגב לא אגיב יותר, ופשוט תחשבי על 17 הדקות של קול ישראל (קול ישראל!), שישנו את לימודי התקשורת.
      ובמילים: שבע עשרה דקות יקרות מפז ברדיו הלאומי…
      מי אמר הכל דיבורים ולא קיבל (נזיפה)?

      אהבתי

  28. קרן הגיב:

    תגידי, כל כך קשה לך להבין שלהיות עיתונאי זה לא בהכרח להכנס במישהו?
    שיש פעמים שזה פשוט מיותר? שהסיפור (במקרה זה האיש הוא הסיפור) סיפר את עצמו יותר טוב מכל אחד אחר?
    נכנסים בשר אוצר שמטיל גזרות, בראש ממשלה שמפר הבטחות ובשר ביטחון שמוציא 2500 יורו ללילה על מלון בפריז. לא מעניין להכנס במיברג. פשוט לא מעניין. נעשה כבר, 200 פעם. יאללה, נקסט.
    אנא ממך, גליה יקירתי, איזה שאלות נורא רצית לשאול את מיברג ולא נשאלו?
    אני אשמח לדעת, כי בכל יום אני לומדת לפחות דבר חדש אחד ומי יודע, גם מכל מטקבקי השכלתי.

    אהבתי

    • גליה הגיב:

      הנה אני שוברת את הבטחתי ועונה לך.
      יקירתי, את לוקה בהבנת הנקרא, לכן אחזור על כך שנית: לא אמרתי שצריך "להיכנס במיברג", אמרתי שהיה צריך לראיין אותו. זה הכל.
      ובינינו החשש (שלא לומר הפחד, שופ"ש מתקרב, לא נעים) שלך קצת מעוור אותך ולא מניח לך לראות את הדברים כהווייתם, או לשמוע…
      האזיני, בינך לבין עצמך, שוב להקלטה ותראי על מה אני מדברת. תשמעי, תשמעי…
      את תראי את העובדות האמיתיות, רק אם תקשיבי להקלטה, בשקט, בלי מאזינים אחרים. רק את, לבד.
      שבת שלום לך ורגועה. אילו הייתי יודעת את המייל הפרטי שלך הייתי אומרת לך עוד כמה דברים, שאני יודעת והם לא לעיני הציבור
      ביי

      אהבתי

      • גליה הגיב:

        אופס, שוב…
        אין לי שאלות נורא מעניינות למיברג. כי כמו שאמרת ראיינו אותו, נכנסו בו התעמתו איתו… 200 פעם, יאללה נקסט.
        אני פשוט לא חושבת שהיה צריך לראיין בכלל (בגלל ה-200 פעם), בטח שלא 17(!) דקות… איפה אייטם כאן?
        יש רק אחד, האתר שלו. וזה לא, ממש לא, שווה 17 דקות.
        או בקיצור, לא היית צריכה לראיין אותו. אולי אחרי שהוא היה נכשל עם האתר – עיניין של חודשיים…
        ובטח לא להוסיף לקינוח את דבורית (שאני מאאד מעריכה). הכל יחד הפך לאייטם שנורא היה חביב עליך, שאיפשר לך להרגיש "בפנים" עם החבר'ה הגדולים… אבל שוב, היה מיותר

        אהבתי

    • בעל הכלבלב הגיב:

      קרן היא חריגה בנוף הרדיופוני. בניגוד ליתר הליצנים, היא עושה עבודה מצוינת לדעתי.
      הראיון עם מיברג באמת לא היה אחד המוצלחים. גם כי לא הייתה סיבה לראיינו, גם כי הוא היה ארוך כגלות וגם כי זה היה "מונולוגי" מדי והוא לא בדיוק ברק אובאמה או אפילו אהוד ברק. לא נורא. קורה לכולם.

      אהבתי

  29. דפי קודיש וייכרט הגיב:

    עומר שוברט מתייחס בהעיר לפרשת ברנע-האפינגטון, אם כי לא לגמרי הבנתי מה עמדתו בנושא.

    אהבתי

  30. דודו הגיב:

    יש מצב שמישהו פספס את הכותרת "ימי איציק" ?
    כי לחלוטין מדובר בסדרה מקורית בהמשכים…

    אהבתי

  31. אביב הגיב:

    אירו/יורו: לפי מה שמקובל באיחוד האירופי, קוראים למטבע בכל שפה לפי איך שמבטאים את המילה "אירופה". לכן באנגלית "יוּרוֹ" גזור מ"יוּרוֹפּ" ובספרדית קוראים למטבע בכלל "אֶאוּרוֹ". לפי אותו ההיגיון אין סיבה שלא נקרא אצלנו למטבע "אירו".

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s