ארוך או קצר?

2789

מי בשער?
בהארץ מוקדשת הראשית לתלמידים יוצאי אתיופיה בפתח תקווה. עד כה לא מסתמן שום פיתרון למצוקה השנתית.
בן-דרור ימיני הסביר שלשום את הפרשה מזווית אחרת.
ידיעות חוגג כבר היום את היומולדת ה-23 של גלעד שליט, שיהיה מחר (בהארץ גורסים שזה בכלל היום), בלוויית צרור תמונות של השבוי מהאלבום המשפחתי.
אחרי שכבר הוכנו חגיגות השיבה בפעם האלף המסר היום הוא שהשחרור עוד רחוק, ושהעסקה לא תצא לפועל בחודשים הקרובים.

אבל במעריב חגיגות השחרור בעיצומן, והעיתון בכותרתו הראשית מדווח על פגישה גורלית בדמשק, ועל כך שהעסקה על סף סיום.
אלוהים ישמור על מי שצריך להבין את המציאות מתוך כותרות העיתונים בישראל.

בישראל היום מתלבטים: בדרך לעסקה? וואלה לא יודעים.
מזל שנועם שליט מקבל עדכונים מחגי הדס, ככתוב במעריב "ולא משאיר את המשפחה להתמודד עם דיווחים בכלי תקשורת שונים בארץ ובעולם מבלי לדעת באמת מה קורה".
יפה מאוד. יודע צדיק.

ג'רי סיינפלד מתמוגג
מהידיעה הזו בנרג', על חשד לעבירת צנזורה חמורה.
לידיעה, כפי שתראו, אין אפשרות להגיב. כדי שחלילה לא ידלוף מידע.

הרפתקה בפרו
אני לא יודעת למה הטקסטים של פרננדו יוברה, המדווח להארץ מלימה, על ענייני דן כהן, לא מופיעים באתר.
לשונו הצבעונית היא כתרכיז סידן בעצמותיי מוכות האוסטאופורוזיס:
"בינתיים, בהתחשב בידידיו רבי ההשפעה של כהן, בקשריהם הרבים ובבריאותו הלקויה, סביר להניח שיישלח בחזרה
לביתו כדי להמתין בו בנוחיות רבה לתשובה אם יישלח בחזרה לישראל כדי לקבל את העונש על פשעיו, לכאורה
".
או:
"כבר מההתחלה הורגשה חומת הגנה מסביב למעצרו של כהן, שהיה כה מהיר וכה פתאומי.  גם השוטרים המקומיים שלחו אותו לבית המשפט במהירות כזו, שנהג מכונית פורמולה 1 יכול רק להתמלא קנאה. לא נערכה חקירה כלשהי  בשאלה כיצד הצליח כהן להיכנס למדינה כשמעל ראשו מתנוסס, כמו דגל אדום, צו מעצר של האינטרפול. הוא פשוט עבר ללא כל בעיה את כל הדרגים הנחוצים במשרד ההגירה המחוזי, על אף שהותקנו בו בשנה שעברה מחשבים חדשים וחזקים".

יש עוד, אבל כמה אני יכולה להעתיק.

בניגוד להארץ, על פי ידיעות, שגם לו כבר יש שליחין בפרו, ביאטריס אוברלנדר וחיימה קורדו, "השופט… קבע שהוא ישהה בכלא סאן חורח עד שהרשויות בפרו יחליטו אם יש להסגירו לישראל"

קצה האצבעות
אלון עידן כתב טקסט מצוין בהעיר, על המשת"פים בפרשת דודו טופז: ערן ב.י., חנוך דאום, אילן שושן, סמדר שיר.
כל הטקסטים התפרסמו בסופשבוע שעבר בהמוסף לשבת של ידיעות. כל הדברים שכתב נכונים: המשפט של דאום על הרייטינג של 40%, על הציניות, על הכשרת הפדופיליה.
ואכן, בהעיר אין סיכוי להיקלע לסיטואציה כזו, אבל יש מצבים אחרים: למשל, כל המוספים המסחריים של העיתון, למשל, הפקעת השער לטובת פסטיבל טעם העיר, או את שער עכבר העיר לטובת איזשהו חומוס, בשילוב עם סרט האנימציה "למעלה". נכון, אין מה להשוות, והכל שאלה של מידתיות, ולא מדובר פה חלילה בההתקפות מכוונות על אדם, ובהתאבדות, ובמרדף אחר רייטינג במובן הטלוויזיוני, ובפדופיליה וכן הלאה, אבל יש עמוד של מודעון עם פרסומת למועדון הבורסה המציע אחר צהריים של סקס ושעשועים לגבר, ומודעה על שלוש נימפומניות, תתקשרו ותבחרו ומודעה עם מאות אבל מי על מאות מספרי טלפון של גברים לפגישה מיידית היום!
וכל זה במרחק כמה עמודים מהטקסט של עידן. כך שעם כל הכבוד, הכל זליג ונזיל.

