ביקורת התקשורת של מעריב


לשלולית הקטנה והמעופשת של ביקורת התקשורת בה אני שוחה, וכבר אין לי מקום בה לפרוש זרועות לצדדים מחמת הצפיפות, חזר והצטרף מעריב בטור ביקורת תקשורת לא חתום.
אנונימיות בבלוגוספירה/בפורומים זה עניין מקובל. אבל בעיתון? לפחות יצורף שם עט. ד"ר גרדה אולבריכט סיטון פנויה. או אנה וגנר.

ביקורת התקשורת מתייחסת בעיקר ל – נחשו – עיתון אחד בלבד. לא, לא הארץ. או המארקר. או גלובס. או כלכליסט. או ג'רוזלם פוסט. או ישראל היום. ביקורת התקשורת מתייחסת ל- נכון. לידיעות, ולשאר התקשורת שלא מבינה בענייני שעון קיץ וחורף או בברכת הכוהנים (לא שזה לא נכון).

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שוטף פלוס 30. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

26 תגובות על ביקורת התקשורת של מעריב

  1. בשורתה הגיב:

    אני לא קורא מעריב ולכן לא יודע אם המדור פורסם גם בפרינט. מה שכן, המדור הזה 'חמש שאלות לתקשורת העוינת' הוא מדור ותיק מאד (במונחי הרשת) בערוץ יהדות של נרג'.
    לאחרונה, אחרי תקופה ארוכה של הפסקה, הוא חזר להתפרסם.
    לא 'פריצת דרך' אפוא.
    אם להתייחס לטור הזה ספציפית, אז הוא היה טוב מאד. לא כך תמיד.

    אהבתי

  2. מהצד הגיב:

    בינתיים משתלשל מהטקסט גם טור של תגובות, שרובן נכתבו באופן ברור, כמעט בלי ניסיון להסתיר זאת, מתוך המערכת.
    באחת מהן פונה המטקבק אל הכותב האלמוני במשפט הנפלא: "אני מאוד מקווה שהביקורת שלך תעשה מה שביקורת צריכה לעשות: לגרור לשיפור תוכן".

    אהבתי

  3. האמת? הגיב:

    זה כמובן לא טור חדש. הוא בן כמה שנים, קראו לו "חמש שאלות לתקשורת".

    ולפחות הפעם הוא מצוין.

    נדיר מאד שמעריב מתעלה על ידיעות. אבל הפעם הטורון הזה הוא ספוט מאד לא מחמיא על הקשקוש של לפיד וכתבת הימין הקיצוני ההזויה.

    אהבתי

  4. פעמכתבתיבחמשאלותלתקשורת הגיב:

    את חמש שאלות לתקשורת העוינת כתב (ומסתבר שעדיין כותב) רועי שרון. פה ושם הוא נעזר בעוד איזה כתב או שניים שהסב את תשומת ליבו לעניין מסוים, אבל לרוב מדובר היה ברועי בלבד.

    יצוין כי בגרסא הקודמת ב-nrg‏ שרון דאג להיכנס בכל עיתון ואתר, לעיתים (לא רחוקות, אבל גם זו עובדה נכבדת ומכובדת) אפילו בעיתון מעריב עצמו. הרייטינג היה בלתי נתפס, הן מבחינת טוקבקים, והן בספירת הכניסות.

    דבורית, בתור סוג של אורים ותומים (לפחות בשבילי) בעולם התקשורת הביצתי בישראל, באמת לא ידעת את זה?

    בכל מקרה, גמר חתימה טובה שתיהיה לך ולכולנו.

    אהבתי

  5. 3.14 הגיב:

    טקסט פתטי. "…הרהורים על העיתונות הכתובה שבה אתה עובד שהופכת צהובה וזולה". כלומר להבדיל מכור הטוהר מעריב. גועל נפש

    אהבתי

  6. קוף ארקטי הגיב:

    הפסקה לגבי שעון החורף מגוחכת במיוחד:
    "רוב מדינות אירופה שעון קיץ מונהג מהיום הראשון האחרון של חודש מרץ ואצלנו זה מתחיל ביום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל. בקיצור – באותו פרק זמן.
    באירופה שעון הקיץ מסתיים ביום ראשון האחרון של אוקטובר ואצלנו הוא מסתיים במוצאי השבת שלפני יום כיפור. השנה זה קורה בסוף ספטמבר, ויש שנים שזה יקרה באמצע אוקטובר. בקיצור, אצלנו שעון חורף אורך כשישה חודשים או כשישה וחצי חודשים, לעומת כשבעה חודשים אצל הגויים."

    קודם כל, סוף אוקטובר עד סוף מרץ זה שעון חורף של חמישה חודשים (נובמבר, דצמבר, ינואר, פברואר, מרץ).

    אהבתי

    • קוף ארקטי הגיב:

      ולגבי התאריך של יום כיפור, שלטענתם חל לפעמים באמצע אוקטובר – בשש השנים הקרובות הוא יחול פעם אחת ב-7 באוקטובר, פעם אחת ב-2 באוקטובר, ובשאר הפעמים בין ה-17 ל-22 בספטמבר.

      אהבתי

  7. קורא בלי ניקוד הגיב:

    לתשומת לב המבקרים של השבוע הבא: בידיעות החליטו, לרגל יום כיפור, לצאת במוסף ספרות. מכובד? מאד!

    מצ"ב טקסט השער: "עבורם הם מקור השראה ועולם של מילים עתיר יופי. עבורנו הם שמות זרים, שאולי שמענו פעם אבל הספקנו לשכוח".

