אני עם איקאה גמרתי*

לא קראתי עיתונים אתמול, אבל יש מי שעשה עבורי את העבודה:

הפראנויה הישראלית
לא יודעת רגע מנוחה. הפוליטיקאים ורוב אנשי התקשורת לא קראו את הכתבה השבדית קוצרת האיברים, אבל הביעו דעות היסטריות עד טירוף.
יזהר באר מרגיע את התלהומת הישראלית על השבדים ביום ראשון.

וגם: הבלוגר פורד פרפקט החי בשבדיה, שעד כה היה אלמונימי, חושף את זהותו: כתב מעריב בשבדיה, לירן לוטקר. אבל זה רק בשוליים: פ"פ, או ל"ל: מפרט בדקדקנות את כל פרשת ה"היה כתוב בעיתון", שוטח את מסכת הכוחות, מי נגד מי שם, בעיתונות השבדית, ומה בדיוק נכתב בכתבה.
עוד מסמך מאלף על ההיסטריה הישראלית, אותו הוא מסכם כך:

"בהתחשב בכוחם של העיתונים בשבדיה, כמו גם בכך שעורכי העיתון אינם מצליחים, או מסרבים, להבין על מה המהומה ורואים בכתבה פרסום לגיטימי – מוטב שהציבור בישראל לא יצפה להתנצלות או להכאה על חטא מצד העיתון ועורכיו. כמו כן, כיוון שאין בכתבה האשמות ברורות וחד-משמעיות, קשה להאמין שהגשת תביעת דיבה, כפי שדורשים רבים מכותבי התגובות ואף כמה חברי-כנסת בישראל, תהיה מוצא לסיום הפרשה. נראה שהדרך היחידה לסיום מוצלח היא הכרה בכך שדרך הטיפול של התקשורת השבדית בסיפורים שונה מזו הנהוגה בתקשורת הישראלית".

בכובעו ככתב מעריב, לוטקר כותב בטון מינורי יותר. כל זה, בעמודי החדשות. בעמודי הדעות בהמגזין הוא דווקא מרחיב את התמונה, ומציע תגובה סבירה של ישראל, ותו לא ("מדינת ישראל היא מדינת חוק וצה"ל פועל לפי חוקי המדינה").

היום מחפה ידיעות מעט על הכותרת האווילית של אתמול, "השוודים חוצפנים",


וב-24 יש ראיון של יונתן גור עם עיתונאי המריבה, דונלד בוסטרום:
הוא אומר, למשל:
"אף אחד מהמבקרים שלי בישראל לא קרא את הכתבה"
"…אני  לא אנטישמי… תמיד כתבתי נגד גזענות ונגד הפרדה על רקע גזעי או דתי. לא משנה אם של יהודים, ערבים או שחורים. כולם"
וגם:
"בשוודיה יש תמיכה בישראל כמדינה וכעם, ואני חלק מזה".

הרוסה על ליברמן
לא, לא יהיה שלום, מכריז הנביא אביגדור ופורש כפותיו לרווחה בע` 3 של ישראל היום.
ובהארץ הוא זוכה לכותרת ראשית. לאיזה קטגוריית שער אפשר לסווג היום את הארץ?
הבלים שפוליטיקאים אומרים. הקטגוריה החביבה על העיתון.

אבל בפרס הכותרת המטורללת של היום זוכה ידיעות, ללא ספק:

כמה עילגות וטיפשות בכותרת אחת?
אה, יש לה מתחרה בע` 4-5: "צעירה, בריאה – ומתה"

הלו, מה קורה?

לאן נעלם גל רז?
בנרג` התפרסמה כתבה על רז, סמנכ"ל התוכן של סלקום, האחראי על הסדרה "מגודלים".
הכתבה נעלמה מהאוויר. שריד שלה אפשר למצוא בהפניה באתר טוקבק.
האם זה באשמת הטוקבקים הלא מחמיאים?
אבל הסיפור מסתבך: במקום הכתבה האמורה, שנמחקה, נשתלה כתבה אחרת. אלא מה, שכחו באתר למחוק את הטוקבקים המתייחסים לרז.

