אצבעות שחורות 25.9.9

2692

לע"מ שחררה את התצלום הזה, של הזוג בניו יורק.
ז"א, מישהוהם חשבו שמעילון פיטר פן הזה ראוי, לא? אכן, אבל יותר לחגיגות פורים או הלואין, ככל שטעמי גורס.


מוספשבת, מקוראשון והטלוויזיה החברתית
בן-דרור ימיני עם "גולדסטון נגד האנושות". לא פחות. המדור המצומצם במוסף זוכה לגרסה נרחבת ומרובת קשרורים שעלתה רק הבוקר, שבת, לרשת.
ארבע שעות לאחר מכן התעוררו תורני השבת כדי לאשר (או לא) את עשרות התגובות שחיכו בקנה, שתמציתן "צודק!!!" "כל מילה בסלע!!!".

כזכור, גולדסטון התראיין להעיר וכותרת הכתבה שם היא "למעשה, כל המבצע בעזה יכול להיחשב פשע נגד האנושות", כך שלא מן הנמנע שהכותרת במעריב מתכתבת עם הכותרת הזו.
חבל שהראיון לא הועלה לרשת. עוד לא מאוחר, אגב.
+
2693
+
בין היתר אומר גולדסטון: "כל דבר שפרסמנו הוצלב לפחות פעמיים, אם לא שלוש… אני לא טוען שהמידע מושלם… גם אם יהיו משפטים בעקבות המבצע בבית הדין בהאג, הדו"ח הזה כנראה לא ישמש שם אפילו ראיה. הכל ייחקר מחדש".

+
בטלוויזיה החברתית הכינו סרטון: איך סוקר גולדסטון בתקשורת?
+

פזית רבינא מביאה ביומן של מקוראשון סיפור מעניין משנות התשעים: לדבריה, עיתונאי אמריקאי ששהה בבוסניה הפציר בעמיתיו הסרבים להפגיש אותו עם פושע מלחמה. עיתונאי מקומי, נבוישה יבריץ', שקץ בנדנודיו, הצביע על אחד הנוכחים בבר בו היו ואמר לו – הנה פושע: גרובן מביילו-פוליה, או, גרובן מאליץ'. מתברר שמדובר בדמות ספרותית המככבת בספר של הסופר היוגוסלבי מיודראג בולטוביץ', גיבור רכוב על חמור, מעין מלכוד 22 סרבי מ-67'. העיתונאי האמריקאי, שלא ידע על הספר ועל הדמות הביא את הדברים ששמע לבית הדין הבינלאומי של האו"ם לחקירת פשעי מלחמה ביוגוסלביה ותוך זמן קצר הופיע פוסטר של הפושע הדמיוני יחד עם פושעי מלחמה מבוקשים בבוסנייה. הבוסטון גלוב תהה בכתבה למה אין פרטים על הפושע, ובהמשך, חתם השופט ריצ'רד גולדסטון על כתב אישום נגד מאליץ' (הלא קיים). הבדיחה התגלתה, כך לדברי רבינא, רק כשיבריץ' פרסם  את ספרו "גיבור רכוב על חמור מגיע להאג".
כל הסיפור הזה לא פשט במערב, לדברי הכותבת.
+

עמוד אחרי המדור של ימיני יש ראיון (שלום ירושלמי) עם שלמה אבינרי, חתן פרס ישראלי, שכותרת המשנה שלו היא זו:
"לא התוכנית הסעודית, לא יוזמת ז'נבה, לא המשא ומתן של נתניהו ואבו מאזן. לסכסוך עם הפלסטינים אין פתרון. פרופ' שלמה אבינרי, חתן פרס ישראל, מומחה למדע המדינה, פעם אידאולוג של השמאל, עושה חשבון נפש".
+

אלא שהטקסט שונה לגמרי. אומר אבינרי:

"ישראל יושבת על שטח כבוש יותר מ-40 שנה בניגוד להחלטות בינלאומיות, והיא מקימה שם יישובים בסדר גודל לא מבוטל, ובניגוד לאמנות בינלאומיות חד-משמעיות בנושא הזה. אם מישהו חושב שאפשר לנהוג כך ולהתחמק מהשלכות על המעמד שלנו (הוא) לא מכיר את העולם, לא מתמצא וחי בתוך בועה. אין עוד מדינה בעולם שיושבת בשטח כבוש כבר 40 שנה. אם יש מי שחושב שזה צודק אז שישלם את המחיר ולא יצעק את צעקת הקוזק הנגזל".
וכו' וכו'
למה זו לא הכותרת/כותרת המשנה? כי יש קו למעריב, והקו הוא שהקוראים רוצים – לימין שור.
גם ההגדרה "פעם אידיאולוג של השמאל" לא מדויקת.
בתשובה לשאלה:
אתה איש שמאל?
הוא עונה:
"בהחלט. אני בעד פתרון שתי המדינות ונגד ההתנחלויות".


7 לילות
אברי גלעד מתראיין על התוכנית החדשה שלו. בין היתר שואלת אותו רונה קופרבוים:
??
"ועדיין, עם אישתך לשעבר חלי גולדנברג לא היית מצויד בכלים האלה, ומערכת היחסים שלכם עבדה לאורך התקופה הכי ארוכה שהיית עם מישהי עד היום.
מי אמר שהיא עבדה?"

