שלושה ימים עם


מזמן לא נשמעו קולות מלחמה
ולכן טוב שמעריב מבטיח אחת בכותרת הראשית שלו.

עכשיו, אחרי שזרעו היסטריה ומהומה פה ואצל השכנים הקרובים והרחוקים נראה מה כתוב בידיעה של אמיר בוחבוט בע` 3:
"מדובר בתרגיל חילי שמתקיים מדי שנה….", הסביר גורם צבאי. "מדובר בתרגיל שנקבע מראש ואין בו כדי לרמוז על שום דבר למעט העובדה שחיל האוויר תמיד מתאמן…"
אין לי מושג על מה מבוססת הכותרת הזו ומה מטרתה, אלא אם בידי עורך/ת העמוד הראשי יש מידע שלא מופיע בעיתון שלו.

פועלים טוב יותר
זה כמה ימים שמטקבק אחד (או עשרים) שואל/ים שוב ושוב פה למה גיא רולניק לא כותב על בנק הפועלים באחרונה.
שאלתי את רולניק, אבל הוא לא ענה.
הבוקר כותב עמוס שוקן על יחסי העיתון והבנק, הפרסומות והביקורות.
וגם סמי פרץ במארקר.
– –
3 ימים ושרה נתניהו

כך מכריז שער ידיעות. בכבוד זכתה סמדר שיר.
יחסים ארוכי שנים שוררים בין השתיים.
ייתכן אפילו שעוד מהימים בהם היו שתיהן כתבות במעריב לנוער.
ולכן, מה הפלא שנתניהו מציעה לשיר למדוד את השפתון שלה ומבקשת רשות לחלוץ נעליים כשהן יושבות בחדר הירוק בבלייר האוס?
מה למדתי מהשלושה ימים האלו?
שהיא קונה בגדים אצל מירב יוחנן (נכתב על כך רבות) ובזארה.
וגרסתה לפגישה שלא הייתה עם מישל אובמה:
"פגישה ביניהן כלל לא עמדה על הפרק, `מפני שהביקור הזה הוגדר כנסיעת עבודה ולא כביקור ממלכתי. לא ביקשתי לפגוש אותה, ואני מעריכה את העובדה שהגברת הראשונה של ארה"ב מנהלת לו"ז עצמאי שאינו כפוף לזה של בעלה ולשועי עולם שנוחתים בוושינגטון מדי יום"`.
ובהמשך:
"כולם שואלים אותי אם נעלבתי. ממה יש לי להיעלב? ממשהו שבכלל לא תוכנן? פגשתי את ברק אובמה בתחילת הקמפיין… ואני בטוחה שעוד תהיה לי הזדמנות לפגוש את אשתו".
ולסיום
"ראש הטקס של הבית הלבן ניגשה אלינו… ואמרה לי שהגברת הראשונה של ארצות הברית הייתה רוצה לפגוש אותי. את מבינה? הם ציפו שנגיש בקשה לפגישה, אבל אנשי הלשכה… לא הגישו בקשה מתוך הנחה שזה לא ביקור מדיני רשמי".
מבולבלים? גם אני. אם מיז אובמה רצתה, וגם המיז שלנו חפצה, אז למה לא הגישו בקשה?

עוד מתברר שהיא קיבלה צילום של המאמר שכתבה עליה מרב מיכאלי
(אבל את יוסי שריד לא שלחו לה), שהביקור במוזיאון השואה היה חווייתי, ושלא קנתה מתנות לילדים כי הכל יש בארץ.

בצעד נדיר מדווח מעריב
גם בעיתון המודפס על "צמצום דרמטי בהפסדי מעריב" ובאתר
מה שנקרא, רק חדשות טובות.
ובשאר המקומותגם.
איזה באסה. הייתי צריכה ללכת למשפט ולא לפשרה.

לחם עבודה
העתיד ורוד, כלומר לבן מתמיד.
מתברר שבעוד 20 שנה עובדים לבני שיער יהיו להיט.

בלוגלנד
* מתעניינים בפסיכיאטריה? הנה הבלוג שלכם: דברים שעוברים לי בראש.

* אילנה שקולניק מוולווטת כותרות שונות על דמי הבראה.

* כך שרפתי את הבית.

המוולווט
לעידוק, שמוולווט כבר מ-2004, יש מדור שגיאות בעין.
– –
מח` מנויים שלום
הבוקר התקשרו מהמחלקה בידיעות, כשגילוי שאני מנויה ותיקה הזכאית להטבות.
יש לך ילדים קטנים?
לא.
נכדים קטנים?
לא
אין לך נכדים קטנים?
ממש לא.
טוב, סליחה על השעה המוקדמת. שתהיה לך שבת נפלאה.

כנס
זרובבלה ודור גרבש, בעלי זרוב.קום עורכים סמינר ליוצרים שרוצים להפיץ את תכניהם ברשת. זה יקרה בארבעה ביוני, 15:30, סטודיו זרוב, המנור 16 ת"א
ירצו –
אליזרין וויסברג/זרוב – מייסדת האתר – מיתוג עצמי ברשת
16:00 – 16:45
תומר ליכטש – מתכנת וגורו – ויראליות: כיצד אנו משכפלים את עצמנו, ומדוע אנו נהנים מזה
16:50 – 17:35
דור גרבש – מייסד – הפצת תכנים – 10 פעולות שיהפכו אותך לאימפריית מדיה
17:45 – 19:00
אסף פרץ – סוכן יוצרים – עצות ליוצרים בתחילת הדרך
19:00 – 19:45
בירה והקרנת הסרטונים הכי טובים ברשת
19:45 – 20:30
עלות ההשתתפות – 100 ש"ח. משתתפי זרוב.קום – חינם.
– –
לפני פיזור
יומולדת לאמנית האמריקאית מארי קאסאט.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

41 תגובות על שלושה ימים עם

  1. יואב הגיב:

    מה לא אעשה בשביל הטבה מבית ידיעות אחרונות.

    אהבתי

  2. ani am הגיב:

    היה קצת רע למי שגר באזור נתב"ג. קצת רע בלילה וביום. הראיון עם האמריקאי שמאמן פלשתינאים רע. דפש מוד? אימון פלשתינאים יותר איטייז מהם. אייטיז שלפני האינתיפאדה הראשונה, אייטיז מבהיל ומבחיל. מישהו בממשל האמריקאי לא לקח את הכדורים הנכונים. בכלל העובדה שרעיונות הזויים שכאלו עדיין מסתובבים באופן חופשי דורשת בדיקה. לא היה 11/9? אין חיילים באפגניסטן? בין לאדן לא חי ופועל? מי בממשל האמריקאי עדיין פועל בניתוק מוחלט מהמציאות ולמה הוא מחוץ לשערי גהה המקומי של וושינגטון? השלימו את הכתבה על הזוג שנישא בכותל. אם בשבוע שעבר היו מקטינים את התמונות יכלו לסיים את הכתבה בשבוע אחד ולא למרוח אותה על שבועיים. חוק וסדר קיבלה עונה 20, הישג מכובד לסדרה מעולה.

    אהבתי

  3. שירן הגיב:

    בס"ד לדבורית תודה על הסקירה היפה של העיתונים :-)) הגם ש"לא הכל נהיר לי" _ 🙂 גיליתי את הבלוג שלך ליפני מספר שבועות ואני נהנת ליקרוא בו ליפני כניסת השבת אני אשמח אם תוכלי להסביר על הכנס של זרובבלה (חברה שלחה לי לא מיזמן קישור לבלוג שלה _ הופתעתי שהמיפגש איתה עולה 100ש"ח !!!! נשיקות שירן

    אהבתי

  4. נ הגיב:

    ההתחכמות לא ברורה. אם זה עיוות ארכאי של "מיס", הרי שהוא לא הגיוני: שתיהן נשים נשואות שנושאות את שם המשפחה של בעליהן. מישל אובמה היא, אם כבר, מיסיז אובמה. אלא אם כן פספסתי איזה משהו ומדובר בהומור פנימי.

    אהבתי

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`qanunjiממתי מודדים שפתון?

    אהבתי

  6. שיכון ותיקים הגיב:

    מבליט דווקא את השתיקה של רולניק בפרשת פועלים. לאן נעלם קולו בפרשה כה מרכזית – חידה עטופה באניגמה. שוקן עצמו מסורבל ומקושקש כבכל מאמריו הביזאריים. בעל עתון לא חייב לדעת לכתוב, אבל מישהו היה צריך לעזור לו להפוך את הגרמנית-עברית למשהו קריא

    אהבתי

  7. קוסמו פ(ו)ליט הגיב:

    כי לי כבר נשבר. לפחות אם היינו עובדים בתחום שהוא מעט טוב יותר מהמיץ של החרא. אבל אני כנראה סתם עובד ממורמר.

    אהבתי

  8. רון הגיב:

    מה יש להבין ולמה נותרת מבולבלת?! היא אמרה שהיות והיה זה ביקור עבודה ולא ביקור-מדיני, לא חשבה שהיא אמורה לפגוש את הגברת אובמה. לרוב פגישות העבודה, אגב, לא מתלוות נשות ראשי הממשלה. נתניהו החליטה להתלוות – וסיבותיה עמה – אבל היה ברור שלא מתוכננת פגישה עם הגברת אובמה. מה יש פה להבין?

    אהבתי

  9. TheCaterpillar הגיב:

    זה התחיל עם אנדרסון קופר שהשיער האפור מאזן את פני הבייביפייס שלו. עכשיו נראה שחצי מהמגישים הצעירים יותר של סי אן אן צבעו שיבה.

    אהבתי

  10. עירית הגיב:

    מוסף "הארץ" מפרסם כתבה על גרוזיה ושוכח לדווח שהכתבת הייתה אורחת חברת התעופה. לדעתי היה זה שוקן בזמנו שהחליט שאין נסיעות יחצנות בעיתון שלו. לעיונכם http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1087166.html

    אהבתי

  11. סקוויד הגיב:

    בשבע לילות. נראה שכאשר הוא מדבר על סקינהדס, אין לו מושג ירוק. ואני דווקא מחזיק ממנו

    אהבתי

  12. צדק הגיב:

    עיתונאית קלוסאלית. כתבת ליקוק חנפנית כזאת לא נראתה כבר שנים, או יותר נכון, מאז שהגברת ראש ממשלה הייתה גברת ראש ממשלה לפני עשר שנים. זאת לא עיתונות ואף אף עיתון או עיתונאי שמכבדים את עצמם לא היה מפרסם דבר כזה. אביב הברון וסמדר שיר הם בדיוק הצמד המתאים לדבר מביך כזה. בהצלחה, חברים, אתם עיתונאי על, שיהיו לכם עוד הרבה ראיונות מהסוג הזה. ואחר כך אתם מתפלאים שהציבור מואס בעיתונות.

    אהבתי

  13. רוני הגיב:

    שאלה: מה המשמעות של הפריים האחרון בסרט? עיתון דה מרקר מוצמד לכתובת "המקום הכי נמוך בתל אביב"? שהעיתון הוא המקום הנמוך ביותר?

    אהבתי

  14. ולווט הגיב:

    בדיקה

    אהבתי

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווט:)

    אהבתי

  16. רבקולית הגיב:

    A written rendition of the spoken "Ms.", typically used in dialect in fiction, and sometimes in feminist discourse. It is sometimes used to refer to a woman of unknown marital status. מתוך אנסרז דוט קום – http://www.answers.com/topic/miz

    אהבתי

  17. אני הגיב:

    הבאת הגדרה. מה עם המציאות? המציאות היא ששתיהן הנשים של. האחת יכלה להישאר פסיכולוגית חינוכית והשניה עורכת דין. מדברים עליהן, בשל בעליהן, לפיכך מצבן המשפחתי מאוד מאוד ידוע והשימוש במיז מתאים לי ולך כרווקות, לא להן כנשים נשואות בעושר.

    אהבתי

  18. ולווט הגיב:

    זה המיזם שלה, וזה מה שהיא מציעה. כמו כולנו, גם אליזרין רוצה להרוויח כסף מעיסוקיה ברשת. רוצה – בואי. לא רוצה – אל תבואי.

    אהבתי

  19. ולווט הגיב:

    איפה היה ראיון עם האמריקאי? וכתבה על זוג שנישא בכותל?

    אהבתי

  20. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטריו=אין

    אהבתי

  21. זרוב הגיב:

    היי שירן, זה לא רק מפגש איתי, כי אם כנס אינפורמטיבי בו ניתן ליוצרים כלים מעשיים להפיץ את עצמם ואת יצירתם באמצעות רשתות חברתיות, ולהשיג לעצמם תועלת אמיתית מכך. לעוד מידע – את יכולה לקרוא אצלי http://zroob.com/?p=1105

    אהבתי

  22. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטנו, רואים שאתה לא בקיא בנשים.

    אהבתי

  23. אני הגיב:

    אני פדלאה. הדעות הפוליטיות שלי ברורות, מה שמעניין אותי זה פוליטיקה, זה התחביב, זה תחום הלימוד, זו השאיפה המקצועית לעתיד. אפילו מצאתי תנועה פוליטית שאוכל לפעול בה ואני לא עושה כלום. יושבת בצד. זה לא בסדר (הכתבה עם מאמן הפלשתינאים החזירה אותי לימי בית הלוחם, כשחברה עם אבא שרוף, סיפרה לי שהוא נפצע באינתיפאדה. זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי שיש ילדים שהכירו פעם אבא בריא, שיש להם זכרונות שלא כוללים את אגף השיקום בתל השומר. הרגע בו הבנתי שאפשר לשלוט בלחימה).

    אהבתי

  24. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ללא שםהמאמר של שוקן מצויין.

    אהבתי

  25. ללא שם הגיב:

    לתקשורת הישראלית.

    אהבתי

  26. ללא שם הגיב:

    מזה אפשר להתבלבל. אבל זה לא באמת חשוב. אני למשל לא התבלבלתי כי זה לא מעניין אותי

    אהבתי

  27. ניק הגיב:

    גם אני קוסמו פליט

    אהבתי

  28. מהמין הפחות יפה הגיב:

    נשים.

    אהבתי

  29. ללא שם הגיב:

    קשה להתעלם מהעובדה ששרה העלתה מספר קילוגרמים משמעותי. מן הסתם היא עושה עכשיו מאמצים כבירים כדי לחזור למשקל מעט יותר קביל. בתמונה המתפרסמת למעלה, מעל הכיתוב "הסיבוב השני של הגברת הראשונה" (ובחיוך על בחירת הבגדים) ניתן לראות את עודפי האפידרמיס המיותרים ביד המצולמת בקטע שבין המרפק לכף היד. רשעות זה/ו אני.

    אהבתי

  30. ולווט הגיב:

    היו להצמיד עיתון עם תאריך עשיית הסרט בסופו.

    אהבתי

  31. ולווט הגיב:

    בלי להתייחס למצבה המשפחתי. זה הרעיון. אין פה שום דבר מעליב, רק רצון לבטל את המיס ומיסיס, בדיוק כמו שלגבר קוראים מיסטר

    אהבתי

  32. רבקולית הגיב:

    typically used in dialect in fiction, and sometimes in feminist discourse לתרגם?

    אהבתי

  33. ללא שם הגיב:

    המשפט שציטטת לא מתייחס לעניין המצב המשפחתי הלא ידוע, אלא לעניין ה"מיס" שהוא בהגדרתו עלמה בלתי נשואה. רק אחר כך נכתב בהגדרה שלעיתים, משתמשים גם כשלא יודעים מה מצבה המשפחתי של הנקבה (לא המקרה הזה, ממש לא המקרה הזה, מדובר ברעיות-של למען השם). ואנא – תתרגמי לנו! כן! כן! את באמת יודעת אנגלית?? כאילו, ממש לקרוא? וואו.

    אהבתי

  34. ללא שם הגיב:

    מיס מתייחס חד משמעית ללא נשואה בשם משפחתה. מיסס מתייחס לנשואה (ולעיתים ככבוד לאלמנה) תמיד בשם משפחת הבעל. מיז מתייחס לכל אפשרות, לעיתים לפי רצון הגברת, נשואה או לא והשם יכול להיות שם משפחתה וגם שם משפחת הבעל. בזאת תמו שדורי המהפכה.

    אהבתי

  35. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטאמן

    אהבתי

  36. ולווט הגיב:

    לבדוק אם הוא מתאים לך. בדיוק כמו בגד או נעליים. לא כל שפתון מתאים לכל אחת (או אחד). בהחלט ייתכן שהשפתון של מיז נתניהו לא מתאים לגברת שיר. אשר על כן היא מודדת אותו. זו השאלה של מילה מתחום אחד לתחום נושק, תרתיי.

    אהבתי

  37. שולי הגיב:

    מצד שני, גם בעסקים הוא לא משהו…

    אהבתי

  38. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ללא שםטודה

    אהבתי

  39. ללא שם הגיב:

    אבל נחמד שאתם תוקעים את הראש בתחת. כי באמת סגנון הכתיבה הוא הוא הדבר החשוב במאמר הזה… לא חלילה ההתפשטות של התקשורת מנכסיה והתבטלותה העצמית מול בעלי ההון, תהליך שכבר שנים אוכל בתקשורת הישראלית והעולמית. כן, הכתיבה, זה מה שחשוב.

    אהבתי

  40. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ללא שםנחמד…

    אהבתי

  41. רוני הגיב:

    הרי יכולת לבחור בכל עיתון. הגיוני יותר להצמיד עיתון יומי נניח ולא מוסף סופשבוע.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s