הילולת בנדיקטוס


ביקורו של איש הדת החשוב בעולם כל כך לא מעניין אותי, מצלמות האינטרנט והצלמים והעיתונאים שיעקבו אחריו 24 שעות ביממה לא ימצאו אותי בקרבתם. מנתחי הנאומים והמחוות, מלווי הסיורים והטיולים שעורכים לו לא יגרמו לי  להצטרף אליהם. הרתיעה הבסיסית שלי מהדת, מכל דת ומסממניה המקוממים לא פוסחת כמובן על האפיפיור ירום הודו, שאמנם רק כמה מיליארדי קתולים ברחבי העולם צמאים למוצא פיו, אבל באמת, כמה הבלים אפשר לשמוע.
מה אכפת לי אם הוא היה מבקש סליחה או לא היה מבקש סליחה, זה משנה משהו מהותי? למה בדיוק שווה הסליחה שלו?
ולכן כל העיתונים עם ה"הוא לא ביקש סליחה" (ישראל היום); "בלי סליחה" (מעריב); "סליחה הוא לא ביקש" (ידיעות) מזכירים לי גננת בגן, המאוכזבת שפעוטותיה לא הפנימו את השיעור היומי.
כך גם למשל כותרת הביניים בישראל היום: "יוחנן פאולוס היה אחד משלנו" מי רוצה בכלל?

אלפי מילים (משעממות) המנתחות את הנאום ומשמעותו נכתבו היום בכל העיתונים. כל מי שאי פעם הסתכל על כנסייה בטיול לאירופה הפך למומחה ובעל דעה בנושא.
אז מיהו הפופ, אישיות בעלת השפעה פוליטית דרמטית או דמות ייצוגית, טקסית, שלא ממש יכולה להשפיע על חיינו בארץ ובעולם?


– –
מתוך הודעה לעיתונות שהגיעה לכתבי הצרכנות
"…דג האמנון, אחד הפופלארים בישראל, קרוי על שמו של האפיפיור הראשון  St.Peter שהיה דייג.
ארגון מגדלי הדגים ממליץ למארחי האפיפיור לתת לו לטעום מהאמנון הישראלי בעל טביעות ידיו של הקדוש הנוצרי".
– –
ובדיוק היום יש ידיעה (ידיעות 14) על כך ש74% מהאקדמאים יוצאי אתיופיה משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק.
כך שסליחה, בהתנפלנו על האפיפיור שלא מספיק מעריך אותנו/את סבלנו/ אומללותנו/היותנו עם סגולה, מוטב שנתקן את הזוועות שמתחוללות פה, בתוכנו, היום.
אבל היי, רגע, אני רואה שהנתון הזה בדיוק, המופיע בכותרת הידיעה היה נכון גם לנובמבר 2006.
אז מה, כלום לא השתנה?
– –
קונקורנציה
בשער ידיעות יש הפניה תמוהה:
"מחר/ זמנים מודרניים
תיק תקשורת
גלית גוטמן ומירי בוהדנה קראו את הכתבות לפני כולם ורשמו הערות"

אה?
– –
דורותי התפטרו
הארץ מקדיש את חלקו הגדול של עמוד "חדשות תרבות ובידור" להתפטרות.
בין היתר מובא שם ציטוט של אחד מעובדי מעריב:
"מרגע שזה התברר אנשים מסתובבים כאילו שהמלך מת"
מזתומרת? עובדי מעריב יודעים מה קורה כשמלך מת? מאיפה? ולמה אני לא מכירה את התחושה הזו?
צר לי על כל האנשים שהובאו לתפקידים בכירים במעריב על ידי דורותי. מי יודע מה יהיה גורלם עכשיו.
על פי המארקר (העיתון על כל אגפיו התגייס לסיקור המאורע), המועמדים להחליף את דורותי הם
בן דרור ימיני (פובליציסט)
יון פדר (עורך ynet)
רפי רוזנפלד, העורך הכלכלי של מעריב
חנוך מרמרי, לשעבר עורך הארץ

פדר – למה שעורך אתר האינטרנט הכי גדול בארץ ירצה לחזור לפרינט המייגע, הגוסס והדהוי, ועוד למיטה כה חולה?
מרמרי – אולי, מי יודע, הוא לא אוחז כרגע בתפקיד ניהולי, ודעתו על העיתונות המודפסת חיובית מאוד, כך עלה מראיון שנערך עמו במעריב באפריל האחרון:
היכן לדעתך תיעצר הנסיגה של העיתונות המודפסת?
"היא לא תגווע. המונח הנכון הוא `התכווצות` – אך לא ברור לי עד כמה היא תתכווץ. העיתונות המודפסת עוברת היום פריחה שלא היתה כמוה מעולם, בדפוס או באינטרנט. מבחינת אפשרויות הכתיבה, אין לעיתונאים מה לדאוג: יש מיליוני עיתונאים, גם אם לא כולם בשכר וגם אם חלקם כותבים למגירה או לבלוגים שאין להם הרבה קוראים. אני לא מודאג בשם המין האנושי ולא בשמו של איש. העולם העיתונאי טוב מאי פעם. הבעיה היא שהנחשול הזה שוטף את הגילדה המקצועית שלנו. מי שרוצה להתקיים מהמקצוע יצטרך לחשוב בצורה שונה".
את דעתי על הדברים האלו כבר כתבתי בזמן אמת.

שני השמות הנוספים, של עובדי מעריב, אפשריים, אולי, כי זהשדרוג עצום עבורם. מצד שני, הם מכירים את המצב לאשורו, מבפנים, כךשאם בריאותם ושמם הטוב חשובים להם, למה שיעוללו את זה לעצמם? הנה, ראו את גלעזר, עבר ניתוח לב ממש באחרונה.

ברור שבידיעות לא מופיעה מילה על כך, והסיבה פשוטה: את הציבור לא מעניין מי התפטר מאיזה עיתון. זו ידיעה מטלטלת מאוד, אבל רק את הברנז`ה.

שלמה מן כתב על ההתפטרות וכל השאר.
אחד הדברים המקוממים שעולים מהכתבה:
"הפער בין העיתונאים המועסקים במערכת העיתון לדרגים המינהליים בא לידי ביטוי במייל שנשלח היום לכלל עובדי העיתון, ובו הודעה על הזוכים, מקרב המחלקות השונות בחברה, שישתתפו בטקס עובדים מצטיינים ויזכו בפרס כספי. אלא שהזוכים באו ממחלקות המנויים, ההפצה, הדפוס, הכספים והמכירות, ואף לא אחד מהם ממערכת העיתון".

זה מעצבן, אבל ככה רואים בעלי העיתון את העסק שלהם: כעסק שצריך להכניס כמה שיותר כסף.
המילים שבין המודעות הן רק לקישוט. חריוני זבובים המקלקלים את האסתטיקה של המודעות ואת הפואטיקה של הבארטרים והרכישות.
אם יכולים היו אנשי המנהלה עתירי הג`יפים והמשכורות היו מעיפים לכל הרוחות את העיתונאים המיותרים, ומשאירים לעבוד רק את מח` המודעות והמכירות. אלו מכניסים כסף.
זאת ועוד: איך יצל"שו מישהו שמחר ממילא מועמד לפיטורים בגלל קצצת חוזרת?
– –
והודעה לעיתונות (תוספת)
אודי שניג מונה לתפקיד סמנכ"ל כספים של מעריב. שניג יחליף את יוסי ימין אשר שימש בתפקיד ב- 14 השנים האחרונות.
שניג הוביל את הבראתה ושיקומה של ניו-פארם ואת מיזוג פעילות הקוסמטיקה של המשביר לתוך ניו-פארם במהלך 2008. הוא ייכנס לתפקיד ב-1 ביוני.
– –
נהג המונית שנרצח
איך זה שרצח נהג המונית אתמול, שגופתו נמצאה בגן יבנה זכה לסיקור קצרצר בעמודים האחוריים של העיתונים?
אם הנהג היה נרצח בתל אביב הסיקור היה נרחב יותר? בהחלט יש מצב.
אגב, נהג מונית נוסף נרצח באשדוד במרץ 2008.
אולי מדובר ברוצח סדרתי של נהגי מוניות?
בעצם, שימו לב כמה נהגי מוניות נרצחו בישראל בשנים האחרונות. שווה כתבה.

לראיין עיתונאי ולנוח
סבר פלוצקר קיבל את פרס המצוינות לעיתונות מטעם בית ספר רוטשילד קיסריה לתקשורת ומכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באונ` תל אביב.
– –
לא רק דירוג הבטיחות של התעופה הישראלית יחד באחרונה, "ארגון פרידום האוס (Freedom House) האמריקאי הוריד את דירוג חופש העיתונות של ישראל לחופשי חלקית" לראשונה מאז 1980, אז החל הארגון בדירוג חופש העיתונות במדינות שונות בעולם. את הסיבה להורדה תלה הארגון במגבלות העיתונאיות שהוטלו על סיקור מבצע עופרת יצוקה" (נענע10).
לפיכך אירחו קירשנדון אמש את אמנון לורד עורך מקוראשון ואת ח"כ נחמן שי.
והנה אפשר לשמוע את לורד מדבר על הציונופוביה בה לקתה העיתונות הישראלית.
ולהשומע ינעם.
– –
סמסו סיפור ושלמו
נפתחה תחרות לכתיבת סיפורים בסלולרי.
עד 140 תווים.
על כל סימוס שלכם תצטרכו לשלם 2 שקלים. היוזמה היא של מפעל הפיס ושל דדי צוקר, אז מישהו צריך להרוויח מזה, לא?
– –
יש לכם בזק בבית?
אחד מחמישה בתים בארה"ב ניזון רק מטל` סלולרי.
מעניין מה המצב בישראל.
בטוח לא כזה בכללי, אבל בקרב האנשים הצעירים או שוכרי הדירות, זה המצב, חוששתני.
– –
לחם עבודה
על פי השמועות, מוסף שישי של ישראל היום ייצא בעוד שבועיים.
על פי הכרתי מערכות מסוג זה ואף גרועות יותר שבועיים=חודשיים.

האח הגדול
קשת סוחטת את הלימון הזה עד תום. כבר הכינו ממנו עשרות אלפי כדי לימונדה, אבל לא, זה לא נגמר. אמש היה הסרט על מנחם בן – ואני תוהה אם הציבור באמת כמה לשמוע את כל האמת על שקריו, יחסיו עם אמו ועם כלתו ועם בנו.
אבל זה לא נגמר, בתוכנית הבוקר של קשת היום (לב"ג ואורן וייגנפלד) התארחו הזוג בובליל לקראת תוכנית על אודותיהם שתעלה בסופשבוע לאוויר. אלוהים, הצילו. אולי האפיפיור ייקח אותם (או אותי) מכאן?

מיילבק
היום הוא יום המוזיאונים הבינלאומי. ביום הזה הכניסה למוזיאונים היא בחינם.
חברה שלי ואני רצינו ללכת לתערוכה עולמות הגוף במדעטק, אלא שהכניסה לתערוכה זו ולתערוכה נוספת במקום היא בתשלום כרגיל –  75 ש"ח, שזה המון. כמו כן, הם דורשים רישום מוקדם, כאילו מדובר באיזו מסעדת יוקרה.
זה לא בסדר. היום הזה נועד בדיוק עבור תערוכות מבוקשות ויקרות מסוג זה.
יסמין
– –
לפני פיזור
היכונו להקרנת דוקו צ`אלנג`.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה לחם עבודה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

52 תגובות על הילולת בנדיקטוס

  1. ולווט הגיב:

    לבריאות!

    אהבתי

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטגם לך, רק בריאות, אושר ושמחה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s