אחד המשפטים האכזריים וחסרי ההתחשבות ששמעתי ממישהו על מישהי, ושמעתי הרבה. חבל מאוד שהאדם המתוקן שהוא חושב שהוא לא חשב פעמיים לפני שענה.
+
(גם שירז טל בתרבות מעריב מתוודה על חיי הנישואים שלה: "לפעמים להישאר במשהו שלא עובד זה כישלון הרבה יותר גדול".
אז זה הטרנד העכשווי בזוגיות, עובד או לא עובד?)

+
בביקורת עליו, בעמודי החדשות בידיעות כותב אבנר הופשטיין:
"התמהיל… היה כה עגום וצפוף שבא לשגר את גלעד על חשבוננו להשתלמות אצל קונאן".
ארז וייץ במעריב דווקא מרוצה כמעט לגמרי ובחירת המרואיינים נראית לו "מצוינת, אבל עמוסה מדי".
וירון פריד מחבב מאוד אבל מציע לגלעד להשתחרר.

+

כמובטח, מדור ספרות מורחב: עשרה מכתבים נדירים של סופרים אל סופרים שהסתתרו בארכיונים: משה שמיר אל נתן יונתן; עמוס קינן אל דן-בן-אמוץ וכנהלאה.
גיליון מכתבים – תמיד עובד. לידיעת העורכים מחפשי הרעיונות.

+

טוקבק/ אריאל
"המאמר של אסף ענברי הרתיח לי את הדם.
לטענתו יש לשכתב ולערוך את כתביהם של מנדלי, ברדיצ’בסקי ודומיהם כי העברית שלהם היא ארמידיש (תערובת של ארמית ויידיש) והיא אינה קריאה היום.באותה הזדמנות, בואו נכתוב מחדש את התנ"ך (אאל”ט כבר עשו את זה בשנה האחרונה על מנת להקל על תלמידי ישראל הרכים).
הרי זוהי שטות גמורה, כל היופי והסגנון טמון בעברית הזו. ומי שקשה לו שיפתח מילון.
לא יזיק לאף דובר עברית להעשיר את אוצר מילותיו ולהכיר מבני תחביר ארכאיים.
אולי גם את צ’וסר יש לתרגם לאמריקנית?"

+
מסכימה לגמרי. על פי אותו היגיון גם כתביו של ענברי יהיו בסכנת שכתוב תוך 100 שנים גג.


2694

לראיין עיתונאי ולנוח
רונן ברגמן מתראיין ל-G, ומככב על שערו. מה, G רוצה להיות פירמה גם הוא?
למה לו להתראיין על התנכלות שירותי הביטחון והחקירות שעבר, לגלובס? למה לא בידיעות? הרי בטוח שהיה מקבל כל שטח שהוא לצורך תיאור המקרה, לא?


מוסף הארץ

הסיפור של דאה הדר על בתולת הים מצחיק מאוד, אלא שכבר ראיתי כתבה זהה עליה בערוץ 10 לפני חודש.
אבל מה, כבר עדיף היה שהבתולה תככב בשער במקום מיכה לידנשטראוס, שסליחה, אבל ויתרתי על הקריאה, למרות שהוא כוכב ואנשים מנופפים לו ברחוב.
+

(בראיון עם רובי דמלין, שבנה נהרג על ידי איש פת"ח (זה ר"ת, איפה המרכאות?), לא מופיע שמה בכותרת המשנה. חסר).


7 ימים
סתם נרדמתי בשמירה, או שזו הכתבה הראשונה של צדוק יחזקאלי היום, כלומר אחרי יומן הפציעה?
(על סגן אלוף העולם בגלישה, נמרוד משיח).
+

כמה אמנים כבר זוכים לראיון ב-7 ימים? סיגלית לנדאו זכתה  לראיון (ענת מידן) ולצילום, אמממ, מגניב?
(ורדי כהנא).

2695
+

נכון הזכרתי לפני זמן קצר את הפוסט של רוני גלבפיש על אביה, גבי בשן, שהסתנן לשורות כך?
אז הנה, ירון שי עשה את זה גם, והסתנן לשורות הימין הקיצוני (כתבת השער): אין בונים מבנים לא חוקיים ומנהלים משחקי חתול ועכברי עם כוחות הביטחון, הפגנה נגד מצעד הגאווה, כולל ציטוטים על בהמות וחולי הנפש, כאלה.
ובכל זאת, יבול דל לשלושה חודשים.
+

אבל הכתבה הקשה ביותר היא של דוד רגב, על צעירה הסובלת מהפרעת זהות דיסוציאטיבית.
מדכא ומרתק כמו שכתבות כאלו, על הפרעות נפשיות, יכולות להיות.


לחם עבודה
מעמדו של כתב החוץ (עדי רובינשטיין, פירמה), הולך ומתדרדר.
+
אבל גם לשלוח כתב למושבה מגדל לסקר בית כנסת עתיק שנחשף לא ששים בתקשורת.
+
+
וגם לפסק את הכותרת לא היה מזיק
2691
+

כתב העת האומה, מייסודו של מסדר ז'בוטינסקי חזר לצאת לאור אחרי הפסקה של עשרה חודשים (מקוראשון).

