קדחת המכנס


כבוד ופרחים לאהוד ברק האקרובט. רק שייזהר מפריצת דיסק (ויגיע לחדר הניתוח בגלריה), פריקת עצם הבריח, בריחת סידן וכאלה.
– –
פרו אנה?
שלשום הזכרתי את הסיפור של רותי זוארץ בעקבות יומן אשפוז שלה שפורסם ב-24 של ידיעות.
אבל, שימו לב לתגובה של אחיה (לכאורה) – מדובר בטוקבק מס` 10 בכתבה ב-ynet אליה לנקקתי בראשית הקטע הזה:
אחיה של רותי, שרון (24.03.09)
ידידי היקרים,
אני כותב מתוך כאב של יומיים.יומיים בו אני שואל את עצמי כיצד לבחורה כזו נותנים בימה. אני ואימה שמוזכרין ביומן המחלה שלה מאתמול עשינו הכל במשך שנים רבות כדי לייצב את מצבה.
בכל זאת יצא המסמך המבזה הזה שהייתי מקטלג אותו בתור מסמך המעודד אנורקסיה ומלמד בנות אחרות כיצד להסתיר ולהתמודד עם אלו אשר מנסים להבריא אותה. כולל העורך של המדור הזה שנותן יד ובימה לקבוצה התומכת באנורקסיה (פרו אנה.).
אני קורא לך מעל בימה זו ואומר לך באם לא ידעת קבוצה זו של פרו אנה יצא מחוץ לחוק ואתה מבצע מעשה פלילי.
אחיה של רות זוארץ שקץ במניפולציות שלה
עדכון: בינתיים הטוקבק נמחק, כך שכנראה שזה לא אחיה. או שהתחרט. או מה.
– –
גלריה, המגזין
נושא 220 עמודי כרומו. הידד למחלקת המודעות: 96 עמודי מודעות מדוגמות שקשה להבדיל ביניהן לבין עמודי התוכן.
והתוכן: כתבות שלא מצאו את מקומן בעיתונים היומים והשבועיים.
העימוד המגזיני הצפוף לא עושה טוב לטקסטים. וזה, בניגוד מוחלט לדברי העורכים ליסה פרץ ושי גולדן במאמר המערכת: "לא אחת, אנו נאלצים לבצע בחירות כואבות – לקצר את מספר המילים בכתבות, כשכל מילה שמושארת על רצפת חדר העריכה, מותירה את לבנו שם, נחמץ; כך גם עם תמונות שעליהן אנו נאלצים לפעמים לוותר, או להתאים לגודל העמודים. `גלריה המגזין` מאפשר לנו להעניק לכם ולעצמנו את ההזדמנות לא לערוך משפט שלמה אכזרי בין מלים ותצלומים".
לא מדויק. שהרי הפורמט הרבה יותר קטן, ואני לא רואה בגיליון הזה איזושהי פריסת ענק של תצלומים/מילים.
ובקיצור: אם זהו מוצר שצריך לספק חמצן מודעתי לעיתון – יאללה בשמחה. אם הכתבות כאן ממילא נכתבות במסגרת חובות הכותבים למערכת ואין להן די מקום במסגרת היומית שבועית, בסדר גמור. אבל לא צריך להמציא לתוכן אג`נדה לא קיימת ולכתוב שגלריה המגזין הוא "התנסות מסוג שונה, התנסות שלטעמנו אין לה תאומה כרגע בשוק העיתונות בישראל".
ואם כבר מפנים ממאמר המערכת לעמודי המגזין:
בע` 28 אין מדור "כיף טהור" הנקרא "שלוף". הוא נמצא דווקא ב-26.
ועוד אחת:
מתי עברנו ל"מכנס" במקום מכנסיים? זו התרבות הגבוהה אותה הבטיחה המודעה של אתמול?
(במדור המומלץ במאמר המערכת,  24/7)
(עינב בובליל, אגב, נכנסת לחנות ולוקחת מכנס, כך בזמנים מודרניים היום).
– –
צרות בכותרות
(עדיין בגלריה המגזין)
"פריצת דיסק" (על מוזיקה המושמעת בחדרי ניתוח).
– –
"נפטרה המורה של נתניהו להופעות בתקשורת" (ידיעות, 29)
לא, באמת. לא כתבתם בעצמכם את הכותרת הזו.
הנפטרת היא ליליאן ווילדר, או ויילדר, תלוי באיזו שורה אתם קוראים.
ולמרות שהוא מככב בכותרת, נתניהו לא הצליח להגיע להלוויה.

– – – –
צחוקים בכיתובים
"ההצגה הכי טובה בעיר. נעל באוויר, כנהוג במזרח התיכון" (ישראל היום, 5, קוקו).
זהו שלא, נעליים מעופפות מקובלות גם בארצות הברית של אמריקה.
– –
הבובלילית
מרואיינת כאמור בזמנים מודרניים.
שואל אותה (ואת אמה) המראיין, צחי כהן מה דעתה על הזיווג של שפרה קורנפלד עם מולי שגב. מה יכולה להיות דעתה באמת? מה, היא יורדת עם שגב לאכול בקפטריה של קשת שיכולה להיות לה, שלא לומר לאמה, דעה על הרומן?
– –
לחם עבודה
פוטרה עורכת התרבות של ידיעות תל אביב, נועה בגון. העורכת החדשה היא נעמי רייכמן.
בגון, המעידה על עצמה כ"עורכת מצוינת" מחפשת עבודה.
– –
הודעה שנשלחה לעובדי ידיעות:
השנה הוחלט בידיעות לתת חבילות שי לחג במקום תלושים.
על מועד החלוקה תצא הודעה נפרדת.
חג אביב שמח!!!
– –
דן תדמור הוא מנכ"ל טלעד החדש.
תדמור היה בעבר עורך ידיעות מגזינים, וכן שימש כמנכ"ל ערוץ המוזיקה.
– –
סיון רהב מאיר חזרה לעבודה עם תום חופשת הלידה.
– –
ברשתתתת
iamnews
ניר אופיר מציג א הפרויקט שלו:
פלטפורמה שמחברת עיתונאים/ צלמים עם גופי מדיה. מעין exchange שמאפשר לשני הצדדים לעבוד ביחד.
או כדברי אופיר: "לגופי המדיה אנחנו מאפשרים ליצור משימות ולהגיע לעיתונאים המתאימים לפי מיקום ומומחיות, ולעיתונאים אנחנו מאפשרים להעלות תכנים. אנחנו שולחים התראות לגופי המדיה כשיש משהו שמעניין אותם לפי ההגדרות שלהם (מעין wire). כרגע אנחנו עמוק בשלב של גיוס כתבים, ועשרות מצטרפים מדי יום מכל העולם".
ומה שטוב לעיתונאים מכל העולם, מתאים בהחלט לעיתונאים מישראל.

– –
קונספטואלית בתל אביב
קסטרו משיקה חנות קונספט.
משיקה? שופצה החנות הקיימת בנקודה הכי משובחת של דיזנגוף סנטר.
מה זה חנות קונספט? אפשר יהיה להזמין שם כרטיסים להופעות ולהוריד מוזיקה לאייפוד.
ולמה, במחילה, אני צריכה לעשות את הדברים הללו בבואי לרכוש בגדים (ואני לקוחת זהב של קסטרו, רק בלי הטבות).
– –
עלבונות
כך נעלב הח"כ לשעבר יורם מרציאנו מנסים משעל ומנדב פרי (אבל בסוף הם השלימו).
– –
הבן של
ניקולס יוז, הבן של סילביה פלאת` וטד יוז התאבד 46 שנים אחרי אמו.
כן, יש אלמנט גנטי בזה.
אבל למה "היוז"?
– –
עוד בן
"המשטרה עצרה בן מיעוטים תושב מזרח ירושלים כבן 28 שנתפס במהלך מבחן תיאוריה…"
(ישראל היום)
מה אנחנו רוצים לומר? אתם יודעים מי מנסה לרמות בתיאוריה, כן?
– –
מרביץ תורה

בהארץ פורסמה אתמול בשער ידיעה על קשישות יהודיות שחוגגות בת מצווה (בבית כנסת רפורמי כמובן).
אלא שהכיתוב שגוי: ספר תורה איננו ספר רגיל עם כריכה ודפים. ספר תורה הוא עור מעובד של פרה, עליו כותבים בעזרת נוצה ודיו ייחודי. את רצועות העור מחברים למוטות עץ, עוטפים בבד מעוצב ומכניסים לארון הקודש.
מאדוף קוראת מתוך חומש שבו מופיע הטקסט המקורי של ספר התורה, מה שעדיין לא הופך אותו לספר תורה.
הסיבה שלכל מתפלל בבית כנסת אין ספר תורה משלו, אלא רק חומש, נובעת מסיבות כלכליות – חומש עולה 20-100 שקל ואילו ספר תורה עולה 80,000-180,00 שקל. אם זה קצת יקר לכם, תמיד תוכלו להסתפק בספר תורה קטן לילדים המודפס על נייר  ועולה כ-200 שקל בלבד.  
יצחק טסלר

– –
קצה של קצה האצבעות
נועה רוטמן, לשעבר בן ארצי, על שער 7 ימים, מדברת על, אממ, האמהות הטרייה ועל חקירת בעלה במשטרה.
בדרך כלל כשאת אמא טרייה את מתראיינת לאת (או ללאשה)רק בגלל שסבא שלך היה ראש ממשלה שנרצח את זוכה לשער ב-7 ימים כשאת יולדת.
– –
בלוגלנד
מה חדש בשכונה
[שלג] כך הרסה הפקת האח הגדול vip את סוף העונה
– –
לפני פיזור
zer4u מוכרים עץ סרוג בעבודת יד.

ושרי אריסון מוכרת את מיי שאנטי ב-100 מיליון דולר
.

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
מודעה



אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה קצה האצבעות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

32 תגובות על קדחת המכנס

  1. עטרה הגיב:

    הכותרות האובר-שנונות, הקריצות ליודעי ח"ן בנוסח "ועדת המדרוג" של המוסף, בעיקר במדורי "מי אנחנו", בתוספת כל מה שוולווט מזכירה בפוסט – כל אלה לא עושים טוב למגזין החדש בעיני. מוצר תרבותי, גם אם הוא שואף להיתפס כאליטיסטי אבל מבקש להתחבב על רבים, לא אמור לגרום לצרכן הפוטנציאלי שלו להרגיש אידיוט, בור או מחוץ לעניינים. מאמר המערכת מספר כמה עורכיו נהנו לערוך את המגזין, אבל גם כאן פועל הכלל הידוע "כשצוחקים באולפן בוכים בבית", כלומר זה שהיוצרים נהנים עלול לרמז שהם נהנים להרגיש כמה הם חכמים ושנונים ומוכשרים, ולאו דווקא יתרום להנאת הקורא.

    אהבתי

  2. איימי ויינהאוס הגיב:

    עודף מאמץ להיות הכי מאגניב, עיצוב שלא החליט אם הוא מצטט, אם הוא מעתיק, אם הוא רטרו, או אם הוא סתם לא טוב.

    אהבתי

  3. תרזה די מון הגיב:

    כמה מאאאאגניבים אפשר להיות? ואת מי זה מעניין לשים אתכם ואת עצמכם ואז שוב אתכם במרכז? לא מצאתי אפילו עמוד אחד שרציתי לקרוא! די נדהמתי מהעובדה הזו. אפילו לא עמוד אחד. זה סוג של "שמנת" רק עם הרבה יותר יומרות. טבלאות שמקשקשות בין אדריכלות לפמיניזם? הא? מה זה אומר "בחירת החודש" בפמיניזם? או שהבחירה היא לימודי מגדר? בחיי שלא הבנתי מה הם רוצים. אין סדר עיצובי במגזין, אין הפרדה של כתבות עומק ומדורים, אין חלוקה ברורה לנושאים – הכל מישמש אחד מבולגן בסגנון רטרו שנות ה-80 שלא צלח יפה. חיכיתי מאוד לראות את המגזין הבוקר, וזה היה גילוי עצוב מאוד.

    אהבתי

  4. אבי הגיב:

    ונדמה לי שפספסת את הנקודה עם נועה רוטמן – נולד נינו של יצחק רבין, והעיתונות חוגגת את מילוי דפיה בעוד 20 ו-30 שנה, עם ראיונות חדשים על הגעגוע לסבא-רבא האהוב.

    אהבתי

  5. 365מעלות הגיב:

    כמה נקודות: 1. יש הרבה יותר דגש על צרכני תרבות מאשר על האמנות שבמעשה היצירה. 2. כל עמודי שמאל הם פרסומת, בחלק ניכר מעמודי ימין יש תמונות גדולות, הטקסט מקבל מקום מאוד מצומצם. בעמודים הגדולים של מוסף הארץ יש עיצוב שנותן הרבה יותר כבוד לטקסט. 3. חלק מהכתבות ממש תמוהות: חוויות משהייה בלובי של בית מלון? ירון פריד מנסה בלילה אחד לראות 4 פעמים את ואלס עם באשיר? מה נסגר אתכם? 4. ירון פריד מזכיר את ארי פולמן כאחד העורכים הנערצים עליו בהעיר. ההשוואה בין מגזין העיר בתקופה ההיא לבין מגזין גלריה מעלה הרהורים נוגים על התדרדרות העיתונות.

    אהבתי

  6. Twister הגיב:

    ליליאן ויילדר, "המורה של נתניהו להופעות בתקשורת", האם זו אותה אחת שלימדה אותו למצמץ בהיסטריה כשהוא מנסה בו בזמן גם לנאום מול קהל וגם להיות אסרטיבי? אז על מה היה אחראי ארתור פינקלשטיין, על מנגנון ההזעה?

    אהבתי

  7. ולווט הגיב:

    "כשצוחקים באולפן בוכים בבית" – אימצתי.

    אהבתי

  8. ולווט הגיב:

    1. התגובה של אח של רותי, אם זה הוא, היא טוקבק מס` 10 בלינק שהבאתי לווינט. 2. למה פספסתי את הנקודה עם נועה? כתבתי במפורש שהיא הפכה לאם טרייה ולכו רואיינה.

    אהבתי

  9. ולווט הגיב:

    יהיו לרוב בשמאל. תשומת לב המתבונן מופנית לשם ועל זה משלמים.

    אהבתי

  10. מעפן הגיב:

    המפרסמים ב"שמנת", שזכה למוניטין של מגזין זול עם תוכן שיווקי באריזה נוצצת, וב"הארץ" אצו לעטוף את החרא בעוד אחד ממותגיהם הוותיקים והנשחקים. זה שליסה פרץ מכורה לאופנה (=תלות מוחלטת ביחצ) זה ידוע, אבל מר איכות שי גולדן בטח עשה עם עצמו כמה שקרים כדי להסביר לעצמו את ההתקרנפות הלכאורית הזאת (לכאורית משום שהיא טבועה לו בדם כבר שנים)

    אהבתי

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווט:)

    אהבתי

  12. ללא שם הגיב:

    מצחיק שאת עם הבלוג הכושל שלך משיאה עצות לאחרים ומבקרת אותם. אולי תקדישי פוסט מיוחד לשאלה למה הבלוג שלך מתרסק ולמה אף אחד לא מתייחס אליו ולא קורא אותו ואפילו המגיבים הקבועים שלו נטשו אותו?

    אהבתי

  13. ללא שם הגיב:

    רק בגלל המעברים התכופים שלו מפלטפורמה אחת לאחרת. לדעתי, אין קשר לתוכן.

    אהבתי

  14. Twister הגיב:

    אם היה לי שנקל על כל פעם ש"זה זמני" נזרק לאויר….

    אהבתי

  15. ימנית הגיב:

    כמעט כל עמודי הפרסום הם בימין. יש גם כפולות וגם מערכתי בכפולות. http://62.128.57.2/Olive/AM3/Israel/Default.htm?href=ITD%2F2009%2F03%2F25&pageno=1 כלומר הם לא רק ימנים אלא גם טיפשים שלא ממקסמים את הרווחים.

    אהבתי

  16. איימי הגיב:

    על עמודים ימניים משלמים פחות. לא כל המפרסמים יכולים להרשות לעצמם עמוד שמאלי וכנראה של"ישראל היום" מגיעים אלה שלא יכולים להרשות לעצמם.

    אהבתי

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטאבל הם עושים טובה לקוראים.

    אהבתי

  18. קלוטי הגיב:

    בתור הגדרה?

    אהבתי

  19. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ללא שםשמנת לא מתאמץ כל כך להתחכם.

    אהבתי

  20. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ללא שםשי, זה אתה?

    אהבתי

  21. ולווט הגיב:

    שהבלוג כושל? שהוא מתרסק? שאף אחד לא מתייחס אליו ולא קורא אותו? על סמך מה את/ה מבסס את מסקנותייך? אשמח לקבל הוכחות לדברייך. וחוצ מזה, נניח שהבלוג כושל. מה אכפת לך? את/ה צריך/ה לשמוח, לא, שהרי רק בוז ותיעוב יש לך כלפיי? אז יאללה, כפיים.

    אהבתי

  22. אבי הגיב:

    או שיש לי אינטרנט אחר משלך. יש שם שרון, אבל אחר (או אחרת). ובעניין רוטמן – אני יודע מה כתבת, זה היה סוג של בדיחה ע"ח הרוטמנית (והתקשורת). כרגיל, לא הצליח לי.

    אהבתי

  23. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ללא שםוזו הפלטפורמה הכי פחות נוחה.

    אהבתי

  24. ולווט הגיב:

    אבל במקרה זה הטוקבק פשוט נמחק לא יודעת מה הסיבות. עדכנתי בפוסט למעלה בעניין הרוטמנית, אכן לא הבנתי

    אהבתי

  25. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`ולווטאני יודעת, זה זמני

    אהבתי

  26. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ^*^",",",`sui generisשעמום עבה, עילג, טרחני – ומכוער.

    אהבתי

  27. תגובי הגיב:

    פעם, 100 תגובות + היו עניין שבשגרה. היום, אם מגיעים ל-50 זו סיבה למסיבה. אני כמובן מאוד בעד הבלוג אבל עצוב שזה מה שקורה

    אהבתי

  28. תגובי הגיב:

    תראי איך הם יירדו כסאח על המגזין, על גולדן וכו`. האמת היא שיש מקום לשיפור, אבל שרדתי

    אהבתי

  29. ולווט הגיב:

    מאחר שאני רואה את מסכי הניהול והסטט` ולא נביאי הזעם פה, הריני לבשר לך בשמחה שאת/ה טועה, תודה לאל. מיעוט התגובות (הכל יחסי) הוא בגלל הפלטפורמה הצולעת מאוד עד בלתי נסבלת. כאמור, זה ייפתר בקרוב מאוד.

    אהבתי

  30. ולווט הגיב:

    אין לך הוכחה שזה לא זמני. מבטיחים לי – ואני מבטיחה בחזרה. לא פחות, לא יותר. אומרים שבפסח יהיה פה שמח. יש לי טבלת ייאוש לא פחות יפה מאשר לך.

    אהבתי

  31. ימנית הגיב:

    יש שם ה-מ-ו-ן פרסומות.

    אהבתי

  32. תגובי הגיב:

    ואשמח גם לחזור לדיונים עם 100 תגובות ויותר

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s