כופר, כופר, כופר

יום חג לנו
סופסוף ייצא הצדק לאור: היום נפתח משפטו של משה קצב, בו הוא יוכל לטהר את שמו.
ישיבה קצרצרה, שימוע (כפול ותמוה, לדברי פרופ` עמנואל גרוס) וממנה עלו כמה דברים: קצב כופר בכל ההאשמות; המשפט יימשך אחרי הפגרה; הוא יתנהל במשך ארבעה ימים בשבוע.
כלומר, היכונו ל-1 בספטמבר.
– –
ח"ח לשער של מעריב: מסודר, ברור והיררכי.
כאן ובהארץ נעדרת הילדה הנשכחת במכונית.
רק בע` 12 אפשר לקרוא על הסיפור, הנפתח בכותרת המשנה "חוסר תשומת לב כמעט גרם לאסון"
כמעט? וכי לא מדובר באסון, גם אם הילדה תינצל בסופושלדבר?



מעריב עסקים
מביא ציטוטים מהראיון של ירון דקל בקול ישראל אתמול עם עמוס שוקן. בין היתר אמר שוקן שבנק הפועלים החרים את העיתון בפרסום, ואישר את הידיעה מגלובס, שהארץ ביקש הלוואה מבנק הפועלים ולא נענה. כל זה אפרופו הסיקור הנוקב של המארקר את ההתרחשויות האחרונות בבנק הפועלים.
על חרם הפרסומות, אגב, כתבתי ב-2 במרץ:
פר-סו-מות
בנק הפועלים (אחד הבנקים להם חייב הארץ כסף) מדלג על העיתון במערך הפרסום שלו. בסופשבוע התפרסמו במעריב ובידיעות מודעות של הבנק על תערוכת האמנות בבניין ההנהלה המרכזית, שהעבודות בה נמכרות לטובת המלחמה באיידס.
בהארץ לא פורסמו המודעות הללו, כמו גם הראשונות בקמפיין זה.
מה זה אומר? אולי שווה לשאול את רני רהב.


צרות בכותרות
* "עמוס גיתאי מציג: בשם האב" (שער הארץ, ליד הלוגו)

* ועוד כותרת מפתיעה ליד הלוגו של הארץ:
"משתלם להתגרש באלפיון העליון"
(עם תצלום של האריסונים העליזים)
ברצינות? רגע, אתם בטוחים? כי עד היום חשבתי שהרבה יותר משתלם להתגרש בעשירון התחתון.
מידיעות אחורי אפשר ללמוד שהשניים התגרשו תוך 48 שעות. ברבנות מכחישים את קיומו של נוהל VIP וטוענים שהכל בזכות העובדה שבאו עם הסכם סדור ומסוגר. אהה. בטוח.
לכותרת בהארץ יש עכשיו משמעות אחרת.

יש משהו מאוד מקומם בכותרת "אבא שכח, אמא הצילה" (ידיעות, שער)
ההנחה המובלעת העולה מהכותרת היא שאבות לא ממש כשירים לטיפול בילדים.

מח` צילום

איך נראית עו"ד יסכה ליבוביץ`?
פרקליטת מחוז דרום שהחליטה לפרוש מתפקידה מופיעה בשער הארץ בשיער קצר. בע` 7 – ארוך. כה מהר צימח שיערה, בין הדפסת שני העמודים?

בידיעות היה כנראה מחסור בתצלומים ממירון
אחרת אין הסבר לכך שאותה תמונה (אביהו שפירא) התפרסמה ביום שלישי (ע` 18) וברביעי (ע` 27).
אוי, עצלותם של עורכים.

דורותי התפטרו
כמה עורכים וכותבים במעריב מנסים לשנות את רוע הגזירה ולשכנע את דורותי להישאר, וגם להפציר בדירקטוריון שישנה את דעתו על הדרך הראויה להציל את מעריב.
מעניין אם משהו ייצא מזה, ואם לא מדובר בסופו של דבר בתרגיל טקטי.
על פי המארקר תפקיד העורך הוצע לדו"צק`ה אבי בניהו, אלא שהוא סירב.

סימבוליקה בגרוש
הודעה שהועברה אתמול בתפוצת מערכת במעריב
לכל עובדי מעריב צהריים טובים!
בקומה ראשונה (במרפסת של המזגנים) ננטש לפני שעות מעטות גור חתולים שרק נולד.
הוא מקסים, ג`ינג`י ומאוד רוצה לחיות.
אם יש מישהו שיוכל להציל את חייו – נא ליצור קשר עם – –
אשמח לתשובה זריזה!

קצה האצבעות

שער העיר הוא פרויקט דורותי (והמילה דורותי אפילו מופיעה בו פעם אחת, יש לשער שהופיעה עוד כמה פעמים, נמחקה באכזריות וזו שארית הפליטה), וחוץ ממה שכבר נכתב, על פי העיר (הילו גלזר) אחד מגורמי ההתפטרות הוא היחסים המעורערים בין השניים לבין רוני קליינפלד, וכן הצנחת אדם נוסף שיפקח על הוצאות המערכת, כלומר פגיעה בסמכותו של גלעזר, שהשנה וחצי האחרונות הטביעו אותו במספרים הצונחים של מעריב.
בקצה הכתבה מוזכרים כל פורשי מעריב בשנה וחצי האחרונות. אין לי רשימה של כל השמות, אבל מי שנעדרים מהרשימה של העיר, ככה בשליפה, הם כל פורשי סופשבוע, למשל, יהודה נוריאל, דפני ליסבונה וגם רפי מן.
גם מירב בטיטו עברה לידיעות, אבל זה היה בסוף דצמבר 2007, כך שלא בטוח שזו הסיבה.

עומר שוברט כותב שכלכליסט "מגיע חינם ללא מעט ממנויי ידיעות". אם זה נכון, אז למה אני משלמת עליו?
זאת ועוד: כל הטקסט שלו מלא ב"רותי ודורון", יענו חברים שלו.
אולי הם באמת חברים שלו, אבל לא ככה צריכים להופיע השמות שלהם בעיתון.
ולעורך הגרפי יניב פרימק: אתה לא באמת חושב שאני יכולה לקרוא פונט דקיק וצהוב על רקע אדום, נכון?

הפניית השער:
"לפני שנה וחצי הוזעקו צמד מותגי העיתונות דורון גלעזר ורותי יובל להצי אל מעריב. ביום שני הם הגישו מכתב התפטרות. את הנייר הזה נמרודי יתקשה לבלוע"
מצחיק.

לראיין עיתונאי ולנוח
רביב דרוקר מתראיין בסופשבוע (רונן טל), ומספר, כמובן, גם על הקרב בינו לבין ידיעות, שהליך הגישור בעניינו נכשל בימים אלו.

ומזמן לא ראינו שער עם עמוס עוז וראיון איתו לרגל שנתו ה-70, נכון? אז הנה (מרדכי חיימוביץ).



ראיון מעניין עם יובל גרנות, שביים עכשיו סרט ראשון, ג`וליה מיה, ובו (בראיון) מגולל את סיפור חייו המפותל (אלון הדר).

ליאורה כותבת על הלוויתה של חוה בן-ארצי, אמה של שרה נתניהו, אלא שמדובר באזכרה. בן ארצי הלכה לעולמה ב-מאי 2003.

ואני צופה קרב חדש:
"היא בקושי חודשיים בתפקיד הפיקטיבי של סגנית שר לענייני כלום במשרד ראש הממשלה, אבל השתן עלה לה מהר לראש"
(ליאורה על גילה גמליאל)

להעלות לרשת
* ראיון עם האדם שזיהה את נגיף ה-HIV, פרופ` רוברט גאלו (כלכליסט).
עדכון: הנה הוא.
אופס, ראיון דומה מתפרסם גם במארקרוויק.

* אורלי יקואל מציעה טיפים לשדרוג הג`ימייל (המארקר).
עדכון: יש.

כוכב נולד 7
חגיגות הכוכב תכף מתחילות, ובינתיים העיתונים מטפטפים מידע (מבוקר בקפידה). למשל, במעריב מסופר היום שבעקבות סוזן בויל יגיעו לשלבים מתקדמים באודישנים רווק (!) דתי (!) כבד גוף (!) בן 50 (!) וגם נערה הסובלת מליקוי ראייה קשה.
הפריקס מגיעים לעיר. כלומר לרמת החי"ל.

גרין רוד
ידיעות מדווח על תחילת הניסוי של גרין רוד, קופסאות ירוקות המותקנות במכונית ומתריעות בפני ההורים, בהודעת סמס על נהיגה מסוכנת של ילדיהם, הנהגים הצעירים.
זה הזכיר לי את הסטארט אפ שלי ללימוד נהיגה.
בקיצור, על פי הטכנולוגיה של גרין רוד לגמרי אפשר לכנס את הרעיון שלי לתוכה.

פר-סו-מות
איך זה שעל הפוסטר של מלאכים ושדים, הסרט בו מככבת איילת זורר, מופיע רק טום הנקס? ועוד פוסטר שמופץ בישראל.



VTV
הארץ מזכיר: היום לפני 11 שנים שודר הפרק האחרון (הכפול) של סיינפלד. ועדיין אנחנו שם. צופים בשידורים החוזרים בלילות.

מח` הגהה
"הטמפרטורה הגיע ל-58 מעלות במכונית" (הארץ, כותרת ביניים, ע` 6)

בלוגלנד
אחחח, היו ימים: נתאי פרץ מביא בסיפורי סבתא סקופ היסטרי משנות השישים: פועל דפוס בלמרחב כעס על מעסיקיו, והוסיף בשלהי אחת הידיעות משפט קללות עסיסי ולא מוגה.
שופו הביטו וראו.
האמת היא שדבר דומה ומצחיק יותר אירע בשנה באחרונה, במהלך המלחמה שניהל בוקי נאה עם עורכי החדשות בדסק ידיעות, כשבאחת הידיעות הוא שתל את המשפט  – כתב הפלילים לשעבר בוקי נאה – (בערך, אני מצטטת מהזיכרון) ואף עורך או מגיה לא שמו לב לכך.
מיילבק
* כשעמית נבון עזב את סופשבוע ב-2006, הוא כתב בגיליון האחרון שבו ערך את המילה "חתיך" ליד שמו. זה לא הפריע לו לתחנה הבאה שלו בערוץ 10.
* בתחילת שנות ה-90  הוסיף דובי בן עמי, פרויקטור בכיר בהוצאה לאור של משהב"ט את שמו במגילת העצמאות בפרסומים של ההוצאה. איש לא הבחין, עד שהוא התחיל לספר לחבר`ה, ואז מישהו הלשין והוא פוטר.
אח"כ הפך דובר של שר בריאות כלשהו, אבל קיבל דום לב במגרש החניה של הכנסת ונפטר בגיל צעיר.

לפני פיזור
אני שמחה שכלכליסט ממליץ במדורון "אם יש לכם רק שעה" על גמר תחרות הדוקו צ`אלנג` שיתקיים הערב, אבל האירוע יימשך כשעה וחצי-שעתיים.
ניג`וס אחרון: הערב, 20:30, נמל תל אביב ליד המזח.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה לחם עבודה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

61 תגובות על כופר, כופר, כופר

  1. קולי הגיב:

    בנוסף, גם חלק נכבד מעובדי בנק הפועלים למיטב זכרוני נהנים ממנו בחינם.

    אהבתי

  2. סקוויד הגיב:

    אחלה אקשן ברמת אביב. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3714107,00.html תושבי השכונה חוששים שהחרדים ילכדו את ילדיהם במלכודת הדבש של הלובביצ`קער, או מה שזה לא יהיה עם חב"ד. גדעון לוי הקדיש היום טור דעה בהארץ לגזענותם ופחדנותם של הצפונבונים. אבל הצפונבונים משיבים מלחמה שערה http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1085408.html קשה לדעת מי צודק, ואין לי כוח וחשק לקרוא את התגובות הרבות

    אהבתי

  3. qanunji`~$~~$~מלאכים, שדים וג הגיב:

    * בפוסטרים בערי המעטירה חיפה דוקא מתנוססת איילת זורר לצידו של טום הנקס. אולי יצא לך לראות את הפוסטר בשכונה חרדית? *הכתבה של אורלי יקואל כבר מאתמול ברשת: http://it.themarker.com/tmit/article/6683 הטוקבקיסטים קורעים אותה ודי בצדק.

    אהבתי

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`אודליה ממממקווה לקפוץ ולהציץ 🙂

    אהבתי

  5. ללא שם הגיב:

    טענה משונה טענת. זה לא שכתבו "אבות שוכחים, אמהות מצילות". האבא באמת שכח. (ואגב, הרוב המוחלט של השוכחים, כלומר לא משאירים ברכב מתוך החלטה אלא שוכחים ששמו שם תינוק, הם גברים. אבות, נהגים. גברים. אם לא מאה אחוז. תבדקי. אף אחד לא אומר שגברים כעם לא כשירים להורות, אבל כל אמא יודעת שיש דברים שלא יקרו לה בחיים ולבעלה אולי כן. שוויון לא מבטל קוד גנטי-ביולוגי. מלשות, גברים הם הורות נרכשת)

    אהבתי

  6. כהןבועז הגיב:

    זו השאלה שאני תמיד שואל את עצמי. אם, במקום התינוקת, היה שם במושב האחורי תיק עם 100 אלף שקל, האם גם אז האבא האדיוט היה שוכח ??!

    אהבתי

  7. דודו עזריה הגיב:

    עמוס עוז שובר שתיקה ארוכה של רבע שעה? חובה לדרוש את הראיון ממוכר העיתונים . הבן אדם סופר, אפילו מצויין, יש שיגידו מהטובים בעולם ואני בטוח שימצא מי שיטען שאף הטוב בהסטוריה. אז למה הוא מדבר כל הזמן על פוליטיקה? ויותר חשוב למה זה מעניין לשמוע כל פעם מחדש. זה לא שהוא החליף דיעה,אוורר רעיונות או משהו. האם זה לאור ההצלחה המפוארת שהוא מביא כמנטור לגוש שעליו הוא נשמע?

    אהבתי

  8. לי3333 הגיב:

    אני תוהה מה עלה בגורל גור החתולים שהוזכר מעלה. האם למישהו מיושבי בית מעריב אכפת? מקווה שהגור ניצל

    אהבתי

  9. מהצד הגיב:

    אבל אם מרדכי חיימוביץ מראיין אותו, יש סיכוי שזה יהיה מעניין ואולי אקרא.

    אהבתי

  10. קומה 2 הגיב:

    תראו מה קורה בשירותים בקומה 2 של מעריב: נגמר הנייר טואלט. במו עיניי ראיתי אנשים לחוצים יוצאים מהתאים, נכנסים לארכיון הסמוך ופשוט תולשים עיתונים מכרכים ישנים מלפני 40 שנה רק כי הנייר שלהם התרכך והצהיב והוא מרגיש עדין וצבעוני כמו נייר טואלט `לילי`. אז מה רמי רוטהולץ אתה רוצה שנמרודי יעשה כשאין אפילו טואלט בשירותים והנייר עיתון אוזל מהמחסנים? עוד מעט רוטהולץ אתה תשב לבד בחדר שלך, בלי עורכים, בלי כתבים, ותכתוב לבד 24 עמודים כולל שגם תצלם לבדך. אתה לא יודע איפה אתה חי, אתה וששת העורכים הבכירים שרצים לדירקטוריון להתחנן על הכסא שלכם. אולי תביאו אתם כסף מהבית במקום לבקש כל הזמן? אתה לא מבין שזה נגמר? גלעזר ברח בזמן מהטביעה כל עוד נשארו גלגלי הצלה. אבל גם הם אוזלים. עוד מעט תצטרכו לחתור בידיים כדי לשרוד. עצתי לכם: קומו, תעזבו, לכו לשבתאי שיחתום על מה שיחתום, קחו את הכסף שעוד נשאר ותברחו. אחרת גורלכם יהיה כמו לצטע נייעס, ותגורשו מבית מעריב בבושת פנים כולל עמדת טואלט ריקה בשירותים. החגיגה בקרליבך מסתיימת.

    אהבתי

  11. קומה 4 הגיב:

    חור, רק חבל שאתה ממש טועה ומטעה, כמובן. יש המון נייר טואלט בכל מקום, אולי אתה פשוט לא רגיל להשתמש. שמחה לאיד היא דבר עלוב, אם אתה עיתונאי אתה פוגע בתחום כולו וגם בעצמך, אם אתה לא עיתונאי אתה סתם פאתטי שפוגע בפרנסה של מאות בני אדם ומשפחות. בשני המקרים אתה אדם רע, אכול זדון וכנראה אדם די מסכן באופן כללי

    אהבתי

  12. ללא שם הגיב:

    מה כל כך לא ברור כאן? לגבי הפוסטרים בארץ, על תחנות אוטובוס דווקא תקעו אותה משל היתה אנג`לינה ג`ולי, אבל הפוסטרים הרשמיים של הסרט לא נתונים לחופש היצירתי של המפיץ המקומי, אלא מתורגמים ומודפסים אחד לאחד. בעולם ברור שלא ישימו את איילת, מדובר בשחקנית אלמונית ולא ממש מעניינת בסיקוול לא מדובר במיוחד למרות האוננות בתקשורת הישראלית.

    אהבתי

  13. ללא שם הגיב:

    בשביל הצדק – בוולווטיה נחשף לראשונה הבעייתיות של יחסי הארץ עם הבנקים, כולל החוב הגדול לפועלים. לפני גלובס שמצהיר שהוא לפני כולם…

    אהבתי

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטאז אני פריירית?

    אהבתי

  15. אבי הגיב:

    במעריב: "אובדן שליטה". על כך כבר אמרו רבותינו: מי שמדבר.

    אהבתי

  16. למען הצדק הגיב:

    טוקבקיסט אלמוני שחטף מולווט כמות הגונה של חרפות וגידופים המסכן עד שהתברר שהוא צדק בכל מילה

    אהבתי

  17. ibibik הגיב:

    ידיעות, ממון, מדור "בועות". אכן כבוד, שירלי ברנר על שער הג`ואיש ג`ורנאל, אפילו תמונת שער עם הכיתוב JEWISH JOURNAL אך אבוי, בגוף הידיעה ה-J הפך ל-G. בשני אזכורים נפרדים. נו טוב, מה זה משנה, J או G? זה הכל גימ"ל, לא? (זאת אני, נוצה סגולה, לאחר שנואשתי מלהכניס את הניק הזה)

    אהבתי

  18. ואזנה הגיב:

    החיפושים בהם החלה ג`וד מקפה ד`מרקר עולים מדרגה http://www.mako.co.il/home-family-relationship/couples/Article-71fbb2599ce3121006.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=978777604 הבאז שוטף את הרשת

    אהבתי

  19. האזרח נמרוד הגיב:

    וללא תוספת תשלום. כנראה שמישהו במחלקת ההפצה סימן אותך אישית…

    אהבתי

  20. אחת שיודעת הגיב:

    היא עלבון לעיתונאי המגמתי שכתב אותה. זו פשוט כתבה מגמתית ויותר מכך- הכהכרזה בכותרת לא מוכחת בכתבה עצמה. פשוט כתבה אינטרסנטית ומגעילה שמתאימה לעיתון ולרמה שלו. בנושא אחר: מבדחת במיוחד ההכרזה של דני דנקנר שהוא בעד חופש העיתונות. נסו לכתוב עליו משהו שהוא לא יאהב ותראו איך יגיב. הרוטווילר יחשוף את שיניו.

    אהבתי

  21. D h a l i a הגיב:

    אחותו של המתמודד (מסרבת לכנותו פריק) בכוכב נולד 7 מתקנת: "הוא לא בן 50 כפי שכתוב בעיתונים, אלא בן 39." ואני מאחלת לו הצלחה. הנה שיר שהקדישה לו אחותו, רחל נפרסטק, חברתי ל`קפה`: http://cafe.themarker.com/view.php?t=1032499

    אהבתי

  22. ניל הגיב:

    אני עובר על הניתוח הדל שלך, ולא יכול לתהות מה יש לאנשים לחפש פה. רדוד כמו שלולית, אף תובנה. מתי סוף סוף תספקי ביקורת עם ערך מוסף, ולא הערות על טעויות הגהה?

    אהבתי

  23. מילי הגיב:

    מצאתי את השיטה לעשות עיתונות מצוינת: לכתוב מסים בלי י`. לא ככה, דבורית?

    אהבתי

  24. פניצילין הגיב:

    דפוקה! מה את מגלה, עכשיו כולם ידעו את הסוד לעיתונות טובה על פי דבורית! אין כבר טעם לביקורת. אפשר לסגור את הבלוג

    אהבתי

  25. מנדלה הגיב:

    מסים בלי יוד. אני אשתדל לזכור. אחרי הכל, גם אני רוצה לעשות עיתונות כמו שצריך.

    אהבתי

  26. דבורית תפרשי הגיב:

    חבר`ה, אתם לא מבינים כלום בעיתונות. מסים זה מה זה עמוק!

    אהבתי

  27. ולווט הגיב:

    ניל ‏ ללא שם ‏ מילי ‏ פניצילין ‏ מנדלה ‏ דבורית תפרשי ‏ לא צריך להתאמץ כל כך עם להמציא עוד ועוד שמות למגיבים, זה בסדר, הבנתי את הרעיון. אני רדודה ושטחית, כותבת רק על יודים ועלי לפרוש. בסדר.

    אהבתי

  28. י.נ. הגיב:

    וזה דבר בלתי נסלח, הרבה יותר גרוע ממסים, עד לאן העיתונות העברית תדרדר? בושה וכלימה ואחר כך אתם מתפלאים על ירידה בתפוצה. תנסו להזכיר את נוריאל ואת ולווט בכל עיתון ותראו כמה קוראים תקבלו

    אהבתי

  29. נבון הגיב:

    ואפילו לא ביקשתי. פתאום התחילו לשים לי, לפני חדשיים, וזהו.

    אהבתי

  30. ולווט הגיב:

    הטענה שלי היא לא ברובד הבסיסי: הכותרת תקינה, עובדתית, קצבית, הולמת. הענין הוא בסאבטקסט, בהשפעה מחלחלת, עמוקה, לא מיידית. הכותרת מעמתת בין אב לאם: הוא שוכח, היא מצילה. והנה אנחנו מקבעים את ההבדלים המגדריים בין זוג הורים. לא רק זה: זה לא ה-אבא שכח וה-אמא הצילה (שהרי יש לנו כאן סיפור סציפי עם אבא מסוים ואמא מסוימת. מאוד). איזה אבא? איזה אמא? אם הייתי אחותו/ה של העורך/ת, הוא יכולה היה לפנות אלי באמירה כזו: אבא שכח, אמא הצילה. אבל כאן האמא והאבא לא מיודעים והאמירה הזו הופכת טעונה הרבה יותר ממש שהיא נראית על פני השטח.

    אהבתי

  31. דודו עזריה הגיב:

    אני לא בטוח שמדינה קטנה כ"כ בנויה בו שמנית לשני פסטיבלים בסדר הגודל של 100 שנה לת"א ו 70 לעמוס עוז.

    אהבתי

  32. שמואל ח הגיב:

    אינני חושב שעמוס עוז הוא סופר גדול. לדעתי, הוא זקוק לעורך גדול. עורך שיעיז להעיר הערות ולקצר את הספרים בשליש.

    אהבתי

  33. שמואל ח הגיב:

    אינני חושב שעמוס עוז הוא סופר גדול. לדעתי, הוא זקוק לעורך גדול. עורך שיעיז להעיר הערות ולקצר את הספרים בשליש.

    אהבתי

  34. ללא שם הגיב:

    שהרי את "חובבת בעלי חיים ובמיוחד חתולים…".

    אהבתי

  35. ללא שם הגיב:

    ורק אחר כך תדאגו לעכברים [=חתולים]

    אהבתי

  36. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ללא שםשבתאי חתם?

    אהבתי

  37. גם קומה 2 מעריב הגיב:

    אינני יודעת מי אתה אבל לא רק שיש נייר טואלט בשפע (לקחתי 2 גלילים הביתה ע"ח יום חופש שהורידו לי) יש גם מים זורמים בשפע בברזים ובאסלות. תתבייש לך חריאת קטן.

    אהבתי

  38. הולך בטל הגיב:

    גם בקומת הכניסה לבניין בשירותים ליד עמדת השומר יש נייר טואלט בשפע. חזרתי משם עכשיו מרוצה ביותר. בעקבות כך אני יכול לדווח בסיפוק שמי שקובר את מעריב, שם כספו על קרן הצבי.

    אהבתי

  39. בועז כהן הגיב:

    ולו בזכוצ "מיכאל שלי", "הר העצה הרעה" ו"סיפור על אהבה וחושך". מצד שני, הדיבור שלו על פוליטיקה כל כך משעמם ומיותר, שלא ברור לי למה מטריחים אותו ואותנו בזה פעם ברבע שעה.

    אהבתי

  40. אבי הגיב:

    אם מישהו היה לוקח עמו 100 אלף שקל מדי בוקר, כדבר שבשגרה, סביר להניח שמתישהו הוא היה משאיר אותם שם. אפשר לקרוא לאבא אידיוט, אבל עדיף שזה יהיה מישהו שהגיע למקומו. לעולם לא נדע כמה צרות ומחשבות הציפו באותו בוקר את ראשו של האב (שום דבר לא מצדיק, אבל הראש האנושי עושה גם דברים שלא אמורים להיות). אגב, אני מכיר גם אימהות שראשן היה שקוע בעבודתן עד שהן שכחו להוציא ילד מהגן, למשל. התוצאה לא גרועה באותה מידה, אבל חוסר תשומת הלב דומה.

    אהבתי

  41. ללא שם הגיב:

    כלכליסט עושה מבצעי שיווק כל הזמן… למי זה כואב? ולמה?

    אהבתי

  42. ללא שם הגיב:

    לשכוח ילד בגן זה נורא. אבל שום אמא לא היתה שוכחת ילד באוטו.

    אהבתי

  43. ללא שם הגיב:

    לא ראה שפחה על הים. יורם דקל מקול ישראל עקץ ועקץ עד ששוקן המסוחרר התבלבל ודיבר יותר מדי… ההצגה הכי טובה ברדיו מאז הראיון הקודם המגמגם של שוקן. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/890/628.html או בגלובוס http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000450160&fid=821

    אהבתי

  44. שוקי הון הגיב:

    אבל אני לא מתלונן.

    אהבתי

  45. ללא שם הגיב:

    ולוט היא העתונאי היחיד שניסה לבדוק את הענין של החוב של הארץ לבנקים. מגיע לה צלש. בכל מקרה – זה היה כאן בבלוג. לכן הבלוג הזה מעניין קורים דברים נחשפים

    אהבתי

  46. ariela הגיב:

    אתמול במקרה קראתי כתבה ממש ארוכה (ובאנגלית!) בדיוק על מקרים כאלה, וגם אמהות שכחו. בכתבה גם מסבירים את מנגנון הזיכרון והשכחה שמאפשר שדבר כזה יקרה, ומסתבר שמה שמאפשר מצב כזה, ברוב המקרים, זאת העובדה שהנוכחות של הילד במכונית היא לא חלק מהשגרה, וההשתלטות של הדברים שאנחנו עושים באופן אוטומטי על הזיכרון שלנו.

    אהבתי

  47. קורא הגיב:

    זו הבעיה, שנתוני התפוצה שלהם מפוקפקים כי הם דוחפים את העיתון בחינם. כל זה, אין בזה להגיד שהכלכליסט הוא לא עיתון מוצלח מאוד ושהם עושים עבודה מצויינת.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s