+

התגבשה בוקסית הקרדיטים במוסף הארץ:
עורך שי גולדן, סגני עורך אהוד עין-גיל ותרצה פלור.
מעניין לעקוב אחרי השינויים במוסף. בינתיים הכל בעינו: מהפואטיקה של הטבלואיד ועד ועדת המדרוג.


לאונרד כהן, עוד קצת
יהונתן גפן כתב במעריב על ההיכרות שלו עם המגבעתן, שאירעה בסבנטיז: היח"צנית המנוחה מירי בן יוסף הכירה ביניהם, וכהן שאל את גפן: אתה יכול  להשיג לי חשיש ותימניות (בזה הסדר). המעריצים מתבקשים לשקול שוב את הערצתם, ומעניין אם היום הוא גם מבקש אותם דברים.

אחר כך יש לגפן תובנה מטופשת במיוחד, וגם עליה אפשר לוותר:
"המהפכה הפמיניסטית השאירה את הנשים עם גברים נשיים, שלעולם לא יכירו משהו שנראה כמו 'גבר-גבר'‬ כמו שאומרים".
WTF?


ידיעות ממשיך במסורת (את מדונה סיקרו נחום ברנע, ואצל המתחרים בן כספית וגדעון לוי), ושוב שולח כתבת מדינית, סימה קדמון, להופעה. בגלל ששאר החבר'ה עסוקים בהופעה של נתניהו באו"ם צ'יפרו אותה בכהן, והיא כותבת, בדיוק כמו טל, "מרגשת עד בכי".
הטור שלה מצטרף לביקורת של רז שכניק: "היה שווה לחכות 22 שנה. תודה".
בן שלו מרוצה, אבל מתלונן על האיחורים ועל החסויות (כמו שצפה טל). נרי ליבנה מתגברת את שלו ומופיעה בשער. אותו דבר: נהנתה ומתלוננת על החסויות. מי שהכין אותנו לבלגאן בכניסה לאיצטדיון בחמישי בערב היה אילן לוקאץ' בחדשות 2.


חייו כפרילאנס
בשבוע שעבר כתב הסופר יובל בן-עמי (הבן של עודד) מאמר מקיף במוסף הארץ על המיתוס של היהודי המכונף (הטייס). השבוע כותב בן-עמי ב-7 לילות על מועדון סנואו בר ברמאללה: התפלח לשטח A, אכל, שתה, הקשיב למוזיקה וחזר לספר לנו.
רוצה לומר: בעזרת סיפורים טובים ומחשבה רעננה (טוב, וגם כישרון כתיבה), אפשר לנווט כפרילאנס אפילו במימיה העכורים של התקשורת הישראלית.
וזה הבלוג-בקומה שלו.


לפני הצום
גליון כיפור של גלובס הגיע כבר בחמישי בערב (יחד עם פירמה ו-G), ובשערו 10 חטאים כלכליים.
גם "גמר חתימה טובה" מכל אנשי המערכת מופיע ב-Header, כשהקריקטורות מתחלפות בכל רפרוש.
26911


VTV
אבנר הופשטיין כתב בידיעות ביקורת רעה על התוכנית של רפי גינת – "חרטבונה בריבוע-בוע".
גם המבקר הקודם, ירון טן-ברינק (היום עורך רייטינג) ציין לא פעם שמעולם לא הוגבל בביקורות שלו, ו/או לא הונחה.

+

באותו מדור, אגב, כותב הופשטיין על "גדי קושמרו", ואף עורך לא פוצה פה ומתקן.


בלוגלנד
איציק
(אסקלנטה) גונן, כתב על לאונרד כהן שלו. מאחר שהשמיש את הבלוג שלו בקפה, אני מקווה שזו רק יריית הפתיחה.
אכן: הנה חלק ב'.
+

ניר הירשמן כתב כמה עצות לרבקה פריסלר, אפרופו הפוסטורח על כתבי הדרום הנעלמים.
+
יוסיפון, מנהל פורום צבא וביטחון, מתאר יום בחיי הפורום.
+

הערב בשמונה יחולק בחיפה פרס אופיר. לייב בלוגינג בסינמסקופ.


שומו שמות
עבר זמן עד שהעיתונים התארגנו על השמות הנכונים של הרוצח והקורבן.
שמוליק חדד
, אשקלון
, ynet: לאה דריקין והרוצח ניקולאי דורושב.
יניר יגנה
, הארץ: דריישוב ודרינקין (במודפס: דרויושוב ודרינקין). כך גם בנרג'.
גל"צ
: דרנקן.
local: דורושם ודריקין.
ברהנו טגניה
, חדשות 2 באינטרנט: דרשנקו ואלה דרנקין (תוקן בינתיים).
דייקו: רמי שני בוואלה ויוסי זילברמן בחדשות 2 דורושב ודרנקין.
וגם בישראל היום, חמישי, לפני כל העיתונים שנמנעו: דרנקין.
בשישי ידיעות ומעריב כבר כתבו כהלכה.


לפני פיזור
הלילה, שעון חורף. בשתיים לפנות בוקר יש להזיז את השעון שעה אחורה. והנה הרווחתם שעה. אבל מחר, בחמש וחצי לפנות ערב כבר יהיה פה חושך מצריים.
+

מישהו רוצה לבקש סליחה? פוסטי אורח ליום כיפור? יאללה.
+
למה הפוסט פורסם מאוחר?
הלוויה מחוץ לעיר בשישי בבוקר+פגישת עבודה בצהריים, וזהו, הכל משתבש.
התחלתי לקרוא ולכתוב רק הבוקר בשבע, בלי הכמה שעות נוספות שיש לי לכך בשישי, כרגיל.
מה, שמונה שעות? כן.


אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, שוטף פלוס 30, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

58 תגובות על אצבעות שחורות 25.9.9

  1. האומה הגיב:

    הפסקה ולא הספקה.

    אהבתי

  2. טיימינג זה הכל הגיב:

    מילא האיחור של הפוסט של שבת, אבל היכן פוסטשישי?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      גם לבהמה יש יום חופשי בשבוע, לא?
      +

      ואחרי ארבעה פוסטים בחמישי, והלוויה, כמו שכתבתי ממש פה, בשישי בבוקר, מותר לי, לא?

      אהבתי

      • דן הגיב:

        ממש בהמה
        אפשר לחשוב שאת נוהגת כל היום על סמי טריילר
        כולה לכתוב פוסט
        כמה זה שעה-שעתיים גג ?

        אהבתי

      • superwoman המקורית הגיב:

        זה לדן.
        אתה חצוף שחבל על הזמן. אף אחד לא חייב לך כלום. הבנת?

        אהבתי

      • טיימינג זה הכל הגיב:

        OK. סליחה (מילה פופולרית היום). השימוש המילה בהמה מוגזם לדעתי.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        המילה בהמה הייתה בשימוש ליטראלי לגמרי:
        פרה, סוס, שור.
        לא קללה, לא מילת גנאי.

        אהבתי

      • טיימינג זה הכל הגיב:

        אחרי כמה שיחות לרפתות בצפון נאמר לי שלפרות, גם המניבות וגם המתפטמות, אין יום חופשי בשבוע.

        היום החופשי של הסוסים, שהיה במקור כמו היום לאנשות – שבת, הפך ליום העמוס ביותר עבור הסוסים בגלל המנהג המשונה הזה של רבים להגיע לביקור באורוות ולעשות טיולים על גב הסוסים כולל על גב הסייחים עבור הילדים.

        השוורים, לעומת זאת, מפסיקים לעבוד (כלומר אם לאכול, להישאר בריאים ולתרום זרע זה עבודה) בשבת אבל זה לא בגלל השוורים אלא בגלל האנשות שמטפלים בהם שמעדיפים לעשות על האש (אופּס) ביום שבת.

        למרות השימוש הליטראלי במילה בהמה חושבני שזה מוגזם.

        אהבתי

  3. אתי הגיב:

    בעניין אברי גלעד, אני לא רואה שום דבר אכזרי או חסר התחשבות באמירה הזו.
    הכתבת יצאה מנק' הנחה שמערכת היחסים הייתה מוצלחת או לפחות "עבדה", הוא תיקן אותה. זה הכל.
    הוא לא אמר שום דבר על גרושתו אלא על מערכת היחסים שלהם וגם זה לא נשמע לי מרושע במיוחד.

    אהבתי

  4. ג'ו כפרה הגיב:

    כתבה משמימה על אבריג. המשפט שציינת הוא אולי היחיד שיש בו כנות

    אהבתי

  5. יואב הגיב:

    אני לא פירשתי את האמירה של אברי גלעד כמכוונת דווקא נגד בת הזוג. ואם בדיעבד הוא סבור שמערכת היחסים לא הייתה טובה, למה זה לא בסדר לומר את זה? יכול להיות שחלי גולדנברג חושבת אותו הדבר בדיוק…

    אהבתי

  6. עממיקו הגיב:

    פתח אינו צריך לבוא בהכרח בראשי תיבות. מדובר בהיפוך ראשי תיבות של "חרכת תחריר פלסטין", קרי התנועת לשחרור פלסטין. ומדוע בחרו בראשי תיבות מהופכות? מכיוון שהמלה "חתף" בערבית פירושה מוות, לכן בחרו במילה "פתח" שפירושה "ניצחון" או "כיבוש". ובכל מקרה, יש להתייחס למילה "פתח" כאלה מילה אחת, לא כראשי תיבות.

    אהבתי

      • עממיקו הגיב:

        עדיין, לראשי התיבות "פת"ח" אין משמעות בעברית (בניגוד ל"אש"ף" לדוגמה). מה גם שבערבית כותבים את שמו של הארגון כמילה ללא ראשי תיבות, וכך גם באנגלית.
        המקורות שהבאת אינם בהכרח צודקים.

        אהבתי

      • יוסיפון הגיב:

        תודה על הלינק!

        עממיקו הוציא לי את הגרשיים מהמקלדת.
        פתח זה שם שמזכיר את הר"ת. לא ראשי תיבות ולא אקרוס תיכון.

        להביא הוכחות מאחרים שטעו זו לא הוכחה.

        כשמביאים הוכחה מערך בוויקפדיה כדאי לקרוא מה שכתוב בו. למשל:

        השם פת"ח

        שמו המלא של הארגון הוא حركة تحرير فلسطين ("חרכּת תחריר פלסטין" – התנועה לשחרור פלסטין). ראשי התיבות של השם הם حتف (חת"פ), אך הם יוצרים מילה בעלת משמעות שלילית בערבית: "חתף" פירושו "מוות מהיר". לפיכך, החליטו מקימי הארגון להפוך את ראשי התיבות, ולקרוא לו בקיצור: "פתח". אחת המשמעויות של המילה "פתח" בערבית היא "ניצחון מפואר". כל אחד מניצחונותיהם של מוחמד ושל החליפים הראשונים במלחמותיהם מכונה בערבית "פתח". על סמל הארגון מופיעים השם המקוצר והשם המלא, וכן הססמה: "מהפכה עד לניצחון".
        —–
        —-
        V: קראתי גם קראתי. ואם הר"ת הם הפוכים, אז מה?

        אהבתי

  7. אריאל הגיב:

    כתבת ההסתננות של ירון שי משמימה – שום דבר חדש.

    אין לי את העיתון פה כי קראתי אותו בטיסה, אבל היה מאמר בשבעה לילות שהרתיח לי את הדם.
    כותבו טוען כי יש לשכתב ולערוך את כתביהם של מנדלי, ברדיצ'בסקי ודומיהם כי העברית שלהם היא ארמידיש (תערובת של ארמית ואידיש) וכי היא אינה קריאה היום.

    אז באותה הזדמנות, בואו נכתוב מחדש את התנך (אאל"ט כבר עשו את זה בשנה האחרונה על מנת להקל על תלמידי ישראל הרכים).
    הרי זוהי שטות גמורה, כל היופי והסגנון טמון בעברית הזו. ומי שקשה לו שיפתח מילון.
    לא יזיק לאף דובר עברית להעשיר את אוצר מילותיו ולהכיר מבני תחביר ארכאיים.

    אולי גם את צ'וסר יש לתרגם לאמריקנית?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      צודק אתה לגמרי. כתב: אסף ענברי.
      לפי ההיגיון הזה יש לרענן גם את שייקספיר, והרי בעוד מאה שנה גם כתביו של ענברי גופו ידרשו שכתוב. הינעם לו?
      תוּסַפְת לפוסט.

      אהבתי

    • עממיקו הגיב:

      אתה צודק. דווקא האתגר בקריאת העברית הארכאית לכאורה הוא שיוצר עניין. גם עגנון כתב בשפה קשה וארכאית לכאורה, ואף זכה על כך בפרס נובל לספרות.

      אהבתי

    • דפי קודיש וייכרט הגיב:

      אגב, יש ויש תרגומים של צ'וסר לאנגלית מודרנית, חלקם אפילו לאמריקנית, ועדיין אין כמו היופי של Whan that Aprille with his shours soote/ the droghte of Marche hath perced to the roote וגו'.
      מצד שני, אפילו את חסמב"ה תרגמו לעברית מודרנית, מה לנו כי נלין על ענברי?

      אהבתי

    • דרור הגיב:

      יש להבדיל בין מקרי חסמבה לחלק מהסופרים שציין הכותב. המשמעות של השפה בחסמבה היא זניחה, ולא כך בספרי גנסין או ברנר. הדבר דומה לתיקון שירת ימי הביניים לעברית מודרנית. יותר מהרעין עצמו הפריעו לי הצעות התרגום שאינן מציעות דבר מלבד לשון דלה. השימוש בארמית או ביידיש אינו מקרי.
      בואו נדמיין לנו מערכון של הגשש שבו החלקים בערבית או בידיש מתורגמים לעברית בת זמננו.

      אהבתי

  8. איתן הגיב:

    את לא קראת את הכתבה על לינדנשטראוס. אני כן.
    מצד אחד, יש בכתבה כמה גילויים מעניינים: חקירות שנמצאות בתהליך (דליה איציק בין היתר), אפשרות של שינוי כיוון בסיפור של פולארד, והרחבת הרקע על החקירות השונות שנוהלו בעבר ומנוהלות בהווה על ידי המשרד שלינדנשטראוס מנהיג.

    מצד שני, כפי שציטטת, לא יכולתי להשתחרר מההרגשה שלינדנשטראוס מטפח את הכוכבות שלו. בשני מקומות בכתבה זה בולט במיוחד: באמצע הכתבה, במקום בו הכותבים (גידי וייץ ותומר זרחין) מבקשים לקחת צעד אחורה, ולתאר בקצרה את מהלך חייו של לינדנשטראוס עד הלום, מופיע המשפט המאולץ: "בתחילת השיחה איתו, הפליג לינדנשטראוס בזיכרונות נוסטלגיים לימי ינקותו בגרמניה". כלומר, זה לא אנחנו, זה הוא (שרוצה לקדם את עצמו. וזה אנחנו, שנותנים לו במה).
    אבל ה"כוכבות" של לינדנשטראוס צורמת במיוחד לקראת הסוף, כאשר בתשובה לשאלה "ומה המצב כיום" (של המלחמה בשחיתות הציבורית) עונה לינדנשטראוס:
    "אני מודיע לכם שמצבי היום יותר טוב". מצבי. של לינדנשטראוס. לא של המבקר. לא של מוסד המבקר. שלי. מיכה לינדנשטראוס.

    ורק נותר לי לתהות מה התפקיד הציבורי הבא שאליו נשואות עיניו של האיש עם השם הארוך מדי.

    אהבתי

  9. אסקלנטה הגיב:

    …וגברת נתניהו באמת נראית איום ונורא, וזה לא חדש, מישהו צריך ללמד אותה איך מתלבשים, וזה עדיין לא מאוחר!

    אהבתי

    • ט הגיב:

      צודקת.
      חבל מאוד שלשרה אין ראובן אדלר ואייל ארד פלוס כל צוות המהפך פלוס הסטייליסטית של סקס והסיטי פלאס 3 אמני פוטושופ צמודים שייקלו עלינו לאהוב אותה.

      לגבי אברי – שום דבר בעייתי בתשובתו. כנות לשמה. כנראה נגע לך בנקודה רגישה, אין במשפט הזה שום דבר רע על חלי, מקסימום על עצמו.
      הראיון שלו מקסים, ואם יש כאן תגובות שליליות ("משמים") זה כמובן לאור העובדה שאברי הפסיק לנשנש מתנחלים ומתנחלות לארוחת בוקר ופקח עיניים אמיצות אל מול המציאות המשתנה, מה ששמאלנים עיוורים מתקשים לעשות.

      אהבתי

      • קשקוש הגיב:

        אברי גלעד מקסים? הוא אולי הפסיק לנשנש מתנחלות, אבל עכשיו הוא מנשנש תלמידות רכות בימימה. ומתפרנס מפרסומות לכל מה שזז בזמן שהוא משחק את גיבור מעמד הפועלים בתוכנית הרדיו האווילית שלו.
        לא כל מי שמדבר בזכות הימין הופך מיידית למקסים. אברי גלעד הוא איש דוחה, בעיני, בלי קשר לעמדות הפוליטיות שלו, שממילא איש לא יודע בדיוק מה הן. ולא שהראיון המקושקש והמיוחצן עזר להבין משהו מכל הדברים האלה.

        אהבתי

    • יוסיפון הגיב:

      דווקא נראה לי שמישהו עבד שעות נוספות על תמונת הזוג נתניהו עם פוטושופ ולא לטובה.
      אולי דווקא בהשפעתה של שרהלה.
      נראה שנעשתה שם עריכת פרספקטיבה (אחרי נסיון של זווית צילום מחורבנת) במטרה להקטין את הכרסים ולהעלים הבדלי גובה.
      הנה הנדוס לאחור של התמונה שביצעתי בפוטושפ.
      ככה זה היה אמור להראות (ועדיין זווית הצילום נוראית!)
      http://yfrog.com/5281810118j

      אהבתי

  10. אסקלנטה הגיב:

    וכמובן תודה על הקישור לבלוגי שזה עתה הגיח לעולם ונושם את נשימותיו הראשונות, בעזרת אמא (ולווט) ואבא (לאונרד), ועונה לשם: "כולם יודעים".

    אהבתי

  11. לילי ט גיברת לוין הגיב:

    סחתיין על כישרון הקיצוץ והעריכה של "שבעה לילות". מה בסך הכל ביקשתי, שיפרסמו את רשימת נכסי צאן הזהב של השירים שנעדרו (אני נושא עימי, אהובתי שלי לבנת צוואר, הבלדה על תוכי יוסי) ויתקנו את הטעויות (מ"אסתר המלכה" עד גבי עמרני-אריק אינשטיין כסולני להקת הנח"ל ועוד ועוד). כל השאר, הפתיחה והסיום של המכתב, ממש שולי.
    על מה את כותבת גיברת לוין, שואלים קוראי העיתון?

    שבת שלום
    לילי, כותבת מכתב מסוגנן ויפה על ענייני גבעטרון

    אהבתי

  12. superwoman המקורית הגיב:

    גם אני חשבתי שכתבת ההסתננות משמימה. לא צריך להסתנן בשביל להביא את מה שהבנאדם הביא. שמעתי דברים הרבה יותר גרועים כשהזדהתי כ"תקשורת".
    שלושה חודשים בתוך הימין הקיצוני? נשמע יותר כמו שלושה ביקורים ביו"ש. הייתי מצפה ממישהו שהסתנן שיגור במקום. שיביא כמה דמויות אמיתיות עם כל ההיסטוריה שלהם. למה הם שם? מה מניע אותם? מה היחס בין ההנהגה לחיילים? ולא עוד פעם כל הקלישאות.
    מה שקורה על הגבעות הרבה יותר מדי רציני בשביל לשלוח לשם בחור שאין לו שום מושג לא מימינו ולא משמאלו. בקיצור פרוייקט חשוב שברוח הזמן הוחמץ לחלוטין.

    אהבתי

  13. רונן הגיב:

    לא הבנתי משהו וולווט
    מה הביקורת שלך נגד בן דרור ימיני? על זה שדעתו לגבי הדוח שונה משלך(אני בספק אם בניגוד לימיני את גם טרחת לקרוא את כולו) בכל מקראה אם התשובה היא כן אז זאת ביקורת פוליטית ולא ביקורת תקשורתית כמו מה שאת מתיימרת לתת .

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      איפה אתה רואה ביקורת בדיוק?

      אהבתי

    • רונן הגיב:

      זה נראה שאת ממש לא סגורה על עצמך
      אז כן העברת בסופו של דבר ביקורת על בן דרור
      את כביכול לגלגלת על הכותרת, כאילו שהוא איזה עיתונאי היסטרי וחסר פרופורציות .
      זאת לא ביקורת תקשורתית זאת ביקורת פוליטית . שניכם מגיעים מעמדה שונה לגבי הדוח (ושוב, אני ממש בספק אם טרחת לקרוא את כל הדוח כמו שהוא עשה).

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני סגורה, הרי כתבתי לך כבר קודם: צדקת.

        כן, לגלגתי על הכותרת (את הכותרות, אגב, נותנים עורכים, אלא אם מדובר בכותב שמציע אותן, ואז הם מאשרים/משנים, וכו'), ובעיקר, מאחר שהיא התכתבה עם הכותרת של העיר, והרי כתבתי את זה.
        וככלל, העובדה שמדובר בביקורת תקשורת לא אומרת שדעותיי בתחומים אחרים עלומות.

        אהבתי

  14. גנית הגיב:

    ועוד טעות בידיעות אחרונות חוץ מגדי קושמרו –
    הפרגון העצום של ידיעות לנאום של ביבי באו"ם כנראה הוציא אותם מריכוז: בעוד שראש הממשלה ציטט את הנביא ישעיהו האהוב עליו (צוטט אם אני לא טועה גם בנאומים נוספים שלו, כולל נאום בר אילן), בידיעות אחרונות משייכים את הציטוט ליהושע בן נון.
    אולי לזה התכוון יאיר לפיד בטור שלו כשהוא דיבר על זה שהנוער שונא תנ"ך ובור בנושא? אז זהו, שלא רק הנוער…

    אהבתי

  15. בן הסנדלר הגיב:

    אפרופו גולדסטון…


    נסלח לדנה רוטשילד, על מאמרה האינפנטילי,
    בו היא מכנה כל ישראלי שני – "אימבצילי".
    נסלח לה – גם מפאת גילה הצעיר
    וגם משום שהיא עובדת ב"העיר".

    אהבתי

  16. יניב הגיב:

    ודווקא כאן אין אף מילה על מילות הסיום של עמנואל רוזן בתיק תקשורת (בד"כ אפשר למצוא לינק בעין השביעית) על היוזמה להעניק תעודות עיתונאי לבלוגרים?
    מעבר לבורות הטכנולוגית (ההבדל העמוק בין טוקבק לבלוג) והעובדה שעמנואל רוזן שוב מוכיח שהוא לא ראוי להגיש תוכנית לביקורת תקשורת (הרי כל מה שמפריע לו זו הביקורת, הלגיטימית גם אם הבוטה עליו באופן אישי) – זו ביקורת שראויה לתגובה כשלעצמה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      "אף מילה" זה כש:
      א. לא צפיתי או לא קראתי
      ב. צפיתי/קראתי אבל אין לי מה לומר

      במקרה הנוכחי – תשובה א' נכונה.
      ג. הלינקים שם עולים בימי א'.

      אהבתי

    • יניבל1 הגיב:

      זו לא פעם ראשונה שעמנואל רוזן מנצל את הבמה של תיק תקשורת כדי להשתלח בטוקבקיסטים, גם אם האייטם בכלל לא קשור אליהם (כמו במקרה שציינת). הסיבה לכך די ברורה : עמנואל רוזן ידוע בתור אחד שחוטף מהטוקבקים על ימין ועל שמאל והוא מנצל את הבמה שלו כדי לסגור איתם חשבון .

      זה לא שאני בא על תקן דובר הטוקבקים (רק מיעוט מתוכם מחדשים לי משהו) אבל תיק תקשורת אמורה להיות תכנית מכובדת , וברגע שאתה הופף אותה לבסיס קרב כנגד הטוקבקים אתה מוריד את כל התוכנית לזנות .

      אהבתי

  17. אהרוני הגיב:

    אם כבר התגבשה בוקסת הקרדיטים ב"מוסף הארץ" (גולדן, עין-גיל ותרצה פלור, חחחח), אפשר לבדוק מה העורך החדש השאיר מאחור בכהונת הבזק ב"השבוע" שאחריה הגיע קידום מטאורי.
    ובכן, אחרי שחרך, קיצץ, פיטר, החזיר והשמיט, קיבלנו בדיוק את מה שעשו ותיקים וחכמים ממנו, עם פחות רוח ורעש וצלצולים.
    מה יש לנו שם? אלוף בן בעמוד 1 (מדיני), ורטר בעמוד 2 (פוליטי), עמוס הראל (ביטחון), בראל (ערבים), גדעון לוי (ערבים מסכנים), שליח בוושינגטון (אמריקה!) קצת חדשות חוץ (תרגום), עוד משהו חברתי-קליל-מגזיני-כזה (יח"צ לעמותה), עוד משהו מהניו יורק טיימס (חינם), ציפר מצפר, תום שגב היסטוריה ו… זהו, עוד שבוע עבר.
    כל אחד מקבל עמוד ותמונה, מרובע כמו לוח שחמט. הכל מסודר עד כדי פיהוק. בלי שאר רוח, בלי דמיון. הכל צפוי וצופה פני עבר. דלוח ומרוח. בלי עומק ובלי שכל. הרבה פחות טוב ממה שהיה קודם.
    יאללה, גם כן גאון! אם זה ילד הפלא של אלפון, המצב של הארץ על הפרצוף.

    אהבתי

  18. דליה הגיב:

    אם זה עובד, זה כבר לא כיף.

    אהבתי

  19. לילי ט גיברת לוין הגיב:

    http://www.ynet.co.il/homenc/1,7340,L-1721-288,00.html

    הנה המכתב המקורי שלי ל"דואר רשום" של שבעה לילות, שקוצץ וקורצף ונגזר ללא רחם, שהיה ראוי לגיליון שלם משל עצמו בשל אורכו המייגע, אבל הייתי חייבת, למען הדורות הבאים שייגגלו שמות כמו "שושנת פלאים" ו"מני בגר" במילניום הקרוב. שייקבלו משהו בעל ערך במנוע חיפוש.

    אהבתי

    • רוני הגיב:

      כל מלה בסלע. אבל חבל שאת מתעצבנת, כי הפרויקט השטותי הזה הוא רק דוגמה נוספת למה שכבר מזמן התחוור לי (ממרום 31 שנותיי): אני – וכנראה גם את – פשוט לא קהל היעד של העיתונות העברית. כל התכנים (לפחות 95% מתוכם, אם להיות הוגנת) מיועדים לבניות 12-22. בכך מתאימה העיתונות הכתובה את עצמה לטלוויזיה, בתקווה לשרוד את מלחמת הקיום האכזרית ביניהן.
      ולנו? מה נשאר לנו לקרוא? בלוגים, כמובן.

      אהבתי

  20. עוד קישור הגיב:

    לא לפורום, שילך ויתחדש, אלא ישירות לפוסט עצמו.
    http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-1722-288-27045428,00.html

    אהבתי

  21. אפרת הגיב:

    מצער אותי לקרוא על ההופעה של כהן בישראל. ראיתי אותנ לפני כשנה בברלין, באיצטדיון סגור שהכיל עשרות אלפי אנשים. נכנסנו והתיישבנו בתוך שלוש דקות, והיציאה לאוויר הברלינאי הקריר ארכה פחות מכך. למה? כי למישהו היה חשוב שנהנה, שלא נצטופף שעה שלמה בתורים דוחקים ושלא נחמיץ את תחילת ההופעה. קצת מחשבה ואכפתיות ואפס רשלנות וזריקת זין. מצער לקרוא ולהיווכח שבישראל מתעקשים עדיין להתנהל כמדינת עולם שלישי בכל דבר ודבר.

    אהבתי

    • לאפרת הגיב:

      אין לי שמץ אם זה טוב או רע שאנחנו לא גרמניה. ללא שום קשר, במדינת ישראל אסור לותר על בידוק בטחוני כשמגיעים עשרות אלפים להופעה אחת (אפילו המפיקים של לאונרד כהן עמדו על כך בתוקף ובפרוטרוט). זה הרבה יותר מסובך ממה שנראה על פני השטח. אבל הכי קל לבקר שלא במקום. בנוסף כידוע אנחנו עדיין מדינה צעירה (הכל יחסי כמובן) ולא כל התשתיות שלנו ברמה העולמית (המקובלת עליך/נדרשת ממך) וגם זה קשור, ללא ספק, למצבה הבטחוני המיוחד של המדינה. אבל הכי קל לבקר שלא במקום. אפרת יקרה, תרגישי חופשייה בכל רגע ורגע נתון לעזוב את מדינת העולם השלישי הזה, עם חוסר המחשבה, חוסר האכפתיות, רשלנות אין קץ והמון זיינים נזרקים באויר – לדברייך, ולעבור למדינה ההו כל כך מסודרת – גרמניה. נסיעה טובה.

      לנו אפילו אין איצטדיון (או מגרש כלשהוא) של עשרות אלפים שכולו מקורה (איצטדיון הכדורסל ביד אליהו מכיל להבנתי רק מעט מעל 10K), פויה. עולם שלישי שכמותינו.

      אהבתי

    • לאפרת2 הגיב:

      לגבי אלו שהחמיצו את תחילת ההופעה (אולי גם את אחת מהם?). מראש היה ידוע לכולם שמי שרוצה להבטיח הגעה בזמן שיקדים לפי ההוראות. מתוך הכחמישים אלף שהגיעו בזמן היו כמה מאות מאחרים שכמה קל להם, כרגיל במקומותינו, להאשים את האחרים באפסות ידם. העתונות, גם זה כרגיל אצלנו, בחרה להראות את כמה המאות האלה, המסכנים, ולא את עשרות האלפים שלא איחרו.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s