    במה מדובר? סופרים בוחרים את מקורות ההשראה שלהם. שמות זרים כמו ברונו שולץ, וו. זבאלד, שלמה מימון וכמה ניו-ז'ורנליסטים.

    לא יאומן. מי בדיוק עורך בידיעות? אלו שמות שאת רובם כל חובב ספרות לא להוט במיוחד מכיר. מילא עורכים בורים, אבל בורים שלא יודעים שהם כאלה זה אקסטרה מביך. זו כותרת המשנה המגוחכת ביותר שראיתי, ממש כמו להדביק לעצמך שלט "קיק מי" על הגב.

    אין אנשים שמבינים בספרות ויכולים לערוך?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני חושבת שאתה over-estimate את קורא העיתונים הממוצע. עם כל הכבוד, השמות זבאלד ומימון אינם שגורים על, לדעתי, 99% מיושבי שולחנות החג של קוראי ידיעות (בלי להעליבם חלילה).

      אהבתי

  8. 73 הגיב:

    בעיני ה"ארץ" לא הייתה מלחמת יום כיפור ביום כיפור.(חוץ מאיזה זכרונות של דובר אש"ףג.ל. מהיום הזה).
    מה זה 2700 ישראלים?…

    אהבתי

  9. דפי קודיש וייכרט הגיב:

    נחמה דואק ממתגת מחדש את היסעור כמסוק קרב בכתבה על סרן מירון גרנות ז"ל, חבר הילדות של שלמה ארצי שהיווה השראה במותו ל"לילה לא שקט". הכתבה עצמה? משונה משהו. ארצי נפגש עם אלמנת חברו הטוב ועם בנה מנישואים שניים, שנקרא על שם הבעל הראשון שנפל. הבן לא הכיר את גרנות, אינו דומה לו פיזית (להפתעת ארצי) ומעולם לא שמע את הסיפור המלא על חייו ומותו. אבל הי, שלמה ארצי כתב שהוא חרמן על האמא, אז למה לא לכתוב על זה.

    אהבתי

  10. בלה זוננפלד הגיב:

    יואב צור חתיכת משועמם, שאתה תעשה ביקורת תקשורת? אין איזו חברת מטבחים לדווח עליה שהיא עושה טקס פתיחה? אולי חברה חדשה למייבשי כביסה, מיקסרים? משהו… אם תחפש טוב בטח תמצא משהו שיפאר את עמודי החדשות של מעריב ויכניס לנמרודי עוד 10 שקל.

    אהבתי

  11. גדי הגיב:

    "ממש" מדור טוב. מדובר בביקרות חד-ממדית שמתייחסת רק לענייני דת וימנים, שזה סבבה, אבל שאלו יהיו הבעיות היחידות של התקשורת.

    אהבתי

    • בת הטוחן הגיב:

      …מה שהוא אמר. בדיוק מה שחשבתי בעת הקריאה. מי זה הדוס-הימני הרגיש הזה, חשבתי לעצמי. הרי זה כאילו אני הייתי כותבת ביקורת תקשורת רק דרך וסביב העניין ההומו-לסבי.

      ודרך אגב – בקשר לביקורת הנשמעת כאן בטוקבקים על התיישרותו של מעריב לקו של בן-ימיני… מדוע אני לא קוראת אותה ביקורת בדיוק על התיישרותם שמאלה של עיתונים כ"הארץ" ו"העיר", שבהם נדמה כי כל הכותבים מצביעים לאותה מפלגה (רמז: יש קשר לדב חנין)?

      אהבתי

      • בונד ג בונד הגיב:

        לא בן ימיני, כי אם בן דרור ימיני:
        שם פרטי: בן דרור
        שם משפחה: ימיני
        והלוואי שכל העיתונות בארץ היתה "מתיישרת עם הקו" של בן דרור ימיני – שמאל אמיתי (מדיני וחברתי), לא מתנצל: לא כשהוא כותב נגד התנחלויות ולא כשהוא כותב נגד כוחות השמאל הקיצוני/אנטי-ציוני, אנטישמים ואיסלמיסטים. מדובר בעיתוני הגון ולא מקובע. אחד האחרונים…

        אהבתי

  12. בונד ג בונד הגיב:

    גם כאן נורא שקט היום…

    אהבתי

  13. בת הטוחן הגיב:

    אכן, זכרתי שיש שם "בן" ושיש שם "ימיני". לא ממש זכרתי את היחס ביניהם. מילא. גמר חתימה מעולה.

    אהבתי

  14. משה הגיב:

    בקורת תקשורת?! זה בקורת של אתר מעריב נגד הכתוב בידיעות אחרונות.
    אבל האמת, כשאני חושב על זה, לאור התנהלותך, לא פלא שאת קוראת לזה בקורת תקשורת. גם את הרי אוהבת לבקר בעיקר את מה שעושים בידיעות אחרונות.

    אהבתי

  15. אורורה הגיב:

    מעניין שבניגוד לדברים הביקורתיים שהיו לו להגיד על ידיעות, שבהם הוא ציין במפורש את מושא הביקורת, דווקא בעניין ברכת הכוהנים הוא התעלם מכך שידיעות היה העיתון היחיד שכתב במפורש שמדובר בברכת כוהנים ובנשיאת הכפיים של הכוהנים (ראו רז שכניק ביום שישי).

    אהבתי

  16. דוד לוי, אשקלון. הגיב:

    אם ביקורת המדינה – מאמר המערכת של "הארץ" – יכול להכתב באנונימיות, למה שביקורת התקשורת לא תוכל להכתב כך?

    אהבתי

להגיב על בשורתה לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s