צרות בכותרות
"רעיון עוצר נשימה" (24 של ידיעות, מסביב לעולם, ראשון, 23.8).
כותרת לידיעה על שאלון משוב, כולל מצב המקלחות, שניתן לעצירים בריטים.

מה קורה לעצי הזית
הנעקרים
על ידי מדינת ישראל?

התיקונים
גליה אלבין, אלמנתו של מיקי אלבין, כותבת להמגזין שצר לה על שהעיתון קשר בין התאבדותו של טופז למותו של אלבין, שהרי הוא, שנעצר לחקירה בחשד להרצת מניות, נפל מהחלון במהלך ניסיון בריחה.
אלבין גם מזכירה שהרשות לניירות ערך קבעה שנתיים לאחר מותו שלא נמצאו ראיות מפלילות נגדו.
מה שמעניין זה למה חשוב לאלבין להגיד שוב ושוב, בכל הזדמנות, שזה היה ניסיון בריחה ולא נסיון התאבדות שהצליח. כלומר, מה מותר הבריחה (קפיצה מחלון) על ההתאבדות?

קצה האצבעות
איך קצה האצבעות, הרי היום יום שני, לא? ובכן כן, מעריב מפרסם היום בשערו פלוס כמעט כפולה בעמודי החדשות סיפור שיתפרסם בגליון סופשבוע הקרוב: הילד המצולם על קופסת שוקולית של עלית תובע את החברה על הסכום המגוחך ששילמו לו.
מעניין איך יפומפם הסיפור בהמשך השבוע.

בלוגלנד
טקסט מצולם מרתק של יזהר באר (כן, פעם שנייה הבוקר) התפרסם בהפינגטון פוסט.
"…רצף של ציורי קיר ענקיים הנמתחים עשרות מטרים לאורך הכביש המוביל משכונת סילואן, היא עיר דוד, לצד החומה המזרחית של העיר העתיקה בירושלים בואכה לשער האשפות. הציורים מסתירים מאחוריהם את אחת הפינות המכוערות והמסוכסכות של העולם. אפשר היה לראות ציורים דומים לאלה על גבול שכונת גילה ובית ג`אללה, בימי חילופי האש בין השכונות של ירושלים ובית לחם בתחילת האינתיפאדה השנייה….".


ברשתתתת
האתר העברי של גאפ כבר באוויר. הפתיחה בירושלים – היום.

מייל הבוקר: דירה בברלין
לא קשור לביקורתקשורת, אבל אם מישהו יהנה, למה לא.
"באים לביקור בארץ בין 24 בספטמבר ל-7 באוקטובר ומעוניינים להחליף דירות עם מישהו מתל אביב (אזור שד` רוטשילד).
דירתנו נמצאת ברחוב רוייטר בשכונת קרוייצ-קולן המשובחת. אין ספור ברים ובתי קפה, סופרמרקטים, שוק טורקי, נהר, שני פארקים, שתי תחנות תחתית.
2 חדרים, 65 מ"ר קומה ג`. הסלון מאוד מרווח ונוח והמטבח מאובזר.

dinimix@gmail.com

לפני פיזור
איך קוראים את הפוסטים (התשובה: ברפרוף)? אחרת אין לי הסבר: הזכרתי אלף פעמים שפרשתי מעיתונות. לפני שנתיים. כך שעל מה יצאה צעקת הגעוואלד בעקבות המכתב למיברג, בו הזכרתי זאת שוב? אין לי מושג.
– –
הטוויט: מומלץ לקום בחמש בבוקר, לכבות מזגנים ומאווררים ולפתוח לרווחה את החלון. לא ייאמן איזה אוויר יאפוף אתכם.
– –
* בגלל הספה המתפרקת שלהם. לא בגלל העצומה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שוטף פלוס 30. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על אני עם איקאה גמרתי*

  1. dvorit הגיב:

    אני צריכה לחזור ולקום כל יום בחמש.
    זה מיטיב עימי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s