ידיים בכיסים

זוכרים איך צווחו רבים שציפי לבני לא יודעת לנהל את המדינה, שאין לה ניסיון, וכו`? אז הנה, בבקשה, מר בנימין נתניהו, ראש ממשלה בעל ניסיון, מנהל את תקציב המדינה ביד רמה, רב עם הרמטכ"ל, שמח בחלם. אבל מה, האפיפיור לא ביקש סליחה. זו הטרגדיה האמיתית!



מי הכי לוחם וזועם? מעריב. ישראל היום מנסה להשכיח את המהומה, גםבכך שהידיעה על תאונת הזוועות היא הכותרת הראשית, וגם מאחר שכל ההתייחסותהיא כן, קשה להחליט על התקציב, נורא מסובך. נכון, מי אמר שלא?
– –
פועלים בשבילך
News1 מאיר את הסקופ של ידיעות משישי האחרון.
"פישר וחזקיהו הריחו את המשבר זמן קצר לפני שפרץ במלוא עוזו ואילצו את בנק הפועלים למכור את כל התיק שלהם ב`הפסד`, תוך ימים. הבנק אומנם הפסיד 5 מיליארד ש"ח, אבל אילו היו מחכים שבוע אחד בלבד… המשק הישראלי היה צולל לאבדון"
– –
שפחת
חזרה לעמודים הראשיים, לפחות בהארץ: כותרת בשער –
"מספר מקרי שפעת החזירים בעולם כמעט שילש את עצמו בתוך שבוע".
–
הקדוש ברוך הוא
"יש נשמות שהקדוש ברוך הוא בוחר בהן כקורבנות"
כך רב ישיבה בהספד לחמשת ההרוגים בתאונה בבקעה.
לשיטתו, אין אחריות אישית, אין שום צורך בדין וברשות שיפוטית.
האדם, הצדיק שחזר בתשובה, החשוד בכך שנרדם בנהיגה /ו/או דיבר בסל` ו/או נהג כשהוא שתוי הוא כלל לא גורם במשוואה.
– –
מיילבק
"הרשלנות של הירדמות בנהיגה לא סיפקה את התקשורת והיא חיפשה לדחוף רשלנויות אחרות. קודם כל, על נהגים החוזרים בבוקר מבילוי כל הלילה לאחר שרקדו ולא ישנו ונרדמים על ההגה לא מצאנו ביקורת כה קשה כמו הביקורת שהתקשורת הטיחה במקרה זה. מוזר גם שנאמר שהוא היה ער כל הלילה וחזר ללא שינה מקדימה, כיוון שהתאונה הייתה ב13:30 בצהריים ולא בבוקר, אך נניח שזה נכון.
יש מספר סתירות בדיווחי התקשורת: בהתחלה דווח בגל"צ שהוא הסיע 6 נוסעים ברכב רגיל (5 מקומות). לאחר מכן אמר נציג המשטרה שזה היה בכלל רכב של 7 מקומות.
עוד דווח בגל"צ שהוא קיבל קנס על דיבור בסלולרי ונציג המשטרה נשאל מדוע הוא לא הורד מהכביש. שאלה מגוחכת זו נענתה בתשובה הברורה שהרבה אנשים מדברים בסלולרי בנהיגה ועל דבר שכזה לא מורידים מהכביש.
נראה שהתקשורת אוהבת להכות על חטא על חטאים של מגזרים אחרים. כשחילוני חוזר מבילוי בלילה שיכור ועייף התקשורת מראה סימפטיה ואהדה ומצטרפת לכאב הנהג. אך כשחרדי חוזר מריקוד במירון, התקשורת מכה על חזהו ומנסה לחפש בנרות עוד חטאים שלא היו ולא נבראו (נציג המשטרה גם נשאל האם הוא היה שתוי אף שלא נהוג בכלל לשתות באירועים מסוג זה).
עוד לפני סיום השבעה של בנו, התקשורת, בחוסר התחשבות, כבר דנה בעונש שהוא צריך לקבל. בעוד שבמגזרים אחרים נהוג לומר שעונשו הוא איבוד בני משפחתו היקרים.
חטאו היחיד והחמור מאוד, הקשור לתאונה, הוא נהיגה בעייפות והירדמות על ההגה. ועל כך הוא שילם ביוקר רב".
גלעד ישראלי

אני לא רואה את הדברים כך, ולא נראה לי שיש פה איפה ואיפה. בטח ובטח שלא טינה גלויה או מוסתרת כלפי חוגגי מירון.
– –
המבקרות מתערטלות
כמו שהבטחתי אתמול, מירי בוהדנה וגלית גוטמן דפדפו בזמנים מודרניים לפני שהודפס והביעו את דעתן.
תגובותיהן מופיעות כפתקיות צהובות על הכתבות. מבחינה עיצובית – אחלה. מבחינת האמירות שלהן – עוד הזדמנות להגיד אני ככה ואני ככה (אני לא אוהבת ביקיני שחור, אני לא אוהבת ספת עור, בבו לא מפרגן לי להצטלם בעירום, ועוד).
בהתחלת הגיליון הן מקטרות על העיתונאיות, ומעדיפות עיתונאים, ובסופו הן מספרות את מי היו רוצות לראיין: בוהדנה את בבו וגוטמן את פרס.
לסיכום, גימיק פעוט והזדמנות להניח את השתיים על השער בשורטס.


כותרת השער: "אנחנו כאן, עורכות לרגע" נחמדה מאוד.
– –
VTV
תרבות רעה, קוראים לתוכנית התרבות החדשה ב-yes ישראלי (שלישי, חמישי, 21:30).
שעון מכוון לשתי דקות או שלוש, ושי גולדן ומיקי בוגנים מתווכחים על נושאים דליקים בתרבות המקומית.
הזמן האוזל הוא הגימיק היחיד של התוכנית. ומה הרעיון? לסתום למתווכחים את הפה על פי קול הגונג. כלומר, נגמר הוויכוח? יש לנו שורה תחתונה? לא. האם המתווכחים יודעים לנהל את הזמן שלהם? בטח שלא.
ועל מה דיברו?
למשל, למה שלחו לאירוויזיון ערבייה ויהודייה.
למשל, האם ערוץ 24 הוא כן או לא.
לידיעת טל ברמן – הערוץ יצא לדרך ב-23 במרץ ולא לפני חודש כדברייך.
ועוד כמה צרחות על דפש מוד.
ועוד על הביקורת של רביב גולן על עינת ארליך, כולל ה"הי"ד" המפורסם. רגע, זה תיק תקשורת פה?
ואחר כך: על ביקור האפיפיור ואיך אנחנו קטנוניים ולא מבינים את גדולתו של האיש.
ולסיכום, דיון בקריירה הדועכת של דודו טופז.
טל ברמן דיבר על "הבלוג המעודכן" שלו.
אלא שהפוסט האחרון נכתב ב-1 באפריל, ובו הוא נפרד למעשה מקוראיו.
קצת השקעה בתחקיר (שני גיגולים) לא הייתה מזיקה.
על פי הפרומו ישתתפו בתוכנית גם יודה נוריאל, מרב בטיטו ומוקי (כלומר שלושה עיתונאים, אחד מוזיקאי ואחד – לא יודעת מה הגדרתו).
אוקיי, נחכה להמשכים.
גפי אמיר כותבת בידיעות שמדובר בהעתקה מדויקת של פורמט יציע העיתונות.
–
תיקתק שורת
רק אתמול צפיתי בתוכנית של השבוע שעבר. ומה מתברר? נדרש בעל התוכנית לריב בין גיא מרוז לגפי אמיר. קודם הביא לאולפן את גיא מרוז, שמלמל את דבריו במהירות של 1,000 קמ"ש בלי שאפשר היה להבין כמעט מילה, ורק אחרי ששוחרר לדרכו הובאו לאולפן ירון טן-ברינק ואורנה לנדאו, שניהם היו מבקרי הטלוויזיה של ידיעות כדי להביע את דעתם. למה לא ישבו שלושתם יחד באולפן כדי לדון בכך? בטח כי מרוז לא רצה (הישיבה ליד מבקרי טלוויזיה יכולה להדביק אותך בקדחת הביצה).
החלטה עריכתית שגויה.

אחר כך דיבר עמנואל רוזן על שבשקט בשקט מתנהל במסדרונות רשות השידור הקרב בין נעמי לויצקי למשה גביש.
איך בשקט בשקט? אין כלי תקשורת שלא דיווח על כך בעסיסיות וממש ברוחב–לב.
–
מח` הגהה
1. סכום עתֵק (ולא עתָק)

2. מיזוג המזגן של המגזין.


–
לחם עבודה
מעיין כהן עוזבת את המארקר.
איך נודע לעולם? היא טייטה על כך. בדיוק כמו ששחר אילן כתב פוסט על פיטוריו. זאת אומרת: העיתונאים לוקחים את עצמם בידיים, לא כפופים יותר למדורי ברנז`ה מפוקפקים, אלא הם מחליטים מתי ולמי ואיך להודיע על עזיבת התפקיד שלהם.
i like it
– –
מח` הגהה
בידיעות מתעקשים איתי, ובע`  6 יש כותרת ענק: "בכל זאת מיסים"

מיילבק
"תנוח דעתך

זה נכון שצריך לכתוב מסים, אבל יש גם חוקי הבית בכתיב, וזכותם של עורכים לשוניים להחליט שאצלם כותבים מיסים. ואם הם עקביים, זה רק אומר שהם יודעים מה שהם עושים. זה כמו שצריך לכתוב מאִטה ומגִנה, אבל יש הרבה שמחליטים על מאיטה ומגינה. יש מקומות שבהם חוקי הבית הם שכל השורשים המרובעים מקבלים עוד יוד, כלומר לא תכנן, אלא תיכנן. וזה בסדר גמור, כל עוד שומרים על אחידות. לכן לא כדאי לך בכלל להעיר על דברים כאלה, אלא אם כן אין אחידות באותה כתבה/פסקה".
– –
יחליטו נא בהארץ (ע` 13): "עינייך" או "לעיניך" (בעניין שיר האירוויזיון כמובן).
–
מח` המרכאות המיותרות
"ישיבות תקציב הן תמיד ארוכות וקשות, אך `ברדק` שכזה לא היה אף פעם" (ידיעות 4).
רררר!
–
בלוגלנד
מה חדש בשכונה
[רעש] מוזיקת חלום מלוס אנג`לס  
[ממתקים] בל"ג בעומר שורפים את היטלר
[שלג] אירוויזיון 2009: את מי אנחנו משלים?
[סינמסקופ] קטסטרופות  
–
ברשתת
מי עוקב אחרי?

–
לפני פיזור
מחר מתקיימת בנמל תל אביב (על המזח, ליד אייס) הקרנת כל סרטי תחרות דוקו צ`אלנג`. הכניסה חופשית. מוזמנים.
ההתכנסות בשמונה בערב, ההתחלה בשמונה וחצי בדיוק.