גיא גרימלנד במארקרוויק על יחסי בעלי הלפטופים ובתי הקפה בישראל. טוב, בתל אביב, נו. מעניין ביותר, בעיקר בהתחשב בכך שבארצות הברית כבר זורקים אותם החוצה.


טוקבק/מאת: קורעת עיתונים (26.8, 15:29)
"בשני, במעריב המודפס, כתב יהודה שרוני, הפרשן הכלכלי, שלהערכתו נגיד בנק ישראל לא יעלה את הריבית באותו יום אלא יעדיף להמתין עוד חודש.
שלישי כתב אותו פרשן, שהנגיד נכנע ללחץ (?) והעלה את הריבית – בדיוק – כפי שמרבית הפרשנים העריכו. הוא לא סייג ואמר שהוא לא נמנה עם "מרבית" הפרשנים. אני בטוחה, ברחל בתי הקטנה, שאם המקרה היה הפוך והנגיד לא היה מעלה את הריבית, שרוני היה מציין גם מציין שרק יום לפני כן הוא ידע להעריך שהריבית לא תעלה".
והנה תצלומי העיתונים.


רני רהב Vs רונן צור Vs רני רהב
והשניים ממשיכים להתקוטט, הפעם על חברת חשמל.
טקסט דומה, כשעה לאחר מכן, עלה גם בגלובס.

גאווה לאומית
אודי אלוני כותב לגל אוחובסקי ולאיתן פוקס, ומאשים אותם בגיוסו של ההומו לצבא כדי להכניס אותו ללב המיינסטרים הישראלי.

ברשתתתת

גתית פנקס על הבלוגרים, הרשת, ההסדרה, הגילוי הנאות, וכמובן על הטירוף השבדי.

באיזו סדרת אינטרנט הייתם רוצים לצפות? הצביעו והשפיעו.

בלוגלנד
יוני סער פתח בלוג בקפה.

צרות בכותרות
"משפחת עופר ויתרה כדי להחיות את צים" (המארקר, אחורי)
נכון שבכות' המש' כתוב שהמשפחה ויתרה על 60 מיליון דולר, אבל כותרת צריכה לעמוד בפני עצמה, והיא לא.

"השוטרים מסיירים עם כלי נשק ארוכים, כדי להגביר את הביטחון בחוף הים" (הארץ, 4).
נבהלתי, מה זה, רמזים פאליים פה? האורך כן קובע?
נכנסתי לידיעה וזה מה שכתוב בה:
"באופן גלוי, השוטרים מסיירים עם כלי נשק ארוכים וקצרים, ויוצרים תחושת ביטחון בקרב הציבור והרתעה כלפי אותם מחוללי פשיעה" (הכוונה שלוטרי מג"ב).
אז רווח לי: האורך לא קובע.

VTV
די המומה שלא ידעתי, אבל שלושים ומשהו, מהסדרות המכוננות בחיי, יוצאת רק עכשיו, 20 שנה אחרי שנוצרה,
בדיוידי.

גפי אמיר משבחת את הסרט מאני טיים, ששודר אמש ביס דוקו (במאי: עודד רז). הסרט עוסק במוכרי פוסטרים ישראלים  בגרמניה. אמיר כותבת: "בישראל לא היו פותחים להם את הדלת". ובכן, אני לא יודעת אם היום היו פותחים או לא, אבל בהיותי תיכוניסטית מזת רעב בפתח תקווה שעל הוולגה, התפרנסתי מכך איזושהי תקופה. בלי לשקר ולרמות, אגב.

מח' הגהה
המארקר, ע' 54:
כות – "בן-דב השקיע 144 מ' ש' במניות דסק"ש באמצעות סקיילקס"
כתבה – "חברת סקיילקס… החזיקה נכון לסוף הרבעון שני  במניות דיסקונט השקעות שבשליטת נוחי דנקנר בשווי של 114 מיליון שקל"
שער אחורי: "סקיילקס השקיעה 144 מיליון שקל בדסק"ש"

לפני פיזור
ימות המשיח קרבים.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שוטף פלוס